סמינריון במדעי החברה

תקציר מחקר זה ניסה לבחון את דפוסי השימוש באינטרנט למטרות הכרויות בקרב אוכלוסיית הנכים בעלי נכות פיזית ונפשית. עולמם של הנכים הוא עולם ייחודי ומורכב בעל שוני רב בתחומים רבים מכלל הציבור הרחב. המיצוב הבעייתי של הנכה המבוטא בעמדת נחיתות מובילה אותו לחפש דרכים בהם יוכל להצליח בין היתר בתחום ההיכרויות.  במסגרת השלב הראשוני של המחקר נקראו מאמרים המציגים את עולם ההיכרויות המקוונות, עולמם של הנכים, ודפוסי השימוש שמבצעים הנכים באינטרנט. בשלב השני נערכו 8 ראיונות עם אנשים המתמודדים עם נכות פיזית או נפשית ונשאלו שאלות הנוגעות למידת השימוש באתרי היכרויות, ההתרשמות מהאתרים, ותיאור המשתמשים באתר. ממצאי הראיונות הצביעו על דילמות וחששות רבים הנובעים מהעובדה שהמשתמשים שמים את המגבלה במרכז ולא בוטחים באמינות האדם שמעבר למסך. המשתמשים מוצאים טכניקות להפחתת החששות בין היתר דרך שימוש באתר פחות מאיים בשם לאב דווקא המותאם לנכים. ממצא זה תואם את המאמרים העוסקים בטכניקות להפחתת החששות בהיכרויות באינטרנט. כמו כן, מצאתי במסגרת הראיונות כי הממצאים המתארים את תחושת התסכול של הנכים תואמים למאמרים הדנים בעולמם של הנכים המציגים תמונה עגומה המקטבת אותם משאר החברה ומובילה אותם לריחוק והטלת ספקות באדם הנמצא מעבר למסך המחשב.   ראשי פרקים היכרויות לנכים באינטרנט 1 ראשי פרקים 2 תקציר 3 סקירת ספרותית 4 הכרויות באינטרנט 9 קשיי בעלי המוגבלויות בישראל בשימוש ברשתות 11 החלק המעשי 12 שאלת המחקר : 12 שיטת המחקר : 12 הצגת ממצאים 14 סיכום פרק הממצאים 22 דיון 24 ביבליוגרפיה 26 נספחים 28 שאלות לראיון 28 ראיונות 30 תמלול ראיון – 1 30 תמלול ראיון – 2 34 תמלול ראיון – 3 39 תמלול

מבוא עבודה זו עוסקת במצבם של הערבים בישראל, יחסית ליהודים, מבחינת העוני. ביום 20.10.2008 התפרסם כי ישראל במקום הראשון מבחינת אחוז העוני בקרב המדינות המפותחות ולכן חשוב מאוד לבחון נושא זה. מדינת ישראל מגדירה את עצמה מאז הקמתה כמדינה יהודית. במגילת העצמאות הצהירה מדינת ישראל על: “הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל”. בהמשך, הכרזת העצמאות הוסיפה והבטיחה מדינת ישראל לקיים “שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין”, וכן קראה במפורש לכל אזרחי המדינה הערבים “ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה”. מהבחינה המעשית ברור, כי בפועל מדינת ישראל לא התייחסה באופן שוויוני לאזרחיה הערבים, גם אם חוקי המדינה הבטיחו שוויון פורמאלי בזכויות האזרחיות. הערבים אינם זוכים לשוויון הזדמנויות בתחומים רבים. ביטוי בולט הוא הקצאת המשאבים הלא שוויונית למגזר הערבי בתחומי רווחה, חינוך ודת, כאשר התירוץ הוא “חוסר במשאבים”. בישראל מקובלת שיטת חישוב העוני לפי הגישה היחסית. הגישה היחסית אמנם מכירה בכך שמצוקה אינה מתבטאת בהכנסה נמוכה בלבד, אלא עשויה להתבטא גם בהיקף הרכוש, בתנאי הדיור, בחינוך ובשירותים הציבוריים הזמינים למי שנתונים במצוקה. ואולם, מאחר שבישראל אין מדד מוסכם המשקף מצוקה על כל היבטיה, המוסד לביטוח לאומי משתמש בנתונים הזמינים של ההכנסה הכספית הפנויה של משקי הבית.  ההכנסה הפנויה מוגדרת כהכנסה הכספית ברוטו,  בתוספת תשלומי העברה ובניכוי מסים ישירים (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות). משתנה זה משמש את המוסד לביטוח לאומי הן לשם חישוב קו העוני הן לשם השוואת מצבם של משקי בית באוכלוסייה לקו העוני וחישוב תחולת העוני.     ראשי פרקים

חלק א’ – מבוא בשנים האחרונות, תאגידים ציבוריים רבים שנקלעו למשבר פיננסי, נאלצו להגיע להסדר חוב עם בלי החוב, בעיקר מחזיקי האג”ח (בין אם פרטיים ובין אם מוסדיים). דוגמאות לכך ניתן לראות בהסדרי החוב לחברת אי.די.בי. אחזקות של דנקנר, אפריקה-ישראל של לב לבייב ודלק נדל”ן של יצחק תשובה, אשר מחקו חובות של מיליארדי ₪ של כספי ציבור שהושקע מהפנסיות והחסכונות של אזרחי ישראל. עבודה זו בודקת, האם לנושאי משרה בתאגיד, בין היתר גם לדירקטורים, אחריות בהסדרי החוב (תספורות) שהתגבשו? בכל הסדרי החוב, לא קיימת כלל התייחסות לאחריות נושאי המשרה בתאגידים, לא במשא ומתן מול הנושים ולא בבית המשפט. למרות שהחוק מגדיר את גבולות האחריות של נושאי המשרה במקרה של מחדל, הרי שבית המשפט לא נתבקש לדון באחריות אלא עסק בביקורת חריפה על בעלי השליטה בלבד. בפסק הדין בעניין הסדר החוב של דלק נדל”ן שבבעלות יצחק תשובה, כתבה השופטת אלשייך: “יחודו של המקרה הנוכחי, הינו בין היתר באי-התאמתו לאף אחת מן המסגרות ה”קלאסיות” שהציבור והנושים, כולל השחקנים החוזרים שביניהם, מורגלים בהם. בנסיבות המקרה, אין עסקינן בתשלובת שעסקיה קרסו ככלל, או מצויים בסכנת קריסה אם תדחה הצעת ההסדר ו”תיפול לבנה מן הקיר” בדמות חברה חשובה בקבוצה שתקלע לפירוק (באורח דומה למשל, לחשש שעלה בפרשת אפריקה-ישראל, בו קריסת החברה עשויה היתה לגרור אחריה את החוליות המשורשרות מעליה, ולהגיע בסופו של דבר לאיום ישיר כנגד בעל השליטה עצמו, כולל בשל ערבויות אישיות שחתם לחלקים אחרים בשרשור החברות); אף אין עסקינן במצב אחר, שגור לא פחות, של בעל שליטה אשר נאבק למניעת הכרזת החברה שלו כחדלת פרעון, ואי לכך מנסה לקדם הסדר בכדי לשכנע את הנושים להניח

מבוא אחת הסוגיות המרכזיות בכל מדינה מודרנית, הינה שאלת היחס הראוי בין דת למדינה. בישראל סוגיית הפרדת דת ומדינה סבוכה ומורכבת ומצויה בויכוח מתמיד, כבר מזמן הקמת המדינה, עוצמתו והשפעתו של הויכוח בסוגיה נעים מהכנסת ועד לאדם ברחוב. שאלת הדת והמדינה היא מן השאלות הנוקבות ביותר בחברה הישראלית, והיא תופסת מקום מרכזי בכל דיון ציבורי. המאבק בין דת ומדינה נוגע בשאלות יסוד של החברה בישראל: אופיו הרצוי של המרחב הציבורי במדינה היהודית, גבולות הזהות היהודית (מיהו יהודי?), חקיקה דתית בנושאים שונים, מקומן של נשים, זכויותיהם של בני מיעוטים לאומיים, מעמדן של קבוצות מיעוט אחרות, היחס לערכי היסוד של דמוקרטיה ליבראלית, סמכותם של מוסדות ועוד סוגיות רבות. הדת היוותה גורם מרכזי למאבקים בחברות שונות כבר משחר ההיסטוריה. מלחמות שפרצו בגין סיבות דתיות הם עובדה החוזרת על עצמה בהיסטוריה. וההווה גם הוא אינו חף ממאבקים. גם במאה העשרים נותרה הדת להוות מרכיב מרכזי בזהות הלאומית של עמים רבים ומדינות רבות. בין כל הויכוחים, פולמוסים, מאבקים ומלחמות, והתרחשויות היסטוריות צמחו הוגי דעות רבים כשהם ניצבים מן הצד האחד מצדדי הדת (תיאוקרטיה) ומן הצד האחר תומכי ההפרדה המוחלטת בין דת למדינה.  אפלטון, אריסטו, הרמב”ם היו מקור השראה לשפינוזה, מנדלסון, ישעיהו ליבוביץ’ והרב חיים הירשנזון, שעמדתם תוצג בעבודה זו, במידה כזו ואחרת. ראשיתו של רעיון הפרדת דת ומדינה מיוחס לפילוסוף ג’ון לוק. רעיון הפרדת הדת מהמדינה מקביל להרבה רעיונות פוליטיים וחברתיים, כולל החילוניות, חופש הדת, פלורליזם בין דתות וזרמים דתיים. לצד השאיפה להפרדה בין הדת והמדינה, הדת ממלאת תפקיד תרבותי חשוב במדינות רבות בעולם ולכן במדינות דמוקרטיות רבות ניתן למצא מגוון גדול של הסדרים במידות

מבוא מחקרים רבים מצאו קשרים חיוביים בין התנדבות ובין רגשות חיוביים והצלחה גדולה יותר אצל מבוגרים ובני נוער. הוכח כי בני נוער שמתנדבים מצליחים יותר בבית הספר, מחזיקים ברגשות חיוביים יותר לגבי עצמם, נמנעים מהתנהגויות סיכוניות, בעלי סיכוי גבוה יותר להצביע ויש להם אחריות חברתית גדולה יותר ומוסר עבודה גבוה יותר כמבוגרים (Theokas and Bloch, 2006). מסיבות אלה ואחרות חשוב לפתח בקרב בני נוער מוטיבציה לתרום לקהילה, להתרכז באנשים פחות ברי מזל, להתחשב וליזום פעילויות בסביבתם הקרובה שנועדו לשפר את חייהם של אחרים. כיום עם ירידת חשיבותם של מוסדות המשפחה ובית הספר כסוכני חיברות, במיוחד אצל בני נוער, חשיבותם של אמצעי המדיה הולכת וגדלה. במקום לקבל את הידע מההורים ומהמורים, פונים בני הנוער לקבוצת השווים שלהם או לאמצעי המדיה. האינטרנט שנכנס לחיינו מאפשר לנו להיות מחוברים למידע, לחדשות, לאנשים הקרובים והרחוקים מאיתנו, לתכנים המעניינים אותנו וכולי. הטלוויזיה מקיפה אותנו בכל שעות היום ואנו נתקלים בה גם במקומות ציבוריים, כמו גם הרדיו והעיתונות. חוקרים אמריקאיים מצאו שבגילאי 14-18 ממוצע השימוש הכללי באמצעי המדיה השונים עמד על 7:35 שעות ביום, מתוכם 2:43 שעות של צפייה בטלוויזיה ביום (Roberts, 2000). המתבגר האמריקאי הממוצע מבלה שני שליש מיומו חשוף לאמצעי המדיה, ברוב הזמן הזה נמצא המתבגר ללא השגחת מבוגרים. למעשה, אחוזים גבוהים יותר של מתבגרים צופים בטלוויזיה או מבלים זמן מול המחשב לבדם (41%) או עם אחים או חברים מאשר עם ההורים (2% בלבד) (שם, 2000). בהקשר לעבודה מעניין לבדוק מהם הקשרים בין השימוש בסוגי המדיה השונים (עיתונות, טלוויזיה, אינטרנט וכולי) ובין המוטיבציה של בני הנוער להתנדב. במיוחד מעניין הקשר בין צריכה של תכנים

מבוא בעשור האחרון רשתות חברתיות באינטרנט הפכו למרחב שיח דומיננטי ביותר בקרב בני נוער. זמינות ומיידיות התגובות הופכים את האינטרנט לכלי הסוציאליזציה השכיח ביותר בקרב ילדים מתבגרים, ונותן כביכול מענה לצרכיהם, כגון: התקשרות מיידית עם קבוצת שווים ללא גבולות גיאוגרפיים, אפשרות להציג את עצמך בכל דרך אפשרית במדיות מגוונות, גיבוש זהות אמיתית או פיתוח זהות בדויה רצויה, וכל זה עם אפשרות להישאר בעילום שם. “פגיעה מקוונת”- CYBER BULLYING- מוגדרת כפגיעה מכוונת וחוזרת הנעשית בכלים דיגיטליים שמטרתה לפגוע באדם אחר באמצעות האינטרנט ובאמצעי תקשורת אחרים. כל כלי פרסום, הפצה, ושיתוף ברשת האינטרנט- דוא”ל, קבוצות דיון, אתרים, רשתות חברתיות, משחקי רשת ועוד- עשוי לשמש לצורך פגיעה מקוונת: הטרדה, הפצת שמועות, השפלה, לעג, השמצה, התחזות, הולכת שולל, הפצת מידע אישי, הרחקה, נידוי והחרמה, הפחדה, איומים וסחיטה. במחקר שנערך בקרב תלמידי חטיבות הביניים בישראל נמצא כי כ- 16% מן המשתתפים נפגעו באלימות ברשת וכ- 33% היו עדים לאלימות ברשת. ילדים ובני נוער שמשתמשים ברשתות חברתיות נתונים בסיכון מוגבר לפגיעה מקוונת. בחוזר מנכ”ל משרד החינוך משנת 2009 פגיעה מקוונת מוגדרת כאירוע אלימות חמור המחייב דיווח ותגובה הולמת. (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2011). בסקר שנערך לאחרונה בקרב תלמידי שתי חטיבות ביניים דיווחו 6.9% מן המשתתפים כי נחשפו לאלימות ברשת כקורבנות, 7.8% השתתפו כתוקפים ו-22.2% נחשפו כעדים. נמצא מתאם גבוה בין מי שנקטו אלימות מחוץ לרשת לבין מי שנקטו אלימות ברשת (טרבלוס, היימן ואולניק-שמש, 2011). עבודה זו מהווה סקירה של נושא האלימות המקוונת, וסוקרת את דרכי ההתמודדות של ההורים ומערכת חינוך עם תופעה זו. הפרק הראשון מציג את תחום הרשתות החברתיות בכלל, כאשר הפרק השני סוקר

מבוא גלובליזציה, התפתחות הטכנולוגיות המתקדמות והתפתחות המדיה הדיגיטאלית שינו את תרבות התקשורת הבינאישית. שיווק ויחסי ציבור באמצעות האינטרנט משמשים כאמצעים לגיטימיים לגיוס לקוחות פוטנציאליים באמצעות קיום אינטראקציות ברשת האינטרנט. האינטרנט משמש כפלטפורמה לביצוע עסקאות, החלפת מידע, תיעוד, מכירת מוצרים ושירותים (Boyd, & Ellison, 2007; Ellison, Steinfield, & Lampe, 2011). טכנולוגיות מתקדמות בתחום המידע והתקשורת הובילו להתפתחות מהירה של המדיה החברתית ושילובה בתוך החברה של ימינו (Kaplan, & Haenlein, 2010) . מרכיבי רשת הWeb 2.0- שינו את אמצעי התקשורת האינטרנטיים בכך שאפשרו החלפת תכנים בין הגולשים והקמת רשתות חברתיות שונות. השימוש ברשתות אלה הפך לחלק אינטגראלי מחיי היומיום, ובכך הפכו לערוץ תקשורת חשוב, שהשפעותיו ניכרות בתחומי חברה שונים. רשת האינטרנט מספקת את האפשרות לניהול עסקי אינטראקטיבי והצעה של מוצרים ושירותים של החברה לאוכלוסיות המגוונות (Yadav, De Valck, Hennig-Thurau, Hoffman, & Spann, 2013). אחד היתרונות הבולטים של רשת האינטרנט הוא אי-תלות במיקומם הגיאוגרפי של החברה או של הצרכן. תכונה זו עשויה לסייע בפיתוח והרחבת החברה באמצעות פניה למספר רב של צרכנים. שיתוף פעולה מקוון הפך לנורמה חברתית, ובקרב הגולשים נוצרה האפשרות לעצב תכנים, רעיונות ואופי ההתנהגות הצרכנית. ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה להעברת מידע בשנים האחרונות תורמת לעיצובן של שיטות לפרסום ושיווק אינטראקטיביים חדשניים. יתרה מזו, הצגת תכנים באופן עדכני משמשים כתמריץ ללקוחות הפוטנציאליים לתקשר באמצעים אלקטרוניים יעילים (Yaakop, 2013). תרומה ייחודית זו עשויה להפוך בעתיד הקרוב לחלק מתפיסת הצרכנים ולשמש כערוץ פרסום יעיל במיוחד ומותאם למסגרת תחומי העניין של הגולש. מחקרים מראים שביחס לאוכלוסייה הכללית, הצעירים נוטים להפגין מידה גבוהה יחסית של אמון ומתייחסים בפתיחות כלפי השימוש ברשתות חברתיות. לפיכך, אוכלוסיית הצעירים

מבוא מציאות של מלחמות מרובות ועימותים אלימים חוזרים ונשנים מציבה את הצבא בקדמת הבמה ובמרכז השיח הציבורי, בישראל בעיקר,  ומעצימה את השפעתו על עיצוב התודעה, בעיקר בזכות התגברות האהדה הציבורית וגילויי פטריוטיות, המתגברים  בעת מלחמה. ניהול העימות האלים באמצעות הפעלת הכוח הצבאי נתפס בעיני הציבור כביטוי מובהק לאחריות המקצועית של הדרג הצבאי, והנטייה היא לא להפריע לצבא ולמאמץ המלחמתי ע”י פקפוק בטקטיקה או באסטרטגיה אותן בחרו הדרג המדיני ו/או הצבאי. בנסיבות כאלו הפיקוח האזרחי והדרג המדיני צריכים להבטיח את התאימות ההכרחית בין  המאמץ הצבאי להישג המדיני. ישנו וויכוח נרחב בין חוקרים שונים בשאלת היחסים בין צבא וחברה בישראל באמצעות ניתוח הגורמים ואופני המעורבות של זרועות הביטחון בקידום השליטה במרחב של המדינה והקהילה  בישראל, ישנם גם ניסיונות להבין מהו הגבול בין התחום האזרחי והתחום הצבאי. בעבודה זו אחקור את הסוגיה האם ההחלטה לצאת מלבנון הייתה תוצאה של לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות או האם זו החלטה שהייתה מתקבלת באותה נקודת זמן גם ללא דעת הקהל בארץ והלחץ הציבורי לסגת, לפי שאלת המחקר השפעת דעת הקהל בהחלטה לצאת מלבנון. אשתמש במאמרים ומחקרים שערכו אנשי אקדמיה וצבא וחקרו את הנושא לעומקו, כמו ראובן פדהצור ומאמרו ” הביטחון הלאומי בישראל-מי מחליט וכיצד”, ופרו’ אסא כשר ומאמרו  “הדרג הצבאי והדרג המדיני:האתיקה של הממשק, מתוך יחסי גומלין בין הדרג האזרחי-מדיני ובין הדרג הצבאי”. הנושא נשאל גם לגבי הסוגיות של השפעת דעת הקהל בשחרור סמיר קונטר הרוצח מנהריה וגם לשאלת העסקה לשחרורו של גלעד שליט.  שאלות ביטחוניות הרות גורל המתעתדות להשפיע על העתיד בצורה זו או אחרת עולה לגבן השאלה האם ההחלטה שנלקחה היא מכורח היותן שאלות

מבוא ארגון הבריאות העולמי הכריז על השמנה כעל המגפה של המאה ה-21, ואכן בעיית ההשמנה צמחה למימדים אדירים בעשרות השנים האחרונות. ההשמנה זכתה לכינוי מגפה בעקבות העובדה כי מעבר לבעיה האסתטית שנלווה להשמנה מלוות לה בעיות רציניות הרבה יותר. בישראל כ- 40 אחוז מהאוכלוסייה סובלת מעודף משקל. לא רק זאת, בעולם ההשמנה נחשבת למגיפה של ממש. יש הבדל רב בין הרצון של גברים ונשים לעשות דיאטה הרוב הגדול של הנשים באות למטרה של ירידה במשקל, אבל גם לצורך ליווי תזונתי במטרה שישפר את איכות החיים. נשים רבות מרגישות שהרגלי האכילה שלהן לא נכונים. זה מתבטא בעייפות אחרי אוכל, בנפיחות, בעיות בבדיקות הדם כמו כולסטרול גבוה, מחסור בברזל ועוד הירידה במשקל יכולה להיות של 3-4 קילו ולא של 10 קילו אבל השינוי בהרגלי האכילה חשוב לא פחות. הירידה במשקל מעוררת תחושה חיובית ומעלה את המוטיבציה אולם, לא תמיד הכול מושלם וגם במהלך הירידה במשקל והדיאטה, בפרט אצל נשים עלולים להתעורר קשיים. השינויים ההורמונאליים משפיעים גם על הדיאטה, והירידה המיוחלת במשקל יכולה פשוט להיתקע פתאום  זו אחת הסיבות שאין לראות בדיאטה או בירידה משקל יעד מרכזי אלא תוצאה נלוות לאימוץ אורח חיים בריא יותר הכולל גם הקניית הרגלי תזונה נכונים ובריאים. בנוסף לכך, חשוב לזכור כי הירידה במשקל איננה ירידה עקבית בקו ליניארי אחיד ,גרף הירידה במשקל הוא מורכב ומדורג יותר וכולל עצירות קצרות. באופן טבעי, לאחר ירידה מסוימת במשקל, עובר הגוף תהליך של איזון ושל הסתגלות למשקל החדש. בשלב זה לא מתרחשת ירידה נוספת במשקל גם אם בפועל הקפדנו מאוד על דיאטה נכונה ועל תפריט מאוזן. התקופה בה המשקל איננו זז