סמינריון במדעי החברה

מבוא בחרתי לנושא את העבריינות כמשתנה תלוי בלקויות קריאה (משתנה בלתי תלוי), למרות שלדעתי נושא זה נחקר רבות באקדמיה אך מצאתי לנכון להעלות על הכתב סקירה עיונית לכל הנושא מחדש, היות וההשערה שלי כפי שיוכח בסוף היא כי אנשים לקויי למידה או עם בעיות קשב וריכוז ובפרט בעלי לקויות קריאה (לקויות קריאה זה המשתנה הבלתי תלוי והוא מהווה חלק מלקויות למידה וקשור לבעיות קשב וריכוז) הם אנשים שייטו יותר לעבריינות. הנושא נבחן תיאורטית ונמצאו נימוקים משמעותיים לכך  וסטטיסטיקות מראות שהם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להיות עבריינים או לכל הפחות בעלי בעיות התנהגותיות על גבול העבריינות (בהן לא אעסוק במסגרת עבודה מצוצמצמת זו), כאשר הכוונה בהתנהגות על גבול העבריינות היא לתוקפנות גבולית, מילולית ולעיתים פיזית, נהיגה חסרת אחריות, אי ציות למוסכמות החברה כמו התעלמות מהנחיות בעלי תפקידים שיש בהם סמכות, כמו מנהלים, מורים, שוטרים, פקידים וכו’. רכישת וצריכת סמים הן כמובן עבירות פליליות ממש אך הרשויות נוטות כיום להתעלם מהן והפעילים בתחום כצרכנים ברוב המקרים אינם מגיעים לכלל האשמות פליליות ואף על פי כן אני מתייחסת לכך כאל עבריינות, קיימות כמובן בעיות נוספות הקשורות ללקויי קריאה שגם בהן לא אעסוק בשל מגבלות עבודת המחקר הזו, אך אציין זאת בתור אפשרות למחקר עתידי. הגדרה מקוצרת של לקויות למידה היא: קבוצה של הפרעות הטרוגניות המתבטאות בקשיים בהקשבה, דיבור , כתיבה , המשגה ולפעמים חולשה ביכולות מתמטיות. את סוגי לקויות הלמידה אגדיר בפירוט בחלק של סקר הספרות. סוגי לקויות הלמידה הם: דיסלקציה: שבאה לכלל ביטוי בקשיים בקריאה וברכישת שפה מדוברת ובנושאים נוספים שאפרט, דיסגרפיה: לקות למידה הקשורה לכל נושאי ההבעה בכתב. היא מתאפיינת בהישגים

מבוא מטרת עבודה זו היא כדי לבחון באמצעות מחקרים ונתונים רשמיים ,את שיעור ודפוס העבריינות בקרב העולים והמניעים החברתיים –תרבותיים שהובילו אותם לכך, על צמת לעמוד על האופן שבו מתבטא הקשר בין היגרה לפשיעה. עולי ברית המועצות לשעבר שבאו בשנות ה-90 (העלייה הגדולה),מהווים כ-12% מאוכלוסיית ישראל וביחד עם עולי שנות ה-70 הם מהווים כחמישית מאוכלוסיית ישראל( לשם, וליסק, 2010). אין כל צל של ספק שהעלייה מברית המועצות תרמה את תרומתה לכלכה והתרבות הישראלית ,אך אי אפשר להתעלם מהפן השלילי שהביאה עמה, כמו עבריינות, סמים ,אלימות, זנות וכדומה. למרות שהזנות ,עבריינות והאלימות היו קיימים כבר בחברה הישראלית ,יש הרואים עלייה מסוימת בתופעות אלו בעקבות העלייה מברית המועצות. מחקר אודות הקשר בין עבריינות והגירה ,מחייב אפוא להביא בחשבון גם את המניעים להתנהגות זו וגם את הלכי הרוח בחברה הסובבת אותו, לשם כך העבודה פותחת ברקע ספרותי שמאפיים את תופעת ההגירה ואת תהליך וקשיי הקליטה בחברה הישראלית והאופן בו גלי העלייה התקבלו על ידי החברה הישראלית, כחברה קולטת וכיצד זה השפיעה על תהליך ההטמעה והשילוב בחברה הישראלית. בנוסף נעמוד על הקשר התיאורטי בין הגירה לפשיעה ,בכדי להבין את התפתחות תת התרבות העבריינית בקרב עולים ומהגרים בחברה הקולטת. שאלת המחקר בעבודה הנה, כיצד משפיעים קשיי ההגירה והקליטה בישראל על התנהגות עבריינית בקרב מהגרים מתבגרים עולי ברה”מ לשעבר? ניתן להניח כי הסיטואציה המורכבת שנוצרה ואיתה נאלצו להתמודד העולים, שבה הם מצויים בין הצורך והרצון לשמור על תרבות, זהות ומקורות ארץ מוצאם לבין הרצון העז להשתלב ולהשתייך בחברה הישראלית ומצב זה מוביל לקונפליקט גדול אשר לבסוף עשוי לפעול כזרז להתנהגות עבריינית ולסטייה חברתית. מחלקת המחקר של

מבוא מוזרות הן דרכיה של הדמוקרטיה הישראלית ושל מחוקקיה. היש משקיף רציני שהיה מסתכן, לפני כשנה, והיה צופה קבלתם של אותם החוקים[1], שהתקבלו בחודש מרס 1992, ואשר מקדמים בצורה משמעותית ביותר את הליך כינון החוקה למדינה? יתרה מזאת, חלק של אותם החוקים שהתקבלו נוגעים בנושא השנוי במחלוקת מכל, כלומר חקיקת מגילת זכויות האדם והאזרח. ההפתעה הינה גדולה : ללא ספק היא כרוכה בניצול מתוחכם של אוירת “סוף העונה” השוררת בכנסת בימיה האחרונים. כבר בעבר הצליחו מספר חברי כנסת להעביר חוקים בעייתיים בתקופת הביניים הזאת. אך אין ספק כי הפעם הם הגדילו לעשות. ברשימה הזאת אני מתכוון להביא הערכה ראשונה לאחד מאותם החוקים – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו[2].   [1] חוק יסוד : חופש העיסוק, ס”ח תשנ”ב, 1387 . חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ס”ח תשנ”ב 1391. חוק יסוד: הממשלה, ס”ח תשנ”ב 1396 [2] אהרן ברק, התאגיד וחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, מאזני משפט ח’, 2012 אמנון רובינשטיין, ‏סיפורם של חוקי-היסוד, משפט ועסקים י”ד, 2012, עמ’ 109-79 אוריאל לין, שלומי לויה, ‏כיצד הצליחה ועדת החוקה בכנסת השתיים-עשרה במקום שבו נכשלו אחרים: דגשים והרהורים לגבי העתיד, משפט ועסקים י”ד, 2012, עמ’ 290-261   תוכן עניינים תוכן עניינים 2 מבוא 2 חוק היסוד וחוקת המדינה – שיטת החקיקה 4 הליך חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו 4 מעמדו של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו לאור אי-שריונו 5 ערכי יסוד זכויות האדם 7 שמירה על זכויות האדם 8 תפקיד המדינה בהבטחת זכויות האדם 8 למי מוענקות זכויות? 10 מטרת חוק היסוד כבוד האדם וחירותו 12 צורת הסייגים לחוק היסוד : כבוד אדם

מבוא “ותרא רחל, כי לא ילדה ליעקוב, ותקנא רחל, באחותה; ותאמר אל- יעקוב הבה- לי בנים, ואם- אין מתה אנוכי” (בראשית, פרק ל,’ פס’ א.)’ הכמיהה ללדת ילד היא צורך אישי וחברתי המתקיים כמעט בכל מקום בעולם, ומאז שחר האדם. רבים  רואים בהולדה מטרה מהותית בחייהם, אך לא כולם יכולים להגשימה. בעבור יחידות, יחידים ובני זוג שאינם יכולים להביא ילד, עשוי הקושי להביא לכאב קשה מנשוא, בין אם מדובר בבעיית אי פריון או בגלל היעדר רחם, ביצית או זרע. על פי זפרן ,(2005( השתכללות טכניקות ההולדה בשנים האחרונות ובפרט אפשרויות ההפריה החוץ־גופית לסוגיה, לצד השימוש הגובר בהזרעה המלאכותית הוותיקה, היעזרות בהולדה המשלבת תרומת תאי מין, או אם נושאת (״פונדקאית״,) כל אלה הרחיבו את חלופות ההולדה הרחבה ניכרת בעבור אלו המתקשים להוליד באופן טבעי.. אין צורך להכביר במילים על כך שההפריה- החוץ גופית, וטכנולוגיות חדישות אחרות של פרייה ורבייה, הן סיפור הצלחה של קדמה מדעית. כמו לגבי פריצות- דרך מדעיות וטכנולוגיות אחרות בתחום הביו- רפואי, גם במגזר זה של פרייה ורבייה מתעוררות שאלות לגבי מהות ואופי הרגולציה הנורמטיבית הראויה. שפירא (2005( טוען כי עיצובה של רגולציה נורמטיבית ראויה הוא מיזם רב- תחומי המחייב מאמץ משותף של אנשי מדע, אתיקה, פוליטיקה, כלכלה, סוציולוגיה, דת ומשפט. הרצון במימוש הזכות להורות מביא זוגות רבים לבחור בפתרון הפונדקאות. בחירה זו מעוררת סוגיות חברתיות, אתיות, מוסריות, הלכתיות ומשפטיות. לטענתו של שפירא, בחברות מערביות ליברליות, ההסדרה הנורמטיבית- ובמיוחד המשפטית- של התחום הביו- רפואי קשורה בטבורה לתרבות זכויות האדם. טיעונים רווחים במונחים של זכויות אדם ביו- רפואיות מתייחסים לשאלות של חיים ומוות, בריאות וחולי. “כבוד האדם” הוא מושג

מבוא מנהיגות הייתה נושא שגור כבר אצל המבשרים הראשונים של מדעי החברה בתקופה הקלאסית ובימי הביניים. הסטוגרפיה, שערבבה אגדה ומציאות, עמדה על הצורך בגיבורים והוגים פוליטיים עשו למיון “הנסיכים”, על פי תכונותיו של השליט האידיאלי (מקיאבלי, 2003). השינוי הראשון בנושא חל במאה ה-17 וה-18 כאשר הובס ולוק (2008) , בתאוריות שלהם על האמנה החברתית הדגישו פחות את תכונות  השליט ויותר את זכויות הנשלט. מאז, הלך והוזנח נושא המנהיגות כנושא לימוד שיטתי ואקסקלוסיבי, במיוחד על רקע הדגשת היסודות האימפרסונליים במדע המדינה. גם הופעתו של פרויד(2002) על במת המחקר לא תרמה למעשה רבות בשלב הראשון: אמנם חלק מעבודותיו עסק באישים דוגמת אדיפוס, משה וליאונרדו, אך אלו לא הופיעו בהקשרם הפוליטי אלא כדמויות מיסטיות או כסימבולים ונושאים להערצה. המפנה בא עם פרסום  מחקרו הקלאסי של אריק אריקסון על לותר הצעיר. מכיוון שאריקסון (1960), בניגוד לפרויד, הכיר בעובדה שהאישיות ממשיכה בהתפתחותה גם מעבר לתקופת הילדות וההתבגרות, היו קביעותיו משמעותיות, דווקא להיסטוריונים ומדעני המדינה. מה שאריקסון כינה פסיכו היסטוריה או גישה פסיכו  – היסטורית העשיר את לימוד התהליך הפוליטי, באמצעות העברת המוקד התעניינות והמחקר על מנהיגים ומקבלי החלטות בודדים. מאז הלך התחום והתפתח. מעניין אותי במיוחד לדעת מה מאפיין את המפגש הקריטי בין מקבל ההחלטות , בעל אישיות זו אחרת , ובין הסיטואציה הקריטית של המשבר הבינלאומי? כדי לענות על שאלת המחקר הזו, עבודה זו תבחן את תפקוד שני מנהיגים, דוד בן גוריון ולוי אשכול. הראשון ניהל משבר בינלאומי ב-1956, אותו אנו מכירים כמבצע קדש. השני ניהל משבר בינלאומי אחר, אותו אנו מכירים כמלחמת ששת הימים, שפרצה ביוני 1967.  בשני המקרים מדובר על החלטה יזומה

תקציר עבודה זו באה לבחון את השתלבותם של עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל והשפעת מאפייניהם על השכר וכיצד זה בא לידי ביטוי בשוק העבודה. שאלות המחקר היו מה הם ממדי שילוב בני העדה האתיופית בשוק העבודה בישראל? ומה הם החסמים להשתלבותם בשוק העבודה? לצורך מחקר זה נעשה שימוש בסקר השתלבות עולים שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2011. מטרת הסקר הייתה לבחון את מידת השתלבותם של העולים לישראל בתחומים שונים. הסקר כולל שאלות במגוון רחב של נושאים: השכלה ולימודים לפני העלייה לארץ, ידיעת שפות, תעסוקה לפני ואחרי העלייה, פנסיה, שירות צבאי ולאומי, סביבת מגורים, קשרים חברתיים ומשפחתיים, סיבות לעלייה ותחושת זהות ושביעות רצון מתחומים שונים. בשל העובדה כי המחקר שלנו מתייחס לשוק העבודה, נתמקד רק באוכלוסיית העולים מאתיופיה בגילאי העבודה 22-65. במחקר נמצא כי  קיים הבדל  בשלבי הקליטה בין עולים חדשים הנמצאים עד 10 שנים בארץ, לבין שאר הקבוצות, כאשר העולים החדשים כמעט ולא הזכירו את שני השלבים הסופיים בתהליך הקליטה: התבססות בחברה ודיור קבע, והשתלבות בקהילה. כלומר, הם נמצאים עדיין בשלב של תעסוקה ותחילת ההשתלבות בחברה. מבוא מחקרים רואים במדינת ישראל  מדינה קולטת הגירה אשר תרומת ההגירה לגידול באוכלוסיית המדינה, מהקמתה ועד סוף 2011 עמדה על כ-44%. בשנים האחרונות ירדה תרומת ההגירה לגידול האוכלוסייה מהשיעורים הגבוהים של שנות ה-90, אך גם בשנות ה-2000 קליטת המהגרים מהווה כ- 16% מהתרומה לגידול באוכלוסיית המדינה. כיום, מחצית מהאוכלוסייה היהודית בישראל מורכבת מילידי חו”ל ורובה של המחצית השנייה הוא דור שני לעלייה  (Yonah, 2005). השתלבות כלכלית של עולים מאתיופיה מהווה סמן מרכזי לקליטה מוצלחת במדינה, ונבדקת לפי מדדים כגון השתתפות בכוח העבודה,

מבוא החברה החרדית מהווה גוף הומוגני ומתבדל בחברה הישראלית, החרדים הם בעלי דרך חיים שונה משאר האוכלוסיה, הם מקיימים באדיקות את מצוות התורה ומרבים בתפילות, כמו כן הם כמעט ואינם משתתפים בצבא. כבר ב 1948 נחתם הסכם בין ראשי הישיבות בירושלים לבין ההגנה לפיו בחורי הישיבות לא יגויסו לצבא.  בהמשך חלו שינויים ועדכונים מסוימים בחוק והבסיס כיום לגיוס בחורי הישיבות הוא חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 המגדיר את נושא “תורתו אמונתו” ולפיו תנאי הפטור. נושא נוסף הוא הקצבה המשולמת ללומדים בישיבות אשר ממנה הם מתפרנסים. מבלי להיכנס לפרטים שהם מחוץ לגבולות העבודה אומר רק שהחרדים נבדלים משאר האוכלוסייה בלבושם, במראה החיצוני שלהם, במקומות המגורים, באופי החיים, באופן הפרנסה ובשירות בצבא. בנוסף דרישותיהם הנוגעות לשמירת השבת, לגיור ולנושאים נוספים מתקבלות על ידי חלק גדול מהאוכלוסייה ככפייה דתית שהם מצליחים בה תודות לעוצמתם הפוליטית. נוצרה עוינות בין חלקי הציבור, בעיקר עוינות של כלל הציבור כלפי החרדים. זה נושא חשוב שפוגע בחברה הישראלית. התקווה היא שהשימוש ברשתות החברתיות יביא את ערכי העולם המערבי אל החרדים ויעזור ליצירת קירוב בחברה. מסיבה זו נושא השימוש באינטרנט וברשתות החברתיות על ידי החרדים הוא חשוב. שאלת המחקר: “באיזה אופן משתמשת החברה החרדית בישראל באינטרנט?” הנחת המחקר היא שקיים שימוש נרחב של החרדים באינטרנט אולם גם שם הם שומרים במידה רבה (ואולי מופרזת) על אופיים הבדלני. עבודה זו תהיה איכותנית, ראשית בכוונתנו לכתוב סקר ספרות ובמסגרתו נחפש מידע על השימוש של החרדים באינטרנט, בהמשך בהתבסס על דברי המומחים ייכתב שאלון שישמש לראיונות מונחים למחצה במסגרתם נראיין מספר חרדים כדי להבין את דרך ראייתם את המצב. על סמך

מבוא סוגיית דרישה לשוויון הזדמנויות לנשים החלה  רשמית עוד במאה ה-19, עם התארגנות של נשים – “פמיניסטיות” – נגד הפלייתן בתחומים רבים. התיאוריה הפמיניסטית בוחנת את המעמד של נשים וגברים בחברה, במטרה להשתמש בידע זה לשם שיפור חייהן של הנשים. כיום עדיין קיימים אי-שוויון, הפליה ודיכוי נגד נשים, במיוחד בהקשר הפטריארכלי והכלכלי. כיון שכך, פמיניסטיות ממשיכות לעשות מאמצים רבים על מנת להשיג שוויון מגדרי  (Crossman, 2016). הפמיניזם שינה חיי נשים רבות במובן של אפשרויות השכלה, תעסוקה, העצמה נשית וחוקים. למעשה, המטרות הפמיניסטיות היו פשוטות: להרשות לנשים את חירותן, הזדמנויות שוות, ושליטה על חייהן(שם). בעקבות פעילותן של הפמיניסטיות, צבאות המערב נפתחו לקליטת נשים לתוך שורותיהם. בעבר, מרבית צבאות בעולם גייסו בגיוס חובה רק גברים. כיום בעולם המערבי מקובל לחשוב על הנשים כשוות (או לפחות ראויות לשיויון שיש לפעול כדי ליישמו, הכוונה לפעולות של הממשל, ארגוני נשים, ארגוני גברים, מוסדות, חברות פרטיות וכו’)מדובר בשיווין מלא בין הגברים לנשים. הפעילות בכיוון זה היא רחבה ומשמעותית אבל אי אפשר להגיד שהעבודה הסתיימה. יש בעיות שהן עדיין בלתי פתורות, כמו למשל התייחסות מיטבית לנושאי הריון ואימהות ונושאים נוספים. כמו כן עולים מידי פעם נושאים נוספים שאחד מהם הוא שירות נשים בצבאות. בעבר היה מקובל שנשים לא משרתות בצבאות, בעת האחרונה, אפשר להגיד בחצי השני של המאה ה20 הגישה הזו השתנתה. (Cornelsen, 2005) ככלל התפיסה המקובלת בעולם הדמוקרטי הנאור תומכת בהעצמת נשים בחברה בדרכים שונות, כמו הסברה, חקיקה ואכיפת החוקים, שינוי נורמות התייחסות ודיבור כלפי נשים, ייעוץ ומתן פתרונות למצבים שונים, מתוך מטרה ליצור שינוי חברתי כללי. התפיסה השיוויונית פעלה בכיוון הזה והחלו לגייס נשים בצבאות

מבוא בימים אלה מתעורר בכנסת, ברשויות צה”ל וברבנות הצבאית ביתר-שאת הוויכוח בעניין שילוב שוויוני של נשים, הומוסקסואלים ולסביות בצה”ל. ההשקפה, שנשים הן נחותות לעומת גברים, כוללת את כל הדתות והאמונות מתוך פירוש מעוות של דברי האלוהים. דעה רווחת זו סיפקה הצדקה לדיכוי נשים בעולם. כיון שכך, נמנע מהן  מלקחת חלק שווה לגברים בהתנהלות החיים ובחוקים פוליטיים וחברתיים (Carter, 2013). סוגיית דרישה לשוויון הזדמנויות לנשים החלה  רשמית עוד במאה ה-19, עם התארגנות של נשים – “פמיניסטיות” – נגד הפלייתן בתחומים רבים. התיאוריה הפמיניסטית בוחנת את המעמד של נשים וגברים בחברה, במטרה להשתמש בידע זה לשם שיפור חייהן של הנשים. כיום עדיין קיימים אי-שוויון, הפליה ודיכוי נגד נשים, במיוחד בהקשר הפטריארכלי והכלכלי. כיון שכך, פמיניסטיות ממשיכות לעשות מאמצים רבים על מנת להשיג שוויון מגדרי  (Crossman, 2016). הפמיניזם שינה חיי נשים רבות במובן של אפשרויות השכלה, תעסוקה, העצמה נשית וחוקים. למעשה, המטרות הפמיניסטיות היו פשוטות: להרשות לנשים את חירותן, הזדמנויות שוות, ושליטה על חייהן (Napikoski, 2016). בעקבות פעילותן של הפמיניסטיות, צבאות המערב נפתחו לקליטת נשים לתוך שורותיהם. בעבר, מרבית צבאות בעולם גייסו בגיוס חובה רק גברים. ישראל היא מקרה ייחודי בכל הקשור לצבא ומגדר, כיוון שהיא המדינה היחידה המגייסת נשים בגיוס חובה. צה”ל מהווה סוכן-חיברות חשוב ומרכזי במדינת ישראל, גיוס החובה מציב את הצבא ככור-היתוך עבור קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית ומשפיע באופן מעשי ומשמעותי על חייו של הפרט מבחינת עיצוב ערכים ונורמות חברתיים וכלכליים (בריק, 2014). מאז 1949, שנה שבה נחקק “חוק שירות הביטחון”, ומאוחר יותר – “חוק שירות הביטחון [נוסח משולב] 1986”, שירות נשים מבטא תפיסה ערכית, לפיה הצבא הוא “צבא העם”