סמינריון במדעי המדינה

מבוא עבודה זו תחקור את השאלה הבאה – האם חיזבאללה כגרורה איראנית עצמאי יותר בנושאי פנים לבנונים מאשר בנושאי חוץ. השערתי היא כי ממצאי העבודה יעלו כי הארגון אינו עצמאי יותר במדיניות הפנים, זאת כיוון שהאינטרס האיראני באיזור, והשאיפה להגמוניה, מכתיבים מדיניות השואפת לעצב את הארגון, כמו המשטרים הערביים האחרים, ברוח המהפכה האיסלאמית. איראן הינה הפטרון והתומך העיקרי של ארגון חזבאללה הפועל ומתקיים בלבנון. ארגון זה התחזק לאין שיעור מאז הקמתו, כאשר בין היתר, נעשה הדבר, בסיוע ומתן תמיכה של המשטר האיראני. לכן, אני סבורה כי ישנה חשיבות בבחינת מקור כוחו של הארגון ואת המשעות של התמיכה האיראנית, האם היא פורשת את זרועותיה הארוכות ובוחשת גם בענייני פנים לבנוניים, או שהיא מגבילה את עצמה – לביסוס האינטרס האיראני באיזור באמצעות שימוש בפרוקסי שלה – הגרורה האיראנית חזבאללה. לשם ניתוח שאלת המחקר אסקור תחילה, בפרק הראשון, את המשטר האיראני ומאפייניו המכתיבים, בין השאר, את האינטרס האיראני באיזור, ובפרק השני את המטרות והאינטרסים של ארגון חזבאללה באיזור ואבקש לעמוד על מקורו של הקשר – אידיאולוגי, ערכי, או אינסטרומנטלי, ובהתאם לכך להעריך את חוזקו של הקשר והשלכותיו. בהמשך העבודה, בפרק השני, אסקור את מדיניותו של חזבאללה בנושאי פנים וההשפעה האיראנית, ובפרק השלישי אנתח את מדיניותו של הארגון בנושאי חוץ וההשפעה האיראנית על מדיניות זו. בפרק סיכום העבודה אנתח את הממצאים שעלו בפרקים הקודמים אל מול שאלת המחקר ואבחן את השערת המחקר.   המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים,

מבוא מאז 1990 אנו עדים להתפתחות של היחסים הכלכליים, המסחריים והמדיניים בין ישראל למדינות האפריקאיות שמדרום לסהרה. עבודה זו תנתח את התפתחות היחסים בין ישראל למדינות אלו ותבחן על מה מבוססת מערכת יחסים זו. לפיכך שאלת המחקר תהיה – על מה מבוססת מערכת היחסים בין ישראל למדינות דרום הסהרה בשני העשורים האחרונים – מה הם האינטרסים האסטרטגיים העומדים בפיתוח היחסים בין המדינה היהודית ובין מדינות אלה באפריקה – האם יחסים אלה מבטאים קרבה מדינית אידיאולוגית, או אינטרסים מסחריים גרידא? במהלך העבודה אבחן את מכלול האינטרסים בין המדינות ואת התפתחותם של אינטרסים אלה ואנתח את השפעתם של גורמים וארגונים חיצוניים על התפתחות מהלך היחסים. אני סבורה כי הבנתו של נושא זה הינה בעלת חשיבות רבה, מאחר שזהו אינטרס ישראלי אסטרטגי מן המעלה הראשונה לשמר יחסים אלו, והבנה טובה יותר של קשר זה ומה שעומד בבסיסו, עשויים לסייע בהמשכה וחיזוקה של מערכת היחסים הזו. המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.     תוכן עניינים מבוא: עמ’ 3 1. תולדות היחסים בין ישראל למדינות דרום הסהרה: עמ’ 4-9 2. האינטרסים של מדינות דרום הסהרה במערכת היחסים: עמ’ 10-12 3. האינטרסים של ישראל במערכת היחסים: עמ’ 13-16 4. עיצוב היחסים וטיבו של הקשר שבין ישראל למדינות דרום הסהרה: עמ’ 17-19 5. דיון וסיכום: עמ’ 20-22 6. רשימת מקורות: עמ’ 22-24

מבוא עבודה זו מבקשת לבחון ולנתח מהם שימושי הטרור באינטרנט, כיצד ארגוני טרור משתמשים בו, לאיזה שימושים ובאילו דרכים. מחקר זה חשוב ומעניין מאחר והאינטרנט הוא דבר מאוד מרכזי וחלק חשוב מחיי היום יום של החברה ודרך האינטרנט ניתן לרכוש מוצרים, למכור, להעביר תכנים מסוימים, לשווקם ולהכיר עולמות שונים, אך עם זאת בידיים הלא נכונות האינטרנט יכול להוות סכנה, על ידי השבתת אתרים, חשיפת קונספירציות, ביצוע פיגועים במקומות הומי אדם ועוד. את שאלת המחקר אנתח באמצעות מאמרים ואתרים באינטרנט. כמו כן אחקור מי הם ארגוני הטרור ומהי המטרה והאידיאולוגיה אליה שואף כל ארגון, כמו כן מה תוכן אתרי האינטרנט שבנה הארגון, על מה מושתתים ערכיו, תפיסת העולם והאידיאולוגיה עליו מתבסס. בעזרת אתרי אגרוני הטרור יתאפשר להבין כיצד הם מושכים אליהם את אוהדי הארגון, איך הם מתמודדים עם המתנגדים ואויביהם, השלטונות והממשל וכמובן השימושים של ארגוני הטרור באינטרנט, כיצד הם משתמשים ברשת האינטרנט המבוזרת, לאילו מטרות, איך בעזרתה הם מפחידים וזורעים פחד ואימה בקרב ההמון ואיך מקדמים פעולות טרור דרכה.     תוכן עניינים מבוא-עמוד 3 אינטרנט-עמוד 4 טרור-עמוד 5-6 מי הם ארגוני הטרור באינטרנט- עמוד 6-8 שימוש ארגוני הטרור באינטרנט-עמוד 9-13

מבוא עבודה זו תבחן את שאלת המחקר כיצד השפיעו אירועים מדיניים/פוליטיים/ביטחוניים על התיירות לישראל? במסגרת העבודה ייבחנו מספרי כניסות התיירים ותנופת התיירות כמגמה על רקע האירועים השונים. היות ועבודה זו נכתבת במסגרת הסמינר “תיירות במזה”ת” אתבסס על נתונים מספריים ולצידם מקורות מחקר בתחום זה. האירועים בהם אתמקד בעבודה זו, מפאת חשיבותם, הם: הסכמי אוסלו, האינתיפאדה השנייה (2000-2003), מלחמת לבנון השנייה (2006) ומבצע עופרת יצוקה (2008-2009). אני סבורה כי נושא זה חשוב בכדי להבין את השפעתו של המצב המדיני-ביטחוני בישראל על מצבה הכלכלי של המדינה ולכן חשוב לבחון קשר זה באבן הבוחן שלפנינו, שהיא אחת מאבני היסוד בכלכלה הישראלית ובנורמליזציה של מעמדה הבין לאומי של ישראל בין משפחת העמים – שוק התיירות לישראל. המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.   תוכן עניינים 1. מבוא: עמ’ 3 2. סקירת ספרות 2.1 תיירות בישראל – ניתוח נתונים וחשיבות: עמ’ 4-6 2.2 התיירות בשנות ה90- על רקע האירועים במדינה: עמ’ 7-10 2.3 האירועים הביטחוניים והפוליטיים בשנים 2000-2010: עמ’ 11-18 2.4 הקשר בין אירועים פוליטיים וביטחוניים והתיירות לישראל: עמ’ 19-23 3. דיון וסיכום: עמ’ 24-25 4. רשימת מקורות: עמ’ 26-27 5. נספחים: עמ’ 28-29

מבוא תופעת הטרור כנושא מחקרי הפכה לסוגיה מרכזית, במיוחד בשנים האחרונות, בין היתר כחלק מההתמודדות העולמית מול הטרור הגלובלי ומול האתגרים שהוא מציב למנהיגי המדינות, לקהילה הבינלאומית, ולשחקנים מרכזיים נוספים. עבודה זו מתמקדת בנישה המחקרית של מעורבות מדינות בטרור, וליתר דיוק, במעורבותן של מדינות כושלות בטרור. ישנם סוגים שונים של מעורבות, ממעורבות אקטיבית בה המדינה לוקחת חלק ישיר בביצוע הטרור עצמו, דרך טרור באמצעות שליחים וארגונים שתחת חסותה, ועד לאפשרות בה המדינה מספקת משאבים ואמצעים שברשותה, אך כל זה ללא רצונה וללא יכולת התנגדות לעניין. שאלת המחקר: מהן ההשלכות לצמיחתם של ארגוני טרור במדינות כושלות ברמה המקומית וברמה הבינלאומית? מקרה בוחן: סומליה בין השנים 2006-2012. השערת המחקר: סומליה מהווה מקרה קיצוני בו מדינה כושלת מהווה קרקע פורייה לעלייתם והתבססותם של ארגוני טרור. ברמה המקומית, היותה של סומליה מדינה כושלת, מגבירה את מרחב התמרון והפעולה של המיליציות וארגוני הטרור השונים, ומאפשרת להם לפעול בחופשיות ובאפקטיביות, על חשבון האוכלוסייה המקומית והמדינה. ברמה הבינלאומית, המדינה הכושלת מהווה מקום מבטחים לארגוני הטרור, ומרחב בו ניתן לייצא מתקפות ופיגועים נגד מטרות בין-אזוריות ובינלאומיות שונות. אולם לקהילה הבינלאומית קושי רב למגר את התופעה. המחקר הוא איכותני-תיאורי ולכן שיטת המחקר העיקרית היא סקירה ספרותית דרך מקורות אקדמאיים, דיווחים תקשורתיים, ומכתבי עת  שונים. הבחירה בסומליה כמקרה בוחן נבעה מתשומת הלב אשר משכה המדינה כאחד האיומים האקטואליים החמורים ביותר לביטחון הקהילה הבינלאומית. נקודת הזמן של המחקר מתמקדת בהסלמת הלחימה בין  קבוצות המורדים לבין המדינה וכוחות הסיוע שלה, מפני שבנקודה זו ההשלכות לתופעה הנחקרת, ברורות ומובהקות.     תוכן עניינים מבוא 3 סקירת ספרות מדינות כושלות  4 טרור וגרילה 6

מבוא סביב שנת 1600 היגרו יהודים אנוסים רבים מפורטוגל לאמסטרדם. רובם היו בין היהודים שגורשו מספרד לפורטוגל בשנת 1492, והמשיכו לחיות את חייהם היהודים בפורטוגל עד אשר גם במדינה זו הגיעה אליהם חרב האינקוויזיציה ודרשה מהם להמיר את דתם באופן קולקטיבי.לא רק מפורטוגל: גם מספרד, מאיטליה, ואפילו מתורכיה ומצפון אפריקה היגרו עוד ועוד יהודים אל הרפובליקה ההולנדית, ובעצם – אל אמסטרדם. לא רק אידיאולוגיה של חופש דת והתנגדות לקתוליות הניעה את פרנסי הולנד למשוך את היהודים: אלו גם הבינו שבכוחם של היהודים לפתח כלכלת-סחר ענפה שתהיה מבוססת על קשרי החוץ של היהודים באירופה, בדרום אמריקה ובמזרח, ולהביא תועלת רבה למדינה הצעירה המתחדשת מבחינה כלכלית. הרפובליקה הטרייה הפכה לאבן שואבת, ובמהרה החלה להפגין שגשוג כלכלי חסר תקדים, שנחשב עד היום כ’תור הזהב של הולנד’. לפיכך אבקש לבחון בעבודה זו את מהלכו של המרד ההולנדי נגד השלטון הספרדי, את האינטרסים המשותפים להולנדים ולאנוסים, חייהם של היהודים האנוסים בספרד ובפורטוגל אשר הובילו אותם להגר ולבקש מחסה תחת קורת הגג של המדינה ההולנדית העצמאית והסובלנית, וכן את אופן קליטתם וחייהם של אותם “יהודים חדשים” בהולנד הקלוויניסטית. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.   תוכן עניינים הקדמה: עמ’ 3 מבוא: עמ’ 3 פרק א – המרד בהולנד נגד השלטון הספרדי: עמ’ 4-5 פרק ב- המשטר בהולנד לאחר שחרורה מספרד: עמ’ 6-7 פרק ג’ – מצבם של האנוסים בספרד ובפורטוגל: עמ’ 8-12

מבוא עבודה זו תחקור את השפעתם של מחנות הפליטים בלבנון על גיבוש הלאומיות הפלסטינית, ותבחן האם תנאי החיים במחנות אלה, המגורים בצפיפות, הניכור של הממשלה הלבנונית והעימותים מול קבוצות אתניות אחרות בלבנון סייעו לגיבושה של הלאומיות הפלסטינית. שאלת המחקר תבחן – האם החיים במחנות הפליטים בלבנון השפיעו על גיבושה של הלאומיות הפלסטינית, ומהי תרומתם של אותם מחנות פליטים ליצירתה של אותה לאומיות. לאורך ההיסטוריה הפלסטינית התקיים מתח מתמיד בין הלאומיות הפאן ערבית ובין הלאומיות המקומית הפלסטינית. בעבודה זו אבקש להראות כיצד החיים במחנות הפליטים בלבנון הובילו את הפלסטינים לבחירה בלאומיות הפרטיקולרית הפלסטינית. אני סבורה כי שאלה זו נושאת חשיבות רבה שכן היא תסייע בידינו להתחקות אחר שורשי הלאומיות הפלסטינית. אני משערת כי עבודה זו תעלה כי לאומיות זו נצרבה, בין היתר, באמצעות החיים במחנות הפליטים בלבנון והולידה את הארגון הלאומיי הפלסטיניים ואת הזהות הלאומית. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, וניתוח קטעי עיתונות, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים מהמחקר האישי והמסקנות שיעלו מהדיון.   תוכן עניינים 1. מבוא: עמ’ 3 סקירת ספרות 1. לאומיות והמתח בין פאן ערביות ללאומיות פלסטינית: עמ’ 4-5 2. הנכבה וחוויית הפליטות הפלסטינית: עמ’ 6-11 3. היווצרות מחנות הפליטים וההשפעה על הזהות הפלסטינית: עמ’ 12-16 4. מחנות הפליטים בלבנון וההשפעה על הלאומיות: עמ’ 17-25 5. הליך יצירתה של הלאומיות הפלסטינית במדינות ערב: עמ’ 26-31 6. דיון וסיכום: עמ’ 32-34 6.רשימת מקורות: עמ’ 35-36  

מבוא הוועד הישראלי לאונסק”ו הקים בשנת 2008 צוות חשיבה לבחינת שימור המורשת הערבית הבנויה בישראל בראשותו של פרופ’ ראסם ח’מאיסי. כך הגדיר אונסק”ו מורשת בנויה: “מכלול הפעילות האנושית שיצרה יד אדם בקהילתו תוך התייחסות למרחב והיא בעלת ערך תרבותי, היסטורי, ארכיטקטוני ופיזי וקיים צורך לשמר אותה לדורות הבאים כביטוי של אותה חברה אנושית ותרומתה לציוויליזאציה”[1]. תרבות היא מכלול רחב של הערכים, של האמונות ושל תפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם, כגון סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, נורמות, אידיאולוגיות, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים. המושג “מורשת תרבותית” הינו שאיפה של קבוצה לפעול לביטוי, לשימור, לטיפוח ולהנחלה מדור לדור של תכנים, סמלים, אירועים, אישים, מוסדות, אתרים ויצירות תרבותיות הנתפסים בעיני האליטות של החברה כמייצגי זהותה הקיבוצית והחיוניים לה כבסיס לסולידריות פנימית. בכל חברה ישנן תרבויות משנה ועוד בחברה הטרוגנית כמו החברה הערבית בישראל, המורכבת מקבוצות המשתייכות לדתות שונות, לצורות התיישבות שונות ולחברות שבטיות ושבטיות־למחצה רבות[2]. עז א-דין אל־קסאם, (1882-1935), יליד סוריה, היה אימאם ופעיל פוליטי, ובסוף שנות העשרים החל לקדם את העמדה שלפיה יש להתכונן למאבק צבאי בשלטון הבריטי בארץ ישראל ובמפעל הציוני. בראשית שנות השלושים ארגן אל־קסאם קבוצה של תומכים שעסקה בפעילות אלימה באזור הגליל התחתון ובצפון השומרון. לאחר מותו ב 1935- בקרב יריות עם יחידה בריטית, נעשה אל־קסאם סמל, ותומכיו השתתפו ב”מרד הערבי” בשנים 1936 –1939[3]. לדמותו ההיסטורית של עז א-דין אל קסאם נודעת חשיבות ניכרת בהוויה הביטחונית הנוכחית במדינת ישראל, וזאת בשל היחס הסמלי והאופרטיבי המיוחס על ידי הפלשתינים. דמותו משמשת מופת והשראה לפלשתינים  מהזרם האסלאמי הלוחמני מתנועות החמאס והג’יהאד האסלאמי. משנות התשעים זכה אל קסאם

מבוא מבצע “עמוד ענן” היה מבצע צבאי של צה”ל ברצועת עזה, שהחל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים    ב-21 בנובמבר 2012. במבצע נערכו אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה אלפי רקטות לעבר יישובים בישראל.   במהלך ימי המבצע הפעילה מדינת ישראל מערך הסברה נרחב ודיפלומטיה ציבורית, שנועדו כולם להשפיע על דעת הקהל העולמית ולהסביר את הצד הישראלי בעימות. מערך הסברה זה עוצב לאורם של כישלונות ההסברה של מדינת ישראל במלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ופרשת המשט הטורקי, שזכו כולם לביקורת ציבורית ומדינית חריפה בכל האמור לטיפול בדעת הקהל העולמית ותפקוד מערך ההסברה הלאומי בהם- דובר צה”ל, משרד החוץ ומשרד ההסברה הלאומי.   מטרת עבודה זו היא לסקור ולנתח את מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית שהופעל על ידי מדינת ישראל במהלך מבצע חומת מגן- היכן התרכזו מאמצי ההסברה, באילו כלים נעשה שימוש, מה הייתה מעורבות התקשורת ומי “ניצח” בקרב ההסברה. בפרק הראשון של העבודה מוצגת סקירה כללית של מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית בישראל, בדגש על הרפורמה שנערכה במערך זה בשנת 2007. בפרק השני מובאת סקירה קצרה על מבצע עמוד ענן, מטרותיו ומהלכיו. הפרק השלישי מציג את גורמי ההסברה הראשיים במבצע עמוד ענן ותפקודם במהלכו, תוך ניתוח של הכלים השונים במידה ובניו- מדיה בהם נעשה שימוש על ידי הגורמים השונים. חלקה האחרון של העבודה הינו דיון וביקורת על מערך ההסברה שהופעל, וניסיון לענות על השאלה האם ישראל “ניצחה” בקרב ההסברה כולל העלאת סוגיות להמשך דיון.     תוכן עניינים: מבוא – 1 1. ההסברה הישראלית- היסטוריה והתפתחות – 2-3 2. הרפורמה במערך ההסברה הישראלי – 4-5 3. מבצע עמוד ענן