סמינריון במחקרי תרבות

מבוא  יצירה ויסוד של מושג עקרת בית מושלמת היה ללא ספק אחד מעיקרי ההתפתחות של החברה הפוסט מודרנית של יפן ושל מבנים חברתיים עם תחילתו של התיעוש ומודרניזציה השתנו תפקידים ביתיים בכל הנוגע לתרומה שכל אחד מביא לכלכת הבית. גברים שדאגו לפרנסת המשפחה נעדרו מהבית, דבר שהשפיע על השתתפותם במטלות הבית. Jurkey, 2002)  ).משכורות באזורים עירוניים היו די גבוהים על מנת שרק אחד מבני המשפחה יעבוד מחוץ לבית. התפתחויות אלה השאירו נשים לבד בבית כאחראיות בלעדיות על ניהול ביתי. אישה הוגדרה כעקרת בית במשרה מלאה כאשתו של גבר עירוני עובד ושיש להם שני ילדים. היא דמות המטפלת בכל נושאים הקשורים לניהול משק בית., ואילו גבר נהיה המפרנס היחיד במשפחה. עקרות בית מהוות היבט חשוב בתרבות פטריארכלית של יפן. בתרבות זו גבר נמצא בשליטה ואילו אישה בתפקיד היותר נמוך והתומך. גבר היודע שביתו מסודר. וילדיו מקבלים חינוך טוב מהאם, יכול להקדיש את כל זמנו לעבודה. מושג ” עקרות בית” נוצר בתהליך המודרניזציה ותיעוש והגדילה את ההפרדה בין תחום ביתי וציבורי. מודרניזציה סימנה את תחילתו של שינוי בתפקידי הבית והציבור. אישה הוגדרה כעקרת בית במשרה מלאה כאשתו של גבר עירוני עובד ושיש להם שני ילדים. היא דמות המטפלת בכל נושאים הקשורים לניהול משק בית., ואילו גבר נהיה המפרנס היחיד במשפחה. עקרות בית מהוות היבט חשוב בתרבות פטריארכלית של יפן. בתרבות זו גבר נמצא בשליטה ואילו אישה בתפקיד היותר נמוך והתומך. גבר היודע שביתו מסודר. וילדיו מקבלים חינוך טוב מהאם, יכול להקדיש את כל זמנו לעבודה. נשות יפן עברו שינויים רבים ב-15 שנים אחרונות ,שינויים  אלה הפכו את הנשים למגזר דינמי באוכלוסייה שמחזיק

מבוא והקדמה המשפחה במובנה המוכר והידוע עוברת טרנספורמציה גדולה. כיום יותר ויותר נראים דפוסים שונים בצורת המשפחה המסורתית המוכרת. מצב זה מעלה לפני השטח את בעיותיה של המשפחה ברמה הסויציולוגית ואת בעיותיה של כל משפחה בפרט ברמה הפסיכולוגית והבין אישית. מערכות היחסים המוסרתיות אינן קיימות עוד ויש הבניה של מערכות חדשות בתוך המשפחה. כיום יותר ויותר זוגות ומשפחות פונות לעזרה ופונות לטיפול משפחתי. בעבודה זו הוחלט להתמקד בטיפול משפחתי ממוקד רגש, בשילוב עם מודל חקר המוח ומודל הסליחה. שילוב זה יוצר תכנית התערבות משמעותית אשר יכולה להביא לשינוי רחב היקף בתוך המשפחה ובכך להביא לפתרון הדילמות המשפחתיות. טיפול תרפויטי נכון יכול להביא לתוצאות טובות שבהם חברי המשפחה יכולים לשנות דפוסים בעיתיים, לשבור מעגלים הרסניים אצל חברי המשפחה וכן לשנות את ההתנהגויות, מחשבות, רגשות, מוטיבציות ועוד אצל אל כל אחד מחברי המשפחה בפרט. עבודה זו תציג מקרה טיפולי של ח’ וב’, זוג עם שני ילדים, אשר שרויים במצב קונפליקטואלי ונמצאים שלב אחד לפני גירושין. הזוג הגיע לטיפול על מנת לפתור את המעגל הבעייתי שבו הוא נמצא ואשר נגרם כתוצאה מחשדותיה של ח’ בכך שב’ בוגד בה. התכנית הטיפולית המוצעת בעבודה זו תוצג בשלושה שלבים: שלב ההבניה מחדש- השלב הראשון, שלב הכסא הריק- השלב השני ושלב הסליחה- השלב השלישי. בעבודה זו נלקח בחשבון, כי טיפול במשפחה בכלל בוחבריה בפרט, הינו הליך ארוך טווח שמטרתו להביא לתוצאות ארוכות טווח, כל שלב המתואר בעבודה זו, מתאר תהליך ודרך פעולה שמטרתם להביא לפתרון הקונפליקט ולשבור את המעגל ההרסני לאורך זמן וכן הטיפול הינו טיפול עמוק, על מנת שיביא לתוצאות אמיתיות.   תוכן עניינים מבוא והקדמה

מבוא רעידות אדמה מתרחשות כל יום, כאשר, ברוב המקרים הן חלשות ולא גורמות לנזקים, אולם, אחת לכמה שנים מתרחשת רעידת אדמה הרסנית שגורמת להרס רב ולנפגעים רבים. בעבודה זו אתמקד ברעידת האדמה במגניטודה 7.2 שהתרחשה ב 17 בינואר 1995 בעיר קובה שביפן, שכונתה ביפן: רעידת האדמה הגדולה בהאנשין-אווג’י. לפני הרעידה עיר הנמל קובה הייתה מרכז עירוני ל 1.5 מיליון איש, ולערים שכנות ברצועה צרה ומאוכלסת מאד הממוקמת בין הרי רוקו למפרץ אוסקה. רעידה זו הייתה הרסנית, הן מבחינת נזק לנפש אך בעיקר בשל ההרס והנזק העצומים לתשתיות ולרכוש.  ברעידת האדמה נהרגו מעל 6,300 איש, אלפים נפצעו, וכחמישית מתוך 1.5 מיליון התושבים בקובה נותרו ללא קורת גג. הערכת הנזק לרכוש עלתה על 100 מיליארד דולר. כמו כן, נמל קובה כמעט נסגר לגמרי. הפרעה מסיבית כזו לנמל מרכזי במדינה מפותחת טרם התרחשה קודם לכם. רעידת אדמה בעוצמה וחומרה כמו בקובה לא קרתה קודם לכן באזור עירוני מודרני ומתועש. העיר מוכת האסון, הצליחה להתאושש להיבנות ולהשתקם מהר מאד, הרבה מעבר למצופה, וחזרה להיות עיר נמל מרכזית ומשגשגת ביפן. בפרק הראשון בעבודה, אקדים ואתאר את תופעת הטבע של רעידת אדמה, אציג את התיאוריה של טקטוניקת הלוחות לרעידת אדמה, פרמטרים המאפיינים את הרעידה ובפרט מגניטודה והגלים הסיסמיים, וגורמי הגברה (של עוצמתה ולכן של הנזק מהרעידה) הקשורים בתשתית פני השטח. הפרק השני מתמקד בעיר קובה, מיקומה על “טבעת האש”, ומאפייניה כעיר נמל מודרנית ומשגשגת. בפרק השלישי, אדון באירוע רעידת האדמה בקובה מבחינת היבטים גיאולוגיים ומנגנון הרעידה המוצע. הפרק הרביעי יתאר את בפירוט את הנזקים בנפש, למבנים ולתשתיות העירוניות השונות (כבישים מהירים, רכבות, מפעלי מים/ביוב, אספקת גז, 

בעבודה זו אשתמש במאפיינים של מחקר איכותני ובכלים של ריאיון חצי מובנה כדי לנתח את הסכסוך בין הפליטים והאוכלוסייה בדרום תל אביב. מחקר איכותני הוא “מחקר האנוש” – המתאים במיוחד לתחומי חינוך, סיעוד, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה (שקדי, 2003). לדבריו של שקדי מחקר איכותני הוא “הסיפורים והמילים”, אלה הם כלים להבניית המציאות ותיאור החוויות הגלומות בהם. מחקרה זה, כך לדעתו היא היכולת לצרף מילים לסיפורים מוכרת כמאפיין משמעותי של החוקר האיכותני. עוד מאפיין של  המחקר האיכותני לפי שקדי הוא שהוא מדגיש את הפרשנות הסובייקטיבית שאנשים נותנים למציאות החברתית/תרבותית שהם נמצאים בה. מחקר איכותני בודק תהליך במהלך התרחשותו, וזאת לעומת המחקר הכמותי הבודק את התוצרים של התהליך.   תוכן עניינים חלק א’: עמ’ 3-5 חלק ב’: עמ’ 5-10 רשימת מקורות: עמ’ 11 נספח 1 – ראיון עם סעיד: עמ’ 12-14 נספח 2 – מן העיתונות: עמ’ 15-18

מבוא “מסע העולים מגלות אתיופיה, ‘המעבר משם לכאן’, הוא ‘סיפורו של שבט יהודי שחי אלפי שנים כשהוא מעבר לסמבטיון, מנותק משאר הקהילות היהודיות, חי בתנאים קשים, ואף על פי כן ולמרות הכול – הוא שרד”. עד שנת 1977 חיו בארץ כמאה יהודים שמוצאם מאתיופיה, רובם הובאו לארץ כשהיו נערים כדי להשתלם במקצוע החקלאות המודרנית וללמוד את השפה העברית, במטרה שישובו לאתיופיה ויכינו את אחיהם ואחיותיהם לעלייה המונית. אולם המיזם נכשל. החל משנת 1977 עלו אלפי יהודים מגלות אתיופיה בגלים אחדים – ’מבצע משה’, ’מבצע מלכת שבא’, ‘מבצע שלמה’, ‘עליית יהודי קווארה’, ‘עליית הפלאשמורה.’ כשמגיעים בניו של השבט ארצה, הם מוטלים באחת למציאות חדשה ובלתי נתפסת, נדרשים להתמודד עם קשיים רבים ובה בעת מגלים בה אתגרים עצומים. קליטתם הראשונית של העולים מגלות אתיופיה התרחשה במרכזי קליטה בפרק זמן קצוב וקצר (18-12 חודשים). ככל שמרבים להתעמק במעשה הקליטה הראשוני נראה כי  קיים מצרף סבוך של תפקידים ומשימות הן לנקלטים והן לקולטים. בתקופה קצרה העולים נדרשו לעשות דרך ארוכה מאוד ובה ארבעה רובדי קליטה חיוניים. מרגע שהעולים החדשים הגיעו ארצה הם היו נתונים במעבר בין תרבותי קשה במיוחד, שכל ארבעת רובדי הקליטה אוריינות, חינוך, תרבות ותעסוקה, מושפעים ממנו וגם נפגעים ממנו, שכן, מרבית העולים חווים בתקופה זו עומס קוגניטיבי –רגשי –נפשי -כלכלי-חברתי עצום. הפניות של רובם ללימודים מצומצמת, היעדרה מונע מהם לרכוש כהלכה את השפה העברית, להתחיל להתערות בתרבות המקומית, להשלים השכלה, לרכוש מקצוע, להיקלט בשוק העבודה ולשמר את תפקידיהם ההוריים. כאמור, הקליטה בארץ, עבור רבים מעולי אתיופיה הייתה טראומטית בשל השבר באורח החיים, במבנה המשפחה והקהילה, הירידה בדימוי העצמי, תנאי החיים הקשים

מבוא אחת הסוגיות המעניינות בעידן הפוסט מודרני עוסקת בהשלכותיו על מבנה הזהות והעצמי. בעבודה זו בחרתי לבחון השלכות אלו, בזירה של תרבות יפן, כפי שהן באות לידי ביטוי בפרקטיקות של Cosplay. קוספליי היא חלק מתרבות הפופ ביפן בה אנשים צעירים מבטאים את ההערצה שלהם לדמויות אנימציה נבחרות מתוך עולם האנימה, המנגה ומשחקי המחשב. אנימה מתייחס לתרבות סרטי אנימציה יפנית, מנגה מתייחס לחוברות קומיקס יפניות והמשחקים מתייחסים לתעשיית המשחקים המגוונת ביפן. מקור המילה קוספליי (cosplay) בשפה האנגלית מתוך המילים “costume play” כלומר “תחפושת” ו- “משחק”. בקוספליי המעריץ מאמץ דמות נערצת מתעשיית ה- ACG (animation, comic and games) אשר הוא מגלם אותה באירועים ובאזורים המתוחמים לצורך פרקטיקה זו. גילום הדמות כרוך בתחפושת מורחבת הכוללת איפור, פאות ותלבושת אשר לעיתים נתפרות בידי המשתתפים עצמם. גילום הדמות כרוך בשימת לב לפרטים הקטנים ביותר של הדמות והתחקות אחריהם (Bainbridge & Norris, 2013). מבחינה היסטורית פרקטיקות של התחפשות ע”י מעריצים הולכת אחורה עוד לוועידות מדע בדיוני בארה”ב בשנות ה- 60 וה- 70 בהן מעריצים התחפשו לדמויות מתוך סרטים כמו מסע בין כוכבים או מלחמת הכוכבים. דוגמא נוספת לפרקטיקות של התחפשות בתרבות המערב ניתן למצוא בפסטיבלי רנסנס ושחזור מאורעות היסטוריים (Lamerichs, 2013). הקוספליי ביפן הוא מוצר נלווה של תעשיית ה- ACG ואנשים המשתתפים בקוספליי קרויים גם cosers (קוסרים), זוהי פעילות חברתית המבוצעת בוועידות ואירועים שונים בהם הקוסרים חולקים את ההערצה שלהם לאנימה ולמנגה. אנשים הכרוכים אחר תעשיית ה- ACG  ועוסקים בה בצורה נרחבת נחשבים ל-“חנונים” ביפן וקוראים להם otaku (אוטקו) (Kanzhi, 2010). פילוסופים רבים התעניינו בתפקידו של הגוף ביחס לאדם. אריסטו, אפלטון ודקארט השתתפו בראיית האדם לפי

מבוא תעשיית התיירות היא התעשייה היחידה שגודלת  כל הזמן, גם בעתות משבר. תיירות הוא ענף רגיש ועדין, שהכול סובב כאן סביב רגשות , אהבה, שנאה, סקרנות, פינוק, אושר. משבר במדינת היעד יכול לקרות בכל רגע, אולם באחרונה תיירים נהרו לאזורי משבר וזו  התיירות אתגרית או  תיירות אקסטרים המכונה לעתים קרובות תיירות הלם, היא נישה בענף התיירות הכוללת נסיעות למקומות מסוכנים. ולכן  היא מכונה לעיתים תיירות הרפתקנית   Adventure travel. שוק זה מוערך ב263 מיליארד דולר. במקביל לפריחת הענף בעולם ענף תיירות זה תפס תאוצה גם בישראל אולם לא מצאתי נתונים כספיים. קשה להגדיר את הפעילויות המשויכות בקטגוריה זו, אולם נהוג  לשייך את הפעילויות הבאות לסוג זה של תיירות.  טיול במערות, טיפוס על הרים מצוקים קרח,גלישת עפיפון, מצנח רחיפה, טרקים,  ארכיאולוגים, תרמילאים, צפרים, קמפינג, קנו, אופניים, תיירות אקולוגית, דייג, רכיבה על סוסים, צייד קיאקים בים או בנהרות, ספורט מוטורי, נווט ספורטיבי, רפטינג, משלחת מחקר, ספארי, הפלגות, צלילה, מגלשות שלג, גלישה. כדי להסביר בפרוט ייתר פעילות זו הורחב ההסבר והסקירה עבור אחד התחומים והיא התיירות הספורטיבית אתגרית. התיירים המשתתפים בסוג זה של תיירות מאופיינים  ככאלה שלהוטים לחוות התרגשויות במסעותיהם מעבר לחוויות שמש וגלישה. אנשים אלה משכילים אמידים יותר ממחציתם נשים הנוסעות לבד או עם חברותיהן, גילאי 45-60, רבים מהם עדיין עובדים או נמצאים בשנים הראשונות של פרישה, לעיתים קרובות סבתות או משתייכים לקבוצת ההורים המזדקנים. הישראלים שבעים מהחופשות הרגילות. נופש בסגנון בטן גב טיולים מאורגנים הכוללים ביקורים באתרים מפורסמים, שהייה במלונות או אתרים מסוג הכול כלול, כולם היו מבוקשים מאוד בעבר הלא רחוק, אולם כיום כבר לא מושכים מספיק את התייר הישראלי. מסיבה

מבוא: כוח, טקסים ומיניות  מתכנסים סביב המלוכה במרוקו  על מנת ליצור מוסד אימתני. זוהי המונרכיה השלטונית הוותיקה בעולם אשר הוקמה בשנת 789. השליט  הוא זה שמפקח על ההחלטות הפוליטיות, חוקים, צורות ממשלה והמפזר את הפרלמנט כרצונו. וותיקה וכוחנית- המונרכיה היא לגיטימית  על פי חוק והסכמה פופולארית. החוזק של המונרכיה המרוקנית במהלך ששת העשורים  של שלטונה אינו דבר מפתיע. בשנת 1500 הייתה זו השושלת הסעדית, בשנת 1600 משפחה אחרת בעלת קשר הדם לנביא עלתה לשלטון ונותרה בשלטון עד ליום זה –העלוואים, השושלת השלטת הארוכה ביותר בהיסטוריה המרוקנית. Combs-Schilling) .(1989: 8-9 מחקר זה בוחן את הגורמים שמאחורי ההישרדות וההתמדה בסמכותיות השלטון המלוכני במרוקו וטוען שטקסי כוח במדינה משפיעים על יכולתם של כוחות מתנגדים לאתגר את המונרכיה. כמו כן ארצה לחקור, בדרכים שונות, את הממדים החברתי  ,כלכלי, דתי ופוליטי של לגיטימציה המוענקת לשליט במרוקו  ואציג מספר גישות על האמצעים להפעלת סמכות, הסימבוליות, הייצוגים הדיסקורסיביים  של לגיטימציה זו. הפופולאריות של השליט הינה כתוצאה מטקסיות מוגברת של שיח פוליטי המוצג על ידי  השלטון סביב מקורות סוציו-תרבותיים של לגיטימציה. כך, למרות הרבה אתגרים ללגיטימציה שלה, בתקופה הפוסטקולוניאלית, המונרכיה במרוקו הצליחה ליצור מערכת פוליטית  יציבה. הטקסיות של השיח ציבורי במרוקו נבנית דרך טיפוחם של טקסים אלו ומשמשת כאמצעי לעיכוב יכולות הגיוס של האופוזיציה. מערכת היחסים שבין המדינה והשלטון הינם חשובים להבנה של המוסדות הסמכותיים בעולם הערבי, משום שמוסדות אלה חדורים סדר חברתי המבוסס על יחסי פטרונות, פרקטיקות מסורתיות וסמלים  (Daadaoui 2011: 1-2 , 21).  לגיטימציה בקונטקסט המרוקני מבוססת על השילוב שבין גורמים הנובעים מן הסמכות המסורתית של המח’זןMekhzan)). למחז’ן ישנה המשכיות מדהימה שכן הוא עיצב מחדש את

מבוא   עשרים אחוזים מאזרחיה של מדינת ישראל הם ערבים. ישראל תופסת מיעוט זה כבעל זכויות אזרחיות, בעוד שהמיעוט הערבי תופס עצמו כמיעוט לאומי, ערבי פלסטיני, בעל זכויות אזרחיות וגם בעל זכויות לאומיות. על רקע זה יש חוסר שקט מתמיד שמתפרץ מדי פעם, כמו מהומות אוקטובר 2000  בהם אזרחי ישראל הערבים חברו להתקוממות הפלסטינית בשטחים ופתחו בשורת הפגנות הזדהות אלימות בערים ובכפרים ערבים ברחבי ישראל. מספר רב של סקרים ומחקרים מקצועיים, פסקי דין והחלטות הממשלה, דו”חות מבקר המדינה ומסמכים רשמיים אחרים העוסקים ביחסים שבין מדינת ישראל לבין אזרחיה הערבים, מצביעים על כך “שאזרחי המדינה הערבים מופלים לרעה בהשוואה לאזרחים היהודים”. עם זאת, “רמת המודעות להפליה זו בקרב הרוב היהודי היא לעתים קרובות נמוכה” ( הרצאת השופט האשם ח’טיב, 2006: 8, מצטט מדוח אור). לצד הקיפוח והמצוקה לאורך שנים של האזרחים הערבים בישראל  כמו: בענייני הקצאת קרקעות מדינה לצורכי בנייה למגורים לאזרחים, בנושאי הקצאת תקציבים לפיתוח, תעסוקה, חינוך, ענייני דת ורווחה והעדר ייצוג הולם בשירות,  חלה הקצנה פוליטית בקרבם הבאה לידי ביטוי בהזדהות עם המאבק הפלסטיני, חלה הקצנה דתית, וחלה התגברות של ההפגנות האלימות וההתנהגות הלא אחראית של חלק ממנהיגי הציבור במגזר הערבי, אשר כוללת הסתה לאלימות והגברת העוינות כלפי מדינת ישראל. מצד האזרחים היהודיים פעילויות ההתקוממות וההקצנה בקרב ערביי ישראל, פעילותם המתוקשרת של חברי כנסת בנושאים לאומיים עם מיקוד בסכסוך הישראלי-פלסטיני  נתפסים כניסיון של המיעוט הערבי לחבור אל הרוב הערבי באזור ועל כן מהווים סכנה למדינת ישראל. “זה שנות דור פועלת ההנהגה הערבית להחליש בקרב מגזרה את סמכות המדינה ומוסדותיה. גופים שהוקמו, רבים במימון יהודים תמימים, פועלים לפרק את שאריות