סמינריון בסוציולוגיה

מבוא מעמד סוציו-אקונומי נמוך מתייחס להגבלת המשאבים הפיננסיים וההזדמנויות לעבודה בשכר גבוהה יותר. כמו כן, מעמד סוציו-אקונומי נמוך מאופיין, בדרך כלל, ברמה נמוכה יותר של השכלה בהשוואה למעמד הבינוני או הגבוה יותר. מחקרים מראים כי לעוני השפעות שליליות על רווחתו של הפרט (Santiago, Wadsworth, & Stump, 2011). תנאים של עוני יוצרים מצבים של לחצים מתמשכים. למשל, מגורים בשכונות עניות משמרים את האבטלה ומגבילים את הניידות (Santiago, et al., 2011). כמו כן, מחקרים מראים כי שכונות עניות מאופיינות בלכידות חברתית נמוכה יותר ואחוזי פשיעה גבוהים יותר לעומת שכונות עמידות יותר. לכן, פרטים המתגוררים בשכונות עוני חווים מצבים מתמשכים ובלתי נשלטים של לחץ ודחק נפשי הפוגעים ברווחתם הנפשית (Wadsworth, Raviv, Reinhard, Wolff, Santiago, & Einhorn, 2008). לפיכך, עוני תורם לבריאות נפשית ירודה באמצעות הכנסה נמוכה, מצב סוציו אקונומי נמוך, חסרון מקום המגורים ולחצים הקשורים בעוני (Santiago, Wadsworth, & Stump, 2011; Wadsworth et al., 2008). המחקר מצביע על כך שנשים נוטות יותר מגברים לפתח הפרעת נפשיות בחייהן. יתירה מזאת, הסיכון לפתח הפרעה נפשית גדל בתקופה שלאחר לידה. עובדה זו מובנת עקב הקשיים הרבים בהם נתקלת האם במהלך ההסתגלות לתפקיד האם. תיאוריית המעבר מתאר מצב של שינויים רבים, כאשר אחד השינויים העיקריים כולל הגדרה מחדש של התפקיד של כל אדם במשפחה, למשל, אינו ההורה לתפקיד הורי. שינוי המעבר והתפקיד יכול להיות קשה במיוחד עבור האם בפעם הראשונה שיש להם ניסיון עבר קטן. מהספרות המדעית עולה כי הלחצים שחוות האימהות מתבטאים באופי ההורות שהן נוקטות כלפי ילדיהן. מחקרים מראים כי ילדים לאימהות עם לחת הורים נוטים לחוות חרדות נטישה (Wood et al., 2007), בעיות התנהגות

מבוא בעבודה זו ננסה להתחקות אחר השיח הקורבני של יוצאים בשאלה ומאבקם על מנת ליצור לעצמם זהות חדשה בתהליך של טרנספורמציה. לשם כך נבחן, דרך מחקרים איכותיים וראיונות שנצברו בספרות העוסקת בתחום, את הנושאים העולים בראיונות עימם. העבודה מנסה לבחון באיזו מידה הצליחו בשינוי זהותם ואם כן, כיצד ובאלו דרכים. הבחירה בתחום זה נובעת ממספר סיבות: הראשונה היא מאחר ולמדתי בקורס אחר על החלום ושברו , ראיתי כי הנושא מעניין רציתי לרדת לעומק הדברים ולכן בחרתי בנושא זה גם לעבודת הסמינריון. כמו כן, חברתי הטובה ביותר יצאה בשאלה. מאחר ואנו קרובות מאוד ואני חילונית עניין אותי לפגוש את עולמה ולהכיר יותר את הנושא. מפרסום בעיתונות לאחרונה אודות התאבדותה של יוצאת בשאלה. התברר כי זוהי ההתאבדות השביעית בקרב יוצאים בשאלה בתוך השנה וחצי האחרונות. (אטינגר 6.1.14). תוך כדי קריאת כתבות נפרשה תמונה קשה אודות צעירים המנסים להקים להם חיים חדשים לאחר שמשפחותיהם והקהילה בה חיו ניתקו את הקשר עימם והפנו להם עורף, בעוד הם מנסים למצוא את זהותם תוך ניסיון להסתייע בחבריהם. כתבות אלו הובילו לשאלה כיצד יכולים צעירים אלה להמיר את זהותם, (שהזהות הקולקטיבית עודנה חלק ממנה) וליצור זהות חדשה, לאחר שמשפחתם וקהילתם התנכרו אליהם. כדי להבין את משמעות תהליך המעבר מהחברה הדתית לחברה החילונית עבור היוצאים בשאלה, בחן המחקר הנוכחי את ה”מחירים” שהם נאלצים לשלם בשלבים שונים, תמורת האפשרות לחיות כרצונם, בעזרת  שימוש בטרמינולוגיה מתחום הקורבנות. בהמשך בחן המחקר איך היוצאים בשאלה מפרשים את הטרנספורמציה שעשו והאם ביכולתם להתעלות על ההתייחסות הקורבנית ולעזוב עמדה זו, על הרווחים והמוגבלות שבה.     תוכן מבוא-1 פרק 1: קורבניות-2 1.1 הקורבניות מהי?-2

מבוא חלוקת העבודה במשפחה, והשאלה מי מבצע את המטלות הביתיות במסגרת המשפחתית, היא תחום שנחקר רבות בעשרות השנים האחרונות. מספר רב של גישות ותיאוריות שונות מנסות להסביר את החלוקה, ואת השאלה כיצד משק הבית מחליט מי מבני המשפחה אחראי על המטלות כגון קניות, ביגוד, ניקיון, הכנת ארוחות, ועוד. על פי מחקרים שונים, נמצא כי במרבית המשפחות בעולם וברוב המדינות, האישה היא האחראית על מרבית המטלות בבית. למרות שינויים רבים שמתרחשים בתחום התעסוקה של נשים, והעובדה כי נשים רבות לוקחות חלק בשוק העבודה, תחום המטלות הביתיות עדיין נשאר באחריותן. גם השינויים הרבים שמתרחשים בנושא השכלתן הנשים, והעובדה כי נשים רבות הן בעלות תארים אקדמיים והשכלה גבוהה, לא גרמו לכך כי חלוקת המטלות בבית מתבצעת באופן שוויוני בין המינים. עבודה זו מחולקת לשני חלקים. בחלק הראשון נסקרים הנושאים של מבנה המשפחה והתפתחותו והגדרות שונות של מבנים משפחתיים, רמת ההשכלה, חלוקת התפקידים במשפחה וההשפעה האפשרית של רמת ההשכלה על חלוקת התפקידים. בחלק זה נסקרות גם תיאוריות המנסות להסביר את חלוקת התפקידים במשפחה, כגון גישת הזמן הפנוי, גישת המשאבים ואידיאולוגיה מגדרית, ומתבצע ניסיון לענות על שאלת המחקר: האם רמת ההשכלה משפיעה על חלוקת התפקידים במשפחה? החלק השני של העבודה עוסק בהשוואה בין החברה הישראלית לחברה הגרמנית, ומנסה לענות על השאלה האם רמת ההשכלה משפיעה על חלוקת התפקידים במשפחה באופן שונה בין ישראל  וגרמניה, באמצעות הגישות והתיאורטיות בנושא.   תוכן מבוא 2 חלק ראשון – המשפחה, השכלה, וחלוקת התפקידים 3 הגדרת המשפחה, מבנה המשפחה והתפתחותו 3 רמת השכלה 6 השכלת נשים 7 חלוקת תפקידים במשפחה 8 גישות ותיאורטיות המסבירות את חלוקת התפקידים במשפחה 10 גישת

תקציר נושא המשחק תרומתו והיבטיו הינם רבים על ההתפתחות האנושית.הערך של המשחק נלמד מכיוונים  רבים דרך תאוריות שונות ומחקרים רבים.  הלחץ להוראה אקדמית מוקדמת מתרחשת בדיוק כמו בהתפתחות נוירולוגית בשנים הראשונות (הוסיפה הצדקה למשחק),משום שהוא מספק בקשרים טבעיים יכולת לויסות עצמי ושליטה בדחפים. רוב הדיונים במשחקים של ילדים צעירים מציעים הבחנות בין מגוון רחב של סוגים של משחק(משחק חברתי,דמיוני,ספונטני שיתופי,משחק לבד).מתוך הדיונים והצפייה בוידאו  הבינו החוקרים שיש הרבה חומר למחשבה דמיון והבדלים בין תרבויות,ויש צורך לחקור עוד בנושא (Blair, 2002). בעבודה זו אדון לגבי משחקים וכיצד הם משפיעים על התפתחות הילד ומה ניתן להבין מתרומת המשחקים לסוגיות של התפתחות הילד מכל ההיבטים- פיזית ורגשית כאחד עבורו. המשחק מהווה אפוא במובן מסוים מעין אינטגרציה שיוצר הילד בין עולם המציאות ועולם הדמיון.משחקים כאלו מכילים לפיכך את כל גורמי המשחק הדרמטי הקלאסיים, אם כי בגיל הרך הצורך בשיתוף פעולה ותיאום במסגרת נושאי המשחק גם משנים את מכלול התנהגותו של הילד היחיד. עוד מתאפיין המשחק הזה בקשרי גומלין חברתיים המקדמים החלפת דעות ופיתוח משותף של נושא המשחק בדרכים גמישות ופתוחות. בהקשרים כאלו ניתן להגדיר אותו כצורה של פעילות משחק חברתית רצונית, שנוטלים בה חלק ילדים צעירים (ווהל, 2002). בסיכומו של דבר על סמך ממצאי עבודתי  ישנה חשיבות למשחק כמקדם את התפתחות הילד באמצעות קידום היחסים הבינאישיים בין הילדים באמצעות הדיאלוג הנוצר ביניהם תוך כדי המשחק, באמצעות שירה, באמצעות חיקוי דמות ובאמצעות שיקוף העולם הפנימי של הילד הבא לידי ביטוי במשחק וממחיש את יחסו לעצמו ולעולם סביבו, כלומר את יחסיו הבינאישיים עם האחרים בגן וגם תורם לו מבחינה אישית להתפתחותו המיטבית בחברה כפי שהוסבר והודגם

מבוא ארגון הבריאות העולמי הכריז על השמנה כעל המגפה של המאה ה-21, ואכן בעיית ההשמנה צמחה למימדים אדירים בעשרות השנים האחרונות. ההשמנה זכתה לכינוי מגפה בעקבות העובדה כי מעבר לבעיה האסתטית שנלווה להשמנה מלוות לה בעיות רציניות הרבה יותר. בישראל כ- 40 אחוז מהאוכלוסייה סובלת מעודף משקל. לא רק זאת, בעולם ההשמנה נחשבת למגיפה של ממש. יש הבדל רב בין הרצון של גברים ונשים לעשות דיאטה הרוב הגדול של הנשים באות למטרה של ירידה במשקל, אבל גם לצורך ליווי תזונתי במטרה שישפר את איכות החיים. נשים רבות מרגישות שהרגלי האכילה שלהן לא נכונים. זה מתבטא בעייפות אחרי אוכל, בנפיחות, בעיות בבדיקות הדם כמו כולסטרול גבוה, מחסור בברזל ועוד הירידה במשקל יכולה להיות של 3-4 קילו ולא של 10 קילו אבל השינוי בהרגלי האכילה חשוב לא פחות. הירידה במשקל מעוררת תחושה חיובית ומעלה את המוטיבציה אולם, לא תמיד הכול מושלם וגם במהלך הירידה במשקל והדיאטה, בפרט אצל נשים עלולים להתעורר קשיים. השינויים ההורמונאליים משפיעים גם על הדיאטה, והירידה המיוחלת במשקל יכולה פשוט להיתקע פתאום  זו אחת הסיבות שאין לראות בדיאטה או בירידה משקל יעד מרכזי אלא תוצאה נלוות לאימוץ אורח חיים בריא יותר הכולל גם הקניית הרגלי תזונה נכונים ובריאים. בנוסף לכך, חשוב לזכור כי הירידה במשקל איננה ירידה עקבית בקו ליניארי אחיד ,גרף הירידה במשקל הוא מורכב ומדורג יותר וכולל עצירות קצרות. באופן טבעי, לאחר ירידה מסוימת במשקל, עובר הגוף תהליך של איזון ושל הסתגלות למשקל החדש. בשלב זה לא מתרחשת ירידה נוספת במשקל גם אם בפועל הקפדנו מאוד על דיאטה נכונה ועל תפריט מאוזן. התקופה בה המשקל איננו זז

תמצית מטרת העבודה היא לנסות להבין האם וכיצד חשיפה לכסף משפיעה על רמת המוסר. בתחילה אציג את הטיעון המרכזי של (2013), .Kouchaki et al, לפיו, באמצעות מסגרת החלטה עסקית מספיק רמז לכסף בכדי להוביל לתוצאות לא מוסריות. מאחר וסטודנטים לכלכלה חשופים מאד לכל הנושא של כסף ולתיאוריות כלכליות אשר מתמקדות באינטרס עצמי למקסימום רווחים, אדגים בעזרת שלושת המחקרים הבאים:  (2006)Vohs et al., ,      (1981) Marwell & Ames, ו- (2011) Wang et al., , אשר נערכו בהשתתפות סטודנטים לכלכלה מארה”ב, שהחינוך של תלמידי כלכלה ומנהל עסקים בעצם מקדם תאוות בצע, דרך התמקדות באינטרס העצמי וחוסר שיתוף פעולה עם הסביבה. הניסויים במחקרים שאציג הם מגוונים, ביניהם שאלונים, משחק הדיקטאטור, משחקי טובת הציבור ועוד. במחקר האחרון שאציג, (2013)  Chen et al.,שבוצע  על סטודנטים סינים, ביניהם סטודנטים לכלכלה, באוניברסיטה בסין אנסה להדגים השפעות תרבותיות של נוכחות כסף על כוונות לא אתיות. לבסוף אסכם את הממצאים והשלכותיהם  ואציע רעיונות להתמודדות ושיפור המצב.   תוכן א. מבוא 3 ב. רואים ירוק: חשיפה בלבד לכסף מפעילה מסגרת החלטה עסקית ותוצאות לא מוסריות. 5 1. הקדמה 5 2. מסגרת החלטה, מוסר וקשרים חברתיים 5 3. הניסויים 6 ניסוי 1 – השפעה של הטרמת כסף על כוונות לא אתיות 6 ניסוי 2 – הטרמת כסף כגורם להפעלת מסגרת החלטה עסקית 7 ניסוי 3 – האם מסגור החלטה הוא המתווך בקשר שבין חשיפה לכסף לתוצאות הלא אתיות שבאות בעקבות חשיפה זו. 7 ניסוי 4 – בדיקת מנגנון מסגרת החלטה עסקית בנוסף להסברים חילופיים 8 4. דיון 10 ג. השפעת לימודי כלכלה על תאוות בצע ועל אינטרס עצמי לעומת שיתוף פעולה

מבוא   בשנת 1990 פיתח חוקר מדינת הרווחה, אספינג אנדרסן, תיאוריה בה מוגדרים שלושה דגמים של מדינת רווחה: הדגם הסוציאל-דמוקרטי, הדגם הליברלי והדגם השמרני. דגמים אלה משקפים את האופן בו המדינה מחלקת את הפקת מוצרי הרווחה, בין גורמים הנמצאים באחריות המדינה לבין גורמים הנמצאים בשוק הפרטי. מדינות הרווחה הסוציאל-דמוקרטיות, שהן מדינות סקנדינביה, הן המדינות בהן קיימת הדאגה הרבה ביותר של המדינה לתושביה. לעומת משטר זה, משטר הרווחה הליברלי הוא המשטר בו האחריות לרווחת התושבים מונחת כמעט כולה בתחום המגזר הפרטי, ומעורבות המדינה בכך היא מינימאלית. משטר הרווחה השמרני, אליו ניתן לשייך את ישראל, מייצג מצב ביניים, בין הדגם הסוציאל-דמוקרטי לדגם הליברלי. משטר הרווחה הקיים במדינה, עוסק בנושאים רבים כאשר אחד המרכזיים שבהם הוא מעמד הנשים וקידומן בשוק העבודה, הבא לידי ביטוי בחוקים ותוכניות שונות אותן מפעילה המדינה, לצורך עידודן של נשים לצאת לשוק העבודה, תמיכה בקונפליקט משפחה-עבודה בו נתקלות נשים רבות, ופעילותה של המדינה בנושא המאבק באי-שוויון מגדרי. בעבודה זו תיערך השוואה בין החוקים הקיימים בתחום נשים ושוק העבודה, בישראל, בריטניה (המייצגת את הדגם הליברלי) ושבדיה.   שאלת המחקר: מהו הקשר בין החוקים בתחום נשים ושוק העבודה לבין משטר הרווחה הקיים באותה מדינה?   השערת המחקר: משטר הרווחה הסוציאל-דמוקרטי הקיים בשבדיה יכלול חוקים רבים יותר ותומכים יותר בנשים ומעמדן בשוק העבודה, לעומת משטרי הרווחה הקיימים בישראל ובבריטניה.     תוכן העניינים מבוא 2 סקירת ספרות- 3 1. מדיניות הרווחה – כללי- 3 2. דגמים של מדינות רווחה- 4 2.1. הדגם הליברלי- 5 2.2. הדגם הסוציאל דמוקרטי- 5 2.3. הדגם השמרני- 6 3. מדינת הרווחה – מבט מגדרי- 7 4. משטר

מבוא תופעת הגירושין הינה תופעה מוכרת בכל רחבי העולם, אשר על השכיחות העולה של התופעה ניתן ללמוד באמצעות ערוצי התקשורת השונים וגם מתוך התנסות ישירה יותר בסביבה הקרובה, מתוך היכרות אישית. לצד השכיחות העולה של תופעת הגירושין, גוברת ההתעניינות המחקרית בה, שמניבה ממצאים ומושגים חדשים בתחום. למשל, אחת התופעות שזכתה לתשומת לב מצד החוקרים הינה תופעה של העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין (D’Onofrio, (et al., 2007. ממצאים קודמים מראים כי קיים קשר בין הקשר בין מאפייני הורים ואי יציבות במוסד הנישואין אצל צאצאיהם. מושג העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין עשוי להצביע על הרחבת ההיקף של חקר תופעת הגירושין, וזאת באמצעות מתן דגש להשפעות ארוכות טווח של  התופעה לצד השפעותיה קצרות הטווח. אחד הגורמים המתווכים בקשר שבין גירושין של ההורים לבין אי יציבות במוסד הנישואין של ילדיהם בבגרותם הוא השפעת תהליך גירושי ההורים על רווחתם הנפשית של צאצאיהם, הן קצרות טווח והן השפעות ארוכות טווח (D’Onofrio et al, 2007). לטווח הקצר, אירוע הגירושין עשוי לתרום לתחושות של עצב ודכדוך ולטווח הרחוק גירושין עשויים לתרום להיווצרות חרדות ואף דיכאון קליני (D’Onofrio et al, 2007). מצב של פרידה או גירושין, וההתמודדות עם מצבים חדשים  שכרוכים בתהליך זה עשויים להוות מקור ללחצים נפשיים הן אצל ההורים הפרודים והן אצל ילדיהם (רז, 2012). מחקרים בנושא זה (D’Onofrio et al., 2007) מציעים כי קיים מרכיב גנטי בהעברה בין דורית של גירושין, על אף שלא ניתן לקבוע את חלקו היחסי כגורם סיכון לאי יציבות במוסד הנישואים אצל צאצאים להורים גרושים עקב מחסור במחקרים הבודקים השערה זו. יחד עם זאת, ישנה חשיבות