סמינריון בסוציולוגיה

בעבודה זו אשתמש במאפיינים של מחקר איכותני ובכלים של ריאיון חצי מובנה כדי לנתח את הסכסוך בין הפליטים והאוכלוסייה בדרום תל אביב. מחקר איכותני הוא “מחקר האנוש” – המתאים במיוחד לתחומי חינוך, סיעוד, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה (שקדי, 2003). לדבריו של שקדי מחקר איכותני הוא “הסיפורים והמילים”, אלה הם כלים להבניית המציאות ותיאור החוויות הגלומות בהם. מחקרה זה, כך לדעתו היא היכולת לצרף מילים לסיפורים מוכרת כמאפיין משמעותי של החוקר האיכותני. עוד מאפיין של  המחקר האיכותני לפי שקדי הוא שהוא מדגיש את הפרשנות הסובייקטיבית שאנשים נותנים למציאות החברתית/תרבותית שהם נמצאים בה. מחקר איכותני בודק תהליך במהלך התרחשותו, וזאת לעומת המחקר הכמותי הבודק את התוצרים של התהליך.   תוכן עניינים חלק א’: עמ’ 3-5 חלק ב’: עמ’ 5-10 רשימת מקורות: עמ’ 11 נספח 1 – ראיון עם סעיד: עמ’ 12-14 נספח 2 – מן העיתונות: עמ’ 15-18

מבוא המילה “בית” טומנת בחובה הרבה מעבר למעון האדם ולמקלטו הפיזי ובנוסף לכל אלו המילה מתייחסת למקום, מעמד, טריטוריה, מימד של גבולות, מקום שנבנה על ידי בני אדם אשר משקף את יחסי הכוח והמאבק שמתקיים על הטריטוריה. מונח פיזי וארטילאי זה נמצא בשינוי מתמיד והכוחות אשר משפיעים עליו כוללים קבוצות השפעה, כנופיות, רצונות ותכניות של העירייה, גידול אוכלוסין וצפיפות ושינויים גיאופוליטיים אחרים. הבנייה העירונית בת ימינו מאופיינת בקונפליקטים עירוניים עכשוויים המורכבים מאותם מתחים חבריים ולאומיים, לחצים מתוך הציבור הכורע תחת יוקר המחייה ואינטרסים אחרים של בעלי עניין. יש להבין כי סביבת המגורים משמשת כזירה שמנהלת מאבק תמידי, משופעת מחלוקות ושבה בני האדם מתגוררים ונעים בין תחושות של שייכות וניכור (חתוקה, 2012). הערים אליהן אנו מתייחסים כאל ישויות עצמאיות כמעט, הן למעשה מרחב מוקצע של רשות מקומית (ריבון) ובו אנשים. האנשים האלה ואנחנו ביניהם מעניקים משמעות ללא הרף ומדמיינים את אופיין. בני אדם נזקקים לשייכות הפיזית, הטריטואלית בתהליך של הבניית זהות והמרחב הנזיל, החצי מדומיין חצי שריר מאפשר להם אותו. אם כן, העיר תל אביב ובתוכה שכונת כרם התימנים הינן מקורות ליצירת זהויות ובו זמנית הן זירת מאבק לאותן זהויות. בעבודה זו נבקש להתייחס לתהליך הג’נטריפקציה כחלק ממגמת הגלובליזציה העולמית. התהליך הג’נטריפיקציה מתרחש בערים ברחבי העולם ועבודה זו תתרכז הבוחן של בשכונת כרם התימנים בעיר תל אביב כמקרה הבוחן לתופעה. נשפוך אור על מהו תהליך הג’נטריפיקציה תוך כדי המחשה דרך דוגמאות בעיר ניו יורק ולונדון. לאחר מכן נתן רקע היסטורי -חברתי על שכונת כרם התימנים ולבסוף נדון בתהליך הג’נטריפיקציה בשכונה ובהשלכות של תהליך זה על תושבי השכונה והמרקם החברתי בה. נראה