סמינריון בספורט

 מבוא  תופעת האלימות והגזענות במגרשי הכדורגל מטרידה רבים.  אמצעי התקשורת “מכניסים” את האלימות הפיזית והמילולית הביתה ולא מעט בני נוער נחשפים לה ישירות כשהם מבקרים במגרשי הכדורגל ומשם הדרך למפגן אלימות הוא קצר ביותר. תופעת האלימות במגרשי הכדורגל מוכרת ונפוצה בעולם כולו. בכל מדינה קיימת התופעה במימדים אלו או אחרים לדוגמא בבריטניה צמחה בשנות החמישים תופעת החוליגניזם הנוראית תופעת אלימות זו גבתה את חייהם של מאות אוהדים ואזרחים מחוץ לתחומי המגרש , מארגני התחרויות והמנהלים של מועדוני הכדורגל באירופה בעיקר, עושים רבות בכדי למנוע מהומות וקרבות במסגרת המשחק, כמו גם בסביבת המגרש לפני ואחרי. המציאות מוכיחה שוב ושוב כי תופעת האלימות והתוקפנות קיימת בקרב הקהל וכי הבעיה הינה שורשית ומשותפת לכל התרבויות אשר מניתי בעבודה זו, 2009)  (Moehler בשנים האחרונות האלימות בכדורגל תופסת מקום מרכזי בשיח הציבורי בישראל: התקשורת כמו גם פוליטיקאים רבים עוסקים בכך באינטנסיביות, והדבר בא לידי ביטוי בתהליכי חקיקה לאורך שנות ה-2000 שבמרכזם חוק איסור אלימות בספורט 2008 ,לצד ניירות עמדה של גופים ציבוריים שונים (בן פורת, 2003) בר אלי וזמרי (2002) מגדירים אלימות בספורט באופן הבא:”..כל צורה של התנהגות מתנצחת,המנוגדת לכללי המשחק הרשמיים, שמטרתה לפגוע או לפצוע באחר שאינו מעוניין לקבל את ההתנהגות התוקפנית, או להרוס ולחבל ברכוש. המקור של ההתנהגות הוא באירוע הספורט או בקבוצת ספורט ומתרחש לפני, תוך כדי או אחרי אירוע הספורט”.   האלימות קיימת לפי החלוקה הבאה: הראשונה, אלימות שאינה פיזית – קללות כלליות כולל שריקות בוז, קללות המופנות לקבוצה מסוימת הכוללות קריאות והערות גזעניות וקללות אישיות מותאמות לקורבן. השנייה, אלימות פיזית מרחוק-  כתובות נאצה,השלכת חפצים קרים, שימוש באמצעים חמים (אמצעי לחימה

תקציר   מטרת העבודה הנוכחית הינה לבחון כיצד משפיעה פעילות גופנית על הפחתת רמת השמנת היתר, כפי שמתבטאת ברמות הBMI  בקרב נשים ערביות. קרי, האם תכנית התזונה הבריאה, שכוללת את שיטת התזונה הנכונה בשילובה עם שיטת הפעילות הגופנית, נותנת מענה טוב יותר להאצת חילופי חומרים והפחתת השמנת היתר מאשר כל שיטה בנפרד. או במילים אחרות, מהי השיטה העדיפה ביותר להאצת חילופי חומרים והפחתת רמת השמנת היתר? לבדיקת מטרה זו נערך מחקר כמותי אמפירי בו השתתפו מספר קבוצות (קבוצות ניסוי וביקורת).  המחקר בדק האם הפעילות הגופנית או התזונה הבריאה- דלת השומן – או שילוב בין שתי הגישות מאיצות את הפחתת השמנת היתר וחילופי החומרים. למחקר נבחרו 20 נשים ערביות מכפר ערבי בצפון הארץ אשר סבלו מהשמנת יתר.  המשתתפות חולקו לארבע קבוצות – קבוצת ביקורת, קבוצת פעילות גופנית, קבוצת תזונה וקבוצה המשלבת פעילות גופנית עם תזונה. כל קבוצה מנתה חמש משתתפות. למחקר היו שתי השערות: ההשערה הראשונה היא שלא נראה הבדל משמעותי ברמת ה BMI  בין קבוצה 1 (קבוצת הפעילות הגופנית בלבד) וקבוצה 2 (קבוצת התזונה בלבד), לאחר שלושה חודשים של הניסוי. ההשערה השנייה היא שימצא הבדל משמעותי בין קבוצה 3 (הקבוצה המשלבת פעילות ותזונה) לשתי הקבוצות האחרות, בקשר להבדלים ברמת ה BMI לאחר שלושה חודשים. ממצאי המחקר איששו את שתי ההשערות במלואן. נמצא כי תזונה לבדה, או לחלופין, פעילות גופנית לבדה, אינן  הגישות היעילות ביותר להפחתת השמנת יתר. הממצא המשמעותי ביותר ,שהוביל למסקנה העיקרית של המחקר, היה שהשילוב בין פעילות גופנית ותזונה משפיעים באופן משמעותי על הפחתת המשקל ועל הגברת החלפת החומרים בגוף האדם. בנוסף, ישנה חשיבות לקביעת רמה מסוימת של

מבוא התלמידים בחינוך המיוחד נחלקים לאוכלוסיות שונות, בעלות קשיים ספציפיים, אבל רבים מהם עלולים לסבול משילוב לקויות המטשטש את ההבדלים בין, לדוגמה, תלמיד עם ADHD לתלמיד עם הפרעות התנהגות או לתלמיד עם לקויות למידה הבא מסביבה שאינה מטפחת מאוד. מעבר לכך, ישנם קשיים המשותפים לתלמידים רבים, בין אם הם גרים בביתם או במסגרת מחוץ לו, בין אם הוא לומד במסגרת נפרדת או משולב בחינוך הרגיל: קשיים בויסות עצמי, חוסר עצמאות, הערכה עצמית נמוכה, קשיים חברתיים עד דחייה ובידוד. המרכזים לחינוך ימי מהווים מסגרת חינוכית ייחודית ותלמידים ממסגרות שונות של החינוך  המיוחד משתלבים בפעילותם. מטרת עבודה זו היא לנסות ולבחון האם השתתפות בפעילות במרכזים לחינוך ימי יכולה לסייע לתלמידים מהחינוך המיוחד להתמודד טוב יותר עם הקשיים המשותפים לפניהם הם ניצבים (מעבר לקשיים המיידיים הנובעים מהלקויות עצמן).     תוכן מבוא-1 החינוך המיוחד בישראל-1 מסגרות נפרדות של החינוך המיוחד-1 מאפייני החינוך המיוחד-2 תלמידי החינוך המיוחד בפנימיות-3 אוכלוסיות בחינוך המיוחד-4 שיתוק מוחין-5 הפרעת קשב וריכוז-6 ליקויי למידה-7 הפרעות התנהגות-9 קשיי ילדים בחיוך המיוחד-9 קשיי ויסות-9 חוסר עצמאות-11 פגיעה בהערכה העצמית-12 דחייה חברתית ובדידות-12 החינוך הימי בישראל-13 המטרות החברתיות וההתנהגותיות של החינוך הימי-13 יתרונות החינוך הימי לילדים עם צרכים מיוחדים-13 השערות המחקר-14 השיטה-14 אוכלוסיית המחקר-14 ממצאי המחקר-15 דיון- 16

  מבוא  הריצות למרחקים הקצרים (100 ו-200 מטרים) נחשבות לאירוע השיא בכל אולימפיאדה. עשרות אלפי הצופים באיצטדיון ועוד מיליארדי צופים ברחבי העולם המרותקים למסכי הטלוויזיה, עוקבים בדריכות ובמתח אחר ההכנות האחרונות למירוץ. מצלמות הטלוויזיה ממוקמות בכל זווית אפשרית. האצנים עצמם דרוכים על אדני הזינוק, יודעים כי המרחק בין תהילת עולם כזוכים בריצה היוקרתית ביותר, לבין אלמוניות, נמדד בעשיריות השנייה, לפעמים גם במאיות השנייה. בעשורים האחרונים, לאחר שחברות רבות גילו את כוח המשיכה של אצנים מצטיינים, נוסף גם צד כלכלי לריצה. ספורטאי שמחזיק בתואר “האיש המהיר בעולם”, ירוויח מיליוני דולרים בשנה מפירסום, חסויות והופעות בתחרויות ראווה. לפי המגזין הכלכלי “פורבס”, האצן יוסיין בולט, אלוף העולם והאלוף האולימפי בריצות למרחקים קצרים, הרוויח בשנה החולפת מעל 20 מיליון דולר. על הפער הזה של עשיריות או מאיות השנייה מהמקום השני, עובדים האצנים קשה מאוד כל השנה בסידרה של אימונים מפרכים. אבל יש גם גורם שאינו תלוי בהם, שעשוי או עלול לשנות את התוצאה, לטובתם או לרעתם – וזו הרוח הנושבת באיצטדיון בשעת הריצה. לפי החוקים והכללים של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, מהירות הרוח המרבית המותרת היא 2 מטרים בשנייה. מעבר לזה, כל תוצאה שתושג אינה מוכרת רשמית. לצורך זה, מוצב בכל תחרות רשמית מד רוח בצד המסלול. הפער בין רוח גבית המנשבת באיצטדיון במהירות המקסימלית ובין רוח גבית במהירות של אפס מטרים בשנייה, יכול להיות דרמטי ולעשות את כל ההבדל בין המקום הראשון והשני או השלישי.   בעבודה זו אסקור את ההיסטוריה של מדידות הרוח בתחרויות (תקנון שנכנס לתוקף בשלבים בשנת 1936), את ההבדלים בהשפעת הרוח בין הריצות השונות (בריצת 100 מטרים, מהירות הרוח היא

מבוא: הספורט הוא נחלתם של כל בני האדם ללא יוצא מן הכלל. הוא מלהיב, מרתק ומספק רגעי התעלות, אושר ותחושת מצוינות והצלחה. ספורט משמש גם כמדיום נפלא לתקשורת ולשחרור, התומך בפן הגופני והנשי של האישה ותפקידה בחברה (דוידוב, 2012). המסע לקידום נשים בספורט עושה את צעדיו הראשונים, אבל הדרך ארוכה והמכשולים רבים. אין ספק, שבתקופה האחרונה חל שינוי בתודעה הציבורית לכך שדברים צריכים להתנהל אחרת. עם זאת מקבלי ההחלטות עדיין לא הטמיעו לגמרי את הגישה השונה (ניר-טור, 2001). בעבודה זו ברצוני לבדוק את ההשקעה של הספורט בהיבטים השונים והשפעתה של השקעה זו על הישגיהם של הספורטאים. במידה וישנו קשר בין השניים, להבין מדוע זה כך ואיך ניתן לשפר זאת. לכן שאלת המחקר בעבודה זו היא: האם ישנה הלימה בין השקעות בספורט (במתקנים, בקבוצות, ביחידים) לבין הישגי משתמשי הקצה (הספורטאים)?. מקרה בוחן בקרב נשים. ההתמקדות בנשים נובעת מהעובדה שנשים נוטות להיות מופלות לרעה בתחומים רבים. גם בעידן המודרני השואף לשוויון זכויות, נשים עדיין נאבקות על זכויותיהן ועל רצונן להצליח ולממש את עצמן. על מנת להבין את התמונה הכוללת של מצבן של הנשים הספורטאיות ואת ההשקעה שהן מקבלות, אבדוק בסקירת הספרות את הנושאים הבאים: ראשית אבחן את הספורט המקצועי בישראל. בפרק זה אפרט את יתרונותיו של הספורט ואת חסרונותיו ואת סוגי הספורטאים השונים. בפרק השני אפרט את ההשקעה הכלכלית בספורט, כלומר את תפיסת הספורט בקרב הישראלים וכיצד זה השפיע על התמיכה בספורט. בנוסף, אפרט את ההשקעה הכלכלית בספורט ובמבני הספורט. בפרק השלישי, ארחיב בכל הנוגע להישגים בספורט בישראל ואת הסיבות להישגים הנמוכים בספורט הישראלי. בפרק הרביעי של סקירת הספרות אתמקד בנשים. בפרק

מבוא ילדים רבים משתתפים בחוגי ספורט בשעות הפנאי. הילדים מתאמנים בחוג כקבוצה בהנחיית המאמן (או המאמנת), דבר הדורש ממנו להיות מחנך, מעבר לתפקידו כמאמן, השואף להביא את חניכיו להישגים הנדרשים. כמחנך, יכול המאמן ללמד את החשיבות של שילוב ילד דחוי בקבוצה, ללמד את חשיבות הגיבוש הקבוצתי ועבודת הצוות, המנהיגות והתחרות החיוביות. במסגרת עבודתו נזקק המדריך לכלים מתחום הפדגוגיה וכך הוא מצטרף אל דמויות המחנכים איתם נפגשים הילדים במהלך היום. עם זאת, קיימים שלושה הבדלים עיקריים בין בית הספר לחוג: החניך בוחר בחוג בו ישתתף. 2.ההוראה אינה פורמאלית, אלא חווייתית. 3.ההתמדה בהשתתפות בחוג וההישגים במסגרתו, מבוססים על ההנעה והשאיפות של החניכים. עם זאת, המאמן מעריך את ביצועי החניכים וקובע את התקדמותם באמצעות ביצועיהם באימונים ולפי השתתפות בתחרויות, בין אם משחק מול קבוצה ממתנ”ס אחר (בחוגים ככדורגל וכדורסל), או דו- קרב במבחן חגורה (בג’ודו). לכן, ניתן להתייחס למאמן כאל מחנך, המלמד את החניכים ערכים שהם מעבר לערכי הספורט. החניך עשוי להתייחס למאמן כמודל לחיקוי,  להפנים ערכים חינוכיים ולשנות כתוצאה מכך את התנהגותו. הסכמה בין ההורים למאמן, יכולה לקדם הפנמת ערכים, אם מעורבותם תתקיים באופן חיובי. במסגרת עבודה זאת נבחן האם מועברים ומופנמים ערכים חינוכיים בקשר בין מאמן לחניכיו. לשם כך נבחן מה נוטל המאמן בחוג ספורט ממאפייני דמות המחנך ומכליו. נברר בספרות מה מאפיין את  המחנך הראוי ומה נדרש ממנו, מה סגנון המנהיגות ההולם מחנך ראוי וכיצד ביכולתו להשפיע על התלמידים. נבחן את מאפייניהם הפדגוגיים הייחודיים של המורה לחינוך גופני ושל המאמן. לבסוף, ננסה לבחון מה מכל אלה  מיישמים בפועל מדריכים בחוגי ג’ודו. הג’ודו נבחר מבין ענפים אחרים בגלל היותו זמין במתנ”סים

כדורגל וגלובליזציה טשטוש הלאומיות באהדה לקבוצות כדורגל ראשי פרקים תקציר. 3 מבוא. 4 פרק א’: סקירת ספרות. 6 פרק ב’: פרופיל האוהד הישראלי – רקע היסטורי 21 פרק ג’: הקשר שבין גלובליזציה ודפוסי אהדה. 26 פרק ד’: מחקר אמפירי 37 פרק ה’: סיכום ומסקנות. 46 פרק ו’: דיון 48 ביבליוגרפיה. 50 נספח 1 – השאלון 55   תקציר כדורגל, האופיום להמונים, עוצב לאורך 150 שנים האחרונות בהשפעת ,תהליכי כלכלה, פוליטיים ותרבותיים. מהתחלה הכדורגל היה יותר מסתם משחק. עד אמצע המאה ה-19 הייתה המשיכה של הכדורגל תלויה למצבים היסטוריים מקומיים: הכדורגל היה מוכר באותה התקופה באנגליה ומדינות קשורות אליה, והמשחק היה מוגבל לחצרות כנסיות ומפעלים. כל זה השתנה עם היוצרות איחוד הכדורגל האנגלי ב-1863, אנגליה הכירה בהפיכת המשחק העממי לספורט קבוצתי-תחרותי ולמעשה בכuח התרבותי של המשחק. ההשפעה של המשחק היא דו-כיוונית: גם המשחק עצמו מושפע מפוליטיקות פנימיות וחיצוניות, והוא גם משפיע עליהן. ברמה הלאומית מוצאים השפעות של תהליכים חברתיים וכלכליים  של הכדורגל. Nash, 2000, Gibbons and Lusted, 2007, בדקו את תופעה מ-15 השנים האחרונות של הגעת אוהדים סינים למשחקי ריאל מדריד בספרד , ואוהדים מושבעים מסקנדינביה שמעדיפים לעקוב אחר ליברפול באנגליה מאשר הקבוצות המקומיות שלהם.  את החידוש היחסי הזה בדפוסי האהדה בכדורגל – משחק שתחילתו בקבוצות מקומיות בשכונות, מפעלים ואיגודים מקומיים קטנים, ומכאן גם דפוסי אהדה מקומיים – משייך מחקר הספורט לתהליכי גלובליזציה עולמיים. העבודה שבוצעה היא אמפירית. נבדקו התנודות בזירת הכדורגל המקומית בישראל באותו הקשר עולמי: זאת אומרת, האם אוהדי מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובית”ר ירושלים הושפעו מהמצב הגלובאלי בעולם ועד כמה, והאם ניתן לזהות שינוי בדפוסי אהדה

  מבוא פסיכולוגיית ספורט כוללת שימוש בטכניקות של פסיכולוגיה חיובית והעצמת יכולת מנטאלית שיש בכוחן יכולת לעזור לאנשים מעבר לתחום הספורטיבי הקלאסי.  תפיסה זאת הניעה חוקרים החל מראשית שנות ה-70  (1973, Morgan) לבחון בשיטתיות את ההשפעה של פעילות גופנית על בריאות הנפש בכלל ואת ההשפעה האנטי-חרדתית של פעילות גופנית בפרט. רוב המחקרים שנעשו דאז בדקו את ההשפעה של אורח חיים ספורטיבי על נבדקים נורמאליים, ורק מיעוטם נערכו על נבדקים קליניים. טיב ההשפעה של פעילות גופנית על המצב הנפשי של האדם הינה רחבה, וכוללת שיפור של המכאניזמים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים. ישנם שני סוגים עיקריים של פעילות גופנית: פעילות אירובית ואנאירובית. הסוג הראשון הראה יעילות רבה יותר בהפחתת סימפטומים של חרדה כאשר רגישותו של האפקט האנטי חרדתי לגורמים כמו סוג האימון, מידת העצימות, משך האימון והתדירות הובילו לניסוח המלצות לאימון אפקטיבי. חשיבותם של מחקרים בתחום מתבטאת בפער בין צרכיי הטיפול של אלה הסובלים מהפרעות חרדה ודיכאון ובין היכולת של מערכת בריאות לספק צורך זה. בהתבסס על האומדנים שנעשו במדינות מערביות כולל ישראל Jacobi, 2004)), ניתן יהיה לקבוע כי בכל שנה נתונה לפחות כ-7% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מבעיות והפרעות נפשיות, וכי חלק ניכר מקבוצה זו נזקק לטיפול. זאת כאשר כלל השירותים לבריאות הנפש בישראל אינם יכולים לטפל בכל אוכלוסיית היעד (Levinson, 2007). לפיכך, קיים פער בין הצרכים הטיפוליים נפשיים-פסיכולוגיים של אזרחי ישראל ובין היכולת של שירותי בריאות הנפש לספק צורך זה. עבודה זאת תציג את שלושה מחקרים  אשר בחנו את ההשפעה של פעילות אירובית על הפרעות חרדה ובמיוחד על תסמונת דחק פוסט-טראומטית (Post Traumatic Stress Disorder, PTSD) בקרב ילדים, נוער ומבוגרים. ראשית, מחקרם של Motta,