סמינריון ברפואה

תקציר עבודה זו עוסקת בקשר שבין השכלת הנשים לבין פריון, גיל נישואין ממוצע לאישה ושיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה (כ”א). במסגרת העבודה סקרנו ספרות בינ”ל בנושא, אספנו נתונים מקומיים של מדינת ישראל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל והמועצה להשכלה גבוהה. מניתוח הנתונים עולה כי אכן ההשכלה משפיעה באופן שלילי ומובהק על פריון נשים בהתאם להשערות המחקר. לא ניתן היה למצוא עדויות תואמות אחרות להשפעת ההשכלה על גיל הנישואין הממוצע ועל שיעור ההשתתפות בכ”א.     מבוא עבודה זו עוסקת בהבנת המנגנונים שהביאו לשינויים במעמד האישה. אנו עדים לכך שהנשים כיום הם חכמות יותר מבעבר, עובדות יותר מבעבר, מתחתנות בגיל מאוחר יותר ויולדות פחות ילדים מבעבר. שינויים אלו אינם תרבותיים בלבד והם נובעים מסיבות שונות ביניהן סיבות חברתיות, טכנולוגיות וחוקיות. הנושא חשוב לנו מאוד כנשים החיות בחברה שמנוהלת ברובה על ידי גברים. אנו רוצות לקבל ידע והבנה של המנגנונים שהביאו את מעמדן של הנשים למקום בו הוא נמצא כיום מבחינת שוק העבודה. מטרת העבודה היא לבחון את הספרות האקדמית שקיימת בנושאו ולחפש עדויות אמפיריות לתופעות המתועדות בספרות האקדמית. בסקירת הספרות נראה כי נגישות של אמצעי מניעה לכלל אוכלוסיית הנשים תרמה רבות לתכנון המשפחה והביאה לירידה בפריון של נשים(Goldin & Katz, 2000). כמו כן, בספרות האקדמית קיימות עדויות לכך שנשים עדיין מופלות לרעה הן בקבלה לעבודה (Bang & Basu, 2012)  והן בשכר שהן מקבלות (Shahrabani, 2007). באופן יותר מפורש אנו נבחן באמצעות כלים סטטיסטיים את ההשפעה של ההשכלה על השתלבות הנשים בשוק העבודה, פריון נשים וגיל הנישואין הממוצע. מגבלות המחקר במקרה זה הן רבות שכן אין מאגרי מידע זמינים המכילים מידע

 תקציר בעבודה זו אתמקד בתיאור גנום וירוס הפטיטיס C, תוך איפיון מרכיביו ותפקידיהם וכן אציג מספר קולטנים של התא המארח בעלי תפקיד מרכזי בכניסת הנגיף לתא. לשם כך אציג מבוא הכולל רקע על וירוס ההפטיטיס C, המבנה שלו, התחלואה לה הוא גורם ואמצעי הטיפול הקיימים, וכן אציג חמישה עבודות מחקר שונות, תוך תיאור שיטות מחקר, תוצאותיהם ומסקנותיהם. בתחילה עם זיהוי קיומו של וירוס הפטיטיס C, מבחני נוגדן שהתבססו על אזור מסויים בגנום, נמצאו לא יעילים בזיהוי זנים שונים של הזיהום, בשל שונות הרבה בגנום שלו. במחקר הראשון שאציג,  (1993, Simmonds et al.), סיווגו את גנום וירוס ההפטיטיס C לשישה גנוטיפים עיקריים וסדרה של תת גנוטיפים בעזרת אנליזה פילוגנטית של רצפי הנוקליאוטידים שנגזרו מחלק של הגן המקודד חלבון לא מבני (NS-5), מתוך אוסף של 76 דגימות תורמי דם שנדבקו ב- HCV ברחבי העולם. חשיבות זיהוי הגנוטיפים ותתי הגנוטיפים, מעבר לגורמים שאולי קשורים במהלך המחלה, קשור בעיקר להתאמת סוג הטיפול ולמשך הטיפול האנטי ויראלי,  לפי הגנוטיפ.1 קושי גדול ונוסף, במחקרים של וירוס ההפטיטיס C, היה שלא הצליחו לגדל אותו בתנאי תרבית. המחקר השני שאציג (2005, Lindenbach et al.), מתאר גנום HCV באורך מלא, מגנוטיפ a2 (JFH1) שמשכפל עצמו ומייצר חלקיקי נגיף מדבקים בתא התרבית במבחנה (HCVcc). גנוטיפ זה מדביק ביעילות שורת תאי הפאטומה אנושי (Huh-7), או תת שיבוטים נגזרים שלו (Huh-7.5 ו- Huh-7.5.1).  במחקר עצמו, תוך תיאור תהליך הרכבת הגנום, ההדבקה לתאי התרבית, וזיהוי מאפייני “התנהגות” HVC, הודגמה חשיבות הקולטן התאי CD81 האנושי לכניסת HVC לתא, וייחודו של הוירוס בכך שצפיפותו קלילה מהרגיל,2 וכפי שהוצג במחקרים מאוחרים יותר, 3 קשורה לאינטראקציה שלו

מבוא חלק מן התגובות המופקדות על מטבוליזם תקין בגוף יוצרות, כתוצרי לוואי, גם רדיקלים חופשיים.  רדיקל חופשי הוא כל מרכיב כימי המכיל אלקטרון לא מזווג אחד או יותר. קיימים סוגים רבים של רדיקלים חופשיים, אך החשובים ביותר במערכות ביולוגיות הם אלה שמקורם בחמצן. במקביל לתפקידיהן החיוניים לקיום החיים, מולקולות החמצן נוטלות גם חלק בתגובות שתוצריהן הם רדיקלים שנקראים “צורוני חמצן פעילים”(Reactive Oxygen Species-ROS) . בגלל תכונתם לקבל אלקטרונים ממולקולות אחרות (כגון חלבונים, ליפידים, חומצות גרעין), רדיקלים חופשיים יכולים לשנות צורות ו/או תפקוד של מולקולות אלו ולהפריע לביולוגיה התקינה של התא. מסיבה זו, יש לתא מערכת הגנה של אנטי-אוקסידנטים הפועלים לתיקון הנזק שנעשה ולשמירה על האיזון החמצוני. כאשר איזון זה נשבר לטובת עליה ברדיקלים החופשיים, הדבר נחשב כ”לחץ חמצוני” (oxidative stress) [1]. רדיקלים חופשיים משחקים תפקידים מנוגדים לזה זה; מחד, הם משתתפים בתפקידים פיזיולוגיים שונים כגון הרס פתוגנים באמצעות שחרורם מתוך מאקרופג’ים, ומאידך, ברמות גבוהות הם גורמים לנזק חמצוני למרכיבי התא ולשרשרת מעבר אותות בתא כתגובה לנזק זה [2]. חומצות שומן בלתי רוויות, המרכיבות את קרומי התאים, מהוות מטרה ראשונית להתקפה על-ידי רדיקלים חופשיים. בתהליך המכונה “פראוקסידציה של ליפידים” (lipid peroxidation), חומצות שומן בלתי רוויות מתחמצנות והופכות בעצמן לרדיקלים חופשיים, התוקפים מטרות נוספות בפעולת שרשרת המגבירה את הנזק התאי. חומצות השומן המתפרקות הופכות ל- malonaldehyde(MDA) בדם ובשתן היכול לשמש כמדד לנזק החמצוני (ע”ע שיטות). הרס חומצות השומן בקרומים מביא להגברת חדירות התאים וחדירת יוני סידן ומים באופן בלתי מבוקר. הרס קרומי התאים הפנימיים פוגע בסינתזת החלבונים, בתפקוד המיטוכונדריות ובשאר הפעילויות החיוניות של התאים. רדיקלים חופשיים וסרטן השד על אף מערכת ההגנה

סקירה ספרותית ספקטרום הסכיזופרניה מייצג קבוצה של מחלות נפש חמורות המאופיינות בהפרעות בתפיסה, במחשבה, ברצון ובתחושת העצמי (WHO, 1992 in Tiffin & Welsh, 2013). היא פוגעת ב1% מאוכלוסיית העולם (in Kane et al,. 2012 Freedman, 2003). ההשפעה של מחלה זו על הסובלים ממנה, משפחותים וסביבתם היא עמוקה מאוד. סכיזופרנים עשויים להישאר נכים וחלשים במשך כל חייהם, ודורשים טיפול מקיף ממשפחתם ומצוות מקצועי  (McEvoy 2008 in Kane et al,. 2012). השכיחות של סכיזופרניה עולה במהירות אחרי גיל ההתבגרות, ומגיעה לשיא באמצע שנות העשרים. השכיחות אצל גברים פורצת יחסית מוקדם, נעה בטווח הגילאים 15 עד 24. לעומת זאת, השכיחות אצל נשים פורצת מאוחר יותר, ונעה בטווח גילאים בין 20 עד 29, או לחילופין בגילאים 45 עד 54 (Hafner et al., 1994 in Tiffin & Welsh, 2013). אין הרבה נתונים על שכיחות המחלה באוכלוסייה מתחת לגיל 18, אך בעבר פורסמו הערכות שהשכיחות עומדת על 1.6-1.9 לכל אוכלוסייה המונה 100,000 ילדים (Gillberg, 2001; Gillberg & Steffenburg, 1987; Hellgren et al,. 1987 in Tiffin & Welsh, 2013 ). כל זאת בהתחשב בעובדה כי 40% ממבוגרים הסובלים מסכיזופרניה מדווחים על הופעת תסמינים לפני גיל 20 (Madaan et al., 2008 in Tiffin & Welsh, 2013), וכ-12-33% מבוגרים מדווחים על הופעת תסמינים לפני גיל 18 (Loranger, 1984 in Tiffin & Welsh, 2013). שיעורים אלה הם שמרניים למדי. סכיזופרניה פוגעת ביכולת האדם לחשוב באופן יצירתי, בלדמיין, ביצירת קשרים חברתיים הדוקים עם בני אדם אחרים, בביצוע שימוש בשפה בכדי להביע רעיונות בבהירות, או בחוויית והבעת מגוון רחב של רגשות כמו אהבה. אנשים הסובלים מסכיזופרניה מעונים על ידי חוויות פולשניות, כגון:

  מבוא פסיכולוגיית ספורט כוללת שימוש בטכניקות של פסיכולוגיה חיובית והעצמת יכולת מנטאלית שיש בכוחן יכולת לעזור לאנשים מעבר לתחום הספורטיבי הקלאסי.  תפיסה זאת הניעה חוקרים החל מראשית שנות ה-70  (1973, Morgan) לבחון בשיטתיות את ההשפעה של פעילות גופנית על בריאות הנפש בכלל ואת ההשפעה האנטי-חרדתית של פעילות גופנית בפרט. רוב המחקרים שנעשו דאז בדקו את ההשפעה של אורח חיים ספורטיבי על נבדקים נורמאליים, ורק מיעוטם נערכו על נבדקים קליניים. טיב ההשפעה של פעילות גופנית על המצב הנפשי של האדם הינה רחבה, וכוללת שיפור של המכאניזמים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים. ישנם שני סוגים עיקריים של פעילות גופנית: פעילות אירובית ואנאירובית. הסוג הראשון הראה יעילות רבה יותר בהפחתת סימפטומים של חרדה כאשר רגישותו של האפקט האנטי חרדתי לגורמים כמו סוג האימון, מידת העצימות, משך האימון והתדירות הובילו לניסוח המלצות לאימון אפקטיבי. חשיבותם של מחקרים בתחום מתבטאת בפער בין צרכיי הטיפול של אלה הסובלים מהפרעות חרדה ודיכאון ובין היכולת של מערכת בריאות לספק צורך זה. בהתבסס על האומדנים שנעשו במדינות מערביות כולל ישראל Jacobi, 2004)), ניתן יהיה לקבוע כי בכל שנה נתונה לפחות כ-7% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מבעיות והפרעות נפשיות, וכי חלק ניכר מקבוצה זו נזקק לטיפול. זאת כאשר כלל השירותים לבריאות הנפש בישראל אינם יכולים לטפל בכל אוכלוסיית היעד (Levinson, 2007). לפיכך, קיים פער בין הצרכים הטיפוליים נפשיים-פסיכולוגיים של אזרחי ישראל ובין היכולת של שירותי בריאות הנפש לספק צורך זה. עבודה זאת תציג את שלושה מחקרים  אשר בחנו את ההשפעה של פעילות אירובית על הפרעות חרדה ובמיוחד על תסמונת דחק פוסט-טראומטית (Post Traumatic Stress Disorder, PTSD) בקרב ילדים, נוער ומבוגרים. ראשית, מחקרם של Motta,

מבוא סופיות, נתפסה לרוב על ידי חוקרים כזרם אשר נותן דגש לממד הפנימי, מיסטי, או פסיכו-רוחני של האסלאם. לעומת זאת, יש המאמינים כי סופיות היא מחוץ לאסלאם. סייד חוסיין נאסר, אחד החוקרים החשובים ביותר של האסלאם טען כי סופיות היא פשוט שם לממד הפנימי או אזוטרי של האסלאם. הסופים מאמינים שהם מתרגלים אחסאן (שלמות של פולחן) כפי שנחשף על ידי גבריאל למוחמד: “פולחן ולשרת אללה כפי שאתה רואה אותו ובזמן שאתה רואה אותו עדיין לא באמת הוא רואה אותך”. הסופים רואים את עצמם כתומכים מקוריים האמיתיים של הטופס המקורי הטהור הזה של האסלאם. מקור השם “סופים” נובע כנראה משתי מילים בערבית “ספא”(Safa) שמשמעותה טוהר או מהמילה “סוף” (Suf) שמשמעותה צמר אשר היו המאמינים הסופים לובשים בגדי צמר בכדי לקבל סיגופים שיעזרו להם להתקרב לאל. הסופי מאמין לא כמו המוסלמים שניתן להתקרב לאל גם בעולם הזה ולא רק בגן עדן. עוד מימי קדמת-דנא ברחבי העולם  השתמשו בצמחים מקומיים לצורך טיפול במחלות מאז ימי הפרה-היסטוריה. המקום הראשון שהחוקרים המודרנים קבעו כי שם יש סיבה מוצדקת לשימוש במצחי מרפא בעבר הוא בצרפת בציורי קיר. בעבודה זו נחקור את הזרם הסופי ואת פעולותיו כלפי חולים במחלות פיזיות ובמחלות נפשיות. בנוסף לכך ניתן דגש על סוגים שונים של צמחי מרפא אשר השתמשו בהם חלק מסיבות היסטוריות שעשען הנביא מוחמד וחלק כנראה מלימוד גוף האדם ברבות הימים. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של מקורות נבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי

מבוא בעבודה זו, אתמקד בנושא: תסמונת פארדר ווילי. תוכנית הטיפול שלי כללה לימוד ממקורות שונים על התסמונת ולאחר מכן צפייה על מהלך טיפול בילדה הלוקה בתסמונת באמצעות טיפול הידרותרפיה, הסקת מסקנות מהצפייה ובניית תוכנית טיפול. המטופלת עוברת טיפולי הידרותרפיה, כאשר רקע על הטיפולים, סוגי טיפולים ויתרונות הטיפול לילדי תסמונת פארדר ווילי מובאות בפירוט בהמשך. בבניית תוכנית הטיפול נעזרתי במקורות מדעיים הממליצים על דרכי גישה מיוחדות לילדים הלוקים בתסמונת. את עיקרי הדברים הבאתי בעבודה זו כסקירה על תסמונת פארדר ווילי. האבחון שנתתי על המטופלת הגיע מתוך זיהוי המאפיינים הייחודיים המתאימים לילדים שאובחנו כלוקים בתסמונת. בהמשך, נבנתה תוכנית טיפולים למשך 12 שבועות (כל אימון כ-חצי שעה). הושקעה חשיבה רבה באופי הפעילות שנבנתה במטרה שתתאים לילדים שאובחנו בתסמונת בכלל ולמטופלת שצפיתי בפרט.        

מבוא   בקרב מרבית בני האדם, השאיפה ליצירה וקיום זוגיות היא אחת מאבני היסוד של הקיום האנושי. אחת ההנחות המרכזיות של הסוציולוגיה היא כי המשפחה היא המקור להתפתחות הפרט והחברה, כאשר המודל הבסיסי מניח את היחידה הזוגית, בני זוג הנשואים זה לזו כיחידה המשפחתית הבסיסית (בר-יוסף, 1996). בקרב המתמודדים עם הפרעה נפשית, השאיפה לזוגיות הינה מורכבת במידה רבה יותר. החברה מתייחסת אל המתמודדים כבעלי יכולות חברתיות נמוכות, ופעמים רבות היכולת שלהם ליצור ולקיים זוגיות מוטלת בספק. התייחסות זו משפיעה על המתמודד, החש עצמו כחריג ביחס לנורמה והופך רגיש לדעות ולתפיסות של הסביבה, דבר הפוגע בהתפתחותו האישית, בדימויו העצמי ובאמונתו כי ביכולתו ליצור חיי זוגיות נורמטיביים. מחקרים שונים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי המתמודדים עם הפרעות נפשיות הינם בעלי סיכוי נמוך יותר ליצירת מערכת יחסים מינית או אינטימית, כאשר הסיבות לכך רבות. מבין סיבות אלה ניתן למנות את מאפייני המחלה, אשר במקרים שונים גורמות למתמודד לבידוד חברתי, למיעוט חברים קרובים ולפיתוח מחסומים חברתיים או מיניים, ובנוסף את יחסם של אנשי המקצוע והמטפלים, אשר בקרבם קיימת נטייה לייחס חשיבות מעטה מדי לפן הזוגי בחייהם של המטופלים (Sane, 2009). קיומה של מערכת יחסים זוגית תורמת רבות לדימוי העצמי ומשמשת כמשאב חשוב להתפתחות תחושת המסוגלות, המחויבות והמשמעות בקרב כל אדם, ובפרט בקרב המתמודדים עם הפרעה נפשית. על כן תפיסת הזוגיות של המתמודדים, המטפלים והסביבה הקרובה, והגדרת מציאת ושמירה על זוגיות כמטרה מרכזית בהתמודדות עם המחלה, עשויים לסייע רבות למתמודד. במסגרת קורס התנסות בשדה, נחשפנו לקשייהם של המתמודדים עם סכיזופרניה בתחומי חיים רבים, ובפרט בתחום הזוגיות. על אף שהמתמודדים עם סכיזופרניה הביעו דעות, תפיסות ורעיונות