סמינריון בתקשורת

מבוא בבואנו לבחון כיצד הרשתות החברתיות משפיעות על תרבות הצריכה, עלינו לאמוד תחילה את מימדי התופעה הטכנולוגית ההולכת וגוברת. לאחר מכן, עלינו לבחון כיצד נערכים החברות במשק ל”עידן הטכנולוגי החדש” וכיצד הוא משפיע על יחסי הגומלין בתוך החברה ומחוצה לה. עבודה זו, עוסקת בהשפעת הרשתות החברתיות על תרבות הצריכה בחברת הדקה ה-90 ובחברת אול ג’ובס. בתחילתה אנו סוקרים מספר מאמרים בנושא רשתות חברתיות המהווים עבורנו בסיס תיאורתי לניתוח והמלצות שיווק לחברות הדקה ה-90 ואול ג’ובס. לאחר כן, אנו צוללים אל תוך עולמם השיווקי של החברות החל מפילוח קהל המטרה ועד לאסטרטגיות השיווק ברשתות החברתיות. לעניין זה, הרשת החברתית שעליה נבחר לעשות את העבודה הוא – פייסבוק הנחשב כיום לרשת החברתית הגדולה בעולם. לאחר שסקרנו את הנושא תאורתית, ניתחנו והמלצנו לחברות כיצד לפעול על מנת לגעתבליבו של הצרכן – אנו נוגעים במקצת בנושא היחסים הפנים ארגוניים והחוץ ארגוניים הנובעים מתרבות הצריכה העכשווית המושפעת מהרשתות החברתיות. בהתייחסותנו לגורמים הפנים ארגוניים, אנו בוחנים את יחסי הגומלין שבין החברות לעובדים ולמנהלים. כמו כן, בהתייחסותנו לגורמים החוץ ארגוניים אנו בוחנים את יחסי הגומלין של החברות מול הספקים השונים איתם עובדים. נסיים עבודה זו בסיכום קצר של הנאמר תוך הבעת דעה אישית על עתידה של תרבות הצריכה ברשתות החברתיות. יש לציין כי נושא זה מהווה אבן דרך ונקודת ציון חשובה בעולמנו הטכנולוגי בכלל ובתמורות המתרחשות בתרבות הצריכה. אם בעבר היינו מגיעים פיזית למרכולים ולשווקים, כיום בלחיצת כפתור ניתן לרכוש מוצרים שונים ואף לחצות גבולות למדינות ותרבויות שונות.           תוכן עניינים: 1. מבוא 1 2. התפתחות הרשתות החברתיות והשפעתן על הצרכנים 2.1 –

מבוא רשת האינטרנט הוקמה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית בידי משרד ההגנה האמריקני. המטרה הייתה ליצור רשת תקשורת מבוזרת שלא תקרוס במקרה של התקפה גרעינית סובייטית. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 נפתחה רשת האינטרנט לשימוש לכל משתמש.   הרשת מחברת בין רשתות תקשורת של מחשבים בכל העולם. המחשבים המחוברים ברשתות יכולים להעביר זה לזה, באופן כמעט מידי, מגוון סוגי מסרים: קבצים הכוללים כתב, אנימציה, קול, תמונה וקובצי וידאו. אין מקום פיזי שבו ניתן למקם את הרשת, ולא ניתן למצוא גורם אחד שיש לו בעלות או אחריות על מכלול התכנים המועברים בה. התוצאה היא רשת תקשורת עולמית, מבוזרת, שנמצאת במרחב ממוחשב (cyberspace). מאז שהיא נפתח לציבור בכל העולם היא גדלה גידול מסחרר.   כיום, בזכות רשת האינטרנט הידע הפסיק להיות נחלתם של מעטים;  הוא פתוח בפני כל מי שנכנס לרשת. פתיחת רשת האינטרנט בפני כל משתמש יצרה מהפכת מידע. אך, דווקא מאפייניה המיוחדים של רשת האינטרנט כמו: מבנה מבוזר, חופש וקלות זרימת המידע, השוויוניות הקיימת בה, קלות ההצטרפות אליה, האנונימיות שבפעולה באמצעותה,  היותה זולה ופתוחה לכל כיס הם אלה אשר מעודדים את השימוש הרב בה מצד אחד, ומצד שני מקשים על הפיקוח על תכניה. לצד יתרונותיה של רשת האינטרנט, חסרונותיה הם בכך שהיא משמשת גם לפעולות שליליות כמו:  ניצולה בידי ארגוני טרור לאומיים ובינלאומיים המשתמשים ברשת   להעברת מידע, לתעמולה, לתקשורת בין תומכיהן, ואף לצרכים מבצעיים. מאז פתיחת הרשת לכל אחד, נוצרה הזדמנות לגורמים שונים לתקוף חברות ומדינות באופן שונה מאלו של הטרור הקלאסי.   בשנות ה-90 המאוחרות של המאה ה-20 הוקמו רשתות חברתיות מקוונות, מרביתם מבוססים על

מבוא נושא הילדוּת והילדים בפרסומות עולה לא אחת בהקשרים של “שטיפת המוח” של הילדים ה”תמימים” בנוגע למוצרי צריכה והשימוש בהם כמנוף לחץ על ההורים לרכישת מוצרים אלה. עם זאת, נושא ייצוגם של הילדים והילדות בפרסומות כמעט שאינו מוצא ביטוי בספרות המחקרית. לפיכך, מצאתי לנכון לבחון נושא זה דרך פן אחד שלו – תשדירי הבטיחות בדרכים של עמותת אור ירוק ששודרו בטלוויזיה המסחרית הישראלית בשנים 2008-9. התייחסות לילדים בתשדירי בטיחות בדרכים קיימת גם בתשדירים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אולם בעבודה זו אתייחס רק לתשדירים שהופקו על ידי אור ירוק, כולם בני כחצי דקה, במטרה לייצר בסיס אחיד לבדיקה. הילד המופיע בפרסומות עבר כברת דרך ארוכה משחר ימיו של הפרסום לילדים בעיתונות הכתובה, עבור בטלוויזיה וכלה בעידן “המדיה החדשה” (אינטרנט, סלולר, אייפד). לפיכך, בחלקה הראשון של עבודה זו אתייחס לילדים ולמדיה בעידן הדיגיטלי, ולאחר מכן אבחן את ייצוג הילדים בתקשורת, כפי שהוא עולה ממחקרים שונים בעולם. ייצוג זה ייבדק גם מול משקלו במשפחה החדשה, תוך בחינת תפקידו של הילד בה ביחס להוריו. מול ייצוג זה ייבחן בחלקה השני של העבודה ייצוגם של הילדים והילדוּת בתשדירי הפרסומות לבטיחות בדרכים של אור ירוק. בחינה זו תיעשה דרך שישה תשדירים, תוך ניתוחם האיכותני וקידודם. בחלקה האחרון של העבודה אבחן את הממצאים שעלו מניתוח תשדירים אלה מול הממצאים המחקריים שעלו עד היום ביחס לייצוג הילדים והילדוּת בפרסומות טלוויזיה. בפרק הסיכום והמסקנות אביא את השגותי ביחס להמשך מחקר נדרש בנושא זה.     תוכן העניינים מבוא – 2 1. סקירת ספרות – 3 1.1 ילדים ומדיה בעידן הדיגיטלי – 3 1.2 ייצוג הילדים בתקשורת – 5

מבוא תקשורת ההמונים נתפסת כשחקן מרכזי בעיצוב פני החברה בכך שהיא משעתקת ומאשרת  ערכים ונורמות, מעניקה משמעויות והקשר לתכנים שונים שעולים לדיון בה, משמרת ומייצרת סדרים חברתיים ופועלת בתוך מסגרת תרבותית קיימת (Fiske, 1987, , קארי, 1989, סווידלר, 1989). כחלק מהמבנה החברתי תרבותי במדינה, אופני הייצוג של נושאים חברתיים, קונפליקטים וקבוצות שונות עשוי ללמד לא רק על השיח סביב נושאים חברתיים אלא גם על כוחן של קבוצות שונות, ועל מקומן במארג התרבותי של החברה (,Hoijer, 2011; Avraham &first, 2010). שאלת הייצוג נוגעת בנושאים כמו יחסי רוב-מיעוט, יחסי מרכז פריפריה וגם ביחסים תוך חברתיים, תוך משפחתיים ובין מגדריים (טלמון, 2011). לאור מקומה החשוב של התקשורת והיותה גורם משמעותי בעיצוב פני החברה, מבקשת עבודה זו לבחון את אופן הייצוג של קונפליקט אימהות-קריירה בסדרת בטלוויזיה הפופולרית “עקרות בית נואשות”. ניתוח תוכן איכותני של 10 סצנות יבחן את אופן הייצוג של קונפליקט אימהות קריירה תוך התייחסות לנושאים קרובים כמו ייצוג המשפחה, אימהות ועבודה. בנוסף, יבחן ניתוח תוכן איכותני את ייצוג הקונפליקט וביטוייו בארבעת הדמויות המרכזיות בסדרה. בחינת נושא הייצוג של קונפליקט אימהות-קריירה בסדרה כמקרה בוחן, דרך הפריזמה של עקרות הבית עשויה להאיר על התופעה כולה וללמד על השיח סביב הקונפליקט בחברה האמריקאית, על שינויים שחלו בייצוג אימהות ונושאים כמו משפחה וקריירה ועל הערכים הדומיננטיים שמבנה השיח כולו. מחקר זה מבקש להמשיך מחקרים קודמים שבחנו את אופן הייצוג של קבוצות שונות בחברה האמריקאית ובפרט מחקרים שעסקו בייצוגי נשים, אימהות ומשפחה ומבקש לעמוד על שינויים והיבטים שונים בהקשר זה.   תוכן עניינים מבוא 3 סקירת ספרות 4 מתודולוגיה 13 דיון 25 ביבליוגרפיה 29

מבוא ביכולתה של התקשורת לעצב את דעתו של הקהל. המחקר הנוכחי מתמקד בהשפעת התקשורת על עמדות הקהל כלפי מיעוט אתני בחברה. מהספרות המדעית עולה כי התקשורת יוצרת מציאות, שאינה בהכרח המציאות האובייקטיבית. טענה זו מבוססת היטב על מחקרים קודמים אשר הראו שוב ושוב כי ניתן להשפיע על עמדותיו של הקהל באמצעות אופן הצגה של תכנים (לאור ואחרים, 2006; Branton & Dunaway, 2009; Chong, & Druckman, 2007b). המחקר הנוכחי מתמקד בבחינה של אופן הסיקור של קהילת יהודים יוצאי אתיופיה. קיים מגוון רחב של גישות תיאורטיות אשר מסבירות כיצד התקשורת עשויה להשפיע על דעת הקהל. המחקר הנוכחי מתמקד בבחינה של קביעת סדר היום הציבורי על ידי התקשורת וכן במסגור התקשורתי של מיעוטים בחברה. תיאוריית קביעת סדר היום מתארת כיצד התקשורת יוצרת את סדר יומו של הקהל בכך שמבליטה תכנים מסוימים יותר לעומת אחרים (מקומבס ושו, 1972). תהליך יצירת המציאות המדומה מתרחש תוך כדי השפעת התקשורת על הקוגניציה של הקהל, מה שגורם לגיבוש מאולץ של עמדה זו או אחרת (מקומבס ושו, 1972). כלומר, קהל הצופים חווה את המציאות המעוצבת על פי התכנים המסוקרים על ידי התקשורת, שבונה את סדר יומם סביב אירועים המובלטים פחות או יותר. עיצוב האג’נדה סביב קבוצות של מיעוט אתני בחברה ניתן לראות כהצמדה של מסרים שליליים לזיכרון, שנזכרים טוב יותר לעומת מסרים חיוביים (Branton & Dunaway, 2009). על פי תיאוריית המסגור, דרך הצגת התכנים משפיעה על אופן קליטת המידע בקרב הקהל. כמו כן, מסגור תקשורתי מתייחס לעיצוב המציאות על ידי הבלטה של אירועים מסוימים (Chong, & Druckman, 2007b). להשפעת המסגור ישנם גורמים מתערבים. למשל, ישנה חשיבות בכמות המסגרות המתחרות

מבוא במדינת ישראל, מהווים הילדים כרבע מאוכלוסיית המדינה. במצב דברים זה, ברי כי הם מהווים נתח מכובד למדי בקרב האוכלוסייה הצרכנית בישראל.  היצרנים והפרסומאים ערים לעובדות אלו ומפנים מאת עיקר התקציבים לפרסום, לפרסומות טלוויזיוניות ככל שהטלוויזיה מהווה את הפלטפורמה היעילה והנגישה ביותר מבחינת המפרסם, שכן, ילד בישראל צופה בה בממוצע כשלוש  שעות ביום. בעבודתי זו, אנסה לעמוד על השתקפותם של הילדות והילדים בפרסומת משודרת. אנתח שלוש פרסומות משודרות לשלושה מוצרי חלב של חברת תנובה, המופנות לקהלי יעד שונים ואבחן את האופן בו מועבר המסר אותו מבקש המפרסם, להעביר לקהל היעד. איני מתיימרת לבקר, בעבודתי זו, או לשפוט בדרך כזו או אחרת, את השימוש שנעשה בילדים לצרכי המדיה הפרסומית, כי אם אך לנסות ולבדוק מהם ייצוגי הילדות והילדים בחברה הישראלית, כפי שאלו משתקפים בפרסומות של חברת תנובה, לשלושה ממוצריה, אשר שודרו ומשודרות בטלוויזיה המסחרית בין השנים 1997-2013. אבקש לבדוק בעבודתי, האם דמותו של הילד עוברת שינויים עם השנים, והשערתי הינה, כי אכן קיים קשר בין המועד בו משודרת הפרסומת לבין האופן בו מוצג הילד. דמות הילד משתנה גם בפרסומות לאותו מוצר, בשנים שונות, ולעניות דעתי, כפי שבוודאי תאשש עבודה זו, הרי שדמותו של הילד תאבד לאורך השנים, את תמימותה ותתאים עצמה להלך רוחו של הילד / הנער בן התקופה בה היא משודרת.     תוכן עניינים 1. מבוא – ע”מ 1. 2. שיווק לילדים ושימוש בילדים לצרכי שיווק – ע”מ 2. 3. מתודולוגיה – ע”מ 8 4. הממצאים – ע”מ 10. 5. דיון – ע”מ 18. 6. סיכום ומסקנות – ע”מ 21. 7. ביביליוגרפיה – ע”מ 22.

מבוא מטרת עבודה זו היא לבדוק את יעילות הפרסום בפייסבוק. רשת הפייסבוק הפכה להיות לשם דבר בעולם ומשמשת גולשים רבים ככלי להעברת מסרים, שמירה על קשר בין בני משפחה, התעדכנות בחדשות וככלי שיח לגיטימי ורלוונטי. היקף השימוש ברשת הפייסבוק הולך וגדל באופן מתמיד כפי שנראה בסקירת הספרות ועל כן המפרסמים רואים את רשת הפייסבוק ככלי פרסומי מין המניין. נשאלת עם כן השאלה מהי יעילות הפרסום בפייסבוק, ועד כמה משתלם לפרסם בפייסבוק. האם הפייסבוק יעילה יותר מאמצעי פרסום אחרים כמו מנועי החיפוש של גוגל? קצרה היריעה מלענות על כל השאלות האלו בעבודה זו ועל כן תחת השאלה אודות השפעת הפרסום בפייסבוק על החלטות הקניה של הצרכנים אבקש לבדוק את השפעות הבאות: 1. האם מין המשתמש משפיע על החלטת הקניה 2. האם כמות החברים שיש למשתמש בפייסבוק משפיע על החלטת הקניה 3. האם היקף השימוש של המשתמש בפייסבוק משפיע על החלטת הקניה 4. האם לסימוני לייק של חברים קרובים ורחוקי יש השפעה על החלטת הקניה על מנת לענות על שאלה זו בוצע סקר אינטרנטי בקרב הגולשים ברשת הפייסבוק, במסגרתו נבחנו השערות המחקר. תוצאות המחקר נותחו באמצעות רגרסיות אקונומטריות. הממצאים מראים כי אין השפעה של מין המשתמש וכמות חבריו על החלטת הקניה לעומת היקף השימוש וסימוני הלייקים שנמצאו כמובהקים. המסקנה היא ככל שהמשתמש נמצא יותר ברשת הפייסבוק, ההשפעה של המוצר גבוהה יותר. כמו כן, לסימון לייקים של חברים קרובים ורחוקים השפעה חיובית על החלטת הקניה.   תוכן עניינים 1. מבוא 3 2. סקירת ספרות 4 2.1. רשתות חברתיות 4 2.2. רשת Facebook בישראל 4 2.3. הרגלי השימוש בפייסבוק 6 2.4. ההשפעה של תקשורת

מבוא: פרסום אינו תנועה פתאומית, או שורה של תנועות פתאומיות, אלא מאמץ ממושך (ג’ון וונאמייקר). בשנים האחרונות, כמות האנשים באינטרנט בכלל, וברשתות חברתיות בפרט, עלה באופן משמעותי, כאשר בישראל הפייסבוק הינה הרשת החברתית החזקה בתחומה. הפייסבוק משמש לא רק ככלי להעברת מידע, אלא ליצירת קשר בין אנשים שונים. לכן, אין זה פלא, שקבוצות, ארגונים ואנשים נוטים להשתמש בפייסבוק למטרות אלו. עמותות הפועלות למען זכויות בעלי חיים אף הם מנצלים את יתרונות הפייסבוק כדי לקדם את המטרות ואת הפעילות שלהם וכן, כדי להגיע לכמה שיותר אנשים שיתמכו בהם. גם הפייסבוק בתורו השפיע על תפקוד העמותות. לצורך תפעול העמותה בפייסבוק, היה צורך לשנות את דרך ההתנהלות וקידום המטרות של העמותה: להכניס יותר תכנים, יותר תמונות שיתפסו את העין, לעדכן את החברים בפרופיל באופן יומיומי ועוד. מטרת עבודה זו, היא לסקור את הפעילות של עמותות אלו בפייסבוק, כיצד הן משתמשות בו לקידום מטרותיהן ומצד שני, כיצד מבנה הפייסבוק ויישומיו, השפיעו על תפקוד העמותה מבחינת פעילותה.       תוכן עניינים:   1. מבוא – 3 2. סקירת ספרות – 4 2.1 אינטרנט – מידע כללי – 4 2.2 יתרונות הפייסבוק – 5 2.3 שיווק הפרופיל בפייסבוק – 7 3 בעלי חיים – 8 3.1 שלילת זכויות לבעלי חיים – 8 3.2 זכויות בעלי חיים – 9 3.3 זכויות בעלי החיים לפי התנ”ך – 10 3.4 חוקים לטובת בע”ח בישראל – 10 3.5 עמותות למען בעלי חיים – 11 4 השערת מחקר- 12 5 מתודולוגיה – 12 5.1 ראיונות – 12 5.2 פרסומים – 15 5.3 ניתוח ראיונות – 17 5.4 ניתוח המקורות –

מבוא בחיבור זה אעסוק בשאלה: מהם היחסים בין אנתרופולוגיה לבין עיתונאות? האם העיתונאי ומקצוע העיתונאות בכלל, יכולים לצאת נשכרים משימוש במתודות וגישות אנתרופולוגיות כאשר העיתונאי מדווח או כותב על אירועים ונושאים? אבקש להמחיש כיצד היכרות עם גישה אנתרופולוגית יכולה לעזור לעיתונאים בעבודתם עד כדי כך שהם הופכים לעיתונאים ואתנוגרפים גם יחד. את כל זאת אעשה דרך בחינת המקרה של האנטר ס. תומפסון. דרכו אבקש להראות כיצד אימוץ גישה כזו מביא לאפקטיביות ופרספקטיבה רחבות יותר. לעבודה שלושה חלקים. בחלק הראשון של העבודה אציג את תומפסון, פועלו כעיתונאי, יצירותיו ודמותו השנויה במחלוקת. אפרט  גם על סגנון הכתיבה שלו ואסביר את המונח גונזו. החלק השני כולל דיון במונחים אנתרופולוגיים דרך חוקרים מסוימים, החל בברוניסלב מלינובסקי והמושגים “הוליזם” (Holism), “רלטיביזם” (Relativism), “תצפית משתתפת” (Participant observation) ובהמשך גם גירץ עם המונח “תיאור גדוש” (Thick description). החלק השלישי הינו דיון שקושר בין תומפסון לאנתרופולוגיה המשתתפת. הדיון כולל את מתודולוגיית המחקר הדומה בין גונזו לבין אנתרופולוגיה, תוך מתן דוגמאות ממקורות אנתרופולוגיים ומכתיבתו של תומפסון. בנוסף, הדיון יראה את הקשר בין התיאוריות האנתרופולוגיות עליהן נכתב מוקדם יותר בפרק השני, לתומפסון ופועלו.   תוכן ענייניים מבוא     3 חלק ראשון הצגת תומפסון, פועלו כעיתונאי, יצירותיו ודמותו השנויה במחלוקת. פירוט על סגנון הכתיבה שלו והסבר המונח גונזו. התמקדות בספר והסרט פחד ותיעוב בלאס וגאס, יומני הרום.  4 חלק שני דיון במונחים אנתרופולוגיים דרך חוקרים מסוימים, החל בברוניסלב מלינובסקי והמושגים “הוליזם” (Holism), “רלטיביזם” (Relativism), “תצפית משתתפת” (Participant observation) ובהמשך גם גירץ עם המונח “תיאור גדוש”  14 חלק השלישי דיון שקושר בין תומפסון לאנתרופולוגיה המשתתפת. הדיון כולל את מתודולוגיית המחקר הדומה בין

הקדמה בשנות האלפיים, לעיתים מסתכלים על המציאות שבה נמצא מעמד האישה ולא תמיד מבינים האם אנחנו במקום טוב או לא. האישה מוצגת עדיין כאובייקט מיני בקשת רחבה של פרסומות, נראה כי עיקר מענייניה של האישה, הם יופי, אופנה וסטייל, מקומה הבלעדי הוא הבית והמשפחה וכי עיקר עיסוקה הוא ניקיון. האם אכן זהו המצב? כיצד החברה תופסת את האישה? נראה כי בשנות האלפיים, הרבה השתנה אך עדיין לא מספיק. בעבודה  תובא סקירה של השינוי שעבר מעמד האישה בעולם התקשורתי מסוף המאה השמונה העשרה ותחילת המאה התשע עשרה ועד היום. יוצגו הגישות הפמיניסטיות הרלוונטיות לכל אחת מהתקופות הנדונות ויבאו הגישות השונות לשינוי המגמה המדוברת. יבחן השינוי המגמתי לאורך השנים והאם אכן מעמד האישה עבר שינוי או שמא נשאר כפי שהיה בשנים הראשונות לכניסת האישה לעולם התקשורת. תערך השוואה בין שתי כתבות האחת מראה פרסומות בשנות החמישים, שישים ושבעים והייצוגים הסקסיסטיים השונים של האישה בה וכן תובא כתבה נוספת מתוך בלוג, אשר תתאר את תופעת הבלוגים ואת השינוי שעברה האישה בעולם התקשורתי.     תוכן עניינים הקדמה- 2 עליית כוחה של האישה בתקשורת – סקירת ספרות- 3 הצגת נתונים- השוואה בין שתי כתבות- 7 דיון ומסקנות- 9 סיכום- 13 ביבליוגרפיה- 14 נספח 1- 16 נספח 2- 30