עבודות סמינריון מוכנות

מבוא: היסטוריה של הנקה: מתחילת הווייתו של האדם התבססה הזנת התינוק על הנקה. הספרות ההיסטורית מתייחסת אל ההנקה כפעילות בסיסית, טבעית ומובנת מאליה. בכתביהם של היפוקרטס, סורנוס וגלן ישנם תיאורים של הנקת תינוקות[1]. כמו-כן, משחר הציוויליזציה העסיקו משפחות עשירות נשים מיניקות: עדות לכך ניתן למצוא בספר שמות בדבריה של בת פרעה:” היליכי את-הילד הזה והניקהו לי ואני אתן את שכרך”. כאשר אנו מתארים לעצמנו כיצד חברות פרה-מודרניות תפסו את יחסי האמהות והינקות, שום התנהגות לא מאפיינת יותר יחסי אמא-ילד מאשר הנקה: האקט האינסטינקטיבי המעניק חיים שבני אדם חולקים עם שאר בני משפחת היונקים. הכרחי בשביל ההישרדות של ילודים שרק נולדו ולהתפתחותם, ההנקה היא הרבה יותר מאשר רק צורך ביולוגי, זה אספקט של “אמהות”, שבאופן תרבותי מתקשר לבניית הקשר בין האם והילד, המעוגן בתוך פרקטיקות תרבותיות או היסטוריות ספציפיות. זה גם אמצעי בסיסי של תהליך החברות. באופן לא מפתיע, הדרך שבה הפונקציות של הנקה נתפסות משתנות מתרבות לתרבות או אפילו מקבוצה חברתית אחת לבין רעותה. ניסיון להבין את טבע האכלת העוללים בעבר והשכיחות של השיטות הכרוכות בכך עוזרות לשפוך אור על אספקטים חשובים בחייהם של ילדים ונשים בתקופות הפרה-היסטוריות: הסטטוס של נשים בתוך המשפחה ומערכת היחסים שלהן עם הבעלים והתינוקות, היחס הפיזי שילדים קיבלו ומערכת היחסים הפסיכולוגית שהתפתחה בין ילדים והוריהם ומינקות. כאשר מסתכלים על הגישות והנטיות ההיסטוריות של ההנקה, חשוב לקחת בחשבון את החשיבות שהפסיכולוגיה המודרנית מעניקה לקשר הנוצר בין התינוק לאמא כאשר יש הרואים בכך את מערכת היחסים האנושית החזקה ביותר. D.W. Winnicott רשם כי: “המטרה בגידול תינוק היא לא רק לדאוג לבריאותו, אלא גם כולל את הדאגה להתנסות

חלק א’ – מבוא בשנים האחרונות, תאגידים ציבוריים רבים שנקלעו למשבר פיננסי, נאלצו להגיע להסדר חוב עם בלי החוב, בעיקר מחזיקי האג”ח (בין אם פרטיים ובין אם מוסדיים). דוגמאות לכך ניתן לראות בהסדרי החוב לחברת אי.די.בי. אחזקות של דנקנר, אפריקה-ישראל של לב לבייב ודלק נדל”ן של יצחק תשובה, אשר מחקו חובות של מיליארדי ₪ של כספי ציבור שהושקע מהפנסיות והחסכונות של אזרחי ישראל. עבודה זו בודקת, האם לנושאי משרה בתאגיד, בין היתר גם לדירקטורים, אחריות בהסדרי החוב (תספורות) שהתגבשו? בכל הסדרי החוב, לא קיימת כלל התייחסות לאחריות נושאי המשרה בתאגידים, לא במשא ומתן מול הנושים ולא בבית המשפט. למרות שהחוק מגדיר את גבולות האחריות של נושאי המשרה במקרה של מחדל, הרי שבית המשפט לא נתבקש לדון באחריות אלא עסק בביקורת חריפה על בעלי השליטה בלבד. בפסק הדין בעניין הסדר החוב של דלק נדל”ן שבבעלות יצחק תשובה, כתבה השופטת אלשייך: “יחודו של המקרה הנוכחי, הינו בין היתר באי-התאמתו לאף אחת מן המסגרות ה”קלאסיות” שהציבור והנושים, כולל השחקנים החוזרים שביניהם, מורגלים בהם. בנסיבות המקרה, אין עסקינן בתשלובת שעסקיה קרסו ככלל, או מצויים בסכנת קריסה אם תדחה הצעת ההסדר ו”תיפול לבנה מן הקיר” בדמות חברה חשובה בקבוצה שתקלע לפירוק (באורח דומה למשל, לחשש שעלה בפרשת אפריקה-ישראל, בו קריסת החברה עשויה היתה לגרור אחריה את החוליות המשורשרות מעליה, ולהגיע בסופו של דבר לאיום ישיר כנגד בעל השליטה עצמו, כולל בשל ערבויות אישיות שחתם לחלקים אחרים בשרשור החברות); אף אין עסקינן במצב אחר, שגור לא פחות, של בעל שליטה אשר נאבק למניעת הכרזת החברה שלו כחדלת פרעון, ואי לכך מנסה לקדם הסדר בכדי לשכנע את הנושים להניח

מבוא ישראלים המטיילים בחו”ל, בעיקר ביעדים רחוקים כמו המזרח הרחוק או דרום אמריקה, ככל הנראה יפגשו ב”שלוחים” של חב”ד, הלא הם שליחי תנועת חב”ד בעולם. תנועת חב”ד היא תנועה חסידית שחרתה על דגלה אהבה ללא גבולות לכל יהודי, הדרך לקירוב הלבבות היא בנוכחות חב”ד בכל מקום בו יש יהודים. שליחי חב”ד מקבלים את המשימה לכל החיים והופכים להיות חלק בלתי נפרד מהקהילה המקומית התומכת בפעילותם. בעולם יש 3900 זוגות “שלוחים”, ובנפאל מידי שנה מתקיים ליל הסדר הגדול בעולם, ובו משתתפים 1500 מטיילים בו זמנית   (www.he.chabad.org). כולם מכירים אותם, אבל מעט עוסקים במה שעובר עליהם כאנשים בארץ זרה. יוצרת הסדרה קטמנדו, אסתי ונדר מספרת בראיון ל  : YNET “זה התחיל כסקרנות עיתונאית…עניין אותי ממש לחטט בחיים של השליחים, ולראות מה הביא אותם לשם, מה הם עושים ובמה הם נתקלים בדרך…” (יעל קורן, 2012). במהלך עבודה זו אתבונן בשליחי חב”ד בנקודת מבט תיאורטית כעובדים הנוסעים לעבוד בארץ זרה (“רילוקיישן”). נבחן מצבי משבר, דרכים להתמודדות וגורמים מניעים ומחזקים של השליחים.  שליחי חב”ד הם תופעה ייחודית בעולם. כותב אלי ויזל במאמר תמיכה בחב”ד: “באמת, איך זה קורה שאנשי ליובאוויטש הם היחידים הפעילים בתחום זה? האם אפשר לומר, האם מותר לומר, שלאחרים אין אותה מסירות-נפש? חס וחלילה.” (ויזל, א.ת). גם אני כמטיילת נכנסתי לבתי חב”ד, ישבתי לארוחת שבת, דיברתי עם השליחים וניסיתי להבין מה מניע אותם? איך הם מתמודדים עם המציאות המורכבת? ומה הסוד להצלחה שלהם בעולם. מקווה שאענה על שאלות אלה כאן.

מבוא   כאחד מהסכסוכים ה”בלתי נשלטים” הבולטים במאות ה-21-20 (בר-טל, 2007) הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא גם אחד המורכבים והמסובכים שהם. הוא עבר תהליכי יישוב, אך נוכח משבר האמון בין הצדדים הסכסוך התמוטט ושב וחזר למעגל האלימות ובהמשך לכך גם לתהליכי ניהול הסכסוך. חוסר האיזון – סכסוך בין שחקן מדינתי לשחקן לא מדינתי – גרם לכישלון התהליך המדיני שוב ושב. בעבודה זו אחקור את המרכיבים והנסיבות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואת השפעת התהליכים המדיניים על ניהולו. אתמקד בהשפעת ניהול הסכסוך על התהליכים המדיניים  בתקופה שמ-1987 (האינתיפאדה הראשונה) ועד היום. אבחן את המקרים בהם מהלכים מדיניים לא בשלים (פעולות צבאיות, משאים ומתנים והסכמי שלום), גרמו להפחתת האמון ההדדי ולמעגל חוזר ונשנה של סכסוכים אלימים. אבדוק את החסמים השונים שהיו לרועץ למציאת פתרון לסכסוך: פסיכולוגיים, מוסדיים, חברתיים, פוליטיים, ואחרים. השערת המחקר שלי היא כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני נמצא במבוי סתום עקב היעדר בשלות של שני הצדדים לוויתורים בנושאי הליבה של הסדר הקבע. בין היתר אולי משום אי-מיצוי השימוש באלימות. אנסה לענות בעבודה זו על כמה שאלות מחקר: האם  הסיבה למבוי הסתום בסכסוך היא העמדות הנוקשות של הצדדים וחוסר המוכנות לוויתורים בנושאי הליבה של הסדר הקבע? מהם ההבדלים שבתפיסת שני הצדדים את נושאי הליבה? מה היה משקלה של האידיאולוגיה והדת בהגעה למבוי סתום? מה היה משקלה של הפוליטיקה הפנימית? האם היעדר אחדות בצד הפלסטיני השפיע על היכולת להגיע להסדרים עם מדינת ישראל? מהו משקלה של האינדוקטרינציה החינוכית הנגטיבית של שני הצדדים בהגעה למבוי סתום? מהו משקלם של הפערים באתוס של הצדדים ובמטה-נרטיב הלאומי בהגעה למבוי סתום? לצורך עבודה זו בחרתי בשיטת המחקר האיכותני תוך שימוש בחומרים ראשוניים

 מבוא  הסיכסוך הישראלי-ערבי מלווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי. המלחמות עם מדינות ערב השכנות, הפיגועים, הטרור, האינתיפאדות ומצד שני, הניסיונות הרבים מספור להניע תהליך שלום עם הפלסטינים – כל אלה עוררו את סקרנותי, בעיקר משום שהם חלק מחיי כישראלית שחיה בארץ הזו והם שהניעו אותי לבחור נושא זה לעבודה. לעניות דעתי, המידע העשיר והמגוון שנכלל בעבודה זו, עשוי לסייע לקורא לקבל תמונה מלאה ומקיפה יותר על הסיכסוך הישראלי-ערבי/ ישראלי-פלסטיני, כאשר הדגש בעבודה הוא על המעורבות של שתי המעצמות הגדולות, ארצות-הברית וברית-המועצות, במזרח התיכון בכלל ובסיכסוך בפרט, אחרי סיום ‘המלחמה הקרה’. בפרק הראשון אביא סקירה היסטורית על המעורבות של המעצמות הגדולות (בעיקר בריטניה) בסיכסוך, מאז שנת 1915 ועד הקמת המדינה בשנת 1948 הפרק השני יסקור בקצרה את סוג המעורבות של שתי המעצמות הגדולות בישראל, בצעדיה הראשונים כמדינה עצמאית הפרק השלישי יוקדש לסקירה היסטורית של ‘המלחמה’ הקרה בין שני הגושים הגדולים, המזרחי והמערבי, מסוף מלחמת-העולם השנייה ועד לדעיכתה במקביל להתפרקותה של ברית-המועצות בפרק הרביעי, שהוא לב העבודה, אסקור את מעורבות המעצמות (בעיקר ארצות-הברית) באירועים המרכזיים הקשורים לסיכסוך הישראלי-ערבי/ ישראלי-פלסטיני, מאז סיום ‘המלחמה הקרה’ ועד ימים אלה ממש: שתי האינתיפאדות, שתי מלחמות המפרץ, הסכמי אוסלו, ועידות שלום ועוד. בפרק החמישי אדון במאמצים שעושה רוסיה בעשור האחרון ‘להחזיר עטרה ליושנה’, ולחדש את מעמדה כמעצמת-על. אבחן את המעורבות הרוסית בסיכסוך הישראלי-פלסטיני ובסוגיית הגרעין האיראני   בעזרת הסקירה המפורטת אנסה לענות על שאלת המחקר: כיצד התבטאה המעורבות של מעצמות-העל בסיכסוך הישראלי-ערבי-פלסטיני, ומה היו מניעיהן?   תוכן עניינים מבוא  3 1. הסיכסוך הישראלי-ערבי בראי המעצמות: סקירה היסטורית 4 2. מדינת ישראל והמעצמות – השנים הראשונות 8

מבוא הסיליות מהוות איברונים מיקרוסקופיים בגודלן, אשר לאחרונה פרצו לתודעה והובילו ליצירת נושא חדש ומרתק הכולל מגוון של תסמונות חדשות שלא אובחנו עד כה ולא נמצא להם טיפול. הסיליות הן למעשה שלוחות של ממברנת התא ונראות כאנטנה תאית. הסיליה בעלת יכולת תנועה והיא מאפשרת העברה של נוזלים וחלקיקים קטנים. לעומתה הסיליה חסרת התנועה המאפשרת העברה של סיגנלים תאיים, בינהם סיגנלים כימיים וסנסוריים, משתתפת בתהליכים הורמונליים והתפתחות עוברית. לאור התפקידים הרבים של הסיליה, היא התפתחה כאיברון מורכב ביותר ולכן פגמים ביצירתה מובילים למגוון של תסמונות אנושיות הכוללות פגמים באסימטרית הגוף, השמנה, הפרעות כלייתיות, תסמונות נשימתיות. עבודה זו תתמקד על התפקיד של הסיליות בתסמונות אנושיות תוך דגש על תפקידה ביצירת אסימטריה של ציר הגוף ועל השתתפותה בבקרה של תהליכים תאיים. תוכן עיניינים מהן הסיליות? מבנה ותפקידי הסיליות ההרכב החלבוני והגנטיקה של הסיליה הסיליה כמנגנון העברת סיגנלים המפתח לאסימטריות הגוף אסימטרית הגוף בהתפתחות עוברית תהליך הסיליה ביצירת אסימטריות הגוף: Nodal flow מצבים פתולוגיים בקביעת אסימטרית הגוף situs inversus Primary Ciliary dyskinesia התמונה הקלינית של Primary Ciliary Dyskinesia אופן זיהוי הגנים האחראים למחלה Primary Ciliary Dyskinesia הגישה הדיאגנוסטית אל Primary Ciliary Dyskinesia פתולוגיות נוספות של הסיליה Bardet Biedl syndrome הקשר בין Bardet Biedl syndrome לסיליה תפקידים נוספים של הסיליה הסיליה במחזור התא הסיליה במחלות כליתיות הסיליה והקשר למחלות הסרטן סיכום. ביבליוגרפיה.

מבוא הטכנולוגיה והשפעתה על הדור הצעיר מהווים נושא לדאגה ולשיח ציבורי עוד מתחילת המאה העשרים, עם הופעתו של הקולנוע. חדירת הטלוויזיה לבתים בארצות הברית בשנות החמישים של המאה הקודמת עוררה שיח ציבורי לוהט ושימשה כר נרחב לאלפי מחקרים בנושא השפעת הצפייה באלימות על התנהגות הילדים והנוער. תהליך הגלובליזציה המואץ והפיכתו של המחשב לחלק בלתי נפרד מהחיים הציבו את האינטרנט במרכז השיח הציבורי, החינוכי והטיפולי (סלע-שיוביץ, 2012). עליית קרנו של האינטרנט ושימושו הנרחב בכל תחומי החיים הציתו את עניינם של חוקרים רבים מאסכולות שונות; מחקרים רבים בחנו את הקשר בין טכנולוגיית מידע ותקשורת חדשות לבין אופי והיקף המעורבות בקהילה, יחסים בינאישיים, חיברות והון חברתי, השכלה ולימודים וכן עבודה (Mesch, 2006). על פי מחקר שנערך עבור כנסת ישראל (2012), 51.8% מהאוכלוסיה בישראל מעל גיל 11 מחוברים לאינטרנט, כאשר כ-70% מהאוכלוסיה בגיל 11 ומעלה גולשים באינטרנט בפועל. בקרב ילדים ובני נוער, כ-16% גולשים באינטרנט מטלפון סלולרי. כך, אחת ההמלצות לשמירה על ילדים וניטור של פעילותם באינטרנט, “לשים את המחשב במרחבהציבורי בבית” לא מתקיימת בפועל. מסקר שערך משרד החינוך בסוף שנת 2012 עולה כי 30% מההורים מאפשרים לילדיהם לגלוש באינטרנט ללא מגבלת זמן, כ-86% מההורים אינם מתעניינים בגלישת ילדיהם וכ-31% מהילדים אינם משוחחים עם הוריהם על מעשיהם באינטרנט. מבחינת היקף השימוש של בני נוער באינטרנט ב-40 מדינות באירופה וצפון אמריקה, ישראל ממוקמת במקום השני. הגלישה באינטרנט משמשת בעיקר לצורך תקשורת בין-אישית וקבלת דואר אלקטרוני כאשר בעבור חלק מבני הנוער האינטרנט מהווה תחליף לקיומם של קשרים חברתיים קרובים (סלע-שיוביץ, 2012). בעבודה זו אבקש לבחון כיצד כניסתם של הסמארטפון ועמו הגלישה הבלתי מוגבלת באינטרנט עשויים להשפיע

מבוא עבודת הגמר הנוכחית מבקשת להציג את נושא ההעברה הנגדית כפי שהיא מתבטאת בטיפול בקבוצת פסיכודרמה עם ילדות בגילאי 9-12 המובחנות עם הפרעות קשר וריכוז ברמה נמוכה. הפרק  הראשון יוקדש להסבר אודות פסיכודרמה והטיפול בילדים עם הפרעות קשר וריכוז ברמה נמוכה בעזרת פסיכודרמה. בפרק השני תוצג סקירת ספרות בקשר לנושא ההעברה הנגדית- ובמיוחד בזמן טיפול בפסיכודרמה. בפרק זה ייסקרו גם ההבדלים בתופעת ההעברה הנגדית בין טיפול פרטני לטיפול קבוצתי. הפרק השלישי יציג את תיאורי המקרה שהוליכו אותי לכתוב אודות העברה נגדית בזמן הטיפול. המקרים יפורטו- תוך שמירת חיסיון המשתתפים- ואציג דוגמאות מהעבודה המעשית. בפרק הרביעי – פרק הדיון והממצאים – אדון בנושא  ההעברה הנגדית תוך התבססות בממצאים שעלו בעקבות העבודה . במשך שנים, לאחר שפרויד הציג את המונח “העברה נגדית”  (1926/2002 ) וראה את התופעה כאבן נגף בטיפול, הועלו נקודות מבט שונות וחלקן היו מנוגדות לדעות של פרויד. מטפלים אחרים שאלו אם “הסטריליות” של המטפל היא בכלל אפשרית או אמיתית ובהדרגה התפיסה הייתה כי ההתמקדות בהעברה נגדית מאפשרת למידה אודות המטופל בדרך שאיננה אפשרית בשום צורה אחרת (ברמן, 1986 ). כיום מקובלת הדעה שככל שהמטפל מודע יותר להעברה –נגדית כך הטיפול  יהיה יעיל יותר (בולאס, 2000 ). עם זאת, ההתייחסות להעברה נגדית בספרות המקצועית איננה מקיפה כמו נושאים אחרים הקשורים לטיפול באמנות – אשר הפסיכודרמה היא אחד מהאגפים שלו. כאן אנסה לחקור את תופעת ההעברה הנגדית שחוויתי בזמן העבודה המעשית עם קבוצת ילדות בגילאים 9-12 המאובחנות כבעלות הפרעת קשב וריכוז ברמה נמוכה.     תוכן העניינים : הקדמה/ מבוא 2 פרק ראשון: פסיכודרמה 3 א. מהי פסיכודרמה קלאסית3 ב. פסיכודרמה