עבודות סמינריון מוכנות

תקציר המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין אוטונומיה נתפסת של המורה לבין משמעת בכיתה. לפי תיאוריית Self Determination Theory (Ryan & Deci 2000) הקשר בין שני המשתנים מתווך על ידי המוטיבציה הפנימית של המורים. מחקרים הראו כי כאשר המורים זוכים להקניית סמכויות ואחריות מהמנהל, המוטיבציה הפנימית שלהם עולה והם מקנים יותר אחריות לתלמידיהם, הן בתחום הלמידה והן בתחום ההתנהגות. בהתאם לכך, השערות המחקר היו כי מורים שתחושת האוטונומיה הפנימית שלהם גבוהה יותר יתפסו את המשמעת בכיתותיהם כטובה יותר; וכי רמת המשמעת בכיתותיהם של מחנכים תמצא גבוהה יותר מכיוון שמהיותם בעלי סמכות ואחריות נרחבות מאלה של המורים המקצועיים, גם המוטיבציה הפנימית שלהם וגם היכרותם עם התלמידים יובילו לשיפור המשמעת בכיתותיהם. במחקר שכלל 41 מנהלים ו- 306 מורים מ- 41 בתי ספר מהמגזרים הממלכתי והממלכתי דתי, במחוזות חיפה והצפון, לא נמצא קשר בין תחושת האוטונומיה של המורה למשמעת התלמידים; עם זאת, נמצא קשר בין תפקיד המורה- מחנך או מורה מקצועי- למשמעת התלמידים בשיעוריו. הסברים אפשריים הם כי האוטונומיה של המורים, כפי שנבדקה בשאלון לא שיקפה את האוטונומיה שלהם בבית הספר וכי למעשה אין להם די אוטונומיה כדי להשפיע על משמעת התלמידים. בנוסף ניתן להסביר את המשמעת הטובה יותר בכיתות המחנכים כפועל יוצא של שעות עבודתם בכיתה, גמישותם התפקודית והיכרותם את התלמידים במגוון מצבים. מבוא שינויים חברתיים-כלכליים הובילו לניסיונות למצוא כיצד לקדם את כישורי הלמידה העצמאית בבית הספר (רירדן, 2008) ואחריו (Clarke, 2007). הגברת המוטיבציה ללמידה עצמאית נמצאה קשורה לאוטונומיה: העברת האחריות ללמידה אל התלמיד. האוטונומיה של תלמידים קשורה בהעלאת ערכם העצמי (רירדן, 2008; Nisan & Shalif, 2006) ובתמיכה מצד המורים Roth,) ;Assor,

תוכן עניינים: מטרת העבודה וסיכום תוצאות 3 מבוא 4 מסגרת תיאורטית 5 השערת מחקר 6 איסוף נתונים ושיטת מחקר. 7 תוצאות המחקר 11 סיכום 13 דיון 13 ביבליוגרפיה 15

תקציר העבודה בודקת את הקשר שבין המסר (קולקטיבי או אינדיבידואלי) בתשדירי בטיחות בדרכים לבין האפקטיביות שלו. זאת על רקע המודלים הרבים להעברת מסרים בפרסום. נבחנו שני תשדירים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בקרב 11 נהגים ישראלים, גילאי 64-21, כשהאחד פונה ישירות לנהג והשני פונה באופן כללי לציבור הנהגים. מהבדיקה עולה באופן ברור, כי המסר האישי אפקטיבי הרבה יותר מאשר המסר הציבורי, בין היתר משום שהמסר האישי נתפס גם כרגשי יותר, ומסרים רגשיים מחלחלים ביתר קלות – כך עולה מכל הספרות המחקרית – לתודעת הנמענים. עוד נמצא במחקר כי נהגים צעירים (בשנות העשרים) מעדיפים תשדירים “מפחידים” על תשדירים “נחמדים”, בניגוד לנהגים המבוגרים יותר (שנות ה-40 ומעלה). הסיבות לכך מנותחות בעבודה.   מבוא לאורך שנים רבות, בחלקה הראשון של המאה ה-20, נתפס מודל ההשפעה הישירה של הפרסומת/תעמולה כבעל השפעה עצומה. על פי מודל התקשורת שטבע לאסוול (Laswell, 1948/1964), מדובר ב”תהליך חד-סטרי ישיר” של המוען (שולח המסר – הרשויות או גופים מסחריים) על הנמען (מקבל המסר – הפרט/הציבור) היא חזקה מאוד (אומניפוטנטית) ולפיכך גם מסוגלת לשנות עמדות ברמה של “שטיפת מוח”. בדרך זו התקשורת מסוגלת לעצב עמדות פוליטיות, צרכניות, חברתיות, ואפילו לסייע לפיתוח הגזענות Petty et al., 2002)). מודל זה נשען על התיאוריה הקוגניטיבית חברתית של בנדורה (1986, (Bandura לפיה התפקוד הפסיכולוגי מוסבר דרך מערכת גומלין משולשת: גורמים אישיים (קוגניטיביים, רגשיים וביולוגיים), דרכי התנהגות, וארועים סביבתיים הפועלים יחד ומשפיעים זה על זה הדדית. על רקע זה אחד הגורמים המשפיעים החשובים ביותר היא תקשורת ההמונים המשפיעה על מחשבותיהם, רגשותיהם ופעולותיהם של הפרטים, זאת בהתייחס להסבר הרווח לפיו ההתנהגות האנושית מושפעת חד-כיוונית, מעוצבת ונשלטת אם

מבוא   המחקר הנוכחי יעסוק בבדיקת הקשר בין אקלים שרות לסבלנות ללקוח קשה, תוך כדי בדיקת השפעת משתנה מתווך, מחויבות העובד, ומשתנה מתערב, שחיקת העובד, על חוזק הקשר. להשערתי ימצא קשר חיובי בין אקלים שירות לסבלנות ללקוח קשה, כך שככל שאקלים השירות גבוה יותר כך הסבלנות ללקוח קשה עולה. בנוסף, מחויבות עובד תתווך את הקשר בין אקלים שירות לסבלנות ללקוח קשה כך שאקלים שירות גבוה יותר ישפיע על מחויבות העובד, לכן יהיה סבלני יותר ללקוחות ובפרט, סבלני יותר ללקוחות קשים. כמו כן, יימצא קשר חיובי בין אקלים שרות לשביעות רצון לקוח, כך שככל שאקלים השרות גבוה יותר כך שביעות רצון הלקוח תהיה גבוה יותר.  זאת ועוד, שחיקת העובד תהווה משתנה מתערב בקשר בין אקלים שירות לסבלנות ללקוח קשה כך שככל שהעובד חש רמות גבוהות של שחיקה, כך הקשר בין אקלים שרות לסבלנות ללקוח יהיה חלש. לשם בדיקת משתנים אלו, נעשה שימוש בכלי המחקר- שאלון, שמודד את משתני המחקר. לשם בדיקת השערות אלו חולקו שאלונים, במשך כל שנת 2012, השאלון הורכב מחמישה תתי שאלונים: שאלון אקלים שירות (Dietz et al 2004), שאלון מחויבות ארגונית- (Allen & Meyer 1990), שאלון שביעות רצון (Dietz, Pugh & Wiley, 2004), שאלון MBI (Maslach and Jackson, 1984 ) ושאלון סבלנות ללקוח קשה. בעבודה תובא סקירה תיאורטית אשר תציג את הספרות הרלוונטית, בתחילה יוצג מושג אקלים שירות, לאחר מכן יוצג המשתנה סבלנות ללקוח קשה, שהינו משתנה חדש יחסית ולכן כמעט ולא נחקר או הופיע בהקשר לאקלים. בהמשך בחירתי הייתה לסקור את המשתנים: מחויבות עובד, שחיקת עובד ושביעות רצון לקוח, שבניגוד למשתנה “סבלנות ללקוח קשה”, נמצאו בספרות בהקשר של

תקציר   תיאוריות רבות ומחקרים שונים עסקו בתיאוריית ההתקשרות המדגימה דפוסי התקשרות הנוצרים בגיל צעיר מאוד בחיים סביב היחסים בין התינוק לאמו, משפיעים ומובילים את הפרט בשבילי החיים לאורך שנים רבות, הן ביחסיו הבינאישיים, הן ביחסים רומנטיים עם בני הזוג ובמערכות יחסים אחרות. נמצא כי סגנון התקשרות של האדם הינו משתנה משמעותי בניבוי היבטים שונים הקשורים למאפייני מערכת היחסים הזוגית שלנו. אולם, במחקרים הקודמים לא נבדקה השפעתם של דפוסי התקשרות על מידת השימוש בהחפצה. החפצה פירושו תהליך בו ההתייחסות לאנשים היא כאל חפצים, או כאל אמצעים להשגת מטרה מסוימת. תיאוריית “האובייקטיפיקציה” מסבירה את ההחפצה באמצעות תפיסה של אדם את האחר בהקשר מיני, ובמאפיינים פיסיים כמו התמקדות בגופו של מישהו. “האובייקטיפיקציה” מתרכזת בדרך כלל בנשים יותר מגברים כלומר, אישה מוחפצת באופן מיני יותר, היחס שהיא מקבלת הוא כאל חפץ. ומכאן המחקר הנוכחי ייבחן האם סגנון ההתקשרות (חרד, נמנע ובטוח) של האדם משפיע על אופן התייחסותו אל בן/ת זוג/תו במערכת יחסים כאל חפץ או אובייקט, ומי משתמש יותר בהחפצה במערכת יחסים זוגית, נשים או גברים? כאשר ההשערה הינה שבעלי התקשרות נמנעת יטו להשתמש יותר בהחפצה כלפי בן/ת זוג/ם ובנוסף, נשים ידווחו שהן מוחפצות יותר בזוגיות מאשר גברים. לשם כך, יידגמו 80 נבדקים שהינם סטודנטים שייבחרו באופן אקראי במכללה “המרכז ללימודים אקדמיים” ויחולקו לשתי קבוצות שוות במספרן ובחלוקה לפי מין. כל נבדק יתבקש למלא שלושה שאלונים מובנים מראש הבודקים את דפוס התקשרותו ואת מידת שימושו בהחפצה כלפי בן/ת זוג/תו וכלפי עצמו על מנת לבחון את השערות המחקר הנוכחי.     תוכן עניינים תקציר -3 סקירת ספרות-4-15 שיטה -.16-17 הליך המחקר -18 ממצאים-19-20 דיון

מבוא האינטרנט הוא המדיום האידיאלי לצרכיו של הטרור המודרני: מבוזר, אינו ניתן לשליטה או הגבלה, אינו מצונזר ומאפשר גישה אליו מכל מקום ובכל עת תוך אפשרות לשמירת אנונימיות מלאה. יתרונות אלה עמדו מול עיני ארגוני הטרור ללא קשר למטרותיהם הפוליטיות. אסלאמיים ומרקסיסטים, לאומנים ובדלנים, פונדמנטליסטים ואנרכיסטים: כולם רואים באינטרנט אמצעי חשוב, שימושי ונגיש. כיום, כל ארגוני הטרור הפעילים מקיימים אתרי אינטרנט, ורבים מפעילים יותר מאתר אחד ומשתמשים בכמה שפות. טרור פוליטי מעצם הגדרתו הוא פעולה פוליטית, והשימוש באינטרנט הוא חלק ממגוון עשיר של פעילויות שמבצעים ארגונים אלה לשם מטרה פוליטית. אופייה של רשת האינטרנט, שתואר לעיל, הגישה הפשוטה, המבנה הכאוטי, האנונימיות, האופי הבינלאומי, מאפשרים לארגוני הטרור זירה נוחה לפעילות ומקשים על הממשלות להילחם נגדם ולאכוף עליהם את ההגבלות על חופש הביטוי, הקיימות לגבי אמצעי תקשורת אחרים בכמה ממדינות המערב. שאלת המחקר של העבודה בוחנת את הקשר בין הג’יהאד האסלאמי והמדיה דרך השאלה: באיזו מידה משתמש ארגון הג’יהאד האסלאמי במדיה לקידום מטרותיו ולהשגתן. המתודולוגיה לענות על שאלה זו היא של ניתוח תוכן איכותני של הספרות המקצועית בנושא הכוללת מאמרים אקדמאים של חוקרים בעלי שם עולמי כמו בועז גנור, דניאל כהן, גבי ווימן ועוד רבים אחרים שחקרו את הנושא לעומקו. הערכה והשערה – ההשערה שעמדה בבסיס העבודה היא שישנו קשר סבוך וחזק בין ארגוני הטרור בכלל וארגוני הג’יהאד האסלאמי בפרט, קשר בו אחד מזין את השני ומקבל ממנו הטבות כלשהן. הגישה שאתבסס עליה במחקר היא גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי שטוענת כי התפתחות החברה הולכת צעד אחד אחרי ההתפתחות התפתחות הטכנולוגיה.   תוכן עניינים מבוא ע”מ 3 גישת הדטרמיניזם המודרני ע”מ 4-6 טרור –

תקציר נושא הפרויקט הינו הקשר בין הכשרת מורים ומעמד המורה, דהיינו האם הכשרה טובה מציגה מורה טוב שמציג הישגים טובים שמעלים את מעמד המורה. הרציונל הוא שיש קשר וצריך להוכיח אותו או לחזק אותו. לשם כך קראנו מאמרים והפננו שאלות למורים, הורים ותלמידים (אם כי במדגם שאינו מייצג). מעמד המורה מורכב ממספר גורמים אך בחרנו להתמקד בקשר בין ההכשרה והמעמד. חקרנו גם את נושא ההכשרה בספרות ומצאנו שרוב החוקרים בשנים האחרונות ובמדינות שונות גם מאמינים בקשר הזה וכבר לפני מספר שנים החלו בשינויים הרצויים. בסופה של העבודה הראנו את הקשר בצורה ברורה והצבענו על מספר דרכים לשפר את מעמדו של המורה המצוי בשפל כיום, דרכים המקובלות על מרבית החוקרים. הקשר מתחיל מדרישות קבלה נמוכות למכללות ולמוקדי הלימוד, גם באוניברסיטאות הדרישות נמוכות, דבר שמביא אוכלוסייה לא מתאימה להוראה ברמה בינונית ומטה בעיקר. המורים שהוכשרו ואינם מתאימים ממשיכים את המעגל בכך שההישגים של התלמידים שלהם נמוכים, ההשתלמויות שהם עוברים בד”כ לא מצליחות לשפר את המצב, ההורים מגבשים דעה רעה עליהם, המערכת לא מתגמלת אותם מספיק ולכן גם אין להם מוטיבציה לשנות ולהשתנות וכך מעמדם נשחק כי אמון הציבור והמערכת כולה אליהם נפגע. בסוף העבודה העלנו מספר  הצעות לשינוי המצב, הצעות שחוקרים ומלומדים כבר חשבו עליהן אך בינתיים לא התקבלו במלואן וחלחלו לדרג המדיני פוליטי והמחליט .   מבוא החינוך בישראל ידע עליות ומורדות, בשנות השישים דורגה ישראל ומערכת החינוך שלה להיבטיה השונים בין המקומות הראשונים בעולם, אך עם השנים האיכויות ירדו ואיתם הדירוג הגבוה, מעמד המורה הלך ונשחק. הוקמו ועדות מועדות שונות לאורך השנים, הומלצו המלצות, רובן לא יושמו והמצב לא השתפר.

מבוא מחקרים רבים מצאו קשרים חיוביים בין התנדבות ובין רגשות חיוביים והצלחה גדולה יותר אצל מבוגרים ובני נוער. הוכח כי בני נוער שמתנדבים מצליחים יותר בבית הספר, מחזיקים ברגשות חיוביים יותר לגבי עצמם, נמנעים מהתנהגויות סיכוניות, בעלי סיכוי גבוה יותר להצביע ויש להם אחריות חברתית גדולה יותר ומוסר עבודה גבוה יותר כמבוגרים (Theokas and Bloch, 2006). מסיבות אלה ואחרות חשוב לפתח בקרב בני נוער מוטיבציה לתרום לקהילה, להתרכז באנשים פחות ברי מזל, להתחשב וליזום פעילויות בסביבתם הקרובה שנועדו לשפר את חייהם של אחרים. כיום עם ירידת חשיבותם של מוסדות המשפחה ובית הספר כסוכני חיברות, במיוחד אצל בני נוער, חשיבותם של אמצעי המדיה הולכת וגדלה. במקום לקבל את הידע מההורים ומהמורים, פונים בני הנוער לקבוצת השווים שלהם או לאמצעי המדיה. האינטרנט שנכנס לחיינו מאפשר לנו להיות מחוברים למידע, לחדשות, לאנשים הקרובים והרחוקים מאיתנו, לתכנים המעניינים אותנו וכולי. הטלוויזיה מקיפה אותנו בכל שעות היום ואנו נתקלים בה גם במקומות ציבוריים, כמו גם הרדיו והעיתונות. חוקרים אמריקאיים מצאו שבגילאי 14-18 ממוצע השימוש הכללי באמצעי המדיה השונים עמד על 7:35 שעות ביום, מתוכם 2:43 שעות של צפייה בטלוויזיה ביום (Roberts, 2000). המתבגר האמריקאי הממוצע מבלה שני שליש מיומו חשוף לאמצעי המדיה, ברוב הזמן הזה נמצא המתבגר ללא השגחת מבוגרים. למעשה, אחוזים גבוהים יותר של מתבגרים צופים בטלוויזיה או מבלים זמן מול המחשב לבדם (41%) או עם אחים או חברים מאשר עם ההורים (2% בלבד) (שם, 2000). בהקשר לעבודה מעניין לבדוק מהם הקשרים בין השימוש בסוגי המדיה השונים (עיתונות, טלוויזיה, אינטרנט וכולי) ובין המוטיבציה של בני הנוער להתנדב. במיוחד מעניין הקשר בין צריכה של תכנים

מבוא מעמד סוציו-אקונומי נמוך מתייחס להגבלת המשאבים הפיננסיים וההזדמנויות לעבודה בשכר גבוהה יותר. כמו כן, מעמד סוציו-אקונומי נמוך מאופיין, בדרך כלל, ברמה נמוכה יותר של השכלה בהשוואה למעמד הבינוני או הגבוה יותר. מחקרים מראים כי לעוני השפעות שליליות על רווחתו של הפרט (Santiago, Wadsworth, & Stump, 2011). תנאים של עוני יוצרים מצבים של לחצים מתמשכים. למשל, מגורים בשכונות עניות משמרים את האבטלה ומגבילים את הניידות (Santiago, et al., 2011). כמו כן, מחקרים מראים כי שכונות עניות מאופיינות בלכידות חברתית נמוכה יותר ואחוזי פשיעה גבוהים יותר לעומת שכונות עמידות יותר. לכן, פרטים המתגוררים בשכונות עוני חווים מצבים מתמשכים ובלתי נשלטים של לחץ ודחק נפשי הפוגעים ברווחתם הנפשית (Wadsworth, Raviv, Reinhard, Wolff, Santiago, & Einhorn, 2008). לפיכך, עוני תורם לבריאות נפשית ירודה באמצעות הכנסה נמוכה, מצב סוציו אקונומי נמוך, חסרון מקום המגורים ולחצים הקשורים בעוני (Santiago, Wadsworth, & Stump, 2011; Wadsworth et al., 2008). המחקר מצביע על כך שנשים נוטות יותר מגברים לפתח הפרעת נפשיות בחייהן. יתירה מזאת, הסיכון לפתח הפרעה נפשית גדל בתקופה שלאחר לידה. עובדה זו מובנת עקב הקשיים הרבים בהם נתקלת האם במהלך ההסתגלות לתפקיד האם. תיאוריית המעבר מתאר מצב של שינויים רבים, כאשר אחד השינויים העיקריים כולל הגדרה מחדש של התפקיד של כל אדם במשפחה, למשל, אינו ההורה לתפקיד הורי. שינוי המעבר והתפקיד יכול להיות קשה במיוחד עבור האם בפעם הראשונה שיש להם ניסיון עבר קטן. מהספרות המדעית עולה כי הלחצים שחוות האימהות מתבטאים באופי ההורות שהן נוקטות כלפי ילדיהן. מחקרים מראים כי ילדים לאימהות עם לחת הורים נוטים לחוות חרדות נטישה (Wood et al., 2007), בעיות התנהגות

תקציר   מטרת העבודה הנוכחית הינה לבחון כיצד משפיעה פעילות גופנית על הפחתת רמת השמנת היתר, כפי שמתבטאת ברמות הBMI  בקרב נשים ערביות. קרי, האם תכנית התזונה הבריאה, שכוללת את שיטת התזונה הנכונה בשילובה עם שיטת הפעילות הגופנית, נותנת מענה טוב יותר להאצת חילופי חומרים והפחתת השמנת היתר מאשר כל שיטה בנפרד. או במילים אחרות, מהי השיטה העדיפה ביותר להאצת חילופי חומרים והפחתת רמת השמנת היתר? לבדיקת מטרה זו נערך מחקר כמותי אמפירי בו השתתפו מספר קבוצות (קבוצות ניסוי וביקורת).  המחקר בדק האם הפעילות הגופנית או התזונה הבריאה- דלת השומן – או שילוב בין שתי הגישות מאיצות את הפחתת השמנת היתר וחילופי החומרים. למחקר נבחרו 20 נשים ערביות מכפר ערבי בצפון הארץ אשר סבלו מהשמנת יתר.  המשתתפות חולקו לארבע קבוצות – קבוצת ביקורת, קבוצת פעילות גופנית, קבוצת תזונה וקבוצה המשלבת פעילות גופנית עם תזונה. כל קבוצה מנתה חמש משתתפות. למחקר היו שתי השערות: ההשערה הראשונה היא שלא נראה הבדל משמעותי ברמת ה BMI  בין קבוצה 1 (קבוצת הפעילות הגופנית בלבד) וקבוצה 2 (קבוצת התזונה בלבד), לאחר שלושה חודשים של הניסוי. ההשערה השנייה היא שימצא הבדל משמעותי בין קבוצה 3 (הקבוצה המשלבת פעילות ותזונה) לשתי הקבוצות האחרות, בקשר להבדלים ברמת ה BMI לאחר שלושה חודשים. ממצאי המחקר איששו את שתי ההשערות במלואן. נמצא כי תזונה לבדה, או לחלופין, פעילות גופנית לבדה, אינן  הגישות היעילות ביותר להפחתת השמנת יתר. הממצא המשמעותי ביותר ,שהוביל למסקנה העיקרית של המחקר, היה שהשילוב בין פעילות גופנית ותזונה משפיעים באופן משמעותי על הפחתת המשקל ועל הגברת החלפת החומרים בגוף האדם. בנוסף, ישנה חשיבות לקביעת רמה מסוימת של