עבודות סמינריון מוכנות

מבוא אין ספק שהחברה הינה המכשיר היעיל ביותר לניהול וארגון עסקים. כל סקירה היסטורית תוכל להצביע ולהראות על יתרונות רבים כתוצאה מריבוי שתופים בפרויקט. השותפים יכולים לתרום הון רב יותר מאשר שותף יחיד, תחום התמחות והמקצעות במגוון תחומים רחב יותר, הדבר גרם למקסום יתרונות הגוף המאוחד וכתוצאה מכך לעידוד התחרות ופיתוח חיי המסחר ומסים מופחתים יותר. הדבר הביא לכך שבאופן טבעי מערכת המשפט צריכה למצוא פתרונות יעילים לסוגיות שונות שמתעוררת כתוצאה מהיווצרותן של חברות רבות במשק. “עולם המשפט נקרא אל הדגל” למציאת פתרונות משפטיים לחיי המסחר המתפתחים, וליצירת בטחון לגוף המאוחד, ותחת כנפי המשפט נוצרה החברה בערבון מוגבל או התאגיד”. כאשר תפקידם של התאגידים המסחריים הינו פיתוח של חיי המסחר. נראה שתפקיד זה אכן מתבצע על ידי התאגידים, קיומם של התאגידים נהיה חלק  מהותי מחיי המסחר ואף חיוני לקיומם של חיי מסחר תקינים. אחד התנאים החשובים לקיומם והצלחתם של התאגידים, קיומם העצמאי של התאגידים בנפרד מבעלי מניותיהם, תוך שמירה על מסך ההתאגדות.  המחוקק ראה את החשיבות המהותית בדבר האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, לפיכך הדבר  נחשב לאבן היסוד של דיני החברות. במקביל עם התפתחות עצמאותה של החברה, התחילו לצוץ תופעות שבהם האורגנים של החברה מנסים לנצל לרעה את “מסך ההתאגדות” בדרך כלל הדבר יקרה באמצעות הרחבת מעגל החייבים.  הדבר יתרחש במיוחד בתקופות, כאשר החברה מוצאת את עצמה  במצב של חדלות פירעון או  כאשר  אזהרת עסק חי עלולה להיכנס לדוחותיה של החברה.     תוכן העניינים מבוא 3 פרק ראשון: האישיות המשפטית הנפרדת והגבלת האחריות 5 סוגי חברות 5 אישיות משפטית של החברה 6 הגבלת אחריות 8 מסך ההתאגדות 10 פרק

מבוא רקע תיאורטי המגוון הלשוני של שיח הילדים ניתן לחלוקה לשתי קבוצות מרכזיות: האחד, שיח שיחה; השני, שיח אורייני: שיח שיחה הוא שיח ספונטני הנוצר באמצעות שיתוף פעולה בין שני משוחחים. הוא מתפתח בהתאם ליחסי הגומלין בין בני השיח. הטקסט בשיח זה נוצר בזמן אמת, והוא אינו מתוכנן לפרטיו מראש. הוא אינו מיועד למיצוי של נושא או להעברת מסר מפורש. השיח השיחתי הוא טבעי ומשמש את המשוחחים בחיי היום יום (פלד, תשנ”ח). שיח אורייני הוא שיח המאופיין ביסודות של תכנון, והוא נוטה להופיע ביחידות הגדולות מהמשפט הבודד. הוא מכיל סדרה של מבעים העוסקים באותו נושא. הוא רציף, מודע לרמת הידע של קהל היעד, מקושר, הולם את הנסיבות ואת הסוגה (קולקה וטגליכט, 2002). השיח האורייני יכול להופיע בשפה כתובה כמו בשפה דבורה. הטקסט בשיח האורייני הכתוב נוצר על פי עקרונות קבועים שלתוכם יוצק הכותב את התוכן הייחודי שלו. הוא עושה זאת תוך שהוא מציית לחוקי התחביר המקובלים. הוא כותב את דבריו כך שיהיו ברורים ומפורשים לקהל הקוראים (פלד, תשנ”ח). השפה הכתובה, שבה פוגשים הילדים בספרות הילדים, היא בעלת אפיונים הדומים לשיח האורייני. ספרות הילדים, בהיותה סמל של החיים התרבותיים, היא ספרות המשביעה את הצרכים של הילדים ואת תחומי ההתעניינות החיוניים שלהם, עליה לספק חוויות אשר מחדדות את הראייה הפנימית והתובנה של הילד, בשעה שהוא קורא ומחפש את עצמו בסיפורים לצורך הזדהות; לספק חוליות של קישור ולגישור בין הדורות; להדגיש נושאים שיש בהם אינטרסים טבעיים לילדות; לחקור תכונות שונות, ערכים, דרכי חיים בתרבויות שונות בעבר ובהווה, לתת משמעות לחיים הכלליים בעולם הגדול (אופק, 1988). ספרות ילדים, שלא נכתבה במיוחד לקורא הצעיר, עולה

מבוא בעבודה זו ננסה להתחקות אחר השיח הקורבני של יוצאים בשאלה ומאבקם על מנת ליצור לעצמם זהות חדשה בתהליך של טרנספורמציה. לשם כך נבחן, דרך מחקרים איכותיים וראיונות שנצברו בספרות העוסקת בתחום, את הנושאים העולים בראיונות עימם. העבודה מנסה לבחון באיזו מידה הצליחו בשינוי זהותם ואם כן, כיצד ובאלו דרכים. הבחירה בתחום זה נובעת ממספר סיבות: הראשונה היא מאחר ולמדתי בקורס אחר על החלום ושברו , ראיתי כי הנושא מעניין רציתי לרדת לעומק הדברים ולכן בחרתי בנושא זה גם לעבודת הסמינריון. כמו כן, חברתי הטובה ביותר יצאה בשאלה. מאחר ואנו קרובות מאוד ואני חילונית עניין אותי לפגוש את עולמה ולהכיר יותר את הנושא. מפרסום בעיתונות לאחרונה אודות התאבדותה של יוצאת בשאלה. התברר כי זוהי ההתאבדות השביעית בקרב יוצאים בשאלה בתוך השנה וחצי האחרונות. (אטינגר 6.1.14). תוך כדי קריאת כתבות נפרשה תמונה קשה אודות צעירים המנסים להקים להם חיים חדשים לאחר שמשפחותיהם והקהילה בה חיו ניתקו את הקשר עימם והפנו להם עורף, בעוד הם מנסים למצוא את זהותם תוך ניסיון להסתייע בחבריהם. כתבות אלו הובילו לשאלה כיצד יכולים צעירים אלה להמיר את זהותם, (שהזהות הקולקטיבית עודנה חלק ממנה) וליצור זהות חדשה, לאחר שמשפחתם וקהילתם התנכרו אליהם. כדי להבין את משמעות תהליך המעבר מהחברה הדתית לחברה החילונית עבור היוצאים בשאלה, בחן המחקר הנוכחי את ה”מחירים” שהם נאלצים לשלם בשלבים שונים, תמורת האפשרות לחיות כרצונם, בעזרת  שימוש בטרמינולוגיה מתחום הקורבנות. בהמשך בחן המחקר איך היוצאים בשאלה מפרשים את הטרנספורמציה שעשו והאם ביכולתם להתעלות על ההתייחסות הקורבנית ולעזוב עמדה זו, על הרווחים והמוגבלות שבה.     תוכן מבוא-1 פרק 1: קורבניות-2 1.1 הקורבניות מהי?-2

מבוא הגישה התקשורתית היא גרסה דומיננטית בהוראת שפה זרה. היא תומכת בהמעטת השימוש בשפת האם כדי שהתלמיד יתנסה באופן המקסימאלי בשפה הנרכשת (דובינר, 2012). כנגד גישה זו, הגישה הסוציו- תרבותית תומכת בשימוש בשפת האם או L1 בכיתה, בטענה שהשימוש בה בעת למידת השפה החדשה יכול להקל על התלמידים, בספקו להם אמצעים להשוואה לתהליך בו רכשו הם את שפת- אימם, תכנים שבהם הם יכולים להיעזר ואמצעי לשמירה על זהותם האוטונומית בתהליך (Bruhlmann, 2012). רוב הספרות המחקרית בתחום נוצרה בארצות אחרות, כולל מחקרים אודות מורים ותלמידים דוברי ערבית ויחסם לשימוש בה לצורך לימוד האנגלית. בעוד מחקרים אלה השוו ברובם את אמונותיהם של מורים ותלמידים בנושא זה, הרי לא השוו עמדות מורים לאלו של תלמידי הוראה. מעבר לכך, בעוד שקיימת ספרות מחקרית בתחום הוראת האנגלית כ- L2  בארצות דוברות ערבית, לא נעשה במגזר הערבי מחקר מקיף בנושא. העבודה הנוכחית חקרה אמונות מורים כאמצעי לניבוי סגנון השימוש שלהם בערבית בהוראת אנגלית (באיזו מידה, לאלו מטרות ובאלו תפקודים). לשם כך נבדקו הבדלים בין מורים וסטודנטים, בין מורים עם וותק רב יותר ופחות, בין סטודנטים עם וותק רב יותר במכללה להוראה ופחות וכן בין מורים למורות. הגורם העיקרי שהפריד בין מורים לסטודנטים היה היחס החיובי יותר של האחרונים לשימוש בL1 בלמידת L2. מין וותק לא נמצאו רלוונטיים לכך, אלא אמונות הנבדקים בלבד. עם זאת, נותר לנו לחקור מה המקור להבדלים אלו בין מורים לסטודנטים להוראה.   תוכן מבוא-1 סקירת ספרות-2 הרכיבים החיוניים לרכישת השפה-2 רכיבי תקשורת-2 אוצר מילים-3 עמדות והנעה-4 המורה וחווית הלמידה-5 הגישות ללימוד שפה זרה בבתי הספר-6 הגישה המבנית-6 הגישה התקשורתית-6 איזון בין גישות

מבוא לינה משותפת מהווה חלק מתוך עקרון היסוד הגורס כי הילד שנולד בקיבוץ זכה לחברות בקהילה. על מנת להשיג זאת, הקיבוץ יצר מערך שבו כל ילד היה הילד של הקיבוץ. לפי כך, לחברה קיבוצית יש אחריות מלאה לצרכים הרוחניים, החומריים והרפואיים של ילדי הקיבוץ. מראשית התנועה הקיבוצית, הקיבוצים ראו בילדים כמי שעומדים במרכז העניין (ליבליך, 2010:1). באמצעות גיבוש החינוך המבוסס על עקרונות של שיתוף בקיבוץ, הילדים גדלו ולמדו בתוך קבוצת השווים ונמצאו מחוץ למסגרת הורית וחיו בבית הילדים. לפיכך, האחריות על החינוך הוטלה על הקיבוץ על חשבונה של משפחה גרעינית. מטרת סידור זה הייתה להבטיח התאמה מוקדמת לחיים משותפים ולפתח הזדהות עמוקה על חברים בקבוצה. בתי הילדים היו אחראים על מתן מענה לצרכי הילדים (מגורים, כיתות, חדר משחקים, חדר אוכל ועוד). בתים היו מחולקים לפי שכבות גיל, כאשר כל המערכת נועדה לאפשר לאימהות לבצע את עבודות מחוץ למסגרת משפחתית באופן מלא ולקיים אחריות שווה בין בעל לאישה (Harpaz-Rotem & Hirst, 2005: 53). ילדים, שגדלו במסגרת של לינה משותפת, בילו זמן מועט בלבד בחיק המשפחה ואת רוב הזמן בילו במסגרת של קבוצת השווים. מצב זה, כשלעצמו, מעמיד את הילדים במצב של הצורך התמידי לעמוד בציפיות של החברה הסובבת (ילדים אחרים, מורים ומדריכים), ולפיכך, עליהם להימנע מביטוי רגשות (במיוחד בכל הנוגע לרגשות שליליים) אשר אינם עומדים במקשה אחת עם הציפיות של החברה הסובבת (Regev & Beit-Hallahmi, 1980: 235). לחוויית הגדילה בבית ילדים בקיבוץ ישנה השפעה על הזיכרון האישי והקולקטיבי של ילדים אלה. זיכרון קולקטיבי, כשלעצמו, מדגיש את ייחוד הקבוצה, ומאפשר לה לשמר את הדימוי העצמי ולהעבירו בתוך הקבוצה לאורך זמן. כמו כן,

מבוא הפרעות אכילה הם הפרעה נפשית נפוצה בתרבות המערבית. נערות שמגיעות מבתים שלא חסר בהם דבר, מרעיבות את עצמן עד כדי מוות, פשוטו כמשמעו. הפרעת האכילה משבשת את תפיסת הגוף של החולה, כך שלמרות שהגוף במציאות רזה, בעיני החולה אכילה נתפסת כדבר אסור שמוביל להשמנה. דימוי הגוף הוא דבר תלוי תרבות, ותרבות מושפעת ומשפיעה על התקשורת. לפיכך, בחרנו לחקור את המגמות והשינויים שחלו בסיקור התקשורתי בנושא הפרעות אכילה במהלך השנים מפאת העיסוק הבלתי פוסק במראה, במשקל ובאידיאל היופי המוצג בתקשורת ובשל ירידה חדה בגילאי המאובחנים בהפרעות אכילה בשנים האחרונות. במהלך המחקר נראה כי להפרעות אכילה תוצאות הרסניות לגבי החולים בה במישורים רבים. נראה גם כי מלבד הגורמים האישיותיים הקיימים בהתפתחות ההפרעה, יש גם גורמים חברתיים רבים. בכלל זה לתקשורת חלק גדול בכך. על כן במהלך המחקר נסקור כתבות שונות החל משנות ה-50 ועד שנות ה-2000 במטרה לזהות תמות מרכזיות המראות על האופן בו התקשורת לוקחת חלק ומשפיעה על יצירת נורמות חברתיות בנוגע להפרעות אכילה.   תוכן עניינים מבוא 3 הפרעות אכילה – הגדרה ושכיחות 4 מהי הפרעת אכילה? 4 שכיחויות 5 תופעה חברתית – גורמים 6 תוצאות הרסניות 7 השפעות החשיפה לתקשורת 9 מתודולוגיה 10 שאלת המחקר 10 מתודולוגיה 10 ממצאים 11 מתהליך אישי לתהליך המוני 11 מעידוד להרזיה למודעות להפרעות אכילה: 12 השמעת קולן של הסובלות מהפרעות אכילה 13 סיכום ודיון 15 ביבליוגרפיה 16 נספחים 18  

מבוא חלוקת העבודה במשפחה, והשאלה מי מבצע את המטלות הביתיות במסגרת המשפחתית, היא תחום שנחקר רבות בעשרות השנים האחרונות. מספר רב של גישות ותיאוריות שונות מנסות להסביר את החלוקה, ואת השאלה כיצד משק הבית מחליט מי מבני המשפחה אחראי על המטלות כגון קניות, ביגוד, ניקיון, הכנת ארוחות, ועוד. על פי מחקרים שונים, נמצא כי במרבית המשפחות בעולם וברוב המדינות, האישה היא האחראית על מרבית המטלות בבית. למרות שינויים רבים שמתרחשים בתחום התעסוקה של נשים, והעובדה כי נשים רבות לוקחות חלק בשוק העבודה, תחום המטלות הביתיות עדיין נשאר באחריותן. גם השינויים הרבים שמתרחשים בנושא השכלתן הנשים, והעובדה כי נשים רבות הן בעלות תארים אקדמיים והשכלה גבוהה, לא גרמו לכך כי חלוקת המטלות בבית מתבצעת באופן שוויוני בין המינים. עבודה זו מחולקת לשני חלקים. בחלק הראשון נסקרים הנושאים של מבנה המשפחה והתפתחותו והגדרות שונות של מבנים משפחתיים, רמת ההשכלה, חלוקת התפקידים במשפחה וההשפעה האפשרית של רמת ההשכלה על חלוקת התפקידים. בחלק זה נסקרות גם תיאוריות המנסות להסביר את חלוקת התפקידים במשפחה, כגון גישת הזמן הפנוי, גישת המשאבים ואידיאולוגיה מגדרית, ומתבצע ניסיון לענות על שאלת המחקר: האם רמת ההשכלה משפיעה על חלוקת התפקידים במשפחה? החלק השני של העבודה עוסק בהשוואה בין החברה הישראלית לחברה הגרמנית, ומנסה לענות על השאלה האם רמת ההשכלה משפיעה על חלוקת התפקידים במשפחה באופן שונה בין ישראל  וגרמניה, באמצעות הגישות והתיאורטיות בנושא.   תוכן מבוא 2 חלק ראשון – המשפחה, השכלה, וחלוקת התפקידים 3 הגדרת המשפחה, מבנה המשפחה והתפתחותו 3 רמת השכלה 6 השכלת נשים 7 חלוקת תפקידים במשפחה 8 גישות ותיאורטיות המסבירות את חלוקת התפקידים במשפחה 10 גישת