עבודות סמינריון מוכנות

מבוא גלובליזציה, התפתחות הטכנולוגיות המתקדמות והתפתחות המדיה הדיגיטאלית שינו את תרבות התקשורת הבינאישית. שיווק ויחסי ציבור באמצעות האינטרנט משמשים כאמצעים לגיטימיים לגיוס לקוחות פוטנציאליים באמצעות קיום אינטראקציות ברשת האינטרנט. האינטרנט משמש כפלטפורמה לביצוע עסקאות, החלפת מידע, תיעוד, מכירת מוצרים ושירותים (Boyd, & Ellison, 2007; Ellison, Steinfield, & Lampe, 2011). טכנולוגיות מתקדמות בתחום המידע והתקשורת הובילו להתפתחות מהירה של המדיה החברתית ושילובה בתוך החברה של ימינו (Kaplan, & Haenlein, 2010) . מרכיבי רשת הWeb 2.0- שינו את אמצעי התקשורת האינטרנטיים בכך שאפשרו החלפת תכנים בין הגולשים והקמת רשתות חברתיות שונות. השימוש ברשתות אלה הפך לחלק אינטגראלי מחיי היומיום, ובכך הפכו לערוץ תקשורת חשוב, שהשפעותיו ניכרות בתחומי חברה שונים. רשת האינטרנט מספקת את האפשרות לניהול עסקי אינטראקטיבי והצעה של מוצרים ושירותים של החברה לאוכלוסיות המגוונות (Yadav, De Valck, Hennig-Thurau, Hoffman, & Spann, 2013). אחד היתרונות הבולטים של רשת האינטרנט הוא אי-תלות במיקומם הגיאוגרפי של החברה או של הצרכן. תכונה זו עשויה לסייע בפיתוח והרחבת החברה באמצעות פניה למספר רב של צרכנים. שיתוף פעולה מקוון הפך לנורמה חברתית, ובקרב הגולשים נוצרה האפשרות לעצב תכנים, רעיונות ואופי ההתנהגות הצרכנית. ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה להעברת מידע בשנים האחרונות תורמת לעיצובן של שיטות לפרסום ושיווק אינטראקטיביים חדשניים. יתרה מזו, הצגת תכנים באופן עדכני משמשים כתמריץ ללקוחות הפוטנציאליים לתקשר באמצעים אלקטרוניים יעילים (Yaakop, 2013). תרומה ייחודית זו עשויה להפוך בעתיד הקרוב לחלק מתפיסת הצרכנים ולשמש כערוץ פרסום יעיל במיוחד ומותאם למסגרת תחומי העניין של הגולש. מחקרים מראים שביחס לאוכלוסייה הכללית, הצעירים נוטים להפגין מידה גבוהה יחסית של אמון ומתייחסים בפתיחות כלפי השימוש ברשתות חברתיות. לפיכך, אוכלוסיית הצעירים

תקציר נושא המשחק תרומתו והיבטיו הינם רבים על ההתפתחות האנושית.הערך של המשחק נלמד מכיוונים  רבים דרך תאוריות שונות ומחקרים רבים.  הלחץ להוראה אקדמית מוקדמת מתרחשת בדיוק כמו בהתפתחות נוירולוגית בשנים הראשונות (הוסיפה הצדקה למשחק),משום שהוא מספק בקשרים טבעיים יכולת לויסות עצמי ושליטה בדחפים. רוב הדיונים במשחקים של ילדים צעירים מציעים הבחנות בין מגוון רחב של סוגים של משחק(משחק חברתי,דמיוני,ספונטני שיתופי,משחק לבד).מתוך הדיונים והצפייה בוידאו  הבינו החוקרים שיש הרבה חומר למחשבה דמיון והבדלים בין תרבויות,ויש צורך לחקור עוד בנושא (Blair, 2002). בעבודה זו אדון לגבי משחקים וכיצד הם משפיעים על התפתחות הילד ומה ניתן להבין מתרומת המשחקים לסוגיות של התפתחות הילד מכל ההיבטים- פיזית ורגשית כאחד עבורו. המשחק מהווה אפוא במובן מסוים מעין אינטגרציה שיוצר הילד בין עולם המציאות ועולם הדמיון.משחקים כאלו מכילים לפיכך את כל גורמי המשחק הדרמטי הקלאסיים, אם כי בגיל הרך הצורך בשיתוף פעולה ותיאום במסגרת נושאי המשחק גם משנים את מכלול התנהגותו של הילד היחיד. עוד מתאפיין המשחק הזה בקשרי גומלין חברתיים המקדמים החלפת דעות ופיתוח משותף של נושא המשחק בדרכים גמישות ופתוחות. בהקשרים כאלו ניתן להגדיר אותו כצורה של פעילות משחק חברתית רצונית, שנוטלים בה חלק ילדים צעירים (ווהל, 2002). בסיכומו של דבר על סמך ממצאי עבודתי  ישנה חשיבות למשחק כמקדם את התפתחות הילד באמצעות קידום היחסים הבינאישיים בין הילדים באמצעות הדיאלוג הנוצר ביניהם תוך כדי המשחק, באמצעות שירה, באמצעות חיקוי דמות ובאמצעות שיקוף העולם הפנימי של הילד הבא לידי ביטוי במשחק וממחיש את יחסו לעצמו ולעולם סביבו, כלומר את יחסיו הבינאישיים עם האחרים בגן וגם תורם לו מבחינה אישית להתפתחותו המיטבית בחברה כפי שהוסבר והודגם

מבוא עבודה זו עוסקת בהשפעה של של מצב הכלכלה ומחירי הדלקים על מספר תאונות הדרכים וההרוגים במדינות שונות בארה”ב. נצפה לקבל שככל שמצב הכלכלה טוב יותר יש פחות תאונות דרכים ופחות הרוגים וזאת בשל ממספר טעמים: היבטים מאקרו כלכליים – ככל שמצב הכלכלה טוב יותר למדינה יש יותר כסף להשקיע בפיתוח תשתיות ובתקציבי תחבורה. בתקופות של שפל כלכלי קל מאוד לפגוע בתקציבים אלו שכן השפעתם היא ארוכת טווח ולא קצרת טווח. היבטים מיקרו כלכליים – הפרטים במשק בפני עצמם מרגישים הרבה יותר טוב והרבה פחוץ לחוצים כאשר מצב הכלכלי טוב. הם יכולים להרשות לעצמם רכבים יותר חדישים עם מערכות מיגון טובות יותר. הם ישדרגו את הרכבים לעיתים קרובות יותר ועוד. לעומת זאת כאשר מצבם הכלכלי של הפרטים נפגע, או לא משתפר, הפרטים מתחילים להלחץ ולהרגיש הרבה יותר רע. צפוי שהם יהפכו לנהגים פחות זהירים ויותר עצבניים על הכביש וזה בוודאי משפיע על תאונות הדרכים. לעלייה במחירי הדלק השפעות רבות על תאונות הדרכים. מחד ניתן להסתכל על כל עלייה במחירי הדלק כעל ירידה בהכנסתם הפנויה של הפרטים במשק, על שלל ההשפעות הנלוות לכך (עצבנות, לחץ וכדומה). מצד שני הפרטים מתאימים עצמם למצב החדש על ידי שינוי אופי הצריכה שלהם. הם ירצו לקנות רכבים חסכוניים יותר בדלק ויאמצו דפוסי נהיגה חסכוניים יותר. יצרני הרכבים מודעים למחירי הדלקים הגואים ועל כן החלו לשווק במרץ רכב חסכוניים. רכבים אלו יכולים להיות רכבים היברדיים אשר חוסכים בדלק בשל מנוע חשמלי שנמצא בתוך הרכב, או רכבי בנזין מסורתיים עם צריכת דלק מופחתת. צריכת הדלק המופחתת ניתן לקבל הן באמצעות שיפורים טכנולוגיים כגון מנועי בעירה טובים ויעילים

מבוא: בעשרים ושמיני באוקטובר 2000 ביקר יושב ראש האופוזיציה, ח”כ אריאל שרון בהר הבית. למרות אזהרות חוזרות ונשנות מאנשי מערכת הביטחון, אשר התריעו בפני שרון כי אין זה חכם ובטוח לבקר בהם הבית, וכי ערביי ישראל והפלסטינים יראו זאת כהתרסה מצידו, בחר שרון לדבוק בהחלטתו ולבקר בהר הבית. הביקור עורר מהומות בהן נפצעו פלסטינים ושוטרים. למחרת, עם סיום תפילת יום השישי החלו מהומות אשר גבו את חייהם של שבעה ערבים אזרחי ישראל, מאות פצועים בצד הערבי ועשרות מאנשי כוחות הביטחון נפצעו גם הם. כמה ימים לאחר מכן, הצטרפו ערביי ישראל לגל מהומות אשר פרץ בעיקר בצפון הארץ, הכולל חסימת כבישים יידויי אבנים והפגנות. המהומות נמשכו כשבועיים, בסופם נהרגו 13 אזרחים ערבים ואזרח יהודי. מאותם אירועים ואילך, חווים הערבים והיהודים בישראל שבר אשר נראה כי לא התאחה עד היום. היהודים מצידם, חושדים בערביי ישראל ומפקפקים בנאמנותם למדינת ישראל. הערבים מצידם, יחד עם תחושת אי השוויון, הקיפוח והאפליה חשו כי לעולם לא יזכו לזכויות שוות במדינת ישראל, ארץ מולדתם. הם חוו משבר זהות עמוק, אשר בסופו התחדדה בהם הזהות הפלסטינית שלהם. בעבודתי, אסקור את מאורעות אוקטובר 2000, מסקנות ועדת אור ואת בעיית הזהות אשר אופפת את ערביי ישראל, בין זהות ישראלית לפלסטינית, בין דתית לחילונית וההתמודדות במדינה יהודית, תוך בחינת הדמוקרטיה של מדינת ישראל. תוכן עניינים: 1.מבוא  2 2.אירועי אוקטובר 2000 3-5 2.1 ועדת אור 6-8 3.בחינת הזהות הערבית במדינת ישראל. 3.1 הזהות הערבית עד אוקטובר 2000 9-10 3.2 הזהות הערבית לאחר אירועי אוקטובר 2000 11-12 3.3 סירוב להשתתף בבחירות 13 3.4 ערביי ישראל וטרור  14 4.פוליטיקה של זהויות: בין דמוקרטיה לדמוקרטיה

מבוא מציאות של מלחמות ועימותי אלימים מציבה את הצבא בקדמת הבמה ובמרכז השיח הציבורי, בישראל בעיקר,  ומעצימה את השפעתו על עיצוב התודעה, בעיקר בזכות התגברות האהדה הציבורית וגילויי פטריוטיות, המתגברים  בעת מלחמה. ניהול העימות האלים באמצעות הפעלת הכוח הצבאי נתפס בעיני הציבור כביטוי מובהק לאחריות המקצועית של הדרג הצבאי, והנטייה המתעצבת היא שלא להפריע לצבא ולמאמץ המלחמתי. נסיבות שכאלו מאתגרות את הפיקוח האזרחי ואת יכולתו של הדרג המדיני להבטיח את התאימות ההכרחית בין  המאמץ הצבאי להישג המדיני. ישנו וויכוח נרחב בין חוקרים שונים בשאלת היחסים בין צבא וחברה בישראל באמצעות ניתוח הגורמים ואופני המעורבות של זרועות הביטחון בקידום השליטה במרחב של המדינה והקהילה  בישראל, ישנם גם ניסיונות להבין מהו הגבול בין התחום האזרחי והתחום הצבאי. בעבודה זו אחקור את הסוגיה האם ההחלטה לצאת מלבנון הייתה תוצאה של לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות או האם זו החלטה שהייתה מתקבלת באותה נקודת זמן גם ללא דעת הקהל בארץ והלחץ הציבורי לסגת, לפי שאלת המחקר השפעת דעת הקהל בהחלטה לצאת מלבנון. אשתמש במאמרים ומחקרים שערכו אנשי אקדמיה וצבא וחקרו את הנושא לעומקו, כמו ראובן פדהצור ומאמרו ” הביטחון הלאומי בישראל-מי מחליט וכיצד”, ופרו’ אסא כשר ומאמרו  “הדרג הצבאי והדרג המדיני:האתיקה של הממשק, מתוך יחסי גומלין בין הדרג האזרחי-מדיני ובין הדרג הצבאי”. הנושא נשאל גם לגבי הסוגיות של השפעת דעת הקהל בשחרור סמיר קונטר הרוצח מנהריה וגם לשאלת העסקה לשחרורו של גלעד שליט.  שאלות ביטחוניות הרות גורל המתעתדות להשפיע על העתיד בצורה זו או אחרת עולה לגבן השאלה האם ההחלטה שנלקחה היא מכורח היותן שאלות חשובות וביטחוניות או האם גורמים חיצוניים כמו דעת קהל

מבוא מציאות של מלחמות מרובות ועימותים אלימים חוזרים ונשנים מציבה את הצבא בקדמת הבמה ובמרכז השיח הציבורי, בישראל בעיקר,  ומעצימה את השפעתו על עיצוב התודעה, בעיקר בזכות התגברות האהדה הציבורית וגילויי פטריוטיות, המתגברים  בעת מלחמה. ניהול העימות האלים באמצעות הפעלת הכוח הצבאי נתפס בעיני הציבור כביטוי מובהק לאחריות המקצועית של הדרג הצבאי, והנטייה היא לא להפריע לצבא ולמאמץ המלחמתי ע”י פקפוק בטקטיקה או באסטרטגיה אותן בחרו הדרג המדיני ו/או הצבאי. בנסיבות כאלו הפיקוח האזרחי והדרג המדיני צריכים להבטיח את התאימות ההכרחית בין  המאמץ הצבאי להישג המדיני. ישנו וויכוח נרחב בין חוקרים שונים בשאלת היחסים בין צבא וחברה בישראל באמצעות ניתוח הגורמים ואופני המעורבות של זרועות הביטחון בקידום השליטה במרחב של המדינה והקהילה  בישראל, ישנם גם ניסיונות להבין מהו הגבול בין התחום האזרחי והתחום הצבאי. בעבודה זו אחקור את הסוגיה האם ההחלטה לצאת מלבנון הייתה תוצאה של לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות או האם זו החלטה שהייתה מתקבלת באותה נקודת זמן גם ללא דעת הקהל בארץ והלחץ הציבורי לסגת, לפי שאלת המחקר השפעת דעת הקהל בהחלטה לצאת מלבנון. אשתמש במאמרים ומחקרים שערכו אנשי אקדמיה וצבא וחקרו את הנושא לעומקו, כמו ראובן פדהצור ומאמרו ” הביטחון הלאומי בישראל-מי מחליט וכיצד”, ופרו’ אסא כשר ומאמרו  “הדרג הצבאי והדרג המדיני:האתיקה של הממשק, מתוך יחסי גומלין בין הדרג האזרחי-מדיני ובין הדרג הצבאי”. הנושא נשאל גם לגבי הסוגיות של השפעת דעת הקהל בשחרור סמיר קונטר הרוצח מנהריה וגם לשאלת העסקה לשחרורו של גלעד שליט.  שאלות ביטחוניות הרות גורל המתעתדות להשפיע על העתיד בצורה זו או אחרת עולה לגבן השאלה האם ההחלטה שנלקחה היא מכורח היותן שאלות

מבוא מלחמת העולם השנייה היוותה נקודת מפנה היסטורית עבור היהודים בצפון אפריקה. השפעות המלחמה על יהודות תוניסיה, נחלקות לשתי תקופות. בחלקה הראשון של המלחמה, לאחר כיבוש צרפת ביוני  1940, הושפעו יהודי תוניסיה מחוקי וישי. בשלב זה, נהנו היהודים עדיין מתועלת השלטון הכפול בתוניסיה, שזכתה לאחר הכיבוש הצרפתי למעמד של מדינות חסות. התקנות והגזירות של ממשל וישי, שמטרתן העיקרית הייתה לדחוק את רגליהם של יהודים אל מחוץ למעגלי ההשפעה הציבוריים המהותיים, בפרט, בתחום הכלכלה והחינוך, יושמו באופן סלקטיבי, באיחור, ובחומרה פחותה מאשר באלג’יר. זאת, הודות לממשל הכפול. בחודש נובמבר 1942 כבשו הנאצים את תוניסיה. הכיבוש, נמשך 6 חודשים, עד לחודש מאי.בתקופה זו, נותר השלטון הצרפתי על כנו בצד השלטון המוסלמי המקומי. אולם ניהול המדינה עבר בפועל לידיים גרמניות. לאחר שהצליחו להדוף את כוחותיהן של בנות הברית, נטל הפיקוד הצבאי הגרמני לידיו את הטיפול בקהילה היהודית. עיקר האינטרס הגרמני בטיפול בקהילה היהודית היה בגיוס כוח אדם לתמיכה במאבק המלחמתי. בצד זאת, נדרשו היהודים גם לעטות טלאי צהוב. הניהול הגרמני של הקהילה דמה במובנים רבים לניהול שהושת על קהילות יהודיות באירופה. הגרמנים שאפו לפרק את הוועד היהודי הקיים ולהחליף אותו בוועד שישרת את המטרות הגרמניות. על פי הדיווח ההיסטורי של בני הקהילה, ישנו פער בין ההתנהלות הגרמנית באירופה לזו בתוניסיה ועם זאת, הקהילה חוותה עדיין את הכיבוש בצורה קשה. השאלה שאני מבקשת להציב במרכזה של עבודה זו: כיצד השפיע הכיבוש הגרמני על חיי היום יום של הקהילה היהודית בתוניסיה? בראשית העבודה, חשוב לעמוד על החסך הקיים בתיעוד היסטורי ברור של התקופה. הקשיים בגביית עדויות של ניצולים, מחסור בחומר ארכיוני ושימור לקוי של מסמכים

מבוא ארגון הבריאות העולמי הכריז על השמנה כעל המגפה של המאה ה-21, ואכן בעיית ההשמנה צמחה למימדים אדירים בעשרות השנים האחרונות. ההשמנה זכתה לכינוי מגפה בעקבות העובדה כי מעבר לבעיה האסתטית שנלווה להשמנה מלוות לה בעיות רציניות הרבה יותר. בישראל כ- 40 אחוז מהאוכלוסייה סובלת מעודף משקל. לא רק זאת, בעולם ההשמנה נחשבת למגיפה של ממש. יש הבדל רב בין הרצון של גברים ונשים לעשות דיאטה הרוב הגדול של הנשים באות למטרה של ירידה במשקל, אבל גם לצורך ליווי תזונתי במטרה שישפר את איכות החיים. נשים רבות מרגישות שהרגלי האכילה שלהן לא נכונים. זה מתבטא בעייפות אחרי אוכל, בנפיחות, בעיות בבדיקות הדם כמו כולסטרול גבוה, מחסור בברזל ועוד הירידה במשקל יכולה להיות של 3-4 קילו ולא של 10 קילו אבל השינוי בהרגלי האכילה חשוב לא פחות. הירידה במשקל מעוררת תחושה חיובית ומעלה את המוטיבציה אולם, לא תמיד הכול מושלם וגם במהלך הירידה במשקל והדיאטה, בפרט אצל נשים עלולים להתעורר קשיים. השינויים ההורמונאליים משפיעים גם על הדיאטה, והירידה המיוחלת במשקל יכולה פשוט להיתקע פתאום  זו אחת הסיבות שאין לראות בדיאטה או בירידה משקל יעד מרכזי אלא תוצאה נלוות לאימוץ אורח חיים בריא יותר הכולל גם הקניית הרגלי תזונה נכונים ובריאים. בנוסף לכך, חשוב לזכור כי הירידה במשקל איננה ירידה עקבית בקו ליניארי אחיד ,גרף הירידה במשקל הוא מורכב ומדורג יותר וכולל עצירות קצרות. באופן טבעי, לאחר ירידה מסוימת במשקל, עובר הגוף תהליך של איזון ושל הסתגלות למשקל החדש. בשלב זה לא מתרחשת ירידה נוספת במשקל גם אם בפועל הקפדנו מאוד על דיאטה נכונה ועל תפריט מאוזן. התקופה בה המשקל איננו זז

מבוא בחרתי לכתוב עבודה בנושא זה בשל החשיבות הרבה וההשפעה שיש להמלצות אנליסטים על ההחלטות של המשקיעים הפרטיים, שאינם מעודכנים באופן תדיר בנעשה בשוק ההון. המלצות אנליסטים הם אחד הכלים החשובים עבור המשקיעים השונים לצורך קבלת החלטות על פעילות במניה זו או אחרת. ההמלצות של האנליסטים יכולים להיות חיוביות או שליליות והן בדרך כוללות גם את מחיר היעד של המניות. להמלצות האנליסטים אמורה להיות השפעה גדולה שכן במידה והציבור הפעיל בשוק ההון מסתמך על ההמלצות האלו אז נצפה כי בהתאם להמלצה מחיר המניה ירד או יעלה. את העבודה מתחילה עם סקירת ספרות על מחקרים אקדמיים שבדקו את השפעת על המלצות אנליסטים בהיבטים שונים – איך נראית המלצת אנליסטים, ההשפעות של מחירי היעד לעומת ההשפעות של ההמלצות האיכותיות (קנה, החזק, מכור), ההשפעות ארוכות טווח לעומת קצרות טווח ועוד. לאחר מכן נעשה ניסיון למצוא עדויות להשפעות של המלצות אנליסטים על מניות שונות בבורסה הישראלית. במסגרת הניתוח הסטטיסטי נבחרו מניות עם המלצות קניה והמלצות מחירה ונעשתה בדיקה לתגובת המניה. הבדיקה בוצעה בשתי צורות – רגרסיית OLS עם משתני דמי המציינים את יום ההמלצה וניתוח אירוע גרפי עם חלונות זמן. התוצאות שהתקבלו לא היו חד משמעיות בניתוח ה-OLS, אולם בניתוח הגרפי התקבלו תוצאות המראות השפעות חיוביות של המלצות אנליסטים חיוביות ולהיפך. מבחינה אישית, עיקר האתגר בעבודה זו היה מבחינתי החלק האמפירי שעסק באיסוף הנתונים, עיבודם, ניתוחם והצגתם. אף על פי שבמבט ראשון הדברים נראו מורכבים וברמה מדיי גבוהה, שמחתי לראות כי עלה בידי להשיג את המטרות שהצבתי לעצמי בעבודה זו. המרכיב הקשה ביותר בחלק העבודה האמפירי הוא עיבוד הנתונים בניתוח הגרפי, שכן היה צורך

תקציר הנושא של חיזוי מחירי המניות נתפס מאז ומועלם כסוגיה האקטואלית ביותר בקרב שוקי ההון ברחבי העולם. עשרות אלפי אנליסטים מגבשים מידי יום ביומו הערכות סובייקטיביות לגבי תנודת מחירי ניירות ערך מתוך מטרה לספק לציבור המשקיעים תשואה עודפת. יחד עם זאת, מחקרים שנערכו בעבר מצביעים על הצלחה חלקית בחיזוי המלצות אנליסטים ועל שיקולים נוספים המשפיעים על גיבוש חוות דעתם. מטרת עבודת המחקר הנוכחית היא לבחון את הקשר בין חוות דעתם של אנליסטים לבין ערך המניה כאשר שאלת המחקר המרכזית לעבודה זו היא האם המלצת אנליסטים משפיעה על התשואה העודפת של המניה ? הרציונאל שעומד בבסיס המחקר הנוכחי היה כי האנליסטים מונעים משלל של גורמים שאינם אובייקטיבים בהמלצותיהם וכי לחוות דעתם ישנה השפעה על מחזורי המסחר ככלל, ועל ערך המניה בפרט. השערת המחקר שנבדקה היא כי המלצת קנייה של אנליסטים מובילה לתשואה עודפת גבוהה בחלון זמן (60 יום) סביב אירוע ההמלצה. כלי המחקר שסייע לי לבחון סוגיה זו הינו מחקר ניסויי במתכונת של ניתוח אירועים (Event Studies) בישראל בין השנים 2007-2013. מדגם הנתונים מבוסס על 30 חברות ציבוריות בישראל המרכיבות מדדי מניות שונים כגון ת”א 25, 75, 100. מעבר לכך, מדגם זה הינו רב סקטוריאלי והחברות שנדגמו הינן חמשת החברות הגדולות במדדי ענפים שונים בבורסה בתל אביב, כגון: מדד הבלוטק, בנקים, נדל”ן 15,ביטוח, תקשורת וחיפושי נפט וגז. הממצאים העיקריים שעלו במחקר מראים כי לחוות דעתם והמלצותיהם של האנליסטים ישנה השפעה על ערך המניה ועל תנודות מחזור המסחר. באופן ספציפי יותר, ראיתי כי המלצת קנייה של אנליסטים מובילה לתשואה עודפת גבוהה בפרק הזמן של שלושים הימים שלאחר פרסום ההמלצה וזאת ביחס לתשואה