עבודות סמינריון מוכנות

מבוא המדיום המרכזי של כל תקופה מכתיב את הסיפורים שמסופרים בתרבות וכתוצאה מכך גם מעוצבים הגיבורים שנצרכים על ידי הקהל. בעוד שבעידן האוראלי, גיבורים היו מיתיים, חצאי-אלים, והתאפיינו בגבורה עצומה (אך חד-מימדית, שטחית ומרוכזת), הרי שבעידן האורייני הם החלו להפוך לטריוויאליים, לאחד האדם, כאשר גבורתם החלה להתבטא ביכולתם להשתנות ולהתפתח לאורך שנים. בעידן האלקטרוני, המתאפיין בוויזואליות רבה, הגיבור עדיין נותר כדמות עגולה ומתפתחת, טריוויאלית, נגישה ומוכרת, אך כזו המתאפיינת בתדמית ובמראה יוצאים דופן, המאפשרים לקבע אותה בזיכרון הקולקטיבי (גורביץ’ וערב, 2012; Ong, 1982; Strate, 1991). בעבודה זו אבקש לבחון את דמותו של מייקל ג’קסון, לאורך חייו ולאחר מותו, כדמות שנויה במחלוקת, שעוצבה, בין היתר, על ידי המדיומים השונים של התקופה. עבודה זו תשתמש בחומרים תיאורטיים העוסקים בגיבורים בתרבות המערבית, במהלך חייהם ולאחר מותם, כדי לנסות ולהבין את מאפייני הגיבור, אך גם את תפקיד המוות בעיצוב תדמיתו. אשתמש בשיטות מחקר איכותניות, על מנת לבחון הן את הרובד הוויזואלי והן את התוכן הטקסטואלי של מספר מקרים אמפיריים, כגון קליפ מחווה של ג’סטין טימברלייק, טקס אשכבה רווי ידוענים, הופעת הולוגרמה של ג’קסון ואף תיאוריות קונספירציה וכתבות משמיצות באתרי אינטרנט. כלל החומרים הללו התפרסמו לאחר מותו ובחירתם לניתוח היא תולדה של הניסיון שלי להבין מהו תפקידו של המוות בעיצוב דמותו של גיבור התרבות בתודעת הקהל כפי שהיא באה לידי ביטוי בדמותו של ג’קסון. אבקש לנסות ולתרום בכך לתיאורטיזציה החסרה בתחום הגדרת גיבור התרבות בעידן הדיגיטלי, אך גם להבין את העולם והפרשנות האידיאולוגיים שהדימויים החזותיים אותם אני מנתחת מייצרים באמצעות הרטוריקה בהם הם עושים שימוש (בארת’, 1977). אבקש לטעון שמה שמקבע אמן אחד ומשכיח אחר,

מבוא ספר איוב נקרא על שם גיבור העלילה, הסיפור הינו סיפור פרוזה הכתוב בחלקו בשירה פואטית. הסיפור הינו משל, סיפור מסגרת עם משמעות תיאולוגית. מטרת הסיפור הינה לברר את בעיית הצדיק והסובל ואת משמעות הסבל האנושי על כל היבטיו. הסיפור הינו סביב השתלשלות האירועים שהביאה את איוב לויכוח עם חבריו. על ניסיונותיו של איוב וצדק אלוהיו. איוב מקלל את יומו שהגיע לעולם ומותח ביקרות מפורשת על אלוהים. מה שהופך לוויכוח על בעיית הצדק האלוהי. הויכוח הינו חלק גדול מספר זה. הרעים אשר מנהלים איתו את הוויכוח הם אליפז, בלדד וצופר. שלשת הרעים מנסים להסביר לו את הצדק האלוהי, הם אינם מצליחים בכך, והם חדלים מלדבר עמו. עבודה זו שמתייחסת לפסוקים ומילים מתוך פרק כ’ בספר, הינו הדיון השני של הויכוח בו צופר הנעמתי מעמיד את איוב בפני הדברים הקשים שטען איוב. צופר מכניס לדיון ממד מטפיזי. עד עכשיו היה הדיון מבוסס על העובדות הנראות בעולם. אתה רואה סבל – חפש את סיבתו. לא מצאת  משמע אין צדק בעולם. צופר מכניס לדיון את ממד הגמול הנעלם. יש חשבון נוסף, אומר צופר. הסבל הגלוי אינו הכול. “כפלים לתושייה”. יש גמול אחר. יש מערכת של סליחה ושל טובה. אתה רואה רשעים מצליחים – מדוע תבין זאת כמערכת של אי צדק? יש הסבר אחר לכך: מערכת של סליחה והטבה. אולי האלוהים מוכן לסלוח לרשעים, ולכן אתה רואה אותם לעתים מצליחים. ומכאן, טוען צופר, תסיק מסקנה רחוקה יותר אם הרשעים זוכים לשכר, כמה טוב יהיה גורלם של הצדיקים, וגם אתה, איוב, אם תזכור את הטוב הקיים בעולם, ותחכה לו, סופך “כי אתה עמל תשכח, כמים

מבוא שאלת המחקר בעבודתי זו היא “בעל זבוב לגולדינג: דמותו של המנהיג והנמקתה ברומן”. על מנת על שאלת המחקר, היה עלי: להגדיר את הסוגה של הרומן “בעל זבוב”. לקרוא ספרי תיאוריה, ומאמרי בקורת, מקורות ומחקרים הדנים והשופכים אור על שאלת מחקר זו. לנתח את הרומן. מבנה עבודתי יהיה כדלהלן: המבוא יכלול תיאור נושא המחקר ומדוע בחרת בו וכן תיאור קצר של מבנה העבודה. בפרק 1   אגדיר את  הרשת המושגית והתיאוריה של העולם.  פרק 2 יעסוק   בתנאי היצירה והעולם הפואטי של מחבר ובביקורת על הרומן. בפרק 3 אנתח את  הרומן לאור מסקנותיי והכלים שפיתחתי והגדרת בשני הפרקים הקודמים. בסיכום אביא את   מסקנות המחקר. סוף העבודה מובאת ביבליוגרפיה, רשימת מקורות  שבהם נעזרתי לצורך המחקר. הרומן  “בעל זבוב” מאת ויליאם גולדינג יצא לאור ב-1954 – כעשור לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא נועד לשמש מראה למין האנושי- עוסק  “בטבעו הנתון של האדם” ומשקף את האלימות שגולדינג חווה וראה בזמן המלחמה. גולדינג התפרסם לאחר יציאתו לאור  של הרומן “בעל הזבוב” שבו הסופר דן בבעיה, שהפכה לאחת מהמציקות ביותר במחצית השנייה של המאה העשרים: מדוע אדם, המכריז על עצמו כנושא המורשת התרבותית של ציביליזציה, במצבים גבוליים הופך כהרף עין לחיה חסרת רחמים ודורסנית. הסופר תכנן תחילה לכתוב את הרומן כבקורת אירונית על “אי האלמוגים” של פ. מ. בלנטיין (1858) – סיפור הרפתקאות בסגנון רובינזון קרוזו, שם מהלל בלנטיין את המדיניות הקולוניאלית של אנגליה ויקטוריאנית. חשוב לציין, בשפת המקור של הרומן – אנגלית – הוא נקרא THE LORD OF THE FLY – “אל הזבובים”. שם זה מרמז על עבודת אלילים המתרחשת ברומן, בעיקר על ידי  ג’ק וקבוצתו

מבוא קשיים חברתיים לילדים וקושי במיומנויות חברתיות אצל ילדים עלולים לא פעם לפגום רבות בחוויית הילדות של הילד ובשמחת החיים. כישורים חברתיים הוגדרו בספרות  כאוסף היכולות הקוגניטיביות, חברתיות ורגשיות הדרושות להסתגלות מוצלחת בסביבה החברתית. יש המשתמשים במונח זה בכדי לתאר את היעילות החברתית של הילד או המתבגר. כלומר, היכולת לנהל מערכות יחסים מספקות ולהימנע מדחייה חברתית ומהתעללות חברתית מצד אחרים (Bremer & Smith, 2004). בהתאם לכך, מחקרים מצאו כי קשיים במיומנויות חברתיות ורגשיות של הילד קשורים לבעיות התנהגות מוחצנות המתבטאות בחוסר ציות, קושי בוויסות עצמי, תוקפנות ואגרסיביות (Cole, Teti & Zahn-Waxler, 2003). בנוסף, הדבר יכול לגרום  לבעיות התנהגות מופנמות המתבטאות בדיכאון, נסיגה רגשית חברתית וחרדה (Eisenberg et al., 2010). ילדים אלה מתקשים בהבעה עצמית בקריאת רגשות ובהבנת הזולת. כמו כן, לילדים אלה רמה נמוכה יותר של אינטראקציות חברתיות חיוביות עם קבוצת השווים והינם מצויים בסיכון גבוה יותר לבעיות הסתגלות, דחייה חברתית, הישגים אקדמיים נמוכים, הפרעות התנהגות ודיכאון (Bornstein, Hahn & Haynes, 2010). במהלך ההתפתחות עולה תדירות המפגשים של הילדים עם בני גילם. בהדרגה, ילדים ומתבגרים מאותו גיל הופכים להיות סוכני סוציאליזציה נוספים עם אלו של המשפחה. באמצעות פעילויות גומלין  יום יומיות הם מלמדים זה את זה נורמות של התנהגות חברתית ורגשית. כמו כן, הפעילות בקבוצת השווים מגבירה את המודעות של הילד לתהליכים חברתיים ותורמת להתפתחות בתחום זה Campbell, 2002)). נראה כי ילדים המתקשים לפתח מיומנויות חברתיות שהכרחיות להסתגלות מוצלחת בבית הספר נקלעים למעגל קסמים. מחד, ילדים אלה מתקשים לרסן את התנהגותם ולהסתגל לנורמות חברתיות ומאידך, ניסיונותיהם ליצירת קשרים חברתיים ננקטים באמצעות התנהגות שאינה מקובלת. למשל, בכיתה ג’ בבית הספר הראשונים

מבוא טיפולי ההפריה החוץ גופית חוללו מהפכה בנושא הפוריות בעולם ואפשרו לזוגות רבים להביא ילד לעולם. עם זאת, הם עוררו לא מעט מחלוקות מוסריות בתחום החברתי והרפואי.  מדינת ישראל נחשבת למובילה בעולם בתחום טיפולי ההפריות, הן מבחינת ידע מקצועי והן מבחינת צריכת שירותי הפוריות. נקודה זו מבטאת את ייחודיותה של מדינת ישראל כמדינה שנחשבת מערבית ומודרנית שבה שיעורי הילודה הם מהגבוהים במדינות ה-OECD (השילוני- דולב, 2013). המשאבים הרבים שהמדינה משקיעה בטיפולי הפוריות, מעלים שאלות לגבי סדר העדיפויות החברתי, כאשר לא פעם נמתחת ביקורת על מחסור בתקציבים בעקבות צרכים ביטחוניים או חברתיים, וחוסר יכולת לתת משאבים לצרכים חיוניים אחרים. לאור דברים אלו ניתן בהחלט להבין שישראל היא מדינה מעודדת ילודה (Gross & Ravitzky, 2003). הסיבות לכך נובעות משורשים תרבותיים, אידיאולוגיים וביטחוניים, כאשר יחד עם סיבות אלו לא ניתן להתעלם מהזיקה החזקה למסורת היהודית השמה דגש על הבאת ילדים כמצווה וכברכה. בתוך אקלים זה נמצאים זוגות רבים שמתקשים להביא ילדים לעולם. עם עליית רמת החיים, ישנם גורמים רבים המשפיעים על פוריות האישה והגבר וכיום, בהתאם למדינות מערביות אחרות, 10-15% מהזוגות יתקשו להביא ילדים באופן טבעי (Remmenick, 2000). ההפריה המלאכותית מהווה פתרון עבורם אך בפועל האישה היא זו שצריכה לעבור את רוב התהליכים הרפואיים, גם אם הבעיה היא אצל הגבר. טיפולי הפוריות אמנם מהווים מקור לתקווה ואופטימיות, אך יחד עם זאת מלווים בקשיים פיזיים ונפשיים עבור האישה. בנוסף, נשים מרגישות “פגומות” כאשר אינן יכולות להרות באופן טבעי בעוד שהאימהות מזוהה כחלק אינטגרלי מהנשיות. חוויה זו מתעצמת בתרבות מעודדת ילודה שביסודותיה הדתיים אף מתייחסים לחוסר פריון כעונש (Landau, 2003). מחקר זה מבקש לבחון את

מבוא ישנן התחבטויות רבות כיתד מעלים את מעמדו של המורה . מעמד המורה , שהינו לרוב מעמד המורה ממים נרבה (היות ורוב המורים הינם נשים) מעלה תהיות האם הוא קשור בגורמי העצמה שונים והאם ניתן וכיצד לשפר את מעמד המורה ויעילותו. מחד העלית ציצגן- קרי העצמתו יכולה לגרום למורה לחשוב כי הוא אינו מתאים למקצוע ולזלזל בו- אולם מאידך, וכך סוברות כל הועדות שהוקמו, מעמד המורה המשפיע באופן חיובי על תפקודו וההעצמה הינה חלק מתפיסת מעמד זה. כלומר העצמת המורה יכולה לספר את תפקודו, והשאלה היא רק באיזו מידה. העבודה הנוכחית תנסה לבחון האם מעמד המורה חכול להיות מועצם ומהם התנאים לכך כי העצמה תגרום באופן ברור ליעילות תפקודו של המורה העבודה הנוכחית תסתמך בעיקר על מחקרים שנכתבו על מעצו והעצמתו של המורה. מחקרים אלו נערכו כחלק מרצון לשיפור תחושותיו של המורה ולמניעת שחיקתו ומהם ניתן יהיה להשליך על הנושא הנדון חשיבות המחקר רבה. באם ימצא קשר חזק בין השניים ניתן יהיה לפעול להעצמת המורה בדרכים שנות על מנת להעלות את רמת הלימודים ובכך את הישגי התלמידים. הפרק הראשון יעסוק בנושא העצמה נשית. נבחן כיד הנשים רואות את מעמדת בחברה וכיצד ניתן להעלות את מעמדן. הפרקים לאחרי מכן ידונו במעמד המורה ובדרכים להעצמתו     תוכן העניינים 1 מבוא 3 2 העצמה נשית 4 1. יחסי הכוחות בין המינים לאורך ההסטוריה 4 2. הרעיון הפמיניסטי 6 3. מרכיבי ההעצמה 8 3 פרק ב: מיהו המורה הטוב 11 3.1 איכות ההוראה 11 3.2 קשר עם התלמידים 15 3.3 הקשר עם סגל בית הספר 17 4 השפעת ההעצמה הנשית על תפקוד המורה

מבוא צפת היא הצעירה מבין ארבע ערי הקודש שבא”י. חברון, ירושלים וטבריה הן ערים עתיקות יומין וצפת, לעומתן, הצטרפה למעמד הרם הזה רק במאה ה-16. אחת התופעות המיוחדות לצפת ובעיקר לקהילה היהודית, היא החורבן והתקומה המשמשים במחזוריות לאורך כל תולדותיה. (שילר, א. ברקאי, ג, 2002). המאה ה-16 היא המאה שבה צפת חוותה את תקופת הזוהר שלה, עד כדי כך שלפי ההערכה גדלה הקהילה היהודית בצפת פי חמישה במשך 22 שנה (1525-1547). (אפרת, א., 2002). הסטוריונים כתבו על צפת “צפת היתה למרכז היהודי החשוב ביותר בא”י למן חתימת התלמוד.” (רפל, י., רפפורט, א., 1986). במאה ה-16 צפת עלתה על ירושלים הן במספר תושביה היהודים, הן ברווחתם והן בכמות החכמים היהודים שחיו בה והשפיעו בתורתם על העולם היהודי כולו. עבודה זו יוצאת מנקודת הנחה שפריחה שכזאת לא מתרחשת יש מאין, אלא בעקבות שינויים שהיוו מצע נוח לצמיחת העיר. לכן, הפרק הראשון יעסוק בשינויים שהתרחשו בעולם היהודי, בארץ ישראל בכלל ובצפת עצמה. ההנחה היא שהשינויים השפיעו על כל מעגל החיים: הן הרוחני, הן החברתי, הן הכלכלי. העבודה תתמקד בהיבט הכלכלי. העבודה תבקש להוכיח שתור הזהב הזה קרה בגלל צירוף של מספר גורמים שחברו יחד. היבט כלכלי לא יכול להיות מנותק מהיבט פוליטי, גאוגרפי, מנהלתי וחברתי. אי לכך השינויים שהתחוללו יקיפו היבטים אלה. בדיקת הצמיחה הכלכלית תיעשה באמצעות סקירת  המקצועות היהודים אשר רווחו בצפת במאה ה-16, תוך השוואה למאה הקודמת לה והשוואה לירושלים. חשיבות הנושא היא בכך שבצפת בא לידי ביטוי המשפט: החומר מקיים את הרוח. חיי הרוח המפוארים של צפת במאה ה-16 הושפעו מתהליכים כלכליים, חברתיים ומדיניים שהתרחשו הרחק ממנה וגם בה עצמה.

מבוא עבודה זו עוסקת בבחינת הקולוניאליזם של האימפריה הבריטית ומאפייניו.  היא תבחן מהו הקולוניאליזם הבריטי תוך התמקדות בהתפתחותו בהודו, מאפייניו, גורמיו, מדוע הייתה התנגדות כלפיו, וכיצד לבסוף קולוניאליזם זה התמוטט ונפל. בשנת- 1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, בעקבות תבוסתם של העותומנים והגרמנים, האימפריה הבריטית כיסתה שטח נרחב יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה. הכוחות שניצחו לאחר מלחמת העולם הראשונה, החלו להשמיע ביקורת נוקבת כנגד הקולוניאליזם, למרות שהזרים כספים לתוך בריטניה עצמה.  השפל הכלכלי שנגרם בעקבות אותה מלחמה, גרם לכך שהבריטים החלו לפקפק – האם כל זה כדאי לנוכח ההוצאות ההולכות וגדלות הכרוכות באחזקת אימפריה רחבה שכזו. כתוצאה מכך, ארצות אוטונומיות ביקשו לקבל אוטונומיה גדולה יותר מכוחות האימפריה הבריטית. הן ביקשו להיכלל בחבר הלאומי הבריטי, ה- Commonwealth, משום שההכרה בהן כמדינות עצמאיות בעלות זיקה לבריטניה, הייתה מאפשרת לחוקק חוקים, ולעמוד על האינטרסים של עמן, ולא רק של הבריטים, שלעיתים היו מנוגדים. עבודה זו תעסוק בבחינת האימפריה הבריטית, הקולוניאליזם הבריטי בהודו והיבטיו השונים: מאפיינים, גורמים, סיבות להתנגדות וכדומה. לבסוף, עבודה זו תבחן את הגורמים העיקריים לסיום הקולוניאליזם הבריטי בהודו, ונפילתה של האימפריה הבריטית. בחרתי לחקור את נושא זה של בחינת הקולוניאליזם הבריטי בהודו משום שהקורס הנלמד הוא קולוניאליזם אירופאי, ומאחר והייתי בהודו בטיול במשך כשבעה חודשים, מצאתי את עצמי מאוד מתעניין בסימני הקולוניאליזם הבריטי שעדיין ניכרים ברחבי הודו, והחלטתי לבחון זאת בעבודה הנוכחית.   מקווה כי עבודה זו תהיה מעניינת ומשכילה.     תוכן עניינים מבוא – 3 סקירה ספרותית- 4-2 הקולוניאליזם – 4-5 הקולוניה הבריטית בהודו – 6-9 ההתנגדות לקולוניאליזם בהודו – הפן הבריטי – 10-12 מהטמה גהנדי: האיש, ושיטת

תקציר מחלת הנטינגטון היא מחלה ניוונית קטלנית של מערכת העצבים הנגרמת על ידי הרחבת קידוד C-A-G החוזר על עצמו ומקודד פוליגלוטאמין בחלבון הנטינגטין. רצף מורחב זה של פולי-גלוטאמין גורם להפרעה בהתקפלות התקינה של החלבון, כך ששיירים אלה של רצפי הגלוטמין נצברים במוח באגרגטים ואוליגומרים, ומשרים מוות עצבי באמצעות מנגנונים שעדיין אינם ברורים עד הסוף. במחלת הנטינגטון הסטריאטום נפגם באופן מועדף, ומוביל לליקויים הקוגניטיביים ההרסניים ולתנועות החריגות. בעבודה זו אתמקד בהשערה שפגמים במיטוכונדריה הינם בעלי תפקיד מפתח בהליך הניוון במחלת הנטינגטון, לשם כך אציג מחקרים שונים (וסקירות) שהשתמשו במודלים תאיים, מודלים של בעלי חיים, ושל ניתוח מוח לאחר המוות של חולי הנטינגטון. בפרק הראשון אציג את מחקרם של  Shirendeb et al (2012) שהמחיש במוח לאחר המוות של חולי הנטינגטון שאגרגטים ואוליגומרים של פוליגלוטאמין מוטנטיים הם רעילים, מאחר והם פוגעים באברונים תת תאיים, וביניהם המיטוכונדריה בתאי עצב של חולי הנטינטון, אשר  עקב כך נגרמת דינמיקה חריגה של המיטוכונדריה (פיצול מוגזם של המיטוכונדריה) הגוררת תחבורה אקסונלית פגומה, ניוון סינפטי סלקטיבי ופגמי אנרגיה בתאי עצב של חולי הנטינגטון. בפרק השני אציג שגם הביוגנזה של המיטוכונדריה במחלת הנטינגטון משתנה באמצעות מנגנונים המעורבים בוויסות כלפי מטה של PGC-1α. אנומליות זו משנה בהדרגה את יעילות שרשרת הנשימה והזירחון החמצוני, ולכן בפרק השלישי אתמקד ואציג את מחקרם של Damiano et al. (2013) על כך שפעילות קומפלקס המיטוכונדריאלי II  של שרשרת העברת אלקטרונים מצטמצמת באופן מועדף בסטריאטום של חולי הנטינגטון, זאת על סמך ביטוי מופחת של שתי תת-יחידות שלו: תת יחידה ברזל-גופרית,  ותת יחידה  FAD, במודלים גנטיים שונים של מחלת הנטינגטון המבטאים שברי טרמינלN- של מוטצית הנטינגטין. בפרק הרביעי

מבוא גוף הידע הדן בכלי האתגרי ככלי חינוכי ושיקומי מתבסס על כמה גישות תיאורטיות, בהן: הפסיכולוגיה החיובית וגישת הכוחות אשר בניגוד לפסיכולוגיה הקלאסית מתמקדות לא בפתולוגיה אלא בניסיון למצוא ולטפח ‘חוזקות’ וכישרונות בקרב הפרט, והמכירות ביכולות הייחודיות והפוטנציאל האישי של כל אדם, כמספקים את הבסיס להשגת מטרות אישיות (Patterson & Joseph, 2007). בסיס נוסף הוא הגישה השיקומית  המניחה כי כל אדם הינו בעל ערך, כבוד וזכות לממש את עצמו בצורה המקסימאלית, תהיה מוגבלותו באשר היא, והמדגישה מיקסום יכולות ושילוב חברתי של בעלי מוגבלויות. הכלי האתגרי, אם כן, ככלי שיקומי-טיפולי-חינוכי, אינו מתמקד בפתולוגיה, או במוגבלות/בנכות עצמה, אלא בהשלכות התפקודיות של המוגבלות על הפרט, ופועל את פעולתו באמצעות ארבעה צירי השפעה: מוטורי, רגשי, חברתי וקוגניטיבי. היבטי השפעה נוספים של הפעילות האתגרית הם היבטים התנהגותיים כמו: קבלת חוקים וגבולות, שליטה עצמית, דחיית סיפוקים, תוקפנות וכדומה. כמו כן, הפעילות האתגרית מקנה למשתתפים בעלי מוגבלויות ערכים מוספים כמו: מודעות סביבתית, מפגש וחשיפה לקהילה (הפעילות מתבצעת לעתים קרובות במקומות ציבוריים), וכן תורמת לשינוי עמדות הן של צוותי המסגרות והמטפלים, ושל הסביבה, כלפי בעלי מוגבלויות. השפעתה של הפעילות האתגרית נחקרה בהקשר של מגוון אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, ביניהן: נוער בסיכון (לב-ויזל, 1995Pommier & Witt, 1995; ), נפגעי נפש כמו פוסט-טראומטים (ביקמן, 2008), סכיזופרנים (וסקר, 2010; (Voruganti et al., 2006, מוגבלויות פיזיות (Harris, Hanrahan & Jobling, 2006), קשיי למידה (Sommerfeldt, 2010), מתבגרים עם תסמונת דאון (Grenier, Rogers & Iarrusso, 2008) ועוד. אחת התופעות של פיגור שכלי הינה פגיעה בפיתוח מיומנויות חברתיות שונות. מיומנויות אלו הינן חיוניות ליצירת אינטראקציה עם אחרים. למניעת קונפליקטים בין אישיים ולתפקוד תקין בסיטואציות חברתיות