עבודות סמינריון מוכנות

מבוא ילדים רבים משתתפים בחוגי ספורט בשעות הפנאי. הילדים מתאמנים בחוג כקבוצה בהנחיית המאמן (או המאמנת), דבר הדורש ממנו להיות מחנך, מעבר לתפקידו כמאמן, השואף להביא את חניכיו להישגים הנדרשים. כמחנך, יכול המאמן ללמד את החשיבות של שילוב ילד דחוי בקבוצה, ללמד את חשיבות הגיבוש הקבוצתי ועבודת הצוות, המנהיגות והתחרות החיוביות. במסגרת עבודתו נזקק המדריך לכלים מתחום הפדגוגיה וכך הוא מצטרף אל דמויות המחנכים איתם נפגשים הילדים במהלך היום. עם זאת, קיימים שלושה הבדלים עיקריים בין בית הספר לחוג: החניך בוחר בחוג בו ישתתף. 2.ההוראה אינה פורמאלית, אלא חווייתית. 3.ההתמדה בהשתתפות בחוג וההישגים במסגרתו, מבוססים על ההנעה והשאיפות של החניכים. עם זאת, המאמן מעריך את ביצועי החניכים וקובע את התקדמותם באמצעות ביצועיהם באימונים ולפי השתתפות בתחרויות, בין אם משחק מול קבוצה ממתנ”ס אחר (בחוגים ככדורגל וכדורסל), או דו- קרב במבחן חגורה (בג’ודו). לכן, ניתן להתייחס למאמן כאל מחנך, המלמד את החניכים ערכים שהם מעבר לערכי הספורט. החניך עשוי להתייחס למאמן כמודל לחיקוי,  להפנים ערכים חינוכיים ולשנות כתוצאה מכך את התנהגותו. הסכמה בין ההורים למאמן, יכולה לקדם הפנמת ערכים, אם מעורבותם תתקיים באופן חיובי. במסגרת עבודה זאת נבחן האם מועברים ומופנמים ערכים חינוכיים בקשר בין מאמן לחניכיו. לשם כך נבחן מה נוטל המאמן בחוג ספורט ממאפייני דמות המחנך ומכליו. נברר בספרות מה מאפיין את  המחנך הראוי ומה נדרש ממנו, מה סגנון המנהיגות ההולם מחנך ראוי וכיצד ביכולתו להשפיע על התלמידים. נבחן את מאפייניהם הפדגוגיים הייחודיים של המורה לחינוך גופני ושל המאמן. לבסוף, ננסה לבחון מה מכל אלה  מיישמים בפועל מדריכים בחוגי ג’ודו. הג’ודו נבחר מבין ענפים אחרים בגלל היותו זמין במתנ”סים

מבוא. חקר האינטליגנציה האנושית התפתח רבות במאתיים השנים האחרונות וכך גם ההגדרה לאינטליגנציה, תפיסתה והמדדים השונים המתארים אותה. נסקור בקצרה את שלבי התפתחות המושג עד היום: בסוף המאה ה-18 פותחה תיאוריית ה”פרנולוגיה” של פרנץ גאל,  שקישרה בין תכונות מנטאליות לצורת גולגולתם של אנשים, ולחלקים במוח האחראים על תפקודים אלו. גם בשנים שאחרי כן ביקשו פסיכולוגים  כגון פייר פלוראנס, ופול פייר ברוקה, למצוא מתאם בין כישורים מנטאליים לבין נתונים פיזיולוגיים (גרדנר, 1996); כמו כן נבדק הקשר בין תורשה לבין הישגים מקצועיים. תוך זמן קצר יחסית פותחו מבחנים רבים, שעל פי רמת הביצוע בהם ניתן לדרג את בני האדם השונים ואת רמת האינטליגנציה שלהם, לרוב ע”פ הבחנות הקשורות לחושים,  אולם בהמשך עסקו גם ביכולות מורכבות יותר כגון שפה ויכולת הפשטה (גרדנר, 1996). לבקשת בני דורו יצר בינה  ב- 1905 את מבחן היכולת הראשון, למדידת יכולתם של ילדים להתמודד עם למידה בבתי הספר, שלימים הוכר כמבחןIQ  הראשון. במקביל טען ספירמן ב- 1904, (Sternberg, 1996), כי ישנו מרכיב אינטליגנציה אחד (g) הניתן לחישוב. שיטות אלה ואחרות, בעלות כיוון חשיבתי דומה, התייחסו למרכיבי האינטליגנציה כמרכיב אחיד הניתן לתיאור בתוצאה מתמטית. מאז, מבחני האינטליגנציה הפכו לפופולאריים (גרדנר, 1996, 105), עודדו את ההערכה והמדידה של כושרם של בני אדם בתחומים שונים, ואף נתפסו כהישג הגדול ביותר של הפסיכולוגיה כמדע (גרדנר, 1995). במחצית המאה ה- 20, חידש פיאז’ה את ההתבוננות על תהליך החשיבה ואופניה, ועל התפתחותה ההדרגתית ע”פ גיל האדם, והחל להפריך את מהימנותם של המבחנים הקלאסיים ותוצאותיהם, בציינו כי הם משקפים רקע תרבותי וידע מוקדמים יותר מאשר אינטליגנציה. פיאז’ה וחוקרים נוספים בגישת המדע הקוגניטיבי וגישת מערכות הסמלים

מבוא חקר האינטליגנציה האנושית התפתח רבות במאתיים השנים האחרונות וכך גם ההגדרה לאינטליגנציה, תפיסתה והמדדים השונים המתארים אותה. נסקור בקצרה את שלבי התפתחות המושג עד היום: בסוף המאה ה-18 פותחה תיאוריית ה”פרנולוגיה” של פרנץ גאל,  שקישרה בין תכונות מנטאליות לצורת גולגולתם של אנשים, ולחלקים במוח האחראים על תפקודים אלו. גם בשנים שאחרי כן ביקשו פסיכולוגים  כגון פייר פלוראנס, ופול פייר ברוקה, למצוא מתאם בין כישורים מנטאליים לבין נתונים פיזיולוגיים (גרדנר, 1996); כמו כן נבדק הקשר בין תורשה לבין הישגים מקצועיים. תוך זמן קצר יחסית פותחו מבחנים רבים, שעל פי רמת הביצוע בהם ניתן לדרג את בני האדם השונים ואת רמת האינטליגנציה שלהם, לרוב ע”פ הבחנות הקשורות לחושים,  אולם בהמשך עסקו גם ביכולות מורכבות יותר כגון שפה ויכולת הפשטה (גרדנר, 1996). לבקשת בני דורו יצר בינה  ב- 1905 את מבחן היכולת הראשון, למדידת יכולתם של ילדים להתמודד עם למידה בבתי הספר, שלימים הוכר כמבחןIQ  הראשון. במקביל טען ספירמן ב- 1904, (Sternberg, 1996), כי ישנו מרכיב אינטליגנציה אחד (g) הניתן לחישוב. שיטות אלה ואחרות, בעלות כיוון חשיבתי דומה, התייחסו למרכיבי האינטליגנציה כמרכיב אחיד הניתן לתיאור בתוצאה מתמטית. מאז, מבחני האינטליגנציה הפכו לפופולאריים (גרדנר, 1996, 105), עודדו את ההערכה והמדידה של כושרם של בני אדם בתחומים שונים, ואף נתפסו כהישג הגדול ביותר של הפסיכולוגיה כמדע (גרדנר, 1995). במחצית המאה ה- 20, חידש פיאז’ה את ההתבוננות על תהליך החשיבה ואופניה, ועל התפתחותה ההדרגתית ע”פ גיל האדם, והחל להפריך את מהימנותם של המבחנים הקלאסיים ותוצאותיהם, בציינו כי הם משקפים רקע תרבותי וידע מוקדמים יותר מאשר אינטליגנציה. פיאז’ה וחוקרים נוספים בגישת המדע הקוגניטיבי וגישת מערכות הסמלים

תקציר חרדה היא תגובה רגשית או פיזיולוגית לגורמים ידועים או לא ידועים, הנעים בין תגובה נורמאלית לבין חוסר תפקוד קיצוני, דבר שנחשב: הפרעת חרדה. חוסר התפקוד הזה משפיע על איכות החיים במידה משמעותית (American Psychiatric Association, 2000). חרדה הפכה לתופעה נפוצה בתרבות שלנו, וכי ילדים ומתבגרים רבים סובלים כיום מהפרעת חרדה כלשהי. העיסוק המחקרי בגורמים המזינים את התופעה, הולך וגובר, ומזה מסיקים כי גורמי סיכון רבים סובבים את הילדים הצעירים, בילדות, בהתבגרות עד לבגרות, דבר אשר מסביר את העלייה בשכיחותה של החרדה באוכלוסייה המערבית. בעבודה זו נעשתה סקירה לגורמים השונים שמשפיעים על חרדה, ונמצא כי גנטיקה נחשבת לגורם סיכון מולד, במקביל לגורמים סביבתיים חיצוניים, כמו טראומות או מסרים מלחיצים שהעולם מחדיר לחייהם של ילדים. נראה גם כי הוריהם של ילדים, והמודלים ההוריים, עלולים גם הם להוות לגורם סיכון משמעותי, דבר המתבטא במציאות יומיומית של התקשרות לא בטוחה או הורה המתנהל בהגנת יתר. אך בסופו של דבר, האינטראקציה בין הגורמים האלה מהווה לגורם סיכון רב-משתני, כי בעצם לא ניתן לנטרל את השפעתם של כל הגורמים ולהתמקד בגורם אחד. כולם עובדים יחד. בעבודה זו הדגש הושם על מגדר כגורם סיכון נוסף, לאור העובדה כי החל מגיל צעיר (קושניר ושדה, 2008) ישנה הסתעפות בין בנים לבנות בשכיחות הפרעת החרדה, בכך שבנות הופכות להיות בעלות סיכוי גדול יותר לפתח את ההפרעה מאשר בנים. הסקירה נגעה בהשפעותיה של ההתפתחות המינית, המתבטאת בשינויים הורמונאליים. כמו כן, נעשתה סקירה מעמיקה מהבחינה הנוירו-פסיכולוגית, אשר הראתה כי בנות הינן רגישות יותר בקליטת הגירויים הסביבתיים והחברתיים המלחיצים מאשר בנים, דבר שאכן עושה אותן יותר פגיעות.     מבוא נושא הפרעות

מבוא. שנתם של ילדים מתקצרת במהלך העשורים האחרונים ומחקרים מגלים השפעות רבות יותר של חוסר שינה על תפקוד קוגניטיבי, התנהגותי וחברתי של ילדים Touchette, Petit, Seguin,) (Boivin, Tremblay & Montplaisir, 2007. אחד הגורמים להפרעות שינה, בין אם מדובר בהתארכות זמן ההירדמות, בהתעוררויות במהלך השינה או בקשיים בקימת הבוקר, היא החשיפה למדיה אלקטרונית. מחקרים גילו כי איכות השינה נפגעת באופן יחסי לחשיפה למדיה (Dworak, Schierl, Bruns & Strüder, 2007). המחקר הנוכחי מנסה לבחון אם  קיים קשר בין מידת השימוש במדיה אלקטרונית לדפוסי שינה בקרב ילדים וביתר פירוט: למשך ההירדמות, משך השינה הכולל והקושי להתעורר בבוקר. כמו כן מנסה המחקר הנוכחי לבחון אם קיים קשר בין דפוסי התנהגות של ההורים בקשר לחשיפה למדיה אלקטרונית ובין דפוסי השינה של ילדיהם וביתר פירוט: בין המצאות מכשיר טלוויזיה בחדר הילדים ובין צפייה בתכנים אלימים לקשיי שינה של הילדים. חשיבות המחקר היא בהיותו מיועד לבדוק קשרים אלה בגילאי טרום חובה, תקופת-גיל שלא נחקרה הרבה מבחינה זאת.     תוכן: מבוא 1 סקירת ספרות 1 1. השינה ושלביה 1 2. השפעות חוסר שינה בילדות 3 3. גורמים לקשיי הירדמות והתעוררויות בשינה 5 3.1 מעורבות ההורים בהירדמות 5 3.2 השפעות שנת הצהריים בגנון ובמעון 6 3.3. מדיה אלקטרונית 7 3.3.1 השפעה על אורך השינה 7 3.3.2 מדיה אלקטרונית בחדר הילד, תכנים אלימים והשפעות נוספות 11 4. שאלת והשערות המחקר 12 השיטה 12 ממצאים 15 דיון 18 ביבליוגרפיה I נספחים IV טבלאות: 1. תיאור התפלגות המדגם באמצעות המשתנים מגדר, מגדר הילד, גיל הילד, מצב משפחתי, מספר ילדים, השלכה (ממוצע, סטיית תקן, אחוז) 13 2. מטריצת ממוצעים וסטטיות תקן של

הקדמה המחקר הנוכחי מבקש לבחון קבוצה באוכלוסייה שלא זוכה לייצוג רב במחקרים שנעשו בתחום ההגירה הרוסית בישראל וכן לייצוג מועט ולעיתים שלילי בחברה הישראלית באופן כללי. התמקדות באוכלוסייה של טרנסג’נדרים מאפשרת בחינה של מורכבויות נוספות שעולות מהמתח שבין קונפורמיות חברתית לבין חתירה תחת ההגמוניה ההטרו-נורמטיבית של מהגרים להטבי”ם. מחד, טרנסג’נדרים מערערים באופן הבולט ביותר על הקשר בין מין למגדר ומאידך, ישנם הבוחרים לאמץ זהות מגדרית התואמת ככל האפשר את הנורמות המגדריות המקובלותNeilson, 2008)  Tiven &). היות ומדובר באוכלוסייה של מהגרים העיסוק במתח שבין קונפורמיות חברתית לבין חתירה תחתיו דורש מאתנו בחינה כפולה של המתח הזה גם ביחס לייצוגים המגדריים הנורמטיביים של גבריות ונשיות במדינת ישראל וגם ביחס לייצוגים במדינת המוצא. במחקר הנוכחי אבקש לבחון האם הזהות המגדרית של טרנסג’נדרים מהגרים בישראל תואמת נורמות חברתיות ישראליות, רוסיות ואחרות, או שמא מדובר בשילוב היברידי של נורמות שונות. קונצמן Kuntsman, 2003)), חושפת כיצד מצאו הלסביות הרוסיות בית בישראל במסגרת הקהילה הלהטבי”ת, אולם ראוי לשאול האם הדבר נכון גם לגבי טרנסג’נדרים שמתקשים לראות את עצמם כחלק מהקהילה להטבי”ת שלא ראתה לנגד עיניה את הצרכים והזכויות שלהם? האם הקליטה שלהם בארץ בכלל הייתה מלוות בהשתייכות לאיזושהי קהילה? האם הם חווים קושי כפול כמהגרים וכטרנסג’נדרים או שההגירה לישראל דווקא אפשרה להם לחיות במגדר שעמו הם מזדהים? התיאוריה הקווירית הינה תיאוריה פוסט-סטרוקטורליסטית הנשענת על ראיה פמיניסטית המאתגרת את ההנחה שישנו קשר אימננטי בין מין למגדר ומתמקדת בלימודים הומו-לסביים הבוחנים את ההשפעה של ההבניה החברתית על מופעים וזהויות מגדריות (קידר, זיו ואורן, 2003). התיאוריה הקווירית מבקשת לכלול בתוכה כל נטייה מינית וזהות מגדרית שאינה הטרו-נורמטיבית כמו בי-סקסואליים (אנשים

תקציר בעבודה זו יוצג טיפול קבוצתי בשילוב ODT (חוויה באמצעות שטח) בשירות המבחן לנוער. בטיפול נטלו חלק עשרה נערים שהופנו לשירות המבחן, עקב ביצוע עבירות אלימות. תכנית העבודה מנתה עשר פגישות שכללו בדיקה ותיעוד של שלבי ההתפתחות של הנערים בהתאם ובכפוף למודל שלMackenzie & Livesiey . המפגשים שילבו טיפול קבוצתי דינאמי ופעילות שטח, לשם חשיפה על מנת להקנות לנערים מגוון התנסויות ומיומנויות טרם היציאה למסע. התוצאות נבחנו על פי כמה אלמנטים. לדוגמא, לכל אורך התהליך ניכרה עלייה מתמדת באחוז ההשתתפות, עד ל- 100% לקראת הסוף. תשעה מן המשתתפים קיבלו תעודת הצטיינות. היו שתי השערות מחקר. הראשונה היא שישנו קשר בין דמוי עצמי ותוקפנות. מה גם שנמצא קשר שלילי וחלש ביניהם, קשר זה נחלש לאחר ההתערבות. השנייה היא שככל שהדימוי העצמי של הנער יהיה גבוה הוא ידווח על פחות גילויי אלימות (לשני הצדדים).  והנה כי כן, לאחר ההתערבות נמצאה עליה מינורית בדימוי העצמי, וירידה משמעותית בתוקפנות. לחיזוק ההשערה, נמצא שההתערבות תרמה לניתוק הקשר בין המשתנים. בשולי הדברים יצוין גם כי למשתתפים לא נפתחו תיקים חדשים במשטרה לאורך התהליך (על סמך מידע משטרתי).   תוכן עניינים א. תקציר 3 ב. מבוא 5-4 ג. סקירה ספרותית 5-17 ד. השיטה 17-19 ה. תוצאות 19-20 ו. דיון 21-24 ז. סכום 24-25 ח. מקורות 27-30

מבוא כל ילד ונער במערכת החינוך היהודית בישראל מכירים את הרוטינה של טקסי הזיכרון בבית הספר. הם משתתפים פעילים או צופים מהצד בעשרות טקסים כאלה, ונחשפים אף לטקסים ממלכתיים או קהילתיים. לפיכך, טקסים אלה מהווים מקור למחקרים בתחום מדעי החברה והתרבות. עבודתי, הנכתבת במסגרת הקורס “תרבות, תקשורת ופנאי בישראל”, מבקשת לשים את טקסי הזיכרון הבית ספריים הללו תחת עין בוחנת נוספת, מפאת חשיבותם התרבותית – שכן דרכם אפשר להבין את התרבות שמתוכה הם נולדו ואת הערכים הדומיננטיים השולטים בה, ואף כיצד טקסים אלה בתורם – משעתקים את התרבות הזו גם לדור הבא. בית הספר, מעצם היותו זירה מרכזית לפעילות המדינה לשם כינון לאומיות וזהות לאומית, נהפך לשדה קרב בו מתקיים מאבק על עיצוב הנרטיב הלאומי. מדינת ישראל הנהיגה טקסים אלה להטמעת ערכים אחידים ויצירת קולקטיב המאוחד בחינוכו, כאשר טקסי אבל לאומיים-חילוניים הפכו למכשיר מרכזי בחינוך זה (לומסקי פדר, 2003). טקסים אלה אף מהווים פסק זמן משגרת היומיום. הם מעבירים את המשתתפים והצופים בהם למציאות טקסית, המארגנת את עצמה תחת מימד של קדושה וציווי, המחבר את העבר עם ההווה והעתיד (הנדלמן וכץ, 1990). מבחינה זו הם מהווים מעין טקס מעבר, בו מדי שנה, בני הנוער מתנתקים משגרת היומיום, נמצאים במצב לימינאלי בו הם משתחררים מההגבלות הרגילות ומבני ההיגיון והמשמעות, ובתום הטקס הם משתלבים מחדש בתרבות ובערכים ההגמונים (Turner, 1977). ערכים הגמונים אלה כוללים את קדושת הצבא והלאום, מחויבות היחיד לקולקטיב, ולהטוטנות בין הרעיון כי ישראל היא קרבן נצחי אך אקטיבית בהגנתה על עצמה ובניה. במסגרת ערכים שכאלה, התפתחה לה תרבות השכול, בה האומה מקיימת קשר מורכב עם חיי אזרחיה ומותם. תרומתו

מבוא רשת האינטרנט הוקמה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית בידי משרד ההגנה האמריקני. המטרה הייתה ליצור רשת תקשורת מבוזרת שלא תקרוס במקרה של התקפה גרעינית סובייטית. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 נפתחה רשת האינטרנט לשימוש לכל משתמש.   הרשת מחברת בין רשתות תקשורת של מחשבים בכל העולם. המחשבים המחוברים ברשתות יכולים להעביר זה לזה, באופן כמעט מידי, מגוון סוגי מסרים: קבצים הכוללים כתב, אנימציה, קול, תמונה וקובצי וידאו. אין מקום פיזי שבו ניתן למקם את הרשת, ולא ניתן למצוא גורם אחד שיש לו בעלות או אחריות על מכלול התכנים המועברים בה. התוצאה היא רשת תקשורת עולמית, מבוזרת, שנמצאת במרחב ממוחשב (cyberspace). מאז שהיא נפתח לציבור בכל העולם היא גדלה גידול מסחרר.   כיום, בזכות רשת האינטרנט הידע הפסיק להיות נחלתם של מעטים;  הוא פתוח בפני כל מי שנכנס לרשת. פתיחת רשת האינטרנט בפני כל משתמש יצרה מהפכת מידע. אך, דווקא מאפייניה המיוחדים של רשת האינטרנט כמו: מבנה מבוזר, חופש וקלות זרימת המידע, השוויוניות הקיימת בה, קלות ההצטרפות אליה, האנונימיות שבפעולה באמצעותה,  היותה זולה ופתוחה לכל כיס הם אלה אשר מעודדים את השימוש הרב בה מצד אחד, ומצד שני מקשים על הפיקוח על תכניה. לצד יתרונותיה של רשת האינטרנט, חסרונותיה הם בכך שהיא משמשת גם לפעולות שליליות כמו:  ניצולה בידי ארגוני טרור לאומיים ובינלאומיים המשתמשים ברשת   להעברת מידע, לתעמולה, לתקשורת בין תומכיהן, ואף לצרכים מבצעיים. מאז פתיחת הרשת לכל אחד, נוצרה הזדמנות לגורמים שונים לתקוף חברות ומדינות באופן שונה מאלו של הטרור הקלאסי.   בשנות ה-90 המאוחרות של המאה ה-20 הוקמו רשתות חברתיות מקוונות, מרביתם מבוססים על

מבוא עבודה זו תעסוק בשאלה של יחסי – גומלין המורכבים בין יהדות לדמוקרטיה במדינת ישראל בראיית המורים לאזרחות. היא תנסה להבין כיצד המורות רואות את הקונפליקט ה”קלאסי” בין “מדינה יהודית” ו”מדינה דמוקרטית” וכן כיצד הן תופסות את תפקיד המקצוע “אזרחות” במתן פתרון ל/ או לכל הפחות ריכוך של קונפליקט זה. החומר האמפירי שאליו העבודה בונה את עצמה היא סדרה של ראיונות עומק שנערכו עם המורים לאזרחות. ראיונות אלו נערכו על פי קו מנחה שהוכן מראש, אך מורכב משאלות “פתוחות” שמאפשרות למרואיין להתבטא בצורה חופשית. העבודה נעשתה בשיטת ניתוח תוכן. רציתי להבין, מה המורות חושבות על שלושה נושאים מרכזיים שצוינו לעיל תוך התייחסות לקונטקסט רחב יותר של תפיסתן העצמית כמורים, יהודים ואזרחים וכן תוך התייחסות לתפיסתן את המציאות החברתית בישראל. הטקסט מתחיל מסקירת ספרות שמאפשרת שרטוט ראשוני של המתח בין דמוקרטיה לדת תוך מבט  להיבטיו ההיסטורי והמבני. לאחר מכן, מסגרת הסקירה מצטמצמת בניסיון לשפוך אור אינטנסיבי יותר על המתח הספציפי בין יהדות לדמוקרטיה בישראל. הטקסט ממשיך עם התייחסות רחבה לממצאים שצוינו לעיל ופרשנותם הראשונית. בסוף המסמך, העבודה תציע פרק מסכם של דיון ומסקנות. פרק זה כולל טענה כי הרבה מן המורים מבקשים להדגיש את חשיבות של שיעורי “אזרחות” בישראל משום שלדעתם שיעורים אלה מספקים לתלמידים כלים המאפשרים להם לשמור על ה”איזון הראוי” בין דמוקרטיה ליהדות.  במילים אחרות, בעיני המורים שיעורים אלה לא בהכרח מבטיחים את פתרון הקונפליקט בין הבסיס הדתי לזה הדמוקרטי של המדינה, אולם לפחות הם מאפשרים לשמור על עצימותו נמוכה היחסית.   תוכן עניינים מבוא 3 ממצאים 10 הדרך להוראת האזרחות 10 על הקשר בין יהדות ואזרחות 15 יהדות