עבודות סמינריון מוכנות

מבוא תופעת הטרור כנושא מחקרי הפכה לסוגיה מרכזית, במיוחד בשנים האחרונות, בין היתר כחלק מההתמודדות העולמית מול הטרור הגלובלי ומול האתגרים שהוא מציב למנהיגי המדינות, לקהילה הבינלאומית, ולשחקנים מרכזיים נוספים. עבודה זו מתמקדת בנישה המחקרית של מעורבות מדינות בטרור, וליתר דיוק, במעורבותן של מדינות כושלות בטרור. ישנם סוגים שונים של מעורבות, ממעורבות אקטיבית בה המדינה לוקחת חלק ישיר בביצוע הטרור עצמו, דרך טרור באמצעות שליחים וארגונים שתחת חסותה, ועד לאפשרות בה המדינה מספקת משאבים ואמצעים שברשותה, אך כל זה ללא רצונה וללא יכולת התנגדות לעניין. שאלת המחקר: מהן ההשלכות לצמיחתם של ארגוני טרור במדינות כושלות ברמה המקומית וברמה הבינלאומית? מקרה בוחן: סומליה בין השנים 2006-2012. השערת המחקר: סומליה מהווה מקרה קיצוני בו מדינה כושלת מהווה קרקע פורייה לעלייתם והתבססותם של ארגוני טרור. ברמה המקומית, היותה של סומליה מדינה כושלת, מגבירה את מרחב התמרון והפעולה של המיליציות וארגוני הטרור השונים, ומאפשרת להם לפעול בחופשיות ובאפקטיביות, על חשבון האוכלוסייה המקומית והמדינה. ברמה הבינלאומית, המדינה הכושלת מהווה מקום מבטחים לארגוני הטרור, ומרחב בו ניתן לייצא מתקפות ופיגועים נגד מטרות בין-אזוריות ובינלאומיות שונות. אולם לקהילה הבינלאומית קושי רב למגר את התופעה. המחקר הוא איכותני-תיאורי ולכן שיטת המחקר העיקרית היא סקירה ספרותית דרך מקורות אקדמאיים, דיווחים תקשורתיים, ומכתבי עת  שונים. הבחירה בסומליה כמקרה בוחן נבעה מתשומת הלב אשר משכה המדינה כאחד האיומים האקטואליים החמורים ביותר לביטחון הקהילה הבינלאומית. נקודת הזמן של המחקר מתמקדת בהסלמת הלחימה בין  קבוצות המורדים לבין המדינה וכוחות הסיוע שלה, מפני שבנקודה זו ההשלכות לתופעה הנחקרת, ברורות ומובהקות.     תוכן עניינים מבוא 3 סקירת ספרות מדינות כושלות  4 טרור וגרילה 6

מבוא מהו כוחו של בית משפט העליון בישראל  בעצוב המדיניות הציבורית , הנושא מהווה ויכוח  במשך זמן רב. מאז הקמתה של מדינת ישראל ניתן לראות שמושג אקטיבזים שיפוטי התפתח רבות ומושפע  מתחום  החקיקה שאותו הוא בא לבקר. בית משפט העליון מושפע מיחסי הכוחות הפוליטיים בכנסת . לאורך השנים  בית המשפט עבר התפתחות ניכרת בתחום מצב שמוגדר כ”ריסון משפטי” שאפיין במיוחד את השנים הראשונות מאז הקמת המדינה לשיא האקטיבזם שהגיע בשנות ה- 90 כתוצאה מפילוג חברתי ופוליטי במדינה. בשנים האחרונות, בית משפט העליון זכה לאימון רב בקרב הציבור הישראלי. הציבור הישראלי מאמין במוסד זה ורואה בו גורם אובייקטיבי ויציב.  עובדה זו ותהליכים המתרחשים בחברה הישראלית מציבים את בית משפט העליון בישראל כשחקן עקרוני שמשתתף בתהליך הפוליטי, בשינוי וקביעת מדיניות הציבורית בישראל. העבודה תעסוק: בהגדרת מדיניות הציבורית ובהגדרתם של השחקנים המרכזיים בה מצב המדיניות הציבורית בישראל ומקומו של בית משפט העליון במפה הפוליטית. תוך סקירה של פעילותו של בית משפט העליון מאז קום המדינה ועד ימינו. הדבר יעשה תוך בדיקה של חקיקה שהתקבלה והשפעתה מהאקטיביזם השיפוטי  של בית משפט העליון. כמו כן, סקירה של פסקי דין מרכזיים שהתקבלו בשיא פריחתו של האקטיביזם השיפוטי בישראל של שנות ה- 90.     תוכן עניינים מבוא –  2 פרק א’ – מדיניות ציבורית מהי – 3 קביעת מדיניות ציבורית – 4 פרק ב’ – קביעת מדיניות ציבורית בישראל – 7 מקומו של בית משפט העיליון בקביעת מדיניות ציבורית – 10 פעילותו של בית משפט העיליון בישראל בשנות ה- 90 – 12 דיון סיכום ומסקנות – 14 מקורות – 15

מבוא המוות הינו מושג בתחום הפיסיולוגיה ולו השלכות מרובות- רפואיות וביולוגיות, דתיות, פילוסופיות ואתיות. שאלת המוות העסיקה את האדם מאז שחר התרבות, והייתה אפופה מאז ומתמיד בשלל אמונות – דתיות, פילוסופיות ותפלות. מחד גיסא היו תרבויות במהלך ההיסטוריה שהמוות העסיק אותן רבות, ובמקרים קיצוניים אף ניתן לומר שחבריהן ראו את החיים כהכנה למוות ולמה שאחריו. מאידך גיסא, ניכרה במקרים אחרים נטייה מובהקת להימנעות מכל עיסוק ודיון במוות. תרבות המערב היא דוגמא לכך כי עד לעשרות השנים האחרונות, כמעט לא נעשו בה מחקרים בנושא (2011 , .(Hazel אולם, בשנים האחרונות נראה עיסוק הולך וגובר בקרב החוקרים בבחינת נושא המוות תוך חקירת וניתוח סוגי מוות שונים, קביעת זמן מוות, סיבות למוות וכדומה. ישנן שאלות אשר נשארות פתוחות גם כיום ומעלות סוגיות רבות באשר לקביעת המוות של אדם והשלכותיו. במאה ה-18 יצא צו מלפני הדוכס ממקלנבורג על פיו נאסרה קבורה מהירה ומוקדמת, ונדרשה השהייה של שלושה ימים בין הקביעה הקלינית של המוות ועד לקבורה. סימן המוות שנדרש היה הופעת כתמי מוות והתקררות הגוף. המטרה הייתה למנוע קבורת אנשים בעודם בחיים. באותה תקופה אסרו מדינות רבות נוספות לקבור את המת ביום פטירתו, ועם הזמן נתקבלה גזירה זו גם בין היהודים, על אף האיסור ההלכתי להלין את המת. המוות אינו מאורע חד ומוגדר בבירור, אלא תהליך הבא בשלבים. מבחינה ביולוגית קיימת רגישות שונה של איברים לשינויים האנוקסיים והמטבוליים, ולכן קיים זמן מוות שונה של איברים שונים. בעבר חשבו שאין כל דרך להפריד בין מות האדם כשלם לבין מות איבריו, ולכן סברו כי קביעת רגע המוות אפשרית רק לאחר שכל תאי הגוף ואיבריו מתו. מתוך כך

מבוא:   תקופת גיל ההתבגרות מוגדרת כשלב ביניים בין הילדות לבגרות, כאשר התחלתה של תקופה זו היא בגילאי 12-13 ומסתיימת בסביבות גיל עשרים. תקופת גיל ההתבגרות היא תקופה מעצבת אשר במהלכה המתבגר חווה שינויים פיזיולוגיים, קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים, ובהתאם לכך, מתרחשים אצל המתבגרים תהליכים פיזיולוגיים, וכן, שינויים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים ואף, שינויים בתפיסה ובעמדות, כאשר שינויים אלו משפיעים אלה על אלה.  עקב שינויים אלו, גיל ההתבגרות מאופיין במתחים ובתחושות סותרות של המתבגר כלפי עצמו וחייו. בנוסף לכך, ישנם מאפיינים נוספים בגיל ההתבגרות והם: חיפוש אחר זהות מינית, תחושה שאיש מסביבתו הקרובה אינם מבינים אותו ואינם קשובים אליו, נטייה להתנהגות לא שקולה ונטילת סיכונים לא מחושבים, תחושות של ריקנות וניכור, נטייה להתחברות לקבוצות המוגדרות כמרדניות ונטייה למרד בסמכויות, בעיקר בסמכויות הקרובות אליו, כמו הורים ומורים. יתרה מזאת, בני נוער רבים חשים שהם בעלי נצחיות ובלתי מנוצחים, הם זקוקים לתחושה של חופש, עצמאות, שחרור מתלות צורך בכיבוש מרחבים ואף בעלי יצר הרפתקנות (בנבנישתי, דיניסמן וזעירא, 2012 ; רושטיין, 2012). עקב כך, תקופת ההתבגרות היא תקופה שבה המתבגר נתון במשברים התפתחותיים רבים העלולים להגביר ולהעצים מצבי חרדה ולהגביר דחק נפשי. בגיל ההתבגרות, בני נוער מנסים לפתח ולגבש את זהותם העצמית. ניסיונות אלו לעיתים מכניסים אותם למצבי מתח, וזאת מכיוון שעולמו של המתבגר נמצא בחלקו בעולם הילדים ובחלקו בעולם המבוגרים. חוסר הבהירות ואי היציבות שהם חשים בנוגע לזהותם, גוררים חוסר יציבות וחוסר עקביות בהתנהגותו (בנבנישתי, דיניסמן וזעירא, 2012 ; רושטיין, 2012). מתבגרים נאלצים לעיתים להתמודד עם עולם חברתי “רעיל”, הפוגע בהתפתחותם התקינה. כאשר הסביבה היא לא טובה, בני הנוער הם הראשונים להיפגע. הסיבה לכך

מבוא בחיבור זה אעסוק בשאלה: מהם היחסים בין אנתרופולוגיה לבין עיתונאות? האם העיתונאי ומקצוע העיתונאות בכלל, יכולים לצאת נשכרים משימוש במתודות וגישות אנתרופולוגיות כאשר העיתונאי מדווח או כותב על אירועים ונושאים? אבקש להמחיש כיצד היכרות עם גישה אנתרופולוגית יכולה לעזור לעיתונאים בעבודתם עד כדי כך שהם הופכים לעיתונאים ואתנוגרפים גם יחד. את כל זאת אעשה דרך בחינת המקרה של האנטר ס. תומפסון. דרכו אבקש להראות כיצד אימוץ גישה כזו מביא לאפקטיביות ופרספקטיבה רחבות יותר. לעבודה שלושה חלקים. בחלק הראשון של העבודה אציג את תומפסון, פועלו כעיתונאי, יצירותיו ודמותו השנויה במחלוקת. אפרט  גם על סגנון הכתיבה שלו ואסביר את המונח גונזו. החלק השני כולל דיון במונחים אנתרופולוגיים דרך חוקרים מסוימים, החל בברוניסלב מלינובסקי והמושגים “הוליזם” (Holism), “רלטיביזם” (Relativism), “תצפית משתתפת” (Participant observation) ובהמשך גם גירץ עם המונח “תיאור גדוש” (Thick description). החלק השלישי הינו דיון שקושר בין תומפסון לאנתרופולוגיה המשתתפת. הדיון כולל את מתודולוגיית המחקר הדומה בין גונזו לבין אנתרופולוגיה, תוך מתן דוגמאות ממקורות אנתרופולוגיים ומכתיבתו של תומפסון. בנוסף, הדיון יראה את הקשר בין התיאוריות האנתרופולוגיות עליהן נכתב מוקדם יותר בפרק השני, לתומפסון ופועלו.   תוכן ענייניים מבוא     3 חלק ראשון הצגת תומפסון, פועלו כעיתונאי, יצירותיו ודמותו השנויה במחלוקת. פירוט על סגנון הכתיבה שלו והסבר המונח גונזו. התמקדות בספר והסרט פחד ותיעוב בלאס וגאס, יומני הרום.  4 חלק שני דיון במונחים אנתרופולוגיים דרך חוקרים מסוימים, החל בברוניסלב מלינובסקי והמושגים “הוליזם” (Holism), “רלטיביזם” (Relativism), “תצפית משתתפת” (Participant observation) ובהמשך גם גירץ עם המונח “תיאור גדוש”  14 חלק השלישי דיון שקושר בין תומפסון לאנתרופולוגיה המשתתפת. הדיון כולל את מתודולוגיית המחקר הדומה בין

מבוא סביב שנת 1600 היגרו יהודים אנוסים רבים מפורטוגל לאמסטרדם. רובם היו בין היהודים שגורשו מספרד לפורטוגל בשנת 1492, והמשיכו לחיות את חייהם היהודים בפורטוגל עד אשר גם במדינה זו הגיעה אליהם חרב האינקוויזיציה ודרשה מהם להמיר את דתם באופן קולקטיבי.לא רק מפורטוגל: גם מספרד, מאיטליה, ואפילו מתורכיה ומצפון אפריקה היגרו עוד ועוד יהודים אל הרפובליקה ההולנדית, ובעצם – אל אמסטרדם. לא רק אידיאולוגיה של חופש דת והתנגדות לקתוליות הניעה את פרנסי הולנד למשוך את היהודים: אלו גם הבינו שבכוחם של היהודים לפתח כלכלת-סחר ענפה שתהיה מבוססת על קשרי החוץ של היהודים באירופה, בדרום אמריקה ובמזרח, ולהביא תועלת רבה למדינה הצעירה המתחדשת מבחינה כלכלית. הרפובליקה הטרייה הפכה לאבן שואבת, ובמהרה החלה להפגין שגשוג כלכלי חסר תקדים, שנחשב עד היום כ’תור הזהב של הולנד’. לפיכך אבקש לבחון בעבודה זו את מהלכו של המרד ההולנדי נגד השלטון הספרדי, את האינטרסים המשותפים להולנדים ולאנוסים, חייהם של היהודים האנוסים בספרד ובפורטוגל אשר הובילו אותם להגר ולבקש מחסה תחת קורת הגג של המדינה ההולנדית העצמאית והסובלנית, וכן את אופן קליטתם וחייהם של אותם “יהודים חדשים” בהולנד הקלוויניסטית. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.   תוכן עניינים הקדמה: עמ’ 3 מבוא: עמ’ 3 פרק א – המרד בהולנד נגד השלטון הספרדי: עמ’ 4-5 פרק ב- המשטר בהולנד לאחר שחרורה מספרד: עמ’ 6-7 פרק ג’ – מצבם של האנוסים בספרד ובפורטוגל: עמ’ 8-12

מבוא “העבר היהודי בעיראק חובק מאות שנות חיים בחבלי הארץ שבים הפרת והחידקל, מאז ימי האימפריות אשור ובבל, ומעת שהתקבע השם ‘ארם נהריים’, המכוון אל התרבות הארמית והן אל התיחום הגיאוגרפי של האזור. לא רק היסטוריה ארוכת ימים מתקשרת לעיראק אלא גם מגוון גדול של אירועים היסטוריים שהתרחשו במאה השנים האחרונות לקיומה של הקהילה היהודית שם, ואשר נגעו למערכות יחסים בתוך האוכלוסייה המקומית, יהודים, מוסלמים, ונוצרים, ובינהם לבין מדינות אירופה, שהתחרו על השליטה בעיראק, ובייחוד בריטניה, גרמניה וצרפת…”   הקהילה היהודית בבבל נחשבת כתפוצה היהודית המשמעותית הראשונה. במשך דורות רבים החל מזמן גלות בבל, הנהיגה יהדות בבל את העם היהודי והקהילה היהודית ותרמה לתרבות היהודית והישראלית חלק מנכסי הרוח החשובים של העם היהודי באופן שעיצב את תודעתו. העבודה עוסקת בתהליכים ההיסטוריים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים שעברה הקהילה היהודית בעיראק בכלל ובבגדד בפרט. גודלה ומרכזיותה של הקהילה היהודית בבגדד השפיעו רבות על אופי חיי הקהילה בעיראק. אולם לא רק, השתלבותם החברתית ובעיקר הכלכלית של יהודי עיראק היוותה רובד חשוב במדינה לאורך התהליכים ההיסטוריים שעברה.   עבודה זו תבקש לענות על השאלה כיצד קהילה היהודים שהייתה גדולה, מרכזית ומושרשת בעיראק נידלדלה ומה למעשה היו הגורמים ליציאתם ההמונית של יהודי עיראק מעיראק במבצע עזרא ונחמיה בשנת 1951? הדיון והמענה על שאלת המחקר ייעשה באמצעות סקירת ספרות.   החלק הראשון  בעבודה יבקש לתת סקירה כללית על הקהילה היהודית בעיראק, מעמדה, כח השפעתה בחברה ובמדינה העיראקית ובתמורות שהתרחשו בה לאורך השנים ושינויי המשטרים השונים. החלק השני בעבודה יתאר את תהליך הרעת מעמדם וביטחונם האישי של היהודים כ”בני חסות” שהגיע לשיאו בפוגרום הפרהוד שהתרחש ב-01 ביוני 1941

מבוא שירותי המודיעין של המדינות השונות משקיעים מאמצים רבים בפיענוח צפונותיו של האויב, אך רק מעט מחשבה מוקדשת לשאלה עד כמה ראוי למדינתם לחשוף את צפונותיה היא. ההנחה המקובלת היא, שמדינה הנמצאת בעימות צריכה להסתיר ככל האפשר את מרכיבי כוחה ותכניותיה, כדי שאויביה יגששו באפלה. לדרך זאת יש יתרונות טקטיים ברורים: היא מאפשרת להפתיע את האויב בפרוץ המלחמה ומסייעת להשיג ניצחון בזמן המלחמה. אך במישור האסטרטגי יש בה סיכון גדול, משום שהיא עלולה לחולל את המלחמה שאותה רצתה למנוע ולהאריך שלא לצורך את המלחמה לאחר שפרצה. הסיכון נובע מכך, שמדינה המגששת באפלה, שאין לה מידע ברור על כוחה וכוונותיה של אויבתה, מניחה את ההנחות הגרועות ביותר ופועלת על פיהן.   שירותי המודיעין הם בדרך כלל מוסדות פסימיים, המעדיפים להגזים בסכנה מאשר להקל בה בראש ולכן, במקרה של אי ידיעה או אי ודאות, הם נוטים לייחס לאויב כוח רב יותר וכוונות שטניות יותר מכפי שיש לו. כתוצאה מגישה זו המדינה נוקטת צעדי מנע ופעולות הרתעה כדי למנוע מן האויב לבצע את מזימותיו. אולם, לא אחת קורה, שדווקא צעדי מנע ופעולות ההרתעה מבהילים את האויב עוד יותר ומגרים אותו לפעולה תוקפנית… מודיעין טוב יכול למנוע ממדינה מלהיקלע למעגל קסמים זה. ידיעת הכוח והכוונות של האויב מונעת גישוש באפלה ומאפשרת למדינה לפעול בצורה שקולה.   לצורך הבנת כשלי המודיעין אעשה שימוש בתפיסת ההפתעה. ההפתעה הדגיש קלאוזביץ, אינה בעצם עשיית המעשה הלא צפוי, אלא בעשיית מעשה שקשה לאויב להתנגד לו, לא רק משום שלא צפה אותו, אלא משום שאותו מעשה מביאו למצוקה, לאובדן עשתונות ולשיבוש המערך. על כן ההצלחה של ההפתעה איננה אוטומטית, ואין