עבודות סמינריון מוכנות

מבוא עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי בישראל ובעולם. שאלת המחקר כיצד בא לידי ביטוי במשפט הישראלי ובמשפט העולם מיסוי עסקאות באינטרנט? השימוש הגובר והולך באינטרנט לצרכים מסחריים הינו רק חלק מתהליך שלם של גלובליזציה, במסגרתו הופך העולם בהדרגה למיקשה עיסקית אחת ומחיצות גיאוגרפיות מאבדות מחשיבותן. הזרזים העיקריים של תהליך זה היו ועודם הקמת “גושי מסחר” גדולים, כמו השוק האירופי המשותף[1], התפתחותן של חברות רב-לאומיות וביטולם הכמעט מוחלט של חוקי פיקוח על מטבע חוץ במדינות רבות, תהליך לו אנו עדים בימים אלו ממש גם בישראל[2]. מגמה זו מאפשרת לגופים עיסקיים למקם עצמם במדינות שונות בעולם, ולקיים פעילות עיסקית בינלאומית ביתר קלות, וללא חסמים כלכליים ומינהלתיים שהיו קיימים בעבר הלא רחוק[3]. האינטרנט הינו אחד הגורמים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר התורם לתהליך הגלובליזציה, והוא פותח בפני עולם העסקים מגוון כמעט בלתי נדלה של אפשרויות[4]. השימוש באינטרנט מאפשר לחברות ובתי עסק לפרסם, לשווק ולמכור מוצרים ושירותים בדרכים חדשות. מגבלות תקשורת מונעות כיום העברה אפקטיבית של סוגים שונים של מידע באופן דיגיטלי. עם זאת, התחזית היא, שבעתיד הלא רחוק ועם התפתחות הטכנולוגיה ניתן יהיה להעביר במהירות וביעילות רבה יותר סרטים, תקליטורים, ואף ספרים באופן דיגיטלי. ההון הדרוש לצורך השימוש באינטרנט לצרכי מסחר הינו, בדרך כלל, נמוך. נוסף על כך, שימוש זה לרוב איננו מחייב העסקת גורמי ביניים כגון מתווכים, בנקים ומוסדות פיננסיים למיניהם, בין ספק המוצר או השירות לבין הלקוח הסופי. הגישה לאמצעי זה של מסחר בינלאומי נפתחת אפוא גם בפני חברות קטנות. בארה”ב, למשל, נפוצה תופעה במסגרתה אנשים פרטיים פותחים ומפעילים אתרי אינטרנט מבתיהם. הקלות בה ניתן לפתוח “אתרי בית” אלו מאפשרת כמעט

מבוא המסורת המיסטית היהודית העתיקה והעשירה וביטוייה הספרותיים המרשימים הסיפורי התנ”ך, בספרות חז”ל, בספרות ההיכלות, בשירה ובהגות של ימי הביניים, בקבלה על כל שלוחותיה ובחסידות מצאה את המשכה בשירה העברית של המאה ה-20, אף על פי שברובה נכתבה על ידי משוררים ומשוררות שניהלו אוח חיים חילוני. משיכה זו למיסטיקה בקרב היוצרים הישראלים החילונים והדחף לתת לה ביטוי ביצירותיהם הספרותיות היא טבעית למדי שיש לה מקבילות בספרות העולם מחד גיסא, ומאידך גיסא תוצאה של השפעות תרבותיות, פנימיות וחיצוניות, ולראיה – הספרות העברית החדשה במאה ה-19 הייתה רחוקה ממיסטיקה. חוויה מיסטית ביסודה הינה אוניברסאלית, דומה להפליא במאפיינים הרגשיים ובתמונות היסוד שהיא מתוארת בהן. ספרות עברית מיסטית חדשה הינה המשכה בן ימינו של היצירה המיסטית היהודית העתיקה, גם אם אלה שכתבו אותה הם חילוניים. לאורך ההיסטוריה, המיסטיקה היהודית ספגה השפעות חיצוניות – הלניסטיות – גנוסטיות, מוסלמיות ונוצריות. על הספרות היהודית החדשה השפיע גם ההקשר התרבותי המודרני, והוא משתלב בה יחד עם חותם המקורות היהודיים. על הספרות היהודית החדשה השפיע גם ההקשר התרבותי המודרני, והוא משתלב בה יחד עם חותם המקורות היהודיים. שלושה יסודות מאפיינים את החוויה המיסטית היהודית: התאחדות האדם עם קדושה אלוהית או כיסופים אליה – מצב המכונה בחסידות “דבקות”; האקסטאזה – תחושה עזה של זעזוע והתלהבות עד כדי אבדן חושים; תיאור ההתנסות המיסטית כהתגלות של חזון או מראות מוחשיים מדהימים ומענגים כמו אור, אש, צורות מעגליות, לובן וזהב. כל אלה, המושפעים על ידי התרבות המודרנית, הציונות  ורוחות חדשות הנושבות בחצרות החסידות,  מופיעים בשירה העברית המיסטית של המאה ה-20. ההבדל החשוב בין מיסטיקה המסורת לשירה המודרנית הוא תפיסת הקדושה לא במונחי אלוהה,

מבוא הוועד הישראלי לאונסק”ו הקים בשנת 2008 צוות חשיבה לבחינת שימור המורשת הערבית הבנויה בישראל בראשותו של פרופ’ ראסם ח’מאיסי. כך הגדיר אונסק”ו מורשת בנויה: “מכלול הפעילות האנושית שיצרה יד אדם בקהילתו תוך התייחסות למרחב והיא בעלת ערך תרבותי, היסטורי, ארכיטקטוני ופיזי וקיים צורך לשמר אותה לדורות הבאים כביטוי של אותה חברה אנושית ותרומתה לציוויליזאציה”[1]. תרבות היא מכלול רחב של הערכים, של האמונות ושל תפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם, כגון סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, נורמות, אידיאולוגיות, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים. המושג “מורשת תרבותית” הינו שאיפה של קבוצה לפעול לביטוי, לשימור, לטיפוח ולהנחלה מדור לדור של תכנים, סמלים, אירועים, אישים, מוסדות, אתרים ויצירות תרבותיות הנתפסים בעיני האליטות של החברה כמייצגי זהותה הקיבוצית והחיוניים לה כבסיס לסולידריות פנימית. בכל חברה ישנן תרבויות משנה ועוד בחברה הטרוגנית כמו החברה הערבית בישראל, המורכבת מקבוצות המשתייכות לדתות שונות, לצורות התיישבות שונות ולחברות שבטיות ושבטיות־למחצה רבות[2]. עז א-דין אל־קסאם, (1882-1935), יליד סוריה, היה אימאם ופעיל פוליטי, ובסוף שנות העשרים החל לקדם את העמדה שלפיה יש להתכונן למאבק צבאי בשלטון הבריטי בארץ ישראל ובמפעל הציוני. בראשית שנות השלושים ארגן אל־קסאם קבוצה של תומכים שעסקה בפעילות אלימה באזור הגליל התחתון ובצפון השומרון. לאחר מותו ב 1935- בקרב יריות עם יחידה בריטית, נעשה אל־קסאם סמל, ותומכיו השתתפו ב”מרד הערבי” בשנים 1936 –1939[3]. לדמותו ההיסטורית של עז א-דין אל קסאם נודעת חשיבות ניכרת בהוויה הביטחונית הנוכחית במדינת ישראל, וזאת בשל היחס הסמלי והאופרטיבי המיוחס על ידי הפלשתינים. דמותו משמשת מופת והשראה לפלשתינים  מהזרם האסלאמי הלוחמני מתנועות החמאס והג’יהאד האסלאמי. משנות התשעים זכה אל קסאם

מבוא בחרנו לחקור את חווית ההסבה של המורה לתפקיד היועץ. הנושא עלה בראשנו עקב העובדה, כי אנו נמצאות בעיצומו של תהליך ההסבה מהוראה לייעוץ ושמנו לב לתהליכים שאנו עוברות ולשינוי הגישה שלנו כלפי היועצות שאיתן עבדנו, לפני כניסתנו לתחום. הרגשנו שאנו מתחילות לראות את הפעולות, ההחלטות והבחירות באור אחר. מבינות יותר, ביקורתיות פחות ועניין אותנו מאוד להמשיך להעמיק ולבדוק את התהליך שעוברים המורים שהופכים ליועצים. בנוסף, עניין אותנו איך מורות אחרות העוברות את התהליך חשות וחוות אותו. אנו כמורות, חשות שלמרות שאנו לומדות במשך פרק זמן קצר יחסית, אנו עוברות תהליך המשפיע על נקודת המבט שלנו לגבי המערכת הבית ספרית על מגוון היבטיה. בפרספקטיבה האישית, אנו חשות שאנו עוברות טלטלה נפשית, הנובעת מתהליך בחינה וחקירה עצמית. בדיקת הערכים, הרגשות והיכולות האישיות שלנו אל מול דרישות התפקיד. לאחרונה נערך מחקר כמותני הבוחן את המניעים לבחירה בייעוץ החינוכי כמקצוע והשפעת השחיקה ממקצוע ההוראה על הבחירה (מ.רוטברגר 2011). במחקר זה עולים מספר נושאים מעניינים: נראה, כי הבחירה בייעוץ חינוכי כמקצוע מתרחשת, בממוצע, בגילאי אמצע החיים. המורים המכשירים את עצמם לייעוץ, בחרו ללמוד מקצוע זה בעיקר מתוך רצון להתחדשות עצמית. בנוסף, רוב הפונים ללימודי הייעוץ היו רוצים לעסוק במקצוע הפסיכולוגיה. רמז לכך ניתן למצוא גם במחקרן של ארהרד ופישמן (2004). ההמלצה העיקרית של המחקר “המניעים לבחירה בייעוץ החינוכי כמקצוע והשפעת השחיקה ממקצוע ההוראה על הבחירה” (מ.רוטברגר 2011) היא, לערוך מחקר במתודולוגיה איכותנית אשר יכלול ראיונות עומק עם הסטודנטים הנמצאים בשלב של ההכשרה לייעוץ החינוכי ולומדים במגוון מכללות. אימצנו את המלצות המחקר ובחרנו לחקור את הנושא בעזרת המחקר האיכותני. מטרת המחקר, לבחון פנים נוספות הקשורות

תקציר  מנהיגות מעצבת בבית הספר  בעידן הנוכחי של מערכות חינוך הפכה המציאות דינמית ומאתגרת בעבור התלמידים ועל אחת כמה וכמה עבור אנשי מקצוע, מורים ומנהלים בבתי ספר.  הציפייה הרווחת כיום  ממנהלים היא למיצוב של הנהגה מובילה ובעלת חזון עבור בית הספר. מנהיגות זו נדרשת להיות מהירה, אנושית, הנעתית וגם ואפקטיבית בקבל החלטות ופתרון בעיות באופן יצירתי ומותאם לתקופה העדכנית, אתגריה וחדשנותה. כלומר, אם בעבר תפקידו של מנהל ארגון חינוכי היה לדאוג לתפקוד תקין של הארגון ברמה הפשטנית, הרי שהיום לא די בכך – מנהלים ובעלי תפקידים אחרים במסגרת הבית ספרית,  נדרשים  כולם כאחד לתפקד כמנהיגים חינוכיים לכל דבר. סגנונות המנהיגות השונים הקיימים בשלל ענפים במשק בהם עובדים מנהלים, באים לידי ביטוי בהתאמה גם במערכת הבית הספר, על מנהליו ומוריו. סגנון של מנהיגות מעצבת נמצא ונתפס כסגנון מתאים למערכת חינוך בימינו, בעיקר בשל תפקידה של מערכת זו לעיצוב הדורות הבאים ויצירת חוללות עמוקה בתלמיד ופיתוח תחושת מסוגלות (Self-efficacy). עבודה זו מתמקדת במנהיגות המעצבת במסגרת בית הספר, ביטוייה, שימושיה ותוצריה השונים. בסופה של עבודה זו דיון אינטגרטיבי סביב הנושא אשר מטרתו עמידה על מנהיגות מעצבת חינוכית זו ודמותה כפי שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות בבית הספר,  זיהוי מגמות עתידיות והמלצות פרקטיות להמשך דרכה של מנהיגות זו ככלי שרת משמעותי עבור מנהיגי בתי הספר של הדורות הבאים של תלמידים ומנהיגיהם החינוכיים.   תוכן עניינים 1. תקציר 1 2. סקירת ספרות 2-9 2.1 מנהיגות וסוגי מנהיגות 2-3 2.2 מנהיגות מעצבת  3-6 2.3 אתגרים ניהוליים של בתי ספר 6-8 2.4 מטרת העבודה ושאלת המחקר 9 3. ממצאים 10-16 4. סיכום 17-21 4.1 דיון ומסקנות  17-19

תקציר במערכת החינוך בישראל יש קונצנזוס על כך שחייב לבוא שינוי, אך השמרנות מכרסמת בכל ניסיון לפריצת דרך. הרפורמה בחינוך רחוקה מלהיות מושלמת, אך “אופק חדש” הוא צעד בכיוון הנכון, והגיע הזמן להפוך את הדיונים והמחלוקות המלומדות למעשה של ממש. “אופק חדש “ היא רפורמה מערכתית שהונהגה ב-תשס”ח ונועדה להקיף היבטים רבים בחיי בית הספר. במסגרת הרפורמה הוצבו ארבעה יעדים עיקריים, שיש ביניהם יחסי גומלין והם משלימים זה את זה: חיזוק מעמדם של המורים והעלאת שכרם; שוויון הזדמנויות לכל תלמיד, העלאת הישגי התלמידים וצמצום פערים; שיפור האקלים בבתי הספר; העצמה והרחבה של סמכויות מנהל בית הספר.   רפורמה מוגדרת כשינוי המבוצע במערכת או בארגון במטרה לשפר אותו כך שיפעל בצורה הוגנת ו/או יעילה יותר. שינויים במערת החינוך, הם בעלי השלכות על כל הגורמים הפועלים והקשורים לפעילות בית הספר: מנהלים, מורים, מזכירות ונושאי תפקידים אחרים בבית הספר, התלמידים, ההורים והחברה בכלל. כל שינוי אומנם מפר את האיזון הקיים והוא בעל השלכות על כל אחד מהשותפים, אך בסופו של דבר נועד ליצור תוצאות חיוביות ההכרחיות לשיפור בית הספר (לוי, 2008). מערכת החינוך שואפת לרפורמה על מנת לשפר את תפקודו של בית הספר, להקל על המורים ולשפר את תנאי עבודתם ושכרם. לשפר את אופי הלמידה של התלמידים ולצמצם פערים. לשפר את הישגי התלמידים. על כן, יש לתכנן את הכנסתה והטמעתה של הרפורמה בצורה היעילה ביותר ולפעול ליישומה ולאימוצה בבתי הספר,  ללא קשיים מרובים ותקלות.   שאלת המחקר של עבודה זו נוגעת לצורה שבה המנהלים יישמו את רפורמת ‘אופק חדש’ בבית ספרם, רפורמה חינוכית שעלתה לראשונה בשנת 2008, ובין מטרותיה, שיפור במעמד המורים ובתנאי העבודה

מבוא חטיבת הביניים בישראל מהווה מסגרת לימודית גדולה והטרוגנית, המורכבת ממגוון קבוצות מיעוט וממעמדות חברתיים. ההוראה והלמידה בחטיבת הביניים מתאפיינות בדגש אקדמי, הישגיות, תחרותיות, עמידה בלחץ של מבחנים ובהתמודדות עצמאית עם חומר הלימוד. כמו כן, מתאפיינת חטיבת בהעדר של תמיכה אישית וקושי ביצירת קשרים חברתיים בין התלמידים למורים ובין התלמידים לקבוצת השווים. אי לכך ניתן לקבוע כי חטיבת הביניים כמעט ואינה מזמנת לתלמידיה אפשרויות המקלות על התמודדותם עם השינויים שהם חווים בגיל ההתבגרות, אינה מצליחה לספק תמיכה אישית לתלמידים ואינה עוסקת מספיק בצרכים הייחודיים שלהם. חוסר התאמה זה מקשה על הסתגלותם של התלמידים לחטיבת הביניים ומשפיעה על רמת ההישגים, המוטיבציה ללימודים וההתנהגות שלהם בבית הספר. במקביל חווים התלמידים את  גיל ההתבגרות שמתאפיין בשינויים פיזיולוגים, קוגניטיביים, פסיכולוגיים וחברתיים רבים. מבחינה פיזיולוגית, נמצאים הילדים בתחילת ההתגבשות הבגרות המינית שלהם, מבחינה קוגניטיבית מתפתחת יכולת לחשיבה מופשטת, מבחינה פסיכולוגית, מתבגרים נמצאים בתהליך של ביסוס האוטונומיה האישית וגיבוש זהות עצמאית ומבחינה חברתית, בגיל ההתבגרות, זקוקים הילדים לקשר קרוב ותומך מצד מבוגרים מחוץ למעגל המשפחה שיכולים לשמש עבורם כמודל לחיקוי. עם זאת, המיקוד החברתי של מתבגרים מופנה בעיקר כלפי קבוצת השווים, והם עסוקים בהשוואות חברתיות, בהתמודדות עם הלחץ החברתי המתחזק ובשאלות של מודעות עצמית ומיקוד עצמי אותם חווים עם המעבר לחטיבות הביניים. בעקבות כך גברה המודעות העולמית למצוקות של חטיבות הביניים אשר הובילה להתפתחות תוכניות התערבות. מטרתן המרכזית של תוכניות אלו היא לקדם את תהליכי ההוראה, החינוך והלמידה ולאפשר התמודדות עם הקשיים החברתיים שעולים בחטיבה. מרביתם של התוכניות נועדו לקדם את האקלים הבית ספרי, לשפר את מרקם היחסים בחטיבות ולטפל בבעיות משמעת כאמצעים ליצירת סביבת למידה

מבוא   הגלובליזציה הקיימת כיום בעולם, לא משאירה הרבה ברירות למדינות המפותחות בתחום הסחר והמסחר. פתיחת שווקים בארץ מסוימת בעולם מובילה לפתיחתם של שווקים נוספים במדינות נוספות. מה שמגביר את התחרות בסחר החופשי העולמי. ומדינה שמעוניינת להישאר על המפה מבחינה כלכלית חייבת להצטרף. בעקבות כך קמו להם גופים מסחריים המייצגים בתחום  הבינלאומי מדינות אלו. גופים כגון: ארגון החסר העולמי והסכם גאט”ט ,באים לעשות “סדר”  וארגון עולמי ומסחרי. ענף המסחר שבו עסקנו בעבודה  מתרכז בתחום העץ ומוצריו. בחלק הראשון של העבודה  נגדיר הגדרות על המונחים שבהם נדון בהמשך העבודה. בהמשך נפרט על התפתחות המסחר בעולם בכלל ובארץ בפרט, בנוסף נפרט על חוקי המיסוי הקיימים בארץ, ונאזכר את מדינות המסים הקיימת בעבר וכיום. כמו כן נפרט בהרחבה על הגנות הייצור המקומי באמצעות היטל הבטחה והמסים. בחלק השני של העבודה נעסוק בצורה מפורטת יותר על יבוא ענף העץ ומוצריו. נפרט על גובה המסים החלים על יבוא לוחות העץ ונרחיב על התפתחותו של ענף מסחר זה בארץ, מהם הכללים החלים על יבואנים, והדרישות והתקנים המוטלים על יבואנים אלו. כמו כן נפרט מי הן המדינות שאיתם מתקיים סחר בלוחות עץ לבוד, ונביא את הסכמי ארגון הסחר העולמי המפרט איך לבצע את מהלכי התשלומים על הייבוא בין היצרן לקונה, ובמידה וישנם סכסוכים, מיהו הגוף שמיישר אותם. בחלק השלישי והאחרון של העבודה נביא ראיון שנעשה עם יבואן עצי לבוד, ונסכם מהי חוות דעתו בתחום זה.   תוכן עניינים מבוא 2 הגדרות. 4 התפתחות המסחר בעולם 5 התפתחות המסחר בארץ 7 חוק המיסוי בישראל 8 מדיניות המסים 9 היטל בטחה להגנה על הייצור המקומי מפני ייבוא מתחרה 10

מבוא. מקורה של התורה שבעל פה לוט בערפל ההיסטוריה הקדומה של היהדות. אין ספק שבתקופה קדומה מאוד, רחוק ככל שאנו מצליחים לראות, הייתה בעם ישראל מערכת מסוימת של כללים וחוקים. קיומה של מערכת זו לא מותנה בשאלת קדמותה של התורה שבכתב, וגם אם נקבל את סברת המאחרים את התורה שבכתב עדיין אין ספק שהייתה מסורת אוראלית של חוקים עוד בתקופת בית ראשון. חוקים אלו היו בראשיתם מעטים. עיקרם היה פרקטיקות הלכתיות ומשפטיות כמו חוקי יבום, מכירה, פסח והקרבת קורבנות.  גם לימוד התורה שבכתב הצריך פרשנות מסוימת ולכן הדעת נותנת שתכף לתקופה בה התגבשה התורה שבכתב הצריך לימוד התורה שבכתב הסבר ופרשנות. הסברים אלו עברו בירושה מדור לדור וכך נוצר גרעין תמציתי של פרשנויות והרחבות של התורה שבכתב. נראה שבתקופה הקדומה היה הלימוד צמוד לטקסט המקראי והחכם המלמד הוסיף על הפסוקים את הפרשנות המקובלת שלהם וכן פרטי הלכות ופרקטיקות שלא נתבארו כל צורכם בתןרה שבכתב. בחלוף השנים ההלכות התרחבו והשתכללו ובנושאים רבים היה ה”מקרא מועט והלכות מרובות”, מצב זה הצריך סידור ומיון ההלכות השונות על פי קטגוריות שונות. כך הופיעו קבצי ההלכות הראשונות שהחלו להילמד באופן עצמאי. בשלהי ימי הבית השני ובתקופה שאחר החורבן חכמים רבים עסקו ביצירת קשר בין ההלכות לבין התורה שבכתב בעזרת הדרשות. לעיתים הם באו להסביר על מה נסמכות ההלכות שעברו במסורת ולעיתים החכמים חידשו בעזרת הדרשות הלכות חדשות. איסופן של הדרשות הללו לקבצים המסודרים על סדר התורה יצר את מדרשי ההלכה. ככל שהתגבשו קבצי הלכות עצמאיות (משניות קדומות) והן נפוצו בין הלומדים, הפך לימוד ההלכות הללו למרכיב לימוד בפני עצמו. את הטקסטים האלה החכמים המאוחרים פירשו