עבודות סמינריון מוכנות

מבוא שאלת המחקר – מהי מדיניות היתרי העסקה בישראל וכיצד היא משתנה לאור ההשפעות הגלובליות המתרחשות בישראל ובעולם. ב-25 בינואר 1988 הועלתה בכנסת לראשונה נושא הבאתם של מהגרי עבודה, כתחליף לעובדים הפלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה העדרם של פועלי השטחים בשל אינתיפאדה שפרצה ב- 1987 העלו על סדר היום הציבורי שאלות רבות הנוגעות לתלותה של החברה בישראל בעבודה “ערבית”, ולהרגל להשתמש בכוח העבודה הזול והגמיש של לא אזרחים, והיה ברור כי יש לפתוח את השערים לייבוא מסיבי של מהגרי עבודה מחוץ לארץ. השאלות שמעלה סוגיית ההגירה לצרכי עבודה כמו גם ההיבטים הרבים של ההגירה לצרכי עבודה מעמתת כל חברה עם שאלות משפטיות, מוסריות ואנושיות. המעמד של העובדים הזרים בארץ ובעולם מעלה שאלות רבות אולם בעבודה אתייחס בעיקר לשאלת התופעה ממדיה וחלק מהסיבות שבגינן היא נוצרת ולשאלת הזכויות של העובדים הזרים בארץ ובעולם. הזכות לכניסה למדינה או השלילה של זכות זו או האיסור לגרש, מוקנית במשפט הבינלאומי רק למי שהמדינה היא ארצו- ותחולתן של האמנות הבינלאומיות לזכויות אדם היא בעיקרה טריטוריאלי. בישראל אין הפרדה בין דת למדינה ולכן ההגדרה החברתית נשענת על ההגדרה הלאומית על דתו היהודית של אדם המכתיבה את זכאותו לאזרחות. בצרפת, לעומת זאת, בניגוד לישראל קיימת הפרדה בין דת למדינה, ומכאן שהיא גם מוכנה לקלוט אליה כל מי שמוכן לקבל על עצמו את השפה ואת התרבות הצרפתית, אולם אין מחייבים אותו להשתייך לדת כלשהי. לעניין העובדים הזרים הבדל זה מקבל משמעות עצומה אף יותר שכן מאחר והעובדים הזרים לא מקבלים על עצמם את הדת היהודית הרי שהשתלבותם במרקם החברתי בישראל קשה וסבוך עוד יותר מאשר בצרפת ששם לא

מבוא מבצע “עמוד ענן” היה מבצע צבאי של צה”ל ברצועת עזה, שהחל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים    ב-21 בנובמבר 2012. במבצע נערכו אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה אלפי רקטות לעבר יישובים בישראל.   במהלך ימי המבצע הפעילה מדינת ישראל מערך הסברה נרחב ודיפלומטיה ציבורית, שנועדו כולם להשפיע על דעת הקהל העולמית ולהסביר את הצד הישראלי בעימות. מערך הסברה זה עוצב לאורם של כישלונות ההסברה של מדינת ישראל במלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ופרשת המשט הטורקי, שזכו כולם לביקורת ציבורית ומדינית חריפה בכל האמור לטיפול בדעת הקהל העולמית ותפקוד מערך ההסברה הלאומי בהם- דובר צה”ל, משרד החוץ ומשרד ההסברה הלאומי.   מטרת עבודה זו היא לסקור ולנתח את מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית שהופעל על ידי מדינת ישראל במהלך מבצע חומת מגן- היכן התרכזו מאמצי ההסברה, באילו כלים נעשה שימוש, מה הייתה מעורבות התקשורת ומי “ניצח” בקרב ההסברה. בפרק הראשון של העבודה מוצגת סקירה כללית של מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית בישראל, בדגש על הרפורמה שנערכה במערך זה בשנת 2007. בפרק השני מובאת סקירה קצרה על מבצע עמוד ענן, מטרותיו ומהלכיו. הפרק השלישי מציג את גורמי ההסברה הראשיים במבצע עמוד ענן ותפקודם במהלכו, תוך ניתוח של הכלים השונים במידה ובניו- מדיה בהם נעשה שימוש על ידי הגורמים השונים. חלקה האחרון של העבודה הינו דיון וביקורת על מערך ההסברה שהופעל, וניסיון לענות על השאלה האם ישראל “ניצחה” בקרב ההסברה כולל העלאת סוגיות להמשך דיון.     תוכן עניינים: מבוא – 1 1. ההסברה הישראלית- היסטוריה והתפתחות – 2-3 2. הרפורמה במערך ההסברה הישראלי – 4-5 3. מבצע עמוד ענן

מבוא העידן הטכנולוגי אשר החל אי-שם במהלך שנות האלפיים הביא עימו שינויים דרסטיים לכל אלמנט בחיי היום יום. שוק העבודה חווה טלטלה עזה כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית הדרמטית דבר אשר קיבל ביטוי הן במישורים חיוביים והן במישורים שליליים. בפן החיובי נהוג לציין את כברת הדרך בתחומי הרפואה, מדע, מחשבים וכדומה אשר תרמו רבות לרווחת המין האנושי. מנגד, התחלופה של כוח אדם במחשבים והצורך בהתמקצעות בתחומי הטכנולוגיה הפכה את שוק העבודה על פיו ויצרה ריבוי אבטלה בקרב אוכלוסיות נכשלות במיוחד. מקרה ספציפי של השפעת שינויים טכנולוגיים על שוק העבודה הינו מערכות לניהול לקוחות (CRM). מערכות לניהול לקוחות הינן מערכות אשר מתווכות בין הלקוח לבין החברה ובכך יוצרות מחויבות אצל לקוחות מחד-גיסא ומאידך גיסא מוצר ייחודי ושירות לקוחות מיטבי הממקם את הלקוח במרכז האסטרטגיה העסקית. כיום, כאשר מדובר בחברות גדולות נושא מערכות ניהול לקוח הינן שכיחות ונעשה בהן שימוש רב. למרות זאת, דווקא כאשר מדובר בעסקים קטנים אשר כל לקוח הינו קריטי לשימור מחזור הכספים של החברה, בהרבה מקרים, אין התבססות על מערכות טכנולוגיות מתקדמות מסיבות שונות. אם כן, בעבודה זו אבדוק האם וכיצד עסקים קטנים עושים שימוש בתוכנות מחשב מסוג CRM. אעשה בדיקה השוואתית בין עסקים אשר עושים שימוש והאם וכיצד תוכנות אלו ממנפות את העסק. מנגד אבדוק מדוע עסקים קטנים אינם עושים שימוש ומהם הקשיים איתם הם מתמודדים. מבנה העבודה יהיה הדרגתי – ראשית, אציג רגע תיאורטי בו אתמקד על תוכנות CRM  על כל המשתמע מכך: יתרונות, חסרונות, שימושים וקשיים. שנית, אציג רקע תיאורטי על שימוש בטכנולוגיה, בעסקים קטנים. לאחר מכן, אבדוק את השימוש בתוכנות CRM בקרב עסקים קטנים. לבסוף, בפרק

מבוא ב-29 בספטמבר 2000, פרצה האינתיפאדה השנייה, שמכונה גם: אינתיפאדת המתאבדים, למחרת ביקורו של השר אריאל שרון בהר הבית, והיוותה ניגוד צורם לתהליך שתחילתו בהסכמי אוסלו (1993) ושתכליתו הייתה יישוב הסכסוך הישראלי -פלסטיני בדרך של מו”מ מדיני (בן ישראל, 2006). האינתיפאדה פרצה זמן קצר לאחר שיאו של התהליך: פסגת קמפ דיויד, שהתקיימה ביולי 2000 ושהשתתפו בה ראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, בחסותו של נשיא ארה”ב, ביל קלינטון (שם). בחודשיים הראשונים של האינתיפאדה בוצעו ארבעה פיגועי התאבדות, כולם מחוץ לתחומי הקו הירוק: שלושה ברצועת עזה ואחד בפונדק מחולה שבבקעת הירדן; בפיגועים הללו נפצעו ארבע חיילים; ב-6 בנובמבר 2000 בוצע לראשונה בזירה הפלסטינית התאבדות באמצעות סיירת תופת אשר התקרבה לספינת “דבור” של חיל הים באזור רפיח, בפיגוע לא היו נפגעים; מחודש מרס 2001 הסתמנה עלייה חדה בהיקף פיגועי ההתאבדות ומגמה זו נמשכה עד 11 בספטמבר 2001 (פיגועי ה-11 בספטמבר בארה”ב, שבהם נהרגו 3000 בני אדם, הביאו לעצירה מידית, אך זמנית בלבד, של הפיגועים בזירה הפלסטינית). בחודשים אלו, בוצעו 23 פיגועי התאבדות, מרביתם בוצעו בשטחי ישראל (14 פיגועים) וגבו קורבנות ישראלים רבים. בין הפיגועים הבולטים: הפיגוע בדולפינריום בת”א, שני פיגועים בנתניה, הפיגוע במסעדת “סבארו” בירושלים והפיגוע בתחנת הרכבת בנהריה; מספטמבר 2001 עד סוף השנה בוצעו עוד 11 פיגועי התאבדות; בתחילת שנת 2002 הפכו פיגועי ההתאבדות, שגרמו לנפגעים ישראלים רבים, לאיום עיקרי לביטחונה של החברה בישראל. שיאו של גל הפיגועים היה בחודש מרס 2002, שבו בוצעו 13 פיגועי התאבדות, בהם נפצעו 80 בני אדם ונהרגו 497 בני אדם. חודש מרס היווה את “קו פרשת המים” בעימות הישראלי הפלסטיני הנוכחי

מבוא תרבות יפן לאורך ההיסטוריה הייתה תמיד מרוחקת ומסתורית. מאמצע המאה ה 19 התחילה אינטראקציה בין תרבותית בין יפן למדינות המערב, ובכך חדרו הרבה מסממני התרבות לתוך עולם האומנות. ועקב כך שעולם האומנות היה הכי גמיש בלקבל את “חדש”, כך גם ענפי תרבות אחרים תחת השפעת תרבות יפן קיבלו עם הזמן כחלק בלתי נפרד את סממנים ויזואליים של התרבות. תחילה אירופה התעניינה באמצעים ויזואליים חיצוניים כמו חרסינה, בדים, מניפות, תלבושות, ארמוני וגני יפן. לאחר שהמערב “השתעשע” מספיק בדברים אלו, הוא התחיל להתעמק בפילוסופיה, דת ואידיאולוגיה של המזרח, התחיל לקבל עולם זה כשווה אך דו קוטבי. עקב כך באירופה מתחילה התכחשות למטה נרטבים הגדולים(ג’.ף. ליאוטר). אומנם אירופה המשיכה לשלוט עד במאה ה 20, שלאחר מכן חדירת המזרח למערב מתחילה להיות כל כך משמעותית שחלק מחוקרי מזרח מתחילים לדבר על אוריאנטליזציה של המערב. לפי הסבר של אירופאים עצמם ההשפעה של תרבות יפן על תרבות המערב נובעת ממשיכה שלהם לתרבויות מסורתיות, השקפת עולם מסתורית, ורוחניות. אינטראקציה בין תרבותית הובילה באירופה לנישה חדשה במדעי החברה – מדעי המזרח. ומאז קיומה של נישה זו, מדענים מנסים למצוא יחס הדדי בין נחלת כלל לנחלת פרט של מדינות ועמי מזרח. השאלה העיקרית של מדע היא ממה נובעת משיכה בלתי מודעת בין התרבויות. רובינו יכולים בהסתכלות מהירה בבית לציין כמה מהמוצרים הם תוצרת יפן כמו מותגי הטלוויזיה שאנו רואים ומשחקי מחשב שאנו משחקים, אפילו הסושי שאנו אוכלים מקורם ביפן. כיום קיימים סביבונו מוצרים שמקורם ביפן, תרבות שפעם הייתה סגורה ומרוחקת וכיום מפוזרת בכל ענפי התרבות במוצרים שונים ומגוונים. לרוב אנו מקבלים כמובן מעליו את נוכחותם בסביבותינו ולרוב איננו

מבוא: עם התקדמות המדע, הטכנולוגיה והצמיחה התעשייתית, התפוקה הכלכלית גדלה ואיכות החיים השתפרה. עם זאת, התקדמות זו הובילה גם להידרדרות סביבתית משמעותית הנגרמת על ידי תהליכי ייצור מזהמים (קרט, 2004). הנזקים הסביבתיים הנגרמים על ידי ארגונים, כלי רכב ומפעלים תעשייתיים כוללים פליטת גזי חממה, זיהום אוויר וזיהום מים. נזקים נוספים כוללים הזרמת שפכים, זיהום קרקע והשלכת פסולת באתרים לא מורשים. זיהום על ידי חומרים מסוכנים, פיזור קרינה, רעש וריחות מהווים גם הם איומים חמורים. יתרה מזאת, זיהום סביבתי פוגע בערכים טבעיים כגון צמחייה ובעלי חיים וכרוך ניצול משאבי טבע (אתר המשרד להגנת הסביבה). נזקים אלו הם לעתים קרובות בלתי הפיכים או דורשים השקעה נרחבת וממושכת על מנת לתקנם. פעילות תעשייתית משפיעה גם על בריאות האדם (זיו, 1995). התנהגות המדינה ומדיניות סביבתית התנהגות המדינה בתחומים סביבתיים שונה באופן משמעותי מהתנהגות בינלאומית מסורתית. תוכניות סביבתיות הן חלק ממגמה רחבה יותר לקראת סדר פוליטי מקיף לסביבה. ממשלות פיתחו מדיניות מתוחכמת יותר המשקפת הבנה עמוקה יותר של היחסים המורכבים בין הסביבה האנושית לפעילות הכלכלית (הס, 1990). מטרת המחקר ושאלת המחקר מטרת מחקר זה היא לבחון את השפעתם של נושאים סביבתיים על המדיניות הציבורית בישראל, תוך התמקדות במקרה מבחן של אזור מפרץ חיפה. שאלת המחקר היא: האם נושאים סביבתיים משפיעים על עיצוב ויישום המדיניות הציבורית בישראל, תוך התייחסות ספציפית לאזור מפרץ חיפה? בעיית המחקר למרות העלייה הגלובלית של נושאים סביבתיים על סדר היום הציבורי והפוליטי, ישראל לא העניקה לנושאים אלו עדיפות באותה מידה. זאת בעיקר בשל התמקדות בנושאים מרכזיים של חוץ וביטחון. חיוני לבחון את המידה שבה סוגיות סביבתיות משפיעות על מדיניות ציבורית בישראל. מבנה

מבוא והצגת שאלת המחקר חוקרים רבים עסקו בשאלות הנוגעות לקאנון הספרותי ולתנאי הכניסה אליו: מהי יצירת מופת? מהי גדולה ספרותית? מהי קלאסיקה? האם קיים קאנון משותף לעולם המערבי, ואם קיים – האם הוא משתנה או שהוא סגור? מהם הגורמים המשפיעים על כניסתה או יציאתה של יצירה מהקאנון הספרותי? מאחר וישנן תשובות תיאורטיות מגוונות לשאלות אלו, אחת הדרכים המעשיות המאפשרות התייחסות בהירה לנושא הנדון, היא באמצעות בחינת יצירה ספציפית ואופן הכללתה בקאנון, על ידי המערכת הספרותית. דרך מקרה ממוקד ופרטני, ניתן להגיע לתובנות רחבות יותר ביחס לנסיבות ההכללה של יצירות בקאנון הספרותי המודרני. בזאת, הכוונה לבחינת הנסיבות שגרמו לכך שיצירה ספרותית (או אמנותית) מסוימת שנחשבה בתקופה מסוימת לזניחה או לשולית הפכה בתקופה אחרת לקונצנזוס מבחינת היכללותה בקאנון. בחינת תהליכי שינוי במעמדה הקאנוני של יצירה יכולה להתבצע גם באופן הפוך – ע”י ניתוח מקרה בוחן של יצירה אשר בתקופה מסוימת נחשבה כיצירה קאנונית לכל דבר, אך עם חלוף השנים יצאה מהקאנון, והושמטה מהתודעה הקולקטיבית של המערכת הספרותית.   בהקשר זה, עבודת המחקר שלפניכם שמה לה למטרה לבחון את הנסיבות ההיסטוריות של התקבלות היצירה “רובינזון קרוזו”, מאת דניאל דפו, בשנים הספורות שלאחר פרסומה בציבור. בזאת כלולים הן היבטים בהצלחתה המסחרית של היצירה, והן היבטים באופן הקבלה של הסופר ושל היצירה, בקרב המערכת הספרותית המקצועית. דווקא על רקע ההכרה הרווחת בימינו בגדולתו המקצועית של דפו, כמו גם בחשיבותה ובאיכויותיה המקצועיות של היצירה “רובינזון קרוזו”, מתחדדת שאלת המחקר המרכזית: כיצד התקבלו היצירה רובינזון קרוזו והיוצר דפו בשנים הראשונות שלאחר פרסום היצירה, ומה ניתן ללמוד מכך על התנאים הדרושים לכניסה לתוך הקאנון הספרותי?   באמצעות ניתוח

מבוא בתנ”ך ניתן למצוא  תיאור מרתק של משא ומתן בין ישראל לאדום (במדבר, כ’) ומשא ומתן בין ישראל בני עמון בתקופת השופטים (שופטים, י”א).  תיאורים אלה מהווים דוגמאות לאופן שבו ניהלו בני ישראל משא ומתן ותהליכים דיפלומטיים בתקופה מקראית עם עמים אחרים החיים באזור. מבחינת הקונטקסט ההיסטורי, דוגמאות אלה למשא ומתן מתרחשות בעת כניסת עם ישראל לארצו ובתקופת השופטים על כן, בחרתי ב-2 מקרי בוחן אלה כעומדים במוקד של עבודתי. משא ומתן בין ישראל לאדום, כפי שהוא בא לידי ביטוי בספר המדבר (במדבר, כ’), מתנהל בין שליחים (“מלאכים”) מטעם משה לבין מלך אדום במטרה להשיג את אישורו לעבור דרך ארץ אדום. זאת, למעשה, פרשה הנקראת “פרשת חוקת”. במהלך משא ומתן, משה מנסה לשכנע את מלך אדום באמצעות הדגשת היבטים משותפים ביניהם וזאת מתוך הניסיון להבין את צרכיו וחששותיו של המלך לצורך השגת רווחים מתוך משא ומתן: “נעברה נא בארצך. לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר, דרך המלך נלך, לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעבר גבולך” (במדבר, י”ז). משא ומתן, אשר התרחש בשלב מאוחר יותר בספר שופטים י”א, התנהל בין יפתח ושליחיו לבין מלך בני עמון. מדובר, למעשה, בהפטרה של פרשת חוקת (במדבר, כ’). שכן, הוזכרה בפרק זה השתלשלות האירועים שחזה באזור לאחר משא ומתן בין משה לבין מלך אדום. על מנת לברר את הסיבה לרצונו של מלך בני עמון לפתוח במלחמה, שולח יפתח את שליחיו. מלך הסביר לשליחה את הסיבה בטענה כי ישראל גזלו את אדמתו והוא דורש אותה בחזרה: “ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח: כי לקח ישראל את ארצי בבעלותו ממצרים מארנון ועד היבק

מבוא יזמות חברתית הולכת וצוברת תאוצה בכל הארצות, הן משום משברים כלכליים והן משום הצורך החברתי-קהילתי בסיוע שאינו ממסדי (ברוב המקרים – משום שידו של הממסד קצרה מלהושיע את כלל האזרחים הנזקקים). מחקר הארגונים והחברות גם יחד הולך ומוצא עניין ביזימות חברתיות אלה, החל במאפייני היזם החברתי וכלה במאפייני היזמות החברתית, בהשוואה ליזמות מסורתית. מול השוק התחרותי שבו פועל הארגון המסורתי, הרי הארגון היזמי פועל בדרך כלל בסביבה לא תחרותית, אך מצד שני הוא נסמך על תרומות, ללא כוונת רווח. גיוס התרומות וההתמקצעות בנושא זה הם נושאים לעבודה אחרת, ובעבודה זו באתי לבחון את החברות היזמיות החברתיות דרך פריזמת ניהול משאבי האנוש שלהן: האם הוא שונה מאשר ניהול כוח אדם בחברות מסורתיות? אם כן – באיזה אופן? מה הדבר דורש ממנהלי משאבי האנוש? מה המשמעות של כוח האדם בחברות יזמיות? האם הוא פועל מתוך אוריינטציה אחרת? השערת המחקר הראשונה שלי היא שארגוני יזמות חברתית הינם, ראשית לכל, מוכווני-ערכים ולפיכך גם גיוס כוח האדם שלהם יתבסס על עובדים ומתנדבים מוכווני-“אידיאולוגיה” חברתית שוויונית. מצד שני, העובדה שארגונים אלה מתבססים על כוח התנדבותי בעיקר עשויה להביא לכך שתחלופת האנשים בארגון תהיה גדולה ותצריך “מירוץ” מתמיד אחרי כוח אדם. השערה שנייה היא כי ארגון יזמי-חברתי יפעל ראשית לכל מתוך מודל מצוינות ברמה החברתית-ערכית ופחות מתוך מודל מצוינות כלכלית-טכנולוגית. והיות שבארגוני יזימה חברתית מדובר בעובדים בעלי אוריינטציה חברתית-קהילתית, הרי שגם גיוס כוח האדם לארגון יצטרך להתבסס על אנשים ערכיים, בעלי מחויבות ציבורית ואחריות קהילתית, ופחות על עובדים בעלי מיומנויות מקצועיות. בפרק הראשון אסקור את משמעות היזמות ותפקיד היזם ואבחן מהי יזמות אפקטיבית. בפרק השני אבחן