סמינריון מעלת החכמה הנזכרת במזמור אשת חיל והקשר בינו לבין נשים במקרא
מבוא המקרא המרבה לעסוק ביחסים שבין גברים ונשים , קובע נחרצות כי הן הגבר והן האישה עומדים שווים למול בוראם : “ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם” (בר’ א, כז). הווה אומר : יש איש ויש אישה ושניהם נבראו בצלם . האישה שייכת לאיש כשם שהאיש שייך לאישה . שניהם עומדים שווים למול בוראם ואל לו לאיש לראות ולנהוג באישה בפחיתות ערך ובאופן מפלה. תורת הקבלה מעמידה אותנו על מקומה של האישה סגולותיה ומעלותיה: “חכמות נשים בנתה ביתה ואיוולת בידיה תהרסנו”.( מש,יד’ ,א) מן הכתוב עולה כי האישה בכוחה לבנות וביכולתה להרוס. היא זאת שמייצגת במקומות רבים בתורה את החלק האחראי על תיעול החוכמה לאפיקים מועילים. אף כי החכמה נתונה בידי הגבר, לאישה ניתנה בינה יתרה (נידה,מה,ע”ב) ובתבונתה הרבה היא מעצבת ומעבדת את החכמה ומוציאה מן הכוח אל הפועל. מכאן שאישה חכמה היא זאת המשיגה את רצונה מבעלה בדרכי נועם ושולטת בכוחו כרב חובל בספינתו. והנה לאורך כל ספר בראשית נעשה תמיד רצונן של נשים, להלן מספר דוגמאות : האדם אכל מפרי עץ הדעת וחרץ גורל דורותיו לעולמים, אך השיקול והיוזמה באו מצד האישה. כאשר אברהם אבינו משלח את הגר , נראה כי היוזמה באה ממנו אך לאמיתו של דבר היוזמת היא שרה , היא המכוונת ואברהם מבצע את רצונה ככתוב: ” כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, כי ביצחק יקרא לך זרע” . אברהם בירך את יצחק והוא זה שצריך להעביר ולהוריש את הברכה לזרעו אחריו. אך למי הוא מעביר את הברכה? למי שרבקה בוחרת בו. יעקב עומד מול רבקה והיא