עבודות סמינריון מוכנות

מבוא עבודה זו תעסוק במוטיב המשפחה הלא מאושרת ביצירתו של עגנון ותשווה לשם כך שני סיפורים אותם כתב – “סיפור פשוט” ו”בדמי ימיה”. שאלת המחקר בעבודה זו תהיה מה הם הגורמים שהשפיעו על משפחות לא מאושרות ביצירות עגנון ? מעיון ביצירתו של עגנון ניכר כי היא מאופיינת בקונפליקטים רבים, המעיבים על חיי הדמויות ויוצרים טראומות ומועקות בחייהן, כך שהאושר הינו מטרה כמעט בלתי אפשרית. כמו כן, המשפחות המתוארות ברומנים שלו הינן דיס הרמוניות ומתקשות לפעולת באופן נורמטיבי כמשפחה. בעבודה זו אבקש לבחון את מוטיב המשפחות הלא מאושרות ביצירותיו של עגנון באמצעות ניתוח של שתיים מיצירותיו המרכזיות ורבות ההשפעה – בדמי ימיה וסיפור פשוט. בדמי ימיה הוא ספור קצר הוא מתאר את לאה, הנקלעת בסבך רגשותיה בין שני גברים, מינץ בעלהּ, ועקביה מזל, אהובהּ משחר נעוריה. לאה האישה הצדקנית איננה בוגדת ממש בבעלה. היא נאמנה לו עד הסוף וזו גם הסיבה שהיא מתה בדמי ימיה – במחצית-חייה. כי אהבתה לעקביה מזל. סיפור פשוט הוא רומן המתאר את העיירה היהודית בגולה. הסיפור הוא רומן פסיכולוגי המתאר את אובדן השפיות של הגיבור, ובנוסף, מעביר ביקורת חברתית נוקבת על העיירה היהודית שכל עיקרה זה מאכל, משתה ותאוות ממון. הרומן משמש כמעין המשך לסיפור בדמי ימיה, הוא מגולל את קורותיהם של חלק מהגיבורים ומעלה את אותם דגשים העוסקים בחוסר הרמוניות במשפחה ובאי יכולת של הדמויות להגיע לתחושת אושר. סיפור זה מוסיף לנו על קורותיהם של תרצה ועקביה מזל, כאשר בסיפור “בדמי ימיה” מסופר שעקביה מזל חקר את תולדות הקהילה היהודית ואילו תוצאות מחקריו מופיעים כהמשך בסיפור פשוט. בפרק הראשון אסקור באופן כללי מה מאפיין משפחות לא מאושרות

מבוא   אזור התעשייה נקרא “חובב”, על שם נחל חובב, אחד משמותיו של יתרו כהן מדיין חותן משה. אזור התעשייה ממוקם 12 ק”מ דרומית לבאר שבע והוא משתרע על פני כ – 25,000 דונמים, מהם בשימוש כ– 8,000 דונמים והשאר מיועדים לקליטת תעשיות נוספות. המקום משמש כאזור תעשייה למפעלים הפטרו-כימיים הגדולים בארץ וכאתר היחיד בארץ להטמנת פסולת רעילה. בעבודה זאת נבחן את המקרה של נאות (רמת) חובב כמקרה בוחן במנהל הציבורי ונעמוד על יחסי הגומלין המורכבים הנובעים מאינטרסים מנוגדים של הגורמים השונים הפועלים במקום. כמו כן, נבחן אם מקרה נאות (רמת) חובב יכול לשמש דוגמה למקום בו הגורמים שונים פועלים בשיתוף פעולה ומצליחים ליצור אזור אקו-תעשייתי  המתחשב בו זמנית הן בצרכי המפעלים והן  בדרישות של שמירת הסביבה ושמירת בריאות הציבור המתגורר בסמוך לאתר.   תוכן עניינים מבוא 3-5 סקירת ספרות – תיאוריות מתחום מדיניות ציבורית 5-10 שאלת המחקר 10 שיטת המחקר 10 הבעיה והיקפה – סכנה אקולוגית ובריאותית 11 מיהם הגורמים הפועלים בנאות (רמת חובב) ומהו האינטרס של כל אחד מהם? 12-14 מיהם סוכני השינוי? 14-18 החלפת השם מרמת חובב לנאות חובב, שינוי מהותי או לא ? 19-22 סיכום ודיון 23-24 ביבליוגרפיה 25

מבוא “כל עורך-דין שמסייע לאוכלוסיות מוחלשות להילחם בעניין מודע לכך שלא ניתן לנתק בין סוגיית הצדק החברתי  שתרגומה לעגה המשפטית לובש בדרך כלל לבוש של זכויות חברתיות  לבין נושא הנגישות למשפט”. אלבשן (2002) מסביר כי דרכם של העניים לבתי המשפט זרועה במכשולים ושהזכויות החברתיות רלוונטיות מאז ומעולם בעיקר לעניים וככל הנראה כך יישאר. בתקופה הנוכחית, במערכות משפט מודרניות הפועלות תחת משטרים דמוקרטיים שמבוססים על אידיאל השוויון בפני החוק, כשהעני והעשיר נכנסים בשערי אותו אולם, נעמדים לפני אותו שופט וכפופים לאותה מערכת נורמטיבית של כללים, הצדק הפך להיות כמעט בלתי ניתן להשגה עבור חלקים הולכים וגדלים מהחברה המערבית.  מכאן נובע כי אלו המבקשים לקדם צדק חברתי באמצעות המשפט חייבים להיות מודעים למכשולים העומדים בדרכם של אותם אזרחים מוחלשים ולסייע להם להצליח ולעבור אותם בשלום. הדבר גם נכון ביחס לאלה שלא מבקשים לקדם ערכים מסוג זה אך רואים בנגישות למשפט זכות הכרחית לקיום הסדר הדמוקרטי. זכות הגישה לערכאות שיפוטיות הינה זכות חוקתית מהחשובות ביותר. השופט חשיןקבע, כי זכות זו “נעלה היא על זכות יסוד”, ו”קיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסוד”. אם לא יוכל אדם לפנות לבית המשפט באופן יעיל וחופשי, בין כתובע ובין כמתגונן, לא יוכל להביא למימוש הזכויות המוקנות לו, ולכן לא תהיה לזכויות אלה משמעות לגביו. “היקף הזכות כולל גם את ‘זכותו של הנפגע כי לא יעמידו בדרכו מכשולים, אשר ימנעו ממנו את מימוש הזכות’… זכות הגישה של האזרח לערכאות […] משקפת הכרה חוקתית בזכות הפרט לדיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט”. כלומר, זכות הגישה לערכאות משפטיות הינה זכות רחבה, הכוללת נגישות לניהול הוגן, מלא וללא

תמצית בעבודה זו אתאר את ההתקדמות באנליזה ההתנהגותית במחקר נוירו אתולוגיה של שירת ציפורים. בחלק הראשון של העבודה אציג מחקרים בשיטות קלסיות המשלבים תצפית של התנהגות השירה וניתוח סונוגרמות של השירים, המדגימים שהציפור נולדת עם יכולת שירה בסיסית, אשר עד לגיל הבגרות המינית מתפתחת בתהליך למידה לשירה המורכבת וההרמונית המאפיינת שירת בוגר. בזכות ההתקדמות ביכולות המחשוב באחסון ועיבוד נתונים, כיום ניתן לדגום מסות של שירי ציפורים לאורך זמן, ועל ידי אנליזת הנתונים ופירוקם לפי מדדים שונים, ניתן לאפיין  את התפתחות הלמידה של שירת הציפורים בסקאלות זמן רבות ולהסיק על השפעות מגירויים שונים. החלק השני של העבודה יעסוק בניתוח התנהגות השירה (לימוד ותחזוקת שיר) מבחינת הפעילות העצבית במוח. לשם כך אציג את המבנה הנוירו-אנטומי של מוח הציפור, מסלולי שירה קדמי ואחורי, ביטוי גנטי והשפעת הורמונים על פעולות עצביות.  אציג מחקרים ברמה תאית ומערכתית בשיטות אלקטרו-פיזיולוגיה המדגימים את פעילות הנוירונים במוח בזמן למידת השיר ותחזוקתו (נוירו גנזה, נוירוני מראה, Efference copy). אסביר שיטות תהודה מגנטית פונקציונאלית להדמיית שינויים במבנים במוח, ואציג מחקר הקושר השפעות סביבתיות לתגובות שמיעתיות במוח. אסכם ואנסה להמחיש שמהמחקרים ההתנהגותיים בשילוב עם התובנות לגבי פעילות מערכת העצבים במוח בנושא שירת הציפורים, ניתן להשליך לגבי תפקוד מוח האדם בכדי למצוא דרכי טיפול, למשל בבעיות הקשורות לדיבור או בבעיות הקשורות למערכת העצבים.      מבוא התנהגות שירת הציפורים היא תוצאה של פעילות משולבת ומורכבת של מאות מיליוני נוירונים ותאי שריר המושפעים מגירויים פנימיים וחיצוניים. נוירו אתולוגיה של שירת הציפורים הינה תחום בחקר מדעי המוח, הכולל מגוון רחב של רמות מחקר החל מהרמה המולקולארית המסבירה כיצד מולקולות מתפקדות ומקשרות בין נוירונים, לרמה

מבוא האדם הוא יצור חברותי ותקשורתי, וחלק ניכר מימי חייו הוא מבלה בתקשורת עם אנשים אחים – חברים, זרים, בני משפחה או עמיתים לעבודה. תקשורת זו נעשית באמצעות מדיום ייחודי – השפה. השפה הינה ייחדוית ומשתתנה מתרבות לתרבות, ומלאום ללאום. כל לאום וקבוצה אשר לה שפה משלה, נעשית מאוחדת גם בעזרת השפה. התנועה הציונית נתנה את דעתה על כך, והקדישה ממרצה ומשאביה על מנת להשליט את השפה העברית כשפת הדיבור בארץ. והנה, שפות נוספות נמצאות אף הם, ופועלות באותו החלל כמו השפה העברית. הבולטת שביניהם היא השפה הערבית. השימוש בשפה במרחב יוצר את המציאות של הנוף הלשוני, והשפה הבולטת בנוף הלשוני – היא זו אשר ניתן לייחס לה משקל, ולקבוצה האתנית הדוברת אותה ניתן לייחס את הכוח והשליטה. בישראל, המיעוט הערבי נמצא במצב בו הוא מובדל מקבוצת הרוב, ברצונו או שלא ברצונו, ומצבו מושפע רבות מן הסכסוך הישראלי – פלסטיני. יש טענות מצד המגזר הערבי לקיפוח מתמשך, והיחסים בין הערבית לעברית טעונים. לכן, מעניין יהיה לחקור את האלמנט הלשוני בקרב ערביי ישראל – האם שפת קבוצת הרוב במדינה, העברית, חלחלה אל תוך השיח הפנים ערבי? ואם כן עד כמה? ובאלו הקשרים? והנה, דווקא מערכת החינוך היא המקום ממנו ניתן ללמוד בצורה הכי מובהקת על השפה. לא לחינם מלחמת השפות שהתחוללה ביישוב העברי טרם קום המדינה היתה סביב שפת הלימוד, שכן השפה אשר מלמדים בבית הספר היא השפה הרשמית, והיא מוקנית בצורה המונית ותופסת מקום של כבוד בקרב השפות המדוברות במרחב. לכן, בבואנו לחקור את הנוף הלשוני מן הדין שנשים פעמינו אל מערכת החינוך, ונתחיל דווקא משם. במערכת החינוך עצמה, בחרנו

תקציר לאחר שחלה ירידה ברווחים של שלושת חברות התקשורת הגדולות בישראל, סלקום, פלאפון ופרטנר, האחרונה דיווחה על ירידה בהוצאות תפעוליות ברבעון האחרון של שנת 2013. מנתוני דה מרקט עולה כי פרטנר נקטה בתהליכי התייעלות אשר תרמו לשיפור זה במצבה. המחקר הנוכחי בחן האם שיפור ביצועים זה נובע, בין היתר, מהטמעת מערכת ה-CRM (בגרסת (sieble שהוטמעה לאחרונה. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תחושותיהם של העובדים במערכה זו של הצלחה ולבחון האם הם חשים שיפור במדדים השונים של ניהול קשרי הלקוחות, כגון איכות השירות, מכירתיות, שביעות רצון הלקוח ויעילות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תהליכי ההתייעלות הביצועית של חברת פרטנר מנקודת מבטם של נציגי השירות במוקדי החברה. המחקר הנוכחי בחן את מידת השיפור שחל בחברת פרטנר לאחר הטמעת מערכת CRM (בגרסת .(sieble השערות המחקר היו: 1. קיים קשר בין יעילות הנציגים בעבודה לבין מעבר למערכת CRM החדשה במוקד שירות לקוחות; 2. קיים קשר בין הטמעת ה-CRM החדשה לבין איכות שירות הלקוחות; 3. קיים קשר בין הטמעת ה-CRM החדשה לבין מידת שביעות רצון הלקוח; 4. קיים קשר בין הטמעת ה-CRM החדשה לבין נתוני המכירות בקרב הנציגים. ממצאי המחקר הנוכחי איששו את השערות המחקר. מניתוח השאלונים עולה כי הנבדקים  דיווחו על שיפור בתפקודם לאחר הטמעת המערכת  ה-CRM החדשה: הנבדקים דיווחו על שיפור במידה רבה במדד היעילות (ממוצע 4.2517 (סטיית תקן 0.654); עבור תחושת השיפור באיכות שירות הלקוחות, הנבדקים דיווחו על הסכמה במידה רבה (ממוצע: 4.3319; סטיית תקן 1.410); הנבדקים הסכימו במידה בינונית על שיפור שחל בשביעות רצון הלקוח (ממוצע: 3.711; סטיית תקן 0.561); הנבדקים הסכימו ברמה בינונית על השיפור שחל ביכולתם

תקציר מנהלים עבודה זו עוסקת במרפאת Cancer Hope, מרפאה פרטית העוסקת במגוון רחב של מחלות סרטניות והטיפול בהן באמצעים חדשניים. המרפאה מתפקדת  בפועל כמרכז שיווקי המתווך בין חולים לבין מעבדות רפואיות, חברות תרופות, רופאים, בתי חולים פרטיים וציבוריים, קופות חולים ומוסדות ביטוח. ניתן לומר שהיא שואפת לתת מטרייה רחבה של שירותים לחולה כאשר היא בפועל אינה לוקחת אחריות על הטיפול אלא מתווכת בין הגורמים השונים לבינו ומומחים הקשורים אל המרפאה מובילים את הטיפול בו. המרפאה זיהתה חולשות במערכת הבריאות הציבורית בישראל, מדובר ביחס אישי שחסר במידה רבה כאשר בתי החולים וקופות החולים תחת לחץ חולים גדול ויש אצלם, תורים ממושכים, דבר שמקשה על החולים. המרפאה זיהתה חולשה נוספת שאינה ספציפית לישראל היא הקושי שבטיפולים לסרטן. הכוונה להקרנות ולטיפולים הכימותרפיים שמקשים מאד ומחלישים את המטופלים, פוגעים בהם פיזית ומפריעים לשגרת החיים שלהם ולאיכותם. המרפאה מבטיחה טיפולים שהם קלים יחסית כי הם פוגעים בתאים הסרטניים בלבד ולא ברקמות סביב  וזה מודגש בפני המטופלים, אבל מטופל שיוותר על ההליכים הקונבנציונאליים יסתכן מאד וזה לא מוסבר או לפחות לא מודגש במידה מספקת בפרסומי החברה. יחד עם זאת Cancer Hope משתפת פעולה עם הצוותים הרפואיים האונקולוגיים השייכים למגזר הרפואי הציבורי וכך היא בכל זאת מחויבת לנהלים ולשיטות המקובלות אף שהיא לא זאת שמשגיחה על כך שיתבצעו. הסיכום הוא ש Cancer Hope מצליחה כלכלית והיא גוף שיווקי ומתווך בנושאים רפואיים אך היא אינה מרכז רפואי (בדגם קטן) כמו המרכז האונקולוגי על שם דוידוף בבית חולים בילינסון כפי שהיא מנסה במידה מסוימת להציג את עצמה. מבוא בעבר עבדתי בנושאי טיפול בסרטן במרפאת CANCER HOPE המציעה רפואה מותאמת

תקציר מנהלים   בשוק התחרותי של היום – חסכון, גמישות ויעילות הם המפתח להצלחה. העבודה עוסקת בחברת הזנק (סטארט- אפ) “The Student Let Company LDT” (TSLCL ) המתמחה בהשכרת מגורים לסטודנטים בקרב האוניברסיטאות המקומיות (בהן הם לומדים). עסק זה נמצא בשלב פיתוח ראשוני. פיתוח העסק יתבסס על ידי שני אספקטים: פעילות כסוכן נדל”ן – בעלי בית המחפשים להשכיר את נכסיהם. קניית נכסים להשכרה – פיתוח הנכס והכנסה מתוך השכרת הנכס.   בעבודה זו הוצג הסטארט אפ הנבחר ומקום פועלו, הוסבר לאיזה צורך נתן מענה, פורטו תכונותיו העיקריות, תועלתו ללקוח וכמו כן הוסבר, כיצד סייע לארגון להשיג יתרון תחרותי, הוצג מבנה הארגוני והוסברו הפונקציות השונות. בנוסף נסקור את השפעת מערכת המחשוב חדשה שתוטמע בארגון ונציג את היתרונות שבקיום מערכת ממוחשבת.   בחלק הראשון של העבודה : נעשה ניתוח פנים וחוץ ארגוני בסביבה העסקית שבה החברה פועלת עפ”י המודלים הבאים: ניתוח חמשת הכוחות של PORTER הקובעים את מידת האטרקטיביות הרווחית של השוק או של פלח שוק מסוים לטווח הארוך. זיהוי הכוחות העיקריים בסביבת המקרו, ניתוח עפ”י מודל PEST “גורמים בלתי נשלטים”, הדורשים מן החברה ניטור קפדני ומענה, המשפיעים על החברה ולחברה אין השפעה עליהם. שרשרת הערך. מידת ההתאמה האסטרטגית של החברה  לסביבה העסקית עפ”י מודל SWOT ועפ”י מטריצת TOWS ועפ”י 3 משפחות אסטרטגיות. לאחר שננתח את המודלים שהוזכרו לעיל, נבחר באסטרטגיית המיקוד ועל פיה נתאים את מערכת המידע  לחברה בחלקה השני של העבודה.   בחלק השני של העבודה: נסביר את הפעולות הנעשות בשלב ייזום מערכת מידע לחברת הסטארט אפ. שלב זה ילווה בהסבר מעמיק מדוע התעורר הצורך בהכנסת מערכת מידע לארגון שתתאים

חלק א – סקירת החברה החברה מתמחה בייצור, יבוא ושיווק של מצברים לרכב ולתעשייה. כמו כן החברה עוסקת במספר תחומים נוספים כמו מוצרים נלווים, ומכשירי הנעה. רקע היסטורי וכללי החברה הוקמה ב-1951 ע”י משה רוזנשיין והמהנדס עמנואל שנפ (שהיה בעל מפעל קטן למצברים בחיפה). השניים חברו יחדיו ופתחו מפעל בנתניה תחת השם “ע.שנפ מצרים”. עם השנים המפעל התפתח והתרחב. נוספו אולמות ייצור ותצוגה, חצרות ומבנים נוספים, וכיום משתרע המפעל על פני 15 אלף מ”ר. אורי רוזנשיין (בנו של משה רוזנשיין המייסד), מנכ”ל החברה כיום, הצטרף לחברה בשנת 1967 לבקשת אביו ומונה למנכ”ל בשנת 1988. בשנת 1992 נרכשה החברה ע”י חברת “ישאל” מקבוצת “דוברת” ובשנת 2001 צירף איש העסקים רוני אלרואי את חברת “ישאל” לפורטפוליו החברות שבשליטתו, הנמצאות בידי חברת ק.מ.ן אחזקות. החברה הונפקה בבורסה בשנת 2007 והפכה לחברה ציבורית. 34% ממניות החברה נשארו בידי ק.מ.ן תעשיות, 38% נשארו בידי המנכ”ל ושתי אחיותיו והשאר נמכר לציבור. במהלך שנת 2007 (השנה הראשונה לאחר ההנפקה) שנפ גייסה 80 מיליון שקל, מהם 35 מיליון שקל במניות וכ־45 מיליון שקל באיגרות חוב סדרה א’, שדורגו על ידי “מידרוג” בדירוג  a2 וכן בכתבי אופציה הניתנים למימוש למניות. בשנת 2011 רכשה קרן סקיי (ס.ה. סקיי אחזקות בע”מ) את חלקה של ק.מ.ן תעשיות תמורת 50 מליון דולר.