עבודות סמינריון מוכנות

תקציר מחקר זה התמקד בענף הסטארט-אפ בישראל. מטרת המחקר הייתה לבדוק את התפתחותן של חברות הזנק ישראלים במהלך השנים 1995-2012. על מנת לתת מענה לכך, נשאלו 3 שאלות מחקר רלוונטיות: ראשית, מהו מספר של חברות הזנק הקיימות בישראל?; שנית, מהו מספר של חברות הזנק שנסגרו?; ושלישית,  מהו היקף התוצר של חברות הזנק ישראליות? באמצעות ניתוח נתונים אמפיריים הנוגעים למספר חברות הזנק שנפתחו ונסגרו בישראל ונתונים המעידים על תוצר חברות ההזנק וזאת בשילוב של ידע תיאורטי המוצג בפרק של מבוא נמצא מענה לשאלות מחקר שנשאלו. בשאלת מחקר ראשונה, שיערנו שנפילת ה-NASDAQ בשנת 2000 תוביל להפחתת מספר חברות ההזנק בישראל. השערה זאת קיבלה אישור חלקי בממצאי המחקר, שכן על אף שהמשבר הכלכליים מ-2000 ומ-2008 גרמו להקטנה במספר חברות הזנק בישראל, השפעתם הייתה מוגבלת למדי וחברות הזנק חזרו למסלול של צמיחה. בשאלת מחקר שניה, שיערנו שמשברים כלליים (כגון, נפילת ה-NASDAQ ב-2000 והמשבר בין 2008-2009) יובילו לעלייה בכמות חברות הזנק נסגרות. השערת מחקר לא אושרה באופן חלקי. משבר כלכלי מ-2000 אומנם גרם לעליה בכמות חברות הזנק שנסגרו, אך, מאז 2004 אחוז ההישרדות של חברות הזנק היה חיובי ומספרי חברות הזנק שנסגרו התאפיינו בתנודות קלות. בשאלת מחקר שלישי, שיערנו על כך שקיים קשר ישיר בין משברים בינלאומיים לבין היקפי התוצר של חברות הזנק ישראליות. השערה זאת אוששה שכן משברים כלכליים עולמיים השפיעו על פיחות בתוצר של חברות הזנק ישראליות. מצד שני, השינויים השליליים אינם היו קיצוניים והשפעה על התוצר הייתה מוגבלת. דבר שניתן לזקוף לתמיכת המדינה בחברות הזנק ומדיניות נבונה של חברות הון סיכון.   תוכן עניינים תקציר-עמ 3 פרק 1- מבוא-עמ 4 1.1 הגדרה-עמ’

מבוא האוכלוסייה הבדואית בישראל מונה כ 200,000- איש – כ 3.5%- מאוכלוסיית המדינה. הבדואים מרוכזים בעיקר בנגב (כשני-שלישים מהם) ובצפון הארץ (כשליש מהם). הבדואים בנגב עוברים בעשורים האחרונים מחיי נוודות למגורים בערי קבע, ובשנת 2002 כמחציתם חיו בעיירות קבע והשאר – ביישובים לא מוכרים, המכונים “הפזורה”.     תוכן עניינים פרק א’ – סקירת ספרות 2 טובא-זנגריה- רקע כללי 2 רקע על הישוב 2 היישוב טובא זנגריה – מבנה וארגון חברתי בעבר ובהווה 3 המאפיינים של התנהגות בני הנוער בישוב . 4 סטיגמה 5 הסטריאוטיפ 6 המודל של Berry”“ 7 פרק ב’ –מתודולוגיה 10 שאלת המחקר 10 אוכלסיית המחקר 10 כלי המחקר 10 ניתוח הממצאים 10 פרק ג’ – ממצאים וניתוח ממצאים 11 פרק ד’-דיון וסיכום 22  

מבוא המלחמות הינן חלק בלתי נפרד מההיסטוריה האנושית. מאז ומתמיד נלחמו בני האדם על משאבי טבע, כסף, נכסים, מידע, כוח פוליטי, שליטה בצירי מסחר ועוד. סיבות אלו קיימות גם כיום, אלא ששדה הקרב כיום הפך לרחב ומאתגר הרבה יותר. עם ההתפתחות הטכנולוגית המהירה במאה   ה – 21, חל גידול מדאיג גם בהיקף האיומים והסכנות. למעשה, אל אמצעי הלחימה והטרור הקלאסיים שהתבססו על חניתות, קליעים וחומרי נפץ, התווסף הסייבר-טרור. הסייבר טרור מסוכן לא פחות מכלי נשק קלאסי. הוא ממנף את הכפר הגלובלי שהאינטרנט והטלפון הסלולארי יצרו, כדי לפגוע במערכות מחשוב קריטיות ולשבש עד כדי סכנת חיים את חיי האזרח התמים במדינה מודרנית. כיום יכול כל האקר בגיל העשרה לשלוח “טילי שיוט” מצד אחד של העולם לעבר מערכות מחשוב בבנקים, חברות תקשורת, תשתיות קריטיות ועוד, ולהביא לקריסתם. הסייבר טרור מנוצל גם לריגול ולאיסוף מידע אשר יכול להיות שימושי מאד גם בשדה הקרב הקלאסי. תפקוד החברה המודרנית מבוסס על מארג סבוך של תשתיות שונות: אנרגיה, תקשורת, תחבורה, מזון ועוד. שאלת המחקר: השימוש שעושים ארגוני הטרור ברשת האינטרנט וכיצד ניתן להתמודד עם איומי הסייבר על תשתיות הלאומיות של מדינת ישראל. עבודה זו תעסוק  באיום הקיברנטי המתפתח על תשתיות מידע חיוניות תוך כדי הגדרת המושגים השונים בנושא טרור, וכן על חיוניות הפתרונות בנושא התשתיות תוך כדי התמודדות בסוגיות ובגישות להתגוננות מפניו, במענה הישראלי הקיים ובאתגרים המתפתחים.   תוכן עניינים מבוא עמוד 2 סייבר טרור הגדרה ומאפיינים עמוד 3 – 5 האיומים במרחב הסייבר/ קיברנטי עמוד 6 – 8 דרכי התמודדות עם סייבר טרור ויעילותן עמוד 9 – 11 סיכום עמוד 12 ביבליוגרפיה עמוד 13

מבוא  בעבודה זאת אעסוק באחד הסיפורים האניגמטיים ביותר בספר בראשית , סיפור יהודה בן יעקב ואבי שבט יהודה וכלתו תמר אשת בנו ער ,שיהודה מקיים עימה בלא יודעין יחסי אישות כשהיא מחופשת לזונה. והנה הסיפור כפי שהוא מופיע במקור המקראי ” סיפור יהודה ותמר מצוי בספר בראשית לח. שם מסופר על יהודה בנו הרביעי של יעקב מאשתו לאה. יהודה עזב את אחיו לאחר מכירת יוסף ונדד בדרכים. הוא פגש אישה כנענית בשם בת –שוע  נשא אותה לאישה והוליד ממנה שלושה ילדים את ער את עונן ואת שלה. לאחר שנים יהודה השיא את בנו הבכור ער לאישה  בשם תמר שעליה אין לנו פרטים נוספים. אך מסיבה שאינה מוסברת בטקסט ” וַיְהִי, עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה–רַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיְמִתֵהוּ, יְהוָה. “. יהודה  ציווה על אונן אחי ער לייבם את תמר מצווה שעד אז אינה מוזכרת בתנ”ך. אך אונן שיחת את זרעו ארצה  ( ומכאן נוצר המונח אוננות ) ועל כן חלה ומת. כתוצאה חשש כעת יהודה להשיא את תמר לבנו היחיד שנשאר שלה ותמר נותרה אלמנה. וככל הנראה אינה יכולה להינשא לאנשים אחרים. יהודה אמנם מבטיח לה שהוא ישיא לה את בנו הנותר שלה אם תחכה ותמר מחכה בבית אביה לשלה המובטח שיהודה מבושש לשלוח אותו. את הבעיה של העקרות מילדים ימשיכו דרכה את השושלת המיקראית של אברהם יצחק יעקב ויהודה  הזאת היא פתרה בדרך מקורית ויוצאת דופן ,היא התחפשה לזונה בדרכים ( אגב הזונה הראשונה המאוזכרת בתנ”ך והבודדה והיחידה המאוזכרת בשמה לצד רחב מספר יהושע) .יהודה לאחר מות אשתו בא אליה משום שהייתה עטופה בצעיפים והתפתה לשכב  עימה משום שהוא מאמין שהיא זונה,

סקירה ספרותית ספקטרום הסכיזופרניה מייצג קבוצה של מחלות נפש חמורות המאופיינות בהפרעות בתפיסה, במחשבה, ברצון ובתחושת העצמי (WHO, 1992 in Tiffin & Welsh, 2013). היא פוגעת ב1% מאוכלוסיית העולם (in Kane et al,. 2012 Freedman, 2003). ההשפעה של מחלה זו על הסובלים ממנה, משפחותים וסביבתם היא עמוקה מאוד. סכיזופרנים עשויים להישאר נכים וחלשים במשך כל חייהם, ודורשים טיפול מקיף ממשפחתם ומצוות מקצועי  (McEvoy 2008 in Kane et al,. 2012). השכיחות של סכיזופרניה עולה במהירות אחרי גיל ההתבגרות, ומגיעה לשיא באמצע שנות העשרים. השכיחות אצל גברים פורצת יחסית מוקדם, נעה בטווח הגילאים 15 עד 24. לעומת זאת, השכיחות אצל נשים פורצת מאוחר יותר, ונעה בטווח גילאים בין 20 עד 29, או לחילופין בגילאים 45 עד 54 (Hafner et al., 1994 in Tiffin & Welsh, 2013). אין הרבה נתונים על שכיחות המחלה באוכלוסייה מתחת לגיל 18, אך בעבר פורסמו הערכות שהשכיחות עומדת על 1.6-1.9 לכל אוכלוסייה המונה 100,000 ילדים (Gillberg, 2001; Gillberg & Steffenburg, 1987; Hellgren et al,. 1987 in Tiffin & Welsh, 2013 ). כל זאת בהתחשב בעובדה כי 40% ממבוגרים הסובלים מסכיזופרניה מדווחים על הופעת תסמינים לפני גיל 20 (Madaan et al., 2008 in Tiffin & Welsh, 2013), וכ-12-33% מבוגרים מדווחים על הופעת תסמינים לפני גיל 18 (Loranger, 1984 in Tiffin & Welsh, 2013). שיעורים אלה הם שמרניים למדי. סכיזופרניה פוגעת ביכולת האדם לחשוב באופן יצירתי, בלדמיין, ביצירת קשרים חברתיים הדוקים עם בני אדם אחרים, בביצוע שימוש בשפה בכדי להביע רעיונות בבהירות, או בחוויית והבעת מגוון רחב של רגשות כמו אהבה. אנשים הסובלים מסכיזופרניה מעונים על ידי חוויות פולשניות, כגון:

מבוא בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה במספר בני הנוער המשתמשים בסמים ולירידה בגיל התחלת השימוש.  בני נוער רבים מתנסים בשימוש חד פעמי בסמים מסוגים שונים אך אצל חלקם הופך השימוש המזדמן לשימוש קבוע ומביא לפגיעה בהיבטי חיים רגשיים, משפחתיים, חברתיים ולימודיים. למרות מורכבות התופעה והגורמים לה, עשויה התערבות טיפולית מתאימה להביא להפסקת השימוש ולהפחתת הקשיים אשר הביאו לשימוש בסם מלכתחילה. מנתונים מהעולם ומישראל עולה כי תקופת ההתבגרות מאופיינת בשיעור הגבוה ביותר של נטילת סיכונים בהשוואה לקבוצות גיל אחרות. מהנתונים עולה כי מרבית שיעורי המוות והחולי של מתבגרים קשורים לנטילת סיכונים. עבודה זו תתמקד בתופעת שימוש הסמים בקרב בני נוער, את הגורמים המניעים את בני הנוער להשתמש בסמים , את היקף התופעה והאופן בו ניתן להתמודד עמה ותתאר את הגישות השונות בהן  נוקטות הרשויות למען מיגור וצמצום התופעה.  על מנת לתאר את השימוש בסמים בקרב בני נוער העבודה חולקה למספר פרקים אשר מתארים ומסבירים את הגורמים הרלוונטיים. בפרק הראשון מתוארים מאפייני גיל ההתבגרות והסיבות לתחילת שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בגיל זה.  בפרק השני ישנה התמקדות בגורמים לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים  כמו: מאפייני אישיות, קשיים במערכת המשפחתית, גורמי הגירה , ועוד. בפרק השלישי מתוארת סקירת נתונים על היקף צריכת חומרים פסיכו-אקטיביים בקרב בני נוער. הפרק הרביעי עוסק בשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב אוכלוסיות שונות: חילוניים, דתיים, מהגרים, ערבים, נוער בסיכון ועוד. הפרק החמישי סוקר תכניות שונות למניעת שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, הפרק מתאר למי מיועדות התכניות מקור המפעיל מפעיל אותן וכו’. את העבודה חותם פרק הסיכום אשר בו מתבצעת אינטגרציה של כל הנתונים ומתבצע ניתוח של המניעים ויינתנו המלצות אופרטיביות לאופן בו ניתן לצמצם את היקף

מבוא: “להיות או לא להיות” שאל רומיאו את יוליה. נכון, לשאלה הזו קונוטציות רבות ומונחים שונים. אך בין אותם המונחים, נשאלת השאלה האם ליטול “סיגריית סם קלה”? האם לעשן מריחואנה עם “החברה”, האם לנסות פעם אחת רק כדי לראות איך זה מרגיש?. נראה שהשימוש בסמים קלים הפך להיות מושא לשיח רב, החל בשיחות סלון וכלה בבניין הכנסת, ובמיוחד בין כותלי בית המשפט. כאשר בכל יום סטנדרטי של הקראות כתב אישום (שבו יש לשופט בערך 60 תיקי הקראות של כתב אישום) חלק ניכר מאותן “הקראות” כתבי אישום, הן הקראות בתיקים של שימוש בסמים קלים (כפי שגם יוצג בהמשך). עם זאת, בניגוד למדינות אחרות, בישראל קיים איסור גורף על שימוש בסמים קלים כאשר החריג היחידי הוא “הרשאה לשאת אותם” לרבות בגין צרכים רפואיים. תפיסתו של המחוקק הישראלי היא כי נגע הסמים הוא דבר מסוכן ויש בו כדי לפגוע קשות בבריאות, בזיכרון לטווח קצר ועוד. מנגד, יש הטוענים כי לסמים קלים יש השפעות רגעיות בלבד, ולהבדיל מאלכוהול הן גורמות למצב רוח מרומם בלבד ואינן מביאות לידי התפרצויות אלימות. זאת ועוד, לא ניתן להתעלם כי ישנו חשש כבד שמא פתיחת “הסכר” לשימוש בסמים קלים, עשויה להוות כר פורה גם לשימוש בסמים קשים. שם הסיפור כבר שונה, שכן להם השפעות בריאותיות קשות והרבה. שיקול נוסף, הוא סוגיית “ההתמכרות”. מצד אחד בני אדם (וכך המציאות וההיסטוריה מתארות בצוותא) נוטים להתמכר, הם נוטים להתמכר לקפה, לסיגריות, לאלכוהול ולסמים. א מצד שני נשאלת השאלה האם יש לתת יד להתמכרות לסמים קלים? נראה כי בארץ המחוקק בחר באופציה השלילית. אין להתעלם מהעובדה שהמחוקק הישראלי בחר בגישה “הפטרנליסטית”. המחוקק סבור

מבוא הבדלי התפיסות התרבותיות, החינוכיות והטכנולוגיות בין דור הילדים לדור ההורים מתחדדים כשהדבר נוגע לשימוש באינטרנט. על פי מחקרים רבים, המרחב החדש גורם למתחים רבים במשפחה, בעיקר על רקע החשש של ההורים מפני גלישה באתרים לא מתאימים או קשר עם אנשים שילדיהם שאינם מכירים. במחקר שנערך בארצות הברית דיווחו 77% מההורים כי ילדיהם עלולים להסגיר מידע אישי ולצפות בתכנים פורנוגרפיים ברשת. ממחקרן של למיש וריב”ק (2007) עולה, כי הילדים משתמשים בדרכי הסתרה שונות מפני הוריהם את סוג הקשרים שלהם באינטרנט ואת סוגי הפעילות שהם מבצעים בו: מחיקת אימיילים, היסטוריה, קוקיס; הענקת שמות אחרים למסמכים; הקטנת חלונות כדי שההורים לא יראו, ועוד. עוד עולה, כי רבים מהילדים אכן מקיימים קשר ברשת עם אנשים זרים, אך ככל שעולה הגיל כך הם מספרים על כך פחות ופחות להורים. גם נתוני חשיפה לתכני פורנו הוכיחו כי האינטרנט הוא המקור העיקרי לאלה: לעומת 53% מתלמידי התיכון שנחשפו לפורנוגרפיה בטלוויזיה, 26% בסרטי וידיאו ו-45% במגזינים, 73% נחשפו לכך באינטרנט (53% ו-29% בהתאמה בגילאי חטיבות ויסודי). עם זאת, כשנבדקה הערכת ההורים את ההתנסות בסיכונים של ילדיהם באינטרנט, התברר כי זוהי הערכת-חסר ברורה (למשל: רק 17% מההורים לילדי תיכון חשבו כי ילדם צופה בתכני פורנו, לעומת 73% מהילדים שהעידו כי נחשפו לתכנים אלה באינטרנט). כשההורים אוסרים על ילדיהם לבצע פעילויות אינטרנטיות שונות (כמו מסירת פרטים אישיים, קנייה מקוונת, או מילוי שאלונים), או שהם מבקשים מהם להגביל את זמן הגלישה, או תכנים מסוימים – הרי שהילדים מספרים להורים פחות ופחות על מה שהם פוגשים וחווים באינטרנט. במצב זה, של התגוונות מרחב הפעולה וההתייחסות של הילדים, נוצרים גם מצבי חיים

מבוא עבודה זו עוסקת בהשפעת הספורט על נוער בסיכון ככלי ריפוי. שאלת המחקר בעבודה זו היא: “האם ישנה הקבלה בין השימוש בספורט ככלי טיפול בישראל, ארה”ב ובאירופה”. במשך אלפי שנות האבולוציה של האדם, תנועה ומאמץ היו עניין של הישרדות יומיומית- בו היה הספורט עיסוק מובנה מבלי לשים עליו את הדגש באופן מיוחד. התפתחותו של העולם המודרני והקניית הידע, הביאה למודעות ומחקר בעניין ועל חשיבותו של הספורט מבחינת תחומים שונים והחיים המקצועיים. ישנה חשיבות עליונה להקפדה על ספורט ופעילות גופנית בחיי היומיום המודרניים, וכל אחד בהתאם לסיבות הרלוונטיות לו. הספורט ו/או הפעילות הגופנית תורמים רבות לאדם, לגופו ולרוחו. לספורט השפעות רבות על חייו של האדם בתחומים רבים. ניתן לראות כי הספורט יכול אף להוביל לכך כי אדם יפסיק ליטול תרופה מסוימת, היות שהעיסוק בספורט איזן את גופו בנוגע לאותו התחום בו הייתה לו בעיה. אין הכוונה או המסקנה כי הספורט יחליף את סל התרופות, אך יש להבין כי לספורט ישנו תפקיד משמעותי וגדול בחיינו. אחד התחומים בהם יכול הספורט להיות לעזר רב ובר השפעה רבה, הוא בתחום הטיפול בנוער בסיכון. ניתן לראות אפוא, כי האפשרות לעשות שימוש בפעילות גופנית בעבודה עם נוער בסיכון, כדי למנוע מצבים בלתי רצוניים אלו ו/או אחרים כגון: ניתוק, נשירה מלימודים או שימוש בסמים ואלכוהול. בעשור האחרון המושג ״נוער בסיכון״ מקבל יותר ויותר תפניות של נוער אשר מתקשה להתמודד עם הלימודים ולו נוצרות בעיות במסגרת הלימודית בהכרח. יש להבין כי המדובר גם על בעיה חברתית כאחד, ולא רק לימודית. לאלו אשר נכללים בהגדרה של נוער בסיכון, הוקמו במהלך השנים תכניות שונות להתערבות, כדי לסייע להם לשוב לחייהם

הקהילה הגאה מאגדת תחתיה את קהילת הלסביות, ההומואים, טרנסג’נדרים וביסקסואלים ומכאן ראשי התיבות להט”ב. קהילות מסוג זה בדרך כלל מציינות את ערכי הגאווה, גיוון, ייחודיות ומיניות.  פעילי זכויות להט”ב וסוציולוגים החוקרים את קהילת הלהט”ב מגדירים את תהליך בניית הקהילה כאמצעי מנע להומופוביה, הטרוסקסיזם, טרנסופוביה,  ביפוביה וכדרך להעצים את ביטחון הפרט על ידי חברה תומכת. המושג גאווה משמש על מנת להדגיש את זהות הקהילה הגאה ואת חוזקה הקולקטיבי (ויקיפדיה).   זכויות אדם ומעמד חוקי מעמדם החוקי של להט”ב  ברחבי העולם הוא מגוון ושונה ממדינה למדינה. מדינות מסוימות מכירות במעמדן ואף מאפשרות נישואים והקמת משפחה ואילו במדינות אחרות מטילים עונש מוות על קיום יחסים של בני אותו מין או על בעלי זהות מינית או מגדרית שונה. נכון לדצמבר 2008, הומוסקסואליות היא בלתי חוקית ב-77 מדינות ועבירה שדינה עונש מוות ב-7 (פורטל הלהט”ב).   בשנת 1973 הוציאה האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות, ה-DSM. ב-17 במאי 1990 נקט גם ארגון הבריאות העולמי בצעד דומה. כיום המגמה הנפוצה במדינות המערב היא להכיר בהומוסקסואליות כנטייה מינית לגיטימית ולא כסטייה מינית. יש אף הרואים בהומוסקסואליות זהות המגדירה את האדם מבחינות רבות )פורטל הלהט”ב).   תחיקה הקשורה לקהילה הגאה קשורה להכרה של המדינה בזכות הפרטים לזהות עצמם כבעלי זהות זו, לקיים יחסי מין, לנהל מערכות יחסים, להקים משפחה, חוקים הקשורים לאימוץ ופונדקאות, סוגיות הקשורות לשירות בצבא, שוויון בזכויות הגירה, חוקים האוסרים על אפליה ועל פשעי שנאה, וחוקים הנוגעים ליחסי מין והשוואת גיל ההסכמה (פורטל הלהט”ב).   נישואים חד מיניים והורות נישואים חד-מיניים הם נישואים בין בני זוג המשתייכים לאותו מין. החל מסוף המאה העשרים ניכרת מגמה בקרב מספר מדינות להתייחס לנישואים אזרחיים כאל זכות שהמדינה מחויבת להעניק לכל אזרחיה ללא הבדל נטייה מינית. נישואים ברוב המדינות כרוכים בשורה של הטבות חוקיות וכלכליות, בין השאר בתחום הפנסיה, משכנתא, מסים, הגירה, זכות למזונות ואחריות הורית על ילדי בן-הזוג (פורטל