עבודות סמינריון מוכנות

מבוא כדי לחשוף  מה משמעות העטרה (ומאוחר יותר הכתר) בקבורת יוון העתיקה, ומה סיבת התפשטותה האדירה בכל רבדי החיים, עלינו תחילה לבדוק כמה נקודות מפתח חשובות להבנת העניין: אוכלוסיית יוון העתיקה מהי, ממי נוצרה בעצם אותה תרבות עשירה. לשם כך אביא סקירה של שלוש תקופות היסטוריות מרכזיות רלוונטיות למחקר זה ביוון העתיקה – ארכאית>> קלאסית >> הלניסטית. בתקופות אלה נבדוק אמונות, התארגנויות, מנגנוני שלטון, צורות התיישבות, מלחמות, תחבורה ושינויים אחרים. מה היה חשוב לאנשים בעת היא (אתמקד בתקופה הקלאסית המאה ה-5 לפנה”ס ואגע קצת גם בתקופה ההלניסטית שבאה לאחריה) , וכיצד ביטאו זאת? האומנות באותן תקופות – מה היו ההשפעות הדמוגרפיות, ההיסטוריות והתרבותיות עליה? עולם הצומח והקשר של העם היווני לעולם זה מתוך העולם הגשמי והשפעת האמונה בעולם הרוח קרי – עולם האלים שהאמינו ששולטים בחייהם. טופוגרפיה ואקלים של מקומות התיישבותם ומה הייתה כלכלתם ומשלח ידם שם. לאחר בדיקת תובנות אלו נוכל להוכיח שיש קשר הדוק מאוד בין שכיחות הופעתן של העטרות ושזירתן דווקא מרכיבי עולם הצומח:  עשבים, זרדים וענפים, פרחים, פירות ושילובי צמחים שונים שבטאו סמלים רעיונות ומוטיבים שונים ומגוונים לבין העובדה שתפסו מקום כה חשוב ונכבד באירועי החיים ובאירועי סוף החיים שבטקסי הפרידה מהמתים. מתוך למידה את יחסם לעולם החיים ואמונתם בחיי עולם המתים והנצח, וכן את מידת חשיבות עולם המוות – מה שיאיר לנו בבהירות מדוע העטרות שימשו גם את הנפטרים לא פחות מאשר את החיים. כל כך העטרה, שהייתה לא רק פריט לבוש שסימל מעמד, דרגה והישגים או תפקיד אלא ביטאה בשפה ללא מילים אפילו מצבי רוח, אירועים חשובים ולעיתים גם רמזים ו”תמרורים” מוסכמים – נכרכה

מבוא במחקר הנוכחי נערך ניסוי בפרדיגמה של מסר מכוסה, על מנת לבחון האם עיבוד היגד מתמטי לא הגיוני (שקר) קצר יותר מעיבוד היגד מתמטי הגיוני (אמת). זאת לאור מחקרים קודמים בהם נמצא כי זמן עיבוד חזותי של סצנה לא הגיונית הוא קצר יותר. ל-? נבדקים הועברה סדרת ניסויים בהם התבקשו להבחין בין היגד מתמטי שכלל נעלם לכזה שלא ובין היגד מתמטי עם תוצאה 7 להיגד מתמטי עם תוצאה 5. חלק מההיגדים היו שקריים ולכן נובא שהנבדקים יגיבו עליהם מהר יותר. אם כי תוצאות המחקר לא נמצאו מובהקות, יש בהן כדי לרמז על כיוון שונה; לפיו, נראה שהיגד מתמטי מנותח באופן הדומה לניתוח גירוי טקסטואלי     תוכן מבוא-1 סקירת ספרות-1 השיטה-14 מהלך הניסוי-14 תוצאות-16 דיון-17 ביבליוגרפיה-I

מבוא כתב אישום – כתב אישום מורכב מסעיפי אישום. יכול שיכיל סעיף אחד ויכול שיכיל כמה סעיפים. אישום  מציג פרשה המהווה יחידת אירוע עצמאי ,כאשר לנאשם מיוחס פרשה אחת הכתב אישום יהיה מורכב מאישום אחד, כאשר מיוחסות לנאשם כמה פרשיות הכתב אישום יהיה מורכב מכמה אישומים .האישום יכול לייחס רק לגבי סעיף עבירה אחד ויכול שיהיה מורכב מכמה עבירות הכל לפי שמתחייב מהפרשה נושא האישום. בשנים האחרונות הלך  ונתמע  הנוהג  שהגשת כתב אישום מסתיים בעסקת טעון. עיסקת טיעון היא עיסקה המסיימת את ההליך הפלילי הרגיל המתחיל בהגשת כתב אישום. בתמורה לעיסקה זו הנאשם מודה במה שמיוחס לו בכתב האישום תמורת הבטחה מצד התובע לפעול שגזר הדין יהיה נוח לנאשם או שהנאשם יקבל טובת הנאה אחרת. תכילתה של העסקה מבחינת הנאשם היא להשיג הקלה בעונש אם על ידי תיקון כתב  האישום ואם על ידי הצגת עמדה מקלה מצד התביעה . עיסקת טיעון מן הראיו שתיערך בכתב ותצורף לחומר החקירה . הסמכות לעשיית עיסקת טיעון נתונה לגורם המסמיך “להגיש את האישום ולנהל את המשפט ” . התחייבות המדינה לעיסקה נעשית מכוחו של היועץ המשפטי לממשלה העומד בראש התביעה הפלילית וכאשר המדינה לא עומדת בהתחייבותה ניתן לפנות לבג”צ , ככל “הסכם שלטוני” שנתון לפיקוח בג”צ[1] . אל לשופט להיות מעורב בעיסקה שכן אין בית המשפט צד לעיסקה ,,ברגע שהשופט יראה “עידוד והבעת דעה” יביא לכך  שיבוטל הרשעה ויוחזר הדיון לקייומו מהתחלה  בפני שופט אחר. [2] הביקורת השיפוטית על חוקיות של הסדר עיסקת טיעון ניתן ללמוד מפרשת קצב .אין להפוך את עיסקת טעון לחסין מפני ביקורת , הביקורת שנובעת הפרשת הנ”ל שהסדר טעון התקבל

הקדמה   סרטו של טים ברטון (Burton) המספרים של אדוארד (Edward Scissorhands) , משנת 1990, הנו ביקורת על החיים בפרברים האמריקאים הנובעת מתוך חוויותיו האישיות של ברטון כנער, ומשלב בין דימויים ורעיונות גוטיים לבין פארודיה והסתכלות מפוכחת על תופעות חברתיות מודרנית. הסרט, הבנוי כסיפור בתוך סיפור, מסופר כאגדה של סבתה לנכדתה, כתשובה לשאלה מדוע יורד שלג. תשובתה של הסבתה מספרת את סיפורו של אדוארד ידי-מספריים (ג’וני דפ) – יצור שנבנה על ידי מדען מתבודד (וינסנט פרייס) בטירה גוטית המשקיפה על עיירה פרברית שקטה, סביב שנות השישים בארצות הברית. מותו של המדען, הותירה את אדוארד עם מספרים במקום ידיים והוא נותר לבדו בטירה, כשעיקר עיסוקו הוא גינון אומנותי. יום אחד מגיעה לטירה פג (דיאן וויסט) – אם לשני ילדים אשר עובדת כנציגת חברת קוסמטיקה גדולה. לאחר הפחד הראשוני, מנסה פג לעזור לאדוארד לכסות את הצלקות שעל פניו ובהחלטה מהירה, קובעת כי עליו לבוא ולגור איתה ועם משפחתה. כניסתו של אדוארד לפרבר המנומנם מעוררת את תושבי השכונה בשלושה קווי עלילה שנפגשים ונפרדים לאורך הסרט – חיי משפחת בוגס, השכנים (ובעיקר השכנות), וסיפור אהבתם של אדוארד וקים – ביתם של פג וביל. משפחת בוגס – האבא ביל (אלן ארקין), האם פג ושני ילדיהם קוין וקים (ווינונה ריידר) נגלים לנו בתחילה כמשפחה ממוצעת ואוהבת. הם אוכלים ארוחת ערב משותפת ומשתפים האחד את השניה בחוויותיהם. כניסתו של אדוארד חושפת את הנוקשות המערכתית של ביל ופג ואת הפער שקיים בינם לבין ילדיהם. עבור משפחת בוגס, נוכחותו של אדוארד מובילה להדרתם מהקהילה השכונתית. ואכן מה שמתחיל בסקרנות שכוניתית בעיקר של נשות השכונה וג’וייס (קאת’י בייקר) כנציגתן; נסיונות

הקדמה בשנות האלפיים, לעיתים מסתכלים על המציאות שבה נמצא מעמד האישה ולא תמיד מבינים האם אנחנו במקום טוב או לא. האישה מוצגת עדיין כאובייקט מיני בקשת רחבה של פרסומות, נראה כי עיקר מענייניה של האישה, הם יופי, אופנה וסטייל, מקומה הבלעדי הוא הבית והמשפחה וכי עיקר עיסוקה הוא ניקיון. האם אכן זהו המצב? כיצד החברה תופסת את האישה? נראה כי בשנות האלפיים, הרבה השתנה אך עדיין לא מספיק. בעבודה  תובא סקירה של השינוי שעבר מעמד האישה בעולם התקשורתי מסוף המאה השמונה העשרה ותחילת המאה התשע עשרה ועד היום. יוצגו הגישות הפמיניסטיות הרלוונטיות לכל אחת מהתקופות הנדונות ויבאו הגישות השונות לשינוי המגמה המדוברת. יבחן השינוי המגמתי לאורך השנים והאם אכן מעמד האישה עבר שינוי או שמא נשאר כפי שהיה בשנים הראשונות לכניסת האישה לעולם התקשורת. תערך השוואה בין שתי כתבות האחת מראה פרסומות בשנות החמישים, שישים ושבעים והייצוגים הסקסיסטיים השונים של האישה בה וכן תובא כתבה נוספת מתוך בלוג, אשר תתאר את תופעת הבלוגים ואת השינוי שעברה האישה בעולם התקשורתי.     תוכן עניינים הקדמה- 2 עליית כוחה של האישה בתקשורת – סקירת ספרות- 3 הצגת נתונים- השוואה בין שתי כתבות- 7 דיון ומסקנות- 9 סיכום- 13 ביבליוגרפיה- 14 נספח 1- 16 נספח 2- 30  

מבוא ‘זיכרון היסטורי’ או ‘מיתוס’ הינו מאמץ פילוסופי-מדעי לתאר את המהלכים המעצבים את ההיסטוריה והתרבות של עם.[1] הציונות, כתנועה שקמה על בסיסה של הדת היהודית והזיכרון הלאומי היהודי, אם קיים, הייתה רוויה מיתוסים מתחילתה. לחלקם הייתה המטרה של להפוך את יהודי העולם לעם אחד, בעל היסטוריה אחת, ולחלקם המטרה ליצור תרבות יהודית חדשה, ליצור כלים שיעזרו להגשים את החזון הציוני- הקמת המדינה היהודית. עם הקמת המדינה, מיתוסים אלה הפכו למיתוסים מעצבים של הזהות הישראלית והישראלים עצמם. שני היסודות הבסיסיים עליהם עמדה הציונות הם היהדות ומפעל העלייה וההתיישבות. לכשהומרה הציונות מתנועה למדינה, יסודות אלו המשיכו להיות דומיננטיים והפכו לשני ערכים מקודשים- ממשלות ישראל לאורך השנים עסקו בעידוד עלייה וכן גם עיגנו את האופי היהודי של המדינה באופיה, סמליה וחוקיה של המדינה. עליית שנות התשעים מברה”מ לשעבר אתגרה שני יסודות אלה, ותפיסות החברה הישראלית לגביהם. אחוז הלא יהודים הגבוה בעלייה יצר סתירה בין האינטרסים והציף את השאלה של בעייתיות עליה לא יהודית. הציונות, בנתה מיתוסים ואידיאות- עולם אוטופי יהודי אותו רצתה לבנות. בין המיתוסים- האדם החדש, ההקרבה למען המולדת, היהדות כבסיס התנועה, העלייה וההתיישבות. בעבודתי זו בחברתי להתמקד בעליית שנות התשעים ולבחון כיצד עלייה זו מאתגרת את המיתוסים הציוניים וכיצד היא משתלבת עימם כיום כשציונות מתורגמת לישראליות. שאלה נוספת בה אתמקד היא שאלה הנובעת מהשאלה הראשונה- היות ועליית שנות התשעים מאופיינת באחוזים גבוהים של עלייה לא יהודית, כיצד אי יהדותם של חלק מהעולים מתיישבת עם אותם מיתוסים ציוניים וישראליים. במסגרת העבודה אציג את חוק השבות, המעניק זכות עלייה רחבה גם ללא יהודים, את עליית שנות התשעים עצמה, ואבחן את השאלות החברתיות ושאלות

מבוא סיפור עקידת יצחק נחשב לאחד השיאים של אמנות הסיפור המקראי. בתימצות רב הוא מציג דילמה קיומית בעלת עוצמה רלוונטית בכל עת ולכל תרבות. הטקסט המאופק, המתעלם מתיאורי רקע, מחשבות ורגשות, מתאר סיטואציה שכמעט אין דומה לה בסיפורת המקראית והכללית. הסיפור נוגע בלב ליבן של שאלות המעסיקות את המין האנושי מקדמת דנא, שאלות של אמונה,   אמונה בכורח להבדיל בין טוב לרע, אמונה בצידוק הדין או להבדיל, בהסתר פנים. הקונפליקט בין הצו האלוהי לרגש האנושי של אהבת אב לבנו, הוא עמוד התווך הדרמטי של הסיפור. אברהם אבי אמונת היחיד ואבי האומה, הוא סימבול לאין ספור מיתוסים שנהיו לאבני יסוד של ההגות והתרבות האנושית. לשונו הרזה של הטקסט איפשרה לציירים, משוררים, סופרים ופילוסופים רבים, לדרוש בכתוב ולפרשו לפי הגיונם, סביבתם ונוף תרבותם. חז”ל הפליגו בדמיונם והפכו את גיבורי העלילה לבשר ודם, חיים, מתלבטים, מתריסים. הנצרות והאיסלאם מצאו אף הן שלל רב בסיפור, יצקו אותו לתוך תכני אמונתם והעניקו לו חיות חדשה משלהן. גם התרבות המודרנית, שהשילה מעליה את שלשלאות הדוגמה הדתית, גילתה פנים רבות בסיפור העקידה. אברהם ויצחק נהיו לגיבורים אוניברסליים שסיפורם משמש מקור השראה כמעט אין סופי לאינטרפטציות שבמרכזן דיון על מהות קיומו של האל וצביונה המשתנה של האמונה. סיפור העקידה היה סיפור חי ואקטואלי לאורך כל שנות קיומה של התרבות היהודית. מוטיבים כ’קידוש השם’, רדיפות על רקע אמונה, כפירה מול דבקות בדבר השם, היו נחלתם של יהודים כמעט בכל זמן לאורך ההיסטוריה. הדילמות הללו נהיו אקטואליות עוד יותר משלהי המאה ה-19, עם התעצמותה של תנועת ההשכלה, עלייתה של התחייה הציונית, מאבק הדמים על ישוב ארץ ישראל והשואה. הציווי של ‘לך

מבוא  יצירה ויסוד של מושג עקרת בית מושלמת היה ללא ספק אחד מעיקרי ההתפתחות של החברה הפוסט מודרנית של יפן ושל מבנים חברתיים עם תחילתו של התיעוש ומודרניזציה השתנו תפקידים ביתיים בכל הנוגע לתרומה שכל אחד מביא לכלכת הבית. גברים שדאגו לפרנסת המשפחה נעדרו מהבית, דבר שהשפיע על השתתפותם במטלות הבית. Jurkey, 2002)  ).משכורות באזורים עירוניים היו די גבוהים על מנת שרק אחד מבני המשפחה יעבוד מחוץ לבית. התפתחויות אלה השאירו נשים לבד בבית כאחראיות בלעדיות על ניהול ביתי. אישה הוגדרה כעקרת בית במשרה מלאה כאשתו של גבר עירוני עובד ושיש להם שני ילדים. היא דמות המטפלת בכל נושאים הקשורים לניהול משק בית., ואילו גבר נהיה המפרנס היחיד במשפחה. עקרות בית מהוות היבט חשוב בתרבות פטריארכלית של יפן. בתרבות זו גבר נמצא בשליטה ואילו אישה בתפקיד היותר נמוך והתומך. גבר היודע שביתו מסודר. וילדיו מקבלים חינוך טוב מהאם, יכול להקדיש את כל זמנו לעבודה. מושג ” עקרות בית” נוצר בתהליך המודרניזציה ותיעוש והגדילה את ההפרדה בין תחום ביתי וציבורי. מודרניזציה סימנה את תחילתו של שינוי בתפקידי הבית והציבור. אישה הוגדרה כעקרת בית במשרה מלאה כאשתו של גבר עירוני עובד ושיש להם שני ילדים. היא דמות המטפלת בכל נושאים הקשורים לניהול משק בית., ואילו גבר נהיה המפרנס היחיד במשפחה. עקרות בית מהוות היבט חשוב בתרבות פטריארכלית של יפן. בתרבות זו גבר נמצא בשליטה ואילו אישה בתפקיד היותר נמוך והתומך. גבר היודע שביתו מסודר. וילדיו מקבלים חינוך טוב מהאם, יכול להקדיש את כל זמנו לעבודה. נשות יפן עברו שינויים רבים ב-15 שנים אחרונות ,שינויים  אלה הפכו את הנשים למגזר דינמי באוכלוסייה שמחזיק

מבוא         הרפובליקה האיסלמית האיראנית הוקמה בשנת 1979 במהפכה שהנהיג אייטולה רוחאללה מוסאווי חומייני, ומבוססת על מערכת ממשל של חוקה וחוקים איסלמיים “מקיפים ושלמים” – מזור לכל החוליים הסוציואקונומיים והפוליטיים של איראן והעולם (האיסלאמי) כולו. מערכת ממשל דומה להפליא, למעט הבדלים קלים בדגשים, היתה החזון של פדאיאן איסלאם (Jamiyyat-i Fadayn-i Islam), “חבר נאמני האיסלאם“, ארגון שהחל לפעול באמצע שנות ה-40 במאה הקודמת. ההשפעה הבריטית והרוסית באיראן במאות 18 ו-19, כיבוש איראן במלחמת העולם השניה על-ידי בנות הברית, מעורבותן בפוליטיקה האיראנית, התאגדות גושים מדינתיים אסטרטגיים, כלי משחק של המעצמות הגדולות על רקע המלחמה הקרה, ניסיונות חוזרים ונשנים לגזול את משאבי האומה, תוך החלשתה ושיעבודה – כל אלו עוררו שנאה עמוקה. מאז סוף המאה ה-19, ובפרט בעידן שושלת שאות רזא, היו מוסדות הדת תחת מתקפה כבדה של המשטר, אבד חלק נכבד מכוחם אנשי הדת השיעים, בייחוד במערכות החינוך והמשפט, ובה בעת נמתחה ביקורת על היסודות התיאורתיים של האיסלאם על-ידי אינטלקטואלים, הן מארקסיסטיים והן אלו שהושפעו מהמערב, ובעיקר ההיסטוריון האיראני, אחמד קאסראווי (Ahmed Kassravi). האידיאולוגיה החומייניסטית, והחשיבה הפדאיאנית, צפו בדאגה בשקיעה של הקהילות האיסלאמיות במאות השנים החולפות, שבאה לידי ביטוי בתבוסות צבאיות, העדר הגדרה עצמית פוליטית, פיגור כלכלי, מדעי וטכנולוגי, ומעל הכל – שליטה מערבית על קהילות מוסלמיות הקהילה המוסלמית כולה מאמינה בכך שהאל הוא שממנה את שליחיו, אך השיעים מאמינים כי לאחר מות הנביא מוחמד, מונו תריסר אימאמים על-ידי האל, בדומה לנביא עצמו (צאצאים לשושלתו) – שנחשבים טהורים, חפים מטעויות, ומייצגים את האמת, כך שחובה לציית להן באופן מוחלט. אחד עשר הראשונים מתו, בעוד שהאחרון, מוחמד אל-מהאדי (Muhammad al-Mahdi),