עבודות סמינריון מוכנות

תקציר מנהלים מטרת התוכנית- מטרת התוכנית העסקית היא להציג את מהות העסק ואת ההזדמנות העסקית שבפיתוח, שיווק, הפצה ומכירה של משטח המשחקים Care Space ללקוחות הקצה ולקמעונאים על מנת לגייס משקיעים. תמצית תיאור העסק – חברת Care הינה חברה המספקת פתרונות יצירתיים ובטוחים לבעיות אחסון וחיסכון בזמן. החברה תתחיל את דרכה בפיתוח מוצר לילדים הנקרא Care Space והוא מגיע בשתי ורסיות שונות (אוהל וכדור, כפי שיפורט בהמשך). תיאור המוצר- Care Space הינו משטח משחקים בטיחותי המיועד לילדים בגילאי 3-10. המשטח מיוצר מספוג קשיח ובולם זעזועים בנפילות הנקרא פוליאתילן. המשטח מביא איתו ערך מוסף של איסוף קליל ומהיר של המשחקים הנמצאים עליו, פותר את ההורים מעול איסוף המשחקים ובו זמנית מסגל לילדיהם את ההרגלים הנכונים לסדר ופותר בעיות אחסון. המשחק קיים בשתי ורסיות- אוהל וכדור. כאשר הילד מסיים לשחק עם המשחקים שעל המשטח, עליו למשוך בשני חוטים ובכך הוא מקבל משחק חדש- מחנה סודי משלו או כדור שעשועים ענק ובכך נגרמת המוטיבציה שגורמת לילד לאסוף את משחקיו. תמצית תיאור השוק וההזדמנות העסקית- ניתן למצוא בשוק משטחי משחקים רבים, רובם מיועדים לגילאי 0-3 ומתמקדים במתן ערך מוסף של בטיחות. כאן אנו נכנסנו לתמונה, גילינו כי קיים צורך שעדיין לא נענה- מתן פתרון לאיסוף מהיר של הצעצועים ואם ניתן לעשות זאת ללא עזרת ההורים ותוך מתן הרגלי האיסוף לילדים אז עוד יותר טוב. לאחר שזיהינו צורך זה פיתחנו משחק אשר בדיוק כמו שאר המשטחים הקיימים בשוק מציע את ערך הבטיחות אך, גם מוסיף את הצרכים להם ההורים כל כך כמהים – לפתור את ההורים מעול סידור המשחקים תוך מתן הרגלי סדר נכונים לילדים.

נושא המחקר: מעצר קטינים בלתי-מלווים וילדי פליטים בישראל שאלת המחקר: מהן ההשלכות הפיזיות והנפשיות על קטינים בלתי-מלווים וילדי פליטים בישראל המוחזקים בתנאי כליאה, ומה עמדת החוק הישראלי והאמנות הבינלאומיות על עצם הכליאה? מבוא מדינת ישראל מתמודדת בשש השנים האחרונות עם גלי מסתננים גוברים והולכים מהגבול המצרי. מרביתם פליטי מלחמות האזרחים בחבל דארפור בסודאן ובאריתריאה, הרואים בישראל מדינה שבה ימצאו מקלט מדיני, קץ לרדיפות, תעסוקה שתפתור את מצוקתם הכלכלית (גם זו של משפחתם שנשארה במולדת) וסיכוי לעתיד טוב יותר. חלק ממאות אלפי המסתננים שהגיעו בעשור האחרון הם קטינים בלתי-מלווים וילדים פליטים, כאלה ששכלו את הוריהם במלחמות האזרחים בארצם; שנמלטו מאימי המלחמה, אסונות הטבע, הרעב והמצוקה; או נשלחו לכאן על-ידי משפחתם למטרות עבודה ופרנסה. זרם הפליטים אומנם פוחת והולך בקצב דרמטי, הודות להקמת גדר הגבול עם מצריים, אך לרבים מאלפי הקטינים שהגיעו לכאן בשנים הקודמות ולא גורשו בחזרה לארצותיהם (מתוקף זכותם להגנה הומניטרית קבוצתית), לא נמצא עדיין סידור מתאים במסגרות חינוכיות או תחת חסות אפוטרופוס/משמורן כפי שמחייב החוק. מדינת ישראל לא הייתה (ועדיין איננה) ערוכה להחזקת קטינים במספרים גדולים במשמורת, כמו גם קליטתם בהמשך במסגרות חינוכיות (פנימיות). את המחיר שילמו ומשלמים כל אותם קטינים שהוחזקו במתקני כליאה לא ראויים, בתנאים שהוגדרו בשעתו כ”תנאים של חיות, לא של בני אנוש”.[1] רבים מהם סבלו מהתקפי חרדה, דיכאון, הפרעות פוסט-טראומטיות ומחשבות אובדניות, שהלכו והחמירו ככל שהתארכה תקופת החזקתם במתקן הכליאה.   הפרק הראשון בעבודה זו יסקור את היקף התופעה העולמית של קטינים בלתי-מלווים וילדים פליטים, שמספרם גדל והולך משנה לשנה; את הסעיפים באמנת האו”ם בדבר זכויות הילד, המתייחסים להחזקתם במעצר של קטינים בכלל וקטינים בלתי-מלווים

תקציר התפתחות השפה והאוריינות הוא תהליך ארוך, המתפתח לאורך כל שנות חייו של האדם. השימוש בשפה לצורכי תקשורת מבשיל במהלך שנת החיים הראשונה, ונמצא בקשר עם התפתחות קוגניטיבית, חברתית, קשב משותף עם הזולת והבנת כוונות תקשורתיות ((Tomassello, 2003. התיווך, ככלי חינוכי, מבוסס על “תורת ההשתנות הקוגניטיבית”, הנקראת גם “תיאוריית הלמידה המתווכת” (פוירשטיין, 2003). על פי תיאוריה זו, הדמויות המחנכות משמשות כמתווכות בין הילדים לבין הסביבה, כאשר אחת המטרות היא לקשר בין החוויות הלימודיות של הילד ולהעניק להן משמעות (זיו, סמדג’ה וארם, 2011). אחת הדרכים האפשריות בהן מחנכים יכולים לבצע תיווך ולסייע באמצעותו להתפתחותם של ילדים הוא תיווך של קריאת ספר. תיווך העוסק בהיבטים מנטאליים של הסיפור תורם לילדים הן בהבנת הספר עצמו, והן בהבנה חברתית רחבה יותר (Peskin, 1996). במחקר זה נבחן נושא התיווך לילדי גן בגילאי 4, דרך השפעת תיווך של קריאת ספר על ידי הגננת, על יכולות הילדים לאחר התיווך, בתחום שחזור הסיפור, הבנה והפקת נרטיב. השערות המחקר היו כי תיווך הגננת יקדם את הילדים בתחומי ההבנה, הפקת הנרטיב ושחזור הסיפור. אוכלוסיית המחקר כללה 20 ילדים בגילאי 4, אשר חולקו לקבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי. קבוצת הניסוי עברה תוכנית התערבות, בה התבצע תיווך לספר על ידי הגננת, אשר כללה ארבעה חלקים: פעילות קדם קריאה, שאלות מנחות, פעילות של איורים הקשורים לספר, ופעילות יצירה. הממצאים מספקים תמיכה חזקה לאישושן של שלושת השערות המחקר.   מבוא מחקר זה מתמקד  בתיווך לספר ומקומו בקידום היכולת הנרטיבית ובשחזור הסיפור אצל ילדים בגילאי 4, הלומדים בגן עירוני בחולון. מטרת המחקר הינה לבחון את ההבדלים בין שיחזור הסיפור והיכולת הנרטיבית באמצעות תיווך הגננת אל מול

מבוא תחילת המאה ה-19 הביאה פריחה של רומנטיזם, תנועה תרבותית שהדגישה את הרגשות, הדמיון והאינדיבידואליזם. בחלקה, תנועת הרומנטיזם התנגדה לנאוקלסיציזם של המאה ה18 – ולתקופת ההיגיון. הסופרים הרומנטיים נפרדו מוועידות החברה המכובדות של התקופה והדגישו את חופש הביטוי. הציירים הרומנטיים השתמשו בצבעים יותר נועזים ובהירים והעדיפו תנועה דינאמית על פוזות חינניות ומאוזנות. אבל הרומנטיזם היה יותר מדי חלוק בתוכו ומורכב מכדי להיות מוגדר על ידי פורמולה – נוסחה אחת. הרומנטיזם שאף להרחבת האופקים ולהקיף את כל הניסיון האנושי.   במאה ה-19 המעמד הבינוני נהפך להיות גורם פוליטי וכלכלי בעל השפעה ולערכיו המרכזיים היה ביטוי גובר באמנויות השונות. המהפכה התעשייתית ועליית המעמד הבינוני הובילו לדרישה גוברת לשוויון הזדמנויות וחינוך לנשים. באמצע המאה ה-19 נפתחו  הזדמנויות לנשים – הן לחובבות והן למקצועיות. במהלך התקופה הוויקטוריאנית השתנה מעמדן של הנשים בחברה באופן מהותי, אך למרות זאת הציור הוויקטוריאני הציג נשים באופן רומנטי, סנטימנטלי וצדדים מוסריים של חיי המשפחה.  בתקופה זו רווח המודל של האישה הצנועה החסודה והיו ציירות שהציגו את הסקסואליות והחושניות שמוגבלות על ידי הסדר הפטריארכלי. נשים היו נתונות לערכים ומסרים סותרים לגבי האישה. איכויות שנדרשו מאמנים כמו  עצמאות, תחרותיות, השפעה ופעולה ייוחסו למרחב הגברי. היו מספר נשים שערערו על הציור שנחשב נשי וניהלו אורח חיים שונה.  במאה ה-19 מלאכות מסורתיות של נשים הפכו לתעשייתיות. נוצר קשר בין זכויות הנשים לזכויות הפועלים  והעובדים.   הדעות בעניין גבולותיה של התקופה הרומנטית במוסיקה חלוקות. יש התוחמים אותה בגבולות המאה ה-19 (1800 – 1900 ), יש המרחיבים  אותה מהמהפכה הצרפתית (1789) ועד מלחמת העולם הראשונה (1914)  ויש המתחילים בשנים מאוחרות יותר, למשל: בשנת כתיבתה של

תקציר שנת ההוראה הראשונה נתפסת כאחת התקופות המורכבות ביותר במהלך הקריירה של מורים. המורים הנקלטים במערכת בפעם הראשונה מלווים במערך מובנה של מנגנוני תמיכה והערכה, מתוך שאיפה שיצליחו לפתח דפוסה עבודה פרופסיונאליים הנשענים על מודעות עצמית ומקצועיות. במקרים רבים מגלים המורים הטריים שעולם ההוראה והמערכת החינוכית שונים באופן ניכר מאלו שהצטיירו בדמיונם וכי המציאות מורכבת הרבה יותר. (גביש ופרידמן, 2007; סטרהובסקי, מרבך והרץ- לזרוביץ, 2002). מחקר זה שואף לעסוק בתהליך קליטת מורים מתחילים מנקודת מבטם של מנהלי בתי- הספר, תוך בחינת תהליך ההתמחות שעוברים מורים חדשים ומתוך שאיפה שתוצאות המחקר יסייעו בבניית תכניות קליטה מיטביות על ידי מנהלי בתי הספר, האחראים הראשיים על קליטת מורים חדשים במערכת החינוך. תכנית ההתמחות מתקיימת בארץ מאז שנת תש”ס  (2000) ומטרתה להקל על המורה המתחיל בכניסתו למערכת החינוך ולמוסד הבית- ספרי. תהליך הכשרת המורה המתחיל הוא תלת שנתי וכולל את שנת ההתמחות, שהיא השנה הראשונה בה מקבל המורה המתחיל תמיכה צמודה והערכה מקצועית ובסופה מקבל רישיון הוראה. תהליך ההכשרה כולל שנתיים נוספות בהן מקבל המורה המתחיל ליווי מקצועי, ובסופן של שנתיים אלו מתאפשר לו להיכנס לקביעות במקצוע ההוראה. תקופת ההתמחות האינטנסיבית מעלה על פני השטח את מורכבות מקצוע ההוראה בהיבטים מקצועיים ואישיים כגון: הוראת תחומי דעת,  הבנת צורכי התלמידים,  הנהגת הכיתה,  ביצוע משימות הערכה, עבודה עם הורים, הבנת בית הספר כארגון ועוד.  בנוסף, במהלך תקופה זו מתמודד המורה עם קשיים רבים  כמו חוסר ניסיון בהכרת תכניות הלימודים ודרכי הוראתן. למנהל בית הספר ישנו תפקיד מרכזי, ואולי אף מכריע, בהצלחת קליטתו של המתמחה במערכת החינוך. הספרות המקצועית בנושא מראה שהשתלבות מוצלחת של המתמחה בשנת ההוראה

מבוא   עבודה מהווה חלק בלתי נפרד מחייהם של מרבית האנשים הבוגרים בעולם. בגיל הבגרות האדם נדרש לחיים עצמאיים, כלומר לפרנס את עצמו, ובאותה עת רבים מתחילים לבנות משפחות. בספרה של גלין (1988ׂ) מוגדר המונח קרירה כמונח נפוץ אשר נעשה בו שימוש על בסיס יומי. התפתחות הקרירה תופסת חלק נכבד במעשיהם, שיקוליהם ושאיפותיהם של מרבית האוכלוסייה, כאשר הקריירה הופכת להיות חלק מזהותם האישית. הר וקרמר הגדירו את המושג קרירה כמסלול חייו של הפרט, הכולל את העיסוקים, ההתנסויות והבחירות המקצועיות הרלוונטיות להתפתחותו של אדם זה כעובד (Herr& Cramer, 1988). במילון אבן שושן (2003) מוגדרת קריירה כדרכו של אדם לקראת הצלחות חיצוניות, השגת רווחים או כבוד בפעולה מסוימת, מקצוע, מעמד בעבודה. על פי הגדרות אחרות קרירה מתוארת כמעמד בחברה ובעבודה, או קרירה כמקצוע; קרירה כמסלול חייו של הפרט, מהלכיו הצלחותיו והשגיו (מילון עברי שלם, 1971). הגישה הראשונה רחבה מאוד ומציגה את הקרירה כרצף אירועים בחיי הפרט, מעבר למקצוע או משרה מסוימת (גלין, 1988). במובן הרחב של המילה, קרירה היא למעשה דרך חיים המתועלת בדרך כלל להשגת יעדים תעסוקתיים כגון: הצלחה, שכר,יוקרה וקידום (להט, 1998). הגישה השנייה צרה הרבה יותר וגם היא רואה את הקרירה כרצף אירועים וכהתפתחות בתוך משרה מסוימת. המשותף לגישות אלו הוא תפיסתה של הקרירה כתהליך ורצף אירועים הקשורים לעבודתו של הפרט (גלין, 1988). התפתחות הקרירה מושפעת בין היתר ממרכיבים חיצוניים הכוללים אקלים ארגוני, הזדמנויות תפקודיות ויחסי עבודה; מרכיבים אישיים כמו ערכים, הישגים, השכלה, מצב משפחתי ושאיפות. שאיפתו של האדם לצורך בפרנסה והגעה למימוש עצמי היא טבעית לחלוטין, אך יתכן שבעתיד יתפתחו סוגים חדשים של עובדים בשוק העבודה אשר יראו

תקציר מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את תופעת שינוי הקריירה בקרב נשים בגיל המעבר. במחקר זה, אתמקד בנשים בגילאי ארבעים ומעלה, אשר ביצעו שינוי ועברו מקריירה ראשונה לקריירה שנייה.   מחקר זה בוחן את מניעיהן של הנשים לביצוע השינוי, ואת חוויותיהן של נשים אלו בעת תהליך ביצוע השינוי ולאחריו. המחקר בוחן את הקשיים הכרוכים בתהליך השינוי, את גורמי התמיכה, ואת השלכותיו של תהליך השינוי על הנשים ועל בני משפחתן. בנוסף, אבחן מהי השפעת גיל המעבר על תהליך שינוי הקריירה. רואיינו ארבע נשים באמצעות ראיון עומק חצי מובנה, אשר נדגמו בשיטת כדור שלג. מתוך ממצאי המחקר עולה כי בגיל המעבר האישה מבצעת תהליך חשיבתי שבו היא בוחנת את עשייתה עד לנקודת זמן זו מול רצונותיה מטרותיה שאיפותיה וחלומותיה. מרבית המרואיינות תופסות את הסיבה לביצוע השינוי כמניע פנימי, הקשור במימוש עצמי מחד גיסא, ובתחושות שליליות הקשורות בקריירה הראשונה שלהם  מאידך גיסא. כמו כן, עולה כי מרבית הנשים ציינו מכשולים פנימיים שעמדו בפניהן במשך תהליך השינוי כאשר המכשול הפנימי הבולט ביותר הינו החשש והפחד מתוצאות התהליך. המכשול החיצוני הבולט ביותר עליו דיווחו היה הקושי הכלכלי שליווה את תהליך השינוי. עוד עולה מן המחקר הנוכחי כי בני משפחתה של האישה מהווים חלק בלתי נפרד מהתהליך, והינם מושפעים ממנו במידה רבה. מרבית הנשים ציינו כי התמיכה ניתנה להם על ידי בני משפחתן. ממצא נוסף הינו כי כל המרואיינות ציינו את השפעת גיל המעבר על הרצון לעשות שינוי, ואף תפסו את גילן כיתרון משמעותי לביצועו. לבסוף, כל המרואיינות תפסו את השלכות השינוי כחיוביות, הן במישור האישי והן במישור המשפחתי.   תוכן עניינים תקציר עמוד 3 מבוא עמוד

מבוא בשנים האחרונות, אנו ערים לניסיון לצמצום הפערים ואי השוויון במערכת החינוך בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי. עם זאת, אנו עדיין עדים לקשיים רבים בקרב המגזר הערבי בבואו ללמוד את השפה העברית כשפה שנייה. נשאלת השאלה מהם אותם גורמים אשר משפיעים על רכישת השפה העברית כשפה שנייה. האם אלו גורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים  או שמא גורמים פוליטיים. הצעת מחקר זו באה לבדוק האם חשיפה גבוהה יותר לשפה העברית, הניבה הישגים גבוהים יותר בקרב התלמידים.     תוכן עניינים מבוא 1 סקירת ספרות 1 מערכת החינוך בישראל 1 מערכת החינוך הערבית בישראל 1 רכישת שפה שנייה 2 רכישת עברית כשפה שנייה בקרב ערבי ישראל 3 גורמים משפחתיים 4 מצב סוציו אקונומי 4 הכשרת מורים 5 גורמים חברתיים 5 השערת המחקר 6 מתודולוגיה 7 אוכלוסיית המחקר 7 כלי המחקר 7 משתני המחקר 7 מערך המחקר 7 מהלך המחקר 7 שיטת הניתוח 7 רשימת מקורות 8