עבודות סמינריון מוכנות

מבוא: רשתות חברתיות תופסות חלק נכבד מפעילות הפנאי של בני הנוער. בני נוער מחוברים למספר רשתות חברתיות בו זמנית. ברשתות חברתיות אלו בני הנוער שומרים על קשר עם חבריהם, מפרסמים סטאטוסים רבים, מעלים תמונות של עצמם או של דברים אהובים עליהם, סרטונים של שירים אהובים או קטעים מצחיקים, מחליפים מידע, ועוד. אך למרות הגורמים החיוניים שיש ברשתות החברתיות, ישנם סכנות רבות הפוגמות בהנאתם של בני הנוער בעת שימושם ברשתות חברתיות. מטרת עבודה זו היא לבדוק את ההשפעות של הרשתות החברתיות על בני הנוער. מחקר זה בא בעקבות דף פייסבוק בשם “תגובות”. בדף זה מעלים תמונות על מנת לקבל לייקים ותגובות חיוביות או שליליות, בהתאם לדעותיהם של הגולשים. הטענה שעולה בעקבות שימוש בדף פייסבוק זה, היא שהוא פוגם בביטחון העצמי של בני הנוער. על מנת לבחון את נכונותה של השערה זו, נערך מחקר בקרב בני נוער, בגילאי 15-18, משלושה בתי ספר שונים: בית הספר “ריגלר”, תיכון “חדש הרצליה” ובית הספר “הדסה נעורים”. לבני נוער אלו נחלק שאלון העוסק בשימוש ברשתות חברתיות. השערות המחקר בעבודה זו הם: ראשון, בני נוער נוטים לבלות את זמנם הפנוי ברשתות חברתיות, וחבריהם הם בעיקר בני נוער אחרים מבית הספר או ממקומות המוכרים להם. שנית, בני נוער מעוניינים לקבל כמה שיותר לייקים לפרסומים שהם מעלים לרשתות החברתיות. הלייקים הרבים עוזרים להם להרגיש מקובלים ומחזקים את ביטחונם העצמי. שלישית, כאשר התמונות אינן מחמיאות, אין מספיק לייקים או שהתגובות לא אוהדות, בני נוער נוטים להיעלב או להתחרט על פרסום שלהם. על מנת להבין את התמונה המלאה, סקירת הספרות תעסוק ראשית באינטרנט ורשתות חברתיות. ניתן הגדרה כללית לרשתות חברתיות, נסקור

מבוא עבודה זו תבחן את שימושיו הפוליטיים של זיכרון יום הנכבה וחווית הפליטות שעברה על חלקים נרחבים של החברה הפלסטינית שגרה בתחומי ארץ ישראל עוד תבקש עבודה זו להבין את ההנצחה של יום הנכבה בקרב האוכלוסייה הערבית-פלסטינית וכיצד, זיכרון זה, גיבש את הזהות הפוליטית וליבה את המשמעות הפוליטית של הנושא הפלסטיני לאומי. לצורך כך עבודה זו תנתח מאמרים ומחקרים שעוסקים ביום הנכבה ומשמעויותיה הפוליטיות ותעמוד על משמעות הזיכרון של אסון זה בקרב הערבים-פלסטינים. אני סבורה כי הבנתו של נושא זה הינה חשובה מאוד שכן הוא משמש צלקת פתוחה בלבו של הסכסוך הישראלי ערבי, וגם מקשה על השילוב של ערביי ישראל במארג החברה הישראלית, הן מבחינה לאומית והן מבחינה תרבותית. המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.     תוכן עניינים 1. מבוא: עמ’ 3 2. סקירת ספרות 2.1 טראומת יום הנכבה והפליטות: עמ’ 4-5 2.2 ההנצחה של יום הנכבה: עמ’ 6-11 2.3 שימושים פוליטיים של יום הנכבה: עמ’ 12-17 3. דיון וסיכום: עמ’ 18 4. רשימת מקורות: עמ’ 19  

תקציר מטרת עבודה זו הייתה לבחון באיזה מידה חברות בעמודי הקבוצות People & Dogs ו- People & Cats ברשת החברתית Facebook מעודדת אימוץ של חיית מחמד. עוד ביקשתי לבדוק בעבודה זו את הרגלי השימוש של החברים בקבוצות הללו. על מנת לענות על שאלות אלה קראתי ספרות מקצועית הנוגעת להרגלי שימוש ברשתות החברתיות, בדגש על עמודי קבוצות ברשת החברתית Facebook , על יחסי אדם וחיות מחמד באופן כללי, ועל אימוץ בעלי חיים באמצעות הרשת. בכדי להשיב על שאלת המחקר העברתי שאלון בקרב החברים בעמודי הקבוצות People & Dogs ו- People & Cats. השאלון בחן את אופן השימוש של המשיבים ברשת ה Facebook באופן כללי, ובפרט על השימוש בעמודי הקבוצה. כמו כן, השאלון עסק בבעלות על בעל חיים ובעמדותיו של המשיב בנוגע לאימוץ והחברות בקבוצה. תוצאות המחקר אמנם לא הראו קשר הדוק בין החברות לקבוצה ואימוץ חיית מחמד חדשה. אך עם זאת, מרבית המשיבים בשתי הקבוצות מאמינים כי החברות בקבוצה כן מעודדת אימוץ של חיית מחמד חדשה. מעבר לכך, נראה כי מידת ההשתתפות בקבוצה אינה מעידה על התועלת האישית המופקת מעצם החברות בקבוצה. עם זאת, תוצאות המחקר יכולות להעיד על התפתחות בתחום האימוץ באמצעות הרשת, בלוחות אינטרנטים ובקבוצות השונות. תוצאות אלה תואמות את הספרות בנושא, הן בנוגע למשתתפים הלא פעילים והן בנוגע למגמת האימוץ באמצעות האינטרנט בעולם. לעומת זאת, החברות בקבוצה אינה בהכרח מעודדת אקטיביות של החברים בה, מחוץ לגבולותיה הוירטואלים של הקבוצה, תוצאה שאינה בהכרח תואמת את הספרות בנושא.     תוכן עיניינים שימושים ברשת החברתית פייסבוק 0 תוכן עיניינים 1 תקציר 2 סקירה ספרותית 3 יחסי אדם וחיות מחמד 3

מבוא קשה להפריז במידת חומרתה של הבעיה שבשימוש, הנפוץ בקרב צעירים בפרט, בסמים ואלכוהול. השימוש בסמים פוגע בצורה חמורה ביותר במגוון תפקודים חברתיים ואישיים. הנזק של שימוש בסמים בקרב צעירים לחברה הוא גדול ומהווה נטל על מערכת הבריאות וכישלון של מערכת החינוך. השימוש בסמים מעלה את רמת הפשיעה בקרב בני הנוער ומגדיל הצורה בולטת את הפנייה שלהם אל מערכות לבריאות הנפש. גם הנזק לאינדיבידואל הוא גדול, בפרט עבור צעירים, אשר נמצאים בשלב רגיש בהתפתחותם, ואשר פגיעים במיוחד להתמכרות לסמים – השימוש בסמים יוצר הפרעות קשות למוטיבציה ולתהליכים קוגניטיביים, תורם להפרעות במצב רוח, ומעלה את הסיכון לפציעה ואפילו מוות (Hawkins et al., 1992). דו”ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת משנת 2012 מעלה כי בשנים 1994–2009 עלה בשיעור ניכר בני הנוער הצורכים ומשתמשים באלכוהול בתדירות. הנתונים מעלים כי בשנת 2009 השתמשו  בין 50% ל-60% מכלל בני הנוער בישראל אלכוהול בתדירות כזו או אחרת. מחקרים נוספים מאותה תקופה מעלים כי כמויות שתיה אף הם גדלו, וכי גיל התחלת השתייה הולך ויורד. מגמה מדאיגה זו של שימוש הולך וגובר של אלכוהול בקרב צעירים אמנם נבלמה בעקבות תכניתה של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, אולם הבעיה לא באה על פתרונה המלא כלל ועיקר (רבינוביץ’, 2012). תיאוריות רבות נוסחו על מנת לנסות להבין את המכניזם העומד מאחורי התופעה הפסיכולוגית של ההתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים. אולם, לכל הדעות ולפי כל התיאוריות כדי ליצור גמילה אמתית מהסם יש לעקור את הבעיה משורשה, ולא רק לטפל בתסמינים. כדי לאפשר למכור לסם להיגמל מהתמכרותו ולהשתחרר מהתלות בסם יש לרדת לשורשו של הצורך בשימוש בסמים ובאלכוהול, להבין את הגורמים ואת הלך הרוח

מבוא הגננת בשנות האלפיים נתפסת כמנהיגה חינוכית מומחית השולטת בתחומי הניהול והפדגוגיה, ונדרשת לנהל בקונטקסט ייחודי זה של גן הילדים, מערכת חינוכית המחייבת עבודה בצוות חינוכי, בניית תשתית טכנולוגית למנהלה ולפדגוגיה, הטמעת שינויים, יישום, הטמעת טכנולוגיות חדשות, שימוש בכלי מדידה והערכה, התעדכנות במחקר החינוכי, גישה יצירתית והתחדשות, בניית קשרים עם הורים ובניית קשרים עם הקהילה הקרובה והרחוקה (לימור,2000). בשנת תשנ”ז (1997) הוציא האגף לחינוך קדם יסודי מדריך לניהול גן ילדים “כדאי לדעת”, המאגד בתוכו קובץ נהלים שעל הגננת להכיר אך איננו מתייחס למרכיב הניהולי בתפקידה כתחום מקצועי בפני עצמו. גם קובץ הנהלים שהוציא האגף לחינוך קדם-יסודי בשנת 1999 בעקבות תהליך התקינה (ISO 9000), שעברה המערכת, מדבר על “קובץ נהלים” נפרדים ולא על התמונה הכוללת של הניהול והתפקיד הניהולי. בניגוד לקבצים אלו, בשנים האחרונות מצטברת והולכת בספרות המקצועית התייחסות למרכיב הניהול בגיל הרך. בתוך התפקיד המסורתי של הגננות (בעיקר אלו העובדות בגן נפרד/אוטונומי שאיננו משתייך לאשכול גנים, חטיבה צעירה או בית ספר), מוכל גם התפקיד הניהולי. פן זה לא זכה להתייחסות מספקת במהלך השנים מעבר לתוספת של גמול ניהול במשכורת, אך בשנים האחרונות הוא הולך ומקבל התייחסות. רפורמת “אופק חדש” שהוכלה על כל גני הילדים בשנת 2011, שינתה גם היא את תפיסת התפקיד של הגננת כמנהיג חינוכית. עבודה זו באה להציג את השינויים שחלו בתפיסת התפקיד של הגננת כמנהיגה חינוכית, משנות ה- 80 ועד ימינו. סקירת הספרות כוללת התייחסות למושג ה”מנהיגות החינוכית” והגלגולים השונים שעבר, ועודנו עובר, ובהמשך ניתוח של מושג זה בהקשר הפרטי של גני  ילדים ותפקיד הגננת כמנהיגה חינוכית. לאחר מכן כוללת העבודה סקירה קצרה של ההיסטוריה של גני

מבוא עבודה זו נכתבה על חברת Pipe work  אשר פעילותה מתבסס על צינורות חמר מיוצרים באמצעות כבשן. הוצג מבנה ארגוני של החברה, תהליכים שונים, שיטות עבודה, נהלים ובין היתר תהליכים הדורשים שיפור בארגון. בעבודה זו נבחנו הדרכים ליישום שינויים פנים וחוץ ארגוניים הנוגעים לשיפור של החברה. הקשיים אשר עלולים להתעורר בעת שינויים הנ”ל ודרכי התגברות עליהם. הוצג יישום של מודל ה – BENCHMARKING  בחברת Pipe work  לצורך תכנון תהליך השינויים בצורה נכונה ואפקטיבית יותר. על מנת להבין את מהות התהליך של שינוי תהליכים בארגון והשפעתם על תפקוד החברה והצלחתה יש לבחון את הארגון ע”פ המודלים הנ”ל על מנת להצליח בתהליכי שיפור בחברת Pipe work  . בהקשר הצלחת הפרויקט נעשה ניתוחים ושלבים בחברה.   תוכן עניינים: שיפור עסקי של חברה באמצעות יישום שינויים פנים וחוץ ארגוניים 1 ראשי פרקים 2 תקציר מנהלים 3 מבוא 4 תוכן עניינים 5 פרק 1 –ניתוח מצב קיים 6 יזום פרויקט לשיפור בחברה 7 מודל –Benchmarking 10 ארגון ייחוס 13 שלבים לביצוע 13 פרק 2 –יישום BPR 14 יתרונות וחסרונות BPR 15 תהליך לביצוע BPR 16 תהליך לקוי – אם התהליך לא תקין, נבצע לו BPR. 17 מסמך “צריך לעשות מעשה” 17 מסמך “הכרזת על חזון ” 17 פרק 3 – קייזן 19 תהליך של קייזן 20 מעגל PDCA 21 פרק 4 –בחירת שיטות שיפור 22 רווח קייזן 22 MUDA 23 סיום הפרויקט 24 סיכום 25 ביבליוגרפיה 26  

פתח דבר   עקרון חופש החוזים הוא העקרון החשוב ביותר בדיני החוזים בישראל . באנטין נגד פרנקל תואר העקרון על ידי השופט ברק “כאחד מעקרונות יסוד בתפיסתנו המשפטית והחברתית” וכבעל מעמד של זכות יסוד חוקתית. פרופ’ אהרון ברק בספרו על פרשנות חוקתית גוזר את עיקרון חופש החוזים מכבוד האדם וחרותו בראותו באוטונומיה של הרצון הפרטי יסוד מהותי בכבודו ובחרותו של האדם, לדעתו הן חופש ההתקשרות והן חופש העיצוב, שני פניו המהותיים של עקרון חופש החוזים הם חלק אינטגרלי מכבוד האדם וחירותו ועל כן חופש החוזים מהווה זכות יסוד חוקתית דיני החוזים הקלאסיים מושתתים על ההסכמה ההדדית של הצדדים לחוזה, המבטאת את אומד דעתם ואת מפגש הרצונות ביניהם. אם כך, לצדדים תפקיד משמעותי בהתמקחות על תנאי העסקה. כל צד מבקש לעצב תנאים אשר יסדירו את סיכוניו בעסקה וישקפו את האינטרסים הפרטיים שלו. מכאן, מניחים דיני החוזים הכלליים, במסגרת חוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג- 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970 (להלן ביחד ולחוד: “חוק החוזים הכללי“) כי לצדדים הכורתים חוזה כוח מיקוח שווה, ומכאן למשפט הצדקות פחותות להתערבות בהסכמות אלה וכפי שקבע הנשיא שמגר (כתוארו דאז) בעניין רוזנברג “כאשר התקיים בין הצדדים משא ומתן מסחרי כמקובל, אינני רואה לחשוב לפזיזות ולקלות דעת אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד”. אולם, האם יש הבדל בין חוזה רגיל לחוזה אחיד? החוזים האחידים הם ענף בתוך דיני החוזים, אולם הם נכרתים ללא כל משא ומתן בין הצדדים והם נכרתים כשבבסיסם פערים ניכרים של כוחות ומידע. לא זו אף זו, ההנחה הרווחת היא שצרכנים כלל לא קוראים חוזים אחידים וכפי שנאמר במסגרת בית הדין לחוזים אחידים

מבוא   הפואמה  היא סוג של שיר עלילתי עתיק ימים שתחילתו בתקופה היוונית. לרוב כולל השיר עלילה מחורזת ברורה שהמשורר  מתאר בה את  עצמו בכמה  תחומים: רומנטי, ספרותי, סימבוליסטי. הז’אנר של פואמה אוטוביוגראפית הופיע לראשונה בספרות העברית בראשית המאה העשרים בשירתו של ביאליק בשם “נח”. בפואמה זו, תיאר ביאליק את תהליך צמיחתו והתפתחותו כמשורר יהודי צעיר. פואמה זו מתעדת גם כן את התפתחותה של הפואמה המודרנית בספרות העברית. היא זכתה למחקרים רבים שבחנו את מאפייניה כפואמה וכמו כן זכתה להשוואה עם פואמות אחרות, לדוגמת הפואמה של המשורר העברי וייל בשם שירי תפארת. הפואמה האוטוביוגרפית היא ניסיון של המשורר לעקוב אחרי רצף התפתחות החוויה האישית שלו. השיר “שירתי” נחשב לפואמה האוטוביוגרפית הראשונה של המשורר ביאליק שתיאר בה את התפתחותו כמשורר יהודי ציוני מודרני. כוונתו בשיר זה הייתה לתאר את התפתחותו, ולהחדיר לשירה את המאפיינים של הז’אנר העברי המודרני.[1] עבודה זו מתמקדת במאפיינים של הפואמה האוטוביוגרפית המודרנית בשירה העברית בפרק א, ובפרק ב ניתוח השיר “שירתי” כדוגמה לפואמה האוטוביוגרפית בשירתו של ביאליק. העבודה תענה על השאלות: מהן המאפיינים של הפואמה האוטוביוגרפית של ביאליק? והאם היא שונה או דומה לפואמות אוטוביוגרפיות אחרות בשירה העברית? בפרק הראשון הגדרתי מהי הפואמה וכיצד התפתחה במאה ה-20 והפרק השני יעסוק בניתוח השירה על פי המקורות, בנוסף אבקש להעריך את תפקידה של הפואמה האוטוביוגראפית ומאפייניה והשוני בינה ובין שאר הפואמות, במידה שהוא קיים. [1] נתן, אסתר, ל”מתי מדבר”: על הפואמה של ביאליק והשירה הרוסית, הקיבוץ המיוחד, תל אביב 1993 עמ’ 13.     תוכן עניינים מבוא 3 פרק א 1.1 פואמה מהי 4-6 1.2 התהוותה של הפואמה העברית

מבוא נושא של שכר המנהלים בארץ ובעולם אינו יורד מהדיון הציבורי קרוב ל-30 שנה. על מנהלים מוטלת אחריות, והם נדרשים לתת דין וחשבון במקרה של כישלונות עסקיים ו/או מקצועיים והיקף ההשקעה שנדרש מהם גבוה מהרגיל. תשלום שכר גבוה למנהל יכול להעלות את המוטיבציה של כל העובדים תחתיו, ובכך להגדיל את התפוקה של הפירמה שכן כולם ירצו להתחלף איתו גם במצב קיצוני בו המנהל מתבטל במשרדו. הביקורת הציבורית על התגמולים הגבוהים,שניתנים למנהלים בכירים בחברות ציבוריות, מתחזקת עוד יותר באחרונה – לנוכח המשבר הכלכלי בו נתון המשק אשר גורם לירידה בשכר העובדים,לפיטורים ולהקטנת הרווחים על השקעות בשוק ההון. בעוד בכירי החברות ממשיכים להנות ממשכורות נדיבות ובונוסים גדולים. מאידך גיסא,חוזי השכר של מנהלים נועדו להניע מנהל לקבל עליו את התפקיד, לפצות אותו בגין מאמציו במסגרת התפקיד, וכן לתמרץ אותו לפעול לטובת המשקיעים. ההנחה היא כי שכר גבוה למנכ”ל מבריק יתורגם מן הסתם לרווחים והטבות כלכליות לכל בעלי העניין בחברה. בעקבות הביקורת, שטענה כי שכרם של חלק מהמנהלים בחברות ציבוריות גבוה באופן חריג, העלו מחדש ח”כ שלי יחימוביץ (מפלגת העבודה) וחיים כץ (מפלגת הליכוד) הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק. הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק, כפי שהוגשה , קובעת כי השכר של העובד הבכיר ביותר בחברה לא יעלה בחמישים פעמים על השכר של העובד הזוטר ביותר בחברה. הצעת החוק הזו מתייחסת לכלל החברות במשק, ולא רק לחברות ציבוריות. הגדרת השכר בחוק כוללת כל הטבה, תמורה או גמול לעובד. בגדר עובד נחשב גם מי שהוא נושא משרה בחברה והמעביד קנה ממנו שירותים. ההצעה אינה מציעה מנגנון לאכיפת החוק, אלא מסמיכה את שר התמ”ת להתקין תקנות בעניין זה.

מבוא שכר הבכירים בארגונים, והפער שנוצר בינו לבין השכר שמקבלים עובדים, הפך בשנים האחרונות לנושא שמסעיר את עולם העסקים. שאלת האתיקה המקצועית והמוסר הציבורי התעוררו בכל עוזן בעקבות שערוריות ציבוריות של חברות שמנהליהן קיבלו תגמולי-עתק, או פיצויי פרישה/הפרשה עצומים, והעובדה שמנהלים אלה הפכו לסלבריטאים למרות הביצועים הבינוניים ומטה של החברות בראשיהן עמדו. על פי דוח בלומברג (2013) פער זה מגיע בארצות הברית עד לכ-1,800% בתוך אותו ארגון עצמו. הנושא העלה לסדר היום את שאלת התיגמול בעולם קפיטליסטי, שבו מנהלי חברות אמורים להביא תשואה מירבית על מניות החברה שלהם ורווח מקסימלי לבעלי המניות כהנחת-יסוד של כלכלת הרווחה (Beauchamp & Bowie, 1997: 56). כך, למשל, רונלד ג’ונסון, מנכ”ל רשת הביגוד, האביזרים לבית והמתנות JC Penney, שעמד בראש דירוג בלומברג הנזכר לעיל, הרוויח ב-2012 53.3 מיליון דולר בשנה, בעוד העובד הממוצע באותה חברה השתכר 29,688 דולר (יחס של 1:1,795(. נכון ל-2012 מנהלי 500 חברות ה-S&P הרוויחו בממוצע פי 354 מהשכר הממוצע של העובדים בארצות הברית. ובישראל באותה שנה עמד בראש פערי השכר בין מנכ”ל לעובד מנכ”ל הפניקס, אייל לפידות, עם עלות שכר חודשית של 872 אלף שקל, הגבוה פי 52 מהשכר החודשי הממוצע בחברה (16,700 ש’) (דור, 2014). מנכ”ל כלל ביטוח, איזי כהן, קיבל ב-2013 שכר בעלות כוללת שנתית של כ-18 מיליון ש’ – פי 79 מעלות השכר הממוצעת ב-12 חברות הביטוח המובילות, שעמד על כ-19 אלף ש’ בחודש (שטיין, 2014). הבדלים עצומים אלה עוררו תסיסה בארצות שונות, ביניהן גם בישראל, כאשר חברי הכנסת שלי יחימוביץ’ וחיים כץ הגישו הצעת חוק שעל פיה יוגבל ההפרש בין שכר הבכירים לשכר הנמוך ביותר המשולם בחברה