עבודות סמינריון מוכנות

מבוא מחקר זה עוסק במאפיינים של שפת הילדים בפרסומות בטלוויזיה המסחרית, ומבקש לבחון מה ניתן ללמוד מהם על תפיסת הפרסומאים את יחסי ההורים-ילדים. חיבור זה מתבסס על ההנחה שהפרסומת משקפת את המציאות ומגייסת תפיסות עולם, צורות חיים וערכים רווחים לצרכיה, וכן שניתוח השדה הפרסומי עשוי לתרום להבנת החברה. המחקר מיישם תובנות אלה ברטוריקה של הפרסומות מהשנה האחרונה. ב”רטוריקה” כוונתי לכל האמצעים הלשוניים והחוץ-לשוניים המסייעים למוען “למכור” את המידע, את הרעיון, העמדה או את הצעתו ולעשותם מושכים וקליטים בעיני הנמען (לנדאו, 1988). הטקסטים מאופיינים באמצעות התוכן המועבר בהם, הלשון בה בחרו המפרסמים להשתמש ומאפיינים חזותיים. השילוב של שלושת אלה בטקסט מעמיד מודל של העולם התרבותי הניצב ְברקע הטקסטים. הפרסומות המסחריות נפוצות בכל חברה מודרנית, והן חלק בלתי נפרד מן השיח הציבורי ומן הנוף החברתי-התרבותי של זמננו. תכליתם הבסיסית של הפרסומאים היא לשכנע את נמעניהם, להשפיע על התנהגותם הצרכנית ולעצב אותה. הטקסט הפרסומי מכוּון אפוא להשפיע על האחר. כלומר, במונחי יאקובסון, הוא ממוקד בפונקציה הקונָטיבית (זאבי, 2010 ). כדי לשכנע את הנמענים להשתמש במוצרים ובשירותים שונים, הפרסומאים מתבססים על נורמות ותפיסות עולם הרווחות בציבור באותה עת. מכאן, שפרסומות מוֹכרות הרבה יותר ממוצרים, הן מוֹכרות למעשה גם אמונות וערכים (וימן, 1984; למיש, 2000). המספר הרב של הפרסומות בעיתונים, בסרטים וכיוצא באלה מקנה להן ערך משמעותי בשיח הציבורי ובמרחב החברתי-תרבותי שאנו מתפקדים בו Fowles, 1996; Schudson, 1981; Wernick,) 1991; Williamson, 1981). לכן, באמצעות ההתבוננות בפרסומות אפשר לתאר את החברה בתקופה נתונה, ללמוד על תמורות חברתיות-ערכיות החלות בה ולהסיק מה מאפיין אותה . החשיפה הרבה והבלתי פוסקת של הפרט לפרסומת מעלה את הצורך לבדוק לעומק

מבוא תקופת שיבת ציון הייתה, למעשה, תהליך חזרתם של יהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, החל מ-538 לפנה”ס. כורש, אשר היה שליטה של האימפריה הפרסית השולטת באותה עת בארץ ישראל, העניק ליהודים את הזכות לעלות ולהתיישב בארץ, לעבוד את אלוהים בירושלים ולהיות אוטונומיה יהודית לכל דבר. הגולים שחזרו לארץ ישראל הונהגו תחילה על יד ששבצר, אשר שימש כ”נשיא ליהודה” (עזרא, פרק א’, פס’ ח’). הגל השני היה תחת הנהגתו של זרובבל בן שאלתיאל. עליית ששבצר שמה לה למטרה להקים את ישראל מחורבותיה ולהקים בית המקדש. עליית זרובבל הייתה, למעשה, מאופיינת במטרות דומות של עליית ששבצר, אך היא הייתה מסודרת יותר ומאופיינת בשיתוף פעולה טוב יותר עם השלטון הפרסי. במוקד מחקר זה עומדות  2 דמויות האחריות על 2 גלי עליה ראשונים מגלות בבל לישראל – ששבצר וזרובבל. דמויות אלה היו שליטי ישראל מטעם שלטון פרסי. עם זאת, במחקר ההיסטורי ישנה מחלוקת הנוגעת לשורשיהם וזהותם של מנהיגים. שכן, יש הטוענים ששבצר וזרובבל הינם אדם אחד. טענה זאת מבוססת על תפיסות של רבנים מתקופת ימי הביניים. למרות זאת, מקובל על ידי רוב החוקרים לראות בששבצר וזרובבל כ-2 דמויות שונות. מטרת מחקר זה הינה לבדוק גישות שונות לגבי מקורם וזהותם של ששבצר וזרובבל. בנוסף לכך, לבדוק את פעולותיהם בארץ ישראל כשליטי הארץ וכמנהיגים של העולים מבבל. מתוך כך, גם למצוא מענה לשאלת מחקר: האם ניתן לראות בעליית ששבצר ובעליית זרובבל כגל עליה בודד ? השערת מחקר גורסת, שעל אף קיומם של קווי דמיון לא מעטים בין גלי העליות, קיימים גם הבדלים לא מעטים ביניהם ועל כן, מדובר בגלי עליה שונים. על מנת

תקציר המחקר נערך בנושא ניהול קונפליקטים על ידי אנשי חינוך מתחילים והוא מתמקד בחקר שיקולי הדעת שלהם בעת שלתפיסתם תלמיד יוזם קונפליקט איתם או עם תלמיד אחר. ניהול קונפליקטים נתפס כבעייתי במיוחד אצל אנשי חינוך חדשים, מאחר והוא מתווסף לחוסר ניסיון, העדר סגנון התמודדות מסתגל, לחצי מערכת וחוסר היכרות עם התלמידים ומסכן את הישרדותם במערכת ואת פיתוח תחושת המסוגלות של אנשי החינוך החדשים. ניסיון מצטבר, כהיכרות עם התלמידים, עשוי לשמש כגורם המקדם פתרון קונפליקטים באופן בונה. המחקר האיכותי נערך במתודולוגיה של חקר מקרה, כאשר המקרה הוגדר כאירוע המהווה זרז לקונפליקט, כפי שתופס אותו המורה המתחיל. בעקבות המודל של קאלאנן ופרי (Callanan & Perrri, 2006) ותיאוריית דינמיקות הקונפליקט(Davis et al., 2004, 2008)  נבנו קטיגוריות של מאפיינים התורמים לתפיסת הקונפליקט של אנשי חינוך מתחילים. במחקר רואיינו 9 אנשי חינוך. ממצאי הראיונות גילו כי שילוב המודלים בהם נעשה שימוש, הוביל להבנה מעמיקה יותר של הגורמים והנסיבות לקונפליקט, בכללם תפיסת אנשי החינוך המתחילים את הקונפליקט כאירוע שיש לפתרו בהווה, ללא תכנון או מחשבה כיצד ישפיע הפתרון על יחסיהם עם התלמיד לאחר מכן. כמו כן נמצא שאנשי חינוך מתחילים חשים איום מצד התנהגות לא צפויה של התלמיד ומתמודדים עם איום זה בהימנעות מכניסה לקונפליקט או בהסלמתו כדי לנכס לעצמם את תחושת השליטה תוך שימוש בסמכותם להעניש. השלכת הממצאים היא הצורך להכשיר את אנשי החינוך לעתיד באסטרטגיות לפתרון קונפליקטים ובהתייחסות אליהם כחלק מיחסיהם עם התלמידים.   מבוא נושא המחקר הנוכחי הוא ניהול קונפליקטים על ידי אנשי חינוך מתחילים והוא מתמקד בחקר שיקולי הדעת שלהם בעת שלתפיסתם תלמיד יוזם קונפליקט איתם או עם תלמיד אחר. קונפליקטים הם

הקדמה: סקירת ספרות סלבריטי: מי הוא? על מנת לחקור השפעת הסלבריטי – הפרסונה – על התדמית שלו ולהיפך, אני מבקשת להגדיר מה הוא המושג “סלבריטי”. ע”פ הגדרת המילון, פירוש המלה באנגלית הוא: 1. אישיות ידועה ו-2. תהילה או פרסום לגנאי (קולינז, 2009) .בעברית, המלה היא “ידוען”, אך המלה “סלסבריטי” או הקיצור שלה (בסלנג) “סלב” – תפשה מקום מכובד מאד בשפה העברית כיום. ע”פ טורנר, חדשות מעולם הסלבריטאים מושכות תשומת לב רבה וכבשו לא רק צהובונים ותכניות טלוויזיה מסוג מסויים אלא גם טורים ב”עתוני איכות” מודפסים ובמקבילות האינטרנטיות שלהם, וכן בלוחות שידור בכל ערוצי הטלוויזיה. התרבות הפופולרית מעודדת אנשים להתחרות ע”מ להיות בנעליים של סלב, ולו רק לרגע קט, ומייצרת תכניות רבות מהסוג הזה (טורנר, 2010).  התחרות על מקום בולט בתעשיית הבידור והספורט יוצרת תלות של הפרסונה במכלול גדול של גורמים, מיועץ מיתוג ועד עתונאים ופוליטיקאים. חוקרים מאוניברסיטת יוטה אף רואים דמיון בין אסטרטגיית מיתוג של הפרסונה לבין תנועת המודעות העצמית אשר מציעה דרכים וכלים לעלייה בסיכויי הצלחה בעסקים (לאר, סאליוון, שיני, 2013).  אך לפני הכל, ברגע שהפרסונה יצאה לדרכה במודעות האוכלוסיה דרך כלי התקשורת, עולה סוגיית הזיקה בין תכונות האופי, דפוסי התנהגות ודיבור ודעותיו האישית של בן האדם לבין התדמית שלו. חקר תרבות הסלבריטי הפך לתחום אקדמי רלוונטי מאד בשני העשורים האחרונים. טורנר אף מתאר את הפתעתם של עתונאים לגבי העניין האקדמי בתופעות הקשורות לתרבות הסלברטאים בעוד “העתונאים עצמם אינם לוקחים ברצינות את אותם הסלברטאים כמערך סוציאולוגי או תרבותי ו… חושבים שהם (הסלברטאים) הינם תופעה קצרת ימים” (טורנר, 2010, עמ’ 12). אך לדעת טורנר, סלבריטאי אינו תופעה חולפת אלא מוצר

מבוא המילה “בית” טומנת בחובה הרבה מעבר למעון האדם ולמקלטו הפיזי ובנוסף לכל אלו המילה מתייחסת למקום, מעמד, טריטוריה, מימד של גבולות, מקום שנבנה על ידי בני אדם אשר משקף את יחסי הכוח והמאבק שמתקיים על הטריטוריה. מונח פיזי וארטילאי זה נמצא בשינוי מתמיד והכוחות אשר משפיעים עליו כוללים קבוצות השפעה, כנופיות, רצונות ותכניות של העירייה, גידול אוכלוסין וצפיפות ושינויים גיאופוליטיים אחרים. הבנייה העירונית בת ימינו מאופיינת בקונפליקטים עירוניים עכשוויים המורכבים מאותם מתחים חבריים ולאומיים, לחצים מתוך הציבור הכורע תחת יוקר המחייה ואינטרסים אחרים של בעלי עניין. יש להבין כי סביבת המגורים משמשת כזירה שמנהלת מאבק תמידי, משופעת מחלוקות ושבה בני האדם מתגוררים ונעים בין תחושות של שייכות וניכור (חתוקה, 2012). הערים אליהן אנו מתייחסים כאל ישויות עצמאיות כמעט, הן למעשה מרחב מוקצע של רשות מקומית (ריבון) ובו אנשים. האנשים האלה ואנחנו ביניהם מעניקים משמעות ללא הרף ומדמיינים את אופיין. בני אדם נזקקים לשייכות הפיזית, הטריטואלית בתהליך של הבניית זהות והמרחב הנזיל, החצי מדומיין חצי שריר מאפשר להם אותו. אם כן, העיר תל אביב ובתוכה שכונת כרם התימנים הינן מקורות ליצירת זהויות ובו זמנית הן זירת מאבק לאותן זהויות. בעבודה זו נבקש להתייחס לתהליך הג’נטריפקציה כחלק ממגמת הגלובליזציה העולמית. התהליך הג’נטריפיקציה מתרחש בערים ברחבי העולם ועבודה זו תתרכז הבוחן של בשכונת כרם התימנים בעיר תל אביב כמקרה הבוחן לתופעה. נשפוך אור על מהו תהליך הג’נטריפיקציה תוך כדי המחשה דרך דוגמאות בעיר ניו יורק ולונדון. לאחר מכן נתן רקע היסטורי -חברתי על שכונת כרם התימנים ולבסוף נדון בתהליך הג’נטריפיקציה בשכונה ובהשלכות של תהליך זה על תושבי השכונה והמרקם החברתי בה. נראה

מבוא “מסע העולים מגלות אתיופיה, ‘המעבר משם לכאן’, הוא ‘סיפורו של שבט יהודי שחי אלפי שנים כשהוא מעבר לסמבטיון, מנותק משאר הקהילות היהודיות, חי בתנאים קשים, ואף על פי כן ולמרות הכול – הוא שרד”. עד שנת 1977 חיו בארץ כמאה יהודים שמוצאם מאתיופיה, רובם הובאו לארץ כשהיו נערים כדי להשתלם במקצוע החקלאות המודרנית וללמוד את השפה העברית, במטרה שישובו לאתיופיה ויכינו את אחיהם ואחיותיהם לעלייה המונית. אולם המיזם נכשל. החל משנת 1977 עלו אלפי יהודים מגלות אתיופיה בגלים אחדים – ’מבצע משה’, ’מבצע מלכת שבא’, ‘מבצע שלמה’, ‘עליית יהודי קווארה’, ‘עליית הפלאשמורה.’ כשמגיעים בניו של השבט ארצה, הם מוטלים באחת למציאות חדשה ובלתי נתפסת, נדרשים להתמודד עם קשיים רבים ובה בעת מגלים בה אתגרים עצומים. קליטתם הראשונית של העולים מגלות אתיופיה התרחשה במרכזי קליטה בפרק זמן קצוב וקצר (18-12 חודשים). ככל שמרבים להתעמק במעשה הקליטה הראשוני נראה כי  קיים מצרף סבוך של תפקידים ומשימות הן לנקלטים והן לקולטים. בתקופה קצרה העולים נדרשו לעשות דרך ארוכה מאוד ובה ארבעה רובדי קליטה חיוניים. מרגע שהעולים החדשים הגיעו ארצה הם היו נתונים במעבר בין תרבותי קשה במיוחד, שכל ארבעת רובדי הקליטה אוריינות, חינוך, תרבות ותעסוקה, מושפעים ממנו וגם נפגעים ממנו, שכן, מרבית העולים חווים בתקופה זו עומס קוגניטיבי –רגשי –נפשי -כלכלי-חברתי עצום. הפניות של רובם ללימודים מצומצמת, היעדרה מונע מהם לרכוש כהלכה את השפה העברית, להתחיל להתערות בתרבות המקומית, להשלים השכלה, לרכוש מקצוע, להיקלט בשוק העבודה ולשמר את תפקידיהם ההוריים. כאמור, הקליטה בארץ, עבור רבים מעולי אתיופיה הייתה טראומטית בשל השבר באורח החיים, במבנה המשפחה והקהילה, הירידה בדימוי העצמי, תנאי החיים הקשים

מבוא במדינת ישראל כמו במדינות רבות בעולם, מתרחבת המגמה לשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל (דרור וויזל, 2003). בתהליך שילוב זה מיוחסת חשיבות רבה לעמדותיהם ורגשותיהם של המורים כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים. בעבודה הנוכחית אנסה להתמקד באמונותיהם של המורים כלפי שילוב תלמידים עם לקויי למידה מהחינוך המיוחד בכיתה הרגילה, במגזר הערבי. אני אתמקד בשתי מטרות: האחת בחינת אמונותיהם של המורים כלפי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים, והשנייה בחינת הגורמים המשפיעים על אמונות המורים כלפי שילוב של תלמידים אלו. במסגרת העבודה אציג סקירה מחקרית אודות אמונות מורים בכלל, ומחקרים על אמונות מורים כלפי תחום השילוב בפרט, תוך כדי הגדרת השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים, הצגת ההנחות והמטרות של השילוב והאופנים בהם הוא מיושם במערכת החינוך בארץ. בנוסף, תובא סקירה של השפעותיה של תכנית השילוב על התלמידים המשולבים בתחום החברתי, הרגי והלימודי. לאחר מכן אסקור מאמרים בנושא אמונות מורים כלפי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים ובדיקת הגורמים המשפיעים על עמדות אלו. שאלת המחקר בוחנת את אמונות המורים כלפי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים ואת הגורמים המשפיעים על עמדות אלו. ברצוני לציין שאחד הדברים שעודדו אותי לבחור נושא זה הוא כך שאני מכיר בחשיבות הרבה של אמונות המורים בשילוב מוצלח של התלמיד בעל הצרכים המיוחדים בכיתה הרגילה. כמורה לחינוך גופני, אני רואה את ההשפעה הגדולה שיש למורה על התנהגות הכיתה והתלמיד המשולב- מורה שמאמין ביכולתו של התלמיד להשתלב ומעודד אותו לכך, גורם לכיתה כולה לקבל את התלמיד ומסייע לו להשתלב בצורה טובה יותר.   תוכן עניינים מבוא- עמ’ 3 סקירת ספרות- עמ’ 2- 13 1. תכנית ההכלה (שילוב) ומאפייניה- עמ’

מבוא עבודה זו עוסקת בבחינת הבדלי תוכנית הלימודים במקצוע הספרות, בבתי הספר הדתיים והממלכתיים. מהי תוכנית לימודים, כיצד נבנית, מהן מטרותיה ודגשיה הערכיים, וכן מהם ההבדלים העיקריים הקיימים בהוראת הספרות בבתי הספר השונים. תוכנית לימודים הינה מערך של לימוד המורה את כיתתו במקצועות שונים, ובדרכים שונות. ישנן הגדרות שונות, ומספר פירושים, אך כולם מסכימים על כך שעל פי תוכנית הלימודים, המורים מלמדים את תלמידיהם בבתי הספר. יתר על כן, ידוע כי תוכנית הלימודים חייבת להכיל בתוכה ידע, מושגים ותבניות שחשובים ללימוד התלמידים, ולכן, כל תוכנית מותאמת בעיקר לבית הספר שבו היא אמורה להילמד. לתוכנית הלימודים הספרותית, ישנן מטרות שונות, אך העיקרית הינה לימוד יצירות מגוונות מז’אנרים שונים, בכדי לפתח את החשיבה וההבנה הספרותית אצל התלמידים.  בנוסף, ניתן לראות כי במרוץ השנים, היא השתנתה, נוספו לה מאפיינים חשובים, ותפקידה בהוראה הפך לתפקיד מרכזי. תוכנית לימודים קיימת בכל בתי הספר, הן הדתיים והן הממלכתיים. בכל אחד מהם, היא בנויה על פי הדרישות הרלוונטיות שלו, ועל פי הצרכים של המורים והתלמידים. בבתי הספר הדתיים ישנו דגש על ערכים מוסריים, לאומיים יהודיים, ואילו בבתי הספר הממלכתיים, ישנו דגש על ערכים של זכות הבחירה והאדם כאדם, עם זולתו. בחרתי לחקור את נושא זה של בחינת ההבדלים בתוכנית הלימודים הספרותית בין בתי הספר הדתיים לבתי הספר החילוניים במקצוע הספרות, משום שהנני מורה לספרות, ועניין אותי לדעת האם קיים הבדל בתוכנית הלימודים הספרותית בין בתי הספר השונים.  נושא זה נבחר מתוך עניין אישי שלי, מעצם היותי מורה למקצוע זה.   מקווה כי עבודה זו תהיה מעניינת ומשכילה.     תוכן עניינים מבוא – 3 סקירה ספרותית –

תקציר מנהלים א. מטרת התכנית העסקית חברת איי-רובוט נחשבת לחלוצה בתחום הרובוטים הביתיים, והיא היצרנית המובילה בעולם בתחום שואבי האבק הרובוטיים – השולטת בכ-75% מהשוק ומוכרת כמיליון יחידות רומבה בשנה. ואולם איי-רובוט כבר מזמן לא פועלת לבד. יותר ויותר דגמים מתחרים מציפים כיום את השוק. בכוונת היזמות לבסס את שליטת איי-רומבה בשוק ע”י פיתוח קונספט חדש של שואבי אבק רובוטיים הנקרא “כלבלבים שואבים” ובכך : • להגדיל את נתח השוק של שואבי האבק הרובוטי בכלל • להגדיל את נתח השוק של החברה מתוך שואבי האבק הרובוטי.     תוכן עניינים 1. תקציר מנהלים עמ’ – 3-4 2. תיאור המוצר עמ’  – 5 3. תיאור השוק עמ’ – 6-7 4. הצגת המיזם עמ’ – 8-10 5. תוכנית השיווק עמ’ – 11 6. התוכנית הפיננסית עמ’ – 12 7. שיקוף עמ’ – 13 8. ביבליוגרפיה עמ’ – 14 9. נספחים עמ’ – 14