עבודות סמינריון מוכנות

מבוא בעבודתי זו אני רוצה לחקור את הגורמים שהובילו להיווצרות היחסים הדיפלומטים בין ישראל לגאנה תוך התמקדות בשנים 1957-2000 מבחינה היסטורית, פוליטית וכלכלית. גאנה היא המדינה האפריקאית הראשונה מבין מדינות אפריקה שזכתה בעצמאותה והשתחררה מהקולוניאליזם בשנת 1957, לכן מחקרי מתמקד ספציפית בה.  Gocking  2005)) שאלת המחקר היא: מה היו הגורמים שהובילו ליצירת מערכת היחסים בין ישראל לגאנה ולפירוקה בין השנים 1957-2000?  עבודה זו תעסוק במערכת היחסים שנרקמה בין מדינת גאנה למדינת ישראל מסוף שנות ה- 50, בעת תקופת ירח הדבש היפה שמציגה את ההתפתחות החיובית של מערכת היחסים, תוך התמקדות בהידרדרות מערכת היחסים עקב גורמים פוליטיים וכלכליים בעיקר, ופירוקה של מערכת היחסים בשנת 1973, ובחזרה למערכת יחסים חיובית יותר לקראת שנות ה- 2000. היחסים האלה לא היו מנותקים מהמתרחש באפריקה ובעולם ובמידה רבה התנהלו בדומה למעמדה של ישראל בכל היבשת (אריה 2002). המטרות המרכזיות של עבודה זו הן לבחון את הפיתולים במערכת היחסים בין שתי המדינות, תוך הסתמכות על תיאוריות רלוונטיות ביחב”ל, על מנת לבער את הפערים מבין המדינות מחד, ומאידך להציג את נקודות הדמיון ביניהן, את הרצון של שתיהן לבסס קשר מגורמים שונים, ואת תרומתן לביסוס קשר שהתקיים בין שתי המדינות באותן שנים, על ידי הדגשה של גורמים כלכליים, הומניטריים, היסטוריים ומדיניים בין השנים 1957 ל- 1973 והשנים 1990-2000, ולרבות אזכיר שנים בהן התרחשו אירועים יוצאי דופן, שישפיעו על מערכת היחסים של ישראל וגאנה בעתיד (גוז’נסקי ולינדנשטראוס  2012). מטרה נוספת היא לספק במה למערכת היחסים הספציפית בין גאנה לישראל, כאשר רוב העבודות והמחקרים הקיימים כיום מתייחסים למערכת היחסים בין ישראל לאפריקה כמכלול ואינה נותנת את המקום לכל מדינה בנפרד

תקציר מחקר זה ניסה לבחון את דפוסי השימוש באינטרנט למטרות הכרויות בקרב אוכלוסיית הנכים בעלי נכות פיזית ונפשית. עולמם של הנכים הוא עולם ייחודי ומורכב בעל שוני רב בתחומים רבים מכלל הציבור הרחב. המיצוב הבעייתי של הנכה המבוטא בעמדת נחיתות מובילה אותו לחפש דרכים בהם יוכל להצליח בין היתר בתחום ההיכרויות.  במסגרת השלב הראשוני של המחקר נקראו מאמרים המציגים את עולם ההיכרויות המקוונות, עולמם של הנכים, ודפוסי השימוש שמבצעים הנכים באינטרנט. בשלב השני נערכו 8 ראיונות עם אנשים המתמודדים עם נכות פיזית או נפשית ונשאלו שאלות הנוגעות למידת השימוש באתרי היכרויות, ההתרשמות מהאתרים, ותיאור המשתמשים באתר. ממצאי הראיונות הצביעו על דילמות וחששות רבים הנובעים מהעובדה שהמשתמשים שמים את המגבלה במרכז ולא בוטחים באמינות האדם שמעבר למסך. המשתמשים מוצאים טכניקות להפחתת החששות בין היתר דרך שימוש באתר פחות מאיים בשם לאב דווקא המותאם לנכים. ממצא זה תואם את המאמרים העוסקים בטכניקות להפחתת החששות בהיכרויות באינטרנט. כמו כן, מצאתי במסגרת הראיונות כי הממצאים המתארים את תחושת התסכול של הנכים תואמים למאמרים הדנים בעולמם של הנכים המציגים תמונה עגומה המקטבת אותם משאר החברה ומובילה אותם לריחוק והטלת ספקות באדם הנמצא מעבר למסך המחשב.   ראשי פרקים היכרויות לנכים באינטרנט 1 ראשי פרקים 2 תקציר 3 סקירת ספרותית 4 הכרויות באינטרנט 9 קשיי בעלי המוגבלויות בישראל בשימוש ברשתות 11 החלק המעשי 12 שאלת המחקר : 12 שיטת המחקר : 12 הצגת ממצאים 14 סיכום פרק הממצאים 22 דיון 24 ביבליוגרפיה 26 נספחים 28 שאלות לראיון 28 ראיונות 30 תמלול ראיון – 1 30 תמלול ראיון – 2 34 תמלול ראיון – 3 39 תמלול

מבוא שאלה חשובה היא כיצד נראית חברה שבה יכולת החיים נקנית בכסף ובשווה כסף – ומאידך, כיצד נראית  חברה שבה מגביל הציבור את חופש הקניין, ומונע את הזכות לחיים מאנשים שידם משגת לדאוג לעצמם, בשם רעיונות תיאורטיים של צדק ומוסר? בעשרות השנים האחרונות התחדש והשתכלל תחום רפואי חדש, שלאורך ההיסטוריה היה נדמה כמדע בדיוני – תחום השתלת האברים. תחום זה פתח אופק חדש של תקווה בפני חולים שנחשבו תמיד לסופניים, ו ִאפשר להחליף אברים חיוניים שאינם פועלים כראוי באברים חדשים ותקינים. אמנם, גם המדע הבדיוני הזה מוגבל עדיין בחוקי המציאות והביולוגיה, והמדע החדש על כל שכלוליו והתפתחויותיו טרם הצליח לגדל אברים מלאכותיים. היוצא מכך הוא, שכל אבר מושתל צריך להילקח מגופו של אדם אחר. בעניין זה מחולקים מקרי התרומות לשניים: סוג אחד הוא התרומות מן המת, על ידי נטילת אברים שעדיין מתפקדים סמוך לרגע המוות. המקרה הנפוץ הוא זה של מוות מוחי של אנשים צעירים יחסית, כאשר שאר מערכות הגוף עדיין מתפקדות ומוחזקות על ידי מכונות. מצב זה מאפשר ליטול אברים חיוניים רבים שמצבם טוב – לב, ריאות, לבלב, כבד, כליות ועוד – ולהשתילם בגוף החולים הזקוקים להם. הסוג השני הוא תרומות מן החי, דהיינו נטילת אבר מגופו של אדם חי ובריא לשם השתלטו באדם אחר. במסגרת עבודה זו אין כוונה להתייחס למקרים של ‘קצירת אברים’ ורציחה לשם תעשיית ההשתלה, אלא להשתלות המקובלות, הנעשות בהסכמה ובלי לסכן את התורם. התרומות הנפוצות מן החי הן של כליה  אחת מתוך שתי כליותיו של האדם, וכן תרומת אונה מן הכבד (תרומות של חומרים ביולוגיים מתחדשים – שיער, דם, זרע וכיוצא בהם – אף

מבוא בעשורים האחרונים עלתה הבולטות של הטרור בעולם כולו. האפקטיביות האימתנית של הטרור באה לידי ביטוי, בין היתר, בפעולות חיזבאללה נגד חדירת ישראל ללבנון באמצע שנות ה-80, בהתקפות החמאס בשנים 1994-1996, שהיו מכוונות לעצור את תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים ובמאבקה של מפלגת העובדים הכורדית (PKK) נגד טורקיה בשנים 1995-1999[1]. לא ניתן להתעלם גם מהשפעת “אסון התאומים” ב-11 בספטמבר 2001, שהעלה את רף המודעות לטרור לרמה חדשה. טרור מתאבדים היה קיים שנים רבות לפני ש”משאיות תופת” הפכו לחלק מ”השפה הבינלאומית”. כבר במאה ה-11, החשישיון[2], לוחמים מוסלמים בצפון פרס, אימצו טרור מתאבדים כאסטרטגיה לקידום תכלית האסלאם. עליית הטרור באה לידי ביטוי בהתנגדות מפורשת לנורמות, שרואות צורות מסוימות של אלימות כבלתי לגיטימיות[3]. ארגוני טרור מסרבים “לשחק על פי הכללים” של הפוליטיקה הבינלאומית. זאת מכיוון שאין באפשרותם לנקוט באמצעים של מדינות. אין להם את סדר הכוחות של מדינה ולכן אין להם את האפשרות להגיב באותה צורה. אי לכך נוצר קושי רב עבור מדינות להגיב והן עלולות לחוש לחוצות לבצע פעולות באותם האמצעים. החל מעצמאותה ב-1948 ועד היום, ישראל נקטה במדיניות של סיכול ממוקד כדי לקדם את מטרותיה[4]. קשה אמנם למדוד את מספר הסיכולים באופן מדויק, כיוון שישראל אינה נוהגת להצהיר על כל הסיכולים שהיא מבצעת, אך הנוהג לעולם לא נעלם. המונח, “סיכול ממוקד” הפך להיות שגור בפי כל. את המונח טבע היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אליקים רובינשטיין בכינוס הפורום למשפט וחברה[5]. לפיו: “הריגה מונעת או ‘סיכול ממוקד’, היא אמצעי המשמש את המטרה להביא לחיסולו של אדם מסוים: מנהיג פוליטי או צבאי, מפקד או פעיל בארגון מחבלים או אדם שנושא באחריות (לפי מידע מודיעיני)

מבוא מערכת החינוך כמו תחומים רבים אחרים במסגרות הממשלתיות והציבוריות עברה כבר מזה עשרות שנים תהליכי הפרטה. מבחינת ההפרטה בתחום החינוך, היא מתבצעת בתחומים רבים ומגוונים, בקביעת המדיניות, בתכני הלימוד, במימון החינוך ובאספקת השירותים החינוכיים ושירותי העזר למנהל, לסגל ההוראה ולתלמידים ובנושאים נוספים. זה חלק  מהמגמה הכללית של שינוי במערכת החינוכית בעולם בעשור הקודם מבחינת הפעולה להעביר לבתי-הספר סמכויות ולאפשר להם אוטונומיה ניהולית. (גזיאל, 2002). הפרטה הוא תהליך בעל יתרונות רבים אך הוא כרוך גם בחסרונות. מבחינת ביצוע מדיניות ציבורית במצבים מסוימים עדיף למעסיק הציבורי להעביר את האחריות לקבלן פרטי שיהיה אחראי על ביצוע מטלות המוגדרות בחוזה. אותו קבלן פרטי ישכור עובדים שיועסקו על ידו וכך העסקתם לא תהיה כרוכה בעלויות הנלוות הרבות, מבחינת זכויות שונות להם זכאים עובדי הממשלה והחברות הממשלתיות (במקרה זה משרד החינוך). הקבלן יכול גם לשכור ולפטר עובדים, להוסיף לשכרם כפי שנראה לו נכון מבחינת יעילותם והתנהלותם בעבודה. הדרגות של משרג החינוך הן קבועות. קשה לפטר עובד, קשה גם לשכור אחד כזה. לא מקובל ובמקרים רבים בלתי אפשרי לקדם עובד אחד מעבר למה שמקודמים עובדים אחרים. כך ניתן לדרוש מהעובדים ביצועים משופרים ומאמץ גדול יותר מאשר עובדים קבועים ש”יושבים חזק”. מצד שני, כאשר עובדים מסוימים מקבלים שכר נמוך ותנאים מתחת למקובל, קשה גם לבנות עליהם לטווח ארוך. למשל מורה שרואה שהמורים האחרים העובדים איתו ומלמדים באותו בית ספר מקבלים משכורת כפולה ממנו ותנאים נלווים, יש סיכוי רב שהוא יחפש לעצמו מקום עבודה אחר. אולי גם במשרד החינוך. המורה יפנה לבתי ספר שונים ובאמצעות הניסיון החשוב שרכש לעצמו בעבודתו אצל הקבלן, יתקבל שם וכך יגרם נזק למערכת

מבוא תפקידו של מאמן כדורגל הוא לאמן את הקבוצה ביום יום, להכין את השחקנים מדי שבוע למשחקים מבחינה גופנית ומנטאלית  ,ולשפר את היכולות שלהם מדי שבוע בן-מלך  (2015), כמו כן המאמן צריך להפעיל את מנהיגותו כדי לשמור על יחסים טובים בין השחקנים ולבנות תלכיד טוב, לפתח מנהיגות של שחקנים מסוימים שיסייעו בידו. Menegistu, Babk (2012) בסופו של דבר המאמן נמדד בכדורגל תחרותי שהיא יעילות והשגת התוצאות שנדרשים ממנו על ידי הנהלת הקבוצה תוצאות אלה שיגרמו להצלחה של הקבוצה והשגת המטרות . יחד עם זאת הציפיה היא גם למשחק מהנה ומהלהיב, תוך שימת דגש על הכוכבים ובכך להביא צופים למגרשים. בן-מלך  (2015) תפקידו של מאמן כדורגל הוא לאמן את הקבוצה ביום יום, להכין את השחקנים מדי שבוע למשחקים מבחינה גופנית ומנטאלית ולשפר את היכולות שלהם מדי שבוע. המאמן צריך לשמור על יחסים טובים בין השחקנים וליצור תלכיד טוב, לפתח מנהיגות של שחקנים מסויימים שיסייע בידו. גלילי, בן-פורת  ולידור (2009) שלא כמו במקצועות אחרים בהם עובדים רבים הם חלקים ממנגנון מורכב וקשה למדוד את תפוקתם ואת תרומתם למערכת, תוצאות עבודתו של המאמן מדידות בצורה מיידית. לכל משחק יש תוצאה. במידה והתוצאה אינה משביעת רצון הכישלון הוא של המאמן. המאמן נמדד בכדורגל תחרותי שהיא יעילות והשגת תוצאות שנדרשים ממנו על ידי הנהלת הקבוצה תוצאות אלה שיגרמו להצלחה של הקבוצה והצבת המטרות , יחד עם זאת הציפיה היא גם למשחק מהנה ומלהיב, תוך שימת דגש על הכוכבים ובכך להביא צופים למגרשים. בן-מלך  (2015) הכוכבים וגם רוב השחקנים לא צריכים שילמדו אותם איך לשחק כדורגל אבל המאמן צריך ללמד אותם את השיטה כדי לשחק ביחד

מבוא בחרתי לנושא את העבריינות כמשתנה תלוי בלקויות קריאה (משתנה בלתי תלוי), למרות שלדעתי נושא זה נחקר רבות באקדמיה אך מצאתי לנכון להעלות על הכתב סקירה עיונית לכל הנושא מחדש, היות וההשערה שלי כפי שיוכח בסוף היא כי אנשים לקויי למידה או עם בעיות קשב וריכוז ובפרט בעלי לקויות קריאה (לקויות קריאה זה המשתנה הבלתי תלוי והוא מהווה חלק מלקויות למידה וקשור לבעיות קשב וריכוז) הם אנשים שייטו יותר לעבריינות. הנושא נבחן תיאורטית ונמצאו נימוקים משמעותיים לכך  וסטטיסטיקות מראות שהם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להיות עבריינים או לכל הפחות בעלי בעיות התנהגותיות על גבול העבריינות (בהן לא אעסוק במסגרת עבודה מצוצמצמת זו), כאשר הכוונה בהתנהגות על גבול העבריינות היא לתוקפנות גבולית, מילולית ולעיתים פיזית, נהיגה חסרת אחריות, אי ציות למוסכמות החברה כמו התעלמות מהנחיות בעלי תפקידים שיש בהם סמכות, כמו מנהלים, מורים, שוטרים, פקידים וכו’. רכישת וצריכת סמים הן כמובן עבירות פליליות ממש אך הרשויות נוטות כיום להתעלם מהן והפעילים בתחום כצרכנים ברוב המקרים אינם מגיעים לכלל האשמות פליליות ואף על פי כן אני מתייחסת לכך כאל עבריינות, קיימות כמובן בעיות נוספות הקשורות ללקויי קריאה שגם בהן לא אעסוק בשל מגבלות עבודת המחקר הזו, אך אציין זאת בתור אפשרות למחקר עתידי. הגדרה מקוצרת של לקויות למידה היא: קבוצה של הפרעות הטרוגניות המתבטאות בקשיים בהקשבה, דיבור , כתיבה , המשגה ולפעמים חולשה ביכולות מתמטיות. את סוגי לקויות הלמידה אגדיר בפירוט בחלק של סקר הספרות. סוגי לקויות הלמידה הם: דיסלקציה: שבאה לכלל ביטוי בקשיים בקריאה וברכישת שפה מדוברת ובנושאים נוספים שאפרט, דיסגרפיה: לקות למידה הקשורה לכל נושאי ההבעה בכתב. היא מתאפיינת בהישגים

פרק ראשון- תקציר 1.1 המחקר הנוכחי עוסק בסוגיה הבוחנת האם קיים הבדל בכמות המשחק שהתינוקות מפיקים על פי סוג מסגרת היום: ביתית או מעון יום? משתני המחקר 1. סוג המסגרת ביתית או חוץ ביתית 2.כמות המשחק שהתינוק מפיק. בפרק זה ארבעה סעיפים: 2.1 המשתתפים 2.2 הצגת כלי המחקר 2.3 הליך המחקר 2.4 אתיקה. 2.1 משתתפים: לפרויקט שלנו גויסו 60  תינוקות בגילאי 11-13 חודשים ,שהתפתחותם תקינה. ובאו מרקע  סוציו-אקונומי בינוני- גבוה. בוצע מחקר כמותי וניתוח מתאמי הראה את הממצא …. מתוך המחקר עולה כי…..המסקנה היא….שסוג המסגרת אכן משפיע על יכולת המשחק ,אם היא פשוטה או מורכבת וכן על התפתחות השפה של התינוק . מבוא שאלת המחקר הייתה לבדוק האם קיים קשר בין סוג הסביבה החינוכית – ביתית או חוץ ביתית –  משפיעה על היקף המשחק וסוג המשחק –פשוט או מורכב.. השאלה כוללת בתוכה שני משתנים. המשתנה התלוי הראשון: משחק .כלומר חיקוי פעולות משחק פשוטות (עם חפץ אחד או שני חפצים ). משתנה שני: הוא מילים בודדות המופקות בשפה. משחק פשוט עם כמה חפצים מיוחס להתנהגות בה מחקה התינוק פעולות משגרת החיים שלו כמו: להסתרק לשתות בכאלו לאכול בכאלו ומבוצעות עם חפץ אחד ולעיתים כמה חפצים. התינוק מראה לנו יכולת לבצע כמה פעולות ברצף :לכסות לערבב לפתוח לסגור. המסגרת בה גדל התינוק או הפעוט, האם המסגרת והיחס האישי אותו מקבל התינוק בביתו לעומת מסגרת בה נמצאים עוד תינוקות והיחס הוא אינו אישי, משפיעים על התפתחות המשחק והשפה של התינוק. בבסיס המחקר עמדה הנחת יסוד, ולפיה בסביבה שבה היחס בין הגורם המטפל לבין מספר הילדים נמוך יותר, יכולת המשחק תהיה גבוהה יותר. השערת

מבוא מטרת עבודה זו היא כדי לבחון באמצעות מחקרים ונתונים רשמיים ,את שיעור ודפוס העבריינות בקרב העולים והמניעים החברתיים –תרבותיים שהובילו אותם לכך, על צמת לעמוד על האופן שבו מתבטא הקשר בין היגרה לפשיעה. עולי ברית המועצות לשעבר שבאו בשנות ה-90 (העלייה הגדולה),מהווים כ-12% מאוכלוסיית ישראל וביחד עם עולי שנות ה-70 הם מהווים כחמישית מאוכלוסיית ישראל( לשם, וליסק, 2010). אין כל צל של ספק שהעלייה מברית המועצות תרמה את תרומתה לכלכה והתרבות הישראלית ,אך אי אפשר להתעלם מהפן השלילי שהביאה עמה, כמו עבריינות, סמים ,אלימות, זנות וכדומה. למרות שהזנות ,עבריינות והאלימות היו קיימים כבר בחברה הישראלית ,יש הרואים עלייה מסוימת בתופעות אלו בעקבות העלייה מברית המועצות. מחקר אודות הקשר בין עבריינות והגירה ,מחייב אפוא להביא בחשבון גם את המניעים להתנהגות זו וגם את הלכי הרוח בחברה הסובבת אותו, לשם כך העבודה פותחת ברקע ספרותי שמאפיים את תופעת ההגירה ואת תהליך וקשיי הקליטה בחברה הישראלית והאופן בו גלי העלייה התקבלו על ידי החברה הישראלית, כחברה קולטת וכיצד זה השפיעה על תהליך ההטמעה והשילוב בחברה הישראלית. בנוסף נעמוד על הקשר התיאורטי בין הגירה לפשיעה ,בכדי להבין את התפתחות תת התרבות העבריינית בקרב עולים ומהגרים בחברה הקולטת. שאלת המחקר בעבודה הנה, כיצד משפיעים קשיי ההגירה והקליטה בישראל על התנהגות עבריינית בקרב מהגרים מתבגרים עולי ברה”מ לשעבר? ניתן להניח כי הסיטואציה המורכבת שנוצרה ואיתה נאלצו להתמודד העולים, שבה הם מצויים בין הצורך והרצון לשמור על תרבות, זהות ומקורות ארץ מוצאם לבין הרצון העז להשתלב ולהשתייך בחברה הישראלית ומצב זה מוביל לקונפליקט גדול אשר לבסוף עשוי לפעול כזרז להתנהגות עבריינית ולסטייה חברתית. מחלקת המחקר של