עבודות סמינריון מוכנות

מבוא מנהיגות הייתה נושא שגור כבר אצל המבשרים הראשונים של מדעי החברה בתקופה הקלאסית ובימי הביניים. הסטוגרפיה, שערבבה אגדה ומציאות, עמדה על הצורך בגיבורים והוגים פוליטיים עשו למיון “הנסיכים”, על פי תכונותיו של השליט האידיאלי (מקיאבלי, 2003). השינוי הראשון בנושא חל במאה ה-17 וה-18 כאשר הובס ולוק (2008) , בתאוריות שלהם על האמנה החברתית הדגישו פחות את תכונות  השליט ויותר את זכויות הנשלט. מאז, הלך והוזנח נושא המנהיגות כנושא לימוד שיטתי ואקסקלוסיבי, במיוחד על רקע הדגשת היסודות האימפרסונליים במדע המדינה. גם הופעתו של פרויד(2002) על במת המחקר לא תרמה למעשה רבות בשלב הראשון: אמנם חלק מעבודותיו עסק באישים דוגמת אדיפוס, משה וליאונרדו, אך אלו לא הופיעו בהקשרם הפוליטי אלא כדמויות מיסטיות או כסימבולים ונושאים להערצה. המפנה בא עם פרסום  מחקרו הקלאסי של אריק אריקסון על לותר הצעיר. מכיוון שאריקסון (1960), בניגוד לפרויד, הכיר בעובדה שהאישיות ממשיכה בהתפתחותה גם מעבר לתקופת הילדות וההתבגרות, היו קביעותיו משמעותיות, דווקא להיסטוריונים ומדעני המדינה. מה שאריקסון כינה פסיכו היסטוריה או גישה פסיכו  – היסטורית העשיר את לימוד התהליך הפוליטי, באמצעות העברת המוקד התעניינות והמחקר על מנהיגים ומקבלי החלטות בודדים. מאז הלך התחום והתפתח. מעניין אותי במיוחד לדעת מה מאפיין את המפגש הקריטי בין מקבל ההחלטות , בעל אישיות זו אחרת , ובין הסיטואציה הקריטית של המשבר הבינלאומי? כדי לענות על שאלת המחקר הזו, עבודה זו תבחן את תפקוד שני מנהיגים, דוד בן גוריון ולוי אשכול. הראשון ניהל משבר בינלאומי ב-1956, אותו אנו מכירים כמבצע קדש. השני ניהל משבר בינלאומי אחר, אותו אנו מכירים כמלחמת ששת הימים, שפרצה ביוני 1967.  בשני המקרים מדובר על החלטה יזומה

מבוא ההשמנה כיום היא בעיה שרבים מגדירים כמחלה או מגיפה בעולם המערבי. להגדרה זו שתי סיבות: ראשית התוצאות הבריאותיות החמורות של ההשמנה. ככל מחלה ההשמנה פוגעת בבריאות הלוקים בה ואין לזלזל בפגיעה זו, לא מדובר בפגם ויזואלי בלבד או במראה לא נאה אלא  בתופעה הפוגעת משמעותית בבריאות, באיכות החיים, ביכולת התפקוד, גורמת לתחלואה נפשית, גופנית וכרונית ואף לתמותה מוקדמת.  (אשחר, 2018) שנית, ישראל היא מדינה מערבית וכארץ מערבית יש בה חיי שפע. מוצרי מזון רבים מאד נמכרים ברשתות המזון הגדולות, שופרסל, רמי לוי, יינות ביטן, ויקטורי ואחרים וכן בחנויות הקטנות. החקלאות פעילה ומייצרת מזון. גם מפעלי מזון גדולים כמו אוסם (יצרני הפסטות וחטיפי הילדים), עלית  (יצרני השוקולד, הממתקים והקפה),זוגלובק (יצרני הבשר והנקניקים) וקיבוץ יד מרדכי (יצרני הריבות, הדבש והשמן) פועלים ומוכרים לרשתות המזון כל העת. גם חברות היבוא מביאות סוגי מזון רבים מהעולם והשיווק האגרסיבי גורם לאנשים לקנות ולצרוך  ולהשמין. נוצר מצב בו התופעה זו מתפשטת בישראל כמו בשאר מדינות ה OECD  (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי). ההידרדרות שנושא היא מתמדת ובסקר של הארגון נמצא שההשמנה בעולם (2017) עולה וכי אחד מכל שני מבוגרים וכן אחד מכל שישה ילדים סובלים ממשקל עודף.  במהלך העבודה אתייחס לנתונים נוספים בנושא מהם עולה שמעשור לעשור הבעיה מתעצמת. OBESITY UPDATE 2017 בפרט משפיעה ההשמנה על בני נוער. הדור החדש נחשף מידית לפיתויים ולעודפי המאכלים הקיימים. הילדים והנערים מתרגלים לאכול יותר מהדרוש להם כאשר הפרסומות ברשתות ובמכשירי הסמארטפון מאיצות בהם. ההורים עסוקים בפרנסת המשפחה. בדרך כלל מדובר בשני ההורים וקשה להם לבשל ולהכין מזון בריאותי. התהליך הוא למעשה שלילי יותר מאשר בבוגרים שכן השומן מתחיל

מסמכי החזון של הערבים בישראל 2006-2007 ועיגונם בתוכנית הלימודים באזרחות מבוא. העיסוק במסמכי החזון[1] עונה על חסכים הקשורים לארבעה נושאים בהוראת האזרחות. מדינת ישראל: גישות שונות – גישת מדינת כלל אזרחיה [2] . גישה זו שואפת לראות במדינת ישראל מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה, מדינה בעלת זהות פוליטית ישראלית, ללא מאפיינים אתניים. הדוגלים בגישה זו ברובם המכריע הינם אזרחים ערבים. הגדרה זו של הגישה הינה הגדרה מצומצמת ואיננה מאפיינת חלק גדול של הציבור הישראלי פלסטיני. ישנם פלסטינים רבים השואפים למדינה בה יש אוטונומיה תרבותית לערבים והדוגלים במסמכי החזון, מרחיקים לכת ודורשים במקביל אוטונומיה תרבותית ליהודים. הגישה המוצגת בספר הלימוד מתייחסת לכל הפלסטינים כאל מקשה אחת ואיננה מבחינה בשונות ביניהם. מסמכי החזון מאפשרים להציג קבוצות בעלות השקפת עולם שונה מזו המופיעה בספר הלימוד. זכויות מיעוטים: זכויות קבוצה[3] . ספר הלימוד מציג גישות מיושנות לגבי זכויות קבוצה. בעולם המערבי ישנן גישות חדשות. כמו כן, הספר איננו מתייחס למקרה הישראלי של קבוצת מיעוט ערבי גדולה החיה בכפיפה אחת עם רוב יהודי. מסמכי החזון מאפשרים עיסוק מעמיק בנושא תוך כדי שימוש במסמכי החזון כמקרה מדגים. בנושא זה ארחיב בהמשך. החברה הישראלית חברת רבת שסעים: השסע הלאומי[4]. תתי נושא בפרק הינם: הגורמים לשסע וביטויי השסע. ניתן להרחיב את הנושא תוך כדי עיסוק במסמכי החזון. זכויות אדם וזכויות המעוטים בישראל – המיעוטים בישראל: זכויות האדם וזכויות הקבוצה[5]. ניתן להרחיב את הנושא מזווית של דרישה לזכויות של המעוט הפלסטיני בישראל, ע”י הפנייה למסמכי החזון. מסמכי החזון הערבי לערבים הפלסטינים בישראל והרקע לפרסומם מסמכי החזון הינם ארבעה מסמכים שפורסמו בשנים 2006 ו 2007 1. החזון העתידי לערבים הפלסטינים

מבוא במהלך עבודה זו אנו מתכוונים לבחון את אופן הטיפול בילדים במחלות שונות בארץ ובעולם במהלך סקירת הספרות, ולאחר מכן לבחון זאת בפועל במרפאת נווה נוף, לוד, בחסות כללית, על ידי חלוקה של שאלונים לרופאים במרפאה. במרפאה נוכל לראות אם המחקר שעשינו אכן מראה על אופן טיפול זהה, ולראות אלו ליקויים קיימים כיום במערכת הבריאות פיזית ויש לתקן כדי להביא לטיפול איכותי יותר. בנוסף, נוכל להעשיר את הספרות המחקרית בכך שנוסיף ראיונות מידי צוות רפואי שמציג את אופן ההתנהלות והטיפול בילדים בשטח, בהשוואה למה שמתועד בספרות המחקרית עד היום. אופן הטיפול בילדים בארץ ובעולם הוא נרחב. הוא דומה מאוד לאופן הטיפול במבוגרים, אך נבדל בכך שהילדים ראשית כל תלויים במבוגרים ולרוב מגיעים איתם אל הרופא עד לגיל 12 בממוצע. קיים אחוז לא מבוטל של ילדים שסובלים ממחלות קשות ולא פשוטות כמו סוכרת, סרטן או אוטיזם. עם זאת, בזכות רפואה מונעת וביצוע של חיסונים, כמו גם טיפול מקיף ואיכותי בילדים כיום, רוב הילדים מטופלים היטב ומצליחים לנהל אורח חיים טוב ובמקרים מסוימים אפילו להחלים ממחלות ולנהל אורח חיים בריא מחדש. בכוונתנו ללמוד את אופן האבחון והטיפול במחלות שונות מהן סובלים ילדים בארץ ובעולם, ולתעד אותם ביסודיות. לאחר מכן, נציין גם את אופן ההתנהלות של מערכת הבריאות במקרו, בכדי להאיר על שינויים שמתחילים מלמעלה ומחלחלים למרפאות למטה בשלב הממצאים והדיון. השראת המחקר שלנו בעבודה הזאת היא שאנו עובדים בעצמנו במרפאת נווה נוף, לוד, עם ילדים על בסיס קבוע, ומאוד רוצים ללמוד מקרוב את אופן הטיפול, לראות אם יש משהו שלא למדנו ופספסנו ואוי יכולים לעשות טוב יותר עם הילדים. בנוסף, חשוב להכיר

מבוא השומרונים טוענים על פי המסורת שלהם כי  הם “הישראלים הטהורים”, חלק מעם ישראל ונושאי מורשתו האמיתית. מבחינת המסורת שלהם חילוקי הדיעות שהובילו לפירוד הם בנושא מיקום בית המקדש. לפי המסורת שלהם המיקום האמיתי של בית המקדש הוא הר גריזים ולא ירושלים.( מור, מנחם, 2003[1]) השומרונים מגדירים את עצמם באתר קהילת השומרונים  [2],כנצר לבני ישראל מתקופת המדבר. הם מסבירים שעדתם משתייכת לשבטים אפרים, מנשה ולוי. השם שומרונים נובע מהתיישבותם בשומרון, כשם שהמונח ‘יהודים’ נובע מהתיישבות ממלכת יהודה – ביהודה. השומרונים כותבים שהם שומרי הדת והתרבות העתיקה של עם ישראל. החוקר מוסיף ואומר שמבחינה היסטורית העדה השומרונית הייתה פעם חלק מהעם היהודי  ונפרדה ממנו כבר בתחילת השיבה מבבל . העדה הפכה לישות פוליטית נפרדת בתקופת בית שני. השומרונים אינם חלק מן היהדות. השומרונים עברו גלגולים רבים וכיום העדה כולה מרוכזת בשני מוקדים בארץ ישראל- בשכם ובחולון. כעדה שניפרדה מהיהדות ומקיימת מצוות דומות אך לא זהות היחס כלפיה לא אחיד ויש גם (או לפחות היו בעבר) התבטאויות קשות נגדה. (יהודה אל חריזי, 1216[3]), שביקר בארץ-ישראל ב-1216, העיד על השומרונים עדות לא אוהדת:  קהילתם מועטה ואינם לאלף מגיעים, כי הם חסרים וגרועים, קלושים, ולא שרועים, מעט ורעים… ואמונתם הרעה… הגרועה… כי הכותים בין הבריות כשרץ בין החיות, עם היהודים לא ימנו ועם הערלים לא נתכנו, ועם הישמעאלים לא יכונו. אבל הם בריה בפני עצמה. נודע לכל האומות חסרונה ומומה… עדה גלמודה ואומה זעומה, כענף בלי חורש ואילן בלי שרשים… וכולם כשכור נבוכים והולכים חשכים, תורתם גרועה ואמונתם רעה. אלה כמובן דברים קשים מאד ומעניין שדברים דומים מאד נאמרו על היהודים, כאשר המוסלמים ראו

מבוא רציונל נשירה של בני נוער ממערכת החינוך הפורמאלית הינה תופעה שמלווה את מערכת החינוך מהקמתה ועד היום. הבנת מאפייני הנוער המנותק יכולה לעזור בזיהוי מגמות שונות בנוגע לתופעת הנשירה. היא יכולה לזהות, לאורך זמן, מוקדים של תופעה הקשורים בנערים, במשפחתם ואף בקהילה ובמוסדות החינוך. הבנה זו, תיתכן ותאפשר התמודדות יעילה יותר עם התופעה. כמו בכל תופעה חברתית, בהיקפים נרחבים בשונות גיאוגרפית, חברתית, מעמדית וכדומה, הנתונים יאפשרו הבחנה של גורמים ומגמות של התופעה, לצורך בניית התמודדות מאובחנת המותאמת לכל מיני מצבים ואוכלוסיות. במחקר הזה התבקש ממנו לעשות אבחון ארגוני על מנת לאתר בעיה בארגון לחקור את הבעיה ולהביא את הממצאים ולדון בהם. בחרנו במודל אינה פוקס לנתח את הארגון בכל המרכיבים המקיפים בבית הספר , אחרי הישיבה עם מנהל בית הספר ואבחון מורחב לבית הספר עלה בפנינו את תופעת היעדרויות רבה לתלמידי בית הספר, שמתבטאת בנשירת התלמידים במיוחד בכיתות החטיבה. כמורות אמהות חשוב לנו מאוד שהבנים והתלמידים שלנו יהיו בסביבה חינוכית בטוחה ורחוקים מכל גורם סכנה שמאיים עליהם. לכן החלטנו לבחור בנושא הנשירה על מנת לאתר את הגורמים המנבאים לנשירת תלמיד . בהיותינו מורות המטרות והשאיפות שלנו היא לעבוד במקום שתומך בכל התלמידים, החזקים והחלשים כאחד, שדואג לטפח את היכולות הקוגניטיביות, האישיות והרגשיות של כל תלמיד. כך כל תלמיד ירגיש שהוא בעל ערך, דבר שיחזק את החוסן החברתי שלו. חשיבות המחקר ותרומתו : המחקר בא לבחון לעומק את נושא הנשירה בבית ספרנו ואת הגורמים המנבאים לנשירת תלמידים בחטיבה הביניים בכיתות ז’ ו ח’  תוך התמקדות בשלושה צירים מרכזיים: איתור מאפיינים אישיים, משפחתיים, תרבותיים ובית ספריים המנבאים נשירה גלויה וסמויה בבית

מבוא  עם התפתחות המדע, הטכנולוגיה וצמיחתה של התעשייה, חל גידול בתוצרת הכלכלית ושיפור באיכות החיים. אך יחד עם זאת חלה גם החמרה במצב איכות הסביבה שהושפעה מתהליכי יצור מזהמים (קרת, 2004). הנזקים הסביבתיים הנגרמים על ידי ארגונים, כלי תחבורה, מפעלי תעשייה וכדומה הם רבים ומגוונים. הם כוללים פליטת גזי חממה, זיהום אויר וזיהום מקורות מים. כמו כן ישנם נזקים נוספים, כדוגמת הזרמת שפכים, זיהום הקרקע והשלכת פסולת באתרים שאינם מוכוונים לכך, זיהום על ידי חומרים מסוכנים כגון שפך של חומרים מסוכנים אל הקרקע, הפצת קרינה, רעש וריחות. בנוסף לאלו, ישנם אלמנטים נוספים לזיהום הסביבתי והם פגיעה בערכי טבע- בצומח ובחי, ניצול של משאבים טבעיים וכדומה (אתר המשרד להגנת הסביבה). הנזק הנגרם לסביבה הוא לעיתים בלתי הפיך, או נזק שקשה לתקן אותו ודורש השקעה מרובה וממושכת בשיקומו. כמו כן, השפעת הפעילות התעשייתית אינה מוגבלת רק לסביבה, וקיימת גם השפעה על בריאותם של בני האדם (זיו, 1995). התנהגות המדינה בתחומים סביבתיים שונה באופן דרמטי מצורות מסורתיות של התנהגות בינלאומית. תוכניות סביבתיות משקפות מהלך רחב המתגבש בפוליטיקה הבינלאומית לכיוון סדר פוליטי מקיף וחדש עבור הסביבה. ממשלות למדו ליישם דפוסים חדשים של שיקול דעת ביצירת מדיניות סביבתית, המשקפת הבנה מתוחכמת יותר של המערך המורכב של שילובים סיבתיים בין הסביבה האנושית והפעילות הכלכלית (Hass, 1990). תוכן עניינים פרק 1.מבוא ושאלת מחקר: עמ’-2 פרק 2.רקע על מדיניות ציבורית בישראל (מעיצוב עד ליישום): עמ’-3 2.1. עיצוב מדיניות ציבורית: עמ’-6 2.2. קביעת מדיניות כתהליך: עמ’-7 פרק 3. רקע על סוגיות איכות סביבה (עלייתן על סדר היום הציבורי והפוליטי): עמ’-8 3.1. זיהום אוויר: עמ’-8 פרק 4. מקרה בוחן: עמ’-10

מבוא “לפעמים אתה חושב שעליך להיות מושלם שאסור לך לעשות שגיאות. בתקופות כאלה אתה מטיל על עצמך לחץ כבד כל כך, והייתי רוצה שתבין שאתה רק בן אדם – כמו כולם, שמסוגל להגיע להישגים נפלאים אבל אינו יכול להיות מושלם. אז בבקשה עשה את המיטב ותבין שדי בכך. אל תשווה את עצמך לאף אחד אחר הסתפק בלהיות האדם הנפלא ביחיד והמיוחד שאתה הינך”. סוזן פוליס שוץ המונח “לקות למידה” הוא מונח כללי, המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות, הבאות לידי ביטוי בקשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות הקשב, הדיבור, הקריאה, הכתיבה או המתמטיקה ובשימוש בהם (זרחין, 2005). ישנם אנשים הסובלים מלקויי למידה ובכל זאת מצליחים להתמודד עם הדרישות הלימודיות ואף להגיע לתארים מתקדמים. מטרתו של המחקר הנוכחי לגלות מהו המפתח להצלחה זו, או במלים אחרות לבדוק האם קיים קשר בין קבלת קשיי הלמידה ההכרה בקיומם וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים ולקבלת תואר אקדמי. המחקר משתמש בשיטת המחקר האיכותנית. הוא מתבסס על ניתוח של שלושה ראיונות שנערכו עם סטודנטים לקויי למידה, שלומדים לקראת תארים מתקדמים או סיימו אותם בהצלחה. המחקר הנוכחי יעסוק בעולמם הפנימי של אנשים לקויי למידה. יבחן כיצד תופסים אנשים אלה את החוויה הלימודית עוד משלבי ילדותם, אלו משמעויות הם מעניקים ללקות הלמידה, באילו קשיים נתקלו במהלך הלימודים וכיצד הם חווים את התמודדותם עם הקשיים. כמו כן יבדוק המחקר איך רואים המרואיינים את מקורות התמיכה העומדים לרשותם. המחקר בא לבדוק את הקשר בין קבלת קשיי הלמידה וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים וקבלת תואר אקדמי. ההנחה בבסיס המחקר היא, כי ככל שהאדם מקבל את קשיי הלמידה שלו

תקציר עבודה זו באה לבחון את השתלבותם של עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל והשפעת מאפייניהם על השכר וכיצד זה בא לידי ביטוי בשוק העבודה. שאלות המחקר היו מה הם ממדי שילוב בני העדה האתיופית בשוק העבודה בישראל? ומה הם החסמים להשתלבותם בשוק העבודה? לצורך מחקר זה נעשה שימוש בסקר השתלבות עולים שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2011. מטרת הסקר הייתה לבחון את מידת השתלבותם של העולים לישראל בתחומים שונים. הסקר כולל שאלות במגוון רחב של נושאים: השכלה ולימודים לפני העלייה לארץ, ידיעת שפות, תעסוקה לפני ואחרי העלייה, פנסיה, שירות צבאי ולאומי, סביבת מגורים, קשרים חברתיים ומשפחתיים, סיבות לעלייה ותחושת זהות ושביעות רצון מתחומים שונים. בשל העובדה כי המחקר שלנו מתייחס לשוק העבודה, נתמקד רק באוכלוסיית העולים מאתיופיה בגילאי העבודה 22-65. במחקר נמצא כי  קיים הבדל  בשלבי הקליטה בין עולים חדשים הנמצאים עד 10 שנים בארץ, לבין שאר הקבוצות, כאשר העולים החדשים כמעט ולא הזכירו את שני השלבים הסופיים בתהליך הקליטה: התבססות בחברה ודיור קבע, והשתלבות בקהילה. כלומר, הם נמצאים עדיין בשלב של תעסוקה ותחילת ההשתלבות בחברה. מבוא מחקרים רואים במדינת ישראל  מדינה קולטת הגירה אשר תרומת ההגירה לגידול באוכלוסיית המדינה, מהקמתה ועד סוף 2011 עמדה על כ-44%. בשנים האחרונות ירדה תרומת ההגירה לגידול האוכלוסייה מהשיעורים הגבוהים של שנות ה-90, אך גם בשנות ה-2000 קליטת המהגרים מהווה כ- 16% מהתרומה לגידול באוכלוסיית המדינה. כיום, מחצית מהאוכלוסייה היהודית בישראל מורכבת מילידי חו”ל ורובה של המחצית השנייה הוא דור שני לעלייה  (Yonah, 2005). השתלבות כלכלית של עולים מאתיופיה מהווה סמן מרכזי לקליטה מוצלחת במדינה, ונבדקת לפי מדדים כגון השתתפות בכוח העבודה,

מבוא הטרוגניות בקרב העובדים מהווה הזדמנות ליצירה של קשרים מיוחדים שלא היו יכולים להיווצר מחוץ למקום העבודה. יחד עם זאת, ההטרוגניות יכולה גם לגרום למתח בקרב העובדים. תפקידה של מחלקת משאבי אנוש הוא, בין היתר, לדאוג ליצירה ושימור של תרבות ארגונית ופרקטיקות של ניהול שונות שיאפשרו לכל העובדים להרגיש חלק מהמפעל, ללא קשר לתפקיד שלהם, לדת שלהם, למין שלהם או למוצא שלהם. מכאן נשאלת השאלה- כיצד ארגונים המעסיקים עובדים ממגוון לאומים ודתות מצליחים ליצור ולשמר תחושת שייכות וזהות משותפת? העבודה הנוכחית מבקשת לבחון את עוצמתה של התרבות הארגונית וכן את מידת תחושת השייכות של עובדים במפעל מעורב ובו יהודים וערבים.   תוכן עניינים עוצמת תרבות ארגונית ותחושת שייכות בקרב עובדי מפעל יהודים וערבים   1 תוכן עניינים   2 מבוא   3 סקירת ספרות   4 גיוס ומיון עובדים   4 ניהול שונות בארגונים והמקרה הייחודי של ישראל  6 בידול תעסוקתי ואפליה תעסוקתית בישראל  7 שיטה   10 שאלת המחקר   10 השערות המחקר   10 אוכלוסיית המחקר   10 כלי המחקר   10 ממצאים   12 סיכום ודיון 17 ביבליוגרפיה   20 נספח- השאלונים   23