עבודות סמינריון מוכנות

מבוא חיבור זה בא לבחון תחילה את תפקידו של שוק ההון. כיצד שוק ההון תורם לחברה ולכלכה, וכיצד ואיך יש להגן עליו. לאחר שאעמוד על תפקידו של שוק ההון, אנסה להסביר כיצד יש להגן על שוק הון יעל, זאת על ידי הצגת מהותה של חובת הגילוי לניירות ערך. לאחר מכן, אבחן פרמטר אחד של אלמנט הגילוי – איסור על פרסום של פרט מטעה סמכי גילוי החברה. בחלק זה אבחן תחילה מדוע חשובה חובת הגילוי ומשם אגזור את המסקנה כיצד ניתן לבחון מהו פרט מטעה במסמכי החברה. לאחר מבחן באילו מסמכים מוגדר פרט מטעה, וכלפי ישנה חובה להציג פרט מטעה ומי אחראי בגין פרסומו של פרט מטעה. בנוסף, אעמוד על ההגנות השונות הקיימות בחקיקה כלפי אותם גרומים האחראים על פרסומו של פרט מטעה. לבסוף, אציג מה נדרש מתובע המעוניין להגיש תביעה בגין פרט מטעה, מהן עילות התביעה עליהן יכול התובע להתבסס במסגרת תביעה על פרט מטעה – מדובר הן בתביעות מחוק ניירות ערך והן תביעות מהדין הכללי, וכן אציג כיצד הפסיקה והספרות מתייחסים לדרך בה יש לחשב את הנזק בגין פרטה מטעה במסמכי הגילוי. תוכן עניינים א. מבוא 2 ב. חשיבות הגילוי בשוק ההון 4-3 ג. חובת הגילוי ככלי לשמירה על שוק ההון 8-4 ד. פרט מטעה במסכי הגילוי של חברה הנסחרת בבורסה 12-9 ה. האחריות האזרחית לחובת הגילוי 20-13 1. פרט מטעה בתשקיף שאלת האחריות יסודות התביעה בגין פרט מטעה 2. פרט מטעה בדיווח שוטף 3. עילות התביעה בגין פרט מטעה ו. שאלת חישוב בנזק 22-21 ז. סיכום 23 ביבליוגרפיה 25-24

מבוא סוכרת היא מחלה שמתבטאת ברמת סוכר גבוהה בדם ובהפרעה לחילוף החומרים בגוף. כאשר רמת הסוכר בדם גבוהה מהנדרש הגוף ניזוק ותפקודו התקין נפגע. מצב מתמשך של עודף גלוקוז (סוכר) בדם מכונה היפרגליקמיה, (Saltiel, A. R., & Kahn, C. R. 2001).  . בסוכרת מסוג 2 הגוף אינו מסוגל לנצל ביעילות את האינסולין הקיים, ואף אינו מייצר כמות מספקת של ההורמון. יותר מ-90% מחולי הסוכרת סובלים מסוכרת סוג 2, אך על אף שכיחותה, חלק מהלוקים במחלה כלל אינם מודעים למצבם. זאת מאחר שהמחלה מתפתחת בהדרגה, וסימניה פחות ברורים מאלו של סוכרת סוג 1. בשנים האחרונות חלה בעולם עלייה משמעותית במספר חולי הסוכרת בכלל, ובפרט של חולי סוכרת סוג 2. (Saltiel, A. R., & Kahn, C. R. 2001). בין הגורמים לעלייה ניתן למנות מצד אחד את הזדקנות האוכלוסייה, עלייה במספר האנשים עם גורמי סיכון למחלה, כולל בעלי עודף משקל ואלה שאינם עוסקים בפעילות גופנית וומן הצד האחר – שיפור תוחלת החיים של חולי סוכרת. חולי סוכרת מהווים כיום כ-8% מכלל האוכלוסייה, וכ-20-25% מהאוכלוסייה הבוגרת. כ-300 מיליון אנשים בעולם חולים בסוכרת, ולכן המחלה מוגדרת כמגיפה עולמית, American Diabetes Association. 2014)). Dugan, J. A., Brennan, M. A., & Paik, D. T. (2020) אומרים שמחלת הסוכרת מגבירה את הסיכון לפתח מחלות נוספות, ולהחמרה במחלות קיימות, כגון יתר לחץ דם, עלייה ברמת השומן בדם, מחלות לב וכלי דם ומחלת כליות. בנוסף מחלת הסוכרת כרוכה בנטל נפשי, פיזי וכלכלי, וגורמת לקשיים ולסבל רב לחולים ולבני משפחותיהם. הקפדה על אורח חיים בריא שכולל תזונה מאוזנת ופעילות גופנית מפחיתה את הסיכון ללקות במחלה, ומשפרת את מצבם של החולים בה.

מבוא אי ספיקת כליות כרונית וסיבוכיה פוגעים במערכות רבות בגוף, אשר מחמירים עוד יותר את המחלה. מאחר וניתן לעצור את ההידרדרות בתפקוד הכליות, חשוב לזהות ולטפל מוקדם ככל האפשר במחלת כליה כרונית ובגורמי הסיכון למחלה, ולשם כך נדרשת תוכנית טיפולית מסודרת למחלה על כל שלביה. בעבודה זו אנסה להציג תוכנית לניהול טיפול עבור חולים הלוקים באי ספיקת כליות כרונית. בפרק הראשון בחלקו הראשון אציג שני דוגמאות למטופלים בשלבים שונים של התקדמות מחלת אי ספיקת כליות כרונית, המתאימים לאוכלוסיית חולי אי ספיקת הכליות ודורשים התערבות מורכבת לניהול מחלתם. בחלק השני אציג שהעניין לארגון בניהול הטיפול עבור חולים אלו הוא ראשון במעלה גם עבור שירותי הבריאות הציבוריים בכלל, וכמובן לביתי החולים או למרפאות המטפלות בפרט. כיום, ניהול הטיפול והתיעוד הקיים מתבסס על נתוני חולי הכליה סופניים, הנזקקים לדיאליזה או להשתלת כליה בכדי להישאר בחיים שהם כ- 2% בלבד מכלל החולים המחלה. מעבר לפגיעה האיומה באיכות חייהם, חולי הדיאליזה נחשבים היקרים למערכת הבריאות ולמדינה, לפיכך אחת המטרות בתוכנית הניהול היא זיהוי חולי אי ספיקת כליות כרונית מבעוד מועד בטרם יהפכו לחולי כליה סופניים, ולמנוע או להאט את קצב התקדמות מחלתם על ידי הדרכה וחינוך למעקב שוטף, שינוי אורח חיים וטיפול תרופתי מתאים. בכדי לבנות נתיב טיפולי יעיל ומקיף, בחלק השלישי של הפרק הראשון סקרתי באופן מקיף את מאפייני מחלת אי ספיקת כליות כרונית: סיווגה לפי שלבים המתארים את מידת תפקוד הכליות, גורמי סיכון להיארעות המחלה, תסמינים אופייניים, שיטות האבחון, ושיטות הטיפול (תרופות, שינוי אורח חיים, ומעקב). בפרק השני, הגדרתי את מטרות התוכנית הטיפולית: מבחינת עלות תועלת ומטרות הקליניות, מטרות אלו שזורות זו בזו,

מבוא עבודה זו תבחן את שאלת המחקר הבאה: האם קיימת אפליה סביבתית ואי צדק סביבתי כלפי ערביי ישראל והאם אפליה זו הינה חלק מהאפליה הרוחבית כלפיי ערביי-ישראל? בעבודה זו נציג את המצב הקיים בישראל, סיבות ודרכי הטיפול בסוגיה זו. האוכלוסייה הערבית בישראל נפגעת מאי-צדק סביבתי, כך עולה מהנתונים. דוגמה לכך, העלייה בנפגעי הסרטן אשר נגרם מהזיהום הסביבתי סביב אזורי מחיה של הערבים. בין השנים 1987-1997 עלתה התחלואה הכוללת במחלות סרטן ב-19% בקרב היהודים וב-65% בקרב הערבים. נתון אשר מעלה תמונה של מצב בריאותי ירוד מאוד שפוגע בעיקר באוכלוסיה הערבית בישראל באופן קיצוני. מאבקם של תושבי תמרה ואעבלין, הזועקים על הפגיעה לבריאותם, כנגד הקמת משרפת פסולת שמתוכננת להיבנות על ידם ולא על ידי ישובים יהודיים עשירים על ידם. מתעוררת השאלה – מדוע הם אמורים לסבול מנזק בריאותי זה ולא מרחיקים את המקום הזה לאזור נייטרלי. האזור סביב רמת חובב שהפך לאזור עם מפגעים בריאותיים ואקולוגיים קשים גורל לתחלואה ומומים מולדים בקרב הבדואים בסביבה. בעלי המפעלים מודעים לכך, אך אין להם פתרונות לזיהומים הקשים שנוצרים במקום, נשים הרות מפילות בעקבות כך והמדינה אינה עושה דבר בנדון. האוכלוסיה הערבית-ישראלית והערבית-הבדואית היא קורבן של אי צדק סביבתי בנוסף לזיהומים של מפעלים כימיים, ישנו מפגע הנובע מריסוסי יבולים שמגיעים עם הרוחות לתושבי המקום שגרים ליד וזה פוגע בעיקר בתושבי הדרום והצפון הערביים.מאבקה של עיריית סח’נין להרחבת גבולות השיפוט של העיר מול המועצה האזורית משגב שטענה כנגד כי מדובר ב”הגנה על שטחים פתוחים”, קיבל סיוע מהתנועה הסביבתית שהתייצבה באופן חד-משמעי, לצד עיריית סח’נין במאבקה. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע

הקדמה היחידה לחקירות ילדים במדינה כ 100 חוקרים. רוב העובדים יושבים בשישה מרכזים. כמה עובדים מפוזרים במשרדי שירות מבחן לנוער במדינה. חקירת ילדים מבוצעת מתוקף החוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), תשט”ו- 1955. לאחר הזמנת החקירה ע”י המשטרה. הרציונל הגנה על נפשיות  של הילדים הנחקרים והנגשת החקירה ליכולתם ומצבם הנפשי ברגע נתון בכל מה שקשור לתהליך החקירה וכל הפעולות הנדרשות לכך. שכן למשטרה אין סמכות לחקור ילדים ובכלל זה הפעולות הנלוות, עד גיל 14 שנים בשני תחומי פגיעה: הראשון פגיעה מינית והשני פגיעה פיזית על ידי הורה וכל  מי שהוגדר כאחראי  על הילד בעת התרחשות הפגיעה בו. החוק הורחב לחקירת ילדים עדים לאלימות בין הורית. ועדים למקרי רצח. החקירה מבוצעת לפי פרוטוקול מובנה לחקירת ילדים, החקירה מצלמת, הסיכום מועבר למשטרה. כמו גם בהמשך התמלול והקלטות.  לחוקר הילדים מספר סמכויות לרבות קביעת מהימנות עדות הילד. התרה /איסור העדה בבית משפט. אישור וליווי בכל הפעולות הנדרשות לצורכי החקירה החל מבדיקה רפואית, מסדר זיהוי על כל סוגיו כלה בביצוע ביקור בזירת האירוע, בנוסף אחראים החוקרים על חקירתם של אנשים עם מוגבלות שכלית.

מבוא: דיני המשפחה בישראל הם סבוכים בעיקר משום שהם מאגדים את כל נבכי נפשו של האדם ומגוון ענפים משפטיים לידי נושא אחד. אלו דיני המשפחה על רגל אחת. דיני המשפחה כוללים בתוכם  יסודות מן המשפט חוקתי, שכן הם נועדו לשמור על זכויות בני הזוג, והילד המשותף. דיני המשפחה כוללים שאלות סבוכות בנוגע לפונדקאות, לזכות הבסיסית להיות הורה ועוד נושאים רבים. דיני המשפחה בישראל קשורים בטבורם לדין הדתי, מה שמעורר שאלות חוקתיות רבות הנוגעות ליחס בין טריבונלים דתיים הפועלים מכוח הלכה דתית ישנה ולא עדכנית, לבין זכותו של כל אדם לשאת אישה וזכותה של כל אישה לשאת גבר, לרבות מאותו מין (מה שמוגדר כאיסור בל יעבור על פי הדין הדתי). דיני המשפחה כוללים נושאים כלכליים, שכן כאשר בני זוג מתגרשים, יש צורך לחלק את הרכוש שלהם, ולכן לא אחת יש צורך בהיעזרות באקטוארים ומומחים כלכליים. שאלות מסוגים אלו עולות מיום ליום בערכאות הדיוניות. דיני המשפחה כוללים גם נושאים לא משפטיים, כגון מבחני הורות, התאמה הורית, ומסוגלות הורית. אלו שאלות העולות לעיתים תכופות במסגרת דיונים משפטיים העוסקים במשמורת של ילדים. תחומים אלו עוסקים בנפשם של קטינים ובטובתם וברצונם של ההורים לגדלם ולהיות קרובים אליהם בכל שלב התפתחותי בחייהם, שכן “מתחת לתלבושת אחידה דופקים מאה לבבות שונים וכל אחד מהם – קושי אחר, עבודה אחרת, דאגה וחשש אחרים. מאה ילדים – מאה אנשים, אשר לא ‘אי פעם’, לא ‘עדיין לא’, לא ‘מחר’, אלא כבר… עכשיו… היום – אנשים הם. לא עולם קטן, אלא עולם ומלואו, לא – פעוטים, אלא נשגבים, לא תמימים, כי אם אנושיים – ערכים, יתרונות, נטיות, שאיפות”. דיני המשפחה בישראל

מבוא: הסכם אוסלו או בשמו המלא ” הצהרת עקרונות על הסדרי הביניים של ממשל עצמי ” שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל וארגון אש”ף  (האירגון לשחרור פלסטין ) ב – 13 בסמפטמבר 1993. הסכם זה היה שיאו של תהליך שהתחיל עם חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים בשנת 1979. לאורך כל שנות השמונים ניסו ישראל וירדן להגיע להסכם שיפתור את נושא הגדה המערבית והפלסטינים אך ללא הצלחה. עם השתנות התפיסות הישראליות בנוגע לאש”ף, ובה בעת ההבנה של אש”ף שהוא חייב להכיר במדינת ישראל ולנהל משא ומתן היתה בסוף שנות השמונים נפתחה ההזדמנות להגיע להסדר. התהליך שהגיע לשיאו בועידת מדריד, ונמשך באוסלו הביא להסכם שכלל הכרה הדדית בין ישראל ואש”ף ועסק בהסדרי ביניים לקראת הקמתו של ממשל פילסטיני עצמאי בעזה וביריחו.  הסכם זה הביא לשינויים עמוקים במערכת היחסיים הבינלאומיים של ישראל עם מדינות רבות בעולם בכלל ואירופה בפרט. בעבודה זו אנסה לענות על השאלה האם ואם כן, באיזה אופן השפיע הסכם אוסלו על יחסי החוץ של ישראל עם אירופה?. תוך התמקדות בארבעת המעצמות – בריטניה, צרפת, גרמניה ורוסיה. בעבודה הדון בשאלת מקומו והשפעתו של  הסכם אוסלו סמעמדה של ישראל וטיב יחסייה עם המדינות המדוברות. השערתי בנושא זה היא שישראל, שמעמדה הבינלאומי היה נמוך ולא היתה אהדה ו/או הזדהות כלפיה שיפרה באופן משמעותי נושא זה. תהליך השלום עם הפלסטינים וחתימתו של הסכם אוסלו הביא לשינוי משמעותי לטובה במעמדה של ישראל בעולם ובמערכת היחסים של עם מדינות רבות בעולם והמדינות המדוברות  בפרט. כדי לבחון אם וכיצד השפיע הסכם אוסלו על יחסי החוץ של ישראל אבחן את אופן השתלשלות היחסים בין ישראל למעצמות אירופה לאורך

תקציר מחקר זה נבנה מתוך כוונה לבחון את החוויה הבית ספרית של נוער הומוסקסואלי, על הקשיים והצרכים הכלולים בה, וזאת במטרה ליצור מתוך אלה תוכנית התערבות כלל מערכתית, מקיפה, אשר תהפוך את בתי הספר בישראל לקרקע מאפשרת המסייעת לנערים אלו ברכישת הכלים הדרושים לשם הכרה בזהותם המינית, הבנתה וקבלתה, תוך צמצום השפעות שליליות אפשריות לתלמידים אלה בפרט ולמערכת החינוך ככלל. המחקר הנוכחי מהווה נדבך ידע נוסף בגוף הידע המצומצם הבוחן את החווייה הבית ספרית של נוער הומוסקסואלי בישראל. בנוסף, מהווה מחקר זה קול ייחודי בנוף המחקרי הקיים שכן מרואייניו הינם הומוסקסואלים הפועלים אף כאנשי תפקידים במערכת החינוך. בצורה זו מסוגל המחקר לבחון את האופן בו מערכת החינוך מתמודדת עם אוכלוסיה זו הן מנקודת מבטו של הנוער והן מנקודת מבט הצוות החינוכי.   תוכן עניינים תקציר II מבוא 1 1. סקירת ספרות 2 1.1 הומוסקסואליות – גישות והגדרות 2 1.2 הומופוביה וגישול החברה כלפי הומוסקסואלים – עבר-הווה 6 1.3 הומוסקסואליות בישראל 7 1.4 תהליך גילוי הנטייה ההומוסקסואלית אצל מתבגרים וההתמודדות עמה 8 2. מערכת החינוך 12 2.1 תכנית במסגרת בית הספר של נטייה מינית והומו-לסבית, עבר והווה 14 2.2 מיניות והומוסקסואליות במסגרות חינוכיות של המגזר הדתי-חרדי 16 3. פיזור גיאוגרפי של הקהילה הלהט”בית בארץ ובעולם 19 4. איתור צרכים 20 4.1 איתור צרכים בקרב אוכלוסיית הלהט”ב 21 4.2 תכנית התערבות במטרה לשלב את האוכלוסייה הלהט”בית בבתי הספר 23 5. מתודולוגיה 26 5.1 שיטת המחקר 28 5.2 כלי המחקר 29 5.3 עיבוד הממצאים 30 5.4 משתתפי המחקר 31 6. ממצאים 33 6.1 קשיים העומדים בפני נוער הומוסקסואלי 33 6.2 קשיי מערכת החינוך,

מבוא תופעת האלימות הבית ספרית, משכה את תשומת ליבם של חוקרים רבים במשך מספר לא מבוטל של עשורים (Addington & Yablon, 2011). בשנים האחרונות, אנו עדים לעליה בשכיחות ההתנהגויות האלימות בתרבויות שונות. עלייה זו, אינה פוסחת גם על ילדים ובני הנוער. מחקרים רבים מעידים, כי אחוז גבוה מהעלייה באלימות ניתן לקשור לבני נוער, הנמצאים בתוך מסגרות החינוך. יחד עם זאת, את העלייה הדרמטית הזאת ניתן לשייך, בין היתר, למודעות הגוברת בחברה לתופעת האלימות, המעלה גם את הרצון לדווח (הורוביץ,2000). ניתן לומר, שכיום, האלימות ובעיות המשמעת שנוצרות כתגובה לכך, חדרו אל מערכות החינוך ואף, משבשות את התנהלותן התקינה. לא מבינה בעיות המשמעות נוצרות כתגובה לאלימות? לא נשמע לי נכון. התלמידים אינם לומדים והמורים אינם מסוגלים ללמד (מקור). התוצאה היא, שהטיפול בנושא האלימות בבתי הספר הפך לנושא מרכזי על סדר היום הבית ספרי. קיימים ניסיונות שונים ללמוד על האלימות במוסדות החינוך, לזהות דרכי פעולה, לטפל בתופעה ובתוצאותיה, וגם לקדם את מניעתה. אי לכך, בתי הספר נאלצים להקצות רבים ממשאביהם, המוגבלים ממילא, לאמצעי אבטחה ומניעה. כללית, ניתן לומר, שאיכות החיים ורמת החינוך של הילדים מתדרדרת (Berliner., & Biddle, 1995). האלימות משבשת את תפקודו הרגיל של בית הספר, התלמידים אינם לומדים והמורים אינם מסוגלים ללמד. היא מדרדרת את איכות החיים ואת רמת החינוך של הילדים, ומאלצת כמה בתי ספר להקצות רבים ממשאביהם המוגבלים ממילא לאמצעי אבטחה ומניעה (Berliner & Biddle 1995 יחד עם זאת, עיקר הבעיה נמצאת דווקא, במעורבות ובחשיפה היומיומית של בני הנוער לאלימות בדרגות חומרה שונות כגון, הצקות, קללות, חרמות, פגיעה ברכוש, סחיטה, דחיפות וקטטות. לפיכך, מדיניות מערכת החינוך בישראל, בכל הקשור לתופעת

 מבוא  תופעת האלימות והגזענות במגרשי הכדורגל מטרידה רבים.  אמצעי התקשורת “מכניסים” את האלימות הפיזית והמילולית הביתה ולא מעט בני נוער נחשפים לה ישירות כשהם מבקרים במגרשי הכדורגל ומשם הדרך למפגן אלימות הוא קצר ביותר. תופעת האלימות במגרשי הכדורגל מוכרת ונפוצה בעולם כולו. בכל מדינה קיימת התופעה במימדים אלו או אחרים לדוגמא בבריטניה צמחה בשנות החמישים תופעת החוליגניזם הנוראית תופעת אלימות זו גבתה את חייהם של מאות אוהדים ואזרחים מחוץ לתחומי המגרש , מארגני התחרויות והמנהלים של מועדוני הכדורגל באירופה בעיקר, עושים רבות בכדי למנוע מהומות וקרבות במסגרת המשחק, כמו גם בסביבת המגרש לפני ואחרי. המציאות מוכיחה שוב ושוב כי תופעת האלימות והתוקפנות קיימת בקרב הקהל וכי הבעיה הינה שורשית ומשותפת לכל התרבויות אשר מניתי בעבודה זו, 2009)  (Moehler בשנים האחרונות האלימות בכדורגל תופסת מקום מרכזי בשיח הציבורי בישראל: התקשורת כמו גם פוליטיקאים רבים עוסקים בכך באינטנסיביות, והדבר בא לידי ביטוי בתהליכי חקיקה לאורך שנות ה-2000 שבמרכזם חוק איסור אלימות בספורט 2008 ,לצד ניירות עמדה של גופים ציבוריים שונים (בן פורת, 2003) בר אלי וזמרי (2002) מגדירים אלימות בספורט באופן הבא:”..כל צורה של התנהגות מתנצחת,המנוגדת לכללי המשחק הרשמיים, שמטרתה לפגוע או לפצוע באחר שאינו מעוניין לקבל את ההתנהגות התוקפנית, או להרוס ולחבל ברכוש. המקור של ההתנהגות הוא באירוע הספורט או בקבוצת ספורט ומתרחש לפני, תוך כדי או אחרי אירוע הספורט”.   האלימות קיימת לפי החלוקה הבאה: הראשונה, אלימות שאינה פיזית – קללות כלליות כולל שריקות בוז, קללות המופנות לקבוצה מסוימת הכוללות קריאות והערות גזעניות וקללות אישיות מותאמות לקורבן. השנייה, אלימות פיזית מרחוק-  כתובות נאצה,השלכת חפצים קרים, שימוש באמצעים חמים (אמצעי לחימה