עבודות סמינריון מוכנות

מבוא אתיקה באופן כללי עוסקת במערכות יחסים בין בני אדם בכלל, או בין בני אדם וארגונים וכן הקודים המוסריים, ערכיים ואידיאולוגיים המכתיבים אותן. סביבתנות עוסקת במחשבה הסביבתית ובהתפתחותה. אתיקה סביבתית עוסקת ביחסי אדם-סביבה ובהיבטים המוסריים השונים של תחומי היחסים הללו: כלכליים, טכנולוגיים, חברתיים, פוליטיים ועוד. הסוגיות האתיות השנויות ביותר במחלוקת בניהול גני החיות כיום, הן הרכישה של בעלי חיים לתוכניות רבייה בשבי, טיפול בבעלי החיים, שימוש בבעלי החיים למחקר, חינוך ופנאי. ׂ(Agoramoorthy,2004) בעבודה זו, חקרתי את הנושא תוך שימוש בסקירת הספרות האקדמאית הקיימת ואתרי אינטרנט העוסקים בנושא. הפרק השני מתאר את התפתחות גני החיות, ההיסטוריה שלהם וכן את הארגונים שתחתם שוכנים מרבית גני החיות בעולם. הפרק השלישי מהווה מקבץ של מושגים והגדרות הרלוונטיים לעבודה זו. הפרק הרביעי מתאר את המינוחים אתיקה וסביבה בכלל וכן, דן בהרחבה בהיבטי אתיקה סביבתית בניהול גני חיות בפרט. הפרק החמישי הינו פרק דיון אשר ינתח את מקרה הבוחן ומביא דוגמאות לאור הסקירה התאורטית. הפרק השישי הוא פרק הסיכום, ולבסוף יוצג פרק הביבליוגרפיה.     תוכן עניינים 1. מבוא 1 2. התפתחות גני החיות בעולם 2 2.1 גני חיות בעולם העתיק 2 2.2 גני חיות כיום 2 2.3 ארגון גני החיות העולמי WAZA 3 2.4 השוואה אל מול העולם 3 3. אתיקה וסביבתנות 5 3.1 גישות אנתרופוצנטריות 6 3.2 גישות ביוצנטריות 8 3.3 גישות אקוצנטריות ובעיית הערך הפנימי 8 4. אתיקה ומוסר 10 4.1 אתיקה ומוסר בגן החיות 10 4.2 אתיקה ומוסר ביחסי אדם חיה 10 4.3 אתיקה סביבתית בניהול גני חיות 11 5. דיון 15 6. סיכום 18 7. ביבליוגרפיה 19  

מבוא בעבודה זאת אנסה לסקור את מדיניות הרווחה הישראלית ואת ההשפעה של הפוליטיקה עלייה,השערת המחקר שלי היא שהשינוי מממשל מפא”י לממשל הליכוד ישפיע על מדיניות הרווחה ברמת החקיקה והמדדים האיכותניים שאותם אני מתכוון לבחון בעבודה זאת. במה מתבטאת מדיניות הרווחה? את השפעות מדיניות הרווחה ניתן לבחון דרך גורמים שונים אשר מהווים חלק מסל הרווחה, למשל, קצבאות הסעד במדינת ישראל, הביטוח הלאומי במדינת ישראל, וכן קצבאות שונות שניתנות לאוכלוסיות חלשות במדינה, כלומר דרך השינויים בסל הרווחה כדוגמת שינויים כמותיים בגורמים השונים בו(למשל עלייה בסכום הקצבאות הניתנות במסגרתו), בשינויים חקיקתיים (זמינות הקצבאות לאוכלוסיות השונות), או שינויים מימוניים(האם המדינה מסבסדת את השירותים והקצבאות השונים, או שמא ישנה הפרטה של שינויים אלו לסקטור הפרטי), ניתן לבחון את המדיניות שהובילה ממשלת מפא”י לעומת המדיניות שהובילה ממשלת הליכוד, כאשר ננסה לבחון את המדיניות בכל תקופה דרך מודל שלוש השיטות של אספינג וזאת דרך השפעותיה של המדיניות שהתוותה על ידי הממשלה השלטת בכל תקופה על סל הרווחה ושירותי הרווחה הכלולים בו. מה שננסה לבחון למעשה הוא את השפעתה של האידאולוגיה של המפלגה השלטת על מדיניות הרווחה שלה, והאם ההשפעה של אותה מדיניות הביאה להשפעה על סל הרווחה עצמו בכל אחת מהתקופות. (לפני המהפך הגדול,ולאחריו) בראשית העבודה נבצע סקירה של מדיניות הרווחה הישראלית בתקופות השונות כאשר התקופות העיקריות הינן התקופה שבין 1948-1977, תקופה זאת מתרחשת מקום המדינה ועד ה”מהפך הגדול”. בתקופה זאת המפלגה השולטת היא מפא”י, נבחן מה היה הבסיס האידאולוגי של מפלגת מפא”י, כיצד הוא השפיע על מדיניות הרווחה שלה וכיצד התמודדה מפלגת מפא”י עם הקשיים שהיו באותה תקופה. ב1977 מתרחש ה”מהפך הגדול”, והליכוד עולה לשלטון, אנו

מבוא ב-1979 פרצה המהפכה האיראנית, מהפכה זו הפכה את איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, מונרכית, תחת שלטונו של מוחמד רזה שאה פהלווי, לרפובליקה אסלאמית- תיאוקרטית תחת שלטון האייתוללה חומייני. השינוי שעברה איראן לא חל בין ליל אלא היה תהליך מתמשך בו נסיבות ואירועים היסטוריים חברו להם יחדיו ויצרו את הקרקע הפורייה לפרוץ המהפכה האיראנית (מנשרי, 1996). ב 2003 גיבשה לעצמה איראן שלוש מטרות אסטרטגיות: להפוך לסמכות הדתית המרכזית בעולם האסלאם, להשיג השפעה במרחב שממערב לנהר הפרת ולהשיג נשק גרעיני. את תוכנית ההתפשטות שלה מערבה, שכבר הקנתה לה דריסת רגל משמעותית בעיראק, בלבנון ובזירה הפלסטינית, מקדמת איראן בשלוש דרכים (ביבאר, 2010): 1.חיזוק האוכלוסיות השיעיות בעולם הערבי. איראן לקחה תחת חסותה את האוכלוסיות השיעיות בכל מקום בעולם הערבי: בלבנון, בעיראק ובתימן. 2.חיזוק האסלאם והתייצבות בראש המחנה הנלחם בישראל ובארה”ב. 3.הפצת השיעה. איראן משקיעה מאמצים רבים כדי להפיץ את השיעה בקרב המוסלמים הסונים. ההיסטוריון אורי מילשטיין רואה את מדיניותה של איראן כחלק ממאבק תרבותי בין האסלאם לתרבות המערב וכאתגר הערבי-מוסלמי על הציוויליזציה האנגלו-אמריקנית.  את דגל המלחמה הניף אייטולה חומייני, והצטרף אליו, למרות העוינות ביניהם, סדאם חוסיין. אמצעי הלחימה העיקרי של המוסלמים הוא שליטתם בפוטנציאל הנפט העולמי, החיוני למשק הגלובלי שפיתחו האנגלו-אמריקנים. אבל השימוש בנשק הזה מוגבל, כי ללא מכירתו למערב אין לו שום ערך, ובלעדי הפטרו-דולרים יקרסו מדינות מוסלמיות רבות. (מילשטיין, 2001). שאלת המחקר באיזו מידה תרמה תמיכתה של איראן בגורמים שיעים במזרח התיכון לביסוס מעמדה כמעצמה שיעית אזורית במזרח התיכון? השערת המחקר תמיכתה של איראן בגורמים שיעים במזרח התיכון הביאה לתלות רבה של גורמים אלו (לדוגמא: השלטון העלווי בסוריה, ארגון חיזבאללה בלבנון) באיראן

פרק א:מבוא         שני תהליכים בעלי השפעה הדדית משפיעים עד מאוד על מערכת יחסי העבודה בין הפרט העובד ובין המעסיק. מצד אחד, מתגבשות בישראל זכויות יסוד שהיקפן משליך על האדם כיצור עובד. מנגד, גיבושן של זכויות היסוד מושפע מן ההשלכות הרפלקסיביות, שיש למעבר המשק ממודל של יחסים קיבוציים למודל של יחסי עבודה אישיים. הקונפליקט יוצר מתח משולש בין שלושה מאזנים: (א) מתח בין חקיקת עבודה של ראשית המדינה, המשקפת אידאולוגיה קיבוצית-סוציאליסטית, לבין מציאות יחסי העבודה כיום, בעלת מגמה קפיטליסטית-ליברלית הממירה את המודל הקלאסי במודל חוזה אישי; (ב) מתח הנוצר בין חקיקת יסוד המשקפת אידיאולוגיה אינדיבידואליסטית, המעמידה את הפרט וקניינו במרכז, לבין ערכי-יסוד וחרויות-יסוד שנקלטו אל תוך פסיקת העבודה; (ג) מתח הנוצר בין הצורך להגן על זכויות היסוד של הפרט, לבין השאיפה להגן על הפרט העובד מפני זכויות היסוד של המעסיק בעל הקניין. התארגנות עובדים, בארגוני עובדים, קנתה לה אחיזה של ממש במרוצת מאה השנים האחרונות במדינות מערביות רבות. ההתארגנות צמחה על רקע לחץ כלכלי, תנאי עבודה ירודים או בהשפעת התנועה הסוציאליסטית. ישנן מדינות בהן צמחה ההתארגנות על בסיס פוליטי, וארגוני העובדים היו בעלי זיקה לתנועות פוליטיות. במדינות אחרות, דוגמת ארצות הברית, צמחו ארגוני עובדים עצמאיים, א-פוליטיים, שמטרת קיומם הייתה אחת: קידום תנאי עבודתם של חברי הארגון. יושב הראש הראשון של “פדרציית העבודה האמריקאית” (AFL), מר סמואל גומפרס, הכריז כי האיגוד המקצועי בראשותו פועל אך ורק לשם השגת יעדים כלכליים, ובלשונו: “we want more”. באמרה ידועה זו, ביקש גומפרס לחדד את ההבדל בין ארגוני העובדים הא-פוליטיים בארצות הברית, לבין הארגונים האירופאים שהיו קשורים למפלגות השמאל הסוציאליסטיות או הקומוניסטיות. כיום בא

הקדמה: עבודה זו עוסקת בכלל ההתיישנות בתחום הרשלנות הרפואית ומנסה לבחון אותו מהיבטיה השונים והמרובים החל מהרובד החוקי – נורמטיבי, עבור דרך פסיקתם של בתי המשפט על שיקולי המדיניות הרלוונטיים אשר מנחים אותם. מבחינת המתווה הנורמטיבי העבודה תתמקד בחוק ההתיישנות תשי”ח – 1958 ובייחוד בסעיפים 8 ו- 5 לחוק, כן העבודה תדון בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בסעיף 89(1) ו- (2). הפסיקה בתחום ההתיישנות בתחום הרשלנות הרפואית מרובה ועשירה ביותר. היא מכילה פרשנות של סעיפי החוק התייחסות לטעמים או לרציונלים אשר מונחים בבסיסם והיא מסייעת בידי הלומד אותה להבין את שיקולי המדיניות הרלוונטיים אשר מנחים את  השופטים בפסיקתם והכרעותיהם. כך למשל בעבודה זו תידון עוולת הרשלנות על סעיפיה ותנאיה וכן יידון בהרחבה “כלל ההתגלות” ושאלת יחסי הגומלין שבין סעיפי חוק ההתיישנות התשי”ח – 1985 ובייחוד סעיף 8 לבין סעיף 89(1) ו- (2) בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]  וכן שלושת ההבדלים ביניהם . כן תידון סוגיית העוולות המתמשכות בהקשר לסעיף 89 בנזכר לעיל. בפרק הראשון לעבודה יוצגו הגדרות משפטיות בסיסיות ומבוא תיאורטי ובפרק השני העבודה תעסוק בהרחבה ב”כלל ההתגלות” או “כלל הגילוי”. פרק זה ידון בהרחבה ובאריכות בכלל ההתגלות או הגילוי וביחוד בקושי הקיים בגילוי העובדות מבחינה ראייתית דווקא בתחום הרשלנות הרפואית ובסיבות היוצרות קושי זה.  בהמשך ידונו העובדות המהוות את עילת התביעה בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, ובייחוד זהות הנתבע, הנזק  – היקפו ועוצמתו, המבחנים להתגלותו, הקשר הסיבתי וגילוייה של זכות משפטית. תוך כדי בחינת היבטים אלו עבודה זו תראה כיצד הטעמים להפעלת דיני ההתיישנות עוברים “כחוט השני” לא רק כפי שהתגלה בפרק הראשון (הגדרות ומבוא תיאורטי) אלא גם בדברי החוק בפרשנות

מבוא האדם המודרני אינו “האדם התבוני”, וגם לא “האדם החושב” ואפילו לא “האדם המשחק”. נראה שהאדם העכשווי הינו “האדם הכלכלי”. האדם הכלכלי רואה במקסום רווחתו וטובתו את קסם חייו.[1] וככזה נראה כי בתחומים רבים, השחקן הדומיננטי, פועל בתחום אפור שגבולות המותר והאסור בו אינם ברורים. מערכת הבנקאות בישראל מאופיינת בריכוזיות וניגוד משמעותיים שמובילים חוסר תחרותיות בהשוואה אל מדינות מפותחות אחרות. עם זאת מצבה הכלכלי של המדינה כיום, הוא מהיציבים והחזקים וזאת כנגד התהפוכות שמתרחשות במדינות בעולם. הריכוזיות הרבה באה לידי ביטוי בכך שקיימים שני בנקים גדולים ששולטים על מרבית האשראי במדינה וחוסמים דרכים של גורמים אחרים מלפתח ולהתפתח בשוק ההון. ניגוד העניינים נובע אף הוא ממבנה מערכת הבנקאות בו הבנקים הגדולים בעצם מחזיקים את כל שוק האשראי. בעבר היו הבנקים גם הבעלים של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, בנוסף לשוק החיתום בו הם פעלו. גוף כלכלי כה משמעותי התקשה לפעול בצורה כלכלית עניינית כאשר יש כל כך הרבה מקום “לתמרון” ולעזרה הדדית במהלך שנת 2004 הוקם צוות מיוחד על מנת להמליץ על שוק ההון. הצוות, בראשות ד”ר יוסי בכר המליץ על רפורמה מקיפה במסגרתה נפרדו הבנקים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ובנוסף רפורמה בתחום השיווק הפנסיוני. ההשלכות עבור הבנקים היו כבדות ולא היה ברור האם המהלך יביא לתוצאה הרצויה. על מנת ליישם את המלצות הוועדה התקינה המדינה חוקים ותקנות מיוחדים שנכנסו לתוקפם החל משנת 2005. חוקים אלו נתנו לבנקים ארכה של מספר שנים על מנת ליישם את המלצות הוועדה, אולם בפועל הבנקים מכרו את הנכסים תוך מספר חודשים מועט. מטרתה של עבודה זו לבחון באופן אמפירי את ההשלכות של הרפורמה על שוק

תקציר קיימים ממצאים סותרים בדבר קיומם של הבדלים בין המינים ברמת האינטליגנציה הרגשית. אחת הסיבות להתעוררות העניין סביב המחקר בתחום האינטליגנציה הרגשית הייתה המסקנה כי מנת משכל לבדה אינה ממצה את ההסבר בדבר הקשר שבינה לבין רמת ההישגים בחיים האישיים והמקצועיים (Naghavi, & Redzuan, 2011). החוקרים ייחסו למונח אינטליגנציה רגשית מכלול איכויות רגשיות מהותיות והכרחיות להצלחה (Salovey & Mayer, 1990). גולמן (1995) אימץ את ההגדרה של סאלובי ומאייר (Salovey & Mayer, 1990) והציע כי אינטליגנציה רגשית כוללת יכולות שונות, כגון יכולת ויסות רגשות עצמי, מוטיבציה עצמית, מודעות עצמית, הבנה של רגשותיו של הזולת וניהול מערכות יחסים. החוקרים הגיעו למסקנה כי אינטליגנציה כוללת ממדים שונים, ביניהם גורמים המעורבים באיכות יחסי הגומלין החברתיים שמקיים הפרט. כפי שעולה ממחקרים קודמים, שימוש באותם כלים לאומדן אינטליגנציה רגשית אינו בהכרח מוביל לממצאים זהים. קיימים ממצאים התומכים ברמות גבוהות של אינטליגנציה הרגשית בקרב הנשים (Schutte, Malouff, Simunek, Hollander, & McKenley, 2002). לצד ממצאים אלה,  חוקרים אחרים הגיעו לממצאים הפוכים ומצאו כי אין הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים ברמת האינטליגנציה הרגשית (Saklofske, Austin, Galloway, & Davidson, 2007). מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון ממצאים קודמים בדבר קיומם או אי קיומם הבדלים מגדריים ברמת האינטליגנציה הרגשית. לצורך כך, המחקר הנוכחי העביר שאלון המודד אינטליגנציה הרגשית בקרב 50 נשים ו-50 גברים. שאלון ה-WPQei חובר על ידי קמרון (Cameron, 2004) והוא מבוסס על תיאוריית האינטליגנציה הרגשית של מאייר וסלובי (Mayer, & Salovey, 1990) ושל גולמן (Goleman, 1998). המחקר הנוכחי השתמש בפריטי השאלון לתיאור מצבים של שיתוף פעולה עם אחרים באופן כללי. השערות המחקר אוששו. לא נמצאו הבדלים בין גברים ונשים ברמת

תקציר העבודה הנוכחית בחנה את הקשר בין אופן ותדירות הזנת התינוק לבין דפוסי השינה בקרב תינוקות בגילאי שלושה חודשים ועד חצי שנה, בפרט מספר יקיצות בלילה ויכולת הירדמות עצמית לאחר היקיצה. המחקר התבסס על ספרות מקצועית קודמת בתחום דפוסי השינה והגורמים המעורבים בעיצובם והתמקד בגורמים הקשורים בהזנת התינוק. מסגרת הסקירה בתיאורטית של המחקר הנוכחי נסקרו נקודות ציון של שלבי ההתפתחות של תינוקות בגילאים שבין 3-6 חודשים המהווים גורמים איכותיים וכמותיים המעורבים בעיצוב דפוסי השינה בקרב תינוקות. מעבר להתפתחות בפיזיולוגית והרגשית החלה במהלך התקופה שבין החודש השלישי ועד כחצי שנה הראשונה לחייו של התינוק, נסקרו גורמים חיצוניים סביבתיים התורמים, יחד עם הגורמים הביולוגיים, לעיצוב שנתו של התינוק. המחקר הנוכחי התמקד בבחינת עיקרי המודל הטרנזקציונאלי, לפיו ארגון השינה והערות מעוצב תוך יחסי גומלין דינאמיים מתמשכים והשפעות דו כיווניות בין הילד וסביבתו החברתית במהלך ההתפתחות (Sadeh & Anders, 1993). מטרת המחקר לספק מידע אודות דפוסי שינה של ילדים בגילאי 3-6 חודשים, לאמוד שכיחות יקיצות ליליות וקושי בהרדמות לאחר יקיצה מתוך מסגרת התייחסות של אופן ההזנה של התינוק, ניזון מהנקה או ניזון מתחליף חלב אם. השערות המחקר הנוכחי היו: 1. תינוקות הניזונים מתחליף חלב אם יקיצו פעמים רבות יותר במהלך הלילה לעומת תינוקות יונקים; 2. לאחר יקיצות ליליות, תינוקות יונקים יצליחו לחזור לשינה תוך פרק זמן קצר יותר לעומת תינוקות הניזונים מתחליף חלב; 3. תינוקות היונקים על פי דרישה יקיצו יותר במהלך הלילה לעומת תינוקות היונקים בזמנים קצובים; 4. תינוקות יונקים ע”פ דרישה יתקשו יותר להירדם באופן עצמאי לעומת תינוקות היונקים בזמנים קבועים. הממצאים נשענו על דיווחים עצמיים של אימהות אש השכימו למלא שאלונים

מבוא האלימות במשפחה היא תופעה חברתית קשה שאליה ואל תוצאותיה הנוראיות אנו נחשפים כמעט מדי יום בדיווחים החדשותיים. אופן הטיפול וההתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה תלוי ומושפע מהאופן שבו נתפסת התופעה על ידי החברה שאנו חיים בה, הן מבחינה חוקית והן מבחינה ערכית. אין ספק כי בשנים האחרונות חל שינוי ביחס שניתן לתופעה – חוקית וערכית גם יחד. בכל מדינות העולם המערבי ובכללן במדינת ישראל חל שינוי תפיסתי לפיו אין עוד החברה מצדיקה או לכל הפחות מקבלת תופעות של התעללות בבן משפחה, מידת הסובלנות שמגלה מערכת אכיפת החוק לגברים המכים את נשותיהם היא קטנה מאוד וכמו כן לא נראים יותר גילויים המאשימים את הקורבן באלימות שמופעלת כנגדו. במדינת ישראל, כמו בכל מדינות העולם המערבי, הוקצו בשנים האחרונות משאבים רבים לצורך פיתוח והקמה של שרותים סוציאליים לתמיכה בנשים מוכות מחד ולטיפול בגברים אלימים מאידך. בנוסף, נחקקו חוקים חשובים שמטרתם העיקרית היא להביא למניעה של מקרי אלימות במשפחה. אך למרות זאת, לא ניתן לומר כי תופעת האלימות במשפחה פחתה, אלא ההיפך הוא הנכון. ומכאן, נשאלת השאלה שהיא גם שאלת המחקר שבה נתמקד בעבודה זאת, שאלת המחקר: האם חל שינוי במדיניות האכיפה ביחס לאלימות במשפחה? בעבודה זאת ארבעה פרקים כדלקמן: הפרק הראשון – סקירה כללית של תופעת האלימות במשפחה ומרכיביה השונים. הפרק השני –  דן בהתפתחות התפיסה החברתית והחקיקה שנועדה להלחם בתופעת האלימות במשפחה הפרק השלישי – בוחן את שאלת המחקר בדבר השינוי במדיניות האכיפה בישראל ביחס לתופעת האלימות במשפחה הפרק הרביעי – משפט משווה עם מדיניות האכיפה לתופעת האלימות במשפחה המקובלת בארה”ב תוכן העניינים בחינת השינויים במדיניות האכיפה ביחס לאלימות במשפחה 1

הקדמה   שאלת שיטת הבחירות בישראל הינה שאלה אשר הדיון בה הופך נוקב ונוקב מידי יום. באומרנו שיטת הבחירות עלינו להבין שישנה התייחסות לבחירות לכנסת ולראשות הממשלה, וישנן הבחירות המקדימות, הפריימריז. בבחירות לכנסת נהוגה שיטת בחירות רב מפלגתית יחסית ארצית אשר “התקבלה בירושה” עוד מתקופת היישוב, מתוך הבנה שהפלגים השונים בעם שומרים בקנאות על האידיאולוגיה שלהם (רבים יתהו היום האם האידיאולוגיות הישנות של המפלגות ברות תוקף גם היום, והאם איתנותן של האידיאולוגיות הישנות חזקה כמו של הדורות המייסדים) , ללא בחירות נפרדות לראשות הממשלה (למעט תקופה של 11 שנים בין 1992 ל 2003 שהונהגו בחירות ישירות לראשות הממשלה), אולם בעבודה זו לא נגע בשיטת הבחירות לכנסת אלא בשיטת הבחירות המקדימות. הבחירות המקדימות הינם הבחירות הפנימיות בתוך המפלגות השונות אשר על פי תקנון המפלגה נבחרים מועמדי המפלגה אשר יתמודדו בבחירות הארציות לכנסת. בחירות מקדימות, הרי הן דרכן של המפלגות השונות להציג את מועמדיהן לבחירות הכלליות נקראות בשם פריימריז ( מאנגלית primaries   ) יכולות להיות שונות בין מפלגה ומפלגה ועל כן אין השם מצביע על דפוס אחיד וכיום נהוגות מספר שיטות לפריימריז אשר יכולות להתקיים או לא במגוון של מפלגות ללא קשר להיותן מימין או משמאל. על השיטות והדרכים השונות נרחיב בהמשך. מידי כמה שנים אנחנו נחשפים לתחקירים, מאמרים או דעות אשר מדגימים לנו מדוע שיטת הבחירות בישראל היא פגיעה מהותית בדמוקרטיה אולם במהלך כל השנים לא נעשה שום ניסיון להחליף שיטה זו וזאת למרות הביקורות הרבות. הביקורות לא נחסכות גם מהפריימריז אולם המודעות בקרב הציבור לדרך בה נבחרים נציגי המפלגות לעיתים קרובות נמוכה אם לא קיימת. במפלגות הגדולות – העבודה והליכוד- ניתן