עבודות סמינריון מוכנות

מבוא עבודה זו עוסקת ביחסי גוף-כוח על פי פוקו בהקשר למשטר הנאצי בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה אשר השתמש בשילוב של כפייה ושכנוע כדי לשלוט באוכלוסייה ולשמור על השלטון, במטרה הסופית ליצור מדינה טוטליטרית. נושא השליטה של משטרים באזרחים הינה סוגיה מרכזית. שליטה זו מתייחסת לדרכים שבהן ממשלות מפעילות כוח על אזרחיהן. זה יכול ללבוש צורות רבות, מצנזורה ומעקב ועד דיכוי ואלימות. במקרים מסוימים, משטרים עשויים להשתמש בכוח, לרבות באמצעות שימוש במשטרה חשאית, עינויים והרג ללא משפט. במקרים אחרים, הם עשויים להשתמש בשיטות מתוחכמות יותר, כגון תעמולה ומניפולציה של התקשורת,. לשליטת המשטר עלולה להיות השפעה משמעותית על חייהם של אזרחים, להגביל את זכויותיהם וחירויותיהם ולהקשות עליהם להתבטא נגד הממשלה. נושא חשוב זה הוא , והוא חושף את השיטות השונות שבהן ממשלות משתמשות בכוחן. מצנזורה ומעקב ועד לדיכוי ואלימות, כולל שימוש במשטרה חשאית, עינויים והרג ללא משפט. שליטה זו יכולה להיות ישירה או מתוחכמת יותר, דרך תעמולה ומניפולציה של התקשורת. התוצאה היא השפעה עמוקה על חיי האזרחים, הגבלת זכויות וחירויות והקשה על ביטוי דעות נגד השלטון.בהקשר ההיסטורי, המשטר הנאצי השתמש בכלים אלו בצורה אכזרית במיוחד כדי לשלוט באוכלוסייה ולהגשים את מטרותיו הפוליטיות. תיאוריית הכוח של מישל פוקו מציעה נקודות מבט מעמיקות על האופן שבו משטרים, כמו המשטר הנאצי בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, מפעילים שליטה על אוכלוסיות. לפי פוקו, הכוח אינו מרוכז בידי יחידים או קבוצות אלא מפוזר בכל רחבי החברה, ומתבטא בצורות שונות בהקשרים שונים. המשטר הנאצי השתמש ביעילות בתעמולה, צנזורה ומעקב ככלים לעיצוב דעת הקהל וטיפוח תחושת אחדות לאומית. שיטות אלו מדגישות כיצד ניתן להפעיל כוח כדי להשפיע על

מבוא חיים נחמן ביאליק (1873 – 1934), נחשב למשורר הלאומי, במהלך חייו שהיו מאוד לא פשוטים כתב ביאליק שירים וסיפורים רבים, מסות ופואמות. בנוסף לכל אלו היה גם מתרגם ומחדש עברי, נחשב לאחד מגדולי היוצרים העבריים בתקופת תחיית התרבות העברית. שירתו נודעת בשל תכונות רבות ותחומי יצירותיו הכתובות היו מגוונות, הוא כתב שירים, סיפורים, מסות ופואמות.   שירתו של ביאליק מאופיינת בביטויים מן המקורות. ביאליק התחנך על ערכי המסורת היהודית הגלותית וגדל בתקופת דור ההשכלה בה רבים מבני גילו, גילו את העולם המשכיל, הנאור שנפתח בפניהם ואת ההזדמנויות שנפתחו בפניהם וקרצו להם. חייו האישיים של ביאליק כמו גם יצירותיו נקשרים ומושפעים מחוויותיו האישיות בצל משפחתו הענייה וסאגת החיים הפרטית שלו ובצל ההתרחשויות וההשפעות של דור ההשכלה.   שאלת המחקר תבקש לבחון כיצד מבטא ביאליק את ה’אני’ הפרטי מול ה’אני’ והלאומי ביצירותיו ”לבדי” ו”הכניסיני תחת כנפך”?.   שני השירים מחוברים זה אל זה בכמה היבטים שיש בהם קשר של משמעות שיפורטו במהלך העבודה. בעוד השיר ‘לבדי’ עניינו היחס שבין האדם לאל, בין העם למסורת, השיר ‘הכניסיני’ עניינו לכאורה, באהבת בשר ודם, אולם, בפועל קריאה חתרנית מגלה כי השיר ‘הכניסיני’ אינו בהכרח מעיד רק על אהבת בשר ודם אלא משקף גם הוא ברמיזותיו הדתיות על היחס של הדובר עם המסורת ועם התהפוכות ההיסטוריות המתרחשות מסביב לו ומשפיעות עליו.   העבודה תסקור אירועים וגורמים משפיעים בחייו של ביאליק, תנתח את שני השירים, תציג את הסמל בשירתו של ביאליק. ביטוי ה’אני’ של ביאליק, הקשר הפרטי והלאומי של שני השירים. לצורך המענה והדיון בשאלת המחקר ייעשה שימוש בסקירת ספרות שבחלקה תנתח את דמותו ומהלכים וגורמים

מבוא הלאומיות היא תופעה של העידן המודרני שצברה תאוצה החל מהמאה ה-18. במסגרתה, דורשת קבוצת לאום מסוימת זכות להגדרה עצמית ומימוש של ריבונות מדינית בטריטוריה כלשהי. במחקר מקובלת ההשקפה כי לאומים אינם קהילות עתיקות יומין, אלא כאלה שהופיעו בעקבות המהפכה התעשייתית והקפיטליסטית כדי להתאים לדרישות התפקודיות והתרבותיות של חברות מודרניות. מכאן, שקפיטליזם ולאומיות הופיעו בקירוב באותו הזמן וניתן לראותן כמשלימות זו את זו; לאומיות מקושרת עם תחרות כלכלית בין מדינות ועם השאיפה לצמיחה כלכלית לאומית, שהם מיסודות הקפיטליזם. בשונה מכלכלה מרקנטליסטית שרווחה בין המאה ה-16 למאה ה-18, המניחה כי הסחר העולמי קבוע ודוגלת בהגדלת הייצוא והקטנת הייבוא, הרי שכלכלה קפיטליסטית, ובייחוד תחת הגישה הניאוליברלית, מעוניינת להתפשט בכל העולם כדי להגשים את עקרונות הסחר החופשי וה-laissez faire; כך הופיעה הגלובליזציה, שעיקרה עידוד השקעות זרות ומעבר חופשי של סחורות, שירותים, אנשים והון ממדינה למדינה. בין היתר, הובילה הגלובליזציה לסגירת מפעלים ותעשיות שונות בארצות המערב והעברתן למדינות המזרח כגון סין וקוריאה, כדי לנצל את כוח העבודה הזול ולחסוך בעלויות.עוד הביאה הגלובליזציה להופעתו של קפיטליזם קורפורטיבי, במסגרת תאגידים בינלאומיים בעלי ממון ועוצמה שאינם כפופים לפיקוח ורגולציה משפיעים על מקבלי ההחלטות במדינות שונות ועל מדיניותן. המהומות בזמן כינוס פסגת ארגון הסחר העולמי בסיאטל בנובמבר 1999 העלו לכותרות את תנועת האנטי-גלובליזציה, המורכבת מגורמים שונים בחברה האזרחית, ביניהם אנשי רוח, פעילים למען איכות הסביבה ונציגי ארגוני עובדים, המתנגדים לגלובליזציה, למצער במתכונתה הנוכחית. תנועה זו אינה הומוגנית וקיימות בה מספר גישות, ביניהן ביטול מוחלט של הקפיטליזם ומעבר לאנרכיזם או סוציאליזם או אימוץ גרסה דמוקרטית יותר של גלובליזציה ושיטה קפיטליסטית מעודנת הכוללת מעורבות ממשלתית בדרגה זו או אחרת. תנועת

מבוא ביתא ישראל או ה”פלאשה”, כפי שהם מוכרים מן הספרות המחקרית, משכו את תשומת ליבם של חוקרים ונוסעים מערביים רבים האחראים על קיומה וליצירתה המתמשכת של ספרות רחבה העוסקת בקבוצה זו. חוקרים רבים סבורים שמקורה בקשרי ההגירה והתרבות של אתיופיה העתיקה הן עם חצי האי הערבי והן עם עמק הנילוס. מקורות כתובים ועדויות לפעילותה של עדת “ביתא ישראל” באתיופיה קיימים, מכל מקום, רק מן המאה ה-13, מעת ראשיתה של השושלת הסולומונית. בערך באותה תקופה זכו גם “ביתא ישראל” לכתבי הקודש שלהם, התורה וחלק מכתבי הנביאים בשפת הגעז. ה”פלאשה” הוא כינוי שמשמעותו המילולית איננה חד משמעית. משמעותו המרכזית קשורה בסטטוס הקבוצה כחסרת אדמה, כאשר אל המשמעות ברמה הפרקטית נלווית משמעות סמלית. התפיסה הסמלית נקשרה עם היותם זרים, ואולי גם פולשים אל קרקע שלא שייכת להם. כך למעשה נקשר הכינוי אל ביתא ישראל עם התפיסה שקשורה להיבטים תרבותיים אחרים אשר הולידה את הכינוי “היהודי הנודד”, ולפיה נענשו היהודים על ידי האל להיות מפוזרים במקומות שונים בעולם.[3] מכל מקום ברור, שבצפון אתיופיה התקיימה קהילה שהגדירה את עצמה כיהודית, שראתה ב”ציון” את ירושלים שבארץ ישראל, ולא את אקסום, ונאבקה על זהותה וקיומה האוטונומי לכל אורך הדורות. היא איבדה את האוטונומיה הפוליטית רק לאחר “תקופת הזוהר” של השושלת הסולומונית, בימי הקיסר סוסניוס, אך המשיכה בחייה הדתיים והחברתיים. בעבודה זו אני אדגיש את שאלת היחסים שבין בני הקבוצה ושכניהם בני הדתות האחרות, בחינת יחסי היומיום שבין ביתא ישראל לבין שכניהם הלא יהודים, כאשר הקבוצה המשמעותית ביותר עבורם היא זו הנוצרית, וזאת על אף שביתא ישראל חיו בתוך אוכלוסייה של נוצרים , של מוסלמים ואף של בני דתות

מבוא עבודה זו בוחנת כיצד משתנה היחס לסיכון אצל משקעים מקצועיים בעקבות רווחים והפסדים קודמים בהשקעות מאותו הסוג. שיטת המחקר היא סקירת הספרות הרלוונטית תוך השמת דגש על ההשלכות הפרקטיות של המאמרים הנסקרים. העבודה מגלה גם ראיות אמפיריות לאפקט ה-  disposition, הנטייה של פרטים לממש רווחים מהר מדי ו”לרכב” על הפסדים זמן ממושך מידי, וגם ראיות לאפקט ההפוך (the house-money). הקשר בין הראיות הללו לתאוריית הערך, התאוריה המובילה להחלטות בתנאי סיכון, נבחן בהרחבה וגם השאלה איזה הוא אפקט בעל השפעה חזקה יותר באופן כללי מקבלת מענה מסוים. לבסוף, עולות כמה הצעות להמשך מחקר. תוכן עניינים: מבוא 3 הקדמה 4-5 חלק א פרק 1- Do behavioral biases affect price 6-11 פרק 2- Do loses linger? 12-17 פרק 3- Prior Consequences and Subsequent Risk Taking: New Field Evidence from the Taiwan Futures Exchange 18-22 חלק ב פרק 4 – סקירה ספרותית נוספת 4.1 הקדמה 23 4.2 תיאוריית הערך 21-27 4.3 אפקט ה-disposition 27-30 4.4 ראיות אמפיריות לאפקט ההפוך 30-31 סיכום 32 ביבליוגרפיה 33-34

מבוא “לא נהיה אפיקורסים להכעיס או אפיקורסים לתיאבון ולא נאמר: משפט עברי נדחה מעל פנינו, שאבק העלה ודרכנו אינה דרכו. אכן, באשר משפטנו ההיסטורי הוא ואבותינו בחוקותיו הלכו, קשר לנו אליו, קשר נפשי ורגשי. קשר זה מזכה אותנו – אפשר מחייב אותנו – להעסיק עצמנו בו, לבקש לעסוק בו ובזאת אפשר נשתנה המשפט העברי משאר משפטי העמים. “על היקפו האדיר של המשפט העברי ידענו כולם: מקרא ומפרשיו, משנה וגמרא, ראשונים ואחרונים, רמב”ם וטור, שולחן ערוך ונושאי כלים, ספרות אדירה של שאלות ותשובות – וכל אלה שולחים את פארתיהם ומתפרשים על פני מאות בשנים ומלוא ארץ כבודם, מקצה עולם ועד קצהו. “אחר שמענו דברים אלה, חיל ורעדה יאחזו בנו, נעתקו מלים מלב, היינו לאבן. אכן, כחוק הנסתר הוא המשפט העברי, לא ידענו מבואותיו ומוצאיו, קשה הוא בהשגה תרתי משמע, ובחלקים ניכרים בו אף שפתו – שפת שנער – לא ידענו. “ואולם, אין בכל אלה אלא תנאי מהותי מוקדם והכרחי לעסוק בו, ואין הוא תנאי מספקי להשלטתו של המשפט העברי עלינו. עד שכך נעשה, עלינו להעבירו בכור מצרף משלנו, לבדוק אותו, לחוש אותו, למשש אותו, ללמוד אותו. אם טוב ומיטיב הוא חנו – נעשה בחוכמתנו. “ונזכור שהדרך להחייאתו של משפט עברי צורכת אף היא בדיקה: אם בלימוד נעשה, אם בחקיקה ואם בכל דרך אחרת. ואולם לא נקבל עלינו עול משפט עברי קודם שנדע מהו. זה המבדיל והמבחין בין המאמין – שכפו עליו “הר כגיגית” וקיבל עליו – לבין אחרים“.[1] המונח “עברי” התחדש בראשית המאה ה- 20 מסיבות היסטוריות. יחד עם התעוררות התנועה הלאומית נוסדו המושגים לשון עברית ומדינה עברית. מבחינה אנאליטית טהורה

מבוא: אינתיפאדת אל־אקצה היא כינוי שניתן על ידי הפלסטינים להתקוממותם נגד מדינת ישראל, שהחלה סביב ביקורו של אריאל שרון בהר הבית ב־28 בספטמבר 2000. התקוממות זו כללה בתחילתה פעולות מחאה עממיות, אך במהרה הפכו פעולות טרור וגרילה להיות ביטוין המרכזי. מאפיין מובהק של הפעילות הפלסטינית במאבק זה הוא שימוש נרחב בפיגועי התאבדות. אינתיפאדת אל־אקצה פרצה בתום תשע שנים של שקט יחסי בין ישראל והפלסטינים ומוטטה כמעט לחלוטין את הסכם אוסלו מ־1993, והיוותה הסלמת שיא של הסכסוך. במהלכה נמנו אלפי קורבנות בשני הצדדים, הן בקרב הלוחמים והן בקרב אזרחים. הסיבה הרשמית לפרוץ האינתיפאדה הינה כישלון שיחות קמפ דיוויד בין ישראל לפלסטינים וביקורו של אריאל שרון בהר הבית. גורמים מהצד הישראלי ומהצד הפלסטיני טוענים כי ידו של ערפאת נמצאת בפרוץ ההתקוממות וכי האינתיפאדה הייתה מתוכננת מראש. גורמים נוספים טוענים כי הנסיגה מחד צדדית של מדינת ישראל מלבנון בשנת 2000, היא זו אשר ליבתה את פרוץ ההתקוממות. בעבודתי, ארצה לבחון מהן הסיבות אשר הביאו את מדינת ישראל והפלסטינים לעימות עקוב מדם, אשר גבה חיי אדם רבים, תוך שימוש בסקירת ספרות נרחבת. העבודה מעגנת בתוכה הן את זווית הראייה של הצד הישראלי והן את זו של הצד הפלסטיני.   תוכן עניינים: מבוא 2 סקירת ספרות: האינתיפאדה השנייה  3-5 הסכמי אוסלו, רצח רבין והאכזבה בקרב העם הפלסטיני   6-9 פתיחת מנהרות הכותל 10-11 פרשת המצור הפלסטיני על היישוב מורג  12 ניצחון אהוד ברק בבחירות וקמפ דיוויד.  13-15 עליית אריאל שרון להר הבית  16-17 מעורבות ערפאת בפרוץ האינתיפאדה  18-19 הנסיגה מלבנון   20 דיון ומסקנות 21-23 ביבליוגרפיה   24-25

מבוא עבודה זו תעסוק בנושא זכויות נשים בשוק התעסוקה בישראל במאה ה-21 תוך התמקדות בהיבט הטרדות מיניות כמקרה בוחן מרכזי לבדיקת השוויון המגדרי בין המינים. שאלת המחקר: האם החוק למניעת הטרדה מינית- השיג את מטרותיו, הן מבחינת מניעה (צמצום התופעה) והן בפן האסטרטגי (קידום שוויון בין המינים)? ראשית, העבודה תתאר את השינויים החברתיים והחוקתיים להשגת שוויון מגדרי בעולם ובישראל. בהמשך, העבודה תנתח את נושא ההטרדות המיניות במסגרת יחסי עבודה. העבודה תציג את הזכויות המוסדרות בחוק המגיעות לעובד שהוטרד מינית. לאחר מכן, העבודה תפרט מהן חובות המעביד בהטרדה מינית. העבודה תבחן את השינוים במעמדם המשפטי של מעביד ועובד, מהי מידת הכרה / אי הכרה בנישואים מסוג זה ותסקור מהי מידת ההכרה במעשים הקשורים להטרדה מינית. בנוסף, העבודה תנתח את פרשת נשיא המדינה קצב, בה התבצעה הטרדה מינית של הנשיא כלפי עובדות הכפופות למרותו. ההתייחסות  לנשים מצד הרשות המחוקקת . לבסוף, יוצג פרק סיכום, המתאר ומנתח את ה”מסע” שנעשה בעבודה תוך הצגת תובנות אישיות, שהתגבשו בעקבות ההתעמקות בספרות וכתיבת העבודה. שיטת המחקר: העבודה תתבסס על ניתוח תוכן וסקירה תיאורטית של ספרות נרחבת (ספרים ומאמרים עדכניים ורלוונטיים בעברית ובאנגלית, חקיקה, פסיקה ואמנות בינלאומיות, פרסומים של גופים רשמיים ומידע מאתרי אינטרנט ממשלתיים). והשוואת המצב לפני חקיקת החוק , כלומר 1998, ואחרי. השערת מחקר : החוק למניעת הטרדה מינית השיג, במידה רבה, את מטרותיו, הוא צמצם את היקף התופעה וקידם שוויון תעסוקתי מגדרי בין המינים.   תוכן עניינים מבוא 2 פרק 1. שינויים חברתיים וחוקתיים להשגת שוויון מגדרי 3 פרק 2. הטרדה מינית מהי – הטרדה מינית במקום העבודה 5 פרק 3. המצב טרם חקיקת

מבוא– אנו פוגשים את המילה “טכנולוגיה” הרבה פעמים בחיינו  ומסתכלים עליה  כמובנה מאליו לפעמים,זוהי מילה  מוכרה לנו ואיננה זרה שמתקשרת אל דברים  כמו רובוטים,מחשבים,מכשירים מתוחכמים ועוד אך אין אנו יודעים במפורש,במדויק ובצורה מקיפה את ההגדרה שלה. ישנה מומחים ואנשים שעוסקים בתחומים שונים מגדירים את המילה “טכנולוגיה” באופנים שונים:מילה שמתקשרת לתהליכים כמו ייצור חומרים חדשים במעבדות ויש כאלה שמגדירים אותה דווקא בהתייחס  לחפצים כמו מתקנים או מכונות.ז”א:אין בידינו הגדרה חד משמעית   אלא  מורכבת אמנם כהגדרת ביניים וכללית ביותר נוכל לסכם אותה בכך ש-:טכנולוגיה הינה הידע המיושם לפתרון בעיות אנושיות  ויש לה חשיבות רבה  והשתמעות בלמידה ולתכנית הלימודים מכאן חשוב  ללמוד את הטכנולוגיה  ולהתעדכן בה   כל הזמן.     תוכן עניינים: מבוא – 3 טכנולוגיה:הגדרות-3 השפעות של טכנולוגיה-4 סכימה עבור טכנולוגיה-4 הקשר בין מדע לטכנולוגיה-5-6 תפיסות מוקדמות של מדע וטכנולוגיה-6 גישת מדע-טכנולוגיה-חברה.-6-7 השפעות היסטוריות-תיאורטיות-7-8 חשיבה טכנולוגית-8-10 רפלקציה אישית-10-11 מקורות ביבליוגרפיה-12

מבוא תופעת ההתעללות בילדים היא אחת התופעות הנחקרות ביותר בתחומי מחקר שונים, כגון פסיכולוגיה, סוציולוגיה, חינוך, משפט ועוד. התעללות בילדים יכולה להיות פגיעה פיזית, נפשית או פסיכולוגית, עשויה לכלול מרכיבים של פגיעה מינית או יכולה להיות קשורה להזנחה ולהורות לקויה. ילדים אשר עוברים התעללות במסגרת המשפחה, נפגעים באופנים רבים. חלק מהם קשורים להתנהגות הנוכחית שלהם, למצבם בהווה, להתנהלותם במסגרת החברתית, בבית הספר, בקשרים עם חבריהם ועוד. חלק מההשלכות של ההתעללות אינם מוגבלות רק לתקופת ההתבגרות אלה כוללות מאפיינים והשלכות הנמשכים פרק זמן ארוך מאוד, ועשויים להשפיע על מצבו של הילד גם בתקופת בגרותו המאוחרת. בעבודה זו נסקרת תופעת ההתעללות בילדים ממספר היבטים שונים. נושא העבודה הוא בחינת אלמנטים שונים בחיי אוכלוסיית מבוגרים שהיו קורבן להתעללות בילדותם,  במהלך שלבי הקמת משפחה משלהם.  החלק הראשון כולל התייחסות להשפעה הנוכחית של ההתעללות על הילדים הסובלים ממנה, גם מבחינת תפקודם באופן כללי, גם מבחינת השפעתה על התנהלותם בבית הספר ובמסגרות חברתיות, ועל הסיכוי כי הם יגלו התנהגות תוקפנית בעצמם בעקבות ההתעללות. החלק השני כולל את ההשלכות של ההתעללות בילדים על עתידם של אותם ילדים, ועל נזקים ארוכי הטווח הקיימים בבגרותם המוקדמת והמאוחרת. השפעה זו כוללת גם מרכיבים פיזיים של נזקים שנגרמו בילדות ועשויים לכלול גם צלקות או פגיעות מוחיות כתוצאה מההתעללות, גם בעיות פסיכולוגיות ונפשיות, וגם הגברת הסיכוי והסיכון כי ילדים אלה יהפכו להיות הורים מתעללים בעצמם מתוך חוסר יכולתם לשנות את דפוס ההתנהלות אותו הם מכירים מילדותם. בחלק זה נסקרות גם השיטות והקשיים בטיפול פסיכולוגי וסוציאלי במשפחות ומבוגרים אלה, תוך ניסיון לגלות אמפתיה למצב מצד אחד אך גם לעשות ככל שניתן על מנת