עבודות סמינריון מוכנות

תמצית מנהלים. בפרויקט זה בחרנו לבחון את תהליכי הרכש בחברת “מגדלי קירור ירושלמי בע”מ. הכרנו ארגון משפחתי המנוהל ע”י דור שלישי, למעלה מ40- שנה. בחברה כ60- עובדים במגוון מחלקות, בשנים האחרונות החברה פורצת שווקים בינלאומיים על גבי מקומות שונים ותעשיות מגוונות בגלובוס. מצאנו כי החברה נמצאת בתהליך מתמיד של צמיחה והתייעלות, אך יחד עם זאת , במחלקת הרכש מצאנו מוקדים רבים הדורשים התייחסות ושינויים. מנהלת הרכש מכהנת גם כמנהלת לוגיסטיקה. הדבר עלול ליצור מצבים רבים העלולים להזיק לחברה הן מבחינה כספית והן מבחינת תהליכי עבודה. מנהלת רכש העוסקת בהנפקת הזמנות שוטפות ושילוחים שוטפים, אינה יכולה להתייעל מבחינת הוזלת מחירים, ניהול משא ומתן, בניית הסכמים, הצעות ומיקוחים עבור שילוחים ובעקבות זאת אף עלולה לחרוג מתקציב הפרויקט. בנוסף, מצאנו כי כל הדרישות להזמנה מגיעות אל מנהלת הרכש במייל או ע”י טופס פנימי, מצב העלול לגרום לדרישה “ליפול בין הכיסאות.” מודול המחסנים בתוכנת ה- ERP אינו מיושם בארגון. החברה נמצאת בתהליך הטמעת המודול, יש איש אחזקה אחד שמכהן גם כמנהל מחסן. דבר זה בסופו של דבר מוביל לתכנון לקוי של הזמנות לפרויקטים ותהליך עבודה שוטף. מאידך, נוכחות מנהלת הרכש בישיבות הזנק לפרויקט יחד עם שאר מנהלי המחלקות מעיד על שיתוף פעולה מלא, המביא לראיה מרחבית וירידה לפרטים. מפאת העובדה שחברת “מגדלי קירור ירושלמי” הינה החברה המובילה בישראל בתחום מגדלי קירור, אין לה צורך בהשקעה יתרה בשוק המקומי, החברה מתמקדת בשיווק בינלאומי ומציאת מפיצים פוטנציאליים בחו”ל. נמליץ למנהלי החברה כי יהיה כדאי להשקיע בכוח אדם נוסף ולהפריד בין מחלקת הרכש ומחלקת לוגיסטיקה כך שכל מחלקה תתנהל ביעילות מרבית המשרתת את אינטרס הארגון. הטמעת מודול

הקדמה – סקירה מעמיקה במקורות הספרותיים של תופעת הקשב והריכוז והיפראקטיביות מעלה מס’ נושאים מרכזיים שקשורים לתופעה. במסגרת העבודה, בחלק התיאורטי, החלטתי לעסוק בכמה מן הנושאים הבולטים שבהם.  מהי ההפרעה? הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה המופיעה בתקופת הילדות ומתאפיינת בקשיים בקשב ובריכוז ובאי שקט מוטורי. שכיחותה באוכלוסייה עומדת על 3-7%, כאשר השכיחות גבוהה פי 2-3 בבנים מאשר בנות. אבחון ההפרעה מתבסס על שני סוגי סימפטומים התנהגותיים: סימפטומים של קשיים בקשב, וסימפטומים של אימפולסיביות והיפראקטיביות. על פי הסימפטומים, מתוארים שלושה סוגים של :ADHD עם קשיים בקשב בלבד (ADHD-IA), הפרעה היפראקטיבית-אימפולסיבית בלבד (HI-ADHD), וצירוף של שני סוגי הסימפטומים: קשיי קשב והיפראקטיביות אימפולסיביות יחדיו (ADHD-COM) (American Psychiatric Association, 2000). עם זאת, באחד המקורות האחרים בספרות נטען שבמציאות לא קיים הסוג ההיפראקטיבי אימפולסיבי בלבד, וכי במציאות ישנם למעשה שני סוגים בלבד להפרעה: ADHD-IA (המוכר גם כ-(ADD), וADHD-COM. השאלה הנשאלת היא מהי הלקות הנוירו פסיכולוגית שבבסיס ה-ADHD, והאם יש לקות שונה לשני סוגי ה ADHD (Barkley, 1997). יש להבהיר, כי ADHD כשלעצמה אינה מוגדרת כלקות למידה, והמנגנונים העומדים בבסיס לקויות למידה אינם קשורים ל ADHD. בספרות מצוין כי לקויות למידה קיימות בקרב לפחות 20% מהסובלים מ-ADHD, עם זאת, המחקרים המצביעים על הפרעות בלקויות למידה בקרב בעלי ADHD צריכים להילקח בחשבון בזהירות רבה, היות ונמצא כי דיאגנוזה של קו-מורבידיות בין ADHD לליקויי למידה וליקויי קריאה, שטומנת בחובה סיכון לאבחון שגוי, שכן בחלק מהמקרים הסימפטומים ההתנהגותיים של לקויות למידה דומים לסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD (Vlam, 2006). על פי המקורות הספרותיים ADHD מוגדרת כהפרעת קשב וריכוז עם פעלתנות יתר והיא ההפרעה השכיחה ביותר בתקופת הילדות. למעשה, מדובר

מבוא: עבודה זו עוסקת בבעלי צרכים מיוחדים במוסר המוסלמי, כלומר כיצד מתייחסת המערכת המוסרית של האסלאם כלפי בעלי מוגבלויות. נראה כי המוסר האסלאמי בוחר להקל על בעלי המוגבלויות בהתאם למוגבלות והוא קורא למאמיניו לרחם על בעל המוגבלות ולעזור לו בדרכו. אך על אף התחשבותו של הקוראן בבעלי המוגבלויות, הוא מתמקד בעיקר במילוי המצוות ולא בחיי היום-יום. בעלי מוגבלויות רבים לא מקבלים עזרה ואף הם מהווים מקור לבושה. אני חושבת שזה חשוב לחזק את הדברים שנכתבים במוסר אודות היחס לבעלי מוגבלויות וכך להעלות למודעות את היחס השלילי שמקבלים בעלי מוגבלויות מבחינת נגישות לבעלי מוגבלויות, יחס הוגן ועזרה. בחרתי את הנושא כי זה נושא חשוב ומעניין. העבודה באה לענות על שאלת המחקר המרכזית: “מהן מאפייני הגישה הננקטת על ידי המוסר האסלאמי כלפי בני אדם עם צרכים מיוחדים. כמו-כן, נענה גם על השאלות המשניות בעבודה זו: האם עברה התייחסות של המוסר המוסלמי לבעלי צרכים מיוחדים לתרומות? וכן, באם המוסר האסלאמי עבר תרומות בהתייחסות לבעלי צרכים מיוחדים עם הזמן?. בחלק הראשון של העבודה אתייחס למקורות האסלאם וכן להתפתחות מסגרת המוסר באסלאם. החלק השני מפרט את ההגדרה של בעלי צרכים מיוחדים ולאחר מכן את התייחסות לבעלי צרכים מיוחדים לפי המוסר המוסלמי. עבודה זו באה לבדוק את היחס לבעלי צרכים מיוחדים במוסר האסלאמי. העבודה בודקת את ההשערות הבאות: החברה המוסלמית מאמצת לתוכה את האנשים בעלי הצרכים המיוחדים ומעניקה להם חסות והגנה ואף מחויבת לעשות זאת. אנשים נמצאים בכל השלבים על פני רצף החיים, מקבלים עזרה בהתאם לצרכיהם הספציפיים את היחסי הראוי להם. בעל צרכים מיוחדים זוכים לעיתים קרובות ליחס לא הוגן ולכן חשוב לוודא שינתן להם

מבוא על פי הנתונים העדכניים של הארגון לשיתוף ולפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות (OECD), ישראל היא המדינה בעלת שיעור העוני היחסי הגבוה ביותר בין מדינות הארגון (אחרי מקסיקו), והיא מדורגת במקום החמישי במדדי אי-השוויון של הארגון לפי הכנסה נטו. הדוח, המתייחס ל-2011  מציב את ישראל בדיוק באותו המקום בו הייתה בזמן פרסום הדוח הקודם, שהתייחס ל- 2007 ( בסוק, 2010). למצב זה השלכות משמעותיות על החברה הישראלית: הוא יוצר מתחים חברתיים ופוליטיים, הוא מעורר שאלות של צדק חברתי ושל יחסי אדם ורעהו, ובנוגע ליחסי הגומלין בין אדם למדינה (סואן, 2005). למרות האמונה שישראל צלחה את המשבר הכלכלי העולמי של השנים האחרונות. המדינה נמצאת במשבר כלכלי וחברתי מתמשך הכולל אי שיווין עמוק בהכנסות בשוק העבודה כתוצאה מהפליה, דבר המגביר את הרגישות החברתית. ניתן לראות ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל נמוך בהשוואה בין לאומית, וישראלים רבים מוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה דבר שגורם לגידול האי שיווין בהכנסות ברוטו בקרב האוכלוסייה. הדבר יוצר צורך בהעברת סכומים גדולים יותר של תשלומי העברה על מנת לנסות ולהקטין את האי שיווין. המדיניות הנ”ל יוצרת ניגוד בין משק המנסה לצמוח ולהתאים את עצמו לצו השעה של הכלכלה הגלובלית לבין חברה שיוונית, ערכית ובעלת רצון לקדמה של השכבות החלשות ( נתנזון 2010). חקיקת מגן שמה לה למטרה להגן על העובד מפני ניצול לרעה על ידי המעביד ובנוסף לשמר   ולהטמיע ערכים כגון כבוד האדם וכן אינטרסים חברתיים המעוניינים בפיתוחה של חברה צודקת יותר, שיוונית יותר ובריאה יותר. אינטרסים החברתיים הקובעים בין היתר כי  העובד לא יוותר ללא הגנה מינימאלית שהוא עובד בשכר נמוך יתר על המידה, ללא שעות

מבוא: עבודה זו תעסוק בנושא בריאת גן עדן וגיהינום כאשר הדגש יושם על השוואה בתיאורי גן עדן טרום הופעת האסלאם ולאחר האסלאם כפי שהם משתקפים בספרים “אז באין כל” ו”ארומם אל”. השאלה שהייתי רוצה לבחון היא: מה נשתנה בתיאורי הבריאה של גן עדן וגיהינום לפני האסלאם ולאחר האסלאם? מסורות שונות היו רווחות בקרב עמי המזרח הקדמון על התהוות העולם. מסורות אלו לבשו צורה ספרותית בשירי עלילה או חיבורים אחרים. ניתן להבחין במספר קווי דמיון המשותפים לכל המסורות הללו: אחד האלים או מס’ אלים יחד יצרו את העולם ואת האדם מחומר שהיה קיים. הקשר של הקוסמוגוניה בתיאוגוניה כלומר: בתולדות האלים ובהשתלשלות דורות האלים שקדמו לתולדות העולם והאנושות. סיפורי מאבקי כח בין האלים לדוגמא: בין האל הבורא לאלוהות אחרת שיכולה להיות מתוארת לדוגמא כתנין. זיהוי חלקי העולם השונים באלים מסוימים או בחלקים מסוימים של גופי האלים כאשר הפרטים מתחלפים מסיפור לסיפור: במסופוטמיה היו כמה סיפורים נבדלים אשר ייחסו את בריאת העולם לאלים שונים: אשור, אנליל, מרדוך וכולי… על-פי המסורת הבבלית נלחם האל הבורא, מרדוך עם תיאמת אלת הים שצורתה כשל תנין, התגבר עליה ועל שתי עוזרותיה המפלצות וביתר את גופה לשנים כאשר במחציתה הראשונה יצר את השמיים ובמחציתה התחתונה את הארץ. הבבלים שאימצו מסורות שומריות רבות, נהגו לספר בימי חגיגות ראש השנה שלהם את סיפור ניצחון מרדוך, האל הנדיב על תיהמת, אלת התהומות. סיפור זה פותח בשורות הבאות: “עת מעל שמיים בשם לא נקראו (אנומה אליש לא נבו שממו) ומתחת ארץ בשם לא נזכרה (שפליש אמתו שומה לא זכרת) ואפסו קדמון הם זרעו (אפזו מה ראשתו וזרשו) מומו תיהמת מולידת השניים (מומו

מבוא   נושא הפרויקט תחום ה-E-commerce בעולם מפותח הרבה יותר מאשר אצל קמעונאים בישראל. צרכנים במדינות רבות מבצעים אחוז הולך וגדל של רכישות בפלטפורמות סחר מקוון, במגוון של מוצרים ושירותים, כגון: מצרכי מזון, מוצרי חשמל, קוסמטיקה ופארמה, הלבשה והנעלה, שירותי בנקאות, שירותי תיירות וכד’ . בישראל לעומת זאת, היקף הרכישות קטן בצורה משמעותית לעומת העולם והפער אף גדול יותר כאשר מדובר בשוק האופנה. רשתות האופנה הישראליות הזניחו את זירת המסחר באינטרנט וההערכה היא שהיקף המכירות ברשת תופס שיעור זניח מכלל מכירות שוק האופנה המקומי – גם אם מביאים בחשבון ישראלים שמבצעים רכישות אופנה באתרים בחו”ל. הצרכנים הישראליים אוהבים לקנות ברשת, אך לרוב מאתרים בחו”ל ולא באתרים של קמעונאיים מקומיים עקב היצע דל ופלטפורמות מסורבלות ומיושנות. פרויקט זה מנתח כדאיות עסקית ובוחן את הקמתה של muffashionista.com שהינה זירת אופנה אינטראקטיבית המשלבת חנות Online למכירת אופנה עדכנית, ביחד עם רשת אופנתית חברתית. החברה נולדה מהצלחתו של בלוג האופנה מאפשניסטה שהוקם ע”י ליאור בן-זקן (מכותבי העבודה.) האתר יציע חוויית גלישה איכותית עם דגש על חברתית, חיתוכי חיפוש מתקדמים (שם מותג, מחיר, צבע, קטגוריה וכד,)’ תשלום באמצעות כרטיס אשראי, טכנולוגיות מדידה מתקדמות, פלטפורמות לשיתוף תמונות ועוד. הקונספט של מאפשניסטה חדש לשוק הישראלי שעושה את צעדיו הראשונים בתחום מכירת אופנה ברשת האינטרנט ביחס לעולם המערבי. אנו מאמינים שאם נשכיל להקים פלטפורמת סחר מקוון שתציע חווית קנייה מתקדמת ותכלול היצע רחב של פריטים ויחד עם זאת, נצליח לפרוץ את החסמים אשר נכון להיום מונעים מהלקוחות לבצע את רכישותיהם באינטרנט, נוכל לממש את הפוטנציאל הגדול הטמון בשוק המסחר המקוון בישראל בכלל ובענף האופנה בפרט, לספק שירות חוויתי, לחסוך

מבוא הבדלים בין שיטות איסוף נתונים היוו מאז ומתמיד נושא למחקר. שיטת הסקר, שיטת הדגימה, השאלון, המראיינים, המרואיינים, איסוף ועיבוד הנתונים ועוד. כל אלו משפיעים באופן ישיר על איכות הסקר. ישנם יתרונות וחסרונות רבים לכל אחד משיטות העברת הסקרים אשר מתאים לסוגי סקרים שונים ולמטרות שונות (Krosnick, 1999) . בעבודה זו אנסה לבחון האם קיימים הבדלים בין סקר שנערך בשיטת “מילוי עצמי” ובין סקר שנערך בטלפון. מהחומר התיאורטי הרב שקיים בנושא ושיובא בהמשך ניתן לראות שברוב המקרים, חקרו את הנושא לגבי נושאים רגישים (בריאות, התמכרות לסמים ואלכוהול, יחסים בין בני זוג וכו’) שבהם קיימים ספקות רבים לגבי איכות נתונים זהה בין שני סוגי הסקר. התקפות הפנימית של המחקר תהייה מאוימת אם הנתונים שנאספו ע”י שיטות הסקר השיטות השונות הן מאיכות שונה. שיטת הסקר יכולה להשפיע על איכות הנתונים (Cronbach, 1950) , אם למשל המשיבים שרואיינו בשיטת סקר מילוי עצמי היו מסוגלים לענות טוב יותר על שאלות מורכבות או שאלות פתוחות. או שהיו מוכנים לספק יותר אינפורמציה אישית ורגישה על עצמם, מאשר משיבים שרואיינו בשיטת סקר טלפוני. הצגת נושא העבודה: הסקר עוסק במידת שביעות רצון של לקוחות חברת הביטוח “הראל” מהשירותים הניתנים ע”י החברה. והקשר בין משתנים דמוגרפיים: מין, גיל, רמת השכלה, רמת הכנסה, מצב משפחתי וכד’. בעבודה זו אתייחס להבדלים בין שני סוגי שיטות הסקר: סקר טלפוני לעומת סקר מילוי עצמי. כאשר סה”כ נבחרו 100 נדגמים למחקר כאשר אעביר את הסקר ל- 50 מרואיינים בשיטת סקר מילוי עצמי ו-50 מרואיינים בשיטת סקר טלפוני. כאשר אם לא אמצא הבדל בין התוצאות מן הנתונים שנאספו בשתי שיטות הסקר. נוכל להגיד כי שתי

הקדמה הזכות לחופש הביטוי נחשבת לאחד מעקרונותיו החשובים של המשטר הדמוקרטי – ליברלי, בעולם כולו ובישראל והינה אחת מאבני היסוד של זכויות האזרח במשטר דמוקרטי. “לחופש הביטוי” ישנן הגדרות בחוק, המעגנות בתוך מסגרת חוקתית מהו “חופש ביטוי” ומשמעותו, כך גם למונח “הסתה/המרדה”. גדר המחלוקת מתקיימת כאשר ההגדרות הללו מתנגשות זו בזו. מאחר ותחומי ההשקה/חפיפה עמומים למדי, מתעוררות דילמות אתיות – משפטיות אשר עיקרן בשאלה באלו נסיבות הזכות לחופש הביטוי הינה ערך עליון ומוחלט, ובאלו נסיבות זכות זו נסוגה מפני זכות אחרת בעלת משקל “כבד יותר”, למשל הזכות לחופש ביטוי מול הזכות לשם טוב או הזכות שלא להיות חשוף להסתה וגזענות. על מנת להמחיש סוגיה זו של עמימות בתחומי ההשקה של הזכויות – נבדוק את חוקי התעבורה, ואת החוקים הפליליים אשר מוגדרים הגדרה חד מימדית (“שחור ולבן”): האם חצית קו הפרדה לבן -כן/לא. האם רצחת – כן/לא ואילו בנושא חופש הביטוי ההגדרות עמומות למדי. למשל, האם הפגנה בעירום, ריקוד עירום במקום ציבורי, חריזת שיר, ציור על קיר פרטי, ציור על קיר ציבורי, חסימת כביש, וכיוצא בזה, האם כל אלו הם הבעות “חופש ביטוי” המותרות לכל דיכפין? האם ישנו אמצעי לבידוד “חופש ביטוי” המסית ומדיח ו/או משמש דברי שטנה? על פי עקרונות הפסיקה ישנם כלים ואמצעים לבידוד והגדרה – מבחני ודאות (קרובה, רחוקה, סבירה) וכו’ עליהם אעמוד בהמשך. עבודה סמינריונית זו תחקור “במשקפיים ביקורתיות” את היחס המשפטי – חברתי לקהילה הגאה, הלהט”ב – אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג’נדרס בישראל (או בשמם רשמי “האגודה לשמירת זכויות הפרט בישראל”), בחברה הישראלית ותבדוק מהם גבולות חופש הביטוי כלפי הקהילה, באלו מצבים חופש הביטוי הוא מושג

מבוא מדינת ישראל אשר הגדירה עצמה הלכה למעשה החל משנות הקמתה כמדינת רווחה אשר מחויבת לדאוג לכל אזרחיה להכנסה וקיום מינימאלי מחויבת מבחינה חוקית, על פי חוקיה שלה לדאוג להכנסה לכל אזרחיה, ולאפשר להם את היכולת להתקיים בכבוד גם אם אין בכוחם לאפשר זאת לעצמם. אציין רק כי בעשורים האחרונים מדינת ישראל הולכת בכיוון שונה לגמרי ומתנערת הלכה למעשה מהיותה מדינת רווחה. עם זאת, במדינת ישראל מספר רב של חוקים ביניהם חוקי יסוד, תקנות, תקנות משנה וכו’ אשר מהווים את הבסיס החוקי לזכות להכנסה מינימאלית וקיום בסיסי. ראשית, הזכות להכנסה וקיום מינימאלי מעוגנת באמנה לזכויות חברתיות אשר אליה ישראל הצטרפה אליה בשנת 1991. מבחינה חוקית החוק בישראל מגדיר ומגן על זכויותיהם של מעוטי היכולת במגוון של חוקים, תקנות ותקנות משנה דוגמת הנחות בארנונה, השלמת הכנסה  וכדומה. הזכות לקיום מינימאלי מוכרת בפסיקת בית המשפט כחלק מהזכות לכבוד האדם. הזכות לתנאי קיום אנושיים הוכרה כחלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק היסוד: “כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו נפגע. אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע. אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטארי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע” . מבחינה סוציאלית-רווחתית, מדינת ישראל היא בין המדינות המובילות במערב בנושא תשלומי העברה, כלומר תשלומים אשר מועברים לאוכלוסייה דוגמת דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים וכו’. בסביבות 28% מהתקציב השנתי מוקצים למטרה זו. התקציב הוא הביטוי המובהק ביותר לאופן החוקי בו מובטחת הזכות לקיום מינימאלי שכן התקציב בוא הביטוי המוחשי, הברור,

מבוא: הספר ‘תמול שלשום’ פורסם בשנת 1946 על ידי ש”י עגנון, לאחר שהשקיע בו מאמצים ועבד עליו מעל כעשרים שנה. הסיפור מתאר את תקופת העלייה השנייה והוא מתאר באמינות את המציאות של החיים בארץ ישראל. הסיפור מתאר את עלילותיו של יצחק קומר, יליד גליציה, המנסה להגשים את החלום של שיבת ציון. הסיפור מתאר את עלייתו של יצחק לארץ ישראל ואת מה שאירע לו בארץ. יצחק קומר לא מצליח להגשים את חלומו לעבוד בחקלאות, למרות האידיאלים הרבים שמלווים אותו, והופך להיות צבע. הוא עובד ביפו, ולאחר מכן עובד לירושלים החרדית. במהלך רוב הרומן, מלווה את יצחק, דמותו של הכלב בלק. בלק מלווה את יצחק קומר בדרכו, כשבסופו של דבר, בלק נושך אותו ומדביק אותו בכלבת. בנוסף, הדמויות שיצחק נפגש איתן לאורך הרומן הן דמויות ייחודיות וססגוניות, כגון: יוחנן לייכטפוס, מנחם העומד, שמשון בלויקוף, ארזף, ר’ גרונם יקום פורקן ועוד. ביפו, יצחק קומר מנהל רומן עם סוניה צוויירינג, שגואלת אותו מבתוליו ואז נפרדת ממנו. לאחר מכן, כאשר קומר עולה לירושלים החרדית, הוא מחזר אחרי שפרה פייש עד אשר הם מחליטים להינשא. לאחר נישואיו לשפרה, יצחק קומר ננשך בידי כלב ומת בייסורים. כוחו של הרומן נובע בעצם מדמויות המשנה, ביניהן ניתן גם למצוא דמויות משנה אמיתיות, כגון: ברנר ועגנון עצמו כצעיר, שמכונה ‘חמדת’. דמויות אלה מלוות את יצחק קומר ומשפיעות עליו ועל בחירותיו. הדמויות משמשות עבורו כמודל ומשלימות אותו. הדמויות חושפות בפנינו את פגמיו של יצחק קומר, ועל ידי כך את פגמיה של החברה הישראלית באותה תקופה: הן החילונית והן החרדית. מטרת עבודה זו היא לבדוק כיצד תרמו דמויות אלו להבנת המציאות החברתית