עבודות אקדמיות

מבוא מדינת ישראל אשר הגדירה עצמה הלכה למעשה החל משנות הקמתה כמדינת רווחה אשר מחויבת לדאוג לכל אזרחיה להכנסה וקיום מינימאלי מחויבת מבחינה חוקית, על פי חוקיה שלה לדאוג להכנסה לכל אזרחיה, ולאפשר להם את היכולת להתקיים בכבוד גם אם אין בכוחם לאפשר זאת לעצמם. אציין רק כי בעשורים האחרונים מדינת ישראל הולכת בכיוון שונה לגמרי ומתנערת הלכה למעשה מהיותה מדינת רווחה. עם זאת, במדינת ישראל מספר רב של חוקים ביניהם חוקי יסוד, תקנות, תקנות משנה וכו’ אשר מהווים את הבסיס החוקי לזכות להכנסה מינימאלית וקיום בסיסי. ראשית, הזכות להכנסה וקיום מינימאלי מעוגנת באמנה לזכויות חברתיות אשר אליה ישראל הצטרפה אליה בשנת 1991. מבחינה חוקית החוק בישראל מגדיר ומגן על זכויותיהם של מעוטי היכולת במגוון של חוקים, תקנות ותקנות משנה דוגמת הנחות בארנונה, השלמת הכנסה  וכדומה. הזכות לקיום מינימאלי מוכרת בפסיקת בית המשפט כחלק מהזכות לכבוד האדם. הזכות לתנאי קיום אנושיים הוכרה כחלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק היסוד: “כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו נפגע. אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע. אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטארי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע” . מבחינה סוציאלית-רווחתית, מדינת ישראל היא בין המדינות המובילות במערב בנושא תשלומי העברה, כלומר תשלומים אשר מועברים לאוכלוסייה דוגמת דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים וכו’. בסביבות 28% מהתקציב השנתי מוקצים למטרה זו. התקציב הוא הביטוי המובהק ביותר לאופן החוקי בו מובטחת הזכות לקיום מינימאלי שכן התקציב בוא הביטוי המוחשי, הברור,

מבוא: הספר ‘תמול שלשום’ פורסם בשנת 1946 על ידי ש”י עגנון, לאחר שהשקיע בו מאמצים ועבד עליו מעל כעשרים שנה. הסיפור מתאר את תקופת העלייה השנייה והוא מתאר באמינות את המציאות של החיים בארץ ישראל. הסיפור מתאר את עלילותיו של יצחק קומר, יליד גליציה, המנסה להגשים את החלום של שיבת ציון. הסיפור מתאר את עלייתו של יצחק לארץ ישראל ואת מה שאירע לו בארץ. יצחק קומר לא מצליח להגשים את חלומו לעבוד בחקלאות, למרות האידיאלים הרבים שמלווים אותו, והופך להיות צבע. הוא עובד ביפו, ולאחר מכן עובד לירושלים החרדית. במהלך רוב הרומן, מלווה את יצחק, דמותו של הכלב בלק. בלק מלווה את יצחק קומר בדרכו, כשבסופו של דבר, בלק נושך אותו ומדביק אותו בכלבת. בנוסף, הדמויות שיצחק נפגש איתן לאורך הרומן הן דמויות ייחודיות וססגוניות, כגון: יוחנן לייכטפוס, מנחם העומד, שמשון בלויקוף, ארזף, ר’ גרונם יקום פורקן ועוד. ביפו, יצחק קומר מנהל רומן עם סוניה צוויירינג, שגואלת אותו מבתוליו ואז נפרדת ממנו. לאחר מכן, כאשר קומר עולה לירושלים החרדית, הוא מחזר אחרי שפרה פייש עד אשר הם מחליטים להינשא. לאחר נישואיו לשפרה, יצחק קומר ננשך בידי כלב ומת בייסורים. כוחו של הרומן נובע בעצם מדמויות המשנה, ביניהן ניתן גם למצוא דמויות משנה אמיתיות, כגון: ברנר ועגנון עצמו כצעיר, שמכונה ‘חמדת’. דמויות אלה מלוות את יצחק קומר ומשפיעות עליו ועל בחירותיו. הדמויות משמשות עבורו כמודל ומשלימות אותו. הדמויות חושפות בפנינו את פגמיו של יצחק קומר, ועל ידי כך את פגמיה של החברה הישראלית באותה תקופה: הן החילונית והן החרדית. מטרת עבודה זו היא לבדוק כיצד תרמו דמויות אלו להבנת המציאות החברתית

מבוא  עבודה זו מוקדשת לבדיקת ההיבטים והגילגולים השונים של קהילת יהודי אתיופיה, מאז חורבן בית-המקדש הראשון ועד ימינו. תחילה אסקור את תולדות ההתיישבות היהודית באתיופיה, שאין לה תאריך התחלה מוסכם על כל החוקרים וההיסטוריונים. בסוגייה זו, כמו בסוגיות אחרות הנוגעות ליהודי אתיופיה, יש יותר מדעה אחת. בפרק הבא אסקור את חיי הדת של קהילתה ביתא ישראל, החגים והמועדים שנשמרו, הטקסים הדתיים והאמונות. יהדותם ומוצאם של ביתא ישראל, היא עוד סוגייה שהחוקרים חלוקים בדעותיהם. אסקור את הדעות והגירסאות השונות, שכמובן, כל חוקר משוכנע שהגירסה שלו היא הנכונה. בגלל מיקומה הגיאוגרפי וקשיי התקשורת איתה, קהילת ביתא ישראל הייתה מנותקת במשך מאות שנים מהמרכזים הרוחניים של היהדות. כשהגיעו עדויות ראשונות של קיומה של הקהילה, החלו גם חכמים ורבנים לגלות עניין ב”יהודים כהי העור”, אותם ייחסו לצאצאי עשרת השבטים האבודים. בפרק החמישי אדון בעמדות השונות של חכמי ישראל בדורות השונים, ובוויכוחים שלהם בשאלת יהדותם של ביתא ישראל. שאלה זו מעסיקה לא רבנים אלא גם מדענים. מתברר כי בעשורים האחרונים נעשו כמה וכמה מחקרים בינלאומיים, לבירור הקשר הגנטי של יהודי אתיופיה לכלל אחיהם בני ישראל. אסקור את המחקרים המרתקים האלה. פרק הסיום יוקדש לאחת הסוגיות הקשות ביותר הקשורות ביהודי אתיופיה – סוגיית בני הפלשמורה. אלה יהודים שהתנצרו במאה ה-19 בשל סיבות שונות, וכשהחלו מבצעי העלאת יהודי אתיופיה לישראל, תבעו גם הם את זכותם לעלות. שאלת המחקר בעבודה זו היא: האם יש ביסוס מדעי עובדתי ליהדותם של בני ביתא ישראל, להוכחת מנהגיהם השונים ולזיהוים עם הפלשמורה? אנסה לתת עליה תשובה     תוכן עניינים פרק 1: מבוא-3 פרק 2: תולדות היישוב היהודי באתיופיה-4 2.1 משלמה המלך

תקציר תוקפנות מוגדרת כתקיפה, פעולה מזיקה, פעילות בעלת אופן אופנסיבי, עוינות או מצב מנטלי של הרס (Destructive) (Harding, 2006). סביב המושג מתקיים דיון תיאורטי ומעשי רחב התוהה על מקורותיה, סיבותיה והתהליכים המובילים לתוקפנות. המושג תוקפנות מקבל בחינות שונות- תוספות והבהרות, על ידי קלינאים שונים בתקופות שונות ולפי מבטם העיוני והמעשי. בעבודה זו מובאים עיקרי הדברים הנוגעים והמתקשרים לתוקפנות- מפרויד, דרך ממשיכיו- מלאני קליין וויניקוט ואחרים. לאחר מכן תבוא סקירה אודות עיקריי הדברים הנוגעים למושג ‘ההעברה’ בטיפול ממבט פסיכו דינמי- פרויד, אנה פרויד, מלאני קליין וויניקוט. הפרק השלישי בסקירת הספרות התיאורטית כולל סוגיות באמנות ככלי המאפשר תהליכים בהקשר מושג ה’תוקפנות’ ומושג ‘ההעברה’ וכן סוגיות נבחרות בקשר הטיפולי עם מתבגרים. מטרת העבודה הנוכחית היא לתאר תהליך טיפול, מקרה טיפולי במהלך ההכשרה המעשית תוך הארתו דרך התכנים המוצגים בסקירה- תוקפנות וההעברה, משום נוכחותם הרבה וחשיבותם בתהליך הטיפולי המתואר. מטרה נוספת כפועל יוצא של זו הראשונה היא להפיק למידה משמעותית מתהליך הרפלקציה והכתיבה של התהליך הטיפולי על היבטיו לטובת הרחבת יכולותיי כמטפלת. בעבודה מפורט תהליך העבודה הטיפולי עם שלומי (מתבגר בן 17) , תהליך בן 8 חודשים במסגרת ההכשרה המעשית שלי בתוך כתלי בית הספר. בהמשך העבודה מובא דיון המנסה להבין את התהליכים המרכזיים שעלו בטיפול ולהבינם לאור ההיבטים התיאורטיים הנוגעים לתהליכי ההעברה בטיפול והתוקפנות, וכן מסקנות לסיום. העבודה מאירה על היחסים הטיפוליים ועל הדינאמיקה הטיפולית המיוחדת שהתקיימה עם שלומי דרך ועם קשייו, ומובילה לתובנות חשובות להמשך דרכי כמטפלת. תובנות אלו כוללות הבנה טובה יותר של תהליכי העברה בטיפול, הבנה טובה יותר של תהליכים הרסניים במטופל (תוקפנות) וכן הבנה טובה יותר של תהליכי אינטגרציה

תקציר. דמיון רב בין ישראל ואנגליה לגבי התפתחות החקיקה בתחום החינוך המיוחד והשילוב, עודדו השוואה בין  התייחסות המורים לשילוב בשתי הארצות. מהשוואה בין מחקרים שנערכו בארץ ובאנגליה, התברר כי הגדרת הנושא הנבדק והמתודולוגיה בה השתמשו החוקרים, הכתיבה התייחסות שונה ביותר לייחוסי תכונות לתלמידים עם צרכים מיוחדים על ידי המורים וכתוצאה מכך, להתייחסות אליהם. למרות הבעייתיות שנוצרה כתוצאה מהגדרות ושימוש בשיטות מחקר שונות, הרי בעוד שבישראל נערך שימוש בשיטות מחקר וניתוח סטטיסטי פשוטים יחסית, באנגליה נטו החוקרות להשתמש בשיטות מורכבות יותר ולנסות להבין את הקשרים בין משתנים רבים יותר. כתוצאה מכך, הצליחו מחקרים שנערכו באנגליה להסביר תופעות מורכבות יותר לגבי עמדות מורים כלפי שילוב. תוכן תקציר 1 מבוא 1 המתודולוגיה של חיפוש המקורות 2 רקע תיאורטי 2 1. ביקורת על החינוך המיוחד כנבדל 2 2. הפיכת השילוב לגישה רווחת  3 2.1 השילוב באנגליה 3 2.2 השילוב בישראל 5 3. עמדות מורים כלפי שילוב 6 שאלת המחקר 6 תיאור החומר המחקרי 7 1. ישראל 8 2. אנגליה 13 ניתוח החומר המחקרי 16 דיון ומגבלות ממצאי המחקר 18 סיכום 19 ביבליוגרפיה I

תקציר דמיון רב בין ישראל ואנגליה לגבי התפתחות החקיקה בתחום החינוך המיוחד והשילוב, עודדו השוואה בין  התייחסות המורים לשילוב בשתי הארצות. מהשוואה בין מחקרים שנערכו בארץ ובאנגליה, התברר כי הגדרת הנושא הנבדק והמתודולוגיה בה השתמשו החוקרים, הכתיבה התייחסות שונה ביותר לייחוסי תכונות לתלמידים עם צרכים מיוחדים על ידי המורים וכתוצאה מכך, להתייחסות אליהם. למרות הבעייתיות שנוצרה כתוצאה מהגדרות ושימוש בשיטות מחקר שונות, הרי בעוד שבישראל יחס המורים נמצא אמביוולנטי, באנגליה נטו המורים לראות את התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים באופן חיובי בעיקר כתוצאה של פחות וותק בהוראה ויותר התנסות בהוראה מסייעת. תוכן עניינים תקציר 1 מבוא 1 המתודולוגיה של חיפוש המקורות 2 רקע תיאורטי 2 1. ביקורת על החינוך המיוחד כנבדל 2 2. הפיכת השילוב לגישה רווחת  3 2.1 השילוב באנגליה 3 2.2 השילוב בישראל 5 3. עמדות מורים כלפי שילוב 6 שאלת המחקר 6 תיאור החומר המחקרי 7 1. ישראל 8 2. אנגליה 10 ניתוח החומר המחקרי 13 דיון ומגבלות ממצאי המחקר 13 סיכום 14 ביבליוגרפיה I  

תוכן עניינים: תקציר מבוא 5 יונקים ימיים (Marine Mammal) 7 דולפינן מצוי (Tursiops Truncatus) 7 סוכרת סוג 2 9 סוכרת 9 גורמים עיקריים לסוכרת 9 סימפטומים קלאסיים בסוכרת 10 דרכי טיפול בסוכרת: 11 הקשר בין סוכרת סוג-2 לדולפינן המצוי 12 מקור הדמיון המשוער 14 נקודות שוני 15 מסקנות 16 ביבליוגרפיה 17

מבוא   דוקטרינת ‘עצימת עיניים’ או דוקטרינת ‘העיוורון המכוון’ הינן חלק מהיסוד הנפשי Mens Ria)) המחשבה הפלילית, כחלק מהוכחת רכיב המודעות בביצוע עבירה. המחשבה הפלילית מהווה את היסוד הנפשי הנדרש להתקיימות עבירה. סוגיה זו מופיעה בסעיף 19 לחוק העונשין, התשל”ז -1977  (להלן : “החוק”) שם נקבע כי אדם אחראי בפלילים רק אם היסוד הנפשי שליווה את התנהגותו הוא מחשבה פלילית, אלא אם כן המחוקק קבע במפורש שרשלנות כיסוד נפשי היא יסוד מספיק להתקיימות העבירה.   לדוגמה, אדם רוכש מוצר בתנאים חשודים, אשר “אדם סביר” היה מעלה על דעתו כי ייתכן ומדובר ברכוש גנוב, אולם הרוכש הספציפי טוען שלא ידע שהמוצר גנוב. בפועל, הנסיבות לרכישה (למשל מחירים זולים מידי) חייבו אותו לברר את העובדות, ומשלא עשה זאת, דינו כמי שהייתה לו כוונה לקנות רכוש גנוב. “עצימת עיניים” כהגדרתה בסעיף 20 ג’1 לחוק העונשין – אדם נקלע לנסיבות של פשע והוא “עוצם עיניו” דינו כדין מתכוון, מי שחושד ונמנע מלברר עצימת עיניו תהיה שקולה למודעות, ולא תעמוד לזכותו טענת ה”לא ידעתי”, כיוון שחשד ונמנע מלברר את הדבר מלכתחילה.   יצוין כי התנהגות של “עצימת עיניים” חלה רק לגבי התנהגות ונסיבות, כלומר היא אינה חלה כאשר מדובר בתוצאה. כשמדברים על הדרישה הבסיסית למודעות לתוצאה, מדובר על חשד בלבד, לכן אם נחיל עצימת עיניים אנו בעצם נגיד: “אתה חשדת שהתוצאה תתרחש”, שלא כמו ברכיב ההתנהגות בו “עצימת עיניים” חלה בכל מקרה, ואם אדם לא מודע למה שהוא עושה, הוא לכאורה “עוצם עיניו” לאפשרות קרות התוצאה וכאן אכן ניתן לקבוע כי עצימת עיניו שקולה לידיעה. כך גם הדברים לגבי הנסיבה. ברכיב התוצאה מדובר באפשרות עתידית,

מבוא מהו ייצוג באמצעי התקשורת בפרק זה אבחן את חשיבות הייצוגים באמצעי התקשורת ואבקש לעמוד על הסוגיה עד כמה הם קובעים את התפיסות החברתיות, או אפשר שהם נקבעים על פי אותן תפיסות ורק נותנים להם ביטוי. “ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של דבר מה בעולם ה”אמיתי”. הכוונה לחפץ, אדם, קבוצה או מאורע אשר יוצגו או תווכו באופן כלשהו (Connell and James. Messerschmidt, 2005). כשמדובר בטקסט כתוב, קל לראות את התיווך הזה. הדבר יוצג כסימנים על עמוד או “מלים”, שאיננו נוטים לבלבל בינן לבין הדבר עצמו, כך מציעים קונל ועמיתיו במחקרם. אך כשמדובר באמצעי תקשורת כגון פרסומות, קלטות, דיסקים, קולנוע וטלוויזיה, נראה כאילו הייצוג דומה הרבה יותר לחוויית המציאות שלנו. קלטת וידאו של חתונה, למשל, נראית מבחינות רבות כמו הדבר עצמו, ובוודאי שהרבה יותר מאשר תיאור המאורע ביומן אישי (אף שמאוחר יותר, אפשר שהיומן יראה כתיעוד “כן” יותר של המאורע)”. בנוסף, אחת הסיבות לנטייה שלנו לקבל את הדברים המוצגים בפנינו כפשוטם, היא העובדה שבטלוויזיה אנחנו רואים את הדברים לפנינו ב’צורה חיה’. עובדה המשפיעה על היכולת שלנו לבקר את מה שאנחנו רואים. המאפיין הריגשי של הטלוויזיה מכוון את הצופה להזדהות עם דמויות טלוויזיוניות, יותר מאשר לחוש ביקורת על מה שהוא רואה מולו. הצופה אינו מודע לשיקולי העריכה של העורך, לזוויות הצילום, והשפעתה של התפאורה. הוא נוטה לקבל את הדברים כפי שהם (Connell and James Messerschmidt, 2005). מחקרם של קונל ועמיתיו העלה את חשיבותם של אמצעי התקשורת בקביעת “האווירה התרבותית”, זו אשר למעשה קובעת את הדימויים החברתיים הרצויים ומכתיבה לנו, אפילו אם בצורה סמויה, את הדמויות הנשקפות אלינו מן המסך הקטן, או