עבודות אקדמיות

מבוא תיאור פשוט של מיומנות מוטורית הינה משימה תנועתית ייחודית, שכדי לבצעה בהצלחה יש לעמוד במטרה מוגדרת, לבצע אותה ברצף ולעמוד בקריטריונים ברורים (גלגול לפנים, כדרור וכדומה) באופן עקבי. ביצוע מוצלח אחד לא הופך אותנו למיומנים באותה מיומנות זאת אומרת המסוגלות מבחינה פיזית וקוגניטיבית לבצע את המיומנות. מדובר בהתנהגות מוטורית אשר עקב חזרות מרובות מקבלת דפוס יעיל וקבוע בעל קריטריונים ברורים. המיומנות נעשית בחלקה באופן אוטומטי וללא תשומת לב מודעת. כמובן שהצלחה תימדד ביחס לגיל ולשלב ההתפתחותי של הנבדק. המיומנות זקוקה לתהליכי למידה מוטורית, ושונה מדפוסי תנועה ראשוניים ובסיסיים המתפתחים על בסיס תורשתי ואבולוציוני (כדוגמת ריצה או ניתור). המיומנות זקוקה לתהליכי למידה מוטורית, ושונה מדפוסי תנועה ראשוניים ובסיסיים המתפתחים על בסיס תורשתי ואבולוציוני (כדוגמת ריצה או ניתור). למידה מוטורית הינו תהליך פנימי של שינוי בדפוסי התנהגות מוטורית כתוצאה מאימון, תרגול או צפייה. הגורם לשינוי הוא הלמידה (ולא התפתחות או בשלות), וכולל נושאים כגון משוב, קשב, סוגי אימונים ועוד. השינוי נקלט בדפוס הביצוע המוטורי וממשיך להתקיים כתוצאה מניסיון, הדרכה וצפייה, והוא יציב יחסית אל מול השפעות פנימיות וחיצוניות. למידה עשויה להביא ליצירת דפוסים חדשים או לשינוי דפוסים קיימים, ולרוב תביא לתנועה יעילה, מיומנת ואוטומטית. תהליך הלמידה המוטורית אינו ניתן לצפייה ישירה, אולם ניתן ללמוד עליו מצפייה בשינויים החלים בביצוע המוטורי. ניתן יהיה להסיק שהתרחשה למידה כאשר נמצא שיפור בביצוע המוטורי, והביצוע נעשה עקבי יותר בעקבות תהליכי למידה ואימון. עבודה זו עוסקת בהבדלים בין בנים לבנות בלימוד מיומנות מוטורית מורכבת: סיבוב מול הרוח בכלי שייט. בנים ובנות מקבלים יחס שונה מהוריהם ומהסובבים אותם מגיל צעיר. ממחקרים עולה כי הורים מקדישים זמן רב

תקציר סרטן השד היא מחלה הטרוגנית הנגרמת על ידי אינטראקציות של גורמי סיכון תורשתיים וסביבתיים, הגורמים להצטברות הדרגתית של שינויים גנטיים ואפי-גנטיים (שינויים בביטוי של גנים המושרים מהסביבה) בתאי סרטן השד. בישראל כ- 4,000 נשים, מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד, כאשר, אחת מכל שמונה נשים עלולה ללקות במחלה, אשר מהווה 23% מכל מקרי המוות מסרטן בקרב נשים בין הגילאים מ- 25 ל-  64.  (2004, Nissan et al.). ההבדל בשכיחות סרטן השד בין אוכלוסיות באותה מדינה אך עם אורח חיים שונה, תומך מאוד בהשפעת הסביבה והמסורת על התפתחות והתקדמות סרטן השד. כך, במחקרם של (2011, Zidan et al. ) בבחינת הבדלים פתולוגיים קליניים בחולות סרטן שד ערביות לעומת יהודיות נמצא שהגיל הממוצע בעת אבחון המחלה נמוך באופן משמעותי בקרב נשים ערביות (49.9) בהשוואה לנשים יהודיות (59.4), כאשר סרטן השד בנשים הערביות יותר אגרסיבי. גם בקרב נשים יהודיות ממוצא מזרחי בכללם ספרדיות, יוצאות צפון אפריקה ויוצאות אסיה, (שדומות לערבים בארץ מבחינת הרגלי חיים, תזונה או גנטיקה), יכול להימצא הבדל בשכיחות סרטן השד לעומת נשים יהודיות ממוצא אשכנזי (שמקורן באירופה וצפון אמריקה), למרות שאוכלוסיות אלו נטמעו זו בזו במשך מספר דורות בזכות נישואי תערובת (אשכנזים עם מזרחיים) ומעצם היותם חשופים לאותה סביבת מחייה. מחקר מסוג זה יכול להדגים את מידת ההיטמעות בין שני אוכלוסיות אלו על ידי מציאת השונות ביניהם. לפיכך, במחקר זה ניסיתי לאפיין את ההבדלים בפרופיל הקליני של סרטן השד בנשים יהודיות ממוצא מזרחי לעומת אשכנזי בישראל, אוכלוסיות שכאמור מצד אחד נטמעו זו בזו, ומנגד משמרות מנהגים שונים ומנטאליות שונה, ובעלות גישה חופשית וקלה לטיפול רפואי מודרני, בעזרת השוואה של

מבוא: לידות, מחלות, זקנה, תמותה, איכות חיים ועוד הן תופעות מדידות בחברה. תופעות אלה קיימות בכלל האוכלוסייה. השלטון, אשר רוצה לרתום את התופעות האלו לטובתו, על מנת שיוכל לשלוט בצורה יעילה יותר, אוסף מידע על התופעות במונחים סטטיסטים ומשפר את יכולת השליטה שלו באוכלוסייה באמצעות מתן שירותים הנוגעים לתופעות אלו. מבנה כוח זה נקרא ביו כוח ובשמו הנוסף, ביו פוליטיקה. השליטה באמצעות הביו כוח אופיינית לרוב צורות השלטון המודרניות ואף השלטון הנאצי, עליו נרחיב בפרק השני של העבודה, השתמש במבנה זה. אנחנו נראה כיצד מושג הביטחון, אשר נכלל בביו כוח, מתקשר לפעולותיהם של הנאצים, וכיצד ניתן לפתור את הבעיה שיוצר הביו כוח כאשר מטרתו העיקרית, ריבוי החיים, הפוכה ממה שקורה בפועל, רצח המונים, שואות ומלחמות. בעזרה עבודה זו אענה על שאלת המחקר שהינה כיצד מבוססת האידיאולוגיה הנאצית על מבנה הביו כוח, תוך התמקדות במושג הביטחון ושאלת המוות?   תוכן עניינים מבוא: 3 פרק 1: 4 הביו כוח ומושג הביטחון: 4 שאלת המוות: 6 פרק 2: 10 האידיאולוגיה הנאצית: 10 דיון וסיכום: 13 ביבליוגרפיה: 14  

מבוא בעבודתי זו, אנסה לבחון את האופן בו אותם אירועי ילדות שיש בהם כדי להוביל אדם לשימוש בסמים, באים לידי ביטוי בקבוצת פסיכודרמה טיפולית מתמשכת. אנסה לעמוד על הגורמים הסביבתיים והאישיים שיש בהם כדי להוביל אדם לשימוש בסמים ולהתמכרות להם. אסקור מקרים של מטופלים אשר בחרו לעלות על “הרכבת”, גם אם הבחירה להיכנס אליה, לא הייתה באמת בחירה חופשית ומרצון… אתייחס לתהליכים שעברנו בקבוצה הטיפולית ואבחן את ההשלכות שהיו וככל הנראה גם יהיו לאותם התהליכים על המשתתפים בקבוצה. סבורני, כי המשתתפים בקבוצה, כמוני, נושאים עמם “משאות” מילדותם וכובד המשא הוא אשר הוביל אותם בסופו של דבר, לחיפוש אחר המקלט והמפלט, אותם מצאו בסמים. איני מתיימרת לטעון כי הטיפול הפסיכודרמטי, הינו כלי לגמילה מוחלטת מסמים, אלא שברור לי, היום יותר מתמיד, כי שילוב הטיפול הפסיכודרמטי כחלק מהליך הגמילה של המכורים לסמים, הינו משמעותי מאוד ככל שהוא מאפשר למי שמבקש להיגמל, לפשפש בקרביו לעומק ולהתמודד בסביבה תומכת, מכילה ואף מכוונת, עם אותן מצוקות המגיעות מאירועי ילדותו. אציין, כי מצאתי לנכון לכתוב עבודתי בנושא זה, ככל שסקרן אותי לבחון כיצד אירועי ילדות שחוו המשתתפים, באים לידי ביטוי בהליך הפסיכודרמטי וכמי שחוותה אף חלק מן החוויות המתוארות בעבודתי זו, סברתי כי יהא זה אך נכון, לבחון את האופן בו אוכל באמת, להפריד בין חוויותי לחוויות המשתתפים. עבודה זו חושפת אף חלקים אישיים ואינטימיים שלי כמי שנשאה על גבה משקל לא קל וחיפשה לא פעם מקלט ומפלט. במסגרת התהליך המתואר בעבודתי זו, מצאתי את עצמי לא אחת, חווה ביחד עם המשתתפים האחרים, טלטלות, עצב, שמחה והמון התבוננות פנימית. אני מקווה כי בעבודתי זו אצליח להראות

מבוא: כך כתב בר שאול ב- 1972. גם היום, בחברה הפוסט מודרנית שבא אנו חיים, למילים אלו ישנה משמעות רבה. אוהבים אנו לחשוב על עצמנו ועל העולם הסובב אותנו, שבו אנו מגדלים את ילדינו, כעל חברה חופשייה מסטריאוטיפים ודעות קדומות. הרי אנחנו כבר במאה 21. האם כך היא המציאות? בעבודה הנוכחית אנו נתבונן בעולמן של הגננות העובדות בחינוך המיוחד, כדי להבין את העמדות שלהן בנושא סטריאוטיפיים מגדריים: איפה פוגש אותן בעבודתן היחס השונה לבנים ובנות? האם בגיל הרך, בחינוך המיוחד, יש מקום ליחס מגדרי כלפי ילדים? נושא הגיל הרך מרתק אותי באופן אישי. התפתחות של תינוק התלוי בסובבים אותו בכל הצרכים והפיכתו לאדם עצמאי בעל תובנות ומחשבות, מהווה תהליך מורכב ומסקרן. העבודה הנוכחית מתבססת על ראיונות עם גננות העובדות בחינוך המיוחד ועל תצפיות על הילדים המתחנכים בגני החינוך המיוחד. שילוב זה של שתי גישות מאפשר איסוף נתונים רחב יותר ומקיף יותר. באיסוף החומרים האקדמיים לצורך כתיבת העבודה נתקלתי במיעוט מאמרים המקשר בין נושאי המגדר והחינוך המיוחד בעולם בכלל ובישראל בפרט. לכן, נעשה שימוש במחקרים מתחום ההתפתחות התקינה לצורך השלכתם לתחום הילדים בעלי הצרכים המיוחדים. הנושא לעבודת הסמינר נבחר מתוך עבודתי עם הילדים בעלי הצרכים המיוחדים. אני עובדת כגננת בחינוך המיוחד. במהלך השנים ראיתי את חשיבותו של תפקיד מגדרי עתידי של הילדים בעיני ההורים. כבר בפגישות הראשונות, עם כניסתו של ילד למסגרת חינוך המיוחד, הוריו מודאגים האם הילד ישרת בצבא, האם הילדה תתחתן ויהיו לה ילדים. למרות שילדיהם עדיין בגיל שלוש, וישנם נושאים עכשוויים יותר לטיפול, כמו פיתוח שפה וגמילה מחיתולים, עיניי ההורים צופות לעתידו של הילד בשאלה כיצד ימלא את

תקציר: עבודה סמינריונית זו היא תוצר תהליך למידה שנמשך לאורך שנה בלימודי לתואר שני במכללת אורנים בקורס “סוגיות בהדרכת מורים למדעים” בהנחיית ד”ר רחל כהן, העבודה מתמקדת בנושא הדרכת מורים למדעים, העבודה מכילה בחלקה הראשון רקע תיאורטי המתייחס להדרכת מורים, הגדרת ההדרכה, מטרות ההדרכה, תפקיד המדריך, וכל שאר מאפייני ההדרכה, גם להגדרת התפתחות מקצועית, והגדרה לנושא של ההדרכה שבו אני בחרתי להתעמק ולבנות הדרכה למורים בבית ספר יסודי- חטיבה. בחלקה השני של העבודה היו שני מרכיבים, הראשון הוא צפייה פסיבית בהדרכה שהועברה על ידי מדריכה וותיקה למורים בבית ספר יסודי שבו ארחתי, וניתוח להדרכה זו על פי העקרונות שלמדתי במשך כל השנה והספרות הדנה בנושא, והמרכיב השני הוא בניית הדרכה והעברתה לצוות המורים שאיתו אני עובדת בבית הספר למדעים, ולאחר מכן ניתוח להדרכה שלי, הנושא של חקר מדעי נבחר על ידי ובתיאום מלא עם המודרכים בהתחשבות בוותק ובניסיון של המודרכים וגם בהיותו נושא חדשני הנכלל בתוכנית הלימודים בחלק חובה עד כיתה ט לפי דרישות משרד החינוך.   מבוא: פוקס(2002) מגדיר את ההדרכה כתהליך ממקוד בענייני הוראה ולמידה. היא מאופיינת בהמשכיות, וברצף למידה שבו נוצר קשר ואינטראקציה בין המדריך שהוא בקיא בתחום מבחינת ידע תוכן וגם מיומנות לבין המורים המודרכים שהם זקוקים לידע זה במטרה לשפר את איכות הוראתם, ההדרכה היא תהליך שינוי הדרגתי, ההדרכה היא למידה מכוונת ומאופיינת בסיוע למורה, ומתן עזרה ופתרונות לקשיים בהם נתקל המורה בכל אשר קשור לתפקידו, ההדרכה נועדה לסייע בהתפתחות המקצועית של המורה באופן ישיר ובכך יוכל לשפר את עבודתו כמורה, וכתוצאה מכך שינוי זה ישפיע על התלמידים וישפר את הישגיהם (פוקס, 2002). בשנים האחרונות

מבוא גלובליזציה, מושג מוביל המתאר את הפיתוח הכלכלי בעולם. הגלובליזציה שוברת המסגרות הלאומיות של משק, חברה, ויוצרת מבנה על לאומי – בדור האחרון. הגלובליזציה נתפסת ככוח חזק בלתי ניתן לעצירה שמאחד את כל המשקים הכלכליים לאומיים למשק אחד עולמי שהוא חופשי לחלוטין, שאין בו מכסים ואין מגבלות אדמיניסטרטיביות. במשק העולמי האחד קיימת זרימה חופשית של כל אמצעי הייצור: חומרי גלם, כוח עבודה,  טכנולוגיות, והון. בראשית ימי הגשמתה שאפה הציונות לעצב בארץ ישראל חברת עובדים יצרנית בה שיעור ניכר של עובדי חקלאות ומלאכה.  מגמה זו נמשכה גם לאחר קום המדינה.  אולם בעשרים השנים האחרונות הוכיחה ישראל שכוחה דווקא בגלובליזציה, ושמבחינה כלכלית בעיקר, אך גם מאספקטים נוספים, יתרונותיה מתגלים במלואם דווקא במפעלי תעשיה עתירי טכנולוגיה ויזמות, בחברות רב לאומיות הפועלות ברחבי העולם ובהשקעות של יחידים הרחק מגבולות המדינה. השאלה לעניינה של ישראל, ולמעשה לכל מדינה הבוחרת בשגשוג, היא אינה אם יש לקדם בברכה את הגלובליזציה או שמא לבלום את השפעתה ככל האפשר. הגלובליזציה היא עובדה קיימת והיא כבר בישראל והמשימה העומדת כיום לפני קובעי המדיניות היא כיצד להפיק ממנה את המרב מחד ולצמצם את הזעזועים ואת תופעות הלוואי השליליות שלה מאידך. ניתן לראות כי קידום הגלובליזציה הינו חלק מקווי היסוד של הממשלה :   “המשק הישראלי הוא משק קטן ותלוי בסחר החוץ שלו. התפתחותו המוצלחת מותנית בהתמחותו בענפים שבהם יש לו יתרון יחסי, כך שיהיה מסוגל לייצר ולייצא מוצרים ושירותים באיכות גבוהה ובמחירים תחרותיים. מגמה זו מחייבת חשיפה לשוק העולמי והסרת הגבלות מכסיות ומנהליות, כדי להגביר את יכולת התחרות של המשק. הממשלה תמשיך ותגביר את מדיניות החשיפה והליברליזציה בשוקי הכספים וההון ובשוק

מבוא האדם נולד אל העולם כתינוק נקי מכל ידע מוקדם, ובמהלך ילדותו המוקדמת הוא רוכש את הכישורים הקוגניטיביים והאורייניים הבסיסיים, שיאפשרו לו להיכנס אל מערכת החינוך הציבורית ולרוכש שם את הידע החיוני לו להתנהל בעולמו. קשה להפריז במידת השפעתה וחשיבותה של מערכת החינוך, וביכולתה לקבוע את עתיד הילד לכשיגדל. הילד נולד כשהוא לוח חלק, “טבולה ראסה”, ומערכת החינוך – כמובן שיחד עם ההורים ושאר הגורמים המעצבים את חינוכו של הילד – כותבת על לוח זה את הערכים, הידע, והכלים שינחו את פעולותיו ומעשיו של הילד בעתיד. אי לזאת, משמעות גדולה יש לשאלה באילו כלים ובאיזו אופן עושה מערכת החינוך את פעולתה זו, מהם מטרותיה של מערכת החינוך, ומהי הפרדיגמה השולטת. עיקר החינוך אותו סופג הילד הוא במערכות החינוך הממלכתיות והציבוריות, ולאו דווקא חינוך ביתי כבימי קדם, ולכן יש למדינה יותר השפעה על אופן ואופי החינוך של הצעירים שבתושביה, דבר המהווה כלי ראשון במעלה לעיצובה העתידי של המדינה בדור הבא. והנה, החינוך הציבורי אינו אוחז בשיטה אחת קבועה מימי קדם, אלא מאופיין ברפורמות חוזרות ונשנות, ובשינויים. מגמה זו הינה מבורכת כשלעצמה, כיוון שעל החינוך להתאים את עצמו למציאות המשתנה בעולם, כיוון שרק כך יוכל להכין את הילדים בצורה מיטבית ואפקטיבית לחיים. אך עם זאת, יש לשים לב לשינויים אלו, ולזהות האם הם בכיוון טוב נכון ומצמיח. ניתן לחלק את הרפורמות העוברות על החינוך הציבורי לשלושה גלים: הגל הראשון מאופיין בישמת לב לילד ולפסיכולוגיה שלו, הגל השני בהישגיות והערכה, והגל השליש בהקניית כלים ללמידה המותאמים למציאות במאה העשרים ואחת. והנה תופעה חינוכית מעניינת היא בתי הספר הדמוקרטיים. בבתי הספר הדמוקרטיים למורים, להורים

מבוא אחד החידושים הטכנולוגיים שהשפיע על האנושות בצורה הדרסטית ביותר בעידן האחרון הוא המצאת רשת האינטרנט. האינטרנט הוא בעצם חיבור בין מחשבים ברחבי העולם, שמאפשר מעבר מידע דיגיטלי בקלות ובמהירות. אי אפשר לדמיין את החיים המודרניים בלי רשת האינטרנט, והיא נכנסת לכל תחומי החיים, ללא יוצא מן הכלל. החל מקניות, קשרים חברתיים, עסקים, ועד צריכת חדשות ובידור. הרשת מקשרת בין בני אדם מכל קצוות תבל ומאפשרת מעבר אינפורמציה ותוכן בצורה קלה ומהירה. רשת האינטרנט הגדירה מחדש את גבולות חופש הביטוי. טבעה של הרשת היא האנונימיות והמהירות בה תוכן שהגיע אל הרשת מתפשט ממשתמש אחד למשנהו בלי שליטה אמתית בזרימת המידע. האינטרנט משמש כלי לתקשורת המונים ולתקשורת בין פרטים כאחד, והקיום של מידע ברשת הוא כמעט עצמאי. מלבד התועלת המרובה של רשת האינטרנט לאנושות, כמו בכל דבר יהיו כאלו שינצלו את התכונות החיוביות של האינטרנט לדברים שליליים. אחד מאותם שימושים של האינטרנט לרעה היא הפצת תכנים פורנוגרפיים או אלימים, ושאר תכנים בלתי חינוכיים בעליל במקומות אליהם עלולים להיחשף ילדים. הרשת אמנם מוגנת על ידי חופש הביטוי, אולם חופש ביטוי זה מתנגש עם האפשרות לשמור על הילדים מפני חשיפה לתכנים מזיקים. העובדה כי הרשת אנונימית וזמינה לכל אחד מאפשרת להעלות תוכן בעייתי, לאתרים בהם יש גישה גם לבני נוער וילדים שעלולים למצוא את עצמם נפגעים מהתוכן שהם נחשפים אליו. בעיה זו של חשיפת תוכן בידורי למבוגרים בפני ילדים הייתה קיימת עוד לפני התפתחות רשת האינטרנט, כיוון שהתוכן הבידורי למבוגרים היה זמין גם קודם לכן בדמות משחקי מחשב אלימים, מגזינים וסרטי וידאו, שגם הם יכלו להגיע לידיהם של ילדים שעלולים להיפגע מהם, אולם