עבודות אקדמיות

מבוא מחקרים רבים מצאו קשרים חיוביים בין התנדבות ובין רגשות חיוביים והצלחה גדולה יותר אצל מבוגרים ובני נוער. הוכח כי בני נוער שמתנדבים מצליחים יותר בבית הספר, מחזיקים ברגשות חיוביים יותר לגבי עצמם, נמנעים מהתנהגויות סיכוניות, בעלי סיכוי גבוה יותר להצביע ויש להם אחריות חברתית גדולה יותר ומוסר עבודה גבוה יותר כמבוגרים (Theokas and Bloch, 2006). מסיבות אלה ואחרות חשוב לפתח בקרב בני נוער מוטיבציה לתרום לקהילה, להתרכז באנשים פחות ברי מזל, להתחשב וליזום פעילויות בסביבתם הקרובה שנועדו לשפר את חייהם של אחרים. כיום עם ירידת חשיבותם של מוסדות המשפחה ובית הספר כסוכני חיברות, במיוחד אצל בני נוער, חשיבותם של אמצעי המדיה הולכת וגדלה. במקום לקבל את הידע מההורים ומהמורים, פונים בני הנוער לקבוצת השווים שלהם או לאמצעי המדיה. האינטרנט שנכנס לחיינו מאפשר לנו להיות מחוברים למידע, לחדשות, לאנשים הקרובים והרחוקים מאיתנו, לתכנים המעניינים אותנו וכולי. הטלוויזיה מקיפה אותנו בכל שעות היום ואנו נתקלים בה גם במקומות ציבוריים, כמו גם הרדיו והעיתונות. חוקרים אמריקאיים מצאו שבגילאי 14-18 ממוצע השימוש הכללי באמצעי המדיה השונים עמד על 7:35 שעות ביום, מתוכם 2:43 שעות של צפייה בטלוויזיה ביום (Roberts, 2000). המתבגר האמריקאי הממוצע מבלה שני שליש מיומו חשוף לאמצעי המדיה, ברוב הזמן הזה נמצא המתבגר ללא השגחת מבוגרים. למעשה, אחוזים גבוהים יותר של מתבגרים צופים בטלוויזיה או מבלים זמן מול המחשב לבדם (41%) או עם אחים או חברים מאשר עם ההורים (2% בלבד) (שם, 2000). בהקשר לעבודה מעניין לבדוק מהם הקשרים בין השימוש בסוגי המדיה השונים (עיתונות, טלוויזיה, אינטרנט וכולי) ובין המוטיבציה של בני הנוער להתנדב. במיוחד מעניין הקשר בין צריכה של תכנים

מבוא מעמד סוציו-אקונומי נמוך מתייחס להגבלת המשאבים הפיננסיים וההזדמנויות לעבודה בשכר גבוהה יותר. כמו כן, מעמד סוציו-אקונומי נמוך מאופיין, בדרך כלל, ברמה נמוכה יותר של השכלה בהשוואה למעמד הבינוני או הגבוה יותר. מחקרים מראים כי לעוני השפעות שליליות על רווחתו של הפרט (Santiago, Wadsworth, & Stump, 2011). תנאים של עוני יוצרים מצבים של לחצים מתמשכים. למשל, מגורים בשכונות עניות משמרים את האבטלה ומגבילים את הניידות (Santiago, et al., 2011). כמו כן, מחקרים מראים כי שכונות עניות מאופיינות בלכידות חברתית נמוכה יותר ואחוזי פשיעה גבוהים יותר לעומת שכונות עמידות יותר. לכן, פרטים המתגוררים בשכונות עוני חווים מצבים מתמשכים ובלתי נשלטים של לחץ ודחק נפשי הפוגעים ברווחתם הנפשית (Wadsworth, Raviv, Reinhard, Wolff, Santiago, & Einhorn, 2008). לפיכך, עוני תורם לבריאות נפשית ירודה באמצעות הכנסה נמוכה, מצב סוציו אקונומי נמוך, חסרון מקום המגורים ולחצים הקשורים בעוני (Santiago, Wadsworth, & Stump, 2011; Wadsworth et al., 2008). המחקר מצביע על כך שנשים נוטות יותר מגברים לפתח הפרעת נפשיות בחייהן. יתירה מזאת, הסיכון לפתח הפרעה נפשית גדל בתקופה שלאחר לידה. עובדה זו מובנת עקב הקשיים הרבים בהם נתקלת האם במהלך ההסתגלות לתפקיד האם. תיאוריית המעבר מתאר מצב של שינויים רבים, כאשר אחד השינויים העיקריים כולל הגדרה מחדש של התפקיד של כל אדם במשפחה, למשל, אינו ההורה לתפקיד הורי. שינוי המעבר והתפקיד יכול להיות קשה במיוחד עבור האם בפעם הראשונה שיש להם ניסיון עבר קטן. מהספרות המדעית עולה כי הלחצים שחוות האימהות מתבטאים באופי ההורות שהן נוקטות כלפי ילדיהן. מחקרים מראים כי ילדים לאימהות עם לחת הורים נוטים לחוות חרדות נטישה (Wood et al., 2007), בעיות התנהגות

תקציר   מטרת העבודה הנוכחית הינה לבחון כיצד משפיעה פעילות גופנית על הפחתת רמת השמנת היתר, כפי שמתבטאת ברמות הBMI  בקרב נשים ערביות. קרי, האם תכנית התזונה הבריאה, שכוללת את שיטת התזונה הנכונה בשילובה עם שיטת הפעילות הגופנית, נותנת מענה טוב יותר להאצת חילופי חומרים והפחתת השמנת היתר מאשר כל שיטה בנפרד. או במילים אחרות, מהי השיטה העדיפה ביותר להאצת חילופי חומרים והפחתת רמת השמנת היתר? לבדיקת מטרה זו נערך מחקר כמותי אמפירי בו השתתפו מספר קבוצות (קבוצות ניסוי וביקורת).  המחקר בדק האם הפעילות הגופנית או התזונה הבריאה- דלת השומן – או שילוב בין שתי הגישות מאיצות את הפחתת השמנת היתר וחילופי החומרים. למחקר נבחרו 20 נשים ערביות מכפר ערבי בצפון הארץ אשר סבלו מהשמנת יתר.  המשתתפות חולקו לארבע קבוצות – קבוצת ביקורת, קבוצת פעילות גופנית, קבוצת תזונה וקבוצה המשלבת פעילות גופנית עם תזונה. כל קבוצה מנתה חמש משתתפות. למחקר היו שתי השערות: ההשערה הראשונה היא שלא נראה הבדל משמעותי ברמת ה BMI  בין קבוצה 1 (קבוצת הפעילות הגופנית בלבד) וקבוצה 2 (קבוצת התזונה בלבד), לאחר שלושה חודשים של הניסוי. ההשערה השנייה היא שימצא הבדל משמעותי בין קבוצה 3 (הקבוצה המשלבת פעילות ותזונה) לשתי הקבוצות האחרות, בקשר להבדלים ברמת ה BMI לאחר שלושה חודשים. ממצאי המחקר איששו את שתי ההשערות במלואן. נמצא כי תזונה לבדה, או לחלופין, פעילות גופנית לבדה, אינן  הגישות היעילות ביותר להפחתת השמנת יתר. הממצא המשמעותי ביותר ,שהוביל למסקנה העיקרית של המחקר, היה שהשילוב בין פעילות גופנית ותזונה משפיעים באופן משמעותי על הפחתת המשקל ועל הגברת החלפת החומרים בגוף האדם. בנוסף, ישנה חשיבות לקביעת רמה מסוימת של

מבוא האופן בו הילד תופס את קבלתו על ידי אמו משפיע בצורה ישירה על יכולות החיברות שלו, יכולות יצירת קשרים בינאישיים והתפיסה העצמית הכוללת שלו (Kliewer, Fearnow& Miller, 1996). דרך יצירת התקשרות בטוחה, יחסה של האם כלפי הילד, בכלל זה קבלה או דחייה שלו, מושפע מהמידה בה האם חשה קרובה לילד שלה, וכן מיכולתה של האם להבין ולקבל את העובדה שלילד עולם מנטלי וקוגניטיבי עצמאי ונפרד, בכלל זה רצונות ושאיפות שאינם תמיד עולים בקנה אחד עם שאיפותיה ורצונותיה של האם (Liotti& Gilbert, 2011). אותה התקשרות בטוחה, הכוללת גם תפיסה של הילד את קבלתו על ידי אמו, משפיעה על הערך העצמי של הילד והתפיסה העצמית שלו (Coleman, 2003). מחקר זה שם לעצמו כמטרה לבחון את הקשרים האפשריים בין מידת הקרבה שחשה האם לילד, האופן בו הילד תופס את קבלתו על ידי האם והיכולת הרפלקטיבית של האם. 83 זוגות אם-ילד מילאו שאלוני דיווח עצמי המודדים נתונים אלה, ומתוך הנתונים הללו תיבחן שאלת המחקר: מהו הקשר בין יכולות הרפלקציה של האם לבין תפיסתה את הקירבה בינה לבין הילד, וכן המידה בה הילד חש שאמו מקבלת אותו. המחקר משער כי תהיה הלימה בין תחושת האם את קירבתה שלפי הילד ותפיסת הילד את קבלתו על ידי האם, מתוך הנחה כי האחד משפיע על משנהו. זאת משום שתחושות הקירבה של האם כלפי הילד עוברות באופן בלתי מילולי ואימפליציטי בהתנהגות האם כלפי הילד ובאווירה שהיא משרה בבית. כך, בעקבות תחושת הקירבה השורה בין האם לילד, הילד חש שאמו מקבלת אותו (ולא דוחה). על כן השערת המחקר הראשונה צופה כי תהיה הלימה בין שני המדדים (Kerns, Klepac& Cole,

מבוא אין ספק שהחברה הינה המכשיר היעיל ביותר לניהול וארגון עסקים. כל סקירה היסטורית תוכל להצביע ולהראות על יתרונות רבים כתוצאה מריבוי שתופים בפרויקט. השותפים יכולים לתרום הון רב יותר מאשר שותף יחיד, תחום התמחות והמקצעות במגוון תחומים רחב יותר, הדבר גרם למקסום יתרונות הגוף המאוחד וכתוצאה מכך לעידוד התחרות ופיתוח חיי המסחר ומסים מופחתים יותר. הדבר הביא לכך שבאופן טבעי מערכת המשפט צריכה למצוא פתרונות יעילים לסוגיות שונות שמתעוררת כתוצאה מהיווצרותן של חברות רבות במשק. “עולם המשפט נקרא אל הדגל” למציאת פתרונות משפטיים לחיי המסחר המתפתחים, וליצירת בטחון לגוף המאוחד, ותחת כנפי המשפט נוצרה החברה בערבון מוגבל או התאגיד”. כאשר תפקידם של התאגידים המסחריים הינו פיתוח של חיי המסחר. נראה שתפקיד זה אכן מתבצע על ידי התאגידים, קיומם של התאגידים נהיה חלק  מהותי מחיי המסחר ואף חיוני לקיומם של חיי מסחר תקינים. אחד התנאים החשובים לקיומם והצלחתם של התאגידים, קיומם העצמאי של התאגידים בנפרד מבעלי מניותיהם, תוך שמירה על מסך ההתאגדות.  המחוקק ראה את החשיבות המהותית בדבר האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, לפיכך הדבר  נחשב לאבן היסוד של דיני החברות. במקביל עם התפתחות עצמאותה של החברה, התחילו לצוץ תופעות שבהם האורגנים של החברה מנסים לנצל לרעה את “מסך ההתאגדות” בדרך כלל הדבר יקרה באמצעות הרחבת מעגל החייבים.  הדבר יתרחש במיוחד בתקופות, כאשר החברה מוצאת את עצמה  במצב של חדלות פירעון או  כאשר  אזהרת עסק חי עלולה להיכנס לדוחותיה של החברה.     תוכן העניינים מבוא 3 פרק ראשון: האישיות המשפטית הנפרדת והגבלת האחריות 5 סוגי חברות 5 אישיות משפטית של החברה 6 הגבלת אחריות 8 מסך ההתאגדות 10 פרק

מבוא רקע תיאורטי המגוון הלשוני של שיח הילדים ניתן לחלוקה לשתי קבוצות מרכזיות: האחד, שיח שיחה; השני, שיח אורייני: שיח שיחה הוא שיח ספונטני הנוצר באמצעות שיתוף פעולה בין שני משוחחים. הוא מתפתח בהתאם ליחסי הגומלין בין בני השיח. הטקסט בשיח זה נוצר בזמן אמת, והוא אינו מתוכנן לפרטיו מראש. הוא אינו מיועד למיצוי של נושא או להעברת מסר מפורש. השיח השיחתי הוא טבעי ומשמש את המשוחחים בחיי היום יום (פלד, תשנ”ח). שיח אורייני הוא שיח המאופיין ביסודות של תכנון, והוא נוטה להופיע ביחידות הגדולות מהמשפט הבודד. הוא מכיל סדרה של מבעים העוסקים באותו נושא. הוא רציף, מודע לרמת הידע של קהל היעד, מקושר, הולם את הנסיבות ואת הסוגה (קולקה וטגליכט, 2002). השיח האורייני יכול להופיע בשפה כתובה כמו בשפה דבורה. הטקסט בשיח האורייני הכתוב נוצר על פי עקרונות קבועים שלתוכם יוצק הכותב את התוכן הייחודי שלו. הוא עושה זאת תוך שהוא מציית לחוקי התחביר המקובלים. הוא כותב את דבריו כך שיהיו ברורים ומפורשים לקהל הקוראים (פלד, תשנ”ח). השפה הכתובה, שבה פוגשים הילדים בספרות הילדים, היא בעלת אפיונים הדומים לשיח האורייני. ספרות הילדים, בהיותה סמל של החיים התרבותיים, היא ספרות המשביעה את הצרכים של הילדים ואת תחומי ההתעניינות החיוניים שלהם, עליה לספק חוויות אשר מחדדות את הראייה הפנימית והתובנה של הילד, בשעה שהוא קורא ומחפש את עצמו בסיפורים לצורך הזדהות; לספק חוליות של קישור ולגישור בין הדורות; להדגיש נושאים שיש בהם אינטרסים טבעיים לילדות; לחקור תכונות שונות, ערכים, דרכי חיים בתרבויות שונות בעבר ובהווה, לתת משמעות לחיים הכלליים בעולם הגדול (אופק, 1988). ספרות ילדים, שלא נכתבה במיוחד לקורא הצעיר, עולה