עבודות אקדמיות

מבוא לינה משותפת מהווה חלק מתוך עקרון היסוד הגורס כי הילד שנולד בקיבוץ זכה לחברות בקהילה. על מנת להשיג זאת, הקיבוץ יצר מערך שבו כל ילד היה הילד של הקיבוץ. לפי כך, לחברה קיבוצית יש אחריות מלאה לצרכים הרוחניים, החומריים והרפואיים של ילדי הקיבוץ. מראשית התנועה הקיבוצית, הקיבוצים ראו בילדים כמי שעומדים במרכז העניין (ליבליך, 2010:1). באמצעות גיבוש החינוך המבוסס על עקרונות של שיתוף בקיבוץ, הילדים גדלו ולמדו בתוך קבוצת השווים ונמצאו מחוץ למסגרת הורית וחיו בבית הילדים. לפיכך, האחריות על החינוך הוטלה על הקיבוץ על חשבונה של משפחה גרעינית. מטרת סידור זה הייתה להבטיח התאמה מוקדמת לחיים משותפים ולפתח הזדהות עמוקה על חברים בקבוצה. בתי הילדים היו אחראים על מתן מענה לצרכי הילדים (מגורים, כיתות, חדר משחקים, חדר אוכל ועוד). בתים היו מחולקים לפי שכבות גיל, כאשר כל המערכת נועדה לאפשר לאימהות לבצע את עבודות מחוץ למסגרת משפחתית באופן מלא ולקיים אחריות שווה בין בעל לאישה (Harpaz-Rotem & Hirst, 2005: 53). ילדים, שגדלו במסגרת של לינה משותפת, בילו זמן מועט בלבד בחיק המשפחה ואת רוב הזמן בילו במסגרת של קבוצת השווים. מצב זה, כשלעצמו, מעמיד את הילדים במצב של הצורך התמידי לעמוד בציפיות של החברה הסובבת (ילדים אחרים, מורים ומדריכים), ולפיכך, עליהם להימנע מביטוי רגשות (במיוחד בכל הנוגע לרגשות שליליים) אשר אינם עומדים במקשה אחת עם הציפיות של החברה הסובבת (Regev & Beit-Hallahmi, 1980: 235). לחוויית הגדילה בבית ילדים בקיבוץ ישנה השפעה על הזיכרון האישי והקולקטיבי של ילדים אלה. זיכרון קולקטיבי, כשלעצמו, מדגיש את ייחוד הקבוצה, ומאפשר לה לשמר את הדימוי העצמי ולהעבירו בתוך הקבוצה לאורך זמן. כמו כן,

מבוא הפרעות אכילה הם הפרעה נפשית נפוצה בתרבות המערבית. נערות שמגיעות מבתים שלא חסר בהם דבר, מרעיבות את עצמן עד כדי מוות, פשוטו כמשמעו. הפרעת האכילה משבשת את תפיסת הגוף של החולה, כך שלמרות שהגוף במציאות רזה, בעיני החולה אכילה נתפסת כדבר אסור שמוביל להשמנה. דימוי הגוף הוא דבר תלוי תרבות, ותרבות מושפעת ומשפיעה על התקשורת. לפיכך, בחרנו לחקור את המגמות והשינויים שחלו בסיקור התקשורתי בנושא הפרעות אכילה במהלך השנים מפאת העיסוק הבלתי פוסק במראה, במשקל ובאידיאל היופי המוצג בתקשורת ובשל ירידה חדה בגילאי המאובחנים בהפרעות אכילה בשנים האחרונות. במהלך המחקר נראה כי להפרעות אכילה תוצאות הרסניות לגבי החולים בה במישורים רבים. נראה גם כי מלבד הגורמים האישיותיים הקיימים בהתפתחות ההפרעה, יש גם גורמים חברתיים רבים. בכלל זה לתקשורת חלק גדול בכך. על כן במהלך המחקר נסקור כתבות שונות החל משנות ה-50 ועד שנות ה-2000 במטרה לזהות תמות מרכזיות המראות על האופן בו התקשורת לוקחת חלק ומשפיעה על יצירת נורמות חברתיות בנוגע להפרעות אכילה.   תוכן עניינים מבוא 3 הפרעות אכילה – הגדרה ושכיחות 4 מהי הפרעת אכילה? 4 שכיחויות 5 תופעה חברתית – גורמים 6 תוצאות הרסניות 7 השפעות החשיפה לתקשורת 9 מתודולוגיה 10 שאלת המחקר 10 מתודולוגיה 10 ממצאים 11 מתהליך אישי לתהליך המוני 11 מעידוד להרזיה למודעות להפרעות אכילה: 12 השמעת קולן של הסובלות מהפרעות אכילה 13 סיכום ודיון 15 ביבליוגרפיה 16 נספחים 18  

מבוא חלוקת העבודה במשפחה, והשאלה מי מבצע את המטלות הביתיות במסגרת המשפחתית, היא תחום שנחקר רבות בעשרות השנים האחרונות. מספר רב של גישות ותיאוריות שונות מנסות להסביר את החלוקה, ואת השאלה כיצד משק הבית מחליט מי מבני המשפחה אחראי על המטלות כגון קניות, ביגוד, ניקיון, הכנת ארוחות, ועוד. על פי מחקרים שונים, נמצא כי במרבית המשפחות בעולם וברוב המדינות, האישה היא האחראית על מרבית המטלות בבית. למרות שינויים רבים שמתרחשים בתחום התעסוקה של נשים, והעובדה כי נשים רבות לוקחות חלק בשוק העבודה, תחום המטלות הביתיות עדיין נשאר באחריותן. גם השינויים הרבים שמתרחשים בנושא השכלתן הנשים, והעובדה כי נשים רבות הן בעלות תארים אקדמיים והשכלה גבוהה, לא גרמו לכך כי חלוקת המטלות בבית מתבצעת באופן שוויוני בין המינים. עבודה זו מחולקת לשני חלקים. בחלק הראשון נסקרים הנושאים של מבנה המשפחה והתפתחותו והגדרות שונות של מבנים משפחתיים, רמת ההשכלה, חלוקת התפקידים במשפחה וההשפעה האפשרית של רמת ההשכלה על חלוקת התפקידים. בחלק זה נסקרות גם תיאוריות המנסות להסביר את חלוקת התפקידים במשפחה, כגון גישת הזמן הפנוי, גישת המשאבים ואידיאולוגיה מגדרית, ומתבצע ניסיון לענות על שאלת המחקר: האם רמת ההשכלה משפיעה על חלוקת התפקידים במשפחה? החלק השני של העבודה עוסק בהשוואה בין החברה הישראלית לחברה הגרמנית, ומנסה לענות על השאלה האם רמת ההשכלה משפיעה על חלוקת התפקידים במשפחה באופן שונה בין ישראל  וגרמניה, באמצעות הגישות והתיאורטיות בנושא.   תוכן מבוא 2 חלק ראשון – המשפחה, השכלה, וחלוקת התפקידים 3 הגדרת המשפחה, מבנה המשפחה והתפתחותו 3 רמת השכלה 6 השכלת נשים 7 חלוקת תפקידים במשפחה 8 גישות ותיאורטיות המסבירות את חלוקת התפקידים במשפחה 10 גישת

מבוא בעבודה זו נעסוק בהשלכות השונות של תיקון 25 לחוק החוזים [חלק כללי], התשל”ג-1973 (להלן: “התיקון” ו/או “התיקון לחוק” וגם “חוק החוזים” ו/או “החוק”), על פסקי הדין התקדימיים הקודמים לו. בין בחינת פסקי הדין נדון בפסק דין אפרופים (להלן: “הלכת אפרופים” ו/או “פסק הדין אפרופים”), ובשאלה האם התיקון לחוק הפך ו/או שינה את ההלכה הפסיקתית המחייבות שהתגבשה קודם חקיקה התיקון. כמו כן, נדון בפסקי דין מאוחרים יותר לתיקון החוק ונבחן האם אכן בפועל משנה עמדת בית המשפט בהתאם לתיקון ו/או שמא מדובר בהגדרה ספציפית של אקטיביזם שיפוטי. טרם חקיקת התיקון לחוק ועד לשנת 1995 , ההלכה המשפטית  קבעה כי חוזה יפורש לפי סעיף 25 לחוק החוזים.  הוראת החוק קובעת: “חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים. כפי שהיא משתמעת  מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו , מתוך הנסיבות “ . בהתאם לכך, התגבש בפסיקה מבחן דו-שלבי לבדיקת אומד דעת הצדדים, על פיו  יש לבדוק  קודם את לשון החוזה ורק לאחר בדיקה זאת ,אם אומד דעתם של הצדדים איננו ברור, יש לבדוק את הנסיבות החיצוניות שהביאו לכוונת הצדדים. בשנת 1995 החלה תפנית בפרשנות החוק באמצעות ספיציפקציה פסיקתית ואקטיביזם שיפוטי, כאשר קבע השופט אהרון ברק במסגרת פסק דין אפרופים, אשר הפך להלכה מחייבת, כי הוראות סעיף 25 לחוק החוזים, אינה מחייבת פרשנות החוזה בשני שלבים, אלא באופן חד שלבי ,שתכליתו בירור אומד דעת הצדדים, באמצעות בדיקת לשון החוזה והנסיבות החיצוניות גם יחד. בפסק הדין נקבע כי : “חוזה מתפרש על-פי אומד דעתם של הצדדים, אומד דעת זה הוא, המטרות, היעדים, האינטריסים והתכנית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשים. על אומד הדעת ילמד הפרשן מלשון

מבוא בעשור האחרון רשתות חברתיות באינטרנט הפכו למרחב שיח דומיננטי ביותר בקרב בני נוער. זמינות ומיידיות התגובות הופכים את האינטרנט לכלי הסוציאליזציה השכיח ביותר בקרב ילדים מתבגרים, ונותן כביכול מענה לצרכיהם, כגון: התקשרות מיידית עם קבוצת שווים ללא גבולות גיאוגרפיים, אפשרות להציג את עצמך בכל דרך אפשרית במדיות מגוונות, גיבוש זהות אמיתית או פיתוח זהות בדויה רצויה, וכל זה עם אפשרות להישאר בעילום שם. “פגיעה מקוונת”- CYBER BULLYING- מוגדרת כפגיעה מכוונת וחוזרת הנעשית בכלים דיגיטליים שמטרתה לפגוע באדם אחר באמצעות האינטרנט ובאמצעי תקשורת אחרים. כל כלי פרסום, הפצה, ושיתוף ברשת האינטרנט- דוא”ל, קבוצות דיון, אתרים, רשתות חברתיות, משחקי רשת ועוד- עשוי לשמש לצורך פגיעה מקוונת: הטרדה, הפצת שמועות, השפלה, לעג, השמצה, התחזות, הולכת שולל, הפצת מידע אישי, הרחקה, נידוי והחרמה, הפחדה, איומים וסחיטה. במחקר שנערך בקרב תלמידי חטיבות הביניים בישראל נמצא כי כ- 16% מן המשתתפים נפגעו באלימות ברשת וכ- 33% היו עדים לאלימות ברשת. ילדים ובני נוער שמשתמשים ברשתות חברתיות נתונים בסיכון מוגבר לפגיעה מקוונת. בחוזר מנכ”ל משרד החינוך משנת 2009 פגיעה מקוונת מוגדרת כאירוע אלימות חמור המחייב דיווח ותגובה הולמת. (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2011). בסקר שנערך לאחרונה בקרב תלמידי שתי חטיבות ביניים דיווחו 6.9% מן המשתתפים כי נחשפו לאלימות ברשת כקורבנות, 7.8% השתתפו כתוקפים ו-22.2% נחשפו כעדים. נמצא מתאם גבוה בין מי שנקטו אלימות מחוץ לרשת לבין מי שנקטו אלימות ברשת (טרבלוס, היימן ואולניק-שמש, 2011). עבודה זו מהווה סקירה של נושא האלימות המקוונת, וסוקרת את דרכי ההתמודדות של ההורים ומערכת חינוך עם תופעה זו. הפרק הראשון מציג את תחום הרשתות החברתיות בכלל, כאשר הפרק השני סוקר

מבוא גלובליזציה, התפתחות הטכנולוגיות המתקדמות והתפתחות המדיה הדיגיטאלית שינו את תרבות התקשורת הבינאישית. שיווק ויחסי ציבור באמצעות האינטרנט משמשים כאמצעים לגיטימיים לגיוס לקוחות פוטנציאליים באמצעות קיום אינטראקציות ברשת האינטרנט. האינטרנט משמש כפלטפורמה לביצוע עסקאות, החלפת מידע, תיעוד, מכירת מוצרים ושירותים (Boyd, & Ellison, 2007; Ellison, Steinfield, & Lampe, 2011). טכנולוגיות מתקדמות בתחום המידע והתקשורת הובילו להתפתחות מהירה של המדיה החברתית ושילובה בתוך החברה של ימינו (Kaplan, & Haenlein, 2010) . מרכיבי רשת הWeb 2.0- שינו את אמצעי התקשורת האינטרנטיים בכך שאפשרו החלפת תכנים בין הגולשים והקמת רשתות חברתיות שונות. השימוש ברשתות אלה הפך לחלק אינטגראלי מחיי היומיום, ובכך הפכו לערוץ תקשורת חשוב, שהשפעותיו ניכרות בתחומי חברה שונים. רשת האינטרנט מספקת את האפשרות לניהול עסקי אינטראקטיבי והצעה של מוצרים ושירותים של החברה לאוכלוסיות המגוונות (Yadav, De Valck, Hennig-Thurau, Hoffman, & Spann, 2013). אחד היתרונות הבולטים של רשת האינטרנט הוא אי-תלות במיקומם הגיאוגרפי של החברה או של הצרכן. תכונה זו עשויה לסייע בפיתוח והרחבת החברה באמצעות פניה למספר רב של צרכנים. שיתוף פעולה מקוון הפך לנורמה חברתית, ובקרב הגולשים נוצרה האפשרות לעצב תכנים, רעיונות ואופי ההתנהגות הצרכנית. ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה להעברת מידע בשנים האחרונות תורמת לעיצובן של שיטות לפרסום ושיווק אינטראקטיביים חדשניים. יתרה מזו, הצגת תכנים באופן עדכני משמשים כתמריץ ללקוחות הפוטנציאליים לתקשר באמצעים אלקטרוניים יעילים (Yaakop, 2013). תרומה ייחודית זו עשויה להפוך בעתיד הקרוב לחלק מתפיסת הצרכנים ולשמש כערוץ פרסום יעיל במיוחד ומותאם למסגרת תחומי העניין של הגולש. מחקרים מראים שביחס לאוכלוסייה הכללית, הצעירים נוטים להפגין מידה גבוהה יחסית של אמון ומתייחסים בפתיחות כלפי השימוש ברשתות חברתיות. לפיכך, אוכלוסיית הצעירים

תקציר נושא המשחק תרומתו והיבטיו הינם רבים על ההתפתחות האנושית.הערך של המשחק נלמד מכיוונים  רבים דרך תאוריות שונות ומחקרים רבים.  הלחץ להוראה אקדמית מוקדמת מתרחשת בדיוק כמו בהתפתחות נוירולוגית בשנים הראשונות (הוסיפה הצדקה למשחק),משום שהוא מספק בקשרים טבעיים יכולת לויסות עצמי ושליטה בדחפים. רוב הדיונים במשחקים של ילדים צעירים מציעים הבחנות בין מגוון רחב של סוגים של משחק(משחק חברתי,דמיוני,ספונטני שיתופי,משחק לבד).מתוך הדיונים והצפייה בוידאו  הבינו החוקרים שיש הרבה חומר למחשבה דמיון והבדלים בין תרבויות,ויש צורך לחקור עוד בנושא (Blair, 2002). בעבודה זו אדון לגבי משחקים וכיצד הם משפיעים על התפתחות הילד ומה ניתן להבין מתרומת המשחקים לסוגיות של התפתחות הילד מכל ההיבטים- פיזית ורגשית כאחד עבורו. המשחק מהווה אפוא במובן מסוים מעין אינטגרציה שיוצר הילד בין עולם המציאות ועולם הדמיון.משחקים כאלו מכילים לפיכך את כל גורמי המשחק הדרמטי הקלאסיים, אם כי בגיל הרך הצורך בשיתוף פעולה ותיאום במסגרת נושאי המשחק גם משנים את מכלול התנהגותו של הילד היחיד. עוד מתאפיין המשחק הזה בקשרי גומלין חברתיים המקדמים החלפת דעות ופיתוח משותף של נושא המשחק בדרכים גמישות ופתוחות. בהקשרים כאלו ניתן להגדיר אותו כצורה של פעילות משחק חברתית רצונית, שנוטלים בה חלק ילדים צעירים (ווהל, 2002). בסיכומו של דבר על סמך ממצאי עבודתי  ישנה חשיבות למשחק כמקדם את התפתחות הילד באמצעות קידום היחסים הבינאישיים בין הילדים באמצעות הדיאלוג הנוצר ביניהם תוך כדי המשחק, באמצעות שירה, באמצעות חיקוי דמות ובאמצעות שיקוף העולם הפנימי של הילד הבא לידי ביטוי במשחק וממחיש את יחסו לעצמו ולעולם סביבו, כלומר את יחסיו הבינאישיים עם האחרים בגן וגם תורם לו מבחינה אישית להתפתחותו המיטבית בחברה כפי שהוסבר והודגם

מבוא עבודה זו עוסקת בהשפעה של של מצב הכלכלה ומחירי הדלקים על מספר תאונות הדרכים וההרוגים במדינות שונות בארה”ב. נצפה לקבל שככל שמצב הכלכלה טוב יותר יש פחות תאונות דרכים ופחות הרוגים וזאת בשל ממספר טעמים: היבטים מאקרו כלכליים – ככל שמצב הכלכלה טוב יותר למדינה יש יותר כסף להשקיע בפיתוח תשתיות ובתקציבי תחבורה. בתקופות של שפל כלכלי קל מאוד לפגוע בתקציבים אלו שכן השפעתם היא ארוכת טווח ולא קצרת טווח. היבטים מיקרו כלכליים – הפרטים במשק בפני עצמם מרגישים הרבה יותר טוב והרבה פחוץ לחוצים כאשר מצב הכלכלי טוב. הם יכולים להרשות לעצמם רכבים יותר חדישים עם מערכות מיגון טובות יותר. הם ישדרגו את הרכבים לעיתים קרובות יותר ועוד. לעומת זאת כאשר מצבם הכלכלי של הפרטים נפגע, או לא משתפר, הפרטים מתחילים להלחץ ולהרגיש הרבה יותר רע. צפוי שהם יהפכו לנהגים פחות זהירים ויותר עצבניים על הכביש וזה בוודאי משפיע על תאונות הדרכים. לעלייה במחירי הדלק השפעות רבות על תאונות הדרכים. מחד ניתן להסתכל על כל עלייה במחירי הדלק כעל ירידה בהכנסתם הפנויה של הפרטים במשק, על שלל ההשפעות הנלוות לכך (עצבנות, לחץ וכדומה). מצד שני הפרטים מתאימים עצמם למצב החדש על ידי שינוי אופי הצריכה שלהם. הם ירצו לקנות רכבים חסכוניים יותר בדלק ויאמצו דפוסי נהיגה חסכוניים יותר. יצרני הרכבים מודעים למחירי הדלקים הגואים ועל כן החלו לשווק במרץ רכב חסכוניים. רכבים אלו יכולים להיות רכבים היברדיים אשר חוסכים בדלק בשל מנוע חשמלי שנמצא בתוך הרכב, או רכבי בנזין מסורתיים עם צריכת דלק מופחתת. צריכת הדלק המופחתת ניתן לקבל הן באמצעות שיפורים טכנולוגיים כגון מנועי בעירה טובים ויעילים

מבוא: בעשרים ושמיני באוקטובר 2000 ביקר יושב ראש האופוזיציה, ח”כ אריאל שרון בהר הבית. למרות אזהרות חוזרות ונשנות מאנשי מערכת הביטחון, אשר התריעו בפני שרון כי אין זה חכם ובטוח לבקר בהם הבית, וכי ערביי ישראל והפלסטינים יראו זאת כהתרסה מצידו, בחר שרון לדבוק בהחלטתו ולבקר בהר הבית. הביקור עורר מהומות בהן נפצעו פלסטינים ושוטרים. למחרת, עם סיום תפילת יום השישי החלו מהומות אשר גבו את חייהם של שבעה ערבים אזרחי ישראל, מאות פצועים בצד הערבי ועשרות מאנשי כוחות הביטחון נפצעו גם הם. כמה ימים לאחר מכן, הצטרפו ערביי ישראל לגל מהומות אשר פרץ בעיקר בצפון הארץ, הכולל חסימת כבישים יידויי אבנים והפגנות. המהומות נמשכו כשבועיים, בסופם נהרגו 13 אזרחים ערבים ואזרח יהודי. מאותם אירועים ואילך, חווים הערבים והיהודים בישראל שבר אשר נראה כי לא התאחה עד היום. היהודים מצידם, חושדים בערביי ישראל ומפקפקים בנאמנותם למדינת ישראל. הערבים מצידם, יחד עם תחושת אי השוויון, הקיפוח והאפליה חשו כי לעולם לא יזכו לזכויות שוות במדינת ישראל, ארץ מולדתם. הם חוו משבר זהות עמוק, אשר בסופו התחדדה בהם הזהות הפלסטינית שלהם. בעבודתי, אסקור את מאורעות אוקטובר 2000, מסקנות ועדת אור ואת בעיית הזהות אשר אופפת את ערביי ישראל, בין זהות ישראלית לפלסטינית, בין דתית לחילונית וההתמודדות במדינה יהודית, תוך בחינת הדמוקרטיה של מדינת ישראל. תוכן עניינים: 1.מבוא  2 2.אירועי אוקטובר 2000 3-5 2.1 ועדת אור 6-8 3.בחינת הזהות הערבית במדינת ישראל. 3.1 הזהות הערבית עד אוקטובר 2000 9-10 3.2 הזהות הערבית לאחר אירועי אוקטובר 2000 11-12 3.3 סירוב להשתתף בבחירות 13 3.4 ערביי ישראל וטרור  14 4.פוליטיקה של זהויות: בין דמוקרטיה לדמוקרטיה

מבוא מציאות של מלחמות ועימותי אלימים מציבה את הצבא בקדמת הבמה ובמרכז השיח הציבורי, בישראל בעיקר,  ומעצימה את השפעתו על עיצוב התודעה, בעיקר בזכות התגברות האהדה הציבורית וגילויי פטריוטיות, המתגברים  בעת מלחמה. ניהול העימות האלים באמצעות הפעלת הכוח הצבאי נתפס בעיני הציבור כביטוי מובהק לאחריות המקצועית של הדרג הצבאי, והנטייה המתעצבת היא שלא להפריע לצבא ולמאמץ המלחמתי. נסיבות שכאלו מאתגרות את הפיקוח האזרחי ואת יכולתו של הדרג המדיני להבטיח את התאימות ההכרחית בין  המאמץ הצבאי להישג המדיני. ישנו וויכוח נרחב בין חוקרים שונים בשאלת היחסים בין צבא וחברה בישראל באמצעות ניתוח הגורמים ואופני המעורבות של זרועות הביטחון בקידום השליטה במרחב של המדינה והקהילה  בישראל, ישנם גם ניסיונות להבין מהו הגבול בין התחום האזרחי והתחום הצבאי. בעבודה זו אחקור את הסוגיה האם ההחלטה לצאת מלבנון הייתה תוצאה של לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות או האם זו החלטה שהייתה מתקבלת באותה נקודת זמן גם ללא דעת הקהל בארץ והלחץ הציבורי לסגת, לפי שאלת המחקר השפעת דעת הקהל בהחלטה לצאת מלבנון. אשתמש במאמרים ומחקרים שערכו אנשי אקדמיה וצבא וחקרו את הנושא לעומקו, כמו ראובן פדהצור ומאמרו ” הביטחון הלאומי בישראל-מי מחליט וכיצד”, ופרו’ אסא כשר ומאמרו  “הדרג הצבאי והדרג המדיני:האתיקה של הממשק, מתוך יחסי גומלין בין הדרג האזרחי-מדיני ובין הדרג הצבאי”. הנושא נשאל גם לגבי הסוגיות של השפעת דעת הקהל בשחרור סמיר קונטר הרוצח מנהריה וגם לשאלת העסקה לשחרורו של גלעד שליט.  שאלות ביטחוניות הרות גורל המתעתדות להשפיע על העתיד בצורה זו או אחרת עולה לגבן השאלה האם ההחלטה שנלקחה היא מכורח היותן שאלות חשובות וביטחוניות או האם גורמים חיצוניים כמו דעת קהל