סמינר מתודי – עבודת אמצע –יחידת לימוד “חלומות בקולנוע”
מבוא בתולדות הקולנוע עוד משנות ה-20, אנו נתקלים פעמים רבות בשימוש של תיאוריות פסיכולוגיות, לתיאוריה הפסיכולוגית יש משקל גדול במהלך הסרט, התיאוריה עוזרת לנו להבין את הדמויות, היא טוענת אותם בממד ריאליסטי ומעמיקה אותם, בימאים רבים עושים שימוש בתיאוריה הפסיכואנליטית למשל אלפרד היצ’קוק בסרטים ‘פסיכו’ (1960) ‘ורטיגו’ (1958). הבנת הפסיכולוגיה שקיימת בסרט תורמת רבות להבנת הסרט וההזדהות עם הגיבורים בו, ניתן לראות את הפסיכולוגיה בכמה ממדים של השתקפות, יוצר אשר עושה שימוש במכוון בתיאוריה פסיכולוגית שניתן להבחין בה מיד, למשל סצנת החלום של ‘בכבלי החשיכה’ (1946) של היצ’קוק, יוצר שעושה ניסוי בסרטו ע”י הכנסת אלמנטים מחלומותיו לתוך הסרט בכדי להבין משהו על האדם, ויוצר המנסה להגיד משהו חדש על הפסיכולוגיה של האדם. בעבודה זו תוצג יחידת הלימוד “פסיכואנליזה בקולנוע” תוך התמקדות בתיאוריה הפסיכואנליטית ובפרט באבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד. התלמידים יחקרו את התיאוריה בראי הקולנוע, וינסו לענות בעזרת התיאוריה הפרוידיאנית על שאלות כמו: “כיצד היא עוזרת לנו להבין את נפש הגיבור?”, “לעיתים הבנת התיאוריה עוזרת לנו להזדהות עם הגיבור, אילו דרכים קולנועיות בחר היוצר להציג את השאלה שלו בהקשר של פסיכו אנליזה?”. הסרטים המרכזיים בהם יעשה שימוש במסגרת העבודה הם: ‘כלב אנדלוסי’ (1929) – לואיס בונואל בתור פתיחה ליחידת הלימוד בהקשר של חלומות ותת מודע – השראה ליצירת אומנות. סרטיו של אלפרד היצ’קוק שבכולם ניתן למצוא הקשר פסיכואנליטי מהכיוון של פרויד, יחידת הלימוד תתמקד בשניים מהם: ‘פסיכו’ (1960) – היבט הטיפול הפסיכואנליטי בהקשר של הבן שקשור קשר אדיפלי עמוק עם אמו, ‘בכבלי החשיכה’ (1945) – בהקשר של חלומות ותת מודע, סרטו של פדריקו פליני ‘8 וחצי’ (1963) חלומות וגבר שבעקבות חוויותיו