עבודות אקדמיות

מבוא   בשנת 1990 פיתח חוקר מדינת הרווחה, אספינג אנדרסן, תיאוריה בה מוגדרים שלושה דגמים של מדינת רווחה: הדגם הסוציאל-דמוקרטי, הדגם הליברלי והדגם השמרני. דגמים אלה משקפים את האופן בו המדינה מחלקת את הפקת מוצרי הרווחה, בין גורמים הנמצאים באחריות המדינה לבין גורמים הנמצאים בשוק הפרטי. מדינות הרווחה הסוציאל-דמוקרטיות, שהן מדינות סקנדינביה, הן המדינות בהן קיימת הדאגה הרבה ביותר של המדינה לתושביה. לעומת משטר זה, משטר הרווחה הליברלי הוא המשטר בו האחריות לרווחת התושבים מונחת כמעט כולה בתחום המגזר הפרטי, ומעורבות המדינה בכך היא מינימאלית. משטר הרווחה השמרני, אליו ניתן לשייך את ישראל, מייצג מצב ביניים, בין הדגם הסוציאל-דמוקרטי לדגם הליברלי. משטר הרווחה הקיים במדינה, עוסק בנושאים רבים כאשר אחד המרכזיים שבהם הוא מעמד הנשים וקידומן בשוק העבודה, הבא לידי ביטוי בחוקים ותוכניות שונות אותן מפעילה המדינה, לצורך עידודן של נשים לצאת לשוק העבודה, תמיכה בקונפליקט משפחה-עבודה בו נתקלות נשים רבות, ופעילותה של המדינה בנושא המאבק באי-שוויון מגדרי. בעבודה זו תיערך השוואה בין החוקים הקיימים בתחום נשים ושוק העבודה, בישראל, בריטניה (המייצגת את הדגם הליברלי) ושבדיה.   שאלת המחקר: מהו הקשר בין החוקים בתחום נשים ושוק העבודה לבין משטר הרווחה הקיים באותה מדינה?   השערת המחקר: משטר הרווחה הסוציאל-דמוקרטי הקיים בשבדיה יכלול חוקים רבים יותר ותומכים יותר בנשים ומעמדן בשוק העבודה, לעומת משטרי הרווחה הקיימים בישראל ובבריטניה.     תוכן העניינים מבוא 2 סקירת ספרות- 3 1. מדיניות הרווחה – כללי- 3 2. דגמים של מדינות רווחה- 4 2.1. הדגם הליברלי- 5 2.2. הדגם הסוציאל דמוקרטי- 5 2.3. הדגם השמרני- 6 3. מדינת הרווחה – מבט מגדרי- 7 4. משטר

מבוא תופעת הגירושין הינה תופעה מוכרת בכל רחבי העולם, אשר על השכיחות העולה של התופעה ניתן ללמוד באמצעות ערוצי התקשורת השונים וגם מתוך התנסות ישירה יותר בסביבה הקרובה, מתוך היכרות אישית. לצד השכיחות העולה של תופעת הגירושין, גוברת ההתעניינות המחקרית בה, שמניבה ממצאים ומושגים חדשים בתחום. למשל, אחת התופעות שזכתה לתשומת לב מצד החוקרים הינה תופעה של העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין (D’Onofrio, (et al., 2007. ממצאים קודמים מראים כי קיים קשר בין הקשר בין מאפייני הורים ואי יציבות במוסד הנישואין אצל צאצאיהם. מושג העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין עשוי להצביע על הרחבת ההיקף של חקר תופעת הגירושין, וזאת באמצעות מתן דגש להשפעות ארוכות טווח של  התופעה לצד השפעותיה קצרות הטווח. אחד הגורמים המתווכים בקשר שבין גירושין של ההורים לבין אי יציבות במוסד הנישואין של ילדיהם בבגרותם הוא השפעת תהליך גירושי ההורים על רווחתם הנפשית של צאצאיהם, הן קצרות טווח והן השפעות ארוכות טווח (D’Onofrio et al, 2007). לטווח הקצר, אירוע הגירושין עשוי לתרום לתחושות של עצב ודכדוך ולטווח הרחוק גירושין עשויים לתרום להיווצרות חרדות ואף דיכאון קליני (D’Onofrio et al, 2007). מצב של פרידה או גירושין, וההתמודדות עם מצבים חדשים  שכרוכים בתהליך זה עשויים להוות מקור ללחצים נפשיים הן אצל ההורים הפרודים והן אצל ילדיהם (רז, 2012). מחקרים בנושא זה (D’Onofrio et al., 2007) מציעים כי קיים מרכיב גנטי בהעברה בין דורית של גירושין, על אף שלא ניתן לקבוע את חלקו היחסי כגורם סיכון לאי יציבות במוסד הנישואים אצל צאצאים להורים גרושים עקב מחסור במחקרים הבודקים השערה זו. יחד עם זאת, ישנה חשיבות

מבוא תופעת הגירושין הינה תופעה מוכרת בכל רחבי העולם, אשר על השכיחות העולה של התופעה ניתן ללמוד באמצעות ערוצי התקשורת השונים וגם מתוך התנסות ישירה יותר בסביבה הקרובה, מתוך היכרות אישית. לצד השכיחות העולה של תופעת הגירושין, גוברת ההתעניינות המחקרית בה, שמניבה ממצאים ומושגים חדשים בתחום. למשל, אחת התופעות שזכתה לתשומת לב מצד החוקרים הינה תופעה של העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין (D’Onofrio, (et al., 2007. ממצאים קודמים מראים כי קיים קשר בין הקשר בין מאפייני הורים ואי יציבות במוסד הנישואין אצל צאצאיהם. מושג העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין עשוי להצביע על הרחבת ההיקף של חקר תופעת הגירושין, וזאת באמצעות מתן דגש להשפעות ארוכות טווח של  התופעה לצד השפעותיה קצרות הטווח. אחד הגורמים המתווכים בקשר שבין גירושין של ההורים לבין אי יציבות במוסד הנישואין של ילדיהם בבגרותם הוא השפעת תהליך גירושי ההורים על רווחתם הנפשית של צאצאיהם, הן קצרות טווח והן השפעות ארוכות טווח (D’Onofrio et al, 2007). לטווח הקצר, אירוע הגירושין עשוי לתרום לתחושות של עצב ודכדוך ולטווח הרחוק גירושין עשויים לתרום להיווצרות חרדות ואף דיכאון קליני (D’Onofrio et al, 2007). מצב של פרידה או גירושין, וההתמודדות עם מצבים חדשים  שכרוכים בתהליך זה עשויים להוות מקור ללחצים נפשיים הן אצל ההורים הפרודים והן אצל ילדיהם (רז, 2012). מחקרים בנושא זה (D’Onofrio et al., 2007) מציעים כי קיים מרכיב גנטי בהעברה בין דורית של גירושין, על אף שלא ניתן לקבוע את חלקו היחסי כגורם סיכון לאי יציבות במוסד הנישואים אצל צאצאים להורים גרושים עקב מחסור במחקרים הבודקים השערה זו. יחד עם זאת, ישנה חשיבות

מבוא   שירות לקוחות מהווה את המרכיב המרכזי בחברות רבות ובפרט חברות התקשורת. עיסוקי בתחום זה החל לפני 13 שנה ולאורך השנים גברה והלכה התעניינותי על מקצועות הניהול, דירוגי הניהול השונים ושאר הסקטורים בהשפעתם על עובדי שירות הלקוחות. מוקדי השירות אשר מהווים נדבך כה מרכזי וקריטי בחברות התקשורת מאופיינים בשכר נמוך, תחלופה גבוהה ותדמית נמוכה. עבודתי בתפקידי השירות, גרמה לי לרצות לבחון מציאות זו לעומקה ולראות, את השפעתם של המנהלים וסגנונותיהם על העובדים בסקטור זה. עבודתי בחברת התקשורת עומדת כיום, על 13 שנה של עיסוק. לאורך השנים ראיתי את השינויים המרחיקי לכת בחברה והשפעתם המכרעת עלי ועל חברי לעבודה. המנהלים שהתחלפו, השדרוגים הטכנולוגיים והטמעתם ועוד, הביאו אצלי להבנה כי הגורם העיקרי והמשפיע ביותר על העובדים הוא למעשה המנהל והוא זה שישפיע על המוטיבציה של העובדים ועל רצונם להשקיע בעבודה או להפך. עבודה זו תבחן את השפעתו של סגנון הניהול של המנהל על המוטיבציה של העובדים בקרב מוקדי שירות הלקוחות והשירות הטלפוני ותעשה זאת על ידי חקירה של מחקרים תיאורטיים בתחום הניהול, התרבות הארגונית, המוטיבציה ומוקדי שירות הלקוחות. עבודה זו, תסקור את מושג הניהול הרחב הן בעבר והן כיום, אשר מהווה בסיס לסגנונות הניהול השונים הקיימים בשוק. העבודה תמשיך ותעסוק במושג התרבות הארגונית המושפעת והמשפיעה רבות על סגנונות הניהול השונים הקיימים בקרב המנהלים, בנוסף להיותה משפיעה על המוטיבציה. העבודה תסקור את נושא המוטיבציה לפרטיו ותבדוק כיצד הסגנון הניהולי משפיע על המוטיבציה של העובדים. לבסוף העבודה תבחן את המוטיבציה של העובדים במוקדי שירות הלקוחות ותבחן כיצד הסגנון הניהולי והתרבות הארגונית משפיעות על עובדים אלו ועל המוטיבציה בקרבם. למעשה, עבודה זו תסקור את

מבוא בעת בחינת מערכת היחסים בין הרפובליקה העממית של סין לבין קוריאה הצפונית ניווכח לדעת על קיומה של קירבה אידיאולוגית, ושל שיתוף פעולה כלכלי, מדיני וצבאי רב ההיקף, מאז שנותיה המוקדמות של צפון קוריאה. כוחותיה של המדינה הקומוניסטית החדשה (סין) היוו כוח מסייע לכוחות של קוריאה הצפונית בשלהי שנת 1950 במלחמת קוריאה. התגובה הסינית באה בעקבות ההתערבות של האו”ם ושל ארה”ב לטובת ההגנה על קוריאה הדרומית. התערבות סינית לטובת קוריאה הצפונית היוותה סימן ראשון ליצירת ברית צבאית בין המדינות, אשר נחתמה באופן רשמי ביולי 1961 ונקראה “ברית חברות, שיתוף פעולה וסיוע הדדי” (Treaty of Friendship, Cooperation, and Mutual Assistance). על פי הברית, הצד הנתקף אמור לקבל סיוע מבעלת הברית (Nanto & Manyin, 2011: 5). זאת ועוד, סין וצפון קוריאה במהלך אותן שנים מוקדמות היו חולקות יחד אידיאולוגיה לניניסטית-סוציאליסטית, ובזכות שיתוף פעולה במהלך מלחמת קוריאה ובשנים של שיקום קוריאה צפונית לאחר מלחמת קוריאה, סיפקה סין סיוע נרחב לקוריאה הצפונית. מנהיגי סין ראו בצפון קוריאה כמדינת “חצץ” שמפרידה בין גבול הסיני לבין כוחות צבאיים של ארה”ב המוצבים בקוריאה הדרומית. בנוסף, סין וצפון קוריאה חלקו ביניהן את התסכול הנובע מהפרדה אידיאולוגית של אומותיהן (סין הקומוניסטית מול טאיוון המקורבת למערב; צפון קוריאה הקומוניסטית מול דרום קוריאה פרו-מערבית). אינטרסים וזהויות משותפים בין המדינות היו מספקות על מנת להבטיח יחסים קרובים ביניהן במשך עשרות שנים. עם זאת, במהלך שנות ה-80 המוקדמות, היחסים בין סין לקוריאה הצפונית החלו להידרדר עקב רפורמות כלכליות נרחבות ושינויים במנגנוני השוק תחת הנהגתו של דנג קסיאפינג (Deng Xiaoping) בסין. יתר על כן, ב-1992 נפתחו יחסים דיפלומטיים בין סין לקוריאה הדרומית. למרות ההבדלים

הקדמה בעבודה זו נבחן את ההשפעה של שינוי הריבית המוניטרית של בנק ישראל על תשואת המניות במגזרים שונים בבורסה בת”א . לעבודה זו חשיבות רבה בשל הצורך להבין את ההשפעה של בנק ישראל באמצעות קביעות הריבית השונות, על הפעילות הכלכלית בכלל ועל תשואות שוק ההון בפרט. שוק ההון וריבית הם שני מדדים כלכליים המשפיעים על צמיחה כלכלית של מדינה. ההשפעה של הריבית על תשואות שוק ההון היא חשובה ביותר על מנת לקבוע את המדיניות המוניטרית הנכונה ביותר הממצאים של עבודה זו אינם חד משמעיים ולא הצלחנו לקבל את השערת המחקר במלואה.   תוכן עניינים 1. הקדמה 2 2. סקירת ספרות 3 3. השערות המחקר ואופן בדיקתן 6 4. הנתונים 9 5. ממצאים 12 6. סיכום ודיון 15 7. ביבליוגרפיה 16 8. נספחים 17  

תקציר מטרת סקירת ספרות זו הינה לבחון את הספרות העכשווית העוסקת בתרומת טכנולוגיות התקשוב לטיפוח מיומנויות שפה בקרב תלמידים לקויי שמיעה המשולבים במערכת החינוך הרגילה במגזר הערבי. ברמה הבסיסית ביותר, הטמעת מערכות מחשוב ותקשוב בבתי ספר מתחילה עם הכנסת מחשב לתוך הכיתה, ושימוש בו לצורך הצגת מצגות או קטעי וידאו אשר מלווים את החומר הנלמד בכיתה. “כיתה חכמה” ברמה כזו מכילה עמדת מורה מקוון הכוללת מחשב מחובר לאינטרנט ולמקרן (בלאו ופלד, 2012). מרטין ועמיתים (Martin et al., 2011) מתארים מגוון היבטים להם נותנת הטכנולוגיה מענה חינוכי. לדבריהם, חשיבות הטכנולוגיה בתהליך החינוכי ניכרת בהיבטים כגון: הגברת שיתוף הפעולה בין התלמידים והיבטים תקשורתיים (באמצעות אתרים חברתיים ורשתות חברתיות); למידה שיתופית של ידע בעל משמעות, תוך שימוש חוזר בפרטי מידע וקבצי תוכן; הבנה מעמיקה של היבטים לימודיים בעזרת מאפיינים אינטראקטיביים (כמו מציאות מדומה); ופיתוח מודעות סביבתית  בעזרת כלים כמו מפות וירטואליות ותוכנות לאיתור מסלולים. ממחקרים שונים עולה כי קיים קושי בהטמעת תהליכי שינוי בדרכי הוראה בקרב מורים בבתי ספר, וכי עמדות המורים, ותפיסתם את יכולותיהם כלפי הסביבה הדיגיטאלית הינם גורמים מרכזיים המשפיעים על שילוב בפועל של טכנולוגיות תקשוב בהוראה בכיתה (Selwyn, 2010). בישראל, על אף שהושקעו תקציבים רבים בהכנסת ‘לוחות חכמים’ לכיתה, בהטמעת מערכות תקשוב במסגרות החינוך וביצירת שינויים פדגוגיים הנדרשים מתוקף תהליך ההטמעה, עדיין ניכר חסר במחקרים אמפיריים הבוחנים את השלכות השינויים הללו (בלאו, 2012). המצב מורכב עוד יותר במערכת החינוך הערבית, בה קיימים קשיים רבים בהטמעת התקשוב בבתי הספר, עקב התיישנות החומרה ומערכות ההפעלה בבתיה”ס. במגזר הערבי קיים מחסור ביזמים מקומיים הפועלים לשדרוג המחשוב הקיים בבתיה”ס. כתוצאה מכך, בכ- 21% מבתי

תקציר: עבודה סמינריונית זו נכתבה במסגרת קורס מחקר שדה בחינוך המיוחד. בעבודת מחקר זו אבדוק את ההשפעה שיש לשילוב ילדים עם לקות שמיעה בכיתה רגילה בהיבט החברתי- רגשי. חלק הראשון של העבודה כוללת סקירה של הספרות הרלוונטית להגדרת המונחים בעבודה: לקות שמיעה, שילוב  ילדים עם לקות שמיעה בכיתה רגילה עם תלמידים שומעים ומצב חברתי-רגשי של לקויי שמיעה, וכן הקשר בין המושגים השונים וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתכנית השילוב בפועל. חלקה השני של העבודה מציג את המתודולוגיה, כלי המחקר המרכזיים ששימשו לצורך המחקר, סוגיות של אתיקה ואמינות שליוו את המחקר ותיאור של  אוכלוסיית המחקר: שתי מורות שילוב, שני תלמידים בעלי לקות שמיעה, ושני תלמידים בלי לקות שמיעה הלומדים בכיתה משולבת. המורים, 2 תלמידים לקויי שמיעה ו-2 תלמידים ללא לקות שמיעה הלומדים בכיתת שילוב היו המרואיינים ובנוסף על הילדים עם לקות השמיעה המשולבים בכיתה רגילה נעשו תצפיות. חלקה השלישי של העבודה מביא את הממצאים המרכזיים שנאספו בעבודת השדה, ולאחר מכן דיון בממצאים ומסקנות המתייחסות לסקירת הספרות, לשאלת המחקר שהוצגה וכן המלצות למערכת החינוך ולמחקרים עתידיים בתחום. הנושאים בפרקים השונים קשורים ומשולבים זה בזה והם מוצגים בנפרד לצורך הבהרה והסבר בלבד. אי לכך נמצא בעבודה פעמים רבות חפיפה בין נושאים וחזרות בפרק מסוים, על מה שצוין בפרק אחר. אני תקווה שהעבודה תהווה עבורך הקורא מקור לעיון ולמעשה, כך שניתן יהיה לממש הלכה למעשה את החזון של חברה מגוונת, רבת פנים ומכילה.     תוכן העניינים תקציר- 3 מבוא-4-7 סקירת ספרות.-8- 29 1. לקות שמיעה מהי-8- 16 1.1 שמיעה ולקות שמיעה 1.2 התפתחות השפה כאמצעי תקשורת 1.3 אבחנה בין אנשים לקויי שמיעה, כבדי

מבוא רציונאל לבחירת נושא המחקר עבודה זו הינה מחקר פעולה המיועד לשפר את תפקודו של המורה בנושא העברת המודעות לאיידס לתלמידי תיכון בבית ספר ערבי. במסגרת תוכנית הלימודים בביולוגיה בחטיבה העליונה, ברמה של חמש יחידות לימוד, לומדים התלמידים על מחלת האיידס במסגרת אחד מלימודי הליבה – גוף האדם. לימודים אלה הינם לימודי חובה, והם כוללים לימוד על מערכת ההובלה, מערכת ההפרשה ומערכת ההגנה, ופעולתם של מיקרואורגניזמים. נושאי הליבה נלמדים בכיתה י’ או י”א, ונושאי הבחירה נלמדים בכיתה י”ב. במהלך לימודים אלה קיימת התייחסות למחלת האיידס, אופן ההידבקות בה ופגיעתה במערכת החיסונית של האדם. כמורה לביולוגיה בחטיבה העליונה בעלת 26 שנות וותק בלימוד כיתות י-י”ב, אני מלמדת את נושא מחלת האיידס במסגרת תוכנית הלימודים. מרבית תלמידיי לומדים ביולוגיה ברמה של חמש יחידות לימוד, ולכן לומדים גם על מחלת האיידס. מנסיוני ראיתי את התלמידים מתעניינים מאוד בשיעורים אלה, ולדעתי מספר השיעורים שנקבע להוראת הנושא אינו מספיק על מנת לענות על צרכיי התלמידים, רמת העניין שלהם וחשיבות הנושא. יתרה מכך, הבחנתי פעמים רבות כי שיעורים אלה מעוררים עניין בקרב חברי כיתתם של התלמידים, שאינם לומדים ביולוגיה בחטיבה העליונה. תלמידים אלה למדו ביולוגיה בכיתה י”א בלבד, ומאז לא למדו ביולוגיה כלל ולכן גם לא למדו על מחלת האיידס. תלמידים אלה פונים אליי שוב ושוב ומבקשים תשובות לשאלות על המחלה, כגון: “נכון שבנשיקה מועברת המחלה מאדם חולה לאדם בריא”?, “האם שימוש במגבת של אדם חולה גורמת להעברת המחלה”?, ועוד. הם מרגישים שחסר להם ידע רב אודות המחלה, וביקשו ממני להעביר להם מספר שיעורים בנושא. תלמידים אלה נחשפים למידע אודות מחלת האיידס, מאמצעי התקשורת השונים, סרטים,