עבודות אקדמיות

מבוא ספרות המדעית בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מציגה נתונים אמפיריים התומכים ברעיון כי התנהגות בלתי מסתגלת בקרב ילדים הנה תוצר של יחסי גומלין מורכבים בין מספר של גורמי סיכון. מידע הנוגע לגורמי הסיכון בתחום של הבריאות הנפשית הוביל את אנשי המקצוע בתחום החינוך למקד את מאמציהם בכיוון של תכנון ויישום תכניות מניעה באמצעות פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות בקרב הילדים (הורוביץ, 2006). התנהגות מאתגרת עשויה להוות מקור לתסכול הן עבור ההורים והן עבור המטפלים.  לחינוך ההורים בטיפול והמניעה של ההתנהגויות המוחצנות והבעייתיות של הילדים, כגון בעיטות, צרחות, להכאות ישנה השפעה ניכרת. יחד עם זאת, התערבות ההורים לא מצליחה בכל המקרים (Fettig, Schultz, & Ostrosky, 2013). לפיכך, התערבויות של ההורים צריכות להתמקד בהיבטים המונעים ההתנהגויות מאתגרות ובהוצאה של היבטים המשמרים אותה. ממצאים מראים כי התערבויות ממוקדות מטרה או פונקציה של ההתנהגויות המאתגרות הן המוצלחות ביותר (Hemmeter, Ostrosky, & Corso, 2012). למשל, גישת התערבות מבוססת מטרה, שנמצאה כיעילה, היא גישת התמיכה בהתנהגות החיובית. גישת התמיכה החיובית הנה גישה שיתופית המבוססת שנועדה לפיתוח התערבויות פרטניות יעילות למניעה של התנהגויות מאתגרות. מסגרת זו הנה תהליך מוערך ומבוסס אמפירית המאפשר לבחון את ההיבט הבעייתי בהתנהגות ולמצוא לו פתרון יעיל. כמו כן, מסגרת זו מציעה גישה לפיתוח הבנה טובה יותר של הסיבות להתנהגות המאתגרת ואסטרטגיות למניעה של התרחשות ההתנהגות באמצעות רכישה של מיומנויות חדשות (Fettig, Schultz, & Ostrosky, 2013).הגישה מדגישה את ההיבט השיתופי לאורך תהליך ההערכה וההתערבות. ניתן להשתמש בתכנית זו בשיתוף פעולה עם ההורים בכדי ליצור תכנית תמיכה המתאימה לסביבה שבה יושמו הנהלים המוצעים (Fettig, Schultz, & Ostrosky, 2013). אחד הערכים החשובים ביותר בעבודה עם הילדים הצעירים

מבוא: הורים המביאים ילד לעולם מנסים להגשים באמצעותו חלומות שלא הצליחו להגשים בעצמם. עבור ההורים, הילד הוא מוקד מימוש והגשה עצמית.  הילד הוא מקור גאווה ומיצג את התא המשפחתי בפני הסביבה. לידת תינוק עם צרכים מיוחדים גורמת לשינויים עמוקים במשפחה. חיי המשפחה משתנים ולרוב מלווים בחווית משבר קשה בשל האבל על אובדן הילד הבריא, כעס, תסכול ורגשי אשמה. תחושות אלה עלולות להביא להתדלדלות במשאביה הרגשיים של המשפחה, לנסיגה והסתגרות ולקשיי תפקוד ודפוסי התמודדות לקויים. המשפחה נדרשת לארגן מחדש את כוחותיה ומשאביה, הן הנפשיים והן הכלכליים, כדי לעמוד בציפיות, בתפקידים, בתביעות החדשות ובהתמודדות היומיומית הכרוכים בגידולו של ילד עם צרכים מיוחדים. המטלות שנוספו למשפחה, יוצרות עומס רגשי, תפקודי וכלכלי רב שמפר את ההומוסטאזיס שהיה למשפחה עד כה. השינויים החלים במשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים עשויים להשפיע על מערכות היחסים בתוך המשפחה ועל חיי היום-יום שלה: פעילויות שבשגרה נעשות מסורבלות ודורשות תכנון מוקדם, התארגנות מיוחדת והשקעת משאבים. הורים לילדים עם צרכים מיוחדים נאלצים להתמודד עם מגוון רחב של קשיים, הנובעים ממקורות שונים: קשיים המתמקדים בילד עצמו, בקשר הזוגי, באחים הבריאים, או בקשרי הגומלין בין בני המשפחה. במחקרים שונים נמצא כי ילד עם צרכים מיוחדים מעורר מתח ודאגה מוגברים במשפחה, הגנתיות יתר, וצורך בשליטה בבני המשפחה. בקרב בני המשפחה קיימת נטייה למעורבות רגשית מוגברת ורגישות יתר, אחריות אישית גבוהה יותר, ושימוש באסטרטגיות התמודדות מגוונות בהשוואה למשפחות ללא ילד חריג (Duvall,1985). ההורים מבטאים דאגה מתמשכת לבריאות הילד, מצביעים על קשיים בטיפול ובהתמודדות עם ילדם בהשוואה להורים לילדים ללא קשיים התפתחותיים  מדווחים על תחושת עייפות, נטייה להסתגר או להתנתק מחיי החברה .לעתים מצפים ההורים

תקציר מחקר זה הינו מחקר אמפירי העוסק בהתנהגות מינית מסוכנת בקרב בני נוער, ובקשר בין התנהגות מינית זו לבין מאפיינים שונים של קבוצת השווים אליה משתייכים בני הנוער, ולבין ההערכה העצמית הכללית וההערכה העצמית המינית של המתבגרים. המחקר כלל מדגם של 552 נערים בגיל ההתבגרות (303 בנות, 249 בנים), אשר ענו על שבעה שאלונים שונים. השאלונים עסקו בנושאים “התנהגות מינית מסכנת – אורח חיים מיני”, “התנהגות מינית מסכנת – שימוש באמצעי מניעה”, “יחסי מתבגר – אוריינטציה כללית לקבוצת השווים”, “יחסי מתבגר – נורמות חברתיות בקבוצת השווים”, “יחסי מתבגר – תקשורת מינית בקבוצת השווים”, “הערכה עצמית כללית”, ו”הערכה עצמית מינית”. נתוני השאלונים נאספו, ונבדקו שמונה השערות מחקר העוסקות בקשר בין אורח החיים המיני לבין האוריינטציה לקבוצת השווים, בין התנהגות מינית מסתכנת לבין נורמות מיניות בקבוצת השווים, בין התנהגות מינית מסתכנת לבין תקשורת מינית בקבוצת השווים, בין התנהגות מינית מסתכנת לבין הערכה עצמית כללית, בין התנהגות מינית מסתכנת לבין הערכה עצמית מינית, בין אוריינטציה לקבוצת השווים לבין הערכה עצמית כללית, בין נורמות מיניות בקבוצת השווים לבין הערכה עצמית מינית, ובין תקשורת מינית בקבוצת השווים לבין הערכה עצמית מינית. ממצאי המחקר אוששו את ההשערה כי קיים קשר חיובי בין התנהגות מינית מסתכנת בקרב בני נוער לבין תקשורת מינית הקיימת בקבוצת השווים אליה הם משתייכים.   תוכן עניינים תקציר 2 1. התנהגות מסתכנת והתנהגות מינית מסתכנת בתקופת ההתבגרות 3-7 2. הערכה עצמית – כללית ומינית 8-11 3. יחסי מתבגר וקבוצת השווים 12-17 שיטת המחקר  18-25 ממצאים  26-38 דיון ומסקנות 39-47 ביבליוגרפיה  48-50 נספחים 51-

מבוא בבואנו לבחון כיצד הרשתות החברתיות משפיעות על תרבות הצריכה, עלינו לאמוד תחילה את מימדי התופעה הטכנולוגית ההולכת וגוברת. לאחר מכן, עלינו לבחון כיצד נערכים החברות במשק ל”עידן הטכנולוגי החדש” וכיצד הוא משפיע על יחסי הגומלין בתוך החברה ומחוצה לה. עבודה זו, עוסקת בהשפעת הרשתות החברתיות על תרבות הצריכה בחברת הדקה ה-90 ובחברת אול ג’ובס. בתחילתה אנו סוקרים מספר מאמרים בנושא רשתות חברתיות המהווים עבורנו בסיס תיאורתי לניתוח והמלצות שיווק לחברות הדקה ה-90 ואול ג’ובס. לאחר כן, אנו צוללים אל תוך עולמם השיווקי של החברות החל מפילוח קהל המטרה ועד לאסטרטגיות השיווק ברשתות החברתיות. לעניין זה, הרשת החברתית שעליה נבחר לעשות את העבודה הוא – פייסבוק הנחשב כיום לרשת החברתית הגדולה בעולם. לאחר שסקרנו את הנושא תאורתית, ניתחנו והמלצנו לחברות כיצד לפעול על מנת לגעתבליבו של הצרכן – אנו נוגעים במקצת בנושא היחסים הפנים ארגוניים והחוץ ארגוניים הנובעים מתרבות הצריכה העכשווית המושפעת מהרשתות החברתיות. בהתייחסותנו לגורמים הפנים ארגוניים, אנו בוחנים את יחסי הגומלין שבין החברות לעובדים ולמנהלים. כמו כן, בהתייחסותנו לגורמים החוץ ארגוניים אנו בוחנים את יחסי הגומלין של החברות מול הספקים השונים איתם עובדים. נסיים עבודה זו בסיכום קצר של הנאמר תוך הבעת דעה אישית על עתידה של תרבות הצריכה ברשתות החברתיות. יש לציין כי נושא זה מהווה אבן דרך ונקודת ציון חשובה בעולמנו הטכנולוגי בכלל ובתמורות המתרחשות בתרבות הצריכה. אם בעבר היינו מגיעים פיזית למרכולים ולשווקים, כיום בלחיצת כפתור ניתן לרכוש מוצרים שונים ואף לחצות גבולות למדינות ותרבויות שונות.           תוכן עניינים: 1. מבוא 1 2. התפתחות הרשתות החברתיות והשפעתן על הצרכנים 2.1 –

תקציר מטרת מאמר זה היא לגבש עקרונות יישומים שיסייעו לצוות החינוכי בהתמודדותו עם קשיים של ילדי הגן להצטרף למשחק חברתי. ניסיונות ההצטרפות למשחק שמתקיימים באופן תדיר בגני הילדים מהווים פעמים רבות כגורם לקונפליקטים, קשיים חברתיים ולתחושת דחייה. כמענה אפשרי לאותם קשיים קיימת הגישה הדיאלוגית בחינוך אשר צומחת ומתפתחת בעשורים האחרונים ומקבלת ביטויים שונים בתוך השדה החינוכי.  העיקר בגישה הדיאלוגית זה קיומן של אינטראקציות הדדיות ורצוניות המתקיימת בצורה מכילה ואמפטית בין הצדדים. במאמר זה אציג בחלקה הראשון של הסקירה התאורטית את המורכבות של מיומנות ההצטרפות למשחק חברתי על היבטיה השונים, ובחלקה השני של הסקירה אציג את הגישה הדיאלוגית בחינוך בדגש על האינטראקציה הדיאלוגית בין גננת לילד. מתוך שתי הסקירות אעשה אינטגרציה ואסיק מה הם מידת וסגנון המעורבות של צוות חינוכי הפועל בגישה הדיאלוגית בתוך אותן סיטואציות של הצטרפות למשחק חברתי בגן הילדים? המסקנות יוצגו בחלק השלישי בצורת מסמך עקרונות ועצות למחנכי הגיל הרך .       תוכן עניינים: התערבות צוות גן הילדים בקשיי הצטרפות למשחק חברתי לפי הגישה הדיאלוגית 1 ראשי פרקים 2 תקציר 3 מבוא 4 סקירה תיאורטית 6 הקשיים בהצטרפות למשחק קבוצתי 6 גורמים המסייעים להצטרפות למשחק חברתי 7 הצטרפות למשחק בהקשר לגיל 9 עיבוד מידע חברתי וחלקו בהצטרפות למשחק 9 השפעת תפקוד תהליך עיבוד המידע החברתי על ההצטרפות למשחק חברתי 10 הגישה הדיאלוגית 11 מאפייני הדיאלוג 11 דיאלוג בחינוך 12 המאפיינים הייחודים של הדיאלוג החינוכי 12 הבניית הידע תוך אינטראקציה דיאלוגית בין גננת לילד 13    

מבוא ההתייחסות הרווחת להומוסקסואליות, עד שנות השבעים, הייתה כמחלה שיש לטפל בה. אלפרד קינסי הוציא לאור בשנת 1948 את ספרו “ההתנהגות המינית של הגבר”, בספר הקדיש קינסי פרק מיוחד לנושא ההומוסקסואליות, בו הגדיר הומוסקסואליות על פי כמות הגירויים אליהם מגיב הפרט בצורה ארוטית כלפי בני אותו המין. קינסי היה הראשון שבאמצעות מחקר שלל את ההנחה שהתנהגות הומוסקסואלית היא פתולוגית. הממצאים של  קינסי הראו שלא קיימת חלוקה בלעדית של שתי קטגוריות דיכוטומיות, הומוסקסואלים  והטרוסקסואלים כפי שנהוג לחשוב. בשנות השבעים המאוחרות ההתייחסות להומוסקסואליות השתנתה ומוקד ההתעניינות הופנה לעבר הליקויים בתפקוד המשפחה כסיבה העיקרית לתופעה. Plummer (2001), הציג גישה המשלבת את ההיבט ההתפתחותי האינדיבידואלי עם ההקשר החברתי והארגוני בנוגע לפיתוח זהות הומוסקסואלית. תהליך גיבוש הזהות, על פי גישתו, הוא תהליך המתמשך לאורך כל חייו של הפרט ואיננו מסתיים בילדות המוקדמת  כפי שגרס פרויד.  Plummer(2001), התבסס על גישת ההבניה החברתית ותיאר תהליך שבו מצבי אישיות הופכים  לתפקודים בעלי משמעות מתוך אינטראקציה חברתית. חוויות הילדות הן אולי תנאי מוקדם  להיווצרות לשלב שבו תפקודים וידע חדשים נלמדים, אך מוקד ההתפתחות הוא בגיל מאוחר יותר. בשנות התשעים המושג “מחלה” פינה את מקומו סופית למושג של הומוסקסואליות כמצב קיים. הלפרין (1990) תיאר את המיניות כהמצאה מודרנית. הלפרין המשיך בהפצת תיאוריית ההבניה החברתית כפי שפוקו הציג אותה אך הדגיש שגם ההטרוסקסואליות היא מושג מודרני. חשיבותה של תיאורית ההבניה החברתית היא בסברה שהחלוקה לקטגוריות הטרוסקסואלים והומוסקסואלית, היא שרירותית וכי אין קטגוריה שהיא “טבעית” יותר (קורן, 2003). לאור ההכרה במושג ובקהילה ההומוסקסואלית, החלו לעסוק מחקרים בעשור האחרון באופן בו הקהילה מנציחה את אירועיה, שומרת על גבולותיה ומבנה את הזיכרון הקולקטיבי שלה.

מבוא פירוש הפמיניזם הינו תנועה למען שוויון זכויות לנשים. ראשית הפמיניזם נמצא דווקא במהפכה הצרפתית שהתחוללה בעקבות “הצהרת זכויות האדם” בשנת 1789. הצהרה זו קבעה כי לכל הצרפתים, גברים ונשים, זכויות שוות. בעקבות ההצהרה דלעיל, פרסמה בשנת 1792 מרי וולסטונקראפט את ספרה “בעד זכויות האישה”. בספרה טענה וולסטונקראפט כי יש לפתח את שכלן של הנשים ולהעניק לאלו עצמאות כלכלית. נשים משכילות לא יביאו תרומה רק לעצמן, אלא אם לקידום המין האנושי. בשנת 1903 התאגדו נשים באנגליה תחת השם ‘סופרז’יסטיות’ אשר דרשו שוויון זכויות וזכות הצבעה בבחירות. ארגון נשים זה פעל נמרצות לעורר את הקהל למודעות בנוגע לעוול הנעשה לנשים, ארגנו אפוא אספות פוליטיות שעוררו את זעם השלטון, ובעקבות כך נאסרו ופתחו בשביתת רעב. בעשורים האחרונים החלו מדינות המערב לחוקק חוקים למען שוויון זכויות הנשים, וזאת בעקבות מאבקי תנועות הנשים לאורך ההיסטוריה. במהלך המאה העשרים אנו עדים לשינוי ושיפור מעמד הנשים, הן בתחום המשפחה והחינוך והן בתחום התעסוקה והפוליטיקה. ועדיין, עשרות שנים לאחר מימוש זכות הבחירה לנשים וקבלת החוק לשכר שווה, נראה כי מעטות הן הנשים בעמדות מפתח פוליטיות, כלכליות ומקצועיות ברחבי העולם. על כן, תנועות הנשים בעולם ממשיכות מאבקן להגברת המודעות לזכויות הנשים והגנה על זכויות אלו.  

מבוא שאלת המחקר הנוכחי הינה השפעת הפלישה המונגולית על אמנות הציור הערבי. אמנות הציור הערבי הגיעה לשיאה בבגדאד לקראת אמצע המאה ה-13. הפלישה המונגולית הפכה להיות ציון דרך חשוב ביותר בהתפתחות הציור הערבי. עם בואם של המונגולים המביאים עמם אלמנטים רבים של תרבות המזרח הרחוק, ועם תנועה גדולה של האמנים המקומיים בחיפושים אחר ביטחון אישי וכלכלי, השתנו פני האמנות. התחום העיקרי שבו התפתח הציור הערבי הוא עיטור הספרים. על מנת להשוות את אמנות עיטור הספר של אסכולת בגדאד בתחילת המאה ה-13 עם אמנות עיטור הספר של אמני החצר בתקופת השליטים המונגולים בתקופה מאוחרת יותר, נותחו מספר דוגמאות מספרים בתחומים שונים, ואדון בהבדלים בין הציורים מהתקופות השונות. לפני הפלישה המונגולית, התמקדה אמנות הציור בנושאים חילוניים ציורי צמחים וחיות, תמונות ג’אנר ואיורי ספרות יפה. בעקבות הפלישה, נושאי עבודתם של האמנים חזרו להיות קשורים לדת או לעסוק בהיסטוריה של מלחמות וכיבושים.   תוכן עניינים מבוא – 2 1. סקירה היסטורית- 3 1.1 איראן בימי הביניים לפני הפלישה המונגולית- 3 1.2 הפלישה המונגולית – 4 2. ציור ערבי בבגדאד של המאה ה-13 – 5 2.1 אמנות עיטור הספר – 5 2.1.1 איור ספרי מדע – 6 2.1.2 ספרי יד המאוירים “מקאמת” – 9 3. ציור ערבי במהלך התקופה המונגולית – 19 3.1 עיטור ספרים – 19 3.1.1 כתב היד “תועלת החיות” – 19 3.1.2 “תולדות העבר” – 21 3.1.3 “סיכום ההיסטוריה” מאת ראשיד אל-דין-23 3.1.4 איורי “מקאמת אל חרירי” בתקופת הכיבוש המונגולי-25 4. סיכום -26 5. ביבליוגרפיה – 28

 תקציר בעבודה זו אתמקד בתיאור גנום וירוס הפטיטיס C, תוך איפיון מרכיביו ותפקידיהם וכן אציג מספר קולטנים של התא המארח בעלי תפקיד מרכזי בכניסת הנגיף לתא. לשם כך אציג מבוא הכולל רקע על וירוס ההפטיטיס C, המבנה שלו, התחלואה לה הוא גורם ואמצעי הטיפול הקיימים, וכן אציג חמישה עבודות מחקר שונות, תוך תיאור שיטות מחקר, תוצאותיהם ומסקנותיהם. בתחילה עם זיהוי קיומו של וירוס הפטיטיס C, מבחני נוגדן שהתבססו על אזור מסויים בגנום, נמצאו לא יעילים בזיהוי זנים שונים של הזיהום, בשל שונות הרבה בגנום שלו. במחקר הראשון שאציג,  (1993, Simmonds et al.), סיווגו את גנום וירוס ההפטיטיס C לשישה גנוטיפים עיקריים וסדרה של תת גנוטיפים בעזרת אנליזה פילוגנטית של רצפי הנוקליאוטידים שנגזרו מחלק של הגן המקודד חלבון לא מבני (NS-5), מתוך אוסף של 76 דגימות תורמי דם שנדבקו ב- HCV ברחבי העולם. חשיבות זיהוי הגנוטיפים ותתי הגנוטיפים, מעבר לגורמים שאולי קשורים במהלך המחלה, קשור בעיקר להתאמת סוג הטיפול ולמשך הטיפול האנטי ויראלי,  לפי הגנוטיפ.1 קושי גדול ונוסף, במחקרים של וירוס ההפטיטיס C, היה שלא הצליחו לגדל אותו בתנאי תרבית. המחקר השני שאציג (2005, Lindenbach et al.), מתאר גנום HCV באורך מלא, מגנוטיפ a2 (JFH1) שמשכפל עצמו ומייצר חלקיקי נגיף מדבקים בתא התרבית במבחנה (HCVcc). גנוטיפ זה מדביק ביעילות שורת תאי הפאטומה אנושי (Huh-7), או תת שיבוטים נגזרים שלו (Huh-7.5 ו- Huh-7.5.1).  במחקר עצמו, תוך תיאור תהליך הרכבת הגנום, ההדבקה לתאי התרבית, וזיהוי מאפייני “התנהגות” HVC, הודגמה חשיבות הקולטן התאי CD81 האנושי לכניסת HVC לתא, וייחודו של הוירוס בכך שצפיפותו קלילה מהרגיל,2 וכפי שהוצג במחקרים מאוחרים יותר, 3 קשורה לאינטראקציה שלו

מבוא עבודה זו תבחן את מסקנות ועדת אור שחקרה את אירועי אוקטובר 2000. המהומות שהתרחשו במגזר הערבי שבתחומי המדינה בחלקו הראשון של חודש זה היו חסרות תקדים. האירועים היו חריגים ויוצאי דופן מכמה בחינות. עבודה זו תנתח את מסקנות הוועדה בהיבטים שונים ותעמוד על השלכותיהן של מסקנותיה – האם לא הייתה אפשרות לצפות את העתיד לבוא, על מי הוטלה האחריות לאירועים וכיצד קיבלו הצדדים – המשטרה, הדרג המדיני והערבים, את מסקנות הוועדה. באירועי אוקטובר 2000 נטלו חלק אלפים, במקומות רבים, בעת ובעונה אחת. עוצמת האלימות והתוקפנות שבאה לידי ביטוי באירועים הייתה גבוהה ביותר. כנגד אנשי כוחות הביטחון, ואף כנגד אזרחים, נעשה שימוש באמצעי תקיפה מגוונים ובהם, במספר קטן של מקרים, ירי של אש חיה, יידוי בקבוקי תבערה, שימוש בגולות מתכת אשר יודו בקלע דוד במהירות גבוהה, יידוי אבנים באמצעים שונים וגלגול צמיגים בוערים. יהודים הותקפו בדרכים בשל היותם יהודים ורכושם הושחת. במהומות נהרגו 13 אזרחים ונפצעו עשרות. אני סבורה כי שאלות אלו נושאות חשיבות באשר להבנת תפקידה של הוועדה – האם הביאה לקיטוב או לקירוב, ועד כמה מסקנותיה יכולים לשנות את מרקם היחסים העדין בין אזרחיה היהודים ואזרחיה הערבים של ישראל. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, וניתוח קטעי עיתונות, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים מהמחקר האישי והמסקנות שיעלו מהדיון.   תוכן עניינים מבוא: עמ’ 3 סקירת ספרות 1. זיכרון, לאומיות וטראומה בחברה הערבית – פוטנציאל ההתלקחות: עמ’ 4-8 2.