עבודות אקדמיות

מבוא עבודה זו מבקשת לבחון ולנתח מהם שימושי הטרור באינטרנט, כיצד ארגוני טרור משתמשים בו, לאיזה שימושים ובאילו דרכים. מחקר זה חשוב ומעניין מאחר והאינטרנט הוא דבר מאוד מרכזי וחלק חשוב מחיי היום יום של החברה ודרך האינטרנט ניתן לרכוש מוצרים, למכור, להעביר תכנים מסוימים, לשווקם ולהכיר עולמות שונים, אך עם זאת בידיים הלא נכונות האינטרנט יכול להוות סכנה, על ידי השבתת אתרים, חשיפת קונספירציות, ביצוע פיגועים במקומות הומי אדם ועוד. את שאלת המחקר אנתח באמצעות מאמרים ואתרים באינטרנט. כמו כן אחקור מי הם ארגוני הטרור ומהי המטרה והאידיאולוגיה אליה שואף כל ארגון, כמו כן מה תוכן אתרי האינטרנט שבנה הארגון, על מה מושתתים ערכיו, תפיסת העולם והאידיאולוגיה עליו מתבסס. בעזרת אתרי אגרוני הטרור יתאפשר להבין כיצד הם מושכים אליהם את אוהדי הארגון, איך הם מתמודדים עם המתנגדים ואויביהם, השלטונות והממשל וכמובן השימושים של ארגוני הטרור באינטרנט, כיצד הם משתמשים ברשת האינטרנט המבוזרת, לאילו מטרות, איך בעזרתה הם מפחידים וזורעים פחד ואימה בקרב ההמון ואיך מקדמים פעולות טרור דרכה.     תוכן עניינים מבוא-עמוד 3 אינטרנט-עמוד 4 טרור-עמוד 5-6 מי הם ארגוני הטרור באינטרנט- עמוד 6-8 שימוש ארגוני הטרור באינטרנט-עמוד 9-13

מבוא: בתחילת שנת 2009 החל בישראל מבצע צבאי בשם “עופרת יצוקה”. כמו בכל מבצע או מלחמה סופגת כלכלת המדינה הפסדים רבים הבאים לידי ביטוי בפגיעה קשה במערכות העסקיות. אחד הענפים העיקריים שהושפעו ממערכה זו הוא ענף התיירות. ענף התיירות חווה בעבר מלחמות ומערכות רבות, כאשר בכל מערכה באופן עקבי, הוא סופג הפסדים רבים שלאחריו הוא משתקם לאיטו וחוזר לקצב גידול שהולך וגובר. עבודה זו באה לבחון כיצד חברה בודדת בתוך המערכת העסקית בענף התיירות, חוותה את המשבר הכלכלי שבא בעקבות המבצע הצבאי. החברה שעליה נבחרה עבודה זו היא “קשרי תעופה”, והשאלה שאנו באים לבחון היא: כיצד מושפעת קשרי תעופה מהמצב הביטחוני בישראל ביחס לענף התיירות ? על מנת לענות על שאלה זו, נדרש לבחון את מצבה של חברת “קשרי תעופה” בעולם העסקי בו היא מתנהלת ולהשוותה אל מול ענף התיירות. בתחילתה של עבודה זו, אנו עורכים סקירה קצרה על ענף התיירות בישראל ומציינים מספר אבני דרך אשר נותנים מעט מושג על מצב הענף בעת מלחמה ובעת שיגרה. לאחר בחינת מצב הענף, עולה הצורך להעמיק בחברת “קשרי תעופה” ולשם כך מוצגים מספר נתונים מהדו”חות הכספיים של החברה אשר יעידו על מגמות החברה הן בעיתות מלחמה והן בעת שיגרה. כאשר אנו בוחנים מצב של חברה מסוימת אל מול הענף בו היא נמצאת, נדרש מאיתנו לאמת את התוצאה אל מול גורם שלישי נוסף. הגורם אותו בחרנו בעבודה זו, היא חברת איסתא, המהווה את אחת החברות המובילות במשק הישראלי בענף התיירות. הבחירה בחברת איסתא נובעת מגודלה של החברה והשפעתה הניכרת על ענף התיירות בישראל. לאחר שבחנו את המגמות הכלכליות בעת מלחמה ובעת שיגרה בחברת

מבוא באופן מסורתי, האמנות נתפסת כמדיום המעביר מסר של יופי. התלמיד בבית הספר אמור לצייר וליצור לפי סטנדרטים המוכתבים, במטרה ללמדו לייצג את העולם באופן פיגורטיבי: קרקע למטה, שמיים מעל, פרופורציות ופרספקטיבה, צבעוניות וכיוצא באלה. כאשר אותו תלמיד גדל ומגיע לתיכון, למגמת אמנות או למכללה, הוא נדרש לפעול לפי סטנדרטים שונים: עתה הוא נדרש ליצור באופן מעניין, לחדש, להיות מקורי. המסורת בה עליו להשתלב אינה עוד הפיגורטיבי אלא המופשט. עם זאת, ההשכלה הראשונית משפיעה על כולם” אמנות עוסקת, כחלק מתחום הדיון שלה, ביפה. במקביל, קובעת החברה מיהו יפה. מסרים חברתיים לגבי יופי מוקנים כחלק מתהליך הסוציאליזציה, מהינקות: הטוב הוא יפה והיפה- טוב. הרע- מכוער תמיד. מיהו הרע? השחור, הערבי, היהודי, הבורגני או הקומוניסט- בהתאם לקביעה החברתית. יש כאן סתירה: מצד אחד יש קריטריונים ליופי. מצד שני: היופי תלוי, יחסי, סובייקטיבי או תלוי חברה, או תלוי תרבות. איך ייתכן שאותו דבר יהיה אובייקטיבי וסובייקטיבי בו זמנית? איך מזוהה הטוב עם היפה- מעבר לכל החברות והתרבויות? איך יכול היופי להיות שונה בין חברות ובכל זאת שיהיו לו קריטריונים קבועים? איך קובעת החברה מהו ערך היופי שלה וכיצד היא מבצעת את הסוציאליזציה אליו? עבודה זאת מנסה להשיב על שאלות אלו או לפחות, להראות חלק מהתשובות האפשריות. עם זאת, נתמקד בשאלות העיקריות: כיצד משמשת האמנות בחברות שונות להעברת מסר היופי וכיצד מסר זה משתנה בהתאם לשינויים חברתיים ומדיניים בתקופות שונות.   תוכן מבוא – 1 האם קיים יופי אוניברסאלי? – 1 הדיון ביופי בפילוסופיה המערבית: האם היופי אובייקטיבי או סובייקטיבי?1 קהילות ויופי: הדיון ביופי בסוציולוגיה – 7 האם יש תפקיד ליופי באמנות? – 10

מבוא מטרת המחקר הנוכחי היא לאפשר התבוננות על מרכיב היזמות בבתי-הספר הדמוקרטיים בישראל מזווית שטרם נבחנה לעומק עד כה – נקודת מבטם של מנהלי בתי-הספר. בבית-הספר הדמוקרטי מתקיים כל העת מאמץ לקיים התנהלות בית-ספרית שתתאים לצרכים של חברי קהילת בית-הספר ולאופן שבו הם מבינים ורוצים שבית-הספר יתנהל. התנהלות שכזו מכילה באופן מתמיד אלמנטים של התחדשות, יצירה ומעורבות של גורמים שונים בחיי בית-הספר, ומרכיב היזמות מצוי בהתנהלות שכזו באופנים שונים. גם בבית-ספר דמוקרטי יש השפעה רבה לאופן שבו מנהל המוסד תופס ומתייחס למרכיבים שונים בהתנהלות היום-יומית. היכולת לבחון את עמדותיהם של מנהלי בתי-הספר הדמוקרטיים כלפי ההיבט היזמי בבית-ספרם תוסיף הבנה של מאפייני תחום היזמות בבתי-ספר דמוקרטיים ואופן ניהולו. הבנה כזו עשויה לסייע למנהלים, לאנשי צוות, להורים, או לכל גורם אחר הקשור לבתי-ספר דמוקרטיים לבחון את מאפייני היזמות בבית-הספר שאליו הם קשורים ולתכנן את התנהלותם נוכח המאפיינים שיעלו במחקר. מנהלי בתי-הספר הדמוקרטיים מעוניינים בבדיקת תחום היזמות בבית-ספרם, שהרי תחום זה אופייני לגישה החינוכית שהם מנהלים, וזהו אלמנט שהם נדרשים להכריע לגביו לעיתים תכופות, הן לגבי האופן שבו הם מאפשרים או מעודדים אותו, והן לגבי האופן שבו הם נאלצים למנוע או לעכב אותו. מטרה נוספת שמחקר זה עשוי להשיג קשורה בכוונתי להפוך בעצמי למנהל של בית-ספר דמוקרטי בעתיד. לפיכך, מחקר זה עשוי לסייע לי לגבש תפיסה ניהולית-חינוכית בכלל, ובנושא היזמי בתוך בית-הספר בפרט, שאוכל לנסות להביאה לכלל מימוש ביום בו אהפוך למנהל. מכאן נגזרת שאלת המחקר שלי בעבודה זו: כיצד רואים מנהלי בתי-הספר הדמוקרטיים בישראל את מאפייני היזמות בבית-ספרם? לצורך בחינת שאלה זו אבדוק תחילה את הגדרות מושג היזמות והיזם באופן כללי, ולאחר

תקציר אינטליגנציה רגשית מהווה תבנית מדעית שזכתה לפופולריות מראשית שנות ה-90. מאז, מהווה המושג מקור בלתי נדלה למחקרים רבים במדעי ההתנהגות אשר באים למפות את התרומה הייחודית של הכישורים הרגשיים, הכלולים תחת המושג למגוון תחומים קרדינאליים בחיי האדם. נוכח התרומה של האינטליגנציה הרשית, שכבר זוהתה בהקשרים שונים (תפקוד במקום העבודה, התמודדות אדפטיבית עם לחץ, בריאות נפשית ופיסית, תחושת סיפוק כללית מהחיים ויחסים חברתיים מספקים) מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות את תרומת האינטליגנציה הרגשית בקונטקסט שטרם נחקר די הצורך; מערכת יחסים קרובות-בחיי-הנישואים. חיי הזוגיות מפגישים את הפרט עם מגוון של סיטואציות חברתיות עמוסות ביותר, החושפות את האדם לקשת מגוונת של רגשות החל מתקווה, הנאה ואושר וכלה בכעס, עצב ועלבון. בכדי להתמודד עם עומס רגשי זה, בני הזוג צריכים להיות מסוגלים לתקשר זה עם זה בצורה ברורה ופתוחה, ליישב חילוקי דעות, לוותר ולסלוח. כדי לבחון את טבע התרומה של האינטליגנציה הרגשית לחיי הנישואים, נבחרו להיבדק במחקר 3 משתני מפתח מרכזיים המהווים חלק בלתי נפרד מחיי הנישואים: תקשורת זוגית, הומור ושביעות רצון. ההנחה המרכזית ביסוד עבודה זו היא ששלושת המשתנים הנ”ל יתווכו את הקשר המצופה ביניהם לבין איטליגנציה רגשית. בבסיס מחקר זה עומדות 3 הנחות: אינטליגנציה רגשית תתרום בצורה חיובית לתקשורת מילולית והבלתי מילולית בין בני הזוג; תרומה חיובית זו, תגביר את שביעות רצונם של בני הזוג מחיי נישואים; הקשר החיובי בין אינטליגנציה רגשית והומור יתרום ליכולת בני הזוג לנהל קונפליקטים בצורה מושלכת ולהתמודד עם מצבי לחץ הפוקדים את חייהם. באופן כללי, המחקר הנ”ל מבקש לענות על שאלה הבאה: האם קיים קשר בין רמת  האינטיליגנציה הרגשית לבין תקשורת זוגית, הומור  ושביעות רצון בקרב

הקדמה השימוש והצריכה של סמים מהווה אחת הסוגיות הקשות ביותר בחברה המודרנית כמעט בכל מדינות העולם. הסוגיה היא חשובה ושנויה במחלוקת לאור השפעתה הניכרת של הבעיה על מספר רב של אנשים. מה שמייחד את הדיון המשפטי-נורמטיבי בסמים הוא ההשפעה המאוד גדולה של אותו דיון משפטי על החברה בכלל. כלומר ההשפעה של הדיון המשפטי על העולם האמיתי בקשר לסמים היא מאוד גדולה. בחרתי בעבודתי זו לדון במדיניות השימוש בסמים קלים בישראל. אנסה לגעת בשיקולים בעד ונגד המדיניות הנוכחית. עד כמה היא אפקטיבית בהתמודדות עם תופעת השימוש בסמים. אדון בהשפעות של השימוש בסמים אלה. ולאחר מבט השוואתי על מדינות אחרות, אנסה להסיק מסקנות בסוף העבודה לאור הסטטיסטיקה והמאמרים שקראתי. שאלות שננסה לענות עליהם: האם הנזק הנגרם משימוש בסמים קלים מצדיק איסור גורף על השימוש בהם? האם המשפט הפלילי הוא הכלי המתאים להתמודדות עם בעיית הסמים? הרי משתמשים בסמים שהולכם  לכלא עלולים להיות עבריינים יותר טובים ואחרי שיצאו הם עלולים להדרדר לפעילות יותר חמורה מסמים. להוסיף לזה הקלון שנדבק באדם, יהיה לו קשה יותר להשתלב בחברה, להתקבל לעבודה ולנהל אורח חיים נורמטיבי. בחרתי לא לדון בהצדקת האיסור על שימוש בסמים קשים (או מסוכנים) לאור ההסכמה הרחבה לגבי הצדקת האיסור על שימוש בסמים אלה.   תוכן עניינים 1. הקדמה  עמ’ 3 2. מהו סם עמ’ 4 3. הדין בישראל חקיקה עמ’ 5 פסיקה  עמ’ 6 יסוד החזקה עמ’ 8 4. ההשפעה של השימוש בסמים עמ’ 9 5. פטנליזם עמ’ 12 6. שיקולים בעד לגליזציה  עמ’ 15 7. שיקולים נגד לגליזציה עמ’ 16 8. משפט משווה ארה”ב עמ’ 18 הולנד  עמ’ 19 9. סיכום עמ’

תקציר ילדים לקויי הלמידה מאופיינים בליקויים  בתפיסה, בקשב, בעיבוד קוגניטיבי, בקידוד ושליפה מהזיכרון ופגיעה בקבלת החלטות. קומורבידיות של ליקויי למידה מלמדת על מקור משותף של הליקויים, בעוד הילד בו מתגלה שילוב הליקויים נפגע קשה יותר. חרדה נלווית לליקויי הלמידה ונובעת בעיקר מהציפייה לכישלונות, תוך שהיא מגבילה עוד יותר את יכולות עיבוד המידע של הילדים. הפגיעות הקוגניטיביות בליקויי הלמידה משפיעות גם על יכולותיהם החברתיות-רגשיות של הילדים לקויי הלמידה. הן משפיעות על הבנה של רמזים חברתיים, הבנת רגשות  ובמיוחד רגשות מורכבים ומקשות על הילד לבטא את שהוא מרגיש וחושב. כתוצאה מכך התנהגות הילד לקוי הלמידה ילדותית לגילו  ולכן בני גילו דוחים אותו. בגלל הפגיעות הקוגניטיביות, נפגעות היכולות המרכיבות מסוגלות חברתית ותקשורתם החברתית של הילדים לקויי הלמידה פגועה. מלבד דחייה, סובלים הילדים לקויי הלמידה מבדידות ומהצקות,  הם בודדים יותר מילדים רגילים ודימויים העצמי נמוך. כדי לסייע לילדים לקויי הלמידה להשתלב מבחינה חברתית, ניתן להיעזר בתוכניות לימוד בית ספריות, קבוצתיות ואישיות לקידום הלמידה החברתית והרגשית. גם התערבויות קטנות של המורה בכיתה יכולות להביא לשיפור שילובו של התלמיד לקוי הלמידה בכיתה. שימוש במודל ה- DIR עשוי להקל להבין כיצד תפקודים שונים משתלבים זה בזה לקידום יכולות חברתיות ואלו התערבויות יכולים מורים ליישם.   מבוא מעבר לקשיים המתעוררים בתהליך הלמידה, תלמידים לקויי למידה מתמודדים עם קשיי הסתגלות לתנאי הסביבה. מטרתה העיקרית של תכנית השילוב היא לסייע במיצוי היכולות האקדמיות של תלמידים לקויי למידה. יחד עם זאת, שילוב הילדים בעלי לקויות למידה בסביבה נורמטיבי עשוי להבליט את השוני בינם לבין הילדים האחרים. כלומר, מעבר לקשיים הנובעים מהליקוי, ילדים בעלי לקויות הלמידה מתמודדים עם קשיי הסתגלות בסביבה החברתית

תקציר עבודה זו הינה עבודה עיונית שמטרתה לסקור את תחום לקויות הלמידה בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ובפרט סקירה של דרכי ההתמודדות וההעצמה האישיים והמוסדיים שפועלים כיום בשדה ההשכלה הגבוהה על מנת להנגיש ולשלב אותו לאוכלוסיית לקויי הלמידה. המחקרים מראים סבירות גבוהה מאוד לכך שילד עם לקויות למידה יגדל להיות מבוגר עם לקויות למידה, וייתקל בקשיים בלימודיו האקדמיים או המקצועיים ובעולם התעסוקה. כיום ישנו גידול במספר הסטודנטים עם לקות הלמידה במוסדות האקדמיים, כאשר בארץ מעריכים את היקף לקויי הלמידה בקרב הסטודנטים בשיעור של בין 5%-15% של סטודנטים מאובחנים ולא מאובחנים.  ללקות הלמידה ישנן השפעות רגשיות, חברתיות ולימודיות על הסטודנט, אשר נדרש להתמודד עם השפעות אלו במגוון דרכים. דרכי ההתמודדות המרכזיות של המוסדות האקדמיים והסטודנטים עצמם כוללים העדפה מתקנת, הפעלה של מרכזי תמיכה ושילוב המספקים תמיכה אישית וקבוצתית, שימוש בטכנולוגיה מסייעת ויישום של תכניות לסינגור עצמי שמתמקדות בהעצמת הסטודנט לקוי הלמידה. כל אלו מתקיימים לצד התפתחות בהבנה כי המוסדות האקדמיים נדרשים לספק מענה גם להכנתם של סטודנטים לקויי למידה גם לשוק התעסוקה, הטומן בחובו קשיים מיוחדים לאוכלוסייה זו.   מבוא ‘לקויות למידה’ הינו מונח כללי, המתייחס לקבוצה הטרוגנית של ליקויים, הבאים לידי ביטוי בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש במיומנויות של הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, חשיבה, יכולת מתמטית או כישורים חברתיים.  בניגוד לדעה הרווחת, לקויות למידה אינן נעלמות בבגרות, אלא אותם סימפטומים התנהגותיים וקוגניטיביים מלווים את האדם לאורך חייו, וגם אם טבעם משתנה בשלבי ההתפתחות השונים, השפעתם עדיין ניכרת בתחומי חיים שונים. בשנים האחרונות ישנו גידול במספר הסטודנטים עם ליקויים בכלל, ועם לקויות למידה בפרט, הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בכל העולם. גם

מבוא תאטרון פוסט-דרמטי בא להגדיר יצירות שמסרבות להתחייב למסורת התיאטרונית, תוך שהוא בעצמו מסרב להתחייב למסורת המחקרית, ובסופו של דבר מקבץ תחתיו מרחב שלם של תופעות והופעות-המחול והמיצב והמיצג והמוצג-כולם נדחקים אל תוך מסגרת ההצגה, עד שקשה להבדיל בין תיאטרון לבין מחול, בין הצגה לבין ניסוי חברתי,בין במה לבין מרכז קהילתי ובין יצירה לדיון תיאורטי. בעבודה זו אחקור את הפרשנות הבימתית של רנה ירושלמי ל”רומיאו ויוליה” מאת שייקספיר לאור המאפיינים של התיאטרון הפוסט דרמטי ודפוסי פעולתו. הפרקים הראשונים בעבודה יוקדשו לסקירה של דפוסי הפעולה של התיאטרון פוסט דרמטי כפי שהם משתקפים בספרות המחקרית, תוצג הביוגרפיה המקצועית של רינה ירושלמי שתתאר את דרכה המקצועית שהובילה אותה להקים את קבוצת “אנסמבל עיתים.” יתר הפרקים  יציגו את האמצעים הפוסט-דרמטיים כפי שהם באים לידי ביטוי בפרשנות הבימתית של רינה ירושלמי במחזה “רומיאו ויוליה” תוך התמקדות ב דפוסי פעולה פוסט דרמטיים בהם השתמשה ירושלמי. כמו תערך סקירה של תפקיד הקהל במחזותיו של שייקספיר בכלל, וביצירה הבימתית “רומיאו ויוליה” בבימויה של  ירושלמי בפרט. העבודה תעסוק בין היתר בשפה הייחודית של ירושלמי בתוך התאטרון הפוסט-דרמטי וביכולתה לתרגם את מאפייניו למופע ייחודי ומודרני. היות והעבודה תעסוק במחזה הידוע הזה אצטט כמה דברים עליו מ”אודות המופע”: רומיאו ויוליה הוא טרגדיה מוקדמת של שקספיר, שהוצגה . מחזה זה על אהבת נעורים המלבלבת 1695לראשונה בשנת בין חומותיה של שנאה עתיקה, התחבב על הקהל מיד. עלילתו מתרחשת בעיר ורונה שבאיטליה, על רקע מריבה ארוכת שנים בין שתי משפחות אצילים: מונֵטיג וקפולט. רומיאו לבית מונטיייג ויוליה ממשפחת קפולט מתאהבים זה בזו ונישאים בחשאי. בו ביום פורצת תגרת רחוב שבמהלכה הורג טיבלט, דודנה של

תקציר המחקר הנוכחי בוחן את השפעותיה של ההתפתחות הטכנולוגית על הסביבה האקדמית. מטרת המחקר הנה לבחון את המאפיינים הבולטים בדפוסי השימוש ברשתות החברתיות והשפעתם על ביצועים אקדמיים. ההשפעות האקדמיות נבחנו באמצעות אומדן של תחושת המגולות העצמית האקדמית. מחקרים קודמים הובילו לממצאים סותרים לגבי השפעת הרשת החברתית פייסבוק על הביצועים האקדמיים. המחקר הנוכחי ניסה לאתר את הגורמים המעורבים באופן השימוש ברשת החברתית פייסבוק ואת המרכיבים המעורבים בהישגים אקדמיים. החשיבות של המחקר הנוכחי היא התרומה שבהתייחסות להשפעות על הביצועים האקדמיים כאל משתנה פנימי, המתבטא בתחושה פנימית של תחושת המסוגלות העצמית האקדמית. זאת בניגוד למחקר קודמים שבחנו את הציונים הגולמיים כאומדן לביצועים אקדמיים המשתנים בעקבות השימוש ברשת החברתית פייסבוק. דפוסי השימוש שנבחנו במסגרת המחקר הנוכחי הם: מיומנויות קוגניטיביות (שהורכבו מהיכולת לחפש מידע ומהיכולת לשתף מידע), המרכיב של שיתוף מידע על רקע אקדמי ומידת התמיכה האינסטרומנטלי שמקבל המשתמש בחבריו ברשת. ההשערות של המחקר הנוכחי היו: 1. קיים קשר חיובי בין מיומנויות קוגניטיביות הדרושות לשימוש ברשת הפייסבוק לבין תחושת המסוגלות העצמית בקרב המשתמשים; 2. קיים קשר בין תמיכה אינסטרומנטלית ברשת הפייסבוק לבין תחושת המסוגלות העצמית האקדמית בקרב הנבדקים; 3. קיים קשר חיובי בין  שיתופיות אקדמית ברשת החברתית פייסבוק לבין תחושת המסוגלות העצמית האקדמית בקרב הנבדקים. השערות המחקר הנוכחי אוששו. נמצא קשר בין מיומנויות קוגניטיביות לבין תחושה של מסוגלות עצמית אקדמית. כמו כן, נמצא קשר מובהק בין תמיכה אינסטרומנטלית ברשת הפייסבוק לבין תחושה של מסוגלות עצמית אקדמיים. לבסוף, נמצא קשר מובהק בין התנהגות שיתופית על רקע אקדמי לבין תחושה של מסוגלות עצמית אקדמית. המחקר הנוכחי טוען כי ממצאיו מהווים חיזוק לממצאים קודמים התומכים בקשר החיובי שבין