עבודות אקדמיות

מבוא: פרסום אינו תנועה פתאומית, או שורה של תנועות פתאומיות, אלא מאמץ ממושך (ג’ון וונאמייקר). בשנים האחרונות, כמות האנשים באינטרנט בכלל, וברשתות חברתיות בפרט, עלה באופן משמעותי, כאשר בישראל הפייסבוק הינה הרשת החברתית החזקה בתחומה. הפייסבוק משמש לא רק ככלי להעברת מידע, אלא ליצירת קשר בין אנשים שונים. לכן, אין זה פלא, שקבוצות, ארגונים ואנשים נוטים להשתמש בפייסבוק למטרות אלו. עמותות הפועלות למען זכויות בעלי חיים אף הם מנצלים את יתרונות הפייסבוק כדי לקדם את המטרות ואת הפעילות שלהם וכן, כדי להגיע לכמה שיותר אנשים שיתמכו בהם. גם הפייסבוק בתורו השפיע על תפקוד העמותות. לצורך תפעול העמותה בפייסבוק, היה צורך לשנות את דרך ההתנהלות וקידום המטרות של העמותה: להכניס יותר תכנים, יותר תמונות שיתפסו את העין, לעדכן את החברים בפרופיל באופן יומיומי ועוד. מטרת עבודה זו, היא לסקור את הפעילות של עמותות אלו בפייסבוק, כיצד הן משתמשות בו לקידום מטרותיהן ומצד שני, כיצד מבנה הפייסבוק ויישומיו, השפיעו על תפקוד העמותה מבחינת פעילותה.       תוכן עניינים:   1. מבוא – 3 2. סקירת ספרות – 4 2.1 אינטרנט – מידע כללי – 4 2.2 יתרונות הפייסבוק – 5 2.3 שיווק הפרופיל בפייסבוק – 7 3 בעלי חיים – 8 3.1 שלילת זכויות לבעלי חיים – 8 3.2 זכויות בעלי חיים – 9 3.3 זכויות בעלי החיים לפי התנ”ך – 10 3.4 חוקים לטובת בע”ח בישראל – 10 3.5 עמותות למען בעלי חיים – 11 4 השערת מחקר- 12 5 מתודולוגיה – 12 5.1 ראיונות – 12 5.2 פרסומים – 15 5.3 ניתוח ראיונות – 17 5.4 ניתוח המקורות –

מבוא עבודה זו תבחן את שאלת המחקר כיצד השפיעו אירועים מדיניים/פוליטיים/ביטחוניים על התיירות לישראל? במסגרת העבודה ייבחנו מספרי כניסות התיירים ותנופת התיירות כמגמה על רקע האירועים השונים. היות ועבודה זו נכתבת במסגרת הסמינר “תיירות במזה”ת” אתבסס על נתונים מספריים ולצידם מקורות מחקר בתחום זה. האירועים בהם אתמקד בעבודה זו, מפאת חשיבותם, הם: הסכמי אוסלו, האינתיפאדה השנייה (2000-2003), מלחמת לבנון השנייה (2006) ומבצע עופרת יצוקה (2008-2009). אני סבורה כי נושא זה חשוב בכדי להבין את השפעתו של המצב המדיני-ביטחוני בישראל על מצבה הכלכלי של המדינה ולכן חשוב לבחון קשר זה באבן הבוחן שלפנינו, שהיא אחת מאבני היסוד בכלכלה הישראלית ובנורמליזציה של מעמדה הבין לאומי של ישראל בין משפחת העמים – שוק התיירות לישראל. המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.   תוכן עניינים 1. מבוא: עמ’ 3 2. סקירת ספרות 2.1 תיירות בישראל – ניתוח נתונים וחשיבות: עמ’ 4-6 2.2 התיירות בשנות ה90- על רקע האירועים במדינה: עמ’ 7-10 2.3 האירועים הביטחוניים והפוליטיים בשנים 2000-2010: עמ’ 11-18 2.4 הקשר בין אירועים פוליטיים וביטחוניים והתיירות לישראל: עמ’ 19-23 3. דיון וסיכום: עמ’ 24-25 4. רשימת מקורות: עמ’ 26-27 5. נספחים: עמ’ 28-29

מבוא – מדדי ביצוע ותגמול מנהלים בבואנו לבחון את נושא מדדי הביצוע ותגמול המנהלים,  עלינו ראשית להבין מהם אותם מדדי ביצוע,  כיצד הם באים לידי ביטוי, מהו המקור לצורך לאותן שיטות של מדידה ותגמול בגין אותה מדידה והאם המדדים הקיימים ושכיחים כיום בשימוש עשויים להיחשב כמדדים תקפים ואפקטיביים דיים בכדי לספק תמונת מצב ברורה לגבי הערכת ביצועי הפירמה הנסקרת, בכלל מגזרי הפעילות העסקיים ועבור סוגי החברות השונים בהיבט הניהולי,  בהיבט הכלכלי ובהיבט החשבונאי.    מדדי ביצוע, כשמם כן הם, אוסף מגוון ונרחב  של שיטות ומודלים לאיסוף נתונים וניתוחם בכדי להעריך ולמדוד באופן כמותי ו/או איכותי את הביצועים הכספיים,  הכלכליים ולנסות ולבחון את תהליכי קבלת ההחלטות ואיכותן ככל הניתן ע”י דרגי ההנהלה בפירמה.   אותם מדדים עשויים לשמש ככלי לחיזוק או החלשת החלטה על אימוץ שיטות למתן תגמול חיובי או שלילי כלפי בעלי תפקידים בחברה (בעבודה זו נתמקד בדרגי ההנהלה) או ככלי שמטרתו לעורר מוטיבציה וחתירה לקראת מטרות  ואינטרסים שהנהלת הארגון הבכירה והבעלים תופסים אותן כיעדים רצויים ונחשקים לרוחב ולאורך הארגון.                                                                                                                                            לאור ההטרוגניות הגבוהה בין הארגונים, השווקים, הסביבות הכלכליות, הפעילויות העסקיות ואף הפרופילים הפסיכולוגים  האישים של המנהלים  קיימים אינספור גורמים (אקסוגניים ו/או אנדוגניים) העשויים להטות את מדדי הביצוע ושיטות התגמול ולהשפיע על תקפותם ורמת האפקטיביות של אותם מדדים ו/או שיטות תגמול.   תוכן עניינים מבוא – מדדי ביצוע ותגמול מנהלים  4 סקירה ספרותית  5-14 שאלת המחקר  14 השערת המחקר  15-16 שיטת המחקר  16-17 המדגם הנבחר.  17-20 רפא”ל מערכות לחימה מתקדמות בע”מ רכבת ישראל בע”מ מע”צ-החברה הלאומית לדרכים ותשתיות תחבורה בישראל בע”מ חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע”מ חברת נמל חיפה בע”מ א.ת

מבוא עבודה זו תבקש לאבחן את זכויות הפליטים ומהגרי העבודה המגיעים לישראל ואת פעולתם של ארגוני זכויות האדם בהגנה על זכויות הפליטים ומהגרי העבודה הנכנסים בשערי מדינת ישראל. שאלת המחקר תנתח את הסוגיה – מדוע מדינת ישראל מפרה את זכויות האדם של הפליטים, בניגוד לאמנות עליהן היא חתומה, ותבחן אם הרצון לשמר את הצביון היהודי של מדינת ישראל הוא הסיבה להפרת האמנה הבינלאומית, שאלה נוספת שתיבחן היא האם מצליחים ארגוני זכויות האדם הפועלים בישראל להגן על מהגרי העבודה. ישראל, כך נראה, נוהגת בניגוד לערכיה של הגנה על זכויות-אדם, כאשר ניתן למצוא אמצעים חלופיים שפגיעתם פחותה ואשר משיגים את אותה מטרה. נכון להיום עצורים, כ-2,000 גברים, נשים וילדים מכוח החוק למניעת הסתננות. רובם אזרחי אריתריאה, כאשר אינם מתקיימים הליכי גירוש כלשהם בעניינם. מרבית העצורים מוחזקים ברובם במתקן הכליאה “סהרונים” וכלא “קציעות”. המדינה  תרחיב בעתיד הקרוב את מתקני הכליאה כך שיתאפשרו החזקת יותר מ-10,000 עצורים. הוכשר שטח במתחם הצבאי “נחל רביב”, שבו הוקמו אוהלים המיועדים להחזקת 2,000 עצורים, ולאלה יתווספו עוד אלפי אוהלים בהדרגה . מבקשי מקלט הוא נושא רגיש ללאום היהודי. בעבר, העם היהודי קיבל כתף קרה ממדינות אירופה שלא אפשרו הגירה כדי לסייע להם להינצל מהשואה או הפוגרומים. רגישות ונכונות למתן סיוע לאלו שנתקלים במדינתם לפגיעה בזכויות אדם, אמורה להיות זכות בסיסית במדינת העם היהודי. יחד עם זאת, מדובר בסוגיה מורכבת או מסובכת, כיוון שחשוב לקברניטי המדינה ולאזרחיה היהודים לשמור על צביונה היהודי. זכויות אדם הן אבן יסוד בקיומה של מדינה דמוקרטית. המשפט דן בהרחבה בנושאים בהם ישנם התנגשויות בין זכות אחת לזכות אחרת, כאשר החוקה, כללי הצדק והמשפט נותנים

מבוא תופעת הטרור כנושא מחקרי הפכה לסוגיה מרכזית, במיוחד בשנים האחרונות, בין היתר כחלק מההתמודדות העולמית מול הטרור הגלובלי ומול האתגרים שהוא מציב למנהיגי המדינות, לקהילה הבינלאומית, ולשחקנים מרכזיים נוספים. עבודה זו מתמקדת בנישה המחקרית של מעורבות מדינות בטרור, וליתר דיוק, במעורבותן של מדינות כושלות בטרור. ישנם סוגים שונים של מעורבות, ממעורבות אקטיבית בה המדינה לוקחת חלק ישיר בביצוע הטרור עצמו, דרך טרור באמצעות שליחים וארגונים שתחת חסותה, ועד לאפשרות בה המדינה מספקת משאבים ואמצעים שברשותה, אך כל זה ללא רצונה וללא יכולת התנגדות לעניין. שאלת המחקר: מהן ההשלכות לצמיחתם של ארגוני טרור במדינות כושלות ברמה המקומית וברמה הבינלאומית? מקרה בוחן: סומליה בין השנים 2006-2012. השערת המחקר: סומליה מהווה מקרה קיצוני בו מדינה כושלת מהווה קרקע פורייה לעלייתם והתבססותם של ארגוני טרור. ברמה המקומית, היותה של סומליה מדינה כושלת, מגבירה את מרחב התמרון והפעולה של המיליציות וארגוני הטרור השונים, ומאפשרת להם לפעול בחופשיות ובאפקטיביות, על חשבון האוכלוסייה המקומית והמדינה. ברמה הבינלאומית, המדינה הכושלת מהווה מקום מבטחים לארגוני הטרור, ומרחב בו ניתן לייצא מתקפות ופיגועים נגד מטרות בין-אזוריות ובינלאומיות שונות. אולם לקהילה הבינלאומית קושי רב למגר את התופעה. המחקר הוא איכותני-תיאורי ולכן שיטת המחקר העיקרית היא סקירה ספרותית דרך מקורות אקדמאיים, דיווחים תקשורתיים, ומכתבי עת  שונים. הבחירה בסומליה כמקרה בוחן נבעה מתשומת הלב אשר משכה המדינה כאחד האיומים האקטואליים החמורים ביותר לביטחון הקהילה הבינלאומית. נקודת הזמן של המחקר מתמקדת בהסלמת הלחימה בין  קבוצות המורדים לבין המדינה וכוחות הסיוע שלה, מפני שבנקודה זו ההשלכות לתופעה הנחקרת, ברורות ומובהקות.     תוכן עניינים מבוא 3 סקירת ספרות מדינות כושלות  4 טרור וגרילה 6

מבוא מהו כוחו של בית משפט העליון בישראל  בעצוב המדיניות הציבורית , הנושא מהווה ויכוח  במשך זמן רב. מאז הקמתה של מדינת ישראל ניתן לראות שמושג אקטיבזים שיפוטי התפתח רבות ומושפע  מתחום  החקיקה שאותו הוא בא לבקר. בית משפט העליון מושפע מיחסי הכוחות הפוליטיים בכנסת . לאורך השנים  בית המשפט עבר התפתחות ניכרת בתחום מצב שמוגדר כ”ריסון משפטי” שאפיין במיוחד את השנים הראשונות מאז הקמת המדינה לשיא האקטיבזם שהגיע בשנות ה- 90 כתוצאה מפילוג חברתי ופוליטי במדינה. בשנים האחרונות, בית משפט העליון זכה לאימון רב בקרב הציבור הישראלי. הציבור הישראלי מאמין במוסד זה ורואה בו גורם אובייקטיבי ויציב.  עובדה זו ותהליכים המתרחשים בחברה הישראלית מציבים את בית משפט העליון בישראל כשחקן עקרוני שמשתתף בתהליך הפוליטי, בשינוי וקביעת מדיניות הציבורית בישראל. העבודה תעסוק: בהגדרת מדיניות הציבורית ובהגדרתם של השחקנים המרכזיים בה מצב המדיניות הציבורית בישראל ומקומו של בית משפט העליון במפה הפוליטית. תוך סקירה של פעילותו של בית משפט העליון מאז קום המדינה ועד ימינו. הדבר יעשה תוך בדיקה של חקיקה שהתקבלה והשפעתה מהאקטיביזם השיפוטי  של בית משפט העליון. כמו כן, סקירה של פסקי דין מרכזיים שהתקבלו בשיא פריחתו של האקטיביזם השיפוטי בישראל של שנות ה- 90.     תוכן עניינים מבוא –  2 פרק א’ – מדיניות ציבורית מהי – 3 קביעת מדיניות ציבורית – 4 פרק ב’ – קביעת מדיניות ציבורית בישראל – 7 מקומו של בית משפט העיליון בקביעת מדיניות ציבורית – 10 פעילותו של בית משפט העיליון בישראל בשנות ה- 90 – 12 דיון סיכום ומסקנות – 14 מקורות – 15

מבוא המוות הינו מושג בתחום הפיסיולוגיה ולו השלכות מרובות- רפואיות וביולוגיות, דתיות, פילוסופיות ואתיות. שאלת המוות העסיקה את האדם מאז שחר התרבות, והייתה אפופה מאז ומתמיד בשלל אמונות – דתיות, פילוסופיות ותפלות. מחד גיסא היו תרבויות במהלך ההיסטוריה שהמוות העסיק אותן רבות, ובמקרים קיצוניים אף ניתן לומר שחבריהן ראו את החיים כהכנה למוות ולמה שאחריו. מאידך גיסא, ניכרה במקרים אחרים נטייה מובהקת להימנעות מכל עיסוק ודיון במוות. תרבות המערב היא דוגמא לכך כי עד לעשרות השנים האחרונות, כמעט לא נעשו בה מחקרים בנושא (2011 , .(Hazel אולם, בשנים האחרונות נראה עיסוק הולך וגובר בקרב החוקרים בבחינת נושא המוות תוך חקירת וניתוח סוגי מוות שונים, קביעת זמן מוות, סיבות למוות וכדומה. ישנן שאלות אשר נשארות פתוחות גם כיום ומעלות סוגיות רבות באשר לקביעת המוות של אדם והשלכותיו. במאה ה-18 יצא צו מלפני הדוכס ממקלנבורג על פיו נאסרה קבורה מהירה ומוקדמת, ונדרשה השהייה של שלושה ימים בין הקביעה הקלינית של המוות ועד לקבורה. סימן המוות שנדרש היה הופעת כתמי מוות והתקררות הגוף. המטרה הייתה למנוע קבורת אנשים בעודם בחיים. באותה תקופה אסרו מדינות רבות נוספות לקבור את המת ביום פטירתו, ועם הזמן נתקבלה גזירה זו גם בין היהודים, על אף האיסור ההלכתי להלין את המת. המוות אינו מאורע חד ומוגדר בבירור, אלא תהליך הבא בשלבים. מבחינה ביולוגית קיימת רגישות שונה של איברים לשינויים האנוקסיים והמטבוליים, ולכן קיים זמן מוות שונה של איברים שונים. בעבר חשבו שאין כל דרך להפריד בין מות האדם כשלם לבין מות איבריו, ולכן סברו כי קביעת רגע המוות אפשרית רק לאחר שכל תאי הגוף ואיבריו מתו. מתוך כך