עבודות אקדמיות

מבוא סביב שנת 1600 היגרו יהודים אנוסים רבים מפורטוגל לאמסטרדם. רובם היו בין היהודים שגורשו מספרד לפורטוגל בשנת 1492, והמשיכו לחיות את חייהם היהודים בפורטוגל עד אשר גם במדינה זו הגיעה אליהם חרב האינקוויזיציה ודרשה מהם להמיר את דתם באופן קולקטיבי.לא רק מפורטוגל: גם מספרד, מאיטליה, ואפילו מתורכיה ומצפון אפריקה היגרו עוד ועוד יהודים אל הרפובליקה ההולנדית, ובעצם – אל אמסטרדם. לא רק אידיאולוגיה של חופש דת והתנגדות לקתוליות הניעה את פרנסי הולנד למשוך את היהודים: אלו גם הבינו שבכוחם של היהודים לפתח כלכלת-סחר ענפה שתהיה מבוססת על קשרי החוץ של היהודים באירופה, בדרום אמריקה ובמזרח, ולהביא תועלת רבה למדינה הצעירה המתחדשת מבחינה כלכלית. הרפובליקה הטרייה הפכה לאבן שואבת, ובמהרה החלה להפגין שגשוג כלכלי חסר תקדים, שנחשב עד היום כ’תור הזהב של הולנד’. לפיכך אבקש לבחון בעבודה זו את מהלכו של המרד ההולנדי נגד השלטון הספרדי, את האינטרסים המשותפים להולנדים ולאנוסים, חייהם של היהודים האנוסים בספרד ובפורטוגל אשר הובילו אותם להגר ולבקש מחסה תחת קורת הגג של המדינה ההולנדית העצמאית והסובלנית, וכן את אופן קליטתם וחייהם של אותם “יהודים חדשים” בהולנד הקלוויניסטית. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.   תוכן עניינים הקדמה: עמ’ 3 מבוא: עמ’ 3 פרק א – המרד בהולנד נגד השלטון הספרדי: עמ’ 4-5 פרק ב- המשטר בהולנד לאחר שחרורה מספרד: עמ’ 6-7 פרק ג’ – מצבם של האנוסים בספרד ובפורטוגל: עמ’ 8-12

מבוא “העבר היהודי בעיראק חובק מאות שנות חיים בחבלי הארץ שבים הפרת והחידקל, מאז ימי האימפריות אשור ובבל, ומעת שהתקבע השם ‘ארם נהריים’, המכוון אל התרבות הארמית והן אל התיחום הגיאוגרפי של האזור. לא רק היסטוריה ארוכת ימים מתקשרת לעיראק אלא גם מגוון גדול של אירועים היסטוריים שהתרחשו במאה השנים האחרונות לקיומה של הקהילה היהודית שם, ואשר נגעו למערכות יחסים בתוך האוכלוסייה המקומית, יהודים, מוסלמים, ונוצרים, ובינהם לבין מדינות אירופה, שהתחרו על השליטה בעיראק, ובייחוד בריטניה, גרמניה וצרפת…”   הקהילה היהודית בבבל נחשבת כתפוצה היהודית המשמעותית הראשונה. במשך דורות רבים החל מזמן גלות בבל, הנהיגה יהדות בבל את העם היהודי והקהילה היהודית ותרמה לתרבות היהודית והישראלית חלק מנכסי הרוח החשובים של העם היהודי באופן שעיצב את תודעתו. העבודה עוסקת בתהליכים ההיסטוריים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים שעברה הקהילה היהודית בעיראק בכלל ובבגדד בפרט. גודלה ומרכזיותה של הקהילה היהודית בבגדד השפיעו רבות על אופי חיי הקהילה בעיראק. אולם לא רק, השתלבותם החברתית ובעיקר הכלכלית של יהודי עיראק היוותה רובד חשוב במדינה לאורך התהליכים ההיסטוריים שעברה.   עבודה זו תבקש לענות על השאלה כיצד קהילה היהודים שהייתה גדולה, מרכזית ומושרשת בעיראק נידלדלה ומה למעשה היו הגורמים ליציאתם ההמונית של יהודי עיראק מעיראק במבצע עזרא ונחמיה בשנת 1951? הדיון והמענה על שאלת המחקר ייעשה באמצעות סקירת ספרות.   החלק הראשון  בעבודה יבקש לתת סקירה כללית על הקהילה היהודית בעיראק, מעמדה, כח השפעתה בחברה ובמדינה העיראקית ובתמורות שהתרחשו בה לאורך השנים ושינויי המשטרים השונים. החלק השני בעבודה יתאר את תהליך הרעת מעמדם וביטחונם האישי של היהודים כ”בני חסות” שהגיע לשיאו בפוגרום הפרהוד שהתרחש ב-01 ביוני 1941

מבוא שירותי המודיעין של המדינות השונות משקיעים מאמצים רבים בפיענוח צפונותיו של האויב, אך רק מעט מחשבה מוקדשת לשאלה עד כמה ראוי למדינתם לחשוף את צפונותיה היא. ההנחה המקובלת היא, שמדינה הנמצאת בעימות צריכה להסתיר ככל האפשר את מרכיבי כוחה ותכניותיה, כדי שאויביה יגששו באפלה. לדרך זאת יש יתרונות טקטיים ברורים: היא מאפשרת להפתיע את האויב בפרוץ המלחמה ומסייעת להשיג ניצחון בזמן המלחמה. אך במישור האסטרטגי יש בה סיכון גדול, משום שהיא עלולה לחולל את המלחמה שאותה רצתה למנוע ולהאריך שלא לצורך את המלחמה לאחר שפרצה. הסיכון נובע מכך, שמדינה המגששת באפלה, שאין לה מידע ברור על כוחה וכוונותיה של אויבתה, מניחה את ההנחות הגרועות ביותר ופועלת על פיהן.   שירותי המודיעין הם בדרך כלל מוסדות פסימיים, המעדיפים להגזים בסכנה מאשר להקל בה בראש ולכן, במקרה של אי ידיעה או אי ודאות, הם נוטים לייחס לאויב כוח רב יותר וכוונות שטניות יותר מכפי שיש לו. כתוצאה מגישה זו המדינה נוקטת צעדי מנע ופעולות הרתעה כדי למנוע מן האויב לבצע את מזימותיו. אולם, לא אחת קורה, שדווקא צעדי מנע ופעולות ההרתעה מבהילים את האויב עוד יותר ומגרים אותו לפעולה תוקפנית… מודיעין טוב יכול למנוע ממדינה מלהיקלע למעגל קסמים זה. ידיעת הכוח והכוונות של האויב מונעת גישוש באפלה ומאפשרת למדינה לפעול בצורה שקולה.   לצורך הבנת כשלי המודיעין אעשה שימוש בתפיסת ההפתעה. ההפתעה הדגיש קלאוזביץ, אינה בעצם עשיית המעשה הלא צפוי, אלא בעשיית מעשה שקשה לאויב להתנגד לו, לא רק משום שלא צפה אותו, אלא משום שאותו מעשה מביאו למצוקה, לאובדן עשתונות ולשיבוש המערך. על כן ההצלחה של ההפתעה איננה אוטומטית, ואין

מבוא: מוות ואובדן בסרטיו של גוטמן שלושת סרטיו באורך מלא של הבמאי עמוס גוטמן ז”ל (לא כולל את הסרט “חימו מלך ירושלים” שנעשה עפ”י ספר) מציגים את חייהם של ההומוסקסואליים בישראל בשנות השמונים והתשעים. בתקופה שבה המונח “הומו” נקשר למעשים פליליים (קמה, 2001) הציג גוטמן את חייהם הצבעוניים והמלאים של ההומוסקסואלים ואת אלה שהחברה ההטרו נורמטיבית סירבה לקבל. גוטמן הציג את עולמם של ההומוסקסואליים כעולם עשיר העומד בפני עצמו אל מול תכתיביה של החברה הסטרייטית ולכן סרטיו נחשבים לרדיקליים. הדמויות בסרטיו אינן מתיישבות עם הנורמות של החברה ההטרונורמטיבית ששלטה בישראל בשנים שבהן צולמו הסרטים, ולכן גוטמן לא קיבל תמיכה והכרה בסרטיו כשהיה בחיים, גם לא מאגודת הלהט”ב שניסתה להציג את חבריה כמתיישרים לפיה החוקים של החברה הסטרייטית. בכל סרטיו של גוטמן מופיעים אובדן ומוות, רמז למחלת האיידס שתקפה אותו ושעליה מעולם לא סיפר. בשנות השמונים והתשעים מחלת האיידס עשתה שמות בקהילה ההומוסקסואלית וגרמה למוות רב, והדבר עולה מסרטיו באמצעות הגיבורים החולים או הדמויות המשניות המאבדות את חבריהם האחד אחרי השני לטובת המחלה. בסרטיו המחלה הולכת ותופסת יותר ויותר מקום למרות שהמילה “איידס” מעולם לא נאמרת, עד לסרטו האחרון שבמרכזו עומדת מערכת יחסים בין זוג הומואים כאשר האחד מהם חולה באיידס ואנו צופים בהתדרדרותו הבריאותית עד למותו. בזכות התאורה, הצבעים והעמדות המצלמה של גוטמן נוצר בסרטיו עולם של הומואים ששונה לחלוטין מעולמם של הסטרייטים. זהו עולם צבעוני ומושך ומהצד השני מדכא ובודד המתכתב עם עולמם של הסטרייטים אך עומד בפני עצמו כישות עצמאית רדיקלית. באמצעות ההצגה של העולם השונה מצליח גוטמן לייצר עמדה המתנגדת לחברה ההטרו נורמטיבית, ובתוך העולם הזה הוא

מבוא בשנת 2010 חנכה עיריית חולון את מוזיאון העיצוב בחולון. מוזיאון זה היה תוצר של חמש שנות הגייה, תכנון ובנייה. כל התערוכות במוזיאון קשורות לעיצוב והמבנה עצמו הוא מבנה מרשים וייחודי, אשר תוכנן על ידי אדריכל מוביל ומוערך. המוטיבציה להקמת מוזיאון שכזה, במיוחד בעיר חולון, היתה הרצון להעלות את קרנה של העיר ולהקים מוזיאון אשר ימשוך מבקרים מכל הארץ ותיירים. הקמת המוזיאון שואבת השראה מהקמתו של מוזיאון גוגנהיים בעיר בילבאו בספרד בסוף שנות ה-90. בילבאו היתה עיר בדעיכה עם מיתון ובריחת צעירים מהעיר. פתיחת המוזיאון הביאה לעיר פריחה כלכלית, תרבותית ותיירותית ומבקרים מכל העולם מבקרים מדי שנה במוזיאון. בעקבות זאת, ממשלות אחרות החלו לנסות ולשחזר את ההצלחה- “אפקט בילבאו”. מוזיאון העיצוב שואף לממש את “אפקט בילבאו” בחולון. השערת המחקר שלנו: אנשים מגיעים למוזיאון העיצוב בחולון בגלל העניין במוזיאון עצמו. כלומר, לא בהכרח תושבי העיר חולון ולא בהכרח אנשים העוסקים בעיצוב מגיעים למוזיאון, אלא אנשים מרחבי הארץ אשר עוסקים במגוון מקצועות. בעבודה זו, אנו סוקרות את הרקע להקמתו, בוחנות את “אפקט בילבאו” בספרות המקצועית, ובודקות, באמצעות שאלונים אשר חולקו למבקרי המוזיאון, האם השערת המחקר שלנו נכונה, והאם אכן השיגה עיריית חולון את מטרתה- “אפקט בילבאו” מקומי.    

מבוא המוטיבציה לקריאה של ילדים מובילה אותם לקרוא יותר ולהבין יותר את שקראו. גורמים כמסוגלות עצמית, מוטיבציה פנימית (סקרנות, אתגר) וחיצונית (ציון, הכרה בילד כקורא), סיבות חברתיות (להקריא בפני אחרים) ועוד מרכיבים את המוטיבציה לקריאה וקובעים באיזו מידה הילד ייהנה מקריאה וירצה לקרוא; עם זאת, למרות חשיבותה של המוטיבציה בקריאה, לא נערכו עדיין מחקרים רבים להערכת מרכיבי המוטיבציה  וקיימת מחלוקת אודות הגדרתה Wigfield, Guthrie, Tonks & Prencevich, 2004; Conradi, Gee Jang &) (McKenna, 2014. המחקר הנוכחי מנסה לבחון את ההבדלים במוטיבציה לקריאה בין  ילדים המתקשים ברכישת הקריאה וכאלה שאינם מתקשים בכיתה א’. מחקרים כאלה נערכו בדרך כלל בכיתות גבוהות יותר, לאחר רכישת הקריאה ולא כבר בשלבי רכישתה Wigfield and Guthrie, 1997;) (Wigfield et al., 2004; Firth, Frydenberg, Steeg & Bond, 2013. לשם כך נתייחס תחילה לתהליך הקריאה, נגדיר גורמים המשתתפים בתהליך זה ונבחן מהם המרכיבים בהגדרת המוטיבציה לקריאה של וויגפילד ואחרים (Wigfield et al., 2004), עליה מתבסס המחקר הנוכחי.     תוכן: מבוא-1 פרק 1: סקירת ספרות-1 1.1 עיבוד שפה כתובה-2 1.2 מרכיבי הקריאה-3 1.3 מוטיבציה ללמידה-5 1.3.1 תיאוריית הערך-ובקרה של רגשות-הישג-6 1.3.2 רגשות ומוטיבציה-8 1.3.3 עניין ומוטיבציה-10 1.4 מוטיבציה לקריאה-11 1.4.1 מוטיבציה לקריאה בגן ובכיתות היסוד-12 1.5 קשיי קריאה-12 1.6 שאלת והשערת המחקר-15 פרק 2: השיטה-15 פרק 3: ממצאים-16 דיון-20 ביבליוגרפיה-I נספחים-V נספח 1: שאלון המחקר-V נספח 2: טבלאות סטטיסטיות-XVI תרשימים וטבלאות: תרשים 1-2 טבלה 1-16 טבלה 2-17

מבוא             מוסד הפטיציות בעולם המוסלמי התפתח מתוך תפיסת “המאזאלים” (Mazalim) המבוססת על תפיסתם העצמית של הנביא (מוחמד) והח’ליפים המוקדמים כשליטים ושופטים. ככל שהקהילה המוסלמית גדלה, נוצר הצורך בהעברת סמכויות משפטיות לקאדים שמונו לשם כך. עם התפתחות של חוקי השריעה, שבמרכזם עמד הקאדי, הפכו חכמי הדת (Ulama) לבעלי סמכות משפטית והיוו יריבים לשליטים מוסלמים בעניינים משפטיים. לפי כך, החל מהמאה ה-8 ניתן למצוא עדויות על ח’ליפים מבית עבאס, כגון אל מחדי, שהחלו במתן אוזן קשבת לפטיציות במסגרת של מאזאלים וארגנו כינוסים תחת השגחתו של וזיר.             מוסד הפטיציות לא פסח גם על האימפריה הממלוכית, כמו בכל העולם המוסלמי בימי הביניים, לנתינים ניתנה הזכות להגיש פטיציות לשליט או לפקידיו. מוסד הפטיציות היה כלי חשוב לעשיית צדק. ברמה התיאורטית, מוסד זה היווה סיבה לקיומו של השלטון. כמו כן, לסולטן הייתה פונקציה משפטית חשובה באמצעות מתן אוזן קשבת לנתיניו. מוסד הפטיציות תרם לצמצום העוולות בממלכה, והיה כה ממוסד ומקושר לסמכויותיו של שליט עד שגרם להפיכתו לבית משפט מלכותי לצדק עם הליכים ידועים וקבועים. מטרת המחקר היא לבדוק ולבחון את מוסד הפטיציות בממלכה הממלוכית במצרים והשפעתו על החברה המקומית תוך התייחסות להתפתחותו בעולם המוסלמי. במוקד המחקר עומדת השאלה: כיצד השפיע מוסד הפטיציות בממלכה הממלוכית במצרים על החברה במצרים ? השערת המחקר גורסת שמתן אוזן קשבת באמצעות הפטיציות תרם  רבות ליצירת לגיטימציה של שליטים ממלוכים בקרב החברה המקומית וצמצם רבות את המתחים בין הציבור לבין השלטון. על מנת לענות על שאלת המחקר, המחקר חולק ל-3 פרקים: פרק א’ כולל בתוכו סקירה של התפתחות היסטורית של מוסד הפטיציות בעולם המוסלמי; פרק ב’ יתאר את המוסד הפטיציות

מבוא המשבר העולמי של 2008, גרר משבר בשוק אשראי אגרות החוב הקונצרניות בישראל  שהתבטא בירידה חדה ביכולת לפירעון חובות של חברות רבות במשק הישראלי ואז חלו עליות חדות בתשואות לפדיון של אג”ח שהנפיקו חברות רבות, גם כאלו שיכלו לצלוח את המשבר. אכן, מחקרם של רוטנברג וזילזרברג (2009) מצא שבין השנים 2003-2007, ערב פרוץ המשבר, החברות הגדולות, הרווחיות ובעלות הסיכון הנמוך, הנפיקו אגרות חוב בבורסה לניירות-ערך בתל אביב. אמנם גם חברות עסקיות קטנות שלקחו אשראי בנקאי ובעלות סיכון גבוה ניצלו את הגאות בשוק ההון ואת שעורי הצמיחה הגבוהים במשק בשנים אלו בכדי להנפיק אגרות חוב בבורסה לניירות-ערך בתל אביב, אולם, בשל משקלן הנמוך יחסית בסך הנפקות אגרות החוב, השפעתן על הסיכון הכולל בתיק האשראי הבנקאי מועטה. שורשי משבר אגרות החוב הקונצרניות נעוצים בדרך בה השחקנים בשוק התייחסו למימון חברות באמצעות אגרות חוב אשר הונפקו מ 2005 ועד פרוץ המשבר: שוק האשראי החוץ בנקאי גדל במהירות מבלי שפותחו במקביל כלים לניהול סיכוני אשראי וללא פרקטיקה של גביית חובות בעייתיים כשצריך.  עם פרוץ המשבר, החלו ניסיונות להגיע להסדרי חוב פרטניים,  על בסיס תשתית משפטית-עסקית כזו שלא תיפגע בתחרות במשק ומבלי שהגופים המוסדיים[1] שהינם רוב המחזיקים של אג”ח קונצרניות, ייחשפו למידע פנים של החברות עימן הם דנים על הסדרי חוב, ושתאפשר תנאים להקלה על גביית החוב המקורי על ידי פריסתו, הפחתתו או החלפתו בחוב חדש בתמורה לפיצוי מצד החברה המנפיקה,  כל זאת, במטרה למנוע קריסה של חברות ובעקבותיהם נזקים למשק. (טמקין וחבריו, 2009). החברה הראשונה, שביקשה הסדר חוב, הייתה אפריקה ישראל, אשר בקיץ 2009 במסגרת הדיווח הרבעוני שלה הודיעה ש”חובת הזהירות ומידת האחריות מחייבת

מבוא מישל פוקו (1926-1984) היה ועודנו אחד התיאורטיקנים החשובים בתחום התיאוריה הביקורתית. עיקר עבודתו ומחקריו נוגעים במושגים של עוצמה, ידע ושיח (מילס, 2005).  הוא בחן את יחסי העוצמה שהיו בסיס להיווצרותן של הפילוסופיה, ההיסטוריה, הפוליטיקה והספרות המערביות, ותרם רבות להתפתחות הגישה הביקורתית כלפי המערכות התרבותיות, הכלכליות, החברתיות והפוליטיות. עבודותיו משמשות מקור לשדות מחקר חשובים כגון תכנון ערים, רפואה, קרימינולוגיה, חינוך, ניהול ועוד (סבירסקי, 2005). לפוקו היתה השפעה ניכרת על המחקר והכתבים הפוסט-סטרוקטורליסטיים, פוסט מודרניים, פמיניסטיים, פוסט-מרקסיסטיים ופוסט-קולוניאליסטיים (מילס, 2005), והוא תרם להבנת התופעה של עיצוב האדם כסובייקט בעולם המערבי (סבירסקי, 2005). עבודותו התיאורטית היתה מאתגרת ושוברת מוסכמות וככזו היא עוררה ועדיין מעוררת ענין רב, ביקורת וויכוחים סוערים (מילס, 2005). במאמרו “הסובייקט והעוצמה”, מישל פוקו מדגיש כי הנושא המרכזי בעבודתו הוא הסובייקט, ולא העוצמה עצמה. הוא טוען כי האדם, כסובייקט במערכות של ייצור והערכה, קיים באופן מובנה בתוך רשת של יחסי כוח. פוקו טוען להגדרה רחבה יותר של עוצמה, וטוען כי היא אינה מרוכזת בגופים או מוסדות ספציפיים אלא נפוצה באינטראקציות יומיומיות. אינטראקציות אלה מתבטאות בין זוגות שונים כמו גברים ונשים, הורים וילדים, רופאים ומטופלים, ופקידים ואזרחים, (Foucault, 2000). נקודת המבט של פוקו מחייבת לראות את העוצמה כרשת של יחסים ולא כנכס המוחזק בידי עילית. שינוי זה בהבנה מחייב להכיר בכך שהעוצמה מוטמעת בחילופים היומיומיים השגרתיים בין פרטים. כתוצאה מכך, כדי להבין כיצד פרטים הופכים לסובייקטים, יש לנתח את דינמיקות הכוח הללו בהקשרן היומיומי, (Foucault, 2000). במרכז הטיעון של פוקו עומד מושג ההתנגדות. הוא מציע שבחינת העוצמה דרך הפריזמה של אסטרטגיות התנגדות חושפת את המאבקים נגד ניסיונות להגדיר או לנרמל פרטים.

תקציר מנהלים   מזור רובוטיקה בע”מ, עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מכשירים רפואיים חדשניים, לתמיכה בפרוצדורות כירורגיות בתחום האורטופדיה והנוירוכירורגיה המאפשר סביבה ניתוחית בטוחה יותר למטופלים, למנתחים ולצוות בית החולים.החברה נוסדה בשנת 2001 ופיתחה את המוצר – Renaissance מערכת הנחיה ומיקום רובוטית, המתוכננת לסייע למנתחים אורתופדים ונוירוכירורגים בהכוונה מדויקת של כלים ניתוחיים, בהתאם לתכנון מסלול קדם ניתוח ממוחשב בעזרת CT- ומבוסס הדמיה. במאי 2013 החלו ניירות הערך של החברה להיסחר ב-NASDAQ, בתוך כך רשומה כעת מזור רובוטיקה כחברה דואלית. אסטרטגיית החברה אסטרטגיית המוצר החברה רואה כליבת עסקיה את פיתוחם של מערכות לניווט ומיקום תוך- ניתוחי מדויק, המתבסס על שימוש בטכנולוגיות של רובוטיקה מיניאטורית והדמיה תלת ממדית. החברה רואה בתחום עמוד השדרה כתחום העיקרי בו היא תפתח את עסקיה ותמקד את מאמציה השיווקיים. אסטרטגיית השיווק והמכירות –  פעילות השיווק והמכירות של החברה מבוצעת באפיקי מכירה ישירים, באמצעות נציגי החברה בארה”ב, בגרמניה, שוויץ ואוסטריה.  בשאר השווקים באירופה וכן באסיה החברה פועלת באמצעות מפיצים.החברה פועלת ליצירת שיתוף פעולה עם בתי החולים שרכשו את המערכת שלה לצורך מיסוד מערך שיווק, פירסום והעלאת מודעות בסביבת הפעולה של הלקוחות . מניית החברה רשמה זינוק של 312% בבורסה בתל אביב בשנה האחרונה, כאשר רישום החברה למסחר בנאסד”ק בסוף אוקטובר היה אחת הסיבות המרכזיות לכך. המערכות שהחברה מפתחת  נמכרות לפי מחיר של כ־700 אלף דולר ליחידה, והיא מקבלת הכנסות שוטפות הן משירות והן מרכיבים  מתכלים. ברבעון הראשון של 2014 החברה קיבלה התחייבויות רכישה של 4 מערכות ההכנסות בשנת 2013 הסתכמו ב-69 מיליון ש”ח –גידול של – 52% בהשוואה לשנת 2012 .במהלך שנת 2013 נמכרו 23 מערכות ברחבי העולם,  סך המערכות