עבודות אקדמיות

מבוא חטיבת הביניים בישראל מהווה מסגרת לימודית גדולה והטרוגנית, המורכבת ממגוון קבוצות מיעוט וממעמדות חברתיים. ההוראה והלמידה בחטיבת הביניים מתאפיינות בדגש אקדמי, הישגיות, תחרותיות, עמידה בלחץ של מבחנים ובהתמודדות עצמאית עם חומר הלימוד. כמו כן, מתאפיינת חטיבת בהעדר של תמיכה אישית וקושי ביצירת קשרים חברתיים בין התלמידים למורים ובין התלמידים לקבוצת השווים. אי לכך ניתן לקבוע כי חטיבת הביניים כמעט ואינה מזמנת לתלמידיה אפשרויות המקלות על התמודדותם עם השינויים שהם חווים בגיל ההתבגרות, אינה מצליחה לספק תמיכה אישית לתלמידים ואינה עוסקת מספיק בצרכים הייחודיים שלהם. חוסר התאמה זה מקשה על הסתגלותם של התלמידים לחטיבת הביניים ומשפיעה על רמת ההישגים, המוטיבציה ללימודים וההתנהגות שלהם בבית הספר. במקביל חווים התלמידים את  גיל ההתבגרות שמתאפיין בשינויים פיזיולוגים, קוגניטיביים, פסיכולוגיים וחברתיים רבים. מבחינה פיזיולוגית, נמצאים הילדים בתחילת ההתגבשות הבגרות המינית שלהם, מבחינה קוגניטיבית מתפתחת יכולת לחשיבה מופשטת, מבחינה פסיכולוגית, מתבגרים נמצאים בתהליך של ביסוס האוטונומיה האישית וגיבוש זהות עצמאית ומבחינה חברתית, בגיל ההתבגרות, זקוקים הילדים לקשר קרוב ותומך מצד מבוגרים מחוץ למעגל המשפחה שיכולים לשמש עבורם כמודל לחיקוי. עם זאת, המיקוד החברתי של מתבגרים מופנה בעיקר כלפי קבוצת השווים, והם עסוקים בהשוואות חברתיות, בהתמודדות עם הלחץ החברתי המתחזק ובשאלות של מודעות עצמית ומיקוד עצמי אותם חווים עם המעבר לחטיבות הביניים. בעקבות כך גברה המודעות העולמית למצוקות של חטיבות הביניים אשר הובילה להתפתחות תוכניות התערבות. מטרתן המרכזית של תוכניות אלו היא לקדם את תהליכי ההוראה, החינוך והלמידה ולאפשר התמודדות עם הקשיים החברתיים שעולים בחטיבה. מרביתם של התוכניות נועדו לקדם את האקלים הבית ספרי, לשפר את מרקם היחסים בחטיבות ולטפל בבעיות משמעת כאמצעים ליצירת סביבת למידה

מבוא   הגלובליזציה הקיימת כיום בעולם, לא משאירה הרבה ברירות למדינות המפותחות בתחום הסחר והמסחר. פתיחת שווקים בארץ מסוימת בעולם מובילה לפתיחתם של שווקים נוספים במדינות נוספות. מה שמגביר את התחרות בסחר החופשי העולמי. ומדינה שמעוניינת להישאר על המפה מבחינה כלכלית חייבת להצטרף. בעקבות כך קמו להם גופים מסחריים המייצגים בתחום  הבינלאומי מדינות אלו. גופים כגון: ארגון החסר העולמי והסכם גאט”ט ,באים לעשות “סדר”  וארגון עולמי ומסחרי. ענף המסחר שבו עסקנו בעבודה  מתרכז בתחום העץ ומוצריו. בחלק הראשון של העבודה  נגדיר הגדרות על המונחים שבהם נדון בהמשך העבודה. בהמשך נפרט על התפתחות המסחר בעולם בכלל ובארץ בפרט, בנוסף נפרט על חוקי המיסוי הקיימים בארץ, ונאזכר את מדינות המסים הקיימת בעבר וכיום. כמו כן נפרט בהרחבה על הגנות הייצור המקומי באמצעות היטל הבטחה והמסים. בחלק השני של העבודה נעסוק בצורה מפורטת יותר על יבוא ענף העץ ומוצריו. נפרט על גובה המסים החלים על יבוא לוחות העץ ונרחיב על התפתחותו של ענף מסחר זה בארץ, מהם הכללים החלים על יבואנים, והדרישות והתקנים המוטלים על יבואנים אלו. כמו כן נפרט מי הן המדינות שאיתם מתקיים סחר בלוחות עץ לבוד, ונביא את הסכמי ארגון הסחר העולמי המפרט איך לבצע את מהלכי התשלומים על הייבוא בין היצרן לקונה, ובמידה וישנם סכסוכים, מיהו הגוף שמיישר אותם. בחלק השלישי והאחרון של העבודה נביא ראיון שנעשה עם יבואן עצי לבוד, ונסכם מהי חוות דעתו בתחום זה.   תוכן עניינים מבוא 2 הגדרות. 4 התפתחות המסחר בעולם 5 התפתחות המסחר בארץ 7 חוק המיסוי בישראל 8 מדיניות המסים 9 היטל בטחה להגנה על הייצור המקומי מפני ייבוא מתחרה 10

מבוא. מקורה של התורה שבעל פה לוט בערפל ההיסטוריה הקדומה של היהדות. אין ספק שבתקופה קדומה מאוד, רחוק ככל שאנו מצליחים לראות, הייתה בעם ישראל מערכת מסוימת של כללים וחוקים. קיומה של מערכת זו לא מותנה בשאלת קדמותה של התורה שבכתב, וגם אם נקבל את סברת המאחרים את התורה שבכתב עדיין אין ספק שהייתה מסורת אוראלית של חוקים עוד בתקופת בית ראשון. חוקים אלו היו בראשיתם מעטים. עיקרם היה פרקטיקות הלכתיות ומשפטיות כמו חוקי יבום, מכירה, פסח והקרבת קורבנות.  גם לימוד התורה שבכתב הצריך פרשנות מסוימת ולכן הדעת נותנת שתכף לתקופה בה התגבשה התורה שבכתב הצריך לימוד התורה שבכתב הסבר ופרשנות. הסברים אלו עברו בירושה מדור לדור וכך נוצר גרעין תמציתי של פרשנויות והרחבות של התורה שבכתב. נראה שבתקופה הקדומה היה הלימוד צמוד לטקסט המקראי והחכם המלמד הוסיף על הפסוקים את הפרשנות המקובלת שלהם וכן פרטי הלכות ופרקטיקות שלא נתבארו כל צורכם בתןרה שבכתב. בחלוף השנים ההלכות התרחבו והשתכללו ובנושאים רבים היה ה”מקרא מועט והלכות מרובות”, מצב זה הצריך סידור ומיון ההלכות השונות על פי קטגוריות שונות. כך הופיעו קבצי ההלכות הראשונות שהחלו להילמד באופן עצמאי. בשלהי ימי הבית השני ובתקופה שאחר החורבן חכמים רבים עסקו ביצירת קשר בין ההלכות לבין התורה שבכתב בעזרת הדרשות. לעיתים הם באו להסביר על מה נסמכות ההלכות שעברו במסורת ולעיתים החכמים חידשו בעזרת הדרשות הלכות חדשות. איסופן של הדרשות הללו לקבצים המסודרים על סדר התורה יצר את מדרשי ההלכה. ככל שהתגבשו קבצי הלכות עצמאיות (משניות קדומות) והן נפוצו בין הלומדים, הפך לימוד ההלכות הללו למרכיב לימוד בפני עצמו. את הטקסטים האלה החכמים המאוחרים פירשו

מבוא חלק מן התגובות המופקדות על מטבוליזם תקין בגוף יוצרות, כתוצרי לוואי, גם רדיקלים חופשיים.  רדיקל חופשי הוא כל מרכיב כימי המכיל אלקטרון לא מזווג אחד או יותר. קיימים סוגים רבים של רדיקלים חופשיים, אך החשובים ביותר במערכות ביולוגיות הם אלה שמקורם בחמצן. במקביל לתפקידיהן החיוניים לקיום החיים, מולקולות החמצן נוטלות גם חלק בתגובות שתוצריהן הם רדיקלים שנקראים “צורוני חמצן פעילים”(Reactive Oxygen Species-ROS) . בגלל תכונתם לקבל אלקטרונים ממולקולות אחרות (כגון חלבונים, ליפידים, חומצות גרעין), רדיקלים חופשיים יכולים לשנות צורות ו/או תפקוד של מולקולות אלו ולהפריע לביולוגיה התקינה של התא. מסיבה זו, יש לתא מערכת הגנה של אנטי-אוקסידנטים הפועלים לתיקון הנזק שנעשה ולשמירה על האיזון החמצוני. כאשר איזון זה נשבר לטובת עליה ברדיקלים החופשיים, הדבר נחשב כ”לחץ חמצוני” (oxidative stress) [1]. רדיקלים חופשיים משחקים תפקידים מנוגדים לזה זה; מחד, הם משתתפים בתפקידים פיזיולוגיים שונים כגון הרס פתוגנים באמצעות שחרורם מתוך מאקרופג’ים, ומאידך, ברמות גבוהות הם גורמים לנזק חמצוני למרכיבי התא ולשרשרת מעבר אותות בתא כתגובה לנזק זה [2]. חומצות שומן בלתי רוויות, המרכיבות את קרומי התאים, מהוות מטרה ראשונית להתקפה על-ידי רדיקלים חופשיים. בתהליך המכונה “פראוקסידציה של ליפידים” (lipid peroxidation), חומצות שומן בלתי רוויות מתחמצנות והופכות בעצמן לרדיקלים חופשיים, התוקפים מטרות נוספות בפעולת שרשרת המגבירה את הנזק התאי. חומצות השומן המתפרקות הופכות ל- malonaldehyde(MDA) בדם ובשתן היכול לשמש כמדד לנזק החמצוני (ע”ע שיטות). הרס חומצות השומן בקרומים מביא להגברת חדירות התאים וחדירת יוני סידן ומים באופן בלתי מבוקר. הרס קרומי התאים הפנימיים פוגע בסינתזת החלבונים, בתפקוד המיטוכונדריות ובשאר הפעילויות החיוניות של התאים. רדיקלים חופשיים וסרטן השד על אף מערכת ההגנה

מבוא המקרא המרבה לעסוק ביחסים שבין גברים ונשים , קובע נחרצות כי הן הגבר והן האישה עומדים שווים למול בוראם : “ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם” (בר’ א, כז). הווה אומר : יש איש ויש אישה ושניהם נבראו בצלם . האישה שייכת לאיש כשם שהאיש שייך לאישה . שניהם עומדים שווים למול בוראם ואל לו לאיש לראות ולנהוג באישה בפחיתות ערך ובאופן מפלה. תורת הקבלה מעמידה אותנו על מקומה של האישה סגולותיה ומעלותיה: “חכמות נשים בנתה ביתה ואיוולת בידיה תהרסנו”.( מש,יד’ ,א) מן הכתוב עולה כי האישה בכוחה לבנות וביכולתה להרוס. היא זאת שמייצגת במקומות רבים בתורה את החלק האחראי על תיעול החוכמה לאפיקים מועילים. אף כי החכמה נתונה בידי הגבר, לאישה ניתנה בינה יתרה (נידה,מה,ע”ב) ובתבונתה הרבה היא מעצבת ומעבדת את החכמה ומוציאה מן הכוח אל הפועל. מכאן שאישה חכמה היא זאת המשיגה את רצונה מבעלה בדרכי נועם ושולטת בכוחו כרב חובל בספינתו. והנה לאורך כל ספר בראשית נעשה תמיד רצונן של נשים, להלן מספר דוגמאות : האדם אכל מפרי עץ הדעת וחרץ גורל דורותיו לעולמים, אך השיקול והיוזמה באו מצד האישה. כאשר אברהם אבינו משלח את הגר , נראה כי היוזמה באה ממנו אך לאמיתו של דבר היוזמת היא שרה , היא המכוונת ואברהם מבצע את רצונה ככתוב: ” כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, כי ביצחק יקרא לך זרע” . אברהם בירך את יצחק והוא זה שצריך להעביר ולהוריש את הברכה לזרעו אחריו. אך למי הוא מעביר את הברכה? למי שרבקה בוחרת בו. יעקב עומד מול רבקה והיא

מבוא שאלת המחקר – מהי מדיניות היתרי העסקה בישראל וכיצד היא משתנה לאור ההשפעות הגלובליות המתרחשות בישראל ובעולם. ב-25 בינואר 1988 הועלתה בכנסת לראשונה נושא הבאתם של מהגרי עבודה, כתחליף לעובדים הפלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה העדרם של פועלי השטחים בשל אינתיפאדה שפרצה ב- 1987 העלו על סדר היום הציבורי שאלות רבות הנוגעות לתלותה של החברה בישראל בעבודה “ערבית”, ולהרגל להשתמש בכוח העבודה הזול והגמיש של לא אזרחים, והיה ברור כי יש לפתוח את השערים לייבוא מסיבי של מהגרי עבודה מחוץ לארץ. השאלות שמעלה סוגיית ההגירה לצרכי עבודה כמו גם ההיבטים הרבים של ההגירה לצרכי עבודה מעמתת כל חברה עם שאלות משפטיות, מוסריות ואנושיות. המעמד של העובדים הזרים בארץ ובעולם מעלה שאלות רבות אולם בעבודה אתייחס בעיקר לשאלת התופעה ממדיה וחלק מהסיבות שבגינן היא נוצרת ולשאלת הזכויות של העובדים הזרים בארץ ובעולם. הזכות לכניסה למדינה או השלילה של זכות זו או האיסור לגרש, מוקנית במשפט הבינלאומי רק למי שהמדינה היא ארצו- ותחולתן של האמנות הבינלאומיות לזכויות אדם היא בעיקרה טריטוריאלי. בישראל אין הפרדה בין דת למדינה ולכן ההגדרה החברתית נשענת על ההגדרה הלאומית על דתו היהודית של אדם המכתיבה את זכאותו לאזרחות. בצרפת, לעומת זאת, בניגוד לישראל קיימת הפרדה בין דת למדינה, ומכאן שהיא גם מוכנה לקלוט אליה כל מי שמוכן לקבל על עצמו את השפה ואת התרבות הצרפתית, אולם אין מחייבים אותו להשתייך לדת כלשהי. לעניין העובדים הזרים הבדל זה מקבל משמעות עצומה אף יותר שכן מאחר והעובדים הזרים לא מקבלים על עצמם את הדת היהודית הרי שהשתלבותם במרקם החברתי בישראל קשה וסבוך עוד יותר מאשר בצרפת ששם לא

מבוא מבצע “עמוד ענן” היה מבצע צבאי של צה”ל ברצועת עזה, שהחל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים    ב-21 בנובמבר 2012. במבצע נערכו אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה אלפי רקטות לעבר יישובים בישראל.   במהלך ימי המבצע הפעילה מדינת ישראל מערך הסברה נרחב ודיפלומטיה ציבורית, שנועדו כולם להשפיע על דעת הקהל העולמית ולהסביר את הצד הישראלי בעימות. מערך הסברה זה עוצב לאורם של כישלונות ההסברה של מדינת ישראל במלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ופרשת המשט הטורקי, שזכו כולם לביקורת ציבורית ומדינית חריפה בכל האמור לטיפול בדעת הקהל העולמית ותפקוד מערך ההסברה הלאומי בהם- דובר צה”ל, משרד החוץ ומשרד ההסברה הלאומי.   מטרת עבודה זו היא לסקור ולנתח את מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית שהופעל על ידי מדינת ישראל במהלך מבצע חומת מגן- היכן התרכזו מאמצי ההסברה, באילו כלים נעשה שימוש, מה הייתה מעורבות התקשורת ומי “ניצח” בקרב ההסברה. בפרק הראשון של העבודה מוצגת סקירה כללית של מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית בישראל, בדגש על הרפורמה שנערכה במערך זה בשנת 2007. בפרק השני מובאת סקירה קצרה על מבצע עמוד ענן, מטרותיו ומהלכיו. הפרק השלישי מציג את גורמי ההסברה הראשיים במבצע עמוד ענן ותפקודם במהלכו, תוך ניתוח של הכלים השונים במידה ובניו- מדיה בהם נעשה שימוש על ידי הגורמים השונים. חלקה האחרון של העבודה הינו דיון וביקורת על מערך ההסברה שהופעל, וניסיון לענות על השאלה האם ישראל “ניצחה” בקרב ההסברה כולל העלאת סוגיות להמשך דיון.     תוכן עניינים: מבוא – 1 1. ההסברה הישראלית- היסטוריה והתפתחות – 2-3 2. הרפורמה במערך ההסברה הישראלי – 4-5 3. מבצע עמוד ענן

מבוא העידן הטכנולוגי אשר החל אי-שם במהלך שנות האלפיים הביא עימו שינויים דרסטיים לכל אלמנט בחיי היום יום. שוק העבודה חווה טלטלה עזה כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית הדרמטית דבר אשר קיבל ביטוי הן במישורים חיוביים והן במישורים שליליים. בפן החיובי נהוג לציין את כברת הדרך בתחומי הרפואה, מדע, מחשבים וכדומה אשר תרמו רבות לרווחת המין האנושי. מנגד, התחלופה של כוח אדם במחשבים והצורך בהתמקצעות בתחומי הטכנולוגיה הפכה את שוק העבודה על פיו ויצרה ריבוי אבטלה בקרב אוכלוסיות נכשלות במיוחד. מקרה ספציפי של השפעת שינויים טכנולוגיים על שוק העבודה הינו מערכות לניהול לקוחות (CRM). מערכות לניהול לקוחות הינן מערכות אשר מתווכות בין הלקוח לבין החברה ובכך יוצרות מחויבות אצל לקוחות מחד-גיסא ומאידך גיסא מוצר ייחודי ושירות לקוחות מיטבי הממקם את הלקוח במרכז האסטרטגיה העסקית. כיום, כאשר מדובר בחברות גדולות נושא מערכות ניהול לקוח הינן שכיחות ונעשה בהן שימוש רב. למרות זאת, דווקא כאשר מדובר בעסקים קטנים אשר כל לקוח הינו קריטי לשימור מחזור הכספים של החברה, בהרבה מקרים, אין התבססות על מערכות טכנולוגיות מתקדמות מסיבות שונות. אם כן, בעבודה זו אבדוק האם וכיצד עסקים קטנים עושים שימוש בתוכנות מחשב מסוג CRM. אעשה בדיקה השוואתית בין עסקים אשר עושים שימוש והאם וכיצד תוכנות אלו ממנפות את העסק. מנגד אבדוק מדוע עסקים קטנים אינם עושים שימוש ומהם הקשיים איתם הם מתמודדים. מבנה העבודה יהיה הדרגתי – ראשית, אציג רגע תיאורטי בו אתמקד על תוכנות CRM  על כל המשתמע מכך: יתרונות, חסרונות, שימושים וקשיים. שנית, אציג רקע תיאורטי על שימוש בטכנולוגיה, בעסקים קטנים. לאחר מכן, אבדוק את השימוש בתוכנות CRM בקרב עסקים קטנים. לבסוף, בפרק

מבוא ב-29 בספטמבר 2000, פרצה האינתיפאדה השנייה, שמכונה גם: אינתיפאדת המתאבדים, למחרת ביקורו של השר אריאל שרון בהר הבית, והיוותה ניגוד צורם לתהליך שתחילתו בהסכמי אוסלו (1993) ושתכליתו הייתה יישוב הסכסוך הישראלי -פלסטיני בדרך של מו”מ מדיני (בן ישראל, 2006). האינתיפאדה פרצה זמן קצר לאחר שיאו של התהליך: פסגת קמפ דיויד, שהתקיימה ביולי 2000 ושהשתתפו בה ראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, בחסותו של נשיא ארה”ב, ביל קלינטון (שם). בחודשיים הראשונים של האינתיפאדה בוצעו ארבעה פיגועי התאבדות, כולם מחוץ לתחומי הקו הירוק: שלושה ברצועת עזה ואחד בפונדק מחולה שבבקעת הירדן; בפיגועים הללו נפצעו ארבע חיילים; ב-6 בנובמבר 2000 בוצע לראשונה בזירה הפלסטינית התאבדות באמצעות סיירת תופת אשר התקרבה לספינת “דבור” של חיל הים באזור רפיח, בפיגוע לא היו נפגעים; מחודש מרס 2001 הסתמנה עלייה חדה בהיקף פיגועי ההתאבדות ומגמה זו נמשכה עד 11 בספטמבר 2001 (פיגועי ה-11 בספטמבר בארה”ב, שבהם נהרגו 3000 בני אדם, הביאו לעצירה מידית, אך זמנית בלבד, של הפיגועים בזירה הפלסטינית). בחודשים אלו, בוצעו 23 פיגועי התאבדות, מרביתם בוצעו בשטחי ישראל (14 פיגועים) וגבו קורבנות ישראלים רבים. בין הפיגועים הבולטים: הפיגוע בדולפינריום בת”א, שני פיגועים בנתניה, הפיגוע במסעדת “סבארו” בירושלים והפיגוע בתחנת הרכבת בנהריה; מספטמבר 2001 עד סוף השנה בוצעו עוד 11 פיגועי התאבדות; בתחילת שנת 2002 הפכו פיגועי ההתאבדות, שגרמו לנפגעים ישראלים רבים, לאיום עיקרי לביטחונה של החברה בישראל. שיאו של גל הפיגועים היה בחודש מרס 2002, שבו בוצעו 13 פיגועי התאבדות, בהם נפצעו 80 בני אדם ונהרגו 497 בני אדם. חודש מרס היווה את “קו פרשת המים” בעימות הישראלי הפלסטיני הנוכחי

מבוא תרבות יפן לאורך ההיסטוריה הייתה תמיד מרוחקת ומסתורית. מאמצע המאה ה 19 התחילה אינטראקציה בין תרבותית בין יפן למדינות המערב, ובכך חדרו הרבה מסממני התרבות לתוך עולם האומנות. ועקב כך שעולם האומנות היה הכי גמיש בלקבל את “חדש”, כך גם ענפי תרבות אחרים תחת השפעת תרבות יפן קיבלו עם הזמן כחלק בלתי נפרד את סממנים ויזואליים של התרבות. תחילה אירופה התעניינה באמצעים ויזואליים חיצוניים כמו חרסינה, בדים, מניפות, תלבושות, ארמוני וגני יפן. לאחר שהמערב “השתעשע” מספיק בדברים אלו, הוא התחיל להתעמק בפילוסופיה, דת ואידיאולוגיה של המזרח, התחיל לקבל עולם זה כשווה אך דו קוטבי. עקב כך באירופה מתחילה התכחשות למטה נרטבים הגדולים(ג’.ף. ליאוטר). אומנם אירופה המשיכה לשלוט עד במאה ה 20, שלאחר מכן חדירת המזרח למערב מתחילה להיות כל כך משמעותית שחלק מחוקרי מזרח מתחילים לדבר על אוריאנטליזציה של המערב. לפי הסבר של אירופאים עצמם ההשפעה של תרבות יפן על תרבות המערב נובעת ממשיכה שלהם לתרבויות מסורתיות, השקפת עולם מסתורית, ורוחניות. אינטראקציה בין תרבותית הובילה באירופה לנישה חדשה במדעי החברה – מדעי המזרח. ומאז קיומה של נישה זו, מדענים מנסים למצוא יחס הדדי בין נחלת כלל לנחלת פרט של מדינות ועמי מזרח. השאלה העיקרית של מדע היא ממה נובעת משיכה בלתי מודעת בין התרבויות. רובינו יכולים בהסתכלות מהירה בבית לציין כמה מהמוצרים הם תוצרת יפן כמו מותגי הטלוויזיה שאנו רואים ומשחקי מחשב שאנו משחקים, אפילו הסושי שאנו אוכלים מקורם ביפן. כיום קיימים סביבונו מוצרים שמקורם ביפן, תרבות שפעם הייתה סגורה ומרוחקת וכיום מפוזרת בכל ענפי התרבות במוצרים שונים ומגוונים. לרוב אנו מקבלים כמובן מעליו את נוכחותם בסביבותינו ולרוב איננו