עבודות אקדמיות

מבוא בתנ”ך ניתן למצוא  תיאור מרתק של משא ומתן בין ישראל לאדום (במדבר, כ’) ומשא ומתן בין ישראל בני עמון בתקופת השופטים (שופטים, י”א).  תיאורים אלה מהווים דוגמאות לאופן שבו ניהלו בני ישראל משא ומתן ותהליכים דיפלומטיים בתקופה מקראית עם עמים אחרים החיים באזור. מבחינת הקונטקסט ההיסטורי, דוגמאות אלה למשא ומתן מתרחשות בעת כניסת עם ישראל לארצו ובתקופת השופטים על כן, בחרתי ב-2 מקרי בוחן אלה כעומדים במוקד של עבודתי. משא ומתן בין ישראל לאדום, כפי שהוא בא לידי ביטוי בספר המדבר (במדבר, כ’), מתנהל בין שליחים (“מלאכים”) מטעם משה לבין מלך אדום במטרה להשיג את אישורו לעבור דרך ארץ אדום. זאת, למעשה, פרשה הנקראת “פרשת חוקת”. במהלך משא ומתן, משה מנסה לשכנע את מלך אדום באמצעות הדגשת היבטים משותפים ביניהם וזאת מתוך הניסיון להבין את צרכיו וחששותיו של המלך לצורך השגת רווחים מתוך משא ומתן: “נעברה נא בארצך. לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר, דרך המלך נלך, לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעבר גבולך” (במדבר, י”ז). משא ומתן, אשר התרחש בשלב מאוחר יותר בספר שופטים י”א, התנהל בין יפתח ושליחיו לבין מלך בני עמון. מדובר, למעשה, בהפטרה של פרשת חוקת (במדבר, כ’). שכן, הוזכרה בפרק זה השתלשלות האירועים שחזה באזור לאחר משא ומתן בין משה לבין מלך אדום. על מנת לברר את הסיבה לרצונו של מלך בני עמון לפתוח במלחמה, שולח יפתח את שליחיו. מלך הסביר לשליחה את הסיבה בטענה כי ישראל גזלו את אדמתו והוא דורש אותה בחזרה: “ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח: כי לקח ישראל את ארצי בבעלותו ממצרים מארנון ועד היבק

מבוא יזמות חברתית הולכת וצוברת תאוצה בכל הארצות, הן משום משברים כלכליים והן משום הצורך החברתי-קהילתי בסיוע שאינו ממסדי (ברוב המקרים – משום שידו של הממסד קצרה מלהושיע את כלל האזרחים הנזקקים). מחקר הארגונים והחברות גם יחד הולך ומוצא עניין ביזימות חברתיות אלה, החל במאפייני היזם החברתי וכלה במאפייני היזמות החברתית, בהשוואה ליזמות מסורתית. מול השוק התחרותי שבו פועל הארגון המסורתי, הרי הארגון היזמי פועל בדרך כלל בסביבה לא תחרותית, אך מצד שני הוא נסמך על תרומות, ללא כוונת רווח. גיוס התרומות וההתמקצעות בנושא זה הם נושאים לעבודה אחרת, ובעבודה זו באתי לבחון את החברות היזמיות החברתיות דרך פריזמת ניהול משאבי האנוש שלהן: האם הוא שונה מאשר ניהול כוח אדם בחברות מסורתיות? אם כן – באיזה אופן? מה הדבר דורש ממנהלי משאבי האנוש? מה המשמעות של כוח האדם בחברות יזמיות? האם הוא פועל מתוך אוריינטציה אחרת? השערת המחקר הראשונה שלי היא שארגוני יזמות חברתית הינם, ראשית לכל, מוכווני-ערכים ולפיכך גם גיוס כוח האדם שלהם יתבסס על עובדים ומתנדבים מוכווני-“אידיאולוגיה” חברתית שוויונית. מצד שני, העובדה שארגונים אלה מתבססים על כוח התנדבותי בעיקר עשויה להביא לכך שתחלופת האנשים בארגון תהיה גדולה ותצריך “מירוץ” מתמיד אחרי כוח אדם. השערה שנייה היא כי ארגון יזמי-חברתי יפעל ראשית לכל מתוך מודל מצוינות ברמה החברתית-ערכית ופחות מתוך מודל מצוינות כלכלית-טכנולוגית. והיות שבארגוני יזימה חברתית מדובר בעובדים בעלי אוריינטציה חברתית-קהילתית, הרי שגם גיוס כוח האדם לארגון יצטרך להתבסס על אנשים ערכיים, בעלי מחויבות ציבורית ואחריות קהילתית, ופחות על עובדים בעלי מיומנויות מקצועיות. בפרק הראשון אסקור את משמעות היזמות ותפקיד היזם ואבחן מהי יזמות אפקטיבית. בפרק השני אבחן

מבוא סרטן צוואר הרחם הוא המחלה השנייה בשכיחותה אחרי סרטן השד. ברם, כיום קיימת ירידה בשיעורי התמותה מן המחלה הן בארץ והן ברחבי העולם כולו. הסיבה לכך נעוצה בשורה נרחבת של בדיקות סקר, מעקבים וטיפולים במצבים הנחשבים עדיין טרום ממאירים. למרות זאת, מאחר שסרטן צוואר הרחם פוגע בנשים צעירות יחסית, לרוב בשנות ה-40 לחייהן, ובהתחשב בכך ששיעור התמותה הגבוה מהמחלה מגיע ל-50%, המעמסה החברתית והסבל האישי הנגרמים בעקבותיו מחייבים מאמץ למיגור סרטן צוואר הרחם במידת האפשר (Quininn, Babb & Allen, 1999; Parkin, Bray & Ferlay, 2002; אצל: כידון, שכטר וטובי, 2011). נגיף הפפילומה באדם (HPV) הינו הגורם המרכזי להתפתחות סרטן צוואר הרחם. הנגיף מגיע לאזור צוואר הרחם בעקבות מגע מיני, ותוך פחות מ-24 שעות הוא חודר אל תוך שכבת תאי הכיסוי (תאי האפיתל); שם הוא יכול לשרוד, להתרבות ולחולל זיהום כרוני. העובדה שבכל תאי סרטן צוואר הרחם ניתן למצוא דנ”א של אחד מהזנים האונקוגניים של HPV, מחזקת את הקשר שבין הזיהום ב-HPV ובין התפתחות סרטן צוואר הרחם. ברוב אירועי ההדבקה מתרחשת היעלמות עצמונית של הנגיף בתוך כשנתיים, ורק ב-10% עד 15% מהנשים לערך הוא הופך לזיהום כרוני (McCredie, Shaples & 2008; Rodriguez, Schiffman, Herrero & al, Rapid, 2008; אצל: כידון, שכטר וטובי, 2011). כיום מוכרים כ-15 זנים של נגיף ה-HPV. הנפוצים לפי שכיחותם וחשיבותם הם: HPV -16, 18, 45, 31, ו-33. HPV – 16, ו-18 נמצאו כאחראיים להתפתחות סרטן צוואר הרחם אצל כ-70% מהחולות, ושאר 3 זני ה-HPV אחראים ל-10% נוספים (; de Sanjose, Diaz & CastllSague, 2008 אצל: כידון, שכטר וטובי, 2011). הקשר בין זיהום מתמשך (Persistent infection) ב-HPV

מבוא עבודה זו תעסוק במוטיב המשפחה הלא מאושרת ביצירתו של עגנון ותשווה לשם כך שני סיפורים אותם כתב – “סיפור פשוט” ו”בדמי ימיה”. שאלת המחקר בעבודה זו תהיה מה הם הגורמים שהשפיעו על משפחות לא מאושרות ביצירות עגנון ? מעיון ביצירתו של עגנון ניכר כי היא מאופיינת בקונפליקטים רבים, המעיבים על חיי הדמויות ויוצרים טראומות ומועקות בחייהן, כך שהאושר הינו מטרה כמעט בלתי אפשרית. כמו כן, המשפחות המתוארות ברומנים שלו הינן דיס הרמוניות ומתקשות לפעולת באופן נורמטיבי כמשפחה. בעבודה זו אבקש לבחון את מוטיב המשפחות הלא מאושרות ביצירותיו של עגנון באמצעות ניתוח של שתיים מיצירותיו המרכזיות ורבות ההשפעה – בדמי ימיה וסיפור פשוט. בדמי ימיה הוא ספור קצר הוא מתאר את לאה, הנקלעת בסבך רגשותיה בין שני גברים, מינץ בעלהּ, ועקביה מזל, אהובהּ משחר נעוריה. לאה האישה הצדקנית איננה בוגדת ממש בבעלה. היא נאמנה לו עד הסוף וזו גם הסיבה שהיא מתה בדמי ימיה – במחצית-חייה. כי אהבתה לעקביה מזל. סיפור פשוט הוא רומן המתאר את העיירה היהודית בגולה. הסיפור הוא רומן פסיכולוגי המתאר את אובדן השפיות של הגיבור, ובנוסף, מעביר ביקורת חברתית נוקבת על העיירה היהודית שכל עיקרה זה מאכל, משתה ותאוות ממון. הרומן משמש כמעין המשך לסיפור בדמי ימיה, הוא מגולל את קורותיהם של חלק מהגיבורים ומעלה את אותם דגשים העוסקים בחוסר הרמוניות במשפחה ובאי יכולת של הדמויות להגיע לתחושת אושר. סיפור זה מוסיף לנו על קורותיהם של תרצה ועקביה מזל, כאשר בסיפור “בדמי ימיה” מסופר שעקביה מזל חקר את תולדות הקהילה היהודית ואילו תוצאות מחקריו מופיעים כהמשך בסיפור פשוט. בפרק הראשון אסקור באופן כללי מה מאפיין משפחות לא מאושרות

מבוא   אזור התעשייה נקרא “חובב”, על שם נחל חובב, אחד משמותיו של יתרו כהן מדיין חותן משה. אזור התעשייה ממוקם 12 ק”מ דרומית לבאר שבע והוא משתרע על פני כ – 25,000 דונמים, מהם בשימוש כ– 8,000 דונמים והשאר מיועדים לקליטת תעשיות נוספות. המקום משמש כאזור תעשייה למפעלים הפטרו-כימיים הגדולים בארץ וכאתר היחיד בארץ להטמנת פסולת רעילה. בעבודה זאת נבחן את המקרה של נאות (רמת) חובב כמקרה בוחן במנהל הציבורי ונעמוד על יחסי הגומלין המורכבים הנובעים מאינטרסים מנוגדים של הגורמים השונים הפועלים במקום. כמו כן, נבחן אם מקרה נאות (רמת) חובב יכול לשמש דוגמה למקום בו הגורמים שונים פועלים בשיתוף פעולה ומצליחים ליצור אזור אקו-תעשייתי  המתחשב בו זמנית הן בצרכי המפעלים והן  בדרישות של שמירת הסביבה ושמירת בריאות הציבור המתגורר בסמוך לאתר.   תוכן עניינים מבוא 3-5 סקירת ספרות – תיאוריות מתחום מדיניות ציבורית 5-10 שאלת המחקר 10 שיטת המחקר 10 הבעיה והיקפה – סכנה אקולוגית ובריאותית 11 מיהם הגורמים הפועלים בנאות (רמת חובב) ומהו האינטרס של כל אחד מהם? 12-14 מיהם סוכני השינוי? 14-18 החלפת השם מרמת חובב לנאות חובב, שינוי מהותי או לא ? 19-22 סיכום ודיון 23-24 ביבליוגרפיה 25

מבוא “כל עורך-דין שמסייע לאוכלוסיות מוחלשות להילחם בעניין מודע לכך שלא ניתן לנתק בין סוגיית הצדק החברתי  שתרגומה לעגה המשפטית לובש בדרך כלל לבוש של זכויות חברתיות  לבין נושא הנגישות למשפט”. אלבשן (2002) מסביר כי דרכם של העניים לבתי המשפט זרועה במכשולים ושהזכויות החברתיות רלוונטיות מאז ומעולם בעיקר לעניים וככל הנראה כך יישאר. בתקופה הנוכחית, במערכות משפט מודרניות הפועלות תחת משטרים דמוקרטיים שמבוססים על אידיאל השוויון בפני החוק, כשהעני והעשיר נכנסים בשערי אותו אולם, נעמדים לפני אותו שופט וכפופים לאותה מערכת נורמטיבית של כללים, הצדק הפך להיות כמעט בלתי ניתן להשגה עבור חלקים הולכים וגדלים מהחברה המערבית.  מכאן נובע כי אלו המבקשים לקדם צדק חברתי באמצעות המשפט חייבים להיות מודעים למכשולים העומדים בדרכם של אותם אזרחים מוחלשים ולסייע להם להצליח ולעבור אותם בשלום. הדבר גם נכון ביחס לאלה שלא מבקשים לקדם ערכים מסוג זה אך רואים בנגישות למשפט זכות הכרחית לקיום הסדר הדמוקרטי. זכות הגישה לערכאות שיפוטיות הינה זכות חוקתית מהחשובות ביותר. השופט חשיןקבע, כי זכות זו “נעלה היא על זכות יסוד”, ו”קיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסוד”. אם לא יוכל אדם לפנות לבית המשפט באופן יעיל וחופשי, בין כתובע ובין כמתגונן, לא יוכל להביא למימוש הזכויות המוקנות לו, ולכן לא תהיה לזכויות אלה משמעות לגביו. “היקף הזכות כולל גם את ‘זכותו של הנפגע כי לא יעמידו בדרכו מכשולים, אשר ימנעו ממנו את מימוש הזכות’… זכות הגישה של האזרח לערכאות […] משקפת הכרה חוקתית בזכות הפרט לדיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט”. כלומר, זכות הגישה לערכאות משפטיות הינה זכות רחבה, הכוללת נגישות לניהול הוגן, מלא וללא

תמצית בעבודה זו אתאר את ההתקדמות באנליזה ההתנהגותית במחקר נוירו אתולוגיה של שירת ציפורים. בחלק הראשון של העבודה אציג מחקרים בשיטות קלסיות המשלבים תצפית של התנהגות השירה וניתוח סונוגרמות של השירים, המדגימים שהציפור נולדת עם יכולת שירה בסיסית, אשר עד לגיל הבגרות המינית מתפתחת בתהליך למידה לשירה המורכבת וההרמונית המאפיינת שירת בוגר. בזכות ההתקדמות ביכולות המחשוב באחסון ועיבוד נתונים, כיום ניתן לדגום מסות של שירי ציפורים לאורך זמן, ועל ידי אנליזת הנתונים ופירוקם לפי מדדים שונים, ניתן לאפיין  את התפתחות הלמידה של שירת הציפורים בסקאלות זמן רבות ולהסיק על השפעות מגירויים שונים. החלק השני של העבודה יעסוק בניתוח התנהגות השירה (לימוד ותחזוקת שיר) מבחינת הפעילות העצבית במוח. לשם כך אציג את המבנה הנוירו-אנטומי של מוח הציפור, מסלולי שירה קדמי ואחורי, ביטוי גנטי והשפעת הורמונים על פעולות עצביות.  אציג מחקרים ברמה תאית ומערכתית בשיטות אלקטרו-פיזיולוגיה המדגימים את פעילות הנוירונים במוח בזמן למידת השיר ותחזוקתו (נוירו גנזה, נוירוני מראה, Efference copy). אסביר שיטות תהודה מגנטית פונקציונאלית להדמיית שינויים במבנים במוח, ואציג מחקר הקושר השפעות סביבתיות לתגובות שמיעתיות במוח. אסכם ואנסה להמחיש שמהמחקרים ההתנהגותיים בשילוב עם התובנות לגבי פעילות מערכת העצבים במוח בנושא שירת הציפורים, ניתן להשליך לגבי תפקוד מוח האדם בכדי למצוא דרכי טיפול, למשל בבעיות הקשורות לדיבור או בבעיות הקשורות למערכת העצבים.      מבוא התנהגות שירת הציפורים היא תוצאה של פעילות משולבת ומורכבת של מאות מיליוני נוירונים ותאי שריר המושפעים מגירויים פנימיים וחיצוניים. נוירו אתולוגיה של שירת הציפורים הינה תחום בחקר מדעי המוח, הכולל מגוון רחב של רמות מחקר החל מהרמה המולקולארית המסבירה כיצד מולקולות מתפקדות ומקשרות בין נוירונים, לרמה

מבוא האדם הוא יצור חברותי ותקשורתי, וחלק ניכר מימי חייו הוא מבלה בתקשורת עם אנשים אחים – חברים, זרים, בני משפחה או עמיתים לעבודה. תקשורת זו נעשית באמצעות מדיום ייחודי – השפה. השפה הינה ייחדוית ומשתתנה מתרבות לתרבות, ומלאום ללאום. כל לאום וקבוצה אשר לה שפה משלה, נעשית מאוחדת גם בעזרת השפה. התנועה הציונית נתנה את דעתה על כך, והקדישה ממרצה ומשאביה על מנת להשליט את השפה העברית כשפת הדיבור בארץ. והנה, שפות נוספות נמצאות אף הם, ופועלות באותו החלל כמו השפה העברית. הבולטת שביניהם היא השפה הערבית. השימוש בשפה במרחב יוצר את המציאות של הנוף הלשוני, והשפה הבולטת בנוף הלשוני – היא זו אשר ניתן לייחס לה משקל, ולקבוצה האתנית הדוברת אותה ניתן לייחס את הכוח והשליטה. בישראל, המיעוט הערבי נמצא במצב בו הוא מובדל מקבוצת הרוב, ברצונו או שלא ברצונו, ומצבו מושפע רבות מן הסכסוך הישראלי – פלסטיני. יש טענות מצד המגזר הערבי לקיפוח מתמשך, והיחסים בין הערבית לעברית טעונים. לכן, מעניין יהיה לחקור את האלמנט הלשוני בקרב ערביי ישראל – האם שפת קבוצת הרוב במדינה, העברית, חלחלה אל תוך השיח הפנים ערבי? ואם כן עד כמה? ובאלו הקשרים? והנה, דווקא מערכת החינוך היא המקום ממנו ניתן ללמוד בצורה הכי מובהקת על השפה. לא לחינם מלחמת השפות שהתחוללה ביישוב העברי טרם קום המדינה היתה סביב שפת הלימוד, שכן השפה אשר מלמדים בבית הספר היא השפה הרשמית, והיא מוקנית בצורה המונית ותופסת מקום של כבוד בקרב השפות המדוברות במרחב. לכן, בבואנו לחקור את הנוף הלשוני מן הדין שנשים פעמינו אל מערכת החינוך, ונתחיל דווקא משם. במערכת החינוך עצמה, בחרנו