סמינריון מקרה בוחן של כניסת יוצר ויצירה לקאנון המערבי
מבוא והצגת שאלת המחקר חוקרים רבים עסקו בשאלות הנוגעות לקאנון הספרותי ולתנאי הכניסה אליו: מהי יצירת מופת? מהי גדולה ספרותית? מהי קלאסיקה? האם קיים קאנון משותף לעולם המערבי, ואם קיים – האם הוא משתנה או שהוא סגור? מהם הגורמים המשפיעים על כניסתה או יציאתה של יצירה מהקאנון הספרותי? מאחר וישנן תשובות תיאורטיות מגוונות לשאלות אלו, אחת הדרכים המעשיות המאפשרות התייחסות בהירה לנושא הנדון, היא באמצעות בחינת יצירה ספציפית ואופן הכללתה בקאנון, על ידי המערכת הספרותית. דרך מקרה ממוקד ופרטני, ניתן להגיע לתובנות רחבות יותר ביחס לנסיבות ההכללה של יצירות בקאנון הספרותי המודרני. בזאת, הכוונה לבחינת הנסיבות שגרמו לכך שיצירה ספרותית (או אמנותית) מסוימת שנחשבה בתקופה מסוימת לזניחה או לשולית הפכה בתקופה אחרת לקונצנזוס מבחינת היכללותה בקאנון. בחינת תהליכי שינוי במעמדה הקאנוני של יצירה יכולה להתבצע גם באופן הפוך – ע”י ניתוח מקרה בוחן של יצירה אשר בתקופה מסוימת נחשבה כיצירה קאנונית לכל דבר, אך עם חלוף השנים יצאה מהקאנון, והושמטה מהתודעה הקולקטיבית של המערכת הספרותית. בהקשר זה, עבודת המחקר שלפניכם שמה לה למטרה לבחון את הנסיבות ההיסטוריות של התקבלות היצירה “רובינזון קרוזו”, מאת דניאל דפו, בשנים הספורות שלאחר פרסומה בציבור. בזאת כלולים הן היבטים בהצלחתה המסחרית של היצירה, והן היבטים באופן הקבלה של הסופר ושל היצירה, בקרב המערכת הספרותית המקצועית. דווקא על רקע ההכרה הרווחת בימינו בגדולתו המקצועית של דפו, כמו גם בחשיבותה ובאיכויותיה המקצועיות של היצירה “רובינזון קרוזו”, מתחדדת שאלת המחקר המרכזית: כיצד התקבלו היצירה רובינזון קרוזו והיוצר דפו בשנים הראשונות שלאחר פרסום היצירה, ומה ניתן ללמוד מכך על התנאים הדרושים לכניסה לתוך הקאנון הספרותי? באמצעות ניתוח