עבודות אקדמיות

 מבוא עבודה זו תעסוק בהשוואה בין מבצע “רותם” ב-1960 לבין הנסיבות והאירועים שהביאו לפריצת מלחמת ששת הימים ב-1967. מטרתה של עבודה זו הינה לבחון מדוע, למרות הדמיון הרב בנסיבות ובאירועים הפוליטיים-צבאיים שהביאו לפרוץ “משבר רותם” ומלחמת ששת הימים (הסלמה במתיחות ובפעילות הצבאית בגבול הישראלי-סורי, התרעה סובייטית למצרים כי ישראל מתכננת לכאורה לתקוף את סוריה, וריכוז כוחות מצריים ובעקבות זה ריכוז כוחות ישראליים בגבול המשותף בין ישראל למצרים), לא הסתיים “מבצע רותם” במלחמה ואילו המשבר והמתיחות של לפני מלחמת ששת הימים הביאו לפריצתה של המלחמה. לכן, שאלת המחקר אותה יבדוק מחקר זה הינה – מהו השוני בנסיבות המדיניות, הצבאיות והפוליטיות בישראל ובקע”ם אשר הביאו לכך ש”מבצע רותם” יסתיים ללא מלחמה ואילו תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים הסתיימה בפריצת מלחמה? השערתי היא שדפוסי התנהגות וטעויות בקבלת החלטות של ההנהגה הפוליטית והצבאית, בתוספת של נסיבות מדיניות ופוליטיות הביאו לתוצאה כה שונה במערך נסיבות כה דומה. לשם הניתוח המחקרי אשתמש במאמרים ומחקרים שניתחו את שני המאורעות המדוברים, ואבקש לעמוד על הסיבות והמניעים להשתלשלות האירועים בטרם פרוץ מלחמת ששת הימים ובמבצע רותם שלא הבשיל לכלל מלחמה.     תוכן עניינים מבוא: עמ’ 3 1. ששת הימים – נסיבות פרוץ המלחמה: עמ’ 4-8 2. מגרש המשחקים המדיני ותפקידן של המעצמות: עמ’ 9-19 3. מלחמת ששת הימים הזירה הפנימית: עמ’ 20-22 4. פרשת רותם – מחדל מודיעיני ואיפוק מדיני: עמ’ 23-27 5. דיון וסיכום: עמ’ 28-31 6. רשימת מקורות: עמ’ 32

מבוא נוסח התלמוד חקר נוסח התלמוד ועמידה על נוסחאותיו במקורן העסיק רבות את חוקרי התלמוד. כתבי היד הרבים שהתגלו במאה וחמישים השנים האחרונות תרמו רבות לבירור נוסח התלמוד. סוגיות רבות סתומות נתבהרו על ידי עיון בגירסתם הקדומה בכתב היד, ואף חלק מדברי הראשונים על הש”ס זכו להתברר לנוכח גירסה אחרת שכנראה הייתה לפניהם. אמנם, בירור הנוסח אינו דבר של מה בכך. אכן, לעיתים אנו נתקלים במקרה בו בחלק מהספרים הנוסח ברור ובספרים מעטים השתבש הנוסח ואינו מובן עוד ואנו יכולים להתחקות אחר מקור השיבוש, אם מפני דימיון בין האותיות, אם מפני דילוג על מילה, או בגלל דילוג שורה כויוצא בזה טעויות העתקה שנעשו על ידי הסופר. אולם מחקר הנוסח העלה מקרים רבים שבהם אין הסבר מניח את הדעת לשינוי הגירסה, וגם אין עדים נאמנים על הנוסח אלא מקצת כתבי היד גורסים כך ומקצת כתבי היד גורסים אחרת ואלה מכחישים את אלה. יתירה מזאת, חוקרי הנוסח הירבו לחפש כתבי יד טובים ומהימנים בהם נפלו מעט שיבושים ועל פיהם להתקין נוסח הקרוב במידת האפשר לנוסח המקורי, אולם דא עקא – כתב יד שנמצא טוב בסוגיא אחת, נמצא חסר בסוגיא אחרת. הדברים קשים – מדוע סופר שבראשונה הקפיד להעתיק היטב, התרשל בהעתקתו בסוגיא אחרת? כדי להתגבר על בעיה זו נצטרך לשאול שאלה המערערת את כל מלאכת חקירת הנוסח – וכי היה לתלמוד אי פעם נוסח אחד? הרי התלמוד מורכב משלבי עריכה שונים שנעשו בדורות שונים ויתכן וריבוי העורכים הוביל ל”ריבוי תלמודים”, והבדלי הנוסח בכתבי היד אין מקורם בשיבוש שנפל בחלקם אלא כל אחד מהם מקורו ב”ורסיה” אחרת של התלמוד. אכן, אפשטייןכבר עמד על

מבוא גדרה הייתה המושבה השביעית שהוקמה בתקופת העלייה הראשונה. ייחודה במייסדיה, חברי תנועת ביל”ו (ראשי תיבות של בית יעקב לכו ונלכה). שלא כמקימי שאר המושבות, היו הביל”ויים מייסדי גדרה צעירים חילוניים ורווקים, חסרי כל הון עצמי ובעלי רעיונות שיתופיים. גרעינם מנה סטודנטים ותלמידי תיכון מחרקוב, שראו עצמם כחלוץ לחברה לאומית סוציאליסטית ייחודית בארץ ישראל.   ארבע שנים התעכב בינוי הקבע של המושבה, והתאפשר רק אחרי שנת 1888, עת התקבלו רישיונות בנייה ונחפרה באר בעזרת הברון רוטשילד ובמימונו. בתריסר השנים הבאות הוקמו לאורך רחוב המושבה צריפי מגורים ובתי קבע. אורגנה אספקת מים וניטעו כרמים. רוב הביל”ויים הקימו משפחות, ומתיישבים חדשים הצטרפו.   ועדיין הייתה גדרה מושבה קטנה ומבודדת, שסבלה מהתנכלויות הפלאחים השכנים…על חייהם העיבו סכסוכים עם תושבי הכפרים הערביים השכנים, שהגיעו בשיאם לכמה מקרי התנפלות על המושבה; הקשה והמתמשך שבהם, היה בסוף 1888, אז באו לעזרתם גם מתיישבים מעקרון ומראשון לציון. בנוסף לכל צרותיהם נתקלו תושבי גדרה בערביי קטרה שגילו כלפיהם עוינות רבה. על כל ניסיון של הקמת מבנים במושבה מיהרו ערביי קטרה לדווח לשלטונות בעזה, והללו מיהרו להגיע ולעצור את הבנייה. איסורים אלה הכבידו מאוד על ההיאחזות במקום.   על המחסור והתנכלות השכנים הערבים ניתן ללמוד גם בתיאור הבא מיומנו של לייבוביץ: “ויהי כי התפוגגה התלהבותנו ותגבר עלינו יד הייאוש וניפול בעיני עצמנו. ולשכנינו הערבים חוש טבעי חד לחוש מה חברו, וכמו יריחו מצב רוחו של האדם, וניפול גם בעיניהם. ויהי תחת אשר כיבדונו מאוד וייראו מפנינו מבראשונה, עתה החלו מתקלסים בנו, מתעללים בנו ומקניטים אותנו בכל אשר מצאה ידם באומרם, אך עוזבים הם האנשים האלה ואין דואג להם. והדבר הזה

תקציר סוגיה מרכזית בקשב חזותי היא, האם המגבלה הקשבית מצויה בעיבוד מאפיינים ראשוניים מרחביים של השדה החזותי (גישת קשב תלוי מיקום), או שהמגבלה מצויה בהפקת תגובה על יחידות משמעות, שעברו סגמנטציה כחלק מתהליך קדם קשבי (גישת קשב תלוי אובייקט). אחת מהעדויות המרכזיות לטענה זו היא ניסוי של שמצא “אפקט אובייקט” וטען כי ממצא זה מעיד כי תהליך הסגמטציה הוא קדם קשבי. המחקר שלהלן בוחן האם מרכיב בפרדיגמה של דנקן הוביל לכך שהסגמנטציה התבטאה כתהליך קדם קשבי. המחקר בודק את האפשרות כי הגדרה מוקדמת של הגירויים כאובייקטים מביאה לביטול הצורך במשאבי קשב לביצוע סגמנטציה. הניסוי הראשון, שהגדיר את המצגת כשני אובייקטים זהים סמנטית (שני מעגלים), מצא, בדומה לניסוי של דנקן, אפקט אובייקט. הניסוי השני, לעומת זאת, השתמש באותם גירויים מניסוי 1 והגדיר אותם  כאובייקט יחיד- גלגל. בניסוי זה התבטל אפקט האובייקט, ממצא שהעיד על השפעת החלוקה הסמנטית המוקדמת על תהליך הסגמנטציה החזותי. הניסוי השלישי השתמש בשני גירויים שיכלו להתפרש רק כשני אובייקטים  תוך התייחסות למצגת כ”שדה חזותי” וללא חלוקה מוקדמת לאובייקטים. ניסוי זה שיער שתחול ירידה בביצוע וביטול אפקט אובייקט, עקב ההנחה כי, בתנאים “טבעיים” הסגמנטציה תשען על תהליכים קשביים. עם זאת על אף שבניסוי זה התבטל אפקט אובייקט, לא חלה ירידה בביצוע. הדיווח המילולי שהתלווה לניסוי 3 העלה מגבלות שונות לניסוי זה והראשית שבהן הייתה אפשרות שהניסוי לא בחן כלל תהליך של סגמנטציה. המחקר מציע על סמך תוצאותיו עדות להשפעה מסוימת של משתנה “הגדרת המצגת” ומציע לבחון ישירות האם הסגמנטציה היא תהליך קשבי בניסויי המשך.   תוכן עניינים תקציר 2 מבוא 2 א. קשב מוקדם- גישת קשב תלוי מיקום 2

מבוא בעבודה זו ברצוני  לבחון את סוגיית ניהול משפחה בעדה אתיופית מנקודת מבטן של נשים לומדות. רבות נכתב על העדה האתיופית בישראל, על המפגש בין החברה המסורתית מחד לבין המדינה המערבית והמודרנית מאידך, וכיצד מפגש זה משפיע על דפוסי המשפחה בקהילה.                    עבודה זו מנסה לספק נקודת מבט מעט שונה, אשר בוחנת את התנהלות האישה האתיופית מתוך עולם המושגים הניהולי, מתוך רצון לספק נקודת מבט וכלי- ניתוח שונה, אשר יאתגר את הניתוח הקיים, שנשען לרוב על הדגשת החולשות של הקהילה האתיופית בארץ, ויספק מבט על חוזוקתיה של האישה האתיופית היוצאת ללימודים גבוהים, מבלי להתעלם מהמורכבות שבכך. חלקה הראשון הל העבודה הינה סקירת ספרות הכוללת שלושה תחומים מרכזיים המובילים זה אל זה: הראשון הינו הצגת תפיסות ניהול וניסיון להבין מהו מנהל טוב מחד, וניתוח של מושג המשפחה והשינויים שעבר מאידך. שני אלו הינם המושגים המרכזיים הנסקרים בעבודה זו- ניהול ומשפחה. החלק השני מתייחס למשפחה כאל ארגון המנוהל על ידי מספר מנהלים, וניסיון לנתח את מושג המשפחה לפי תיאוריות ניהוליות. חלקה האחרון של סקירת ספרות מספק סקירה על הקהילה האתיופית בארץ, ובפרט ניתוח של המבנה המשפחתי, כהכנה לעבודה המחקרית שנעשתה. החלק השני של העבודה הינו הצגת המתודולוגיה ששימשה להכנת העבודה- ראיונות עומק עם שש נשים אתיופיות, בעלות משפחה, הנמצאות בתקופת לימודיהן או אחריה. החלק השלישי הינו סקירה של תוצאות הראיונות שערכתי, כאשר בחלקה הרביעי של העבודה מובא דיון בממצאי הראיונות, ומסקנותיי לגבי סוגיית ניהול המשפחה האתיופית מנקודת מבטן של נשים הנמצאות בתקופת לימודיהן או אחריה.     תוכן עניינים מבוא – 1 סקירת ספרות – 10-2 מהו ניהול – 4-2 ניהול כמשפחה ומשפחה

תקציר מחקר זה התמקד בענף הסטארט-אפ בישראל. מטרת המחקר הייתה לבדוק את התפתחותן של חברות הזנק ישראלים במהלך השנים 1995-2012. על מנת לתת מענה לכך, נשאלו 3 שאלות מחקר רלוונטיות: ראשית, מהו מספר של חברות הזנק הקיימות בישראל?; שנית, מהו מספר של חברות הזנק שנסגרו?; ושלישית,  מהו היקף התוצר של חברות הזנק ישראליות? באמצעות ניתוח נתונים אמפיריים הנוגעים למספר חברות הזנק שנפתחו ונסגרו בישראל ונתונים המעידים על תוצר חברות ההזנק וזאת בשילוב של ידע תיאורטי המוצג בפרק של מבוא נמצא מענה לשאלות מחקר שנשאלו. בשאלת מחקר ראשונה, שיערנו שנפילת ה-NASDAQ בשנת 2000 תוביל להפחתת מספר חברות ההזנק בישראל. השערה זאת קיבלה אישור חלקי בממצאי המחקר, שכן על אף שהמשבר הכלכליים מ-2000 ומ-2008 גרמו להקטנה במספר חברות הזנק בישראל, השפעתם הייתה מוגבלת למדי וחברות הזנק חזרו למסלול של צמיחה. בשאלת מחקר שניה, שיערנו שמשברים כלליים (כגון, נפילת ה-NASDAQ ב-2000 והמשבר בין 2008-2009) יובילו לעלייה בכמות חברות הזנק נסגרות. השערת מחקר לא אושרה באופן חלקי. משבר כלכלי מ-2000 אומנם גרם לעליה בכמות חברות הזנק שנסגרו, אך, מאז 2004 אחוז ההישרדות של חברות הזנק היה חיובי ומספרי חברות הזנק שנסגרו התאפיינו בתנודות קלות. בשאלת מחקר שלישי, שיערנו על כך שקיים קשר ישיר בין משברים בינלאומיים לבין היקפי התוצר של חברות הזנק ישראליות. השערה זאת אוששה שכן משברים כלכליים עולמיים השפיעו על פיחות בתוצר של חברות הזנק ישראליות. מצד שני, השינויים השליליים אינם היו קיצוניים והשפעה על התוצר הייתה מוגבלת. דבר שניתן לזקוף לתמיכת המדינה בחברות הזנק ומדיניות נבונה של חברות הון סיכון.   תוכן עניינים תקציר-עמ 3 פרק 1- מבוא-עמ 4 1.1 הגדרה-עמ’

מבוא האוכלוסייה הבדואית בישראל מונה כ 200,000- איש – כ 3.5%- מאוכלוסיית המדינה. הבדואים מרוכזים בעיקר בנגב (כשני-שלישים מהם) ובצפון הארץ (כשליש מהם). הבדואים בנגב עוברים בעשורים האחרונים מחיי נוודות למגורים בערי קבע, ובשנת 2002 כמחציתם חיו בעיירות קבע והשאר – ביישובים לא מוכרים, המכונים “הפזורה”.     תוכן עניינים פרק א’ – סקירת ספרות 2 טובא-זנגריה- רקע כללי 2 רקע על הישוב 2 היישוב טובא זנגריה – מבנה וארגון חברתי בעבר ובהווה 3 המאפיינים של התנהגות בני הנוער בישוב . 4 סטיגמה 5 הסטריאוטיפ 6 המודל של Berry”“ 7 פרק ב’ –מתודולוגיה 10 שאלת המחקר 10 אוכלסיית המחקר 10 כלי המחקר 10 ניתוח הממצאים 10 פרק ג’ – ממצאים וניתוח ממצאים 11 פרק ד’-דיון וסיכום 22  

מבוא המלחמות הינן חלק בלתי נפרד מההיסטוריה האנושית. מאז ומתמיד נלחמו בני האדם על משאבי טבע, כסף, נכסים, מידע, כוח פוליטי, שליטה בצירי מסחר ועוד. סיבות אלו קיימות גם כיום, אלא ששדה הקרב כיום הפך לרחב ומאתגר הרבה יותר. עם ההתפתחות הטכנולוגית המהירה במאה   ה – 21, חל גידול מדאיג גם בהיקף האיומים והסכנות. למעשה, אל אמצעי הלחימה והטרור הקלאסיים שהתבססו על חניתות, קליעים וחומרי נפץ, התווסף הסייבר-טרור. הסייבר טרור מסוכן לא פחות מכלי נשק קלאסי. הוא ממנף את הכפר הגלובלי שהאינטרנט והטלפון הסלולארי יצרו, כדי לפגוע במערכות מחשוב קריטיות ולשבש עד כדי סכנת חיים את חיי האזרח התמים במדינה מודרנית. כיום יכול כל האקר בגיל העשרה לשלוח “טילי שיוט” מצד אחד של העולם לעבר מערכות מחשוב בבנקים, חברות תקשורת, תשתיות קריטיות ועוד, ולהביא לקריסתם. הסייבר טרור מנוצל גם לריגול ולאיסוף מידע אשר יכול להיות שימושי מאד גם בשדה הקרב הקלאסי. תפקוד החברה המודרנית מבוסס על מארג סבוך של תשתיות שונות: אנרגיה, תקשורת, תחבורה, מזון ועוד. שאלת המחקר: השימוש שעושים ארגוני הטרור ברשת האינטרנט וכיצד ניתן להתמודד עם איומי הסייבר על תשתיות הלאומיות של מדינת ישראל. עבודה זו תעסוק  באיום הקיברנטי המתפתח על תשתיות מידע חיוניות תוך כדי הגדרת המושגים השונים בנושא טרור, וכן על חיוניות הפתרונות בנושא התשתיות תוך כדי התמודדות בסוגיות ובגישות להתגוננות מפניו, במענה הישראלי הקיים ובאתגרים המתפתחים.   תוכן עניינים מבוא עמוד 2 סייבר טרור הגדרה ומאפיינים עמוד 3 – 5 האיומים במרחב הסייבר/ קיברנטי עמוד 6 – 8 דרכי התמודדות עם סייבר טרור ויעילותן עמוד 9 – 11 סיכום עמוד 12 ביבליוגרפיה עמוד 13

מבוא  בעבודה זאת אעסוק באחד הסיפורים האניגמטיים ביותר בספר בראשית , סיפור יהודה בן יעקב ואבי שבט יהודה וכלתו תמר אשת בנו ער ,שיהודה מקיים עימה בלא יודעין יחסי אישות כשהיא מחופשת לזונה. והנה הסיפור כפי שהוא מופיע במקור המקראי ” סיפור יהודה ותמר מצוי בספר בראשית לח. שם מסופר על יהודה בנו הרביעי של יעקב מאשתו לאה. יהודה עזב את אחיו לאחר מכירת יוסף ונדד בדרכים. הוא פגש אישה כנענית בשם בת –שוע  נשא אותה לאישה והוליד ממנה שלושה ילדים את ער את עונן ואת שלה. לאחר שנים יהודה השיא את בנו הבכור ער לאישה  בשם תמר שעליה אין לנו פרטים נוספים. אך מסיבה שאינה מוסברת בטקסט ” וַיְהִי, עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה–רַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיְמִתֵהוּ, יְהוָה. “. יהודה  ציווה על אונן אחי ער לייבם את תמר מצווה שעד אז אינה מוזכרת בתנ”ך. אך אונן שיחת את זרעו ארצה  ( ומכאן נוצר המונח אוננות ) ועל כן חלה ומת. כתוצאה חשש כעת יהודה להשיא את תמר לבנו היחיד שנשאר שלה ותמר נותרה אלמנה. וככל הנראה אינה יכולה להינשא לאנשים אחרים. יהודה אמנם מבטיח לה שהוא ישיא לה את בנו הנותר שלה אם תחכה ותמר מחכה בבית אביה לשלה המובטח שיהודה מבושש לשלוח אותו. את הבעיה של העקרות מילדים ימשיכו דרכה את השושלת המיקראית של אברהם יצחק יעקב ויהודה  הזאת היא פתרה בדרך מקורית ויוצאת דופן ,היא התחפשה לזונה בדרכים ( אגב הזונה הראשונה המאוזכרת בתנ”ך והבודדה והיחידה המאוזכרת בשמה לצד רחב מספר יהושע) .יהודה לאחר מות אשתו בא אליה משום שהייתה עטופה בצעיפים והתפתה לשכב  עימה משום שהוא מאמין שהיא זונה,

סקירה ספרותית ספקטרום הסכיזופרניה מייצג קבוצה של מחלות נפש חמורות המאופיינות בהפרעות בתפיסה, במחשבה, ברצון ובתחושת העצמי (WHO, 1992 in Tiffin & Welsh, 2013). היא פוגעת ב1% מאוכלוסיית העולם (in Kane et al,. 2012 Freedman, 2003). ההשפעה של מחלה זו על הסובלים ממנה, משפחותים וסביבתם היא עמוקה מאוד. סכיזופרנים עשויים להישאר נכים וחלשים במשך כל חייהם, ודורשים טיפול מקיף ממשפחתם ומצוות מקצועי  (McEvoy 2008 in Kane et al,. 2012). השכיחות של סכיזופרניה עולה במהירות אחרי גיל ההתבגרות, ומגיעה לשיא באמצע שנות העשרים. השכיחות אצל גברים פורצת יחסית מוקדם, נעה בטווח הגילאים 15 עד 24. לעומת זאת, השכיחות אצל נשים פורצת מאוחר יותר, ונעה בטווח גילאים בין 20 עד 29, או לחילופין בגילאים 45 עד 54 (Hafner et al., 1994 in Tiffin & Welsh, 2013). אין הרבה נתונים על שכיחות המחלה באוכלוסייה מתחת לגיל 18, אך בעבר פורסמו הערכות שהשכיחות עומדת על 1.6-1.9 לכל אוכלוסייה המונה 100,000 ילדים (Gillberg, 2001; Gillberg & Steffenburg, 1987; Hellgren et al,. 1987 in Tiffin & Welsh, 2013 ). כל זאת בהתחשב בעובדה כי 40% ממבוגרים הסובלים מסכיזופרניה מדווחים על הופעת תסמינים לפני גיל 20 (Madaan et al., 2008 in Tiffin & Welsh, 2013), וכ-12-33% מבוגרים מדווחים על הופעת תסמינים לפני גיל 18 (Loranger, 1984 in Tiffin & Welsh, 2013). שיעורים אלה הם שמרניים למדי. סכיזופרניה פוגעת ביכולת האדם לחשוב באופן יצירתי, בלדמיין, ביצירת קשרים חברתיים הדוקים עם בני אדם אחרים, בביצוע שימוש בשפה בכדי להביע רעיונות בבהירות, או בחוויית והבעת מגוון רחב של רגשות כמו אהבה. אנשים הסובלים מסכיזופרניה מעונים על ידי חוויות פולשניות, כגון: