עבודות אקדמיות

מבוא הבדלי התפיסות התרבותיות, החינוכיות והטכנולוגיות בין דור הילדים לדור ההורים מתחדדים כשהדבר נוגע לשימוש באינטרנט. על פי מחקרים רבים, המרחב החדש גורם למתחים רבים במשפחה, בעיקר על רקע החשש של ההורים מפני גלישה באתרים לא מתאימים או קשר עם אנשים שילדיהם שאינם מכירים. במחקר שנערך בארצות הברית דיווחו 77% מההורים כי ילדיהם עלולים להסגיר מידע אישי ולצפות בתכנים פורנוגרפיים ברשת. ממחקרן של למיש וריב”ק (2007) עולה, כי הילדים משתמשים בדרכי הסתרה שונות מפני הוריהם את סוג הקשרים שלהם באינטרנט ואת סוגי הפעילות שהם מבצעים בו: מחיקת אימיילים, היסטוריה, קוקיס; הענקת שמות אחרים למסמכים; הקטנת חלונות כדי שההורים לא יראו, ועוד. עוד עולה, כי רבים מהילדים אכן מקיימים קשר ברשת עם אנשים זרים, אך ככל שעולה הגיל כך הם מספרים על כך פחות ופחות להורים. גם נתוני חשיפה לתכני פורנו הוכיחו כי האינטרנט הוא המקור העיקרי לאלה: לעומת 53% מתלמידי התיכון שנחשפו לפורנוגרפיה בטלוויזיה, 26% בסרטי וידיאו ו-45% במגזינים, 73% נחשפו לכך באינטרנט (53% ו-29% בהתאמה בגילאי חטיבות ויסודי). עם זאת, כשנבדקה הערכת ההורים את ההתנסות בסיכונים של ילדיהם באינטרנט, התברר כי זוהי הערכת-חסר ברורה (למשל: רק 17% מההורים לילדי תיכון חשבו כי ילדם צופה בתכני פורנו, לעומת 73% מהילדים שהעידו כי נחשפו לתכנים אלה באינטרנט). כשההורים אוסרים על ילדיהם לבצע פעילויות אינטרנטיות שונות (כמו מסירת פרטים אישיים, קנייה מקוונת, או מילוי שאלונים), או שהם מבקשים מהם להגביל את זמן הגלישה, או תכנים מסוימים – הרי שהילדים מספרים להורים פחות ופחות על מה שהם פוגשים וחווים באינטרנט. במצב זה, של התגוונות מרחב הפעולה וההתייחסות של הילדים, נוצרים גם מצבי חיים

מבוא עבודה זו עוסקת בהשפעת הספורט על נוער בסיכון ככלי ריפוי. שאלת המחקר בעבודה זו היא: “האם ישנה הקבלה בין השימוש בספורט ככלי טיפול בישראל, ארה”ב ובאירופה”. במשך אלפי שנות האבולוציה של האדם, תנועה ומאמץ היו עניין של הישרדות יומיומית- בו היה הספורט עיסוק מובנה מבלי לשים עליו את הדגש באופן מיוחד. התפתחותו של העולם המודרני והקניית הידע, הביאה למודעות ומחקר בעניין ועל חשיבותו של הספורט מבחינת תחומים שונים והחיים המקצועיים. ישנה חשיבות עליונה להקפדה על ספורט ופעילות גופנית בחיי היומיום המודרניים, וכל אחד בהתאם לסיבות הרלוונטיות לו. הספורט ו/או הפעילות הגופנית תורמים רבות לאדם, לגופו ולרוחו. לספורט השפעות רבות על חייו של האדם בתחומים רבים. ניתן לראות כי הספורט יכול אף להוביל לכך כי אדם יפסיק ליטול תרופה מסוימת, היות שהעיסוק בספורט איזן את גופו בנוגע לאותו התחום בו הייתה לו בעיה. אין הכוונה או המסקנה כי הספורט יחליף את סל התרופות, אך יש להבין כי לספורט ישנו תפקיד משמעותי וגדול בחיינו. אחד התחומים בהם יכול הספורט להיות לעזר רב ובר השפעה רבה, הוא בתחום הטיפול בנוער בסיכון. ניתן לראות אפוא, כי האפשרות לעשות שימוש בפעילות גופנית בעבודה עם נוער בסיכון, כדי למנוע מצבים בלתי רצוניים אלו ו/או אחרים כגון: ניתוק, נשירה מלימודים או שימוש בסמים ואלכוהול. בעשור האחרון המושג ״נוער בסיכון״ מקבל יותר ויותר תפניות של נוער אשר מתקשה להתמודד עם הלימודים ולו נוצרות בעיות במסגרת הלימודית בהכרח. יש להבין כי המדובר גם על בעיה חברתית כאחד, ולא רק לימודית. לאלו אשר נכללים בהגדרה של נוער בסיכון, הוקמו במהלך השנים תכניות שונות להתערבות, כדי לסייע להם לשוב לחייהם

הקהילה הגאה מאגדת תחתיה את קהילת הלסביות, ההומואים, טרנסג’נדרים וביסקסואלים ומכאן ראשי התיבות להט”ב. קהילות מסוג זה בדרך כלל מציינות את ערכי הגאווה, גיוון, ייחודיות ומיניות.  פעילי זכויות להט”ב וסוציולוגים החוקרים את קהילת הלהט”ב מגדירים את תהליך בניית הקהילה כאמצעי מנע להומופוביה, הטרוסקסיזם, טרנסופוביה,  ביפוביה וכדרך להעצים את ביטחון הפרט על ידי חברה תומכת. המושג גאווה משמש על מנת להדגיש את זהות הקהילה הגאה ואת חוזקה הקולקטיבי (ויקיפדיה).   זכויות אדם ומעמד חוקי מעמדם החוקי של להט”ב  ברחבי העולם הוא מגוון ושונה ממדינה למדינה. מדינות מסוימות מכירות במעמדן ואף מאפשרות נישואים והקמת משפחה ואילו במדינות אחרות מטילים עונש מוות על קיום יחסים של בני אותו מין או על בעלי זהות מינית או מגדרית שונה. נכון לדצמבר 2008, הומוסקסואליות היא בלתי חוקית ב-77 מדינות ועבירה שדינה עונש מוות ב-7 (פורטל הלהט”ב).   בשנת 1973 הוציאה האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות, ה-DSM. ב-17 במאי 1990 נקט גם ארגון הבריאות העולמי בצעד דומה. כיום המגמה הנפוצה במדינות המערב היא להכיר בהומוסקסואליות כנטייה מינית לגיטימית ולא כסטייה מינית. יש אף הרואים בהומוסקסואליות זהות המגדירה את האדם מבחינות רבות )פורטל הלהט”ב).   תחיקה הקשורה לקהילה הגאה קשורה להכרה של המדינה בזכות הפרטים לזהות עצמם כבעלי זהות זו, לקיים יחסי מין, לנהל מערכות יחסים, להקים משפחה, חוקים הקשורים לאימוץ ופונדקאות, סוגיות הקשורות לשירות בצבא, שוויון בזכויות הגירה, חוקים האוסרים על אפליה ועל פשעי שנאה, וחוקים הנוגעים ליחסי מין והשוואת גיל ההסכמה (פורטל הלהט”ב).   נישואים חד מיניים והורות נישואים חד-מיניים הם נישואים בין בני זוג המשתייכים לאותו מין. החל מסוף המאה העשרים ניכרת מגמה בקרב מספר מדינות להתייחס לנישואים אזרחיים כאל זכות שהמדינה מחויבת להעניק לכל אזרחיה ללא הבדל נטייה מינית. נישואים ברוב המדינות כרוכים בשורה של הטבות חוקיות וכלכליות, בין השאר בתחום הפנסיה, משכנתא, מסים, הגירה, זכות למזונות ואחריות הורית על ילדי בן-הזוג (פורטל

מבוא:   עבודה זו תידון בנושא עבודה, מלאכה ותעשייה באימפריה העוסמאנית במאות ה16 –19. ראשית תינתן סקירה על התפתחות העבודה, המלאכה והתעשייה במהלך המאות הללו ולאחר מכן העבודה תתמקד בשני ענפי ייצור מרכזיים שהם ייצור המשי והכותנה. ולבסוף, יובאו המסקנות. האימפריה העותומאנית הייתה אימפריה אגרארית ורוב האנשים בתוכה גרו בכפר והתפרנסו מהאדמה. עם זאת, Donald Quataert מציין כי ייצור ראשוני תפס מקום בגבולות המדינה האגרארית. גם Suraiya Faroqhi  מציינת כי האימפריה העותומאנית לא הייתה רק מדינה צבאית מבוססת על חקלאות שניצלה את מיקומה האסטרטגי על-מנת לשלוט על נתיבי הסחר העיקריים בין דרום אסיה ואירופה. תעשיית המלאכה העותומאנית מצאה שוק לא רק בתוך גבולות האימפריה אלא גם מחוצה לה. בסוף המאה ה-15 כותנה, משי ובדי אנגורה מאנטוליה יוצאו למדינות אשר שכנו צפונית מהים השחור, כאשר תעשיית עור משגשגת אף היא תועדה ברישומים מאותה התקופה. בסוף המאה ה-16 הבדים של אנקרה מוהיר מצאו קונים בוונציה, פולין ואפילו אנגליה כאשר תעשיית ייצור העור התבססה בשווקים בהונגריה. בנוסף לכך, מוצרי נחושת מילאו תפקיד של מוצרי צריכה יומיומיים אולם גם קושטו באופן מיוחד עבור לקוחות אמידים יותר. בחופים הדרומיים של הים התיכון תוניס היוותה חלק מהאימפריה העותומאנית מאז שנת 1574. בעיר זו יוצרו שטיחים אדומים אשר שווקו בקנה מידה גדול בצפון אפריקה וגם באיסטנבול ואנטוליה. גם במאה ה-18, תקופה אשר נחשבת בעיני ההיסטוריונים כתקופה שהייתה בה הידרדרות מבחינת התעשייה גם אז הייתה תעשיית בדים מרשימה לייצוא. בדי הכותנה ההודים נעשו פופולאריים מהמאה ה-17 ואילך והועתקו בהצלחה במזרח אנטוליה ובאזור Aleppo. ענפים שונים של ענפי תעשייה פרה-תעשייתים באימפריה העותומאנית כל הזמן מתגלים על     תוכן

תקציר עבודה זו עוסקת בהשפעתה של היצירה והחוויה האסתטית על האקלים המיטבי של תלמיד מאתגר בסביבת בית הספר. זאת מתוך תפיסה כי שיפור האקלים יוביל להעצמת התלמיד ולפיתוח תחושת שייכות לסביבה. תפיסה זו נבחנה במסגרת מחקר פעולה אשר התקיים בבית הספר בו אני מלמדת את הוראת האמנות, במהלך שנת לימודים תשע”ב, 2011, באמצעות קבוצה בת חמישה תלמידים מאתגרים. המחקר בדק את השפעתה של ההשתתפות בפרויקט יצירה אמנותית משותפת לקבוצה הן על היחיד והן על הקבוצה הפועלת בצוותא. מחקר הפעולה התקיים בבית הספר ‘רננים’ בעיר אשדוד, בית ספר יסודי לכיתות א-ו.  בבית הספר קיים מנגנון המסייע באיתור, אבחון ותמיכה בילדים מאתגרים. ובבסיס הכוונה של מחקר פעולה זה, ניצב הרצון לחולל שינוי ושיפור.  השינוי נוצר באמצעות פיתוח מודל עבודה להערכה מעצבת לטיפול בבעיות מאתגרות כגון: חברתיות, התנהגותיות ורגשיות. כאשר היצירה באמנות הינה האמצעי הטיפולי.  כבסיס תיאורטי לבחינת המחקר, חקרה עבודה זו את החוויה האסתטית של הילד היוצר בהיבט הרגשי ובהיבט האינטלקטואלי, וכן את האמנות ככלי טיפולי כאשר זו מתקיימת בתהליך עבודה בקבוצה. טיב היחסים הנרקמים במהלך מעשה היצירה מהווה גורם מרכזי להצלחת התהליך הטיפולי (רוג’רס, 1989). ובהקשר לקבוצה, נבחן תהליך יצירה זה, על מאפייניה עם תלמידים מאתגרים באמצעות הדיאלוג כעיקרון פעולה ככלי להעצמת היחיד בקבוצה ליצירת אקלים מיטבי. הרעיון המרכזי מבוסס על ההנחה האומרת שאקלים חברתי מושפע מהדרך בה מתמודדת הקבוצה עם בעיות היחידים שבתוכה. שיטת המחקר שנבחרה בעבודה זו היא שיטת המחקר האיכותני, מחקר פעולה. לצורך המחקר בוצעו תצפיות משתתפות על פעילות הקבוצה באמצעות תיעוד מילולי של מהלך המפגשים לאורך כל השנה וכן תיעוד צילומי במהלך הפעילות בכיתה ובפעילויות חוץ כיתתיות.

מבוא כדי לחשוף  מה משמעות העטרה (ומאוחר יותר הכתר) בקבורת יוון העתיקה, ומה סיבת התפשטותה האדירה בכל רבדי החיים, עלינו תחילה לבדוק כמה נקודות מפתח חשובות להבנת העניין: אוכלוסיית יוון העתיקה מהי, ממי נוצרה בעצם אותה תרבות עשירה. לשם כך אביא סקירה של שלוש תקופות היסטוריות מרכזיות רלוונטיות למחקר זה ביוון העתיקה – ארכאית>> קלאסית >> הלניסטית. בתקופות אלה נבדוק אמונות, התארגנויות, מנגנוני שלטון, צורות התיישבות, מלחמות, תחבורה ושינויים אחרים. מה היה חשוב לאנשים בעת היא (אתמקד בתקופה הקלאסית המאה ה-5 לפנה”ס ואגע קצת גם בתקופה ההלניסטית שבאה לאחריה) , וכיצד ביטאו זאת? האומנות באותן תקופות – מה היו ההשפעות הדמוגרפיות, ההיסטוריות והתרבותיות עליה? עולם הצומח והקשר של העם היווני לעולם זה מתוך העולם הגשמי והשפעת האמונה בעולם הרוח קרי – עולם האלים שהאמינו ששולטים בחייהם. טופוגרפיה ואקלים של מקומות התיישבותם ומה הייתה כלכלתם ומשלח ידם שם. לאחר בדיקת תובנות אלו נוכל להוכיח שיש קשר הדוק מאוד בין שכיחות הופעתן של העטרות ושזירתן דווקא מרכיבי עולם הצומח:  עשבים, זרדים וענפים, פרחים, פירות ושילובי צמחים שונים שבטאו סמלים רעיונות ומוטיבים שונים ומגוונים לבין העובדה שתפסו מקום כה חשוב ונכבד באירועי החיים ובאירועי סוף החיים שבטקסי הפרידה מהמתים. מתוך למידה את יחסם לעולם החיים ואמונתם בחיי עולם המתים והנצח, וכן את מידת חשיבות עולם המוות – מה שיאיר לנו בבהירות מדוע העטרות שימשו גם את הנפטרים לא פחות מאשר את החיים. כל כך העטרה, שהייתה לא רק פריט לבוש שסימל מעמד, דרגה והישגים או תפקיד אלא ביטאה בשפה ללא מילים אפילו מצבי רוח, אירועים חשובים ולעיתים גם רמזים ו”תמרורים” מוסכמים – נכרכה

מבוא במחקר הנוכחי נערך ניסוי בפרדיגמה של מסר מכוסה, על מנת לבחון האם עיבוד היגד מתמטי לא הגיוני (שקר) קצר יותר מעיבוד היגד מתמטי הגיוני (אמת). זאת לאור מחקרים קודמים בהם נמצא כי זמן עיבוד חזותי של סצנה לא הגיונית הוא קצר יותר. ל-? נבדקים הועברה סדרת ניסויים בהם התבקשו להבחין בין היגד מתמטי שכלל נעלם לכזה שלא ובין היגד מתמטי עם תוצאה 7 להיגד מתמטי עם תוצאה 5. חלק מההיגדים היו שקריים ולכן נובא שהנבדקים יגיבו עליהם מהר יותר. אם כי תוצאות המחקר לא נמצאו מובהקות, יש בהן כדי לרמז על כיוון שונה; לפיו, נראה שהיגד מתמטי מנותח באופן הדומה לניתוח גירוי טקסטואלי     תוכן מבוא-1 סקירת ספרות-1 השיטה-14 מהלך הניסוי-14 תוצאות-16 דיון-17 ביבליוגרפיה-I

מבוא כתב אישום – כתב אישום מורכב מסעיפי אישום. יכול שיכיל סעיף אחד ויכול שיכיל כמה סעיפים. אישום  מציג פרשה המהווה יחידת אירוע עצמאי ,כאשר לנאשם מיוחס פרשה אחת הכתב אישום יהיה מורכב מאישום אחד, כאשר מיוחסות לנאשם כמה פרשיות הכתב אישום יהיה מורכב מכמה אישומים .האישום יכול לייחס רק לגבי סעיף עבירה אחד ויכול שיהיה מורכב מכמה עבירות הכל לפי שמתחייב מהפרשה נושא האישום. בשנים האחרונות הלך  ונתמע  הנוהג  שהגשת כתב אישום מסתיים בעסקת טעון. עיסקת טיעון היא עיסקה המסיימת את ההליך הפלילי הרגיל המתחיל בהגשת כתב אישום. בתמורה לעיסקה זו הנאשם מודה במה שמיוחס לו בכתב האישום תמורת הבטחה מצד התובע לפעול שגזר הדין יהיה נוח לנאשם או שהנאשם יקבל טובת הנאה אחרת. תכילתה של העסקה מבחינת הנאשם היא להשיג הקלה בעונש אם על ידי תיקון כתב  האישום ואם על ידי הצגת עמדה מקלה מצד התביעה . עיסקת טיעון מן הראיו שתיערך בכתב ותצורף לחומר החקירה . הסמכות לעשיית עיסקת טיעון נתונה לגורם המסמיך “להגיש את האישום ולנהל את המשפט ” . התחייבות המדינה לעיסקה נעשית מכוחו של היועץ המשפטי לממשלה העומד בראש התביעה הפלילית וכאשר המדינה לא עומדת בהתחייבותה ניתן לפנות לבג”צ , ככל “הסכם שלטוני” שנתון לפיקוח בג”צ[1] . אל לשופט להיות מעורב בעיסקה שכן אין בית המשפט צד לעיסקה ,,ברגע שהשופט יראה “עידוד והבעת דעה” יביא לכך  שיבוטל הרשעה ויוחזר הדיון לקייומו מהתחלה  בפני שופט אחר. [2] הביקורת השיפוטית על חוקיות של הסדר עיסקת טיעון ניתן ללמוד מפרשת קצב .אין להפוך את עיסקת טעון לחסין מפני ביקורת , הביקורת שנובעת הפרשת הנ”ל שהסדר טעון התקבל

הקדמה   סרטו של טים ברטון (Burton) המספרים של אדוארד (Edward Scissorhands) , משנת 1990, הנו ביקורת על החיים בפרברים האמריקאים הנובעת מתוך חוויותיו האישיות של ברטון כנער, ומשלב בין דימויים ורעיונות גוטיים לבין פארודיה והסתכלות מפוכחת על תופעות חברתיות מודרנית. הסרט, הבנוי כסיפור בתוך סיפור, מסופר כאגדה של סבתה לנכדתה, כתשובה לשאלה מדוע יורד שלג. תשובתה של הסבתה מספרת את סיפורו של אדוארד ידי-מספריים (ג’וני דפ) – יצור שנבנה על ידי מדען מתבודד (וינסנט פרייס) בטירה גוטית המשקיפה על עיירה פרברית שקטה, סביב שנות השישים בארצות הברית. מותו של המדען, הותירה את אדוארד עם מספרים במקום ידיים והוא נותר לבדו בטירה, כשעיקר עיסוקו הוא גינון אומנותי. יום אחד מגיעה לטירה פג (דיאן וויסט) – אם לשני ילדים אשר עובדת כנציגת חברת קוסמטיקה גדולה. לאחר הפחד הראשוני, מנסה פג לעזור לאדוארד לכסות את הצלקות שעל פניו ובהחלטה מהירה, קובעת כי עליו לבוא ולגור איתה ועם משפחתה. כניסתו של אדוארד לפרבר המנומנם מעוררת את תושבי השכונה בשלושה קווי עלילה שנפגשים ונפרדים לאורך הסרט – חיי משפחת בוגס, השכנים (ובעיקר השכנות), וסיפור אהבתם של אדוארד וקים – ביתם של פג וביל. משפחת בוגס – האבא ביל (אלן ארקין), האם פג ושני ילדיהם קוין וקים (ווינונה ריידר) נגלים לנו בתחילה כמשפחה ממוצעת ואוהבת. הם אוכלים ארוחת ערב משותפת ומשתפים האחד את השניה בחוויותיהם. כניסתו של אדוארד חושפת את הנוקשות המערכתית של ביל ופג ואת הפער שקיים בינם לבין ילדיהם. עבור משפחת בוגס, נוכחותו של אדוארד מובילה להדרתם מהקהילה השכונתית. ואכן מה שמתחיל בסקרנות שכוניתית בעיקר של נשות השכונה וג’וייס (קאת’י בייקר) כנציגתן; נסיונות