עבודות אקדמיות

מבוא והקדמה המשפחה במובנה המוכר והידוע עוברת טרנספורמציה גדולה. כיום יותר ויותר נראים דפוסים שונים בצורת המשפחה המסורתית המוכרת. מצב זה מעלה לפני השטח את בעיותיה של המשפחה ברמה הסויציולוגית ואת בעיותיה של כל משפחה בפרט ברמה הפסיכולוגית והבין אישית. מערכות היחסים המוסרתיות אינן קיימות עוד ויש הבניה של מערכות חדשות בתוך המשפחה. כיום יותר ויותר זוגות ומשפחות פונות לעזרה ופונות לטיפול משפחתי. בעבודה זו הוחלט להתמקד בטיפול משפחתי ממוקד רגש, בשילוב עם מודל חקר המוח ומודל הסליחה. שילוב זה יוצר תכנית התערבות משמעותית אשר יכולה להביא לשינוי רחב היקף בתוך המשפחה ובכך להביא לפתרון הדילמות המשפחתיות. טיפול תרפויטי נכון יכול להביא לתוצאות טובות שבהם חברי המשפחה יכולים לשנות דפוסים בעיתיים, לשבור מעגלים הרסניים אצל חברי המשפחה וכן לשנות את ההתנהגויות, מחשבות, רגשות, מוטיבציות ועוד אצל אל כל אחד מחברי המשפחה בפרט. עבודה זו תציג מקרה טיפולי של ח’ וב’, זוג עם שני ילדים, אשר שרויים במצב קונפליקטואלי ונמצאים שלב אחד לפני גירושין. הזוג הגיע לטיפול על מנת לפתור את המעגל הבעייתי שבו הוא נמצא ואשר נגרם כתוצאה מחשדותיה של ח’ בכך שב’ בוגד בה. התכנית הטיפולית המוצעת בעבודה זו תוצג בשלושה שלבים: שלב ההבניה מחדש- השלב הראשון, שלב הכסא הריק- השלב השני ושלב הסליחה- השלב השלישי. בעבודה זו נלקח בחשבון, כי טיפול במשפחה בכלל בוחבריה בפרט, הינו הליך ארוך טווח שמטרתו להביא לתוצאות ארוכות טווח, כל שלב המתואר בעבודה זו, מתאר תהליך ודרך פעולה שמטרתם להביא לפתרון הקונפליקט ולשבור את המעגל ההרסני לאורך זמן וכן הטיפול הינו טיפול עמוק, על מנת שיביא לתוצאות אמיתיות.   תוכן עניינים מבוא והקדמה

מבוא תהליך התהוות ה”עצמי” בקרב פרטים מתחיל למעשה מהרגע שאנו נולדים ועד מותנו, כשהתקופה הקריטית ביותר במשך ההליך הזה הוא בגילאי הילדות . בשלב זה, הפרטים  מתחילים לגבש זהות משלהם. במהלך לימודי התואר בסוציולוגיה- אנתרופולוגיה, חקרתי את נושא בני הנוער אך העבודה השאירה סימני שאלה רבים. נושא זה משך את תשומת ליבי במיוחד מכיוון שעבדתי תקופה ארוכה בגלידרייה, בה נחשפתי לדפוסי התנהגות מסוימים בקרב ילדים ובני נוער, נורמות חוזרות בהתנהגותם ואף קודי לבוש מקובלים עבורם. בהמשך לימודי התואר, נחשפתי לחשיבות הרבה של גיל הילדות- התעצבות הפרט מתהווה באותם שנים, וכן האופן בו מגדלים את הילדים משפיע עליהם רבות בעתידם כבוגרים. זאת בהתאם לספרות הקיימת המצביעה כי גילאי הילדות הם קריטיים עבור כל פרט באשר הוא. על כן, החלטתי להמשיך ולחקור נושא זהה תוך כדי שימת המוקד במחקר על פרקטיקות גידול ילדים, ולטעמי, אחד השדות בו הדבר בא לידי ביטוי הוא בגן הילדים.   תוכן עניינים מבוא עמוד 3 פרק 1: סקירת ספרות עמוד 4-8 פרק 2: מתודולוגיה עמוד 9 פרק 3: ממצאים עמוד 10-14 פרק 4: דיון. עמוד 15-17 סיכום עמוד 18 רשימה ביבליוגראפית עמוד 19-20

מבוא   פרשנות המילים בעבודה זו תיעשה עפ”י המתודה של הלר משה אשר הובאה ע”י כהן חיים  (Cohen, C. 1989). המתודה אומרת שיש להתחיל בהיבט הסמנטי של המילה וכשלב שני לבחון את האטימולוגיה שלה. עבודה זו תתייחס לתקבולת (אם תימצא), לתפוצות הבין-דיאלקטיות שלה, תבוצע השוואה אטימולוגית, תיבדק היתכנות שיבושים טקסטואליים, הימצאות של  הומונים או של פוליסמיה, תיעשה התייחסות לקרי וכתיב ולאפשרות של גלוסה. הפרשנות תיעזר בבלשני ימי הביניים מתוך “מקראות גדולות”, בפרשני התק’ המודרנית, בחקר המקרא המודרני וכן במספר מילונים. מכיוון שכל המילים שייחקרו בעבודה זו נמצאות בקטע אחד בן 14 פסוקים, תיחקר הסוגה הספרותית בה המילים מופיעות והרובד שלהן, ההשערות לגביי זמן כתיבת הקטע ואפילו השערות בנוגע לשפה בה הוא נכתב במקור –   עוד לפני הניתוח הפרטני.   הקטע שבו מדובר הוא מספר איוב. ספר איוב נמנה על ספרי הכתובים ונחשב לאחד מספרי החוכמה במקרא. ברוב ספרי המקרא ספר איוב מופיע ביחד עם תהלים ומשלי ולפני חמש המגילות. ספרות זאת עוסקת בשאלות קיומיות הנוגעות לחיי האדם, ואילו ספר איוב עוסק בעיקר בשאלת הסבל האנושי. במרכז הספר עומדת דמותו של איוב, אדם צדיק וישר. אבל השטן ‘מתערב’ עם אלוהים, שאם יפגע האל בבני משפחתו של איוב, בחוסנו הכלכלי ובבריאותו, יפסיק איוב להיות צדיק. האל פוגע באיוב החף מכל פשע. רוב הספר מורכב משיחות וויכוחים של איוב עם רעיו שבאים לנחם אותו. חלקים אלה של הספר כתובים בלשון פיוטית מורכבת, ויש בהם מוטיבים מיתיים.   מעגל הנתונים ההסטוריים עניינו הרקע החברתי, התרבותי והטכנולוגי של היצירה לכן, קודם לדיון על ספר איוב יש לקבוע את זמן חיבורו (הופמן, י. 1995). יש בעלי

מבוא האנטישמיות (אנטי הגזע השמי) הייתה מאז ומעולם בידי קבוצות ועמים אמצעי לפגוע ביהודים באשר הם יהודים וכללה תופעות של  שנאה והתנגדות ליהודים. העם היהודי, נתפס כמקור הרע בעולם בלי קשר למצבם הכלכלי או הגזעי, ושאיפתם להשתלט על הכלכלה העולמית. המושג “אנטישמיות” הינו מושג מודרני המייחד את העת החדשה. תפיסתה של התנועה הציונית וההסבר כי האנטישמיות הינה תופעה מרכזית וחמורה בחיי העם היהודי וכי תוצאותיה עלולות להיות אסון, הייתה תפיסה זו דעת מיעוט בחברה הכללית כמו גם בחברה היהודית. עד שלהי המאה ה- 19 לבשה האנטישמיות פנים רבות ובאה על רקעים שונים, דתיים, כלכליים, חברתיים ומעמדיים. בכל צורות הביטוי של האנטישמיות עלה הסטריאוטיפ היהודי השלילי על צידוקיו השונים. בתקופה ההלניסטית ניסו להצדיקו על ידי המצאת הוכחות לליקוייה ומגבלותיה של היהדות המונותיאיסטית, בימי הביניים התבססו הטיעונים על אידיאל של רצח האל בידי היהודים כמו גם על דמותו העושקת והגוזלת של היהודי ובעת החדשה התבססו הטיעונים על המישור הכלכלי חברתי מתוך ניסיון להוכיח את טפילותו הכלכלית והחברתית של היהודי ובמישור האידיאולוגי, כאשר בעלי אידיאולוגיות שונות ניסו לעשות הון פוליטי וחברתי על יד הכפשת היהודים ויצירת שעיר לעזאזל שיאפשר בעבורם את אהדת דעת הקהל. בנוסף לשנאת היהודים בסוף המאה ה- 19 האנטישמיות באה לידי ביטוי במישור המדעי כאשר הובאו הנחות ביולוגיות המוכיחות לכאורה את השוני הגזעי של היהודים מבני החברה האירופית. ההתפתחות הגזענית בהגות האנטישמית צברה תאוצה החל משלהי המאה ה- 19 ועד ליישומה המזוויע בדמות “הפתרון הסופי” של המשטר הנאצי במלחמת העולם השנייה. אנטישמיות אפשר היה כבר לראות בחלקי אירופה השונים במהלך המאה ה19. בצרפת למשל, הרוזן יוסף ארתור דה גובינו, פרסם

תקציר מנהלים   מטרתה של העבודה הנכחית הנה הורדת עלויות תפעול בבסניף אור יהודה של חברת בון תור באמצעות צמצום נסיעות סרק של רכבי החברה.   ניתוח נסיעות סרק הראה כי כיום, קילומטראז’ סרק מהווה יותר מ47%- מקילומטראז’ הכללי של רכבי החברה. נסיעות הרכבים בדרך להתייצבות בתחילת יום העבודה, נסיעות מנקודת שחרור של נסיעה לנקודת ההתייצבות של הנסיעה הבאה ונסיעה מנקודת שחרור של נסיעה למקום לינת הרכב – הנן נסיעות סרק מסוג ,1 2 ו3- בהתאמה שהוגדרו כסרק מבוקר – גורמות ל83%- מכלל נסיעות הסרק.   נמצא שעלויות הדלק והאחזקה בלבד של קילומטראז’ סרק מבוקר בסניף אור יהודה נאמדות ביותר מ1.15- מיליוני ש”ח בשנה.   הפוטנציאל העיקרי של צמצום נסיעות הסרק תמון בשיפור תכנון סידור עבודה של נהגי החברה, שמתבצע במצב הקיים באופן נאיבי, על סמך ניסיונם האישי והערכותיהם הסובייקטיביות של המתכננים וללא כל סיוע של כלים מדעים או ממוחשבים.   העבודה הנוכחית מציעה לעשות תכנון סידור עבודה בשיטה ממוחשבת ולצורך כך בוחנת 2 חלופות – .1 פיתוח מערכת אופטימיזציה חדשה על בסיס אלגוריתם יעודי שבמסגרת העבודה הותאם במיוחד לחברות הסעות בישראל. או .2 רכישת תכנת מדף.   תקופת החזר ההשקעה בחלופה הראשונה נאמדת על כ4.2- שנים – הערכה שמתבססת על הנחות של שימוש במערכת אופטימיזציה רק בסניף אור יהודה ושל תרומה לצמצום עלויות דלק ואחזקה הנובעות מנסיעות סרק מבוקר בלבד.   עלות חלופה ב’ נמצאת עדיין בבחינה.   תוכן רשימת מוצגים 5 תקציר מנהלים 7 .1 תאור הארגון 8 .2 מטרת הפרוייקט 12 .3 סקירת ספרות 12 .4 תאור המצב הקיים 27 .5 בעיות במצב הקיים 37 .6 תאור

מבוא צפון קוריאה עוסקת בפיתוח נשקה הגרעיני כבר למעלה מחמישה עשורים וכבר למעלה מעשור שארצות-הברית מתעמתת עם צפון קוריאה סביב נושא הפיתוח והייצור של נשק גרעיני. העימות, שמעסיק רבים מבכירי הממשל ומעצבי המדיניות רצוף עליות ומורדות, נקודות משבר, רגעי הסכמה, ותפניות מפתיעות. העניין בו נוגע בליבת תפיסת הביטחון הלאומי ומעמיד אתגר בפני שאיפתה להגמוניה במערכת הבינלאומית כמעצמת על יחידה. עם זאת, לאורך כול התקופה לא יישמה ארצות-הברית מדיניות אסטרטגית אחת רצופה ודבקה בה, אלא, זו השתנתה בהתאם לסוג הממשל, פעולות הצפון קוריאנים, האינטרסים  האמריקאים באזור, ותעדוף הפעולות מול צפון קוריאה ביחס למשברים אחרים בעולם. מטרת המסמך היא לסקור את החלופות האסטרטגיות האפשריות עבור ארצות-הברית בהתמודדותה עם האתגר הגרעיני הצפון קוריאני, לנתח את היתרונות והחסרונות המרכזיים בכול חלופה כזו ולהמליץ לבסוף על חלופה המועדפת. הפרק הראשון בעבודה יהווה סקירה היסטורית כללית אודות תהליך ההתחמשות של צפון קוריאה ויחסיה לאורך העשור האחרון עם ארצות-הברית בסוגיה זו. הפרקים השני והשלישי יבחנו המלצה לשתי דרכי פעולה אסטרטגיות אפשריות אל מול התחמשותה הגרעינית של צפון קוריאה והפרק הרביעי יכיל בתוכו את הסיכום והמסקנות מעבודה זו, יחזור בקצרה על ההשוואה בין שתי דרכי החלופה וייתן חוות דעת אישית בנוגע לחלופה המועדפת בפעילותה של ארצות-הברית אל מול צפון קוריאה.     תוכן העניינים נושא………………………………………………………………………………..עמוד מבוא………………………………………………………………………………….3 פרק 1-סקירה היסטורית………………………………………………………….4 פרק 2 – דיפלומטיית אכיפה וצעדים בוני אמון………………………………….7 פרק 3- אסטרטגיות התערבות…………………………………………………….9 סיכום……………………………………………………………………………….11 בבליוגרפיה…………………………………………………………………………12

תקציר מנהלים מטרת התוכנית- מטרת התוכנית העסקית היא להציג את מהות העסק ואת ההזדמנות העסקית שבפיתוח, שיווק, הפצה ומכירה של משטח המשחקים Care Space ללקוחות הקצה ולקמעונאים על מנת לגייס משקיעים. תמצית תיאור העסק – חברת Care הינה חברה המספקת פתרונות יצירתיים ובטוחים לבעיות אחסון וחיסכון בזמן. החברה תתחיל את דרכה בפיתוח מוצר לילדים הנקרא Care Space והוא מגיע בשתי ורסיות שונות (אוהל וכדור, כפי שיפורט בהמשך). תיאור המוצר- Care Space הינו משטח משחקים בטיחותי המיועד לילדים בגילאי 3-10. המשטח מיוצר מספוג קשיח ובולם זעזועים בנפילות הנקרא פוליאתילן. המשטח מביא איתו ערך מוסף של איסוף קליל ומהיר של המשחקים הנמצאים עליו, פותר את ההורים מעול איסוף המשחקים ובו זמנית מסגל לילדיהם את ההרגלים הנכונים לסדר ופותר בעיות אחסון. המשחק קיים בשתי ורסיות- אוהל וכדור. כאשר הילד מסיים לשחק עם המשחקים שעל המשטח, עליו למשוך בשני חוטים ובכך הוא מקבל משחק חדש- מחנה סודי משלו או כדור שעשועים ענק ובכך נגרמת המוטיבציה שגורמת לילד לאסוף את משחקיו. תמצית תיאור השוק וההזדמנות העסקית- ניתן למצוא בשוק משטחי משחקים רבים, רובם מיועדים לגילאי 0-3 ומתמקדים במתן ערך מוסף של בטיחות. כאן אנו נכנסנו לתמונה, גילינו כי קיים צורך שעדיין לא נענה- מתן פתרון לאיסוף מהיר של הצעצועים ואם ניתן לעשות זאת ללא עזרת ההורים ותוך מתן הרגלי האיסוף לילדים אז עוד יותר טוב. לאחר שזיהינו צורך זה פיתחנו משחק אשר בדיוק כמו שאר המשטחים הקיימים בשוק מציע את ערך הבטיחות אך, גם מוסיף את הצרכים להם ההורים כל כך כמהים – לפתור את ההורים מעול סידור המשחקים תוך מתן הרגלי סדר נכונים לילדים.

נושא המחקר: מעצר קטינים בלתי-מלווים וילדי פליטים בישראל שאלת המחקר: מהן ההשלכות הפיזיות והנפשיות על קטינים בלתי-מלווים וילדי פליטים בישראל המוחזקים בתנאי כליאה, ומה עמדת החוק הישראלי והאמנות הבינלאומיות על עצם הכליאה? מבוא מדינת ישראל מתמודדת בשש השנים האחרונות עם גלי מסתננים גוברים והולכים מהגבול המצרי. מרביתם פליטי מלחמות האזרחים בחבל דארפור בסודאן ובאריתריאה, הרואים בישראל מדינה שבה ימצאו מקלט מדיני, קץ לרדיפות, תעסוקה שתפתור את מצוקתם הכלכלית (גם זו של משפחתם שנשארה במולדת) וסיכוי לעתיד טוב יותר. חלק ממאות אלפי המסתננים שהגיעו בעשור האחרון הם קטינים בלתי-מלווים וילדים פליטים, כאלה ששכלו את הוריהם במלחמות האזרחים בארצם; שנמלטו מאימי המלחמה, אסונות הטבע, הרעב והמצוקה; או נשלחו לכאן על-ידי משפחתם למטרות עבודה ופרנסה. זרם הפליטים אומנם פוחת והולך בקצב דרמטי, הודות להקמת גדר הגבול עם מצריים, אך לרבים מאלפי הקטינים שהגיעו לכאן בשנים הקודמות ולא גורשו בחזרה לארצותיהם (מתוקף זכותם להגנה הומניטרית קבוצתית), לא נמצא עדיין סידור מתאים במסגרות חינוכיות או תחת חסות אפוטרופוס/משמורן כפי שמחייב החוק. מדינת ישראל לא הייתה (ועדיין איננה) ערוכה להחזקת קטינים במספרים גדולים במשמורת, כמו גם קליטתם בהמשך במסגרות חינוכיות (פנימיות). את המחיר שילמו ומשלמים כל אותם קטינים שהוחזקו במתקני כליאה לא ראויים, בתנאים שהוגדרו בשעתו כ”תנאים של חיות, לא של בני אנוש”.[1] רבים מהם סבלו מהתקפי חרדה, דיכאון, הפרעות פוסט-טראומטיות ומחשבות אובדניות, שהלכו והחמירו ככל שהתארכה תקופת החזקתם במתקן הכליאה.   הפרק הראשון בעבודה זו יסקור את היקף התופעה העולמית של קטינים בלתי-מלווים וילדים פליטים, שמספרם גדל והולך משנה לשנה; את הסעיפים באמנת האו”ם בדבר זכויות הילד, המתייחסים להחזקתם במעצר של קטינים בכלל וקטינים בלתי-מלווים