עבודות אקדמיות

מבוא החוק מטיל על האדם בחברה, בנסיבות שונות, סוגים שונים של אחריות: אחריות פלילית, אחריות חוזית, אחריות מעין חוזית ואחריות נזיקית. האחריות הפלילית קיימת במקום שאדם עבר עבירה כנגד החברה, נגד “המדינה” ותגובת החוק משמשת כאמצעי להגנת הציבור. האחריות החוזית קיימת במקום שאדם נתן הבטחה לזולתו או במקום שמצויה הסכמה בין המתקשרים בחוזה וחוק החוזים נועד לשמירת אינטרס הפרט בדבר ביצועה של ההבטחה או ההסכמה. האחריות המעין חוזית קיימת במקום שאדם התעשר שלא כדין או נהנה שלא כדין על חשבון התובע, עקרון הצדק החברתי מנחה את שיקול הדעת. האחריות הנזיקית, אמנם בעלת מקורות משותפים לשלושת סוגי האחריות הללו, אך נבדלת מהם, בכך שמטרתה הינה השבת המצב לקדמותו. החיים המודרניים טומנים בחובם נזקים רבים הנגרמים לפרט בגין פעילות של זולתו.פעילויות של בני אדם, החיים בחברה אחת גוררות התנגשויות גוברות והולכות בין הפרטים. פקודת הנזיקין באה על מנת לפצות את נזקי הנפגע מהתנהגות זולתו. מטרת פקודת הנזיקין הינה לפצות את הניזוק על פגיעה באינטרס מוגן. הפקודה מיועדת למקם את הנזק, תוך התחשבות בכלל הציבור. הקטגוריות של הרשלנות לעולם אינן סגורות, לעולם אינן נוקשות ולעולם אינן שוקטות על השמרים, אלא נקבעות הן בהתאם לתחושת המוסר והצדק החברתי הסוציאלי וצורכי החברה המשתנים. בתי המשפט חותרים ללא הפסק למציאת פשרה בין שני אינטרסים נוגדים: דרישת התובע להגנה מפני נזק מחד, ומאידך האינטרס של הנתבע שלא להיות מוגבל במימוש תפקידו ושאיפותיו. ההחלה הנכונה של החוק מחייבת את שקילת האינטרסים המנוגדים במאזניים של ערך חברתי, בדרך שתצמצם את ההתנגשות בין הפרטים ותגביר את טובת הציבור. אשפוזו הכפוי של חולה הנפש פוגע פגיעה חמורה בחירויות ובזכויות היסוד שלו,

מבוא בשנים האחרונות, עולה שיעורם של נשים וגברים מהמגזר החרדי בשוק העבודה הישראלי, דבר שבא במקביל לעלייה דרמטית בפנייתם של חרדים לקבלת הכשרה מקצועית ואקדמית. לאור העובדה כי השתתפותם של חרדים בשוק העבודה היא נמוכה יחסית לנתונים הכללים בארץ, ניתן להבין כי שיעורם של נשים חרדיות הינו מצופה להיות נמוך אף יותר, וזאת מסיבות שונות תלויות מצב סוציו-אקונומי ותלויות נורמות וערכים תרבותיים. אדגיש בעבודה זו את אחת הסיבות העיקריות, המסתכמת בכך כי מרביתן של משפחות חרדיות הן משפחות מרובות ילדים, לכן מוטלת על האישה החרדית אחריות יותר גדולה כלפי ילדיה, מה שדורש ממנה מאמצים רבים, והשקעה יותר גבוהה מאשר ההשקעה הנדרשת מאישה לא חרדית שגם נשואה ועובדת. בעבודה זו, אבחון את אוכלוסיית הנשים החרדיות העובדות, והדגש יושם על נשים נשואות, על מידת התמודדותן עם חיי העבודה והמשפחה, ועל שביעות רצונן מעבודתן. שביעות רצון בעבודה היא המאפיין העיקרי שמצביע על רווחתם הנפשית של עובדים. בתעסוקה היום שואפים באופן מתמיד להעלאת האפקטיביות בעבודה, ולשיפור הביצועים, דבר אשר מקושר עם גורמים שונים המאפיינים רווחה נפשית, כמו מוטיבציה, תחושת שייכות לארגון, תחושת הצלחה, מימוש עצמי או שביעות רצון. במחקר זה, הנני מתכוונת לבחון את האלמנט האחרון. בנוסף לכך, ארצה לבדוק את הקשר בין שביעות רצונן בעבודה לבין מרכזיות משפחה ומרכזיות העבודה בחייה של אישה חרדית, שהיא אימא ועובדת. כאישה המשתייכת לאוכלוסייה זו, המזדהה עם נשים ואימהות שבה, וכסטודנטית ששואפת לבנות זהות מקצועית וקריירה, אני מעוניינת לחקור צדדי חיים הנוגעים לחייה של כל אישה המפרנסת את ביתה, אך במיוחד ארצה לחקור את מאפייניהם של חיי נשים חרדיות, כיוון שאני רואה אותן כשונות מאוכלוסיות נשיות של

מבוא בעבודה זו החוקרת תבחן את העסקתם של הערבים בשוק התעסוקה בישראל ותבחן את סוגיית קיומה של אפליה בשוק תעסוקה זה כלפי המיעוט הערבי. מערכת יחסי העבודה היא מסגרת מושגית או מעין מודל מחשבתי, המסייע בידינו להבין את הגורמים העיקריים המשפיעים והמעצבים את דפוסי פעילויות הגומלין שבין הצדדים המשתתפים במערכת. מערכת יחסי העבודה עברה שינויים ניכרים ומשמעותיים בעשור האחרון כאשר חלה עלייה במאפיינים של השיטה הכלכלית-חברתית הניאו ליברלית בישראל שהביאה לצמצום מעורבות המדינה בשוק העבודה. החוקרת תבחן את מערכת יחסי העבודה הנוגעת להעסקתם של עובדים ערבים ואת השפעותיהם של השינויים בשוק העבודה על העסקתם של עובדים ערבים. שאלת המחקר שתבחן החוקרת – האם קיימת אפליה בשוק התעסוקה הישראלי כלפי עובדים ערבים ומהן הסיבות לאפליה, במידה שקיימת. החוקרת תסקור את מצבו של שוק התעסוקה בכלל, על האוכלוסיות החלשות הפועלות בו, תוך התמקדות באוכלוסייה הערבית, החוקרת תציג את מצבם של העובדים הערביים בשוק התעסוקה ותפרט את החקיקה בנושא ואת השינויים והמגמות שחלו בתחום זה. לבסוף, החוקרת תנתח את השפעתם של החקיקה והשינויים בשוק התעסוקה על העיקרון של שוויון ההזדמנויות למיעוט הערבי בישראל. החוקרת תשער כי בהסתמך על הנתונים והמאמרים, אכן יעלה כי העובדים הערביים סובלים מאפליה בשוק התעסוקה הישראלית, וכי יימצא קשר חיובי בין אפליה לבין תעסוקה נמוכה ואיכותית פחות של הערבים. החוקרת סבורה כי לנושא זה חשיבות רבה באשר לשילובה של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, ולהפיכתה לחלק אינטגראלי של החברה הישראלית. המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות

מבוא ַויִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם (בראשית, א, כ”ז, ב). שוויון הוא ערך עליון, כל אדם נולד שווה ובמדינת ישראל כל אדם שווה בפני החוק והחוק שווה בפני כולם. האומנם? לשוויון נגזרות רבות מגוונות ושונות. אחד מענפי השוויון הוא ענף דיני העבודה, ממנו ישנם עלים, העלה בו אעסוק בעבודה זו, הוא השוויון בין נשים וגברים במקום העבודה. כבר מראשית ימיה, עסקה מדינת ישראל בקיומה, אך בד בבד פעלה על מנת ליצור חיי חברה שוויוניים ושפויים. כבר במגילת העצמאות, נכתב כי מדינת ישראל […] תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין”.עם זאת, כמו בכל תחום, לעולם כמעט לא ניתן לנחול הצלחה של מאה אחוזים, במיוחד בתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה בישראל ישנם אלמנטים המקשים על קיומו של שוויון אמיתי בין גברים ונשים בכלל, ובפרט בתחום דיני העבודה. מצד אחד קיימים אלמנטים פיזים של לידה, ופטריכאלים של חופשת לידה בה נשים מוצאות את עצמן מנותקות משוק העבודה לתקופה לא קצרה. מנגד, ישנם גם אלמנטים תחיקתיים, המהווים תקרת זכוכית לנשים. חלקם אף מהווים תנאי סף, המדיר נשים בכללותן. ראשית, בישראל אין הפרדה ברורה בין דת למדינה, הדת במובנים מסוימים שולטת על לא מעט מוסדות שלטון ומתווה (או משמשת כאבן בוחן) את מדיניותם של מוסדות שונים. לדוגמא, בישראל נישואין וגירושין יעשו ע”י בית הדין הרבני.משמעותה של קביעה זו היא בהכרח הקטנתה של האישה והפיכתה לתלויה במוסדות דתיים לצורך קבלת גט. לא ארחיב נוגע למשמעויות הרכושיות של הכלל, אך הדת (וכל דת) ידועה באפליה בוטה כלפי נשים. בישראל, לאישה קיימת אפשרות לצאת לחופשת

בעבודה זו אשתמש במאפיינים של מחקר איכותני ובכלים של ריאיון חצי מובנה כדי לנתח את הסכסוך בין הפליטים והאוכלוסייה בדרום תל אביב. מחקר איכותני הוא “מחקר האנוש” – המתאים במיוחד לתחומי חינוך, סיעוד, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה (שקדי, 2003). לדבריו של שקדי מחקר איכותני הוא “הסיפורים והמילים”, אלה הם כלים להבניית המציאות ותיאור החוויות הגלומות בהם. מחקרה זה, כך לדעתו היא היכולת לצרף מילים לסיפורים מוכרת כמאפיין משמעותי של החוקר האיכותני. עוד מאפיין של  המחקר האיכותני לפי שקדי הוא שהוא מדגיש את הפרשנות הסובייקטיבית שאנשים נותנים למציאות החברתית/תרבותית שהם נמצאים בה. מחקר איכותני בודק תהליך במהלך התרחשותו, וזאת לעומת המחקר הכמותי הבודק את התוצרים של התהליך.   תוכן עניינים חלק א’: עמ’ 3-5 חלק ב’: עמ’ 5-10 רשימת מקורות: עמ’ 11 נספח 1 – ראיון עם סעיד: עמ’ 12-14 נספח 2 – מן העיתונות: עמ’ 15-18

 תקציר העבודה המוצגת להלן עוסקת בנושא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתי ספר הרגילים. כפי שהעבודה מראה בסקירת הספרות לאחר רקע על התפיסות הקיימות לשילוב הנובעות מזכותם הל ילדים בעלי צרכים מיוחדים לחינוך, נושא השילוב כבר הוזכר בחוק חינוך מיוחד מאז סוף שנות ה 80, והחל לפעול עם תוכנית האב ותיקון מספר 7 לחוק החינוך המיוחד הקרוי גם פרק השילוב. העבודה אף מתארת את המודלים לשילוב הקיימים בארץ ואת יישומו בפועל ולאחר מכן מתמקדת יותר בנושא לקויות הלמידה שהם הקבוצה הגדולה ביותר מבין התלמידים המשולבים בארץ, וחלקם גם הבעייתיים ביותר משום שיש להם בעיות נילוות ללקות הלמידה.  העבודה מנסה לבחון את הצלחת השילוב של ילדים בעלי לקות למידה בכיתות הנמוכות בבתי הספר הרגילים, מבחינה לימודית וחברתית. ובנוסף לענות על השאלה מה הן השלכות השילוב על הילדים המשלבים מאותן בחינות בבתי ספר רגילים?   נראה שהשילוב הינו מוצלח, מבחינת הישגיהם הלימודיים של התלמידים המשולבים בכיתות רגילות, הם אינם נופלים מהישגיהם בחינוך המיוחד, וכאשר למורות יש רקע של חינוך מיוחד אפילו גבוהים יותר בכיתת השילוב מאשר בכיתות מיוחדות. מהבחינה החברתית עלה כי היתרון בשילוב הוא, שהוא יוצר מקום בו הילדים יכולים ללמוד זה מזה את נורמות ההתנהגות הנורמטיבית, כדי שכאשר יפגשו בעולם האמיתי בסיום לימודיהם יוכלו להתמודד טוב יותר בחיים, וכיתת השילוב מכינה אותם לכך יותר מהחינוך המיוחד. כך יוצאים גם הילדים המשלבים נשכרים מהשילוב ולומדים סובלנות וקבלת האחר והשונה.   מבוא העבודה עוסקת בנושא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתי ספר הרגילים. נושא זה נובע מכך שהזכות לחינוך היא זכות היסוד של כל ילד לקבל חינוך חינם מטעם המדינה. מכאן נגזרת

מבוא: רשתות חברתיות תופסות חלק נכבד מפעילות הפנאי של בני הנוער. בני נוער מחוברים למספר רשתות חברתיות בו זמנית. ברשתות חברתיות אלו בני הנוער שומרים על קשר עם חבריהם, מפרסמים סטאטוסים רבים, מעלים תמונות של עצמם או של דברים אהובים עליהם, סרטונים של שירים אהובים או קטעים מצחיקים, מחליפים מידע, ועוד. אך למרות הגורמים החיוניים שיש ברשתות החברתיות, ישנם סכנות רבות הפוגמות בהנאתם של בני הנוער בעת שימושם ברשתות חברתיות. מטרת עבודה זו היא לבדוק את ההשפעות של הרשתות החברתיות על בני הנוער. מחקר זה בא בעקבות דף פייסבוק בשם “תגובות”. בדף זה מעלים תמונות על מנת לקבל לייקים ותגובות חיוביות או שליליות, בהתאם לדעותיהם של הגולשים. הטענה שעולה בעקבות שימוש בדף פייסבוק זה, היא שהוא פוגם בביטחון העצמי של בני הנוער. על מנת לבחון את נכונותה של השערה זו, נערך מחקר בקרב בני נוער, בגילאי 15-18, משלושה בתי ספר שונים: בית הספר “ריגלר”, תיכון “חדש הרצליה” ובית הספר “הדסה נעורים”. לבני נוער אלו נחלק שאלון העוסק בשימוש ברשתות חברתיות. השערות המחקר בעבודה זו הם: ראשון, בני נוער נוטים לבלות את זמנם הפנוי ברשתות חברתיות, וחבריהם הם בעיקר בני נוער אחרים מבית הספר או ממקומות המוכרים להם. שנית, בני נוער מעוניינים לקבל כמה שיותר לייקים לפרסומים שהם מעלים לרשתות החברתיות. הלייקים הרבים עוזרים להם להרגיש מקובלים ומחזקים את ביטחונם העצמי. שלישית, כאשר התמונות אינן מחמיאות, אין מספיק לייקים או שהתגובות לא אוהדות, בני נוער נוטים להיעלב או להתחרט על פרסום שלהם. על מנת להבין את התמונה המלאה, סקירת הספרות תעסוק ראשית באינטרנט ורשתות חברתיות. ניתן הגדרה כללית לרשתות חברתיות, נסקור

מבוא עבודה זו תבחן את שימושיו הפוליטיים של זיכרון יום הנכבה וחווית הפליטות שעברה על חלקים נרחבים של החברה הפלסטינית שגרה בתחומי ארץ ישראל עוד תבקש עבודה זו להבין את ההנצחה של יום הנכבה בקרב האוכלוסייה הערבית-פלסטינית וכיצד, זיכרון זה, גיבש את הזהות הפוליטית וליבה את המשמעות הפוליטית של הנושא הפלסטיני לאומי. לצורך כך עבודה זו תנתח מאמרים ומחקרים שעוסקים ביום הנכבה ומשמעויותיה הפוליטיות ותעמוד על משמעות הזיכרון של אסון זה בקרב הערבים-פלסטינים. אני סבורה כי הבנתו של נושא זה הינה חשובה מאוד שכן הוא משמש צלקת פתוחה בלבו של הסכסוך הישראלי ערבי, וגם מקשה על השילוב של ערביי ישראל במארג החברה הישראלית, הן מבחינה לאומית והן מבחינה תרבותית. המחקר יתבסס על הגישה האיכותית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.     תוכן עניינים 1. מבוא: עמ’ 3 2. סקירת ספרות 2.1 טראומת יום הנכבה והפליטות: עמ’ 4-5 2.2 ההנצחה של יום הנכבה: עמ’ 6-11 2.3 שימושים פוליטיים של יום הנכבה: עמ’ 12-17 3. דיון וסיכום: עמ’ 18 4. רשימת מקורות: עמ’ 19  

תקציר מטרת עבודה זו הייתה לבחון באיזה מידה חברות בעמודי הקבוצות People & Dogs ו- People & Cats ברשת החברתית Facebook מעודדת אימוץ של חיית מחמד. עוד ביקשתי לבדוק בעבודה זו את הרגלי השימוש של החברים בקבוצות הללו. על מנת לענות על שאלות אלה קראתי ספרות מקצועית הנוגעת להרגלי שימוש ברשתות החברתיות, בדגש על עמודי קבוצות ברשת החברתית Facebook , על יחסי אדם וחיות מחמד באופן כללי, ועל אימוץ בעלי חיים באמצעות הרשת. בכדי להשיב על שאלת המחקר העברתי שאלון בקרב החברים בעמודי הקבוצות People & Dogs ו- People & Cats. השאלון בחן את אופן השימוש של המשיבים ברשת ה Facebook באופן כללי, ובפרט על השימוש בעמודי הקבוצה. כמו כן, השאלון עסק בבעלות על בעל חיים ובעמדותיו של המשיב בנוגע לאימוץ והחברות בקבוצה. תוצאות המחקר אמנם לא הראו קשר הדוק בין החברות לקבוצה ואימוץ חיית מחמד חדשה. אך עם זאת, מרבית המשיבים בשתי הקבוצות מאמינים כי החברות בקבוצה כן מעודדת אימוץ של חיית מחמד חדשה. מעבר לכך, נראה כי מידת ההשתתפות בקבוצה אינה מעידה על התועלת האישית המופקת מעצם החברות בקבוצה. עם זאת, תוצאות המחקר יכולות להעיד על התפתחות בתחום האימוץ באמצעות הרשת, בלוחות אינטרנטים ובקבוצות השונות. תוצאות אלה תואמות את הספרות בנושא, הן בנוגע למשתתפים הלא פעילים והן בנוגע למגמת האימוץ באמצעות האינטרנט בעולם. לעומת זאת, החברות בקבוצה אינה בהכרח מעודדת אקטיביות של החברים בה, מחוץ לגבולותיה הוירטואלים של הקבוצה, תוצאה שאינה בהכרח תואמת את הספרות בנושא.     תוכן עיניינים שימושים ברשת החברתית פייסבוק 0 תוכן עיניינים 1 תקציר 2 סקירה ספרותית 3 יחסי אדם וחיות מחמד 3