עבודות אקדמיות

מבוא עבודה זו נכתבה על חברת Pipe work  אשר פעילותה מתבסס על צינורות חמר מיוצרים באמצעות כבשן. הוצג מבנה ארגוני של החברה, תהליכים שונים, שיטות עבודה, נהלים ובין היתר תהליכים הדורשים שיפור בארגון. בעבודה זו נבחנו הדרכים ליישום שינויים פנים וחוץ ארגוניים הנוגעים לשיפור של החברה. הקשיים אשר עלולים להתעורר בעת שינויים הנ”ל ודרכי התגברות עליהם. הוצג יישום של מודל ה – BENCHMARKING  בחברת Pipe work  לצורך תכנון תהליך השינויים בצורה נכונה ואפקטיבית יותר. על מנת להבין את מהות התהליך של שינוי תהליכים בארגון והשפעתם על תפקוד החברה והצלחתה יש לבחון את הארגון ע”פ המודלים הנ”ל על מנת להצליח בתהליכי שיפור בחברת Pipe work  . בהקשר הצלחת הפרויקט נעשה ניתוחים ושלבים בחברה.   תוכן עניינים: שיפור עסקי של חברה באמצעות יישום שינויים פנים וחוץ ארגוניים 1 ראשי פרקים 2 תקציר מנהלים 3 מבוא 4 תוכן עניינים 5 פרק 1 –ניתוח מצב קיים 6 יזום פרויקט לשיפור בחברה 7 מודל –Benchmarking 10 ארגון ייחוס 13 שלבים לביצוע 13 פרק 2 –יישום BPR 14 יתרונות וחסרונות BPR 15 תהליך לביצוע BPR 16 תהליך לקוי – אם התהליך לא תקין, נבצע לו BPR. 17 מסמך “צריך לעשות מעשה” 17 מסמך “הכרזת על חזון ” 17 פרק 3 – קייזן 19 תהליך של קייזן 20 מעגל PDCA 21 פרק 4 –בחירת שיטות שיפור 22 רווח קייזן 22 MUDA 23 סיום הפרויקט 24 סיכום 25 ביבליוגרפיה 26  

פתח דבר   עקרון חופש החוזים הוא העקרון החשוב ביותר בדיני החוזים בישראל . באנטין נגד פרנקל תואר העקרון על ידי השופט ברק “כאחד מעקרונות יסוד בתפיסתנו המשפטית והחברתית” וכבעל מעמד של זכות יסוד חוקתית. פרופ’ אהרון ברק בספרו על פרשנות חוקתית גוזר את עיקרון חופש החוזים מכבוד האדם וחרותו בראותו באוטונומיה של הרצון הפרטי יסוד מהותי בכבודו ובחרותו של האדם, לדעתו הן חופש ההתקשרות והן חופש העיצוב, שני פניו המהותיים של עקרון חופש החוזים הם חלק אינטגרלי מכבוד האדם וחירותו ועל כן חופש החוזים מהווה זכות יסוד חוקתית דיני החוזים הקלאסיים מושתתים על ההסכמה ההדדית של הצדדים לחוזה, המבטאת את אומד דעתם ואת מפגש הרצונות ביניהם. אם כך, לצדדים תפקיד משמעותי בהתמקחות על תנאי העסקה. כל צד מבקש לעצב תנאים אשר יסדירו את סיכוניו בעסקה וישקפו את האינטרסים הפרטיים שלו. מכאן, מניחים דיני החוזים הכלליים, במסגרת חוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג- 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970 (להלן ביחד ולחוד: “חוק החוזים הכללי“) כי לצדדים הכורתים חוזה כוח מיקוח שווה, ומכאן למשפט הצדקות פחותות להתערבות בהסכמות אלה וכפי שקבע הנשיא שמגר (כתוארו דאז) בעניין רוזנברג “כאשר התקיים בין הצדדים משא ומתן מסחרי כמקובל, אינני רואה לחשוב לפזיזות ולקלות דעת אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד”. אולם, האם יש הבדל בין חוזה רגיל לחוזה אחיד? החוזים האחידים הם ענף בתוך דיני החוזים, אולם הם נכרתים ללא כל משא ומתן בין הצדדים והם נכרתים כשבבסיסם פערים ניכרים של כוחות ומידע. לא זו אף זו, ההנחה הרווחת היא שצרכנים כלל לא קוראים חוזים אחידים וכפי שנאמר במסגרת בית הדין לחוזים אחידים

מבוא   הפואמה  היא סוג של שיר עלילתי עתיק ימים שתחילתו בתקופה היוונית. לרוב כולל השיר עלילה מחורזת ברורה שהמשורר  מתאר בה את  עצמו בכמה  תחומים: רומנטי, ספרותי, סימבוליסטי. הז’אנר של פואמה אוטוביוגראפית הופיע לראשונה בספרות העברית בראשית המאה העשרים בשירתו של ביאליק בשם “נח”. בפואמה זו, תיאר ביאליק את תהליך צמיחתו והתפתחותו כמשורר יהודי צעיר. פואמה זו מתעדת גם כן את התפתחותה של הפואמה המודרנית בספרות העברית. היא זכתה למחקרים רבים שבחנו את מאפייניה כפואמה וכמו כן זכתה להשוואה עם פואמות אחרות, לדוגמת הפואמה של המשורר העברי וייל בשם שירי תפארת. הפואמה האוטוביוגרפית היא ניסיון של המשורר לעקוב אחרי רצף התפתחות החוויה האישית שלו. השיר “שירתי” נחשב לפואמה האוטוביוגרפית הראשונה של המשורר ביאליק שתיאר בה את התפתחותו כמשורר יהודי ציוני מודרני. כוונתו בשיר זה הייתה לתאר את התפתחותו, ולהחדיר לשירה את המאפיינים של הז’אנר העברי המודרני.[1] עבודה זו מתמקדת במאפיינים של הפואמה האוטוביוגרפית המודרנית בשירה העברית בפרק א, ובפרק ב ניתוח השיר “שירתי” כדוגמה לפואמה האוטוביוגרפית בשירתו של ביאליק. העבודה תענה על השאלות: מהן המאפיינים של הפואמה האוטוביוגרפית של ביאליק? והאם היא שונה או דומה לפואמות אוטוביוגרפיות אחרות בשירה העברית? בפרק הראשון הגדרתי מהי הפואמה וכיצד התפתחה במאה ה-20 והפרק השני יעסוק בניתוח השירה על פי המקורות, בנוסף אבקש להעריך את תפקידה של הפואמה האוטוביוגראפית ומאפייניה והשוני בינה ובין שאר הפואמות, במידה שהוא קיים. [1] נתן, אסתר, ל”מתי מדבר”: על הפואמה של ביאליק והשירה הרוסית, הקיבוץ המיוחד, תל אביב 1993 עמ’ 13.     תוכן עניינים מבוא 3 פרק א 1.1 פואמה מהי 4-6 1.2 התהוותה של הפואמה העברית

מבוא נושא של שכר המנהלים בארץ ובעולם אינו יורד מהדיון הציבורי קרוב ל-30 שנה. על מנהלים מוטלת אחריות, והם נדרשים לתת דין וחשבון במקרה של כישלונות עסקיים ו/או מקצועיים והיקף ההשקעה שנדרש מהם גבוה מהרגיל. תשלום שכר גבוה למנהל יכול להעלות את המוטיבציה של כל העובדים תחתיו, ובכך להגדיל את התפוקה של הפירמה שכן כולם ירצו להתחלף איתו גם במצב קיצוני בו המנהל מתבטל במשרדו. הביקורת הציבורית על התגמולים הגבוהים,שניתנים למנהלים בכירים בחברות ציבוריות, מתחזקת עוד יותר באחרונה – לנוכח המשבר הכלכלי בו נתון המשק אשר גורם לירידה בשכר העובדים,לפיטורים ולהקטנת הרווחים על השקעות בשוק ההון. בעוד בכירי החברות ממשיכים להנות ממשכורות נדיבות ובונוסים גדולים. מאידך גיסא,חוזי השכר של מנהלים נועדו להניע מנהל לקבל עליו את התפקיד, לפצות אותו בגין מאמציו במסגרת התפקיד, וכן לתמרץ אותו לפעול לטובת המשקיעים. ההנחה היא כי שכר גבוה למנכ”ל מבריק יתורגם מן הסתם לרווחים והטבות כלכליות לכל בעלי העניין בחברה. בעקבות הביקורת, שטענה כי שכרם של חלק מהמנהלים בחברות ציבוריות גבוה באופן חריג, העלו מחדש ח”כ שלי יחימוביץ (מפלגת העבודה) וחיים כץ (מפלגת הליכוד) הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק. הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק, כפי שהוגשה , קובעת כי השכר של העובד הבכיר ביותר בחברה לא יעלה בחמישים פעמים על השכר של העובד הזוטר ביותר בחברה. הצעת החוק הזו מתייחסת לכלל החברות במשק, ולא רק לחברות ציבוריות. הגדרת השכר בחוק כוללת כל הטבה, תמורה או גמול לעובד. בגדר עובד נחשב גם מי שהוא נושא משרה בחברה והמעביד קנה ממנו שירותים. ההצעה אינה מציעה מנגנון לאכיפת החוק, אלא מסמיכה את שר התמ”ת להתקין תקנות בעניין זה.

מבוא שכר הבכירים בארגונים, והפער שנוצר בינו לבין השכר שמקבלים עובדים, הפך בשנים האחרונות לנושא שמסעיר את עולם העסקים. שאלת האתיקה המקצועית והמוסר הציבורי התעוררו בכל עוזן בעקבות שערוריות ציבוריות של חברות שמנהליהן קיבלו תגמולי-עתק, או פיצויי פרישה/הפרשה עצומים, והעובדה שמנהלים אלה הפכו לסלבריטאים למרות הביצועים הבינוניים ומטה של החברות בראשיהן עמדו. על פי דוח בלומברג (2013) פער זה מגיע בארצות הברית עד לכ-1,800% בתוך אותו ארגון עצמו. הנושא העלה לסדר היום את שאלת התיגמול בעולם קפיטליסטי, שבו מנהלי חברות אמורים להביא תשואה מירבית על מניות החברה שלהם ורווח מקסימלי לבעלי המניות כהנחת-יסוד של כלכלת הרווחה (Beauchamp & Bowie, 1997: 56). כך, למשל, רונלד ג’ונסון, מנכ”ל רשת הביגוד, האביזרים לבית והמתנות JC Penney, שעמד בראש דירוג בלומברג הנזכר לעיל, הרוויח ב-2012 53.3 מיליון דולר בשנה, בעוד העובד הממוצע באותה חברה השתכר 29,688 דולר (יחס של 1:1,795(. נכון ל-2012 מנהלי 500 חברות ה-S&P הרוויחו בממוצע פי 354 מהשכר הממוצע של העובדים בארצות הברית. ובישראל באותה שנה עמד בראש פערי השכר בין מנכ”ל לעובד מנכ”ל הפניקס, אייל לפידות, עם עלות שכר חודשית של 872 אלף שקל, הגבוה פי 52 מהשכר החודשי הממוצע בחברה (16,700 ש’) (דור, 2014). מנכ”ל כלל ביטוח, איזי כהן, קיבל ב-2013 שכר בעלות כוללת שנתית של כ-18 מיליון ש’ – פי 79 מעלות השכר הממוצעת ב-12 חברות הביטוח המובילות, שעמד על כ-19 אלף ש’ בחודש (שטיין, 2014). הבדלים עצומים אלה עוררו תסיסה בארצות שונות, ביניהן גם בישראל, כאשר חברי הכנסת שלי יחימוביץ’ וחיים כץ הגישו הצעת חוק שעל פיה יוגבל ההפרש בין שכר הבכירים לשכר הנמוך ביותר המשולם בחברה

תקציר שכר הבכירים בחברות הציבוריות בארץ עלה לכותרות פעמים רבות במהלך השנים האחרונות על רקע המשברים הפיננסים בעולם והתהייה הציבורית כיצד שכרם של המנכ”לים נמצא במגמת צמיחה מתמדת, לעיתים גם ללא קשר למגמות האדומות בבורסה. המחקר הנוכחי בוחן האם גובה שכר המנכ”לים בישראל קשור לביצועי הפירמה או שמא הוא מרכיב הצומח בצורה בלתי ישירה לנתונים החשבונאיים או לנתוני הסחירות של החברה בבורסה. במחקר נדגמו כ- 35 חברות ממדד תל אביב, לאורך השנים 2009-2013. ההשערה שנבדקה היא כי גובה שכר מנכ”ל מושפע באופן חיובי מביצועים חיוביים של הפירמה בה הוא מכהן בראשה. הרציונאל להגדרת השערה זו הוא שהמנכ”ל מתוגמל על ביצועיה היחסיים של החברה- אם זו מציגה רווחים נמוכים יחסית לחברות בענף שכרו יקטן ולהפך, אם המנכ”ל מציג רווחים גבוהים משל החברות האחרות בענף שכרו יועלה. משתנים נוספים שנידונו במחקר זה הינם מידת השפעתה של גודל החברה והשפעתו של הוותק של המנכ”ל על גובה שכרו. כלי המחקר שסייע לנו לבחון השערה זו הינו איסוף תצפיות ונתונים בשיטה של בדיקת אירועים (Event Studies). הנתונים נותחו באמצעות תוכנת האקסל. הממצאים העיקריים שעלו במחקר תומכים בהשערה כי ישנו קשר חיובי מובהק בין גובה שכר המנכ”ל לבין ביצועי ההכנסות של החברה. בנוסף ראינו כי מרכיב השכר מתנהג לעיתים בצורה בלתי תלויה לגודל החברה ואנחנו מעריכים כי רכיב השכר של המנכ”ל מושפע יותר מביצועיים חשבונאיים ומוותק המנכ”ל.   תוכן עניינים מבוא 3 סקירה ספרותית 5 מבנה שכר מנכ”לים 5 בעיית הסוכן 6 גישות תיאורטיות נוספות 7 מחקרים בולטים שנערכו בעולם 12 מחקרים נוספים שנערכו בארץ 14 שכר מנכ”לים וביצועי הפירמה תחת עיני הרגולציה בישראל 15 מתודולוגיה

מבוא לא אחת נכתב בספרות המקצועית על עושק בעלי מניות מיעוט בחברות, המופלים לרעה בשל שווי אחזקתם הנמוך. אף הפסיקה הרחיבה בנושא ועד היום הוגשו תביעות רבות של בעלי מניות מיעוט כנגד בעלי השליטה, בגין מעשים או החלטות שנטען כי הם פוגעים בחברה ו/או בבעלי מניות המיעוט בה. מנגנון ההצבעה באסיפות הכלליות של בעלי המניות, הקבוע בחוק החברות התשנ”ט-1999[1], הינו אחד המנגנונים הקיימים היום בניסיון ליצור איזון והגנה על אותו מיעוט, כאשר הוא דורש רוב מיוחס – מבין בעלי המניות הבלתי מעוניינים – באישור עסקה עם בעלי עניין. באופן זה, מנסה החוק לאפשר לבעלי המיעוט להשמיע קולם ומאפשר לזכויות ההצבעה שלהם לקבל חשיבות, תחת “היבלעות” קולם במקרה של הצבעה ברוב רגיל. ואולם, מנגנון ההצבעה לאישור עסקאות עם בעלי עניין חושף את החברה לבעיה קרדינאלית שבה מיעוט בחברה עלול לטרפד עסקה, שעל אף שהינה עם בעל עניין- טובה וכדאית היא לחברה. יש והמיעוט מתנגד לה בתום לב ויש שהוא עושה זאת בשל אינטרסים אישיים המנוגדים לטובת החברה ופעמים רבות מוצאי עצמם בעלי השליטה בחברה נתונים לסחטנות מצד אותו מיעוט. עבודתי תתמקד בשאלה כיצד ניתן למנוע את תופעת סיכול העסקאות הטובות לחברה מצד מיעוט בעלי המניות. בפרק א’ של עבודתי זו אתאר את בעיית המיעוט הסחטן ואת הגורמים לתופעה זו ואצביע על הכשלים בחוק ובפסיקה אשר איפשרו את קיומה של התופעה. לאחר מכן, בפרק ב’ אעמוד על משפט משווה ואדון בדין הנוהג בארצות הברית ובאנגליה ואנתח את המצב המשפטי שם. בפרק ג’ אעלה מספר פתרונות מוצעים ואסכם את הנושא כולו בפרק ד’. חשוב לציין בשלב זה כי החומר המועט הקיים בתחום מיעוט

מבוא מחקר זה עוסק במאפיינים של שפת הילדים בפרסומות בטלוויזיה המסחרית, ומבקש לבחון מה ניתן ללמוד מהם על תפיסת הפרסומאים את יחסי ההורים-ילדים. חיבור זה מתבסס על ההנחה שהפרסומת משקפת את המציאות ומגייסת תפיסות עולם, צורות חיים וערכים רווחים לצרכיה, וכן שניתוח השדה הפרסומי עשוי לתרום להבנת החברה. המחקר מיישם תובנות אלה ברטוריקה של הפרסומות מהשנה האחרונה. ב”רטוריקה” כוונתי לכל האמצעים הלשוניים והחוץ-לשוניים המסייעים למוען “למכור” את המידע, את הרעיון, העמדה או את הצעתו ולעשותם מושכים וקליטים בעיני הנמען (לנדאו, 1988). הטקסטים מאופיינים באמצעות התוכן המועבר בהם, הלשון בה בחרו המפרסמים להשתמש ומאפיינים חזותיים. השילוב של שלושת אלה בטקסט מעמיד מודל של העולם התרבותי הניצב ְברקע הטקסטים. הפרסומות המסחריות נפוצות בכל חברה מודרנית, והן חלק בלתי נפרד מן השיח הציבורי ומן הנוף החברתי-התרבותי של זמננו. תכליתם הבסיסית של הפרסומאים היא לשכנע את נמעניהם, להשפיע על התנהגותם הצרכנית ולעצב אותה. הטקסט הפרסומי מכוּון אפוא להשפיע על האחר. כלומר, במונחי יאקובסון, הוא ממוקד בפונקציה הקונָטיבית (זאבי, 2010 ). כדי לשכנע את הנמענים להשתמש במוצרים ובשירותים שונים, הפרסומאים מתבססים על נורמות ותפיסות עולם הרווחות בציבור באותה עת. מכאן, שפרסומות מוֹכרות הרבה יותר ממוצרים, הן מוֹכרות למעשה גם אמונות וערכים (וימן, 1984; למיש, 2000). המספר הרב של הפרסומות בעיתונים, בסרטים וכיוצא באלה מקנה להן ערך משמעותי בשיח הציבורי ובמרחב החברתי-תרבותי שאנו מתפקדים בו Fowles, 1996; Schudson, 1981; Wernick,) 1991; Williamson, 1981). לכן, באמצעות ההתבוננות בפרסומות אפשר לתאר את החברה בתקופה נתונה, ללמוד על תמורות חברתיות-ערכיות החלות בה ולהסיק מה מאפיין אותה . החשיפה הרבה והבלתי פוסקת של הפרט לפרסומת מעלה את הצורך לבדוק לעומק

מבוא תקופת שיבת ציון הייתה, למעשה, תהליך חזרתם של יהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, החל מ-538 לפנה”ס. כורש, אשר היה שליטה של האימפריה הפרסית השולטת באותה עת בארץ ישראל, העניק ליהודים את הזכות לעלות ולהתיישב בארץ, לעבוד את אלוהים בירושלים ולהיות אוטונומיה יהודית לכל דבר. הגולים שחזרו לארץ ישראל הונהגו תחילה על יד ששבצר, אשר שימש כ”נשיא ליהודה” (עזרא, פרק א’, פס’ ח’). הגל השני היה תחת הנהגתו של זרובבל בן שאלתיאל. עליית ששבצר שמה לה למטרה להקים את ישראל מחורבותיה ולהקים בית המקדש. עליית זרובבל הייתה, למעשה, מאופיינת במטרות דומות של עליית ששבצר, אך היא הייתה מסודרת יותר ומאופיינת בשיתוף פעולה טוב יותר עם השלטון הפרסי. במוקד מחקר זה עומדות  2 דמויות האחריות על 2 גלי עליה ראשונים מגלות בבל לישראל – ששבצר וזרובבל. דמויות אלה היו שליטי ישראל מטעם שלטון פרסי. עם זאת, במחקר ההיסטורי ישנה מחלוקת הנוגעת לשורשיהם וזהותם של מנהיגים. שכן, יש הטוענים ששבצר וזרובבל הינם אדם אחד. טענה זאת מבוססת על תפיסות של רבנים מתקופת ימי הביניים. למרות זאת, מקובל על ידי רוב החוקרים לראות בששבצר וזרובבל כ-2 דמויות שונות. מטרת מחקר זה הינה לבדוק גישות שונות לגבי מקורם וזהותם של ששבצר וזרובבל. בנוסף לכך, לבדוק את פעולותיהם בארץ ישראל כשליטי הארץ וכמנהיגים של העולים מבבל. מתוך כך, גם למצוא מענה לשאלת מחקר: האם ניתן לראות בעליית ששבצר ובעליית זרובבל כגל עליה בודד ? השערת מחקר גורסת, שעל אף קיומם של קווי דמיון לא מעטים בין גלי העליות, קיימים גם הבדלים לא מעטים ביניהם ועל כן, מדובר בגלי עליה שונים. על מנת

תקציר המחקר נערך בנושא ניהול קונפליקטים על ידי אנשי חינוך מתחילים והוא מתמקד בחקר שיקולי הדעת שלהם בעת שלתפיסתם תלמיד יוזם קונפליקט איתם או עם תלמיד אחר. ניהול קונפליקטים נתפס כבעייתי במיוחד אצל אנשי חינוך חדשים, מאחר והוא מתווסף לחוסר ניסיון, העדר סגנון התמודדות מסתגל, לחצי מערכת וחוסר היכרות עם התלמידים ומסכן את הישרדותם במערכת ואת פיתוח תחושת המסוגלות של אנשי החינוך החדשים. ניסיון מצטבר, כהיכרות עם התלמידים, עשוי לשמש כגורם המקדם פתרון קונפליקטים באופן בונה. המחקר האיכותי נערך במתודולוגיה של חקר מקרה, כאשר המקרה הוגדר כאירוע המהווה זרז לקונפליקט, כפי שתופס אותו המורה המתחיל. בעקבות המודל של קאלאנן ופרי (Callanan & Perrri, 2006) ותיאוריית דינמיקות הקונפליקט(Davis et al., 2004, 2008)  נבנו קטיגוריות של מאפיינים התורמים לתפיסת הקונפליקט של אנשי חינוך מתחילים. במחקר רואיינו 9 אנשי חינוך. ממצאי הראיונות גילו כי שילוב המודלים בהם נעשה שימוש, הוביל להבנה מעמיקה יותר של הגורמים והנסיבות לקונפליקט, בכללם תפיסת אנשי החינוך המתחילים את הקונפליקט כאירוע שיש לפתרו בהווה, ללא תכנון או מחשבה כיצד ישפיע הפתרון על יחסיהם עם התלמיד לאחר מכן. כמו כן נמצא שאנשי חינוך מתחילים חשים איום מצד התנהגות לא צפויה של התלמיד ומתמודדים עם איום זה בהימנעות מכניסה לקונפליקט או בהסלמתו כדי לנכס לעצמם את תחושת השליטה תוך שימוש בסמכותם להעניש. השלכת הממצאים היא הצורך להכשיר את אנשי החינוך לעתיד באסטרטגיות לפתרון קונפליקטים ובהתייחסות אליהם כחלק מיחסיהם עם התלמידים.   מבוא נושא המחקר הנוכחי הוא ניהול קונפליקטים על ידי אנשי חינוך מתחילים והוא מתמקד בחקר שיקולי הדעת שלהם בעת שלתפיסתם תלמיד יוזם קונפליקט איתם או עם תלמיד אחר. קונפליקטים הם