עבודות אקדמיות

מבוא “מסע העולים מגלות אתיופיה, ‘המעבר משם לכאן’, הוא ‘סיפורו של שבט יהודי שחי אלפי שנים כשהוא מעבר לסמבטיון, מנותק משאר הקהילות היהודיות, חי בתנאים קשים, ואף על פי כן ולמרות הכול – הוא שרד”. עד שנת 1977 חיו בארץ כמאה יהודים שמוצאם מאתיופיה, רובם הובאו לארץ כשהיו נערים כדי להשתלם במקצוע החקלאות המודרנית וללמוד את השפה העברית, במטרה שישובו לאתיופיה ויכינו את אחיהם ואחיותיהם לעלייה המונית. אולם המיזם נכשל. החל משנת 1977 עלו אלפי יהודים מגלות אתיופיה בגלים אחדים – ’מבצע משה’, ’מבצע מלכת שבא’, ‘מבצע שלמה’, ‘עליית יהודי קווארה’, ‘עליית הפלאשמורה.’ כשמגיעים בניו של השבט ארצה, הם מוטלים באחת למציאות חדשה ובלתי נתפסת, נדרשים להתמודד עם קשיים רבים ובה בעת מגלים בה אתגרים עצומים. קליטתם הראשונית של העולים מגלות אתיופיה התרחשה במרכזי קליטה בפרק זמן קצוב וקצר (18-12 חודשים). ככל שמרבים להתעמק במעשה הקליטה הראשוני נראה כי  קיים מצרף סבוך של תפקידים ומשימות הן לנקלטים והן לקולטים. בתקופה קצרה העולים נדרשו לעשות דרך ארוכה מאוד ובה ארבעה רובדי קליטה חיוניים. מרגע שהעולים החדשים הגיעו ארצה הם היו נתונים במעבר בין תרבותי קשה במיוחד, שכל ארבעת רובדי הקליטה אוריינות, חינוך, תרבות ותעסוקה, מושפעים ממנו וגם נפגעים ממנו, שכן, מרבית העולים חווים בתקופה זו עומס קוגניטיבי –רגשי –נפשי -כלכלי-חברתי עצום. הפניות של רובם ללימודים מצומצמת, היעדרה מונע מהם לרכוש כהלכה את השפה העברית, להתחיל להתערות בתרבות המקומית, להשלים השכלה, לרכוש מקצוע, להיקלט בשוק העבודה ולשמר את תפקידיהם ההוריים. כאמור, הקליטה בארץ, עבור רבים מעולי אתיופיה הייתה טראומטית בשל השבר באורח החיים, במבנה המשפחה והקהילה, הירידה בדימוי העצמי, תנאי החיים הקשים

מבוא במדינת ישראל כמו במדינות רבות בעולם, מתרחבת המגמה לשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל (דרור וויזל, 2003). בתהליך שילוב זה מיוחסת חשיבות רבה לעמדותיהם ורגשותיהם של המורים כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים. בעבודה הנוכחית אנסה להתמקד באמונותיהם של המורים כלפי שילוב תלמידים עם לקויי למידה מהחינוך המיוחד בכיתה הרגילה, במגזר הערבי. אני אתמקד בשתי מטרות: האחת בחינת אמונותיהם של המורים כלפי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים, והשנייה בחינת הגורמים המשפיעים על אמונות המורים כלפי שילוב של תלמידים אלו. במסגרת העבודה אציג סקירה מחקרית אודות אמונות מורים בכלל, ומחקרים על אמונות מורים כלפי תחום השילוב בפרט, תוך כדי הגדרת השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים, הצגת ההנחות והמטרות של השילוב והאופנים בהם הוא מיושם במערכת החינוך בארץ. בנוסף, תובא סקירה של השפעותיה של תכנית השילוב על התלמידים המשולבים בתחום החברתי, הרגי והלימודי. לאחר מכן אסקור מאמרים בנושא אמונות מורים כלפי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים ובדיקת הגורמים המשפיעים על עמדות אלו. שאלת המחקר בוחנת את אמונות המורים כלפי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים ואת הגורמים המשפיעים על עמדות אלו. ברצוני לציין שאחד הדברים שעודדו אותי לבחור נושא זה הוא כך שאני מכיר בחשיבות הרבה של אמונות המורים בשילוב מוצלח של התלמיד בעל הצרכים המיוחדים בכיתה הרגילה. כמורה לחינוך גופני, אני רואה את ההשפעה הגדולה שיש למורה על התנהגות הכיתה והתלמיד המשולב- מורה שמאמין ביכולתו של התלמיד להשתלב ומעודד אותו לכך, גורם לכיתה כולה לקבל את התלמיד ומסייע לו להשתלב בצורה טובה יותר.   תוכן עניינים מבוא- עמ’ 3 סקירת ספרות- עמ’ 2- 13 1. תכנית ההכלה (שילוב) ומאפייניה- עמ’

מבוא עבודה זו עוסקת בבחינת הבדלי תוכנית הלימודים במקצוע הספרות, בבתי הספר הדתיים והממלכתיים. מהי תוכנית לימודים, כיצד נבנית, מהן מטרותיה ודגשיה הערכיים, וכן מהם ההבדלים העיקריים הקיימים בהוראת הספרות בבתי הספר השונים. תוכנית לימודים הינה מערך של לימוד המורה את כיתתו במקצועות שונים, ובדרכים שונות. ישנן הגדרות שונות, ומספר פירושים, אך כולם מסכימים על כך שעל פי תוכנית הלימודים, המורים מלמדים את תלמידיהם בבתי הספר. יתר על כן, ידוע כי תוכנית הלימודים חייבת להכיל בתוכה ידע, מושגים ותבניות שחשובים ללימוד התלמידים, ולכן, כל תוכנית מותאמת בעיקר לבית הספר שבו היא אמורה להילמד. לתוכנית הלימודים הספרותית, ישנן מטרות שונות, אך העיקרית הינה לימוד יצירות מגוונות מז’אנרים שונים, בכדי לפתח את החשיבה וההבנה הספרותית אצל התלמידים.  בנוסף, ניתן לראות כי במרוץ השנים, היא השתנתה, נוספו לה מאפיינים חשובים, ותפקידה בהוראה הפך לתפקיד מרכזי. תוכנית לימודים קיימת בכל בתי הספר, הן הדתיים והן הממלכתיים. בכל אחד מהם, היא בנויה על פי הדרישות הרלוונטיות שלו, ועל פי הצרכים של המורים והתלמידים. בבתי הספר הדתיים ישנו דגש על ערכים מוסריים, לאומיים יהודיים, ואילו בבתי הספר הממלכתיים, ישנו דגש על ערכים של זכות הבחירה והאדם כאדם, עם זולתו. בחרתי לחקור את נושא זה של בחינת ההבדלים בתוכנית הלימודים הספרותית בין בתי הספר הדתיים לבתי הספר החילוניים במקצוע הספרות, משום שהנני מורה לספרות, ועניין אותי לדעת האם קיים הבדל בתוכנית הלימודים הספרותית בין בתי הספר השונים.  נושא זה נבחר מתוך עניין אישי שלי, מעצם היותי מורה למקצוע זה.   מקווה כי עבודה זו תהיה מעניינת ומשכילה.     תוכן עניינים מבוא – 3 סקירה ספרותית –

תקציר מנהלים א. מטרת התכנית העסקית חברת איי-רובוט נחשבת לחלוצה בתחום הרובוטים הביתיים, והיא היצרנית המובילה בעולם בתחום שואבי האבק הרובוטיים – השולטת בכ-75% מהשוק ומוכרת כמיליון יחידות רומבה בשנה. ואולם איי-רובוט כבר מזמן לא פועלת לבד. יותר ויותר דגמים מתחרים מציפים כיום את השוק. בכוונת היזמות לבסס את שליטת איי-רומבה בשוק ע”י פיתוח קונספט חדש של שואבי אבק רובוטיים הנקרא “כלבלבים שואבים” ובכך : • להגדיל את נתח השוק של שואבי האבק הרובוטי בכלל • להגדיל את נתח השוק של החברה מתוך שואבי האבק הרובוטי.     תוכן עניינים 1. תקציר מנהלים עמ’ – 3-4 2. תיאור המוצר עמ’  – 5 3. תיאור השוק עמ’ – 6-7 4. הצגת המיזם עמ’ – 8-10 5. תוכנית השיווק עמ’ – 11 6. התוכנית הפיננסית עמ’ – 12 7. שיקוף עמ’ – 13 8. ביבליוגרפיה עמ’ – 14 9. נספחים עמ’ – 14

תקציר מנהלים א. מטרת התכנית העסקית מטרת התוכנית להקים  מערך לייצור מוצרי מאפה ללא גלוטן, אשר יענה על צורך חולי הצליאק ועוד קבוצות רגישות במידות שונות.   כ-60 אלף חולי צליאק חיים היום בישראל ומשלמים ביוקר על תחליפי מוצרים המכילים גלוטן. ע”פ מחקרים סטטיסטיים קיימות קבוצות נוספות בתוך האוכלוסייה אשר סובלות מהמחלה בצורה ובהחמרה כזו או אחרת אשר אינן מודעות לכך. אוכלוסיות אלה חשופות לכאבי בטן אשר נגרמים כתוצאה מאכילת הגלוטן והידבקותו למעיים . סך האוכלוסייה הסובלת מהווה  כ- 10% מכלל האוכלוסייה.     תוכן עניינים 1. תקציר מנהלים עמ’ – 3 2. תיאור השוק עמ’ – 4-5 3. הצגת המיזם עמ’ – 6-8 4. התוכנית הפיננסית עמ’ – 9 5. שיקוף עמ’ – 10 6. ביבליוגרפיה עמ’ – 11 7. נספחים עמ’ – 11  

1. תקציר מנהלים המיזם שלנו עוסק במתן פיתרון לבעיה אקוטית של בני נוער גדולי מימדים אשר מתקשים למצוא ביגוד הולם בים המותגים הקיימים כיום. מבדיקות שערכנו התופעה הולכת וגדלה משנה לשנה ,בעוד שהפתרונות הקיימים כיום דלים ולא מספקים. להבנתנו, השוק היום בשל להכנסת מותג למידות גדולות לילדים ונוער ובעקבות כך נבנתה התוכנית העסקית הנוכחית להקמת וביסוס המותג “מהיר ועצבני”. התוכנית כוללת : א. עיצוב דגמים ע”י מעצבים שלנו מהשורה הראשונה. ב. ייצור במתפרות ובמפעלי טקסטיל חיצוניים אנו לא מעוניינים לעסוק בייצור, מבדיקה שערכנו יש די מפעלים שיהיו מעוניינים להעמיד לרשותנו את קווי הייצור שלהם מחד ומאידך אנו מעוניינים להתמחות בשיווק והפצה. ג. ההפצה תעשה באמצעות 5 חנויות המותג אשר יוקמו ברחבי הארץ לאורך שנתיים וחצי, כפי המתואר להלן : רבעון מתחילת הפעילות איזור חנות 1 2 ת”א חנות 2 4 בת ים חנות 3 6 חיפה חנות 4 8 ב”ש חנות 5 10 רמה”ש לצורך כך עלינו לגייס השקעה ראשונית של כ- 3.5 מליון ₪ שימשו להקמת חנויות מחד ויספקו מימון לפעילות השוטפת לחברה עד לייצוב תזרים חיובי מהכנסות החברה. ההשקעה תמומן באופן הבא : 20% בהון עצמי , כ- 690 אלף שקל (משפחה) 80% בהלוואה מבנק ל- 6 שנים בריבית של 2% לשנה. התוכנית הפיננסית מציגה: נקודת איזון בה החברה עוברת מהפסד לרווח ברבעון השלשי של השנה השנייה. ותזרים מזומנים הופך להיות חיוב באמצע השנה השלישית לאחר כיסוי ההשקעה הראשונית. התוכנית שנבחנה לאורך 6 שנות פעילות החברה מציגה בסוף התקופה רווח מצטבר של כ- 22 מליון ₪, כלומר תשואה של כ- 628% , המבטאת תשואה ממוצעת של כ- 100%

מבוא חופש המצפון בישראל אינו מושתת על חוק יסוד, אך מוכר בישראל כאחד מעיקרי היסוד עליהם מושתתת המדינה, נגזר מאופיה הדמוקרטי, יונק את חיותו מהכרזת העצמאות (הגם שאינה בגדר חוקה, אף לא בגדר חוק רגיל, אלא בעלת תוקף הצהרתי בלבד), מתבקש ממקומו המרכזי של כבוד האדם וחירותו במשפט המדינה, מהכבוד לאישיותו ומהצורך לאפשר לו לפתח אותה, ומגישה הומניסטית של סובלנות למעשי הזולת ודיעותיו, שהינה כוח מאחד המאפשר חיים משותפים בחברה דמוקרטית ופלוראליסטית. כערך חוקתי כללי מתפרש חופש המצפון על כל הדעות, הרעיונות והאמונות של אדם בכל תחומי החיים, בעוד שתוכנו והיקפו המשפטיים עשויים להשתנות לפי הקשר הדברים, ובסוגיית אי הציות לחוק מקבל הוא משמעות מוגדרת, צרה, התואמת את טיבו המיוחד של העניין. שאלת הציות במשטר דמוקרטי נובעת ממתיחות פנימית בין שתי מערכות ערכים – הכרעת הרוב הדמוקרטית מכאן והמוסר האינדיבידואלי מכאן – כאשר לא הלגיטימיות של המשטר כשלעצמו מוטלת בספק, אלא הלגיטימיות של הכרעות מסוימות ומובחנות שנתקבלו בשמו של הרוב הדמוקרטי. רוב פסקי הדין שניתנו בישראל בעניין סרבנות היו בהקשר צבאי. במדינות לא מעטות (ובהן ארצות הברית, אנגליה, צרפת וגרמניה) קיימת זכות שבדין (שאינה נתונה לשיקול דעת הרשות המבצעת) לפטור מטעמי מצפון מחובת שירות צבאי, אך רק כאשר הסרבנות היא כוללנית, לשירות צבאי כשלעצמו, מתוך התנגדות לאלימות כשלעצמה, ולא כאשר היא פרטנית, ונובעת מנימוקים אידיאולוגיים-פוליטיים שלא לפעול נגד קבוצות מסוימות או במקומות מסוימים. לעומת זאת, במספר מדינות (ובהן הולנד ואוסטרליה) קיימת זכות שבדין לפטור הן לסרבנות כוללנית והן לסרבנות פרטנית. מחד גיסא נטען, כי אין בדמוקרטיה דרך אחרת, מלבד ניסיון לשנות את החוק, בכלים דמוקרטיים (בהצבעה או ביצירת קואליציות אד

תקציר אקולליה היא הפרעה בשפה, המוגדרת על ידי חזרה על צלילי דיבור. החזרה יכולה להיות באופן מיידי או זמן קצר לאחר שהאדם שמע את המשפט (אקולליה מיידית), או פרק זמן משמעותי לאחר מכן (אקולליה מאוחרת). זו היא  חזרה אוטומטית על גירוי מילולי באופן עקבי ((Grossi et al., 2013. תופעה זו היא אחד המאפיינים של הפרעות בקשת האוטיסטית. אקולליה אוטיסטית נמצאה כקשורה לנטייתו הפנימית של האדם, אשר מתבטאת בפעולות תקשורתיות מוגבלות  (Streponi & Shankey, 2013). בשנים האחרונות מחקר האקולליה בקרב ילדים אוטיסטים עבר שינוי משמעותי, וכיום מתרחש ניסיון למפות את הצלילים אותם מפיק הילד הסובל מאקולליה, על מנת להבין את המשמעות התקשורתית שלהם. עבודה זו מנסה לתאר את הפונקציות התקשורתיות של תופעת האקולליה, והאם ניתן לקיים בעזרתן תקשורת עם ילד אוטיסט. המסקנות הן שתי משמעויות עיקריות. האחת היא כי ניתן להיעזר באקולליה לצורך תקשורת עם ילד הסובל מאוטיזם, והשנייה היא כי ייתכן וקיימות תופעות לשוניות או שפתיות אחרות שיש צורך להתייחס אליהן מבחינה מחקרית באופן שונה.   תוכן העניינים מבוא 2 1. אוטיזם – הגדרה , נתונים ומאפיינים 3 1.1. הגדרת האוטיזם 3 1.2. אוטיזם – נתונים 5 1.3. גורמים לאוטיזם 5 1.4. אבחון אוטיזם 7 1.5. התפתחות שפה אצל אוכלוסיית האוטיזם 8 2. תופעת האקולליה 10 2.1. אקולליה – הגדרה 10 2.2. התפתחות מחקר האקולליה 10 2.3. שיטות הטיפול באקולליה 11 2.3.1. שיטת הרמזים-השהיה-נקודה להתגברות על אקולליה 11 2.3.2. שיטת ה”דוגמנות” 13 3. אקולליה אצל ילדים עם אוטיזם 14 3.1. מחקרים בקרב ילדים אוטיסטים עם אקולליה 15 דיון 17 סיכום 19 ביבליוגרפיה 20  

מבוא אחת הסוגיות המעניינות בעידן הפוסט מודרני עוסקת בהשלכותיו על מבנה הזהות והעצמי. בעבודה זו בחרתי לבחון השלכות אלו, בזירה של תרבות יפן, כפי שהן באות לידי ביטוי בפרקטיקות של Cosplay. קוספליי היא חלק מתרבות הפופ ביפן בה אנשים צעירים מבטאים את ההערצה שלהם לדמויות אנימציה נבחרות מתוך עולם האנימה, המנגה ומשחקי המחשב. אנימה מתייחס לתרבות סרטי אנימציה יפנית, מנגה מתייחס לחוברות קומיקס יפניות והמשחקים מתייחסים לתעשיית המשחקים המגוונת ביפן. מקור המילה קוספליי (cosplay) בשפה האנגלית מתוך המילים “costume play” כלומר “תחפושת” ו- “משחק”. בקוספליי המעריץ מאמץ דמות נערצת מתעשיית ה- ACG (animation, comic and games) אשר הוא מגלם אותה באירועים ובאזורים המתוחמים לצורך פרקטיקה זו. גילום הדמות כרוך בתחפושת מורחבת הכוללת איפור, פאות ותלבושת אשר לעיתים נתפרות בידי המשתתפים עצמם. גילום הדמות כרוך בשימת לב לפרטים הקטנים ביותר של הדמות והתחקות אחריהם (Bainbridge & Norris, 2013). מבחינה היסטורית פרקטיקות של התחפשות ע”י מעריצים הולכת אחורה עוד לוועידות מדע בדיוני בארה”ב בשנות ה- 60 וה- 70 בהן מעריצים התחפשו לדמויות מתוך סרטים כמו מסע בין כוכבים או מלחמת הכוכבים. דוגמא נוספת לפרקטיקות של התחפשות בתרבות המערב ניתן למצוא בפסטיבלי רנסנס ושחזור מאורעות היסטוריים (Lamerichs, 2013). הקוספליי ביפן הוא מוצר נלווה של תעשיית ה- ACG ואנשים המשתתפים בקוספליי קרויים גם cosers (קוסרים), זוהי פעילות חברתית המבוצעת בוועידות ואירועים שונים בהם הקוסרים חולקים את ההערצה שלהם לאנימה ולמנגה. אנשים הכרוכים אחר תעשיית ה- ACG  ועוסקים בה בצורה נרחבת נחשבים ל-“חנונים” ביפן וקוראים להם otaku (אוטקו) (Kanzhi, 2010). פילוסופים רבים התעניינו בתפקידו של הגוף ביחס לאדם. אריסטו, אפלטון ודקארט השתתפו בראיית האדם לפי