עבודות אקדמיות

מבוא תפקידו של מאמן כדורגל הוא לאמן את הקבוצה ביום יום, להכין את השחקנים מדי שבוע למשחקים מבחינה גופנית ומנטאלית  ,ולשפר את היכולות שלהם מדי שבוע בן-מלך  (2015), כמו כן המאמן צריך להפעיל את מנהיגותו כדי לשמור על יחסים טובים בין השחקנים ולבנות תלכיד טוב, לפתח מנהיגות של שחקנים מסוימים שיסייעו בידו. Menegistu, Babk (2012) בסופו של דבר המאמן נמדד בכדורגל תחרותי שהיא יעילות והשגת התוצאות שנדרשים ממנו על ידי הנהלת הקבוצה תוצאות אלה שיגרמו להצלחה של הקבוצה והשגת המטרות . יחד עם זאת הציפיה היא גם למשחק מהנה ומהלהיב, תוך שימת דגש על הכוכבים ובכך להביא צופים למגרשים. בן-מלך  (2015) תפקידו של מאמן כדורגל הוא לאמן את הקבוצה ביום יום, להכין את השחקנים מדי שבוע למשחקים מבחינה גופנית ומנטאלית ולשפר את היכולות שלהם מדי שבוע. המאמן צריך לשמור על יחסים טובים בין השחקנים וליצור תלכיד טוב, לפתח מנהיגות של שחקנים מסויימים שיסייע בידו. גלילי, בן-פורת  ולידור (2009) שלא כמו במקצועות אחרים בהם עובדים רבים הם חלקים ממנגנון מורכב וקשה למדוד את תפוקתם ואת תרומתם למערכת, תוצאות עבודתו של המאמן מדידות בצורה מיידית. לכל משחק יש תוצאה. במידה והתוצאה אינה משביעת רצון הכישלון הוא של המאמן. המאמן נמדד בכדורגל תחרותי שהיא יעילות והשגת תוצאות שנדרשים ממנו על ידי הנהלת הקבוצה תוצאות אלה שיגרמו להצלחה של הקבוצה והצבת המטרות , יחד עם זאת הציפיה היא גם למשחק מהנה ומלהיב, תוך שימת דגש על הכוכבים ובכך להביא צופים למגרשים. בן-מלך  (2015) הכוכבים וגם רוב השחקנים לא צריכים שילמדו אותם איך לשחק כדורגל אבל המאמן צריך ללמד אותם את השיטה כדי לשחק ביחד

מבוא בחרתי לנושא את העבריינות כמשתנה תלוי בלקויות קריאה (משתנה בלתי תלוי), למרות שלדעתי נושא זה נחקר רבות באקדמיה אך מצאתי לנכון להעלות על הכתב סקירה עיונית לכל הנושא מחדש, היות וההשערה שלי כפי שיוכח בסוף היא כי אנשים לקויי למידה או עם בעיות קשב וריכוז ובפרט בעלי לקויות קריאה (לקויות קריאה זה המשתנה הבלתי תלוי והוא מהווה חלק מלקויות למידה וקשור לבעיות קשב וריכוז) הם אנשים שייטו יותר לעבריינות. הנושא נבחן תיאורטית ונמצאו נימוקים משמעותיים לכך  וסטטיסטיקות מראות שהם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להיות עבריינים או לכל הפחות בעלי בעיות התנהגותיות על גבול העבריינות (בהן לא אעסוק במסגרת עבודה מצוצמצמת זו), כאשר הכוונה בהתנהגות על גבול העבריינות היא לתוקפנות גבולית, מילולית ולעיתים פיזית, נהיגה חסרת אחריות, אי ציות למוסכמות החברה כמו התעלמות מהנחיות בעלי תפקידים שיש בהם סמכות, כמו מנהלים, מורים, שוטרים, פקידים וכו’. רכישת וצריכת סמים הן כמובן עבירות פליליות ממש אך הרשויות נוטות כיום להתעלם מהן והפעילים בתחום כצרכנים ברוב המקרים אינם מגיעים לכלל האשמות פליליות ואף על פי כן אני מתייחסת לכך כאל עבריינות, קיימות כמובן בעיות נוספות הקשורות ללקויי קריאה שגם בהן לא אעסוק בשל מגבלות עבודת המחקר הזו, אך אציין זאת בתור אפשרות למחקר עתידי. הגדרה מקוצרת של לקויות למידה היא: קבוצה של הפרעות הטרוגניות המתבטאות בקשיים בהקשבה, דיבור , כתיבה , המשגה ולפעמים חולשה ביכולות מתמטיות. את סוגי לקויות הלמידה אגדיר בפירוט בחלק של סקר הספרות. סוגי לקויות הלמידה הם: דיסלקציה: שבאה לכלל ביטוי בקשיים בקריאה וברכישת שפה מדוברת ובנושאים נוספים שאפרט, דיסגרפיה: לקות למידה הקשורה לכל נושאי ההבעה בכתב. היא מתאפיינת בהישגים

פרק ראשון- תקציר 1.1 המחקר הנוכחי עוסק בסוגיה הבוחנת האם קיים הבדל בכמות המשחק שהתינוקות מפיקים על פי סוג מסגרת היום: ביתית או מעון יום? משתני המחקר 1. סוג המסגרת ביתית או חוץ ביתית 2.כמות המשחק שהתינוק מפיק. בפרק זה ארבעה סעיפים: 2.1 המשתתפים 2.2 הצגת כלי המחקר 2.3 הליך המחקר 2.4 אתיקה. 2.1 משתתפים: לפרויקט שלנו גויסו 60  תינוקות בגילאי 11-13 חודשים ,שהתפתחותם תקינה. ובאו מרקע  סוציו-אקונומי בינוני- גבוה. בוצע מחקר כמותי וניתוח מתאמי הראה את הממצא …. מתוך המחקר עולה כי…..המסקנה היא….שסוג המסגרת אכן משפיע על יכולת המשחק ,אם היא פשוטה או מורכבת וכן על התפתחות השפה של התינוק . מבוא שאלת המחקר הייתה לבדוק האם קיים קשר בין סוג הסביבה החינוכית – ביתית או חוץ ביתית –  משפיעה על היקף המשחק וסוג המשחק –פשוט או מורכב.. השאלה כוללת בתוכה שני משתנים. המשתנה התלוי הראשון: משחק .כלומר חיקוי פעולות משחק פשוטות (עם חפץ אחד או שני חפצים ). משתנה שני: הוא מילים בודדות המופקות בשפה. משחק פשוט עם כמה חפצים מיוחס להתנהגות בה מחקה התינוק פעולות משגרת החיים שלו כמו: להסתרק לשתות בכאלו לאכול בכאלו ומבוצעות עם חפץ אחד ולעיתים כמה חפצים. התינוק מראה לנו יכולת לבצע כמה פעולות ברצף :לכסות לערבב לפתוח לסגור. המסגרת בה גדל התינוק או הפעוט, האם המסגרת והיחס האישי אותו מקבל התינוק בביתו לעומת מסגרת בה נמצאים עוד תינוקות והיחס הוא אינו אישי, משפיעים על התפתחות המשחק והשפה של התינוק. בבסיס המחקר עמדה הנחת יסוד, ולפיה בסביבה שבה היחס בין הגורם המטפל לבין מספר הילדים נמוך יותר, יכולת המשחק תהיה גבוהה יותר. השערת

מבוא מטרת עבודה זו היא כדי לבחון באמצעות מחקרים ונתונים רשמיים ,את שיעור ודפוס העבריינות בקרב העולים והמניעים החברתיים –תרבותיים שהובילו אותם לכך, על צמת לעמוד על האופן שבו מתבטא הקשר בין היגרה לפשיעה. עולי ברית המועצות לשעבר שבאו בשנות ה-90 (העלייה הגדולה),מהווים כ-12% מאוכלוסיית ישראל וביחד עם עולי שנות ה-70 הם מהווים כחמישית מאוכלוסיית ישראל( לשם, וליסק, 2010). אין כל צל של ספק שהעלייה מברית המועצות תרמה את תרומתה לכלכה והתרבות הישראלית ,אך אי אפשר להתעלם מהפן השלילי שהביאה עמה, כמו עבריינות, סמים ,אלימות, זנות וכדומה. למרות שהזנות ,עבריינות והאלימות היו קיימים כבר בחברה הישראלית ,יש הרואים עלייה מסוימת בתופעות אלו בעקבות העלייה מברית המועצות. מחקר אודות הקשר בין עבריינות והגירה ,מחייב אפוא להביא בחשבון גם את המניעים להתנהגות זו וגם את הלכי הרוח בחברה הסובבת אותו, לשם כך העבודה פותחת ברקע ספרותי שמאפיים את תופעת ההגירה ואת תהליך וקשיי הקליטה בחברה הישראלית והאופן בו גלי העלייה התקבלו על ידי החברה הישראלית, כחברה קולטת וכיצד זה השפיעה על תהליך ההטמעה והשילוב בחברה הישראלית. בנוסף נעמוד על הקשר התיאורטי בין הגירה לפשיעה ,בכדי להבין את התפתחות תת התרבות העבריינית בקרב עולים ומהגרים בחברה הקולטת. שאלת המחקר בעבודה הנה, כיצד משפיעים קשיי ההגירה והקליטה בישראל על התנהגות עבריינית בקרב מהגרים מתבגרים עולי ברה”מ לשעבר? ניתן להניח כי הסיטואציה המורכבת שנוצרה ואיתה נאלצו להתמודד העולים, שבה הם מצויים בין הצורך והרצון לשמור על תרבות, זהות ומקורות ארץ מוצאם לבין הרצון העז להשתלב ולהשתייך בחברה הישראלית ומצב זה מוביל לקונפליקט גדול אשר לבסוף עשוי לפעול כזרז להתנהגות עבריינית ולסטייה חברתית. מחלקת המחקר של

מבוא נושא תעסוקת נשים והשתתפותן בכוח העבודה הינו נושא בעל השלכות חברתיות, כלכליות, סוציאליות ותרבותיות Blau and Tekin (2001). תעסוקת נשים מושפעת מגורמים שונים, תרבותיים, חברתיים, כלכליים. בעבודה זו אנו באים לבחון את כיצד האלמנט הכלכלי משפיע על תעסוקת נשים, ובעיקר כיצד תמריצים שניתן לראותם כמרכזיים משפיעים, אם בכלל, על נושא תעסוקת הנשים בארצות השונות שנבדקו, ארה”ב, קנדה (קוויבק, EC). מבחינת התמריצים מדובר בנושאים התומכים בהורים, כמו חוקי הקלות מיסוי שמתייחסים לזכויות של הורים והקלות שונות כאשר שני ההורים עובדים במגמה ליצור מצב שיהיה משתלם לאימהות לצאת לעבודה. יתכן מצב שאם שיוצאת לעבודה מרוויחה נניח 2000 דולר, כאשר בעלה מרוויח נאמר 3000 דולר ובשל הקפיצה מבחינת מס הזוג ישלם 1500 דולר במקום 500 דולר, כלומר הגידול בהכנסתם נטו יהיה מ 2500 דולר ל 3500 דולר. היות ובמצב זה על המשפחה לדאוג לטיפול וחינוך בילד או הילדים שלהם. לכך יש עלויות. אם אותן עלויות הן 300 דולר, יש גידול בהכנסה הפנויה של המשפחה ב 700 דולר. אבל 300 דולר במדינות כמו ארה”ב וקנדה עבור טיפול בילד במעון זה סכום שלעיתים אינו מספיק. אם מדובר ב 800 דולר הגידול יהיה 200 דולר בלבד. האם זה יספיק כמוטיבציה? יתכן אפילו מצב שמחיר הטיפול בילדים יהיה 1200 דולר. כלומר המשפחה תספוג הפסד של 200 דולר בשל יציאתה של האישה לעבודה. בכל זאת במצבים מסוימים יתכן שאישה תרצה לעבוד בשל החשיבות שהיא נותנת להמשכיות בעבודתה. לכן בהתייחסות ישירה לנושא מחיר הטיפול בילדים ניתן לסבסד אותו כפי שאמנם נראה בעבודה. סיבסוד כזה בוצע במסגרת תכנית חשובה שנועדה לקדם תעסוקת נשים במדינת קוויבק  בקנדה, ברור שלתכנית סיבסוד

הגדרת שאלת המחקר האם יש קשר בין רמת הסיכון ברכישת מוצר (גבוהה למול נמוכה) לבין השפעת פידבק הניתן למוכרים ברשתות המסחר על החלטת הקנייה של הצרכן? תתי שאלות האם השפעת המידע ממערכות המוניטין על הקונה ברשת נמוכה יותר בקניה של מוצר בעל סיכון נמוך לעומת קניה של מוצר בעל סיכון גבוה? האם יש קשר בין מין/מצב משפחתי/גיל/השכלה/רמת הכנסה/ניסיון רכישה של קונה לבין דעתו אודות מערכת הפידבק שברשתות מסחר ואופן השימוש שלו בה? חשיבות המחקר המחקר בא לשרת את המוכרים באתרי המסחר השונים ברשתות האינטרנט דוגמת eBay, Amazon וכדומה. הם יוכלו לדעת מה משפיע יותר על קונה (אם בכלל) כאשר הוא מחפש לרכוש מוצר בעל סיכון נמוך וכן מה משפיע עליו כאשר יקנה מוצר בעל סיכון גבוה. מסקר הספרות שעשינו כבר נוכחנו לדעת שיש קשר בין מערכת המוניטין והפידבק של המוכר על הקף המכירות שלו, עכשיו נבדוק גם את השפעת סוג המוצר ונוכל לעזור  למוכרים  “חלשים” יותר להגדיל את המכירות. חשיבות נוספת יכולה להיות לאותם מוכרים בעלי דירוג נמוך – אם המחקר יגלה שקונים פחות מייחסים חשיבות למוניטין כשמדובר בקניה של מוצר בעל סיכון נמוך, אולי יעדיפו מוכרים כאלה להתמקד במכירה של מוצרים מהסוג הזה ולא להפסיד על ניסיון למכור מוצרים בעלי סיכון גבוה. תוכן העניינים הגדרת שאלת המחקר 3 תתי שאלות 3 חשיבות המחקר 3 סקירת ספרות 4 רשת מסחר 4 נתונים על רשתות מסחר 5 שיטת מישוב מוכרים ברשתות מסחר – Feedback 6 סיכון 8 שיטת המחקר 11 השערות המחקר 12 מהלך המחקר טרם הניתוח הסטטיסטי 14 הגדרת משתני המחקר 14 טיפול במסד הנתונים טרם הניתוח הסטטיסטי 15 כריית

מבוא ריטלין נחשבת לתרופה “הוותיקה” ביותר לטיפול בהפרעת קשב, כאשר פותחה לראשונה כבר בשנת 1957, על ידי יצרנית התרופות “ציבה”, כאשר מטרת פיתוחה הייתה במתן מזור להפרעות כמו דיכאון ונרקולפסיה אך בהמשך סגולותיה לטיפול בהפרעות קשב והיפראקטיביות התגלו. במחקרים שנעשו על חיות מעבדה, נמצא כי החומר הפעיל “מתילפידט” הנמצא בתרופה, הוא זה המעודד קשב, אך רק לאחר מחקר רשמי שנערך בשנת 1980 ע”י המכון האמריקני, ריטלין הותרה לשימוש בהתקשר לטיפול בהפרעות קשב וריכוז והשימוש בה החל להתגבר, בעיקר בקרב אוכלוסיות צעירות כמו מתבגרים וסטודנטים, במסגרת לימודיהם  Narvarro, (2015). כיום, במסגרת העידן המודרני בו אנו חיים, נראה כי קיימת עלייה מגמתית בקרב ילדים ומתבגרים שמאובחנים בהפרעת קשב וריכוז. סיבה מרכזית לעלייה הניכרת מתקשרת בעיקר לצביון העידן הנוכחי, רווי טכנולוגיות חדישות, ג’אג’טים ופיתויים מתחדשים המסיחים את דעתם מלמידה משמעותית. ההורים של אותם ילדים, מחד מכירים בקשיים שילדיהם עוברים היטב- נטייה להתעופף או להפריע בשיעורים, קושי לשבת בדממה בכיתה וקושי בלמידה אקטיבית וקשיים בוויסות רגשי, אך מאידך, פעמים רבות הם חוששים לתת את התרופה ומשווים את יתרונות התרופה מול חסרונותיה, עד לקבלת החלטה מושכלת.  ואכן, הספרות המחקרית מצביעה על יתרונות מובהקים של תרופה זו- למשל, שיפור באיכות החיים, השגת ציונים גבוהים יותר לצד חסרונות לא מעטים- דיכוי תאבון, פיתוח קהות- חושית רגשית, ירידה במוטיבציה לפיתוח אינטראקציות חברתיות  Narvarro, (2015) במסגרת עבודה זו, ברצוני לבחון ולהעמיק בלבטיהם של ההורים, משלב ההתחבטות ועד קבלת ההחלטה האם לתת או לא לתת לילדיהם “ריטלין”. במסגרת העבודה ייעשה שימוש בשיטת מחקר תיאורית, המציגה ומנתחת נתונים מהספרות המחקרית הקיימת תוך ניסיון לשפוך אור על מושא המחקר הנוכחי, בראיה מדעית

מבוא מוזרות הן דרכיה של הדמוקרטיה הישראלית ושל מחוקקיה. היש משקיף רציני שהיה מסתכן, לפני כשנה, והיה צופה קבלתם של אותם החוקים[1], שהתקבלו בחודש מרס 1992, ואשר מקדמים בצורה משמעותית ביותר את הליך כינון החוקה למדינה? יתרה מזאת, חלק של אותם החוקים שהתקבלו נוגעים בנושא השנוי במחלוקת מכל, כלומר חקיקת מגילת זכויות האדם והאזרח. ההפתעה הינה גדולה : ללא ספק היא כרוכה בניצול מתוחכם של אוירת “סוף העונה” השוררת בכנסת בימיה האחרונים. כבר בעבר הצליחו מספר חברי כנסת להעביר חוקים בעייתיים בתקופת הביניים הזאת. אך אין ספק כי הפעם הם הגדילו לעשות. ברשימה הזאת אני מתכוון להביא הערכה ראשונה לאחד מאותם החוקים – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו[2].   [1] חוק יסוד : חופש העיסוק, ס”ח תשנ”ב, 1387 . חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ס”ח תשנ”ב 1391. חוק יסוד: הממשלה, ס”ח תשנ”ב 1396 [2] אהרן ברק, התאגיד וחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, מאזני משפט ח’, 2012 אמנון רובינשטיין, ‏סיפורם של חוקי-היסוד, משפט ועסקים י”ד, 2012, עמ’ 109-79 אוריאל לין, שלומי לויה, ‏כיצד הצליחה ועדת החוקה בכנסת השתיים-עשרה במקום שבו נכשלו אחרים: דגשים והרהורים לגבי העתיד, משפט ועסקים י”ד, 2012, עמ’ 290-261   תוכן עניינים תוכן עניינים 2 מבוא 2 חוק היסוד וחוקת המדינה – שיטת החקיקה 4 הליך חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו 4 מעמדו של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו לאור אי-שריונו 5 ערכי יסוד זכויות האדם 7 שמירה על זכויות האדם 8 תפקיד המדינה בהבטחת זכויות האדם 8 למי מוענקות זכויות? 10 מטרת חוק היסוד כבוד האדם וחירותו 12 צורת הסייגים לחוק היסוד : כבוד אדם