עבודות אקדמיות

מבוא רציונל נשירה של בני נוער ממערכת החינוך הפורמאלית הינה תופעה שמלווה את מערכת החינוך מהקמתה ועד היום. הבנת מאפייני הנוער המנותק יכולה לעזור בזיהוי מגמות שונות בנוגע לתופעת הנשירה. היא יכולה לזהות, לאורך זמן, מוקדים של תופעה הקשורים בנערים, במשפחתם ואף בקהילה ובמוסדות החינוך. הבנה זו, תיתכן ותאפשר התמודדות יעילה יותר עם התופעה. כמו בכל תופעה חברתית, בהיקפים נרחבים בשונות גיאוגרפית, חברתית, מעמדית וכדומה, הנתונים יאפשרו הבחנה של גורמים ומגמות של התופעה, לצורך בניית התמודדות מאובחנת המותאמת לכל מיני מצבים ואוכלוסיות. במחקר הזה התבקש ממנו לעשות אבחון ארגוני על מנת לאתר בעיה בארגון לחקור את הבעיה ולהביא את הממצאים ולדון בהם. בחרנו במודל אינה פוקס לנתח את הארגון בכל המרכיבים המקיפים בבית הספר , אחרי הישיבה עם מנהל בית הספר ואבחון מורחב לבית הספר עלה בפנינו את תופעת היעדרויות רבה לתלמידי בית הספר, שמתבטאת בנשירת התלמידים במיוחד בכיתות החטיבה. כמורות אמהות חשוב לנו מאוד שהבנים והתלמידים שלנו יהיו בסביבה חינוכית בטוחה ורחוקים מכל גורם סכנה שמאיים עליהם. לכן החלטנו לבחור בנושא הנשירה על מנת לאתר את הגורמים המנבאים לנשירת תלמיד . בהיותינו מורות המטרות והשאיפות שלנו היא לעבוד במקום שתומך בכל התלמידים, החזקים והחלשים כאחד, שדואג לטפח את היכולות הקוגניטיביות, האישיות והרגשיות של כל תלמיד. כך כל תלמיד ירגיש שהוא בעל ערך, דבר שיחזק את החוסן החברתי שלו. חשיבות המחקר ותרומתו : המחקר בא לבחון לעומק את נושא הנשירה בבית ספרנו ואת הגורמים המנבאים לנשירת תלמידים בחטיבה הביניים בכיתות ז’ ו ח’  תוך התמקדות בשלושה צירים מרכזיים: איתור מאפיינים אישיים, משפחתיים, תרבותיים ובית ספריים המנבאים נשירה גלויה וסמויה בבית

מבוא  עם התפתחות המדע, הטכנולוגיה וצמיחתה של התעשייה, חל גידול בתוצרת הכלכלית ושיפור באיכות החיים. אך יחד עם זאת חלה גם החמרה במצב איכות הסביבה שהושפעה מתהליכי יצור מזהמים (קרת, 2004). הנזקים הסביבתיים הנגרמים על ידי ארגונים, כלי תחבורה, מפעלי תעשייה וכדומה הם רבים ומגוונים. הם כוללים פליטת גזי חממה, זיהום אויר וזיהום מקורות מים. כמו כן ישנם נזקים נוספים, כדוגמת הזרמת שפכים, זיהום הקרקע והשלכת פסולת באתרים שאינם מוכוונים לכך, זיהום על ידי חומרים מסוכנים כגון שפך של חומרים מסוכנים אל הקרקע, הפצת קרינה, רעש וריחות. בנוסף לאלו, ישנם אלמנטים נוספים לזיהום הסביבתי והם פגיעה בערכי טבע- בצומח ובחי, ניצול של משאבים טבעיים וכדומה (אתר המשרד להגנת הסביבה). הנזק הנגרם לסביבה הוא לעיתים בלתי הפיך, או נזק שקשה לתקן אותו ודורש השקעה מרובה וממושכת בשיקומו. כמו כן, השפעת הפעילות התעשייתית אינה מוגבלת רק לסביבה, וקיימת גם השפעה על בריאותם של בני האדם (זיו, 1995). התנהגות המדינה בתחומים סביבתיים שונה באופן דרמטי מצורות מסורתיות של התנהגות בינלאומית. תוכניות סביבתיות משקפות מהלך רחב המתגבש בפוליטיקה הבינלאומית לכיוון סדר פוליטי מקיף וחדש עבור הסביבה. ממשלות למדו ליישם דפוסים חדשים של שיקול דעת ביצירת מדיניות סביבתית, המשקפת הבנה מתוחכמת יותר של המערך המורכב של שילובים סיבתיים בין הסביבה האנושית והפעילות הכלכלית (Hass, 1990). תוכן עניינים פרק 1.מבוא ושאלת מחקר: עמ’-2 פרק 2.רקע על מדיניות ציבורית בישראל (מעיצוב עד ליישום): עמ’-3 2.1. עיצוב מדיניות ציבורית: עמ’-6 2.2. קביעת מדיניות כתהליך: עמ’-7 פרק 3. רקע על סוגיות איכות סביבה (עלייתן על סדר היום הציבורי והפוליטי): עמ’-8 3.1. זיהום אוויר: עמ’-8 פרק 4. מקרה בוחן: עמ’-10

מבוא “לפעמים אתה חושב שעליך להיות מושלם שאסור לך לעשות שגיאות. בתקופות כאלה אתה מטיל על עצמך לחץ כבד כל כך, והייתי רוצה שתבין שאתה רק בן אדם – כמו כולם, שמסוגל להגיע להישגים נפלאים אבל אינו יכול להיות מושלם. אז בבקשה עשה את המיטב ותבין שדי בכך. אל תשווה את עצמך לאף אחד אחר הסתפק בלהיות האדם הנפלא ביחיד והמיוחד שאתה הינך”. סוזן פוליס שוץ המונח “לקות למידה” הוא מונח כללי, המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות, הבאות לידי ביטוי בקשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות הקשב, הדיבור, הקריאה, הכתיבה או המתמטיקה ובשימוש בהם (זרחין, 2005). ישנם אנשים הסובלים מלקויי למידה ובכל זאת מצליחים להתמודד עם הדרישות הלימודיות ואף להגיע לתארים מתקדמים. מטרתו של המחקר הנוכחי לגלות מהו המפתח להצלחה זו, או במלים אחרות לבדוק האם קיים קשר בין קבלת קשיי הלמידה ההכרה בקיומם וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים ולקבלת תואר אקדמי. המחקר משתמש בשיטת המחקר האיכותנית. הוא מתבסס על ניתוח של שלושה ראיונות שנערכו עם סטודנטים לקויי למידה, שלומדים לקראת תארים מתקדמים או סיימו אותם בהצלחה. המחקר הנוכחי יעסוק בעולמם הפנימי של אנשים לקויי למידה. יבחן כיצד תופסים אנשים אלה את החוויה הלימודית עוד משלבי ילדותם, אלו משמעויות הם מעניקים ללקות הלמידה, באילו קשיים נתקלו במהלך הלימודים וכיצד הם חווים את התמודדותם עם הקשיים. כמו כן יבדוק המחקר איך רואים המרואיינים את מקורות התמיכה העומדים לרשותם. המחקר בא לבדוק את הקשר בין קבלת קשיי הלמידה וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים וקבלת תואר אקדמי. ההנחה בבסיס המחקר היא, כי ככל שהאדם מקבל את קשיי הלמידה שלו

תקציר עבודה זו באה לבחון את השתלבותם של עולי אתיופיה בשוק העבודה בישראל והשפעת מאפייניהם על השכר וכיצד זה בא לידי ביטוי בשוק העבודה. שאלות המחקר היו מה הם ממדי שילוב בני העדה האתיופית בשוק העבודה בישראל? ומה הם החסמים להשתלבותם בשוק העבודה? לצורך מחקר זה נעשה שימוש בסקר השתלבות עולים שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2011. מטרת הסקר הייתה לבחון את מידת השתלבותם של העולים לישראל בתחומים שונים. הסקר כולל שאלות במגוון רחב של נושאים: השכלה ולימודים לפני העלייה לארץ, ידיעת שפות, תעסוקה לפני ואחרי העלייה, פנסיה, שירות צבאי ולאומי, סביבת מגורים, קשרים חברתיים ומשפחתיים, סיבות לעלייה ותחושת זהות ושביעות רצון מתחומים שונים. בשל העובדה כי המחקר שלנו מתייחס לשוק העבודה, נתמקד רק באוכלוסיית העולים מאתיופיה בגילאי העבודה 22-65. במחקר נמצא כי  קיים הבדל  בשלבי הקליטה בין עולים חדשים הנמצאים עד 10 שנים בארץ, לבין שאר הקבוצות, כאשר העולים החדשים כמעט ולא הזכירו את שני השלבים הסופיים בתהליך הקליטה: התבססות בחברה ודיור קבע, והשתלבות בקהילה. כלומר, הם נמצאים עדיין בשלב של תעסוקה ותחילת ההשתלבות בחברה. מבוא מחקרים רואים במדינת ישראל  מדינה קולטת הגירה אשר תרומת ההגירה לגידול באוכלוסיית המדינה, מהקמתה ועד סוף 2011 עמדה על כ-44%. בשנים האחרונות ירדה תרומת ההגירה לגידול האוכלוסייה מהשיעורים הגבוהים של שנות ה-90, אך גם בשנות ה-2000 קליטת המהגרים מהווה כ- 16% מהתרומה לגידול באוכלוסיית המדינה. כיום, מחצית מהאוכלוסייה היהודית בישראל מורכבת מילידי חו”ל ורובה של המחצית השנייה הוא דור שני לעלייה  (Yonah, 2005). השתלבות כלכלית של עולים מאתיופיה מהווה סמן מרכזי לקליטה מוצלחת במדינה, ונבדקת לפי מדדים כגון השתתפות בכוח העבודה,

מבוא הטרוגניות בקרב העובדים מהווה הזדמנות ליצירה של קשרים מיוחדים שלא היו יכולים להיווצר מחוץ למקום העבודה. יחד עם זאת, ההטרוגניות יכולה גם לגרום למתח בקרב העובדים. תפקידה של מחלקת משאבי אנוש הוא, בין היתר, לדאוג ליצירה ושימור של תרבות ארגונית ופרקטיקות של ניהול שונות שיאפשרו לכל העובדים להרגיש חלק מהמפעל, ללא קשר לתפקיד שלהם, לדת שלהם, למין שלהם או למוצא שלהם. מכאן נשאלת השאלה- כיצד ארגונים המעסיקים עובדים ממגוון לאומים ודתות מצליחים ליצור ולשמר תחושת שייכות וזהות משותפת? העבודה הנוכחית מבקשת לבחון את עוצמתה של התרבות הארגונית וכן את מידת תחושת השייכות של עובדים במפעל מעורב ובו יהודים וערבים.   תוכן עניינים עוצמת תרבות ארגונית ותחושת שייכות בקרב עובדי מפעל יהודים וערבים   1 תוכן עניינים   2 מבוא   3 סקירת ספרות   4 גיוס ומיון עובדים   4 ניהול שונות בארגונים והמקרה הייחודי של ישראל  6 בידול תעסוקתי ואפליה תעסוקתית בישראל  7 שיטה   10 שאלת המחקר   10 השערות המחקר   10 אוכלוסיית המחקר   10 כלי המחקר   10 ממצאים   12 סיכום ודיון 17 ביבליוגרפיה   20 נספח- השאלונים   23  

מבוא נושא העבודה הוא תפיסותיהן של נשים ערביות צעירות  אשר חוו מערכת יחסים דכאנית כלפי זוגיות. ההתייחסות היא למערכות היחסים הבעייתיות שעברו, מה זה גרם להן במהלך מערכת היחסים  או מערכות היחסים האלה. תחושותיהן כשמערכות היחסים האלה הסתיימו ומה הן חושבות ומרגישות כיום. החברה הערבית היא בעלת אופי שמרני. (אלקרינאוי ולב- ויזל, 2002)  תיארו הקשר בין אלימות בין זוגית לבין תחושת היכולת בקרב נשים  בחברה הבדואית- ערבית בהקשר של דפוסי משפחה פוליגמי ומונוגמי. מבנה פוליגמי הוא מקרה לא נפוץ בחברה הערבית, אך עצם קיומו במגזר הבדואי שאינו זניח מספרית וגם לא חברתית הוא בהחלט משמעותי. אני מקווה להראות שכיום החברה הזו עוברת שינויים משמעותיים, אשר אחד העיקריים בהם הוא השיפור במעמדה האישי והמקצועי של האישה . הנשים בחברה שלנו מתקדמות. רואים את זה באוניברסיטאות, בקנינונים, יותר נשים לא מתלבשות באופן מסורתי ואינן מכסות את פניהן וגם אלה שכן מקפידות מאד על ביגוד אופנתי, כאשר בעבר ניתן היה לראות מעט מאד נשים ערביות פעילות מחוץ לכפרים הערביים. הן יוצאות ללימודים ומשתלבות בתפקידים מקצועיים.  מטבע הדברים קיימת התנגדות וחוסר הסכמה לכך מצדדים שונים בחברה. למשל קיימת מחשבה שאותה אני מקווה להראות שהמשפחה מהווה גורם מעכב. ההורים חושבים שזה לא מתאים, לא ככה עושים, צריך לשמוע בקולו של הבעל. היות והמחקר מתרכז בנשים צעירות שעברו מערכת יחסים לא מוצלחת, ברור שהן חוו את הצד השלילי. וודאי ואני גם מכירה מקרים כאלה של זוגות צעירים שנישאו בשנים האחרונות ובהם האישה לומדת, משכילה או כבר עובדת ובני הזוג מצליחים ושמחים זה בזו. בnחקר זה מדובר בזוגיות לא טובה, בני זוג משפילים שאינם משתפים פעולה, לא

תקציר מנהלים מטרתה של העבודה הנוכחית הנה הורדת עלויות תפעול בסניף אור יהודה של חברת בון תור באמצעות צמצום נסיעות סרק של רכבי החברה. ניתוח נסיעות סרק הראה כי כיום, קילומטראז’ סרק מהווה יותר מ47%- מקילומטראז’ הכללי של רכבי החברה. נסיעות הרכבים בדרך להתייצבות בתחילת יום העבודה, נסיעות מנקודת שחרור של נסיעה לנקודת ההתייצבות של הנסיעה הבאה ונסיעה מנקודת שחרור של נסיעה למקום לינת הרכב – הנן נסיעות סרק מסוג ,1 2 ו3- בהתאמה שהוגדרו כסרק מבוקר – גורמות ל83%- מכלל נסיעות הסרק. נמצא שעלויות הדלק והאחזקה בלבד של קילומטראז’ סרק מבוקר בסניף אור יהודה נאמדות ביותר מ1.15- מיליוני ש”ח בשנה. הפוטנציאל העיקרי של צמצום נסיעות הסרק תמון בשיפור תכנון סידור עבודה של נהגי החברה, שמתבצע במצב הקיים באופן נאיבי, על סמך ניסיונם האישי והערכותיהם הסובייקטיביות של המתכננים וללא כל סיוע של כלים מדעים או ממוחשבים. העבודה הנוכחית מציעה לעשות תכנון סידור עבודה בשיטה ממוחשבת ולצורך כך בוחנת 2 חלופות – .1 פיתוח מערכת אופטימיזציה חדשה על בסיס אלגוריתם יעודי שבמסגרת העבודה הותאם במיוחד לחברות הסעות בישראל. או .2 רכישת תכנת מדף. תקופת החזר ההשקעה בחלופה הראשונה נאמדת על כ4.2- שנים – הערכה שמתבססת על הנחות של שימוש במערכת אופטימיזציה רק בסניף אור יהודה ושל תרומה לצמצום עלויות דלק ואחזקה הנובעות מנסיעות סרק מבוקר בלבד. עלות חלופה ב’ נמצאת עדיין בבחינה.   תוכן העניינים 9………………………………………………………………………………………………………………………………מנהלים תקציר 10…………………………………………………………………………………………………………………………….הארגון תאור .1 10…………………………………………………………………………………………………………………..הענף מבנה 1.1 11………………………………………………………………………………………………………………..הארגון תאור 1.2 13…………………………………………………………………………………………………………………………הפרויקט מטרת .2 14…………………………………………………………………………………………………………………………..ספרות סקירת .3 14……………………………………………………………………………………………………….הבעיה תאור – VRP 3.1 15……………………………………………………………………………………VRP אופטימיזציית שיטות סקירת 3.2 18……………………………………………………………………………………………………………………….DARP 3.3 21…………………………………………………………………………………………………………….VNS אלגוריתם 3.4 21………………………………………………………………………………………………הראשוני הפתרון 3.4.1 22…………………………………………………………………………………………………בסביבה

מבוא החברה החרדית מהווה גוף הומוגני ומתבדל בחברה הישראלית, החרדים הם בעלי דרך חיים שונה משאר האוכלוסיה, הם מקיימים באדיקות את מצוות התורה ומרבים בתפילות, כמו כן הם כמעט ואינם משתתפים בצבא. כבר ב 1948 נחתם הסכם בין ראשי הישיבות בירושלים לבין ההגנה לפיו בחורי הישיבות לא יגויסו לצבא.  בהמשך חלו שינויים ועדכונים מסוימים בחוק והבסיס כיום לגיוס בחורי הישיבות הוא חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 המגדיר את נושא “תורתו אמונתו” ולפיו תנאי הפטור. נושא נוסף הוא הקצבה המשולמת ללומדים בישיבות אשר ממנה הם מתפרנסים. מבלי להיכנס לפרטים שהם מחוץ לגבולות העבודה אומר רק שהחרדים נבדלים משאר האוכלוסייה בלבושם, במראה החיצוני שלהם, במקומות המגורים, באופי החיים, באופן הפרנסה ובשירות בצבא. בנוסף דרישותיהם הנוגעות לשמירת השבת, לגיור ולנושאים נוספים מתקבלות על ידי חלק גדול מהאוכלוסייה ככפייה דתית שהם מצליחים בה תודות לעוצמתם הפוליטית. נוצרה עוינות בין חלקי הציבור, בעיקר עוינות של כלל הציבור כלפי החרדים. זה נושא חשוב שפוגע בחברה הישראלית. התקווה היא שהשימוש ברשתות החברתיות יביא את ערכי העולם המערבי אל החרדים ויעזור ליצירת קירוב בחברה. מסיבה זו נושא השימוש באינטרנט וברשתות החברתיות על ידי החרדים הוא חשוב. שאלת המחקר: “באיזה אופן משתמשת החברה החרדית בישראל באינטרנט?” הנחת המחקר היא שקיים שימוש נרחב של החרדים באינטרנט אולם גם שם הם שומרים במידה רבה (ואולי מופרזת) על אופיים הבדלני. עבודה זו תהיה איכותנית, ראשית בכוונתנו לכתוב סקר ספרות ובמסגרתו נחפש מידע על השימוש של החרדים באינטרנט, בהמשך בהתבסס על דברי המומחים ייכתב שאלון שישמש לראיונות מונחים למחצה במסגרתם נראיין מספר חרדים כדי להבין את דרך ראייתם את המצב. על סמך

מבוא סוגיית דרישה לשוויון הזדמנויות לנשים החלה  רשמית עוד במאה ה-19, עם התארגנות של נשים – “פמיניסטיות” – נגד הפלייתן בתחומים רבים. התיאוריה הפמיניסטית בוחנת את המעמד של נשים וגברים בחברה, במטרה להשתמש בידע זה לשם שיפור חייהן של הנשים. כיום עדיין קיימים אי-שוויון, הפליה ודיכוי נגד נשים, במיוחד בהקשר הפטריארכלי והכלכלי. כיון שכך, פמיניסטיות ממשיכות לעשות מאמצים רבים על מנת להשיג שוויון מגדרי  (Crossman, 2016). הפמיניזם שינה חיי נשים רבות במובן של אפשרויות השכלה, תעסוקה, העצמה נשית וחוקים. למעשה, המטרות הפמיניסטיות היו פשוטות: להרשות לנשים את חירותן, הזדמנויות שוות, ושליטה על חייהן(שם). בעקבות פעילותן של הפמיניסטיות, צבאות המערב נפתחו לקליטת נשים לתוך שורותיהם. בעבר, מרבית צבאות בעולם גייסו בגיוס חובה רק גברים. כיום בעולם המערבי מקובל לחשוב על הנשים כשוות (או לפחות ראויות לשיויון שיש לפעול כדי ליישמו, הכוונה לפעולות של הממשל, ארגוני נשים, ארגוני גברים, מוסדות, חברות פרטיות וכו’)מדובר בשיווין מלא בין הגברים לנשים. הפעילות בכיוון זה היא רחבה ומשמעותית אבל אי אפשר להגיד שהעבודה הסתיימה. יש בעיות שהן עדיין בלתי פתורות, כמו למשל התייחסות מיטבית לנושאי הריון ואימהות ונושאים נוספים. כמו כן עולים מידי פעם נושאים נוספים שאחד מהם הוא שירות נשים בצבאות. בעבר היה מקובל שנשים לא משרתות בצבאות, בעת האחרונה, אפשר להגיד בחצי השני של המאה ה20 הגישה הזו השתנתה. (Cornelsen, 2005) ככלל התפיסה המקובלת בעולם הדמוקרטי הנאור תומכת בהעצמת נשים בחברה בדרכים שונות, כמו הסברה, חקיקה ואכיפת החוקים, שינוי נורמות התייחסות ודיבור כלפי נשים, ייעוץ ומתן פתרונות למצבים שונים, מתוך מטרה ליצור שינוי חברתי כללי. התפיסה השיוויונית פעלה בכיוון הזה והחלו לגייס נשים בצבאות

מבוא בימים אלה מתעורר בכנסת, ברשויות צה”ל וברבנות הצבאית ביתר-שאת הוויכוח בעניין שילוב שוויוני של נשים, הומוסקסואלים ולסביות בצה”ל. ההשקפה, שנשים הן נחותות לעומת גברים, כוללת את כל הדתות והאמונות מתוך פירוש מעוות של דברי האלוהים. דעה רווחת זו סיפקה הצדקה לדיכוי נשים בעולם. כיון שכך, נמנע מהן  מלקחת חלק שווה לגברים בהתנהלות החיים ובחוקים פוליטיים וחברתיים (Carter, 2013). סוגיית דרישה לשוויון הזדמנויות לנשים החלה  רשמית עוד במאה ה-19, עם התארגנות של נשים – “פמיניסטיות” – נגד הפלייתן בתחומים רבים. התיאוריה הפמיניסטית בוחנת את המעמד של נשים וגברים בחברה, במטרה להשתמש בידע זה לשם שיפור חייהן של הנשים. כיום עדיין קיימים אי-שוויון, הפליה ודיכוי נגד נשים, במיוחד בהקשר הפטריארכלי והכלכלי. כיון שכך, פמיניסטיות ממשיכות לעשות מאמצים רבים על מנת להשיג שוויון מגדרי  (Crossman, 2016). הפמיניזם שינה חיי נשים רבות במובן של אפשרויות השכלה, תעסוקה, העצמה נשית וחוקים. למעשה, המטרות הפמיניסטיות היו פשוטות: להרשות לנשים את חירותן, הזדמנויות שוות, ושליטה על חייהן (Napikoski, 2016). בעקבות פעילותן של הפמיניסטיות, צבאות המערב נפתחו לקליטת נשים לתוך שורותיהם. בעבר, מרבית צבאות בעולם גייסו בגיוס חובה רק גברים. ישראל היא מקרה ייחודי בכל הקשור לצבא ומגדר, כיוון שהיא המדינה היחידה המגייסת נשים בגיוס חובה. צה”ל מהווה סוכן-חיברות חשוב ומרכזי במדינת ישראל, גיוס החובה מציב את הצבא ככור-היתוך עבור קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית ומשפיע באופן מעשי ומשמעותי על חייו של הפרט מבחינת עיצוב ערכים ונורמות חברתיים וכלכליים (בריק, 2014). מאז 1949, שנה שבה נחקק “חוק שירות הביטחון”, ומאוחר יותר – “חוק שירות הביטחון [נוסח משולב] 1986”, שירות נשים מבטא תפיסה ערכית, לפיה הצבא הוא “צבא העם”